פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נכסי הציבור וצדק חלוקתי
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 10/04/2007 שעה 15:00)


נכסי הציבור וצדק חלוקתי

ד''ר דוד סיון



... אני סבורה כי יש לקבל את פרשנות התובעות למונח ''קרקע עירונית'', כך שהפרשנות תהיה פרשנות פונקציונאלית. במילים אחרות, כל קרקע שנעשה בה שימוש שאיננו חקלאי, תחשב לקרקע עירונית לצורכי ההסכם, בין אם היא מצויה באזור המוגדר כ''עיר'', ובין אם היא נמצאת באזור של מועצה אזורית.
הציטוט הוא מפסק דין שקבעה השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בתאריך 21.2.2007. התביעה שנדונה במשך 7 שנים עסקה בין השאר בנוהג של מנהל מקרקעי ישראל לא לשלם את הסכום הראוי כהיטל השבחה לרשויות המקומיות בכלל ולמועצות האזוריות בפרט. זוהי החלטה מהותית משום שהיא מתקנת עיוות היסטורי שנגרם בשל הסכם שפטר את המנהל מתשלום מלוא היטל ההשבחה, בשונה מכל יזם אחר. כתוצאה מההסכם נמנע היקף מימון ראוי לתשתיות ולמבני ציבור בקיבוצים ובמושבים. פסק הדין תיקן עיוות כלכלי היסטורי זה.

על פי הקטע המצוטט מקבלת השופטת את עמדת הרשויות המקומיות לגבי קרקעות המיועדות למגורים גם אם כחלק מנחלה חקלאית (במושב) ואם כחלק מהמשבצת הקרקעית של קיבוץ. המשמעות של החלטת השופטת היא שהחלטות מועצת מ.מ.י. (החלטות) מתאריך 27.3.2007 וממועדים קודמים, הן לכאורה לא ראויות. יש בפסק הדין הזה תיקון ''הפליה'' בין חוכרים עירוניים וחוכרים במגזר הכפרי. במבצעי ההיוון משלמים החוכרים העירוניים 3.75% מערך חלקת המגורים כדי לקבל את מלוא הזכויות בה. לעומת זאת על החקלאי יהיה לשלם 33% מערך הקרקע כדי לרכוש את מלוא זכויות הבניה למגורים בה.

אני מניח שכדי לתקן את ה''הפליה'' יהיה על החקלאים להעמיד את הפרשנות הזאת למבחן משפטי נוסף. אבל הפתרון של השופטת רות רונן מראה את האור בקצה המנהרה. פסק הדין והחלטת מ.מ.י. בעצם סוללות את הדרך לרישום הזכויות למגורים על שם המתיישב במושב ובקיבוץ, ולהשוואת תנאים עם החוכר העירוני. לדעתי, אלו החלטות בכיוון הנכון כמו גם ההחלטה של מ.מ.י. לאפשר פעילות תעסוקתית לא חקלאית בחלקת המגורים לאור המשבר בחקלאות (החלטות).

בכל זאת חסר כאן משהו מהותי יותר. הכוונה שלי היא להחלטות הנוגעות לשימוש בקרקע חקלאית ''לא עירונית''. כידוע קרקע היא גורם ייצור וככזאת יש לה ערך כלכלי לאו דוקא מהעיסוק החקלאי. בכל זאת, כאשר עלו הקיבוצים והמושבים למקומותיהם הם קיבלו קרקעות מדינה כדי להתפרנס מחקלאות. עד ראשית שנות ה-‏80 בערך, החקלאים ראו ברכה בעמלם. הם גם מילאו תפקיד של שמירה על אדמות המדינה מפני שימושים לא ראויים. אפשר לטעון שבמעשיהם אלו הם רכשו זכויות בקרקעות הללו וגם השביחו אותן. יותר מכך, הם גם האמינו שבפעילותם הם רכשו זכויות חזקות בקרקעות הללו לעד. אלא שהתקופה הזאת עברה למעשה מן העולם ומאד קשה, עד בלתי אפשרי, להתפרנס מחקלאות, והממסד קבע, באמצעות החלטת ''בג''ץ הקרקעות'', אחרת.

מאז החלטת בג''ץ טענתי שלא נשקלה התמונה השלמה והתוצאה היתה שקשה למדי לשנות יעוד של קרקעות אלו למטרות תעסוקה ופרנסה. באותם ימים התברר שבנושא הקרקעי יש התייחסות מועדפת למגזר העירוני. אמרתי אז שהטבות שניתנות במגזר העירוני מן הראוי שינתנו במגזר הכפרי (זכויות בקרקע ופרנסה). מאז שהעיסוק בחקלאות הוא עסק לכל דבר (בעצם אין לו כבר כל יעוד לאומי) אין גם סיבה להפלות בין המגזרים בגלל ההגדרה הקרקעית של עסקיהם.

הדגש צריך להיות על שינויי יעוד הקרקע כדי שאפשר יהיה לפתח יוזמות כלכליות עסקיות עבור אלו שהחקלאות כבר לא מפרנסת אותן. זה במיוחד חשוב כאשר הקרקעות הללו מעלות קוצים ודרדרים וספק אם הן משמרות ערך כלשהו בצורה הזאת. יחד עם זאת צריך וראוי ששינוי כזה יעשה בהדרגה תוך שמירה על ערכי טבע ואיכות הסביבה. מנגנון מתאים כבר קיים כאשר מתבקש שינוי יעוד מעיסוק חקלאי אחד לאחר. מכאן שמספיק רק לשדרג את המנגנון הזה כדי שיתאים לעסוק בכל יעודי הקרקע והעיסוקים.



מה שהניע את ''בג''ץ הקרקעות'' היתה הדרישה לקיים ''צדק חלוקתי'' כאשר מדובר בחלוקת נכסי המדינה. החלטת השופטת רות רונן מקרבת את הצדק הזה וזוהי חשיבותה המהותית – זהו צעד בכיוון הנכון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מהות המושג ''צדק חלוקתי''  (מיכל) (6 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי