פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אנטישמיות זניחה
אברהם בן-עזרא (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 10:00)


אנטישמיות זניחה

ד''ר אינג' אברהם בן עזרא



איני עומד כלל לאסור מלחמה נגד כל אויביי באשר הם, כי זה יהיה מהלך סרק – שלא יעמוד במבחן הסבירות, מהלך לא דרוש, לא יעיל, לא אפשרי. המהלך הזה הוא ממש מיותר – ככל שהאויב, השונא, שוחר רעתי, הוא הזוי וחסר שיניים, פאנאטי ונטול כוח, טיפש ולא מזיק (אלא – לכל היותר – לעצמו). זו הסיבה שאיני חש כלום, לגבי דברי ההבל של הסלבריטאי האמריקאי מל גיבסון, כלפי שוטר, ואלה הדברים בלשונו הוא (''Time'', מיום 23 לאפריל 2007):מל גיבסון
מל גיבסון
F__ing Jews, the Jews are responsible for all the wars in the world. Are you a Jew?
ומה מוזר, אפילו כעס לא העלו אצלי דבריו החמורים לכאורה כלפי היהודים – אלא חמלת-מה.
ויש על מה:
מל גיבסון היה שתוי ולא אחראי על עצמו, דבר שנחשב אצל שנואי נפשו, היהודים, לשהייה בבור תחתיות, ועל זה נאמר (משלי כו) ט חוֹחַ, עָלָה בְיַד-שִׁכּוֹר; וּמָשָׁל, בְּפִי כְסִילִים. האיש פטפט בנושא שאינו מצוי בו, נושא אשר בו הוא חסר ידע וסמכות, ועל זה נאמר (משלי כה) יד ... אִישׁ מִתְהַלֵּל, בְּמַתַּת-שָׁקֶר. מדובר באנטישמיות ברורה, שאינה משתמעת אלא כאנטישמיות, וההתנצלות המאוחרת של מר גיבסון – רק מאששת את האמירה שהוא הצטער עליה, או נאלץ להתנצל עליה (בשני המקרים זו לא נקודת זכות לאופיו).
והאיש גם נעצר לזמן מה, ככל הנראה, לא בשל דבריו הגזעניים, אלא בשל נהיגה במצב של שכרות, ועל זה ראוי להיאמר כי עונשם של רשעים נעשה על דברים אחרים...

ועולה באופן טבעי, מאליה, השאלה: מדוע ראוי בכלל להגיב על זה, אם ההתבטאות היא כה זניחה?

התשובה היא ברורה: בגלל פרסומה ב-''Time''.

• • •

לפני כשלוש שנים חזרו יקיריי מתקופת שהות בת ארבע שנים בארה''ב. הם התגוררו בפאתי ניו יורק הקופאת מקור, ואני הייתי בדעה שחבל על כל יום. עתה הם בישראל, הארץ החמה והטובה שבה אפשר לחיות ללא הקפאה 24 שעות ביממה, וזה רק אחד מיתרונותיה של ארץ ישראל – ולא העיקרי שבהם.

בעת האחרונה יצא לי לשוחח עם אישה יהודיה, ישראלית, מרצה בקולג' אמריקאי בתחום השפה העברית, אשר החליטה – לאחר תקופה ארוכה בארה''ב – לקבוע את מגוריה בחיפה.
היא טענה כי לא חשה אנטישמיות בכל תקופת שהותה בנכר.
הבהרתי לה כתשובה, כי דומה הדבר לשלט שהיה קבוע על צלע ההר בדרך לטכניון, שנים רבות בשנות השישים של המאה שעברה (עת לימודיי האקדמאיים שם) – ''זהירות, אבנים מדרדרות'' – ועל אף הסכנה רבת השנים, ונסיעותיי הלוך וחזור בדרך האמורה יום יום, מימיי לא חזיתי באבן מתדרדרת.

ועוד הדבר מובהר בדוגמא מתחום המשפט, של אירוע פלילי, שלגביו יש 30 עדים שבאו להעיד בבית המשפט ואמרו אמת כי לא ראו דבר – ומהצד הנגדי היו רק עד אחד או שניים, שכן ראו...

האנטישמיות קיימת, יותר באירופה ופחות בארה''ב. במדינות ערב לא נכנה את שנאת היהודים וההתעללות בהם כאנטישמיות, אלא כשנאת יהודים והתעללות בהם.

התופעה האנטישמית קיבלה ביטוי בקול ענות חלושה באירוע של מל גיבסון, אשר הבטאון האמריקאי הנפוץ הציב לו שופר, והשופר – הוא כידוע בעל הד למרחוק.

Gibson's Anti-Semitic Tirade 
התשובה לכך היא להבין את קיומה של האנטישמיות, ולהגיע לגור ולחיות במדינת ישראל; לעשות עלייה, לחזור כתושב חוזר, להעביר נכסים ולתקוע יתד נאמן בארץ אבותינו לא רק כדי לחזקה, אלא בעיקר כדי להתחזק בה, לחוש ביטחון, להרגיש בעלים, לחיות בטבעיות כאדוני הארץ, ומכאן – אמנם לא לסלוח – אך גם לא ממש להתרגש מדברי גיבסון ושכמותו, אולי מעט לרחם, לבטל, לזלזל.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  תגיד  (מהנדס אזרחי) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי