|
| אייל קורא (יום רביעי, 19/06/2002 שעה 2:10) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
אמנם 51 אחוז סבורים אמנם שיש לשחרר את כל שטחי פלסטין ההיסטורית, אך 49 אחוז סבורים אולי שלא כך הוא הדבר, וכנ''ל גם בתוצאות הסקר האחרות, אשר מצביעות בנקודות אחרות על תוצאות גרועות אף יותר מבחינת ישראל, ובכל זאת - על ציבור מקבלי ההחלטות בישראל להישאר צמוד להחלטתו לנהל מלחמת חורמה בטרור, אך לצד זאת יש לחפש בכל דרך שהיא את המו''מ ואת ההצעות האפשריות שיביאו להקמתה של מדינה פלסטינאית בהקדם האפשרי, לאחר נסיגה ישראלית מחוייבת מציאות. דישדושה המתמשך של ישראל בביצת השטחים ייגמר כבמקרה לבנון, לצד השאלה אם גם הבשלת ההבנה בציבור הישראלי בצורך נסיגתה העתידית של ישראל משטחים אלו תיקח פרק זמן של 18 שנה. אין לדעת. מבחינה זו צדק רבין המנוח בנוסחת המלחמה בטרור לצד קידום המו''מ בכל דרך אפשרית, היות ומלחמה בטרור לבד אכן תביא לחזיונות אותם מתאר קצמן במאמרו, שפירושן חורבן האיזור. מלחמת הטרור אשר נכפתה על מדינת ישראל אינה צריכה לשבש כל נסיון לפריצת דרך במו''מ אפשרי עם דור ההמשך לדור ערפאת, תוך גילוי בגרות פוליטית והבנה כי אין כל מנוס ומוצא מהקמתה של מדינה פלסטינאית בשטחי הגדה ורצועת עזה, גם אם דבר זה יפורש כ'נצחון' פלסטינאי נגד מדינת ישראל. | |||
|
|||
הרוצחים? רבין לא צדק בכלום, ''אינני נותן אגורה שחוקה בעד תכנית האוטונמיה'' בזה צדק, אמר זאת אי שם בשנות השבעים אך דעתו התבלבלה עליו, או סתם היה כשל מובנה מראש, תוצר של הציונות הסוציאליסטית אז למה אין מנוס? אין תשובה | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |