|
(דברים סז) ביקורת הביקורת | |||||
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום ראשון, 22/07/2007 שעה 3:03) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
[•] לו הכריחונו לבחור והיה ערך לבחירתינו - דיינו. | |||
|
|||
[• הוסרו ביטויים לא ראויים.] המדינה יכולה לקבוע שרק מי שבוחר זכאי ליום חופש, והחלטה כזו היא היגיונית וצודקת. ההשתתפות בבחירות היא עלה התאנה הציבורי האחרון של הדמוקרטיה בישראל. לאחר שנבחרה המפלגה השלטת וראש הממשלה, הציבור נזרק הצידה. מאותו הרגע ראש הממשלה הוא דיקטטור עד לסיום כהונתו. (*)הוא איננו מחויב להבטחותיו, למצע שלו, למנהל תקין, לחוק. הוא יכול לשחד, לאיים, לפטר, ולמנות על פי צרכיו האישיים ולהתעלם מאינטרסים לאומיים. * נכון בתנאי שהוא הולך לכיוון השמאל הקיצוני. --------- מנהיג מושחת יכול להוביל את המדינה לאבדון, ואולמרט הוא דוגמה חיה. אולמרט רוצה להיבחר שוב, אך מצבו גרוע ביותר. אין לו מה להפסיד. כדי לשפר את מצבו הוא מוכן לסכן את חיי כל אזרחיה היהודים. כל שני וחמישי הוא ומקורביו זורקים רעיונות מטורפים לחלל האויר, כל רעיון יותר פסיכופטי מהשני, כדי לרצות את החונטה הבולשביקית, ולנסות להוריד מעליו את התיקים הפליליים הרבים, וגיבנת החקירות. | |||
_new_ |
[•] לו הכריחונו לבחור והיה ערך לבחירתינו - דיינו. | |||
|
|||
ואל נישכח שראש הממשלה ממנה ועדה שצריכה לבדוק את תפקודו של ראש ממשלתך... אם זה לא רפובליקת בננות אז זה בטח תעתוע. | |||
_new_ |
[•] לו הכריחונו לבחור והיה ערך לבחירתינו - דיינו. | |||
|
|||
אילו היתה קיימת במדינת ישראל מערכת משפטית שפויה ונקיית כפיים המצב היה משתפר ללא הכר . | |||
_new_ |
|
|||
פני המנהיגות כפני העם, והעם הוא שבוחר את מנהיגיו, ובבואתו היא זאת המשתקפת באספקלרית המנהיגות. שום תירוצים לא ינקו את הציבור המכונה עם מאחריותו למצבו. המקרא הוא אומנם אוצר בלתי נדלה של חוכמת חיים, אך כדאי לנו לקחת דוגמה אקטואלית מעמי העולם, שיכולים לשמש לנו מופת באורחות תרבות שלטונית, נטילת אחריות אישית ומוסר ציבורי. לפני מספר שבועות אמר שר ההגנה היפני דברי ביקורת נכונים ביותר על נסיבות הטלת הפצצה האטומית על יפן. אלא שדברים נכוחים אלה נחשבים כפירה בעיקרו של המיתוס היפני השולל כמובן את כורח המציאות שבהטלת הפצצה. מה עוד שהשר הוא בן העיר נגסקי, שעליה הוטלה הפצצה השניה. לאחר גל המחאה הציבורית, התפטר השר היפני. וזאת, רק על הדברים הנכוחים שביטא בפומבי. לפני כחודשיים התאבד שר החקלאות היפני על רקע פרשת שחיתות שבה היה מעורב לכאורה . לנוכח מופת של כבוד עצמי ואחריות אישית (ללא כל המלצה להגיע לכדי התאבדות), שמפגינים בפנינו היפנים, כל מה שאנחנו יכולים להציע הוא מרכולתנו המנהיגותית המעופשת. זהו הדימוי הקלוקל אשר אנחנו מסוגלים לייצא לעולם הרחב... הנהגה פושעת, מושחתת, שקרית, אווילית, סדומית, שנדבקת כסופר-גלו לכיסאותיה. נשיא לשעבר, אנס לכאורה ששוכר להטוטנים משפטיים, שכירי חרב מניפולטיביים כדי להוסיף חטא על פשע, להכפיש את קורבנותיו, ולענות אותן בשבעה מדורי גיהינום, כאילו לא די בסבל שנגרם להן תחת ציפורניו הדורסניות והתאוותניות. לשפל תחתיות צללנו... האם זהו עם הספר ??? ייתכן שצודקים הערבים בטענתם שאנחנו בעצם רק מתחזים. אור לגויים ??? אוי ליומרה היהירה והרברבנית !!! האם לצחוק או לבכות... מזלנו שעמי העולם ברוב חסדם עדיין מתייחסים אלינו בכבוד, ברצינות ובאדיבות. אלא שמספיק לעיין בכתבים היסטוריים המתארים את המציאות הנוראה בארץ יהודה בעת שקיעת ממלכת החשמונאים ועד המרד הגדול... סדום ועמורה במלוא מובן המילה, איש את אחיו בלעו, והגויים היו המתווכים בין היהודים הניצים... אין חדש תחת השמש... גם כאן הגענו לאבסורד ההזוי שאין לו אח ורע בתולדות האנושות... טיהור אתני עצמי למען השלום... לא, סליחה, למען הביטחון... לא, סליחה, למען חילוצו של המטהר האתני גנרליסימו הפוגרומיסט מדין שחיתויותיו... הרי לעומת היפנים, אנחנו שרויים בנבכי העידן הקדמוני. על חשד גרידא לשחיתות מקפד שר יפני את חיי עצמו, ואילו אצלנו, עוקר ראש ממשלה חבל יהודי משגשג ומחריבו כדי להינצל ממשפט צדק. סדום ועמורה היא הגדרה מינימליסטית לתיאור הזוועה המוסרית המתחוללת במקומותינו. ספר אנטישמי ידוע לשימצה, שפורסם בתחילת המאה העשרים, עוד טרם נצפה תרחיש הקמתה של מדינה יהודית, מנתח את אופיו של העם היהודי ומציג תחזית מטרידה בהיקף התאמתותה באשר לדמותה של מדינה כזאת. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |