פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ייעול הרכש הממשלתי?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 15:00)


ייעול הרכש הממשלתי?

ד''ר דוד סיון



מנגנון המכרז הציבורי נועד להגשים שלוש מטרות ציבוריות: המטרה האחת הינה שמירה על טוהר המידות, מניעת שחיתות או התמודדות יעילה עם בעיית הנציג; המטרה השניה הינה השגת יעילות כלכלית בהתקשרויותיה של הרשות; והמטרה השלישית הינה הענקת שוויון הזדמנויות לכל בהתקשרות כלכלית עם הרשות.
דקל, עומר, מכרזים, כרך ראשון, עמ' 139
ירון זליכה
ירון זליכה
באפריל 2004 הטילה הממשלה על צוות בראשות מנכ''ל משרד ראש הממשלה לבחון את חוק חובת המכרזים, במגמה לקיים תהליך מובנה של הפקת לקחים וגיבוש המלצות, בחלוף עשור לכניסתו לתוקף של חוק חובת המכרזים (החלטה מס' 2045). לאחר עבודה יסודית של הצוות וכמה צוותי משנה, אומצו מסקנותיו על ידי החשב הכללי ומנכ''ל משרד ראש הממשלה במלואן. ההמלצות הללו כללו שורה של שינויים ושיפורים והרחיבו את סמכויות משרדי הממשלה (ביזור) תוך צמצום סמכויות משרד האוצר. בסופו של דבר, החליט גם הקבינט הכלכלי-חברתי לאמץ את המלצות הדו''ח – דו''ח ליפשיץ-ויינשל מתאריך 28.10.2004.

אברהם הירשזון
אברהם הירשזון
אלא שבינתיים למדנו על פרשות בנק יהב ובנק אוצר השלטון המקומי (ירון זליכה – נאום המפלצות) ובעקבות זאת על קילקול היחסים בין שר האוצר, אברהם הירשזון, לבין החשב הכללי, ד''ר ירון זליכה. בהמשך, לאחר שלא אושרה בקשת פטור של שר הבינוי והשיכון החליטה הממשלה בתאריך 31.12.2006, להקים ועדת מנכ''לים כדי לבחון אפשרויות לשינוי בחוק חובת המכרזים. ...הכל מתוך כוונה לשפר ולייעל את עבודת משרדי הממשלה תוך שמירה על עקרון השוויון ועל טוהר המידות בהתקשרויות הממשלתיות (החלטה 972). המלצות הועדה הזאת (ייעול הרכש הממשלתי) אושרו אתמול, 15.4.2007, על ידי הממשלה. הועדה פרסמה גם נספח לדו''ח שמכיל את ההסתייגויות של מנכ''ל משרד השיכון ושל החשכ''ל.

עוד לא ממש הספיקו ליישם את המלצות הצוות הראשון ולבחון את ביצוען, וכבר הוקמה הועדה השניה כדי ''לשפר'' את ההמלצות. בהמשך נבחן את עיקרי ההמלצות של שתי הועדות שהגיעו אל שולחן הממשלה בשנים האחרונות. נתמקד בשאלה אם יישום ההמלצות העיקריות של הועדות באמת צפוי לייעל את מערכת הרכש הממשלתית. אחר כך נברר איזה ''מארבים'' מכינים להצעת הממשלה לקראת הגעתה לדיונים בכנסת.


על הדו''ח הקודם

צוותי העבודה שהוקמו על פי החלטה מס' 2045 קיבלו את הגישה שהמטרות של חוק חובת המכרזים הן שמירה על טוהר המידות, יעילות כלכלית ושוויון הזדמנויות. הם קיימו פגישות רבות ושמעו חוות דעת על תהליכי הרכש במשרדי הממשלה ולמדו על מחקר משווה עם מספר מדינות, המחקר המצוטט בראש המאמר. לאחר לימוד מכלול החומר הגישו הצוותים את המלצותיהם:
יישום המלצות אלה,שאושרו בישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי, הרחיב את סמכויות משרדי הממשלה בכל הנוגע לאישור התקשרויות ורכישות ומצמצם את מעורבות ועדת הפטור במשרד האוצר באישור החלטות ועדות מכרזים לבצע התקשרויות בפטור במכרז, תוך הוספת הליכים תחרותיים והגברת הבקרה של החשב הכללי על התקשרויות הממשלה.
זה נעשה למרות הידיעה שרק לא מזמן היתה תרבות המכרזים הממשלתיים לא ראויה. במקרים רבים ההודעה על זכיה במכרז הפכה לנקודת פתיחה במשא ומתן לתוספת תשלום. היו לא מעט התקשרויות שלא עמדו למכרז 5, 10 ואפילו 30 שנה, ולא היה מי שיטרח לבדוק ולבחון כדי לראות אם כדאי לשנות משהו. בעצם הפטור ממכרזים היה נרחב מאד וסביר להניח שזה עלה לנו מיליארדי שקלים של הוצאות מיותרות (נאום החשב הכללי). התרבות הזאת הולכת ונעלמת אבל חסידיה חיים וקיימים במערכת.

עיקרון היד הנעלמה ההפוכה של פרופסור מילטון פרידמן ז''ל נותן הסבר טוב למקורה של התרבות הזאת: עובד ציבור גם אם כוונותיו לשרת את האינטרס הציבורי טובות וראויות, פועל לקידומו של האינטרס הפרטי שלו. לא כל שכן עובד שזו כוונתו. לכן כלכלנים ממליצים לצמצם את המערכת הציבורית כדי להוריד למינימום את ההזדמנויות לפעולת היד הנעלמה ההפוכה ולפעולות שהשחיתות, חוסר היעילות והביזבוז הם נר לרגליהן. המשמעות היא הפרטה של רוב הפעילות הכלכלית של הממשלה – רוב החברות הממשלתיות, והוצאת פעולות של הממשלה למגזר הפרטי באמצעות מכרזים.

לכן, כנראה, עמדו מול עיני הועדה שלוש המטרות והצורך לשמר שיטה בעלת שני מאפיינים עיקריים. ראשית, ביזור הליכי המכרזים, באמצעות ועדות המכרזים במשרדי הממשלה השונים. שנית, ריכוז סמכויות הבקרה והפיקוח במשרד החשב הכללי (הגזבר) ואישור עיקר בקשות הפטור ממכרז במשרד האוצר והחשב הכללי, באמצעות ועדת הפטור. ההיגיון הפשוט לימד שבזמן הקרוב, כדי לשרש את שרידי התרבות הקלוקלת, על הפיקוח והבקרה להיות מרוכז ומהודק, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור.

אלא שהידוק הבקרה והפיקוח עורר את פרשות בנק יהב ואוצר השלטון המקומי. אלו לימדונו שעוד לא הגיע הזמן ששלוש המטרות העיקריות של חוק חובת המכרזים הן באמת חלק אינטגרלי של המערכת. שתרבות המכרזים הפסולה, המפלצות בשפתו של הד''ר זליכה, עדין חייה ונושמת. על הרקע הזה הוקמה הועדה החדשה.


הדו''ח לעניין ייעול הרכש הממשלתי

הועדה מיקדה את עבודתה בתחומים שקשורים לניהול וועדות פטור משרדיות, התקשרויות המדינה בפטור ממכרז עם חברות ממשלתיות ועם יועצים וכללים להתקשרויות המשך. העקרונות שהיו לעיני הצוות היו רבים אבל אנחנו נתמקד ברשימה הבאה (ייעול הרכש הממשלתי, עמ' 4):
  • מכרז פומבי נותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו גם במקרה של פטור ממכרז.
  • פישוט הליכים ומניעת 'צווארי בקבוק'.
  • ביזור הסמכויות בקשר להחלטות על פטור ממכרז.
  • הגברת התחרות במשק.
  • ליצור קשר בין אחריות וסמכות ודרישה לבקרה פנימית.
  • עיקרון החיבור בין סמכות ואחריות ממקד את סמכות גורם הבקרה והפיקוח למספר מקרים מצומצם.
הצוות בחר להמליץ על שינוי הגישה הבסיסית והסביר שהשיטה החדשה 'תגביר את היעילות' בגלל הביזור והקטנת הביורוקרטיה. כל זה, כך הבטיח הדו''ח, לא יפגע בעקרונות המכרז (ז''א, שלוש המטרות) וביכולת לפקח על יישום ראוי (עמ' 5).

בפחות מ-‏3 חודשים הצליחה הועדה לגבש המלצות שמשנות מאד את הגישה בכך שמדובר גם בהרחבת סמכויות המשרדים בקביעה וניהול המכרזים וגם בהרחבה מאד משמעותית של סמכויות הבקרה והפיקוח שלהם. להלן עיקרי ההמלצות (ייעול הרכש הממשלתי, עמ' 5 – 9):
  1. יוקמו ועדות פטור ממכרז במשרדי הממשלה (להתקשרות עם ספקים ויועצים).
    • יוגדל הרף העליון לאישור פטור ממכרז ברמת המשרד מ-‏700 אלף ל-‏4 מיליון שקל,
    • תורחב הסמכות לאשר התקשרויות המשך ללא מכרז,
    • תוגבר האחריות (בהתאם לסמכות) של חברי ועדות הפטור,
    • תינתן עדיפות לחברות ממשלתיות שהן ''זרוע ביצוע''.
  2. יקוצצו הסמכויות של ועדת הפטור המרכזית.
    • תאשר בקשות לפטור על סכומים מעל 4 מיליון שקל,
    • תהווה ערכאת עירעור על החלטות הועדות המשרדיות,
    • תמשיך לתפקד כשומר סף עליון ואחרון.
משמעות הרחבת הפטור ממכרז היא פגיעה בשוויון ההזדמנויות ובתחרות. גם מתן העדיפות לחברות ממשלתיות הוא פגיעה בתחרות. אבל יותר מכל, יישום ההמלצות יחזיר את המעורבות הממשלתית בפעילות הכלכלית במשק בגלל הקשר שהן יוצרות בין משרדי הממשלה לבין החברות הממשלתיות ולכן את התרבות השיקולים הלא כלכליים. לבסוף כדאי מאד שנזכור שהעימותים עם המפקח הראשי, הגזבר, ד''ר ירון זליכה הם שהניעו את התהליך שהסתיים באישור ההמלצות בישיבת הממשלה השבוע.

אולי ההמלצות יצרו תהליך ביורוקרטי יותר מהיר וקולח (זורם) אבל הוא גם יקל על מעורבות הדרג הפוליטי בניהול התהליך. לכן קשה להשתחרר מהתחושה שההמלצות נולדו ''בחטא''; שהחתול מונה לשמור על השמנת; קשה להשתחרר מהתחושה שיישום ההמלצות כלשונן ייצור מגרש נוח לריקוד האינטרסים בין הון לשלטון.


מארבים בכנסת

שלי יחימוביץ'
שלי יחימוביץ'
הצוות, שכתב את הדו''ח האחרון, המליץ ליישם את המלצות הדו''ח בהוראת שעה לשנתיים כדי שיקל על הממשלה ליישמן. לכן בעידוד התנועה לאיכות השלטון התגבשה בכנסת יוזמה לסכל את הרפורמה המוצעת בחוק חובת המכרזים. חה''כ שלי יחימוביץ' וגלעד ארדן מיהרו להגיש הצעת חוק שבעצם מבטלת את הסמכות להענקת פטור שכלולה בחוק חובת המכרזים. לפי הצעתם כל תיקון מסוג הרפורמה המוצעת יחייב אישור של מליאת הכנסת ולא רק של ועדת חוקה חוק ומשפט (הרפורמה במכרזים לאן?).

מוזרה היא דרכם של נבחרי הציבור: לפני מספר שנים, בהיותו חלק מהקואליציה, היה חה''כ ארדן בין יוזמי התיקון לחוק שיאפשר את הרחבת האפשרות לחלוקת ג'ובים. לפי הפרשנות שנתתי לכך אז הוא דאג לאינטרס המפלגתי הצר. כעת כחלק מהאופוזיציה מעורבותו במאבק נגד הרפורמה המוצעת נראית כדאגה לאינטרס הציבורי.


סוף דבר

מאחר והיא פוגעת באפשרות להגיע לשלוש המטרות של המכרז הציבורי נראה שהרפורמה המוצעת לא ראויה – היא פוגעת בשלושתן, ביחוד ביעילות הכלכלית. ההמלצות, שנולדו ''בחטא'', לא ממש שומרות על העקרונות המוצהרים של הועדה. נדמה שהרפורמה מבקשת שימנו את החתול לשמור על השמנת. לא נותר לי אלא לקוות שהיוזמה של יחימוביץ' וארדן תיצלח.

תוצאת המכרז לאספקת שירותים בנקאיים לעובדי המדינה (המכרז תמיד עובד) מהווה דוגמה טובה מאד לכך שהפטור ממכרז פוגע ביעילות הכלכלית. הזוכה, בנק דיסקונט, הציע סכום שמשמעותו חיסכון של 50 מיליון שקלים לשנה במהלך 7 השנים הבאות. מה שבולט בסיפור הזה הוא שבנק דיסקונט זכה רק בזכות להתחרות עם בנק יהב ולא בכל ''הקופה''. בכל זאת יכול ד''ר ירון זליכה לרשום לזכותו חיסכון של 350 מיליון שקלים – שיפור משמעותי ביעילות הכלכלית – בזכות המכרז על קיומו לחם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


לכבוד החג שאיני חוגג
זוהר בדשא (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 15:15) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבקש לעוץ לך מר סיון עיצה.

מכיוון שאני בטוח שתבוז לעצתי אני מראש רואה בה כמעשה טוב אלטרואיסטי ואני מרשה לעצמי להיות נדיב.

העיצה שלי קשורה לסגנון שלך , אחת הבעיות במאמרים שלך היא ההרגשה שאתה מנסה לתת המחשה להגיון הצרוף והענייני של הדברים כאילו שזה מעניין מישהו ההגיון הצרוף וכל הקשקשת ה''לוגית'' הזו , הבעיה היא שאין לך מסקנות והכתיבה לא זורמת היא מסתיידת כבר כאשר אתה מנסה בכל משפט שני להביא לינקים ולהתחשבן מראש עם כל טענה שתגיע מקורא מזדמן. אתה מנסה לסתום מראש את הצנרת.

האפקט של כתיבה כזו הוא שיעמום.

אבל הרבה יותר גרוע אין בטחון שאתה מביע דיעה בכלל , או שאתה מעוניין להביע דיעה.

הייתי אומר שלו היית מנסה ליצג בפשטות איזו מסקנה ולהניח לקורא להבין שבמילא אתה לא הגעת אליה אלא לאחר עיון שזה ברור וגם מובן מאליו, תובנה אפילו פאנץ' ליין זו לא מילה גסה, או משהו כזה היה הרבה יותר אפקטיבי מאשר שליחת אנשים לנבור בערימות של מסמכים .

מבחינה ויזואלית המראה של המאמר הוא כמו רשת של לבלר שמנסה ללכוד אותך בתוך קורי עכביש צפופים מאד וההרגשה היא הרגשה קלסטרופובית.

בכל אופן זו דעתי שכנראה לא מקובלת עליך , לא נורא איני חוגג אבל בכל זאת חג שמח לך.
_new_ הוספת תגובה



אני רואה פה רק מחמאות
יובב (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 18:57)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''המחשה להגיון הצרוף והענייני של הדברים ... כאשר אתה מנסה ... ולהתחשבן מראש עם כל טענה שתגיע מקורא מזדמן.''
בעברית: כתיבה המבוססת על הגיון עובדות ומקיפה גם שאלות שעלולות לצוץ.

''אין בטחון שאתה מביע דיעה בכלל , או שאתה מעוניין להביע דיעה''
מה לא ברור במשפטים: ''הרפורמה המוצעת לא ראויה... ההמלצות, שנולדו ''בחטא'', ... נדמה שהרפורמה מבקשת שימנו את החתול לשמור על השמנת. לא נותר לי אלא לקוות שהיוזמה של יחימוביץ' וארדן תיצלח.''
אתה לא רואה פה נקיטת צד והבעת דעה?

גישתך שלך ברורה:
''כאילו שזה מעניין מישהו ההגיון הצרוף.''
ברור שעובדות לא מענינות אותך:
''האפקט של כתיבה כזו הוא שיעמום.''

הרי אם אין התלהמות והשלכת צואה - בשביל מה לכתוב?
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה?
זוהר בדשא (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 20:23)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו שיטה אצלכם המפאיניקים פונים למישהו לברך אותו ואז צץ איזה נודניק ומתחיל לקלל ולא פניתי אליו בכלל , ואז עונים לו ועוד כמה נודניקים מפאיניקים מצטרפים לחגיגה כאילו אני מכיר אותם מאיזשהו מקום, ואז הוא מיבב כמו יובב ומביא את כל הכנופיה, ואז ..

אגב אתה הגבת שם לא ככה?

בלינק הזה עוד ציוני מפאיניק שאנחנו צריכים לממן לו כל מיני הטבות.זה אתה שם?

אתה יכול להסביר לי למה זה כואב לך כל כך?

אגב עובדות והגיון צרוף זה הברור מאליו משעמם נורא, אני אצטרך לקחת קורס להשלכת צואה ממך באמת אם ממש ארצה להיות משליך צואה כמוך בניקים הנוספים שלך ושל החברים שלך אפשר לחשוב שמישהו קונה את ההתנהגות ה''תרבותית'' שלך , יאללה יאללה.
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה?
יובב (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 0:37)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעוד שאתה מתייג אותי כ'מפאיניק' ומדביק לי כל מיני תיקים, אני התייחסתי ספציפית ועובדתית לכתיבה שלך.
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה?
אליצור סגל (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 10:57)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
זוהר בדשא סתם מציף את האתר בשטויות.
דוד סיון הוא אחד הכותבים היותר טובים פה.
לעומת זאת המכונה זוהר בדשא לא תרם עד עכשיו שום דבר.
שילך לפורום אחר להציף שם.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



תודה אליצור
דוד סיון (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 11:47)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תודה אליצור
זוהר בדשא (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 23:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מודה באשמה בהכנעה כל מה שאליצור אומר קדוש.

רק מה דויד סיון אפשר אולי לקבל ממך תשובה ישירה בנושא כלובי הדגים באילת?

האם אתה חושב שהנזק הסביבתי לטבע זניח לעומת הכיס של איזו חבורה של קיבוצניקים , או במילים אחרות , מילא שאתם נזר הבריאה , אבל למה ללכלך?
_new_ הוספת תגובה



הגרעפס הוא אכן בטעם של צנון
עמיש (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 14:43)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל יש לו שם הברקה אחת או שתיים.
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה?
צדק (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 8:20)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותב טוב, אבל מגיב גרוע.
_new_ הוספת תגובה



אתה רואה?
זוהר בדשא (יום חמישי, 26/04/2007 שעה 8:41)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה חמודים יש פה.
_new_ הוספת תגובה



עידכון
דוד סיון (יום שישי, 27/04/2007 שעה 13:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לבקשת הוועדה לביקורת המדינה, יבדוק המבקר האם החלטות הממשלה על שינוי חוק חובת המכרזים עולה בקנה אחד עם מסקנות דו''חות המבקרים קודמים (http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/573/269.html).

אולי בכל זאת לא יתנו לחתול לשמור על השמנת.
_new_ הוספת תגובה



לקחו מהחתולים את מנת השמנת היומית
ע.צופיה (יום שישי, 27/04/2007 שעה 13:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי הפרסום ב-nrg דלעיל מי הם החתולים:
1. יו''ר ועדת בקורת המדינה של הכנסת-אופוזיציונר מובהק.
2.החשב הכללי שכל סמכויות המכרזים היו בידיו(וכנראה נתנו לו כח השפעה לא מבוטל)ועתה רובם נלקחו ממנו. מה תגובתו: כולם מושחתים-מלבדו כמובן!
3.ולמי מוצע לבדוק את החלטת הממשלה? לחתול השמן ביותר בסביבה- מבקר המדינה.
נו, באמת?
מתחיל להזכיר לי את המחזה(או הסרט) חוות החיות.
_new_ הוספת תגובה



חבל שזו דעתך
דוד סיון (יום שישי, 27/04/2007 שעה 14:07)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני דוקא מקווה שהחלטת הממשלה תעבור רוויזיה רצינית בעיקר לגבי המגבלות על פטור ממכרז. בהקשר הזה, הפקדת השיקול על פטור ממכרז בידי המשרד הממשלתי, החתול הוא השר והשמנת הם הפרוייקטים הפטורים.

חה''כ זבולון אורלב, כך נדמה לי, מנסה להתבלט מעל יחימוביץ' וארדן שהכינו מאבק מבעוד מועד.
_new_ הוספת תגובה



חבל שזו דעתך
ע.צופיה (יום שישי, 27/04/2007 שעה 15:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כולם אנשים פוליטיים המונעיים על ידי אינטרסים פוליטיים.
אורלב היה בעבר מנכ''ל משרד החינוך. מעניין איך הוא הרגיש כמנכ''ל שיכול לשחרר ''מקסימום ''חוזה של 750000 ש''ח.(150000$).
על אורדן נאמר כי לפני כשנה וחצי עסק בעהברת חוק הגובים''
שנועד להקל במינויים פוליטיים. ולגבי גב.יחימוביץ, כל מילה מיותרת.
ההנחה שכל שר מושחת וכל פרויקט פטור ינתן למקורבים בלבד היא קצת סכיזופרנית.
_new_ הוספת תגובה



זאת לא ההנחה
דוד סיון (יום שישי, 27/04/2007 שעה 18:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. עודף שמנת (פרוייקטים פטורים ממכרז) הוא המקור לבעיה.

1. ''הפטור ממכרז היא פגיעה בשוויון ההזדמנויות ובתחרות''.
2. פטור מייקר את התוצאה.

ב. כידוע הפירצה קוראת לגנב - השמנת קוראת למושחתים, אפילו שלא כולם מושחתים.

ג. לפעמים גם מושחתים פועלים ''נכון'' (ז''א גלעד ארדן יכול הליות בסדר...).
_new_ הוספת תגובה



זאת לא ההנחה
ע.צופיה (יום שישי, 27/04/2007 שעה 20:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אספר לך סיפור מהחיים.
כידוע לך אני מתווך מסחרי. יום אחד,לפני כ-‏10 שנים ,משרד ממשלתי חיפש שטח בהרצליה. פירסם מכרז(כמתחייב בחוק).אני ידעתי על שטח מתאים,אך בעל הנכס סרב להשתתף במכרז כי זה ''כובל''מלהשכיר את הנכס עד לקבלת התוצאות.איש לא ניגש למכרז, כעבור מספר חודשים שוב התפרסם המכרז ושוב איש לא ניגש. שוחחתי עם הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר וסיפרתי לו על הנכס. הוא הסביר לי כי רק לאחר פירסום 4 פעמים של המכרז יש אפשרות לגשת לועדה שתפתור אותם מהזדקקות למכרז לשםן שכירת נכס. זאת אומרת, הממשלה חכתה שנה לפחות עד ששכרה נכס מתאים לצרכיה. זה נראה לך ייעול ממשלתי?
אילו היה אפשרות לפטור את העסקה (קטנה מאוד)ממכרז כבר אחרי הפעם הראשונה -אז היה ייעול.
לכל דבר יש מחיר. ייעול כמדובר עליו, חושף את המדינה לשחיתות לכן יש להגביר את הפיקוח,אך לא לעצור את התהליך. הוא הרי תוצאה של חוסר ייעול. דברים ''נתקעו'' באוצר חודשים על חודשים.
ולגבי אורדן וחבריו. אם אתה מאמין בכנותם, יבושם לך. אני לא.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
דוד סיון (יום שישי, 27/04/2007 שעה 22:48)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית כאשר אני מתייחס למושג ייעול לא מדובר בזריזות אלא ביעילות כלכלית ואלו לא בהכרח מושגים חופפים. כאשר אין תחרות נפגעת היעילות הכלכלית. לכן שימוש במושג יעילות בהקשר הזה הוא מטעה

כמדומני שהרפורמה הקודמת בנושא המכרזים סילקה חלק ניכר מסוג הבעיות שהצגת כאן. האפשרות להשיג פטור ממכרז לא בוטלה ואפילו הורחבה אחרי עבודה מלומדת ושקולה. לכן הופעת הועדה החדשה והחלטת הממשלה בעקבות מסקנותיה, עוד לפני שממש יבשה הדיו של ההחלטה הקודמת לא נראית לי ראויה. אני גם מזהה כוונות למנוע תחרות ולכן למנוע יעילות כלכלית.

לא אמרתי שאני מאמין בכנותו של ארדן ובכנותם של שאר חבריו. אבל אני מאמין שהוא פועל בכיוון נכון. בהקשר הזה אני יכול להגיד לך בלי להכנס לפרטים שאני מכיר בעייה מסויימת שבעשור האחרון הוגשו לא מעט הצעות חוק מלומדות שמציעות לה פתרון. למרבה הפלא למרות שמחוקקים רבים חשבו שראוי לפתור את הבעיה הצעות החוק לא עברו. הסיבה היא פשוטה: הרעיון התאים רק לחכים שבאופוזיציה וברגע שעברו לקואליציה זה לא התאים להם.

מסקנה: המקרה של גלעד ארדן הוא לא ייחודי... הוא רמז לתופעה.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (שבת, 28/04/2007 שעה 3:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין ויכוח כי הרפורמה האחרונה בנושא המכרזים באה על רקע הריכוז הגדול של סמכויות בידי החשכ''ל.
החשכ''ל הנוכחי,שהוא מאוד דומיננטי ולאחרונה גם תקשורתי ובעל נטיות ''חברתיות'',גרם לכך שרבים ראו את עצמם מאויימים ופעלו לצמצום סמכויותיו.
ובצדק.
כפי שיש לנו עתה חשכ''ל שלטעמו לוחם בשחיתות, מחר יכול להיות לנו חשכ''ל ''מושחת'' וכל הסמכויות הללו ינוצלו לרעה.
בראיה רחבה, החשכ''ל הנוכחי הצליח להביא לידיעת הציבור עובדה שלא כל כך שמו לב אליה. שלמעשה אין למשרדי הממשלה ,חוץ מהאוצר, כל יכולת ביצועית אמיתית
והפוליטיקאים נשארים פוליטיקאים..
_new_ הוספת תגובה



לטעמי אתה טועה
דוד סיון (שבת, 28/04/2007 שעה 8:03)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיצוץ הסמכויות במקרה הנדון הוכיח שהפוליטיקאים לא ענייניים.
אני חושב שהבעיה היא הנטיה של הפוליטיקאים לשחיתות.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
יובב (שבת, 28/04/2007 שעה 10:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''כפי שיש לנו עתה חשכ''ל שלטעמו לוחם בשחיתות, מחר יכול להיות לנו חשכ''ל ''מושחת'' וכל הסמכויות הללו ינוצלו לרעה.''
אם נגיד אותו דבר על שרים ו/או מנהלי המשרדים עצמם, ברור למה חובת המכרז הכרחית.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (שבת, 28/04/2007 שעה 12:54)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר להגיד אותו דבר גם על נשיא ארה''ב שמסורתית תומך בישראל, לכן ברור מדוע הוא צריך להיבחר על ידי תושבי מדינת ישראל ולא תושבי ארה''ב.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
יובב (יום ראשון, 29/04/2007 שעה 9:14)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדרך היחידה לסמוך על אנשים בניהול כסף של אחרים היא בקרה צמודה.
מה עוד שהמשרדים מובלים ע''י פוליטיקאים שהאינטרסים שלהם משום מה נוטים לעיתים קרובות שלא להתלכד עם האינטרס הציבורי.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (יום ראשון, 29/04/2007 שעה 13:46)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק בענין הבקרה הצמודה. היכן שיש בקרה אין מעילה.
אך המשרדים תמיד יהיו מובלים על ידי פוליטיקאים ,ולפוליטיקאים תמיד יהיו אינטרסים שלא תמיד צועדים באותו מסלול כמו המסלול הציבורי.
זה מחיר הדמוקרטיה.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
יובב (יום ראשון, 29/04/2007 שעה 21:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אנחנו מסכימים אני מתקשה להבין מדוע אתה מצדד בהעלאת רף המכרזים הדרושים בקרה חיצונית.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (יום שני, 30/04/2007 שעה 21:29)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העלאת רף המכרזים אמורה לייעל את עבודת הממשלה.לטעמך זה נעשה מתוך רצון להגדיל את אפשרויות השחיתות. אך אם ,כפי ששנינו מסכימים,תהיה בקרה יעילה וצמודה ישאר רק הייעול ותקטן מאוד האפשרות לרמות.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
יובב (יום שני, 30/04/2007 שעה 21:48)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העלאת הרף בדיוק תבטל את הבקרה הצמודה.

לעבוד בלי בקרה זה 'יעיל' לעתידו הכלכלי של הפוליטיקאי ו'מסדר' המכרז, אבל לא יעיל כלכלית לציבור האזרחים.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 5:08)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין קשר בין העלאת רף המכרזים לבקרה צמודה.
בקרה צמודה ויעילה מתחייבת בכל מקרה ומצב.
כפי שכתבתי קודם., ההנחה הבסיסית שכל פוליטיקאי הוא מושחת ורודף בצע היא קצת סכיזופרנית.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
יובב (יום רביעי, 02/05/2007 שעה 0:39)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתכוון הנחה פרנואידית, אבל אתה מגזים: אני לא טוען שכולם רעים. יש מעט 'רעים' (או 'עושים לביתם') והרבה מאוד עצלנים על גבול הרשלנות הפושעת (למשל חברי הממשלה לפי וינוגרד), במיוחד שמדובר בכסף של אחרים.

בקרה איכותית צריכה להיות בלתי תלויה, ולכן חיצונית למשרד, וזה כל עניין הרף.
_new_ הוספת תגובה



זה בדיוק העניין
ע.צופיה (יום רביעי, 02/05/2007 שעה 7:05)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בקרה תמיד צריכה להיות בלתי תלויה .מנגד עצם העסקתה ותנאי העסקתה הם בשליטת הגורם המבוקר.לכן המבקר בשוק החופשי נבחר על ידי מועצת המנהלים ו בעלי המניות ובמערך השלטוני על ידי הכנסת וכפוף לכנסת.הבקרת בודקת גם טיב ביצועיים ולא רק שחיתות.
_new_ הוספת תגובה



אתה מערבב
דוד סיון (יום שני, 30/04/2007 שעה 22:14)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר ''לייעל את עבודת הממשלה'' משמעותו יקר יותר עבור הציבור לא מדובר ביעילות. אולי מתאים לכנות את זה קלות וזריזות תהליך...
_new_ הוספת תגובה



אתה מערבב
יובב (יום שני, 30/04/2007 שעה 22:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במכרז אמורים לתת למספר גופים להתמחר, ולכן אמור להיות זול יותר עבור הציבור.
מסכים שהרבה יותר קל וזריז לתת את זה למי שמשמן את הפוליטיקאי או הפקיד התורן, בלי בחינה או ביקורת.
_new_ הוספת תגובה



אתה מערבב
ע.צופיה (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 5:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך הגעת למסקנה שזה יקר יותר לציבור?
_new_ הוספת תגובה



מהנסיון וממסקנות מחקרים
דוד סיון (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 6:40)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במכרז בו המחיר הוא אחד הפרמטרים החשובים (המחיר הנמוך יותר זוכה) כמו במכרז יהב, התוצאה יותר זולה לציבור. התיאוריה, המחקר והנסיון מוכיחים שזו צריכה להיות המסקנה ברוב הגדול של המקרים (99%).
_new_ הוספת תגובה



מהנסיון וממסקנות מחקרים
ע.צופיה (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 7:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהצעת הממשלה בנושא המכרזים ,אין פטור גורף,אלא מתן אפשרות לועדה מסוימת לפטור ,בנסיבות כאלו ואחרות,את הצורך במכרז.ההבדל הוא שקודם הועדה הייתה אצל החשכ''ל בלבד ועתה היא תהיה במשרד עצמו.
אין להסיק מזה שפתאום תהיה עלייה גורפת בהוצאות הממשלה.
כמו-כן המחיר הוא לא תמיד הפרמטר העיקרי.
שווה בנפשך שבמכרז בנק יהב ,הזוכה היה בנק הלוואה וחסכון כפר-יונה (בנק דמיוני ביותר). האם היית מעניק לו את הזכייה למרות המחיר המפתה?
_new_ הוספת תגובה



אתה מערבב
ע.צופיה (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 5:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתמול פורסם בעיתון(במידה ואין זה ''ברווז'' עיתונאי) סיפור הנעליים.
נכתב כי בחברה ממשלתית שעובדיה נאלצים במסגרת עבודתם להיכנס למקווי מים עמוקים נרכשו נעליים מיוחדים לשם ביצוע עבודתם.עתה נדרשו העובדים, על ידי החשב הכללי, להשאיר את הנעלים בתום עבודתם במשרדם.באם העובדים יילכו עם הנעלים הביתה,יראו בזה שימוש אישי (כמו רכב צמוד)ויחוייבו במס הכנסה בהתאם.
נראה לך רציני?
_new_ הוספת תגובה



בעיקרון זה נראה לי בסדר
דוד סיון (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 6:44)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שאת שולחן העבודה ואת קסדות הביטחון לא אמורים
לקחת כך גם צריך להיות לגבי שאר כלי העבודה כולל
הנעליים המיוחדות.

אבל מה זה שייך לנושא המכרזים?
_new_ הוספת תגובה



בעיקרון זה נראה לי בסדר
ע.צופיה (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 7:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה שייך לנושא הייעול.
אותם עובדי החברה שיוזעקו בעת חירום,בלילה למשל, יצטרכו קודם כל לנסוע למשרד ולהצטייד בנעליים ואחר כך למקום האירוע.
חוץ מזה יש בזה מין הקטנוניות.
_new_ הוספת תגובה



נכון זה שייך לנושא הייעול
דוד סיון (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 7:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה שוב משתמש ב''ייעול'' כזריזות, מהירות, וזה לא בהכרח נכון לקרוא לכך יעילות. ראשית עלות הנעליים והבלאי שלהם חייבים להילקח בחשבון. שנית, אם מדובר בתפקיד לשעת ''חירום'' לא בהכרח נחוץ שכל העובדים ילכו הביתה כאשר הנעליים המיוחדות על רגליים אלא רק התורנים.

יש המון דברים שנראים קטנוניים כאשר אנחנו לא מכירים את הפרטים. אבל מה שחשוב עוד יותר זה שכאשר נקבעים כללים כולם צריכים לקיימם כי אחרת לעיתים קרובות מתפתח תהליך בכיוון ההפוך. בסופו של תהליך כזה רק במקרים מיוחדים יקיימו את הכללים הראויים. זה כמובן נכון גם בנושא ''הפטור ממכרז''.
_new_ הוספת תגובה



נכון זה שייך לנושא הייעול
אליצור סגל (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 9:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
כבר בפעמים קודמות טענתי לטובת גישתו של ע צופיה - היבוקרת על נבחרי ציבור צריכה להעשות על ידי הבוחרים ולא על ידי מערכת ביורוקרטית המונעת מנבחרי הציבור לעבוד כראוי.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



גם הפעם אתה טועה
דוד סיון (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 11:43)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בקרה על ידי הבוחרים נחוצה וחשובה אבל לא מספיקה. לכן צריך לקבוע כללים ברורים מה מותר ומה אסור לנבחר לעשות. אני כמובן אהיה מוכן להסכים איתך שאפשר שחלק מערכת הבקרה יהיה בניהול הנבחרים (שרים) עבור הבוחרים. אבל אם תשאיר הכל בידי הנבחרים השחיתות תגבר.

חוץ מזה כדאי שתיזכר איך היו הדברים מקודם (טרום 1977) ומה היו הסיבות שהמערכת החלה להשתנות לכיוון בו היא מצוייה היום.
_new_ הוספת תגובה



גם הפעם אתה טועה
א. פרקש (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 19:24)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא לא ממש טועה כי הוא מציג את תפיסת העולם שלו והוא רשאי לה כמו שאתה רשאי להחזיק בתפיסת עולמך שלך בעניין. לא נכון להוריד עליו את גרזן ה''גם הפעם אתה טועה'', אלא ראוי לברר את הסוגיה הזאת לפרטיה.

כמו שאמרת, אפשר שהנבחרים יבקרו את עצמם אבל זו לא ביקורת מספיקה. חייבת להיות ביקורת חיצונית להם שאינה תלויה בהם. ביקורות של הנבחרים בתוך עצמם קיימת במשרדי ממשלה, בכנסת ובחברות ציבוריות - ישנן בקרות מקצועיות ובקרות נוהליות אל מול כללים בדוקים של חוק, תקשי''ר וכו'. זה אינו תחליף לביקורת קבועה של ארגון מבקר המדינה שכל תפקידו לבדוק את ההתנהלות החוקית של מוסדות הציבור. מבקר המדינה הוא שליחם של הבוחרים שמבקרים (?) את נבחריהם אחת לבחירות. הבוחרים עושים בעיקר לביתם בין בחירות לבחירות ונציגם עושה בעבורם את הביקורת הרצופה בזמן הזה, כמידת יכולתו וכישרונו.
_new_ הוספת תגובה



גם הפעם אתה טועה
אליצור סגל (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 21:30)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
לדעתי אין צורך לחשוד בכל עובד ציבור שהוא פועל מאינטרסים אישיים - יש לתת להם מרחב טעות סביר אחרת המערכת הציבורית תהיה מסורסת.
דברים בענין קצת קרוב אמר מנכ''ל האוצר בענין הסדר הקיבוצים
יש לי חבר מודד במקצועו שהוא עובד ציבור.
הוא ביקש אישור לרכוש מכשירי מדידה - האישור מתעכב בגלל הצורך במכרזים. כל עיכוב כזה גורם להפסדים אדירים למדינה בגלל עסקאות שלא יכולות להתבצע.
במצב הקיים אפילו אם המחיר האמיתי של הציוד הוא עשרים אלף ש''ח ואילו הוא יקנה את הציוד במאתים אלף ש''ח עדיין זה זניח לחלוטין ביחס לעסקאות שמתעכבות בגלל העדר הציוד - צריך לתת קצת רספקט לעובדי הציבור ולשחרר להם חבל - הביקורת צריכה להיות בבחירות כאשר מבחן התוצאה לנגד עיני הבוחר.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



עזית הכלבה הצנחנית (יום שלישי, 15/05/2007 שעה 17:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גועל נפש של מדינה.......בזה לכם!
לא מתביישים,חשבתם על לעזור אולי לנשים חד הוריות שלאאאא יכולות לעבוד???שמתקיימות רק מ2000 שקל שבהן הן צריכות לשלם הכל???!אמא שלי חד הורית ויש לה 100 אחוז נכות והמדינה יורקת לה בפרצוף!לא עזרה ולא נעלים,רק מי שעובדת מקבלת כסף.פחחח איפה נשמע דבר כזה??תתנו למי שאין,למי שלא יכול,מה אתם מחלקים כסף לאלו שכבר עובדים ויש להם כסף...
איכ איזה מדינה,ועוד מצפים שאני יעשה צבא...על מה ולמה???מה נתנה לי??
מחכה כבר לעוף מפה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי