פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ליקויים בניהול תקציב הביטחון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 10:00)


ליקויים בניהול תקציב הביטחון

ד''ר דוד סיון



תפקידה של הועדה לגבש המלצות עצמאיות ובלתי תלויות ביחס לגודל ולהרכב הרצויים של תקציב זה, בטווח הקצר ובטווח הארוך, והמענה הביטחוני הנגזר מהם. על הועדה להתחשב בחוות דעתה בהשלכות ארוכות הטווח של חלופות התקציב השונות על חוסנו של המשק ושל החברה בישראל...

בהתחשב בשיקולים המשקיים ובתפיסת הביטחון, הנכם נדרשים להמליץ על השינויים הנדרשים בהוצאה הביטחונית לשנים הבאות (2008-2010), בבסיס התקציב ובאופן חד פעמי, הן מהמקורות הנוכחיים בתקציב הביטחון והן, אם נדרש הדבר, ממקורות אחרים בתקציב המדינה.
כעת לאחר שהוצגו בפנינו המסקנות החלקיות של ועדת וינוגרד קיבלנו גם את מסקנות ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון. שתי הועדות מונו על ידי הממשלה בראשותו של אהוד אולמרט לאחר מלחמת לבנון השניה. ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון הוקמה בגלל האתגר שהעמידו בפני הממשלה הדרישות התקציביות של הצבא. הציטוט בראש המאמר הוא מתוך כתב המינוי החתום על ידי אהוד אולמרט, עמיר פרץ ואברהם הירשזון. כתב המינוי מגדיר את תפקיד הועדה לאפיין את התנהלות התהליך התקציבי הנוכחי ולהמליץ שיפורו תוך התחשבות בהשפעות קצרות וארוכות הטווח על החוסן הלאומי (חוסנם של המשק והחברה).

במשך כ-‏6 חודשים ישבו חברי הועדה, כל אחד מהטובים בתחומו, והוציאו מתחת ידם המלצות לטווח הקצר ולטווח הארוך. בהמשך נפרט תמונת מצב המשתקפת בעיני הועדה ואת ההמלצות החשובות. אחר כך נבחן דברים שכתבתי כאן בעבר לאור דברי הועדה של הועדה..



בראשית דבריה מציינת הועדה שתהליך קבלת ההחלטות שאמצעותו נקבע תקציב הביטחון יוצר מתח מתמיד בין השותפים לתהליך. בצד אחד משרד הביטחון שמייצג את הצורך הביטחוני צבאי ובצד השני משרד האוצר שמופקד לראות את תמונת המערכת הציבורית במלואה ולמנוע פגיעה בתפקוד המשק כולו. הגורם העיקרי למתח הוא חוסר השקיפות והבקרה בתהליך קבלת ההחלטות. מחברי הדו''ח מזכירים שבאפריל 2006, לפני מלחמת לבנון השניה המליצה ועדת מרידור לתפיסת הביטחון לקצץ בהדרגה את תקציב הביטחון עד לשיעור של 5% מהתוצר עד 2016.

יחד עם זאת במצב שנוצר ממליצה הועדה להוסיף לתקציב הביטחון עוד כ-‏3מיליארד שקלים במהלך השנתיים הקרובות בנוסף לאותם 8 מיליארד שכבר אושרו. מכאן שהתהליך עליו המליצה ועדת מרידור יידחה מעט אם ההמלצה הזאת אכן תקויים. הנסיון מלמד שהמלצות מהסוג הזה בדרך כלל גם מגיעות לשלבי ביצוע.

אבל נראה לי שהדבר הבולט בדו''ח הוא נושא השקיפות של התהליך התקציבי בעיני המשתתפים העיקריים (האוצר ומערכת הביטחון). לדעת הועדה תקציב הביטחון במקום לשמש כלי מרכזי לצרכי תיכנון, ניהול ובקרה של מערכת הביטחון, הפך לזירת התגוששות בין הנוגעים בדבר. העובדה הזאת, שתהליך קביעת תקציב הביטחון לא שימש כלי מהסוג הזה, באה לידי ביטוי בחלק מן הכשלים ארוכי הטווח שהתגלו בשנים האחרונות, גם במלחמת לבנון השניה. וכדי להקל עלינו מציגה הועדה, כבר בתחילת המסמך, כמה דוגמאות מהתוצאות:
  1. אין בתקציב הביטחון ביטוי לפחת וכתוצאה מכך התאפשר תהליך של ''אכילת'' הון פיזי והון אנושי (כשירות מבצעית): נדחה חידוש ציוד (זחלמים), צומצמו ימי המילואים ורמות המלאים.
  2. התיאום בין תוכניות רב שנתיות של מערכת הביטחון ובין התקציב (רב שנתי) לוקה מאד בחסר ולכן לא ממלא את יעודו.
  3. מספר סעיפים כמו פנסיה, שיקום, גדר הביטחון הם בעלי מעמד מיוחד ולכן נוצרה אי בהירות בקשר שבין אחריות וסמכות והקשר למרכיבים אחרים של תקציב הביטחון.
  4. עליה מתמדת בהוצאות כוח אדם (שכר ותנאי פרישה) במחיר שחיקה ברמת המוכנות.
הועדה גם קבעה שאין בסיס לטענה בדבר קשר מובהק בין הליקויים בביצועי הצבא לבין שאלת גודל תקציב הביטחון. רק אם היתה פורצת מלחמה רחבה יותר היה נוצר בסיס כלשהו לטענה כזאת. אבל אז, כדברי הועדה, עיקר הבעיה היא, ממילא, בהתנהלות התהליך התקציבי לטווח הקצר ועיצוב התהליך לטווח הארוך. במציאות הזאת יצרו ההערכות על ''חלון הזדמנויות'' (לגבי המצב בעיראק) רקע נוח לקבלת החלטות על הקטנת ימי המילואים, צמצום אימונים ו'אכילת' מלאים והון שהביא להקטנת כשירות הכוח הצבאי.

הועדה לא שוכחת לציין שלא פחות חשובה מהתוספות החיצוניות לתקציב הביטחון היא התוספת שניתן להשיג מהתייעלות התהליך כולו ושינוי פנימי בסדרי עדיפויות. על פי ההמלצות מדובר בחסכון של כ-‏30 מיליארד שקלים מההוצאות השוטפות לטובת ההתעצמות, להצטיידות וחידוש ציוד, בעשור הקרוב. תהליך כזה כמובן יהווה מקור למימון דרישות מערכת הביטחון, תוך שהוא מייתר תיקצוב על חשבון שימושים לא ביטחוניים. הדרג המדיני (וגם הצבאי) חייב לדעת ולהכיר את מגבלות התקציב בכל תקופה ולכלול זאת בסך השיקולים. לכן הדיון על הקצאת משאבים ותקציבים למערכת הביטחון מחייב דיאלוג מסודר בין הדרג המדיני והצבאי. הדיונים הללו צריכים להתחיל מתפיסת הביטחון, האיומים, המענה הנדרש, גודל סדה''כ, דרך השיקולים להפעלת הכוח כאשר ממול מגבלת המשאבים.

פרוש הדבר שבכל דיון צריכים לעמוד בפני המשתתפים העלויות האלטרנטיביות של שינויים צפויים. ההסטה הקבועה של משאבים לטיפול באינתיפאדה מובאת כדוגמה שהעלות האלטרנטיבית הקשורה לא הופנמה ולא קיבלה מענה. בכלל הועדה מציינת שהמצב הנוכחי אינו אופטימלי ותהליך אופטימלי, שיכלול יותר שיקולים כלכליים, יתרום לשיפור הביצועים של המשק כי הרי כלכלה בריאה היא הגיבוי והביטוח הטובים ביותר למערכת הביטחון.

--


באוגוסט 2006 כתבתי שיש לא מעט מקורות חבויים בתוך תקציב הביטחון ולכן שינוי בסדרי העדיפויות בתוך תקציב הביטחון יכול לשפר את התוצאות, את החוסן הלאומי. השינוי הזה צריך להפנות יותר מקורות ליעדי פיתוח אמצעי לחימה ושיטות, ופחות להוצאות על כוח אדם התקציבי (תקציב הביטחון). מסתבר שגם ועדת ברודט המלומדת סבורה שיש מקום להתייעלות מערכת הביטחון על ידי שינוי סדרי העדיפויות. הועדה גם ציינה כי היו השקעות משמעותיות בהתעצמות, באמצעים וכלים להגדלת היתרון האיכותי של צה''ל.

בקייץ 2005 הפנה מבקר המדינה את תשומת ליבי לשתי בעיות חשובות. ראשית, לתהליך שמעניק תוספות משמעותיות למערכת הביטחון ללא פיקוח פרלמנטרי. שנית, מערכת הביטחון יכולה להשתמש בהכנסות ממכירת ציוד ומערכות ביטחוניות, ללא מעורבות הממשלה, הכנסת או עובדי המערכת הציבורית (האוצר, משרד ראש הממשלה). הבעיה הזאת קיימת, כתבתי, למרות שמדובר במיליארדי שקלים בשנה – כ-‏25% מסך תקציב הביטחון. וגם הצעתי שאולי ממלא מקום שר האוצר [אהוד אולמרט] יתייצב בראש המחנה שיפעל לשיפור רמת השקיפות ורמת הבקרה (שקיפות ותקציב הביטחון). גם הועדה מקדישה לא מעט מדבריה לחוסר השקיפות שמאפיינת את התהליך. העובדה שראש הממשלה הקים את הועדה הזאת משפרת במשהו את הסיכוי שהתקווה שלי מלפני שנתיים תקרום עור וגידים.



הדו''ח מבהיר לכל מי שעוד לא השתכנע שיש שומנים במערכת הביטחון וגם מציג דרך להשיג התייעלות – חסכון משמעותי. הוא גם מציג המלצות ברורות להשגת שקיפות ויעילות בתהליך קבלת ההחלטות בנושא תקציב הביטחון.

אם המערכת תיישם רק חלק קטן מההמלצות שמקופלות בין דפי הדו''ח נזכה לשיפור משמעותי בחוסן הלאומי. אולי, ממצוקתו, דוקא ראש הממשלה הנוכחי ישקיע מאמץ ליישום ההמלצות.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אני מצאתי כמה באגים בתקציב הבטחון
יונה הנביאה (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 10:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל האם זו העת לתקוף את המערכת?
או שמא עלינו להניח לפרץ ולאולמרט לנווט
בפוליטיקה העקלקלה שלנו ולהבטיח את
בטחוננו במקום לתקוף אותם שוב ושוב?
_new_ הוספת תגובה



סיון כרגיל מנסח ''מכובדות בורגנית''
זוהר בדשא (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 12:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''כעת לאחר שהוצגו בפנינו המסקנות החלקיות של ועדת וינוגרד קיבלנו גם את מסקנות ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון''

הוצגו בפנינו !

אני רואה תמונה ויזואלית כזו: אולם כלשהו נניח משהו דומה לסינמטק ויושבים בכל המושבים דויד סיונים רבים אבל זהים, נניח שיש באולם מאה ושלושים ושמונה מושבים , ואז אחד מהסיונים באולם אומר- כעת לאחר שהוצגו בפנינו המסקנות החלקיות של ועדת וינוגרד קיבלנו גם את מסקנות ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון...וכל יתר הסיונים כמובן מסכימים פה אחד עימו.
_new_ הוספת תגובה



סיון כרגיל מנסח ''מכובדות בורגנית''
עזית הכלבה השמאלנית הציונית (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 14:44)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מהפכנית
_new_ הוספת תגובה



הייתי פעם מעריצה של אברום בורג
עזית הכלבה השמאלנית הציונית (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 18:57)
בתשובה לעזית הכלבה השמאלנית הציונית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כלבתי היקרה, אני הייתי מתביישת לטעון
יונה הנביאה (שבת, 23/06/2007 שעה 21:42)
בתשובה לעזית הכלבה השמאלנית הציונית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהערצת את בורג. הוא לא הזיז אצלי כלום. הוא יבש, מתנשא, מדבר במילים יפות אך חלולות חלולות.
_new_ הוספת תגובה



הלמ''ס: 83% מאזרחי המדינה מרוצים מחייהם
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 22:50) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום כאן מהלמ''ס.

יופי. מה אני יכול לעזור?

באופן כללי אתה מרוצה מהחיים?

באופן כללי מרוצה. באופן פרטי, ביני לבינך - ממש לא.

אין אצלי סימון לאופן פרטי אני מסמנת מרוצה.

סמני מה שבא לך.

הו, אני רואה שאתה אופטימי - אני מסמנת אופטימי.

עשי מה שאת רוצה, כל עוד זה לא עולה לי כסף.

אני רואה שמצבך הכלכלי מצוין. אני מסמנת.

מצוין זו לא מילה.

לא מילה? אני מבינה שבעתיד תמצא את המילה - אז אני מסמנת כי בעתיד אתה צופה שמצבך עוד ישתפר.

האמת, את מתחילה להעלות לי על העצבים, אני קצת עסוק - סליחה.

אל תתחצף, אני מהלמ''ס! אם תמשיך להתחצף ככה לאנשים עוד תמצא עצמך בלי עבודה!

בחייאת, הצחקת את פפו.

טוב אני מסמנת שאין לך חשש כי בעתיד תאבד את העבודה - אני מסמנת.

ניתקתי
_new_ הוספת תגובה



בתגובה ל- הלמ''ס: 83% מאזרחי המדינה מרוצים מחייהם
אדם חושב (יום רביעי, 13/06/2007 שעה 1:51)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אהבתי את הקטע... חביב למדי.
_new_ הוספת תגובה



הוא הא מי זה בא ראש הממשלה הבא
עמית כריש אדום (יום רביעי, 13/06/2007 שעה 15:29)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרס נשיא

ברק ניצח

93% מרוצים
_new_ הוספת תגובה



הוא הא מי זה בא ראש הממשלה הבא
ע.צופיה (יום רביעי, 13/06/2007 שעה 16:37)
בתשובה לעמית כריש אדום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומה איתך?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי