פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הלנת שכר ברשויות
עגל הזהב / דוד סיון (יום ראשון, 25/03/2007 שעה 12:00)


הלנת שכר ברשויות

ד''ר דוד סיון



אחד הדברים הראשונים שלמדתי על המציאות בארץ היה שהלנת שכר היא עבירה שעל המורשע בה מוטלים קנסות כבדים. למיטב זכרוני, מרגע שהוגשה התביעה מתחיל החשבון לדפוק ריבית דריבית (שבועית למיטב זכרוני) והצמדות ומהר מאד הסכום שחייב המעסיק מוכפל. בשיעור ריבית של 4% (שהיה נהוג בתחילת שנות השבעים) הסכום מוכפל בפחות מ- 18 שבועות. לא פלא שהלנת שכר היא לא נוהג נפוץ במשק הישראלי. ואם קרה מקרה כזה נאלץ המעסיק לשלם הרבה מאד כסף.
המאמר המצוטט נכתב ערב פסח תשס''ד, לפני כשלוש שנים. למי שלא זוכר נזכיר שדובר אז על הלנת שכר שנמשכת חודשים רבים. אז טענתי שלפוליטיקאים מותר מה שאסור לשור, ליזם הפרטי או לחברה עסקית. היום ברור לי שהבעיה של הלנת השכר ברשויות נובעת מהפער שבין המהות של ''ישראל ערבין זה לזה'' לבין הפרקטיקה הנהוגה על ידי ראשי רשויות רבים. גורם נוסף לבעיה נעוץ בעובדה שמליני השכר במערכת הציבורית לא ממש חשופים לקנסות ועונשים על הלנת שכר.

עובדה שהבעיה קיימת, ומתחדשת כבר יותר משלוש שנים ולא רואים פתרון יסודי באופק. כפי שנראה אנחנו לא מתקרבים אל האור בקצה המנהרה



על פי ההגדרה הכי מוכרת ערבות היא התחייבות לפרוע את הלוואה או לבצע את התשלומים התקופתיים אם הלווה לא עומד בהתחייבותו. ''ישראל ערבין זה לזה'', משמעותו שאנחנו כולנו ערבים אחד לשני ובעצם יש ערבות צולבת. זהו עיקרון הערבות ההדדית וכדי שהוא יפעל כראוי, לאורך זמן, צריך שלא יוצרו פערים בין הסמכות ללוות כספים ובין האחריות לשלם. הסיבה היא פשוטה: בני אדם שלא עומדים באחריות ימצאו את עצמם מחוץ לקבוצה הקשורה בהסכם הערבות ההדדית. אם מספר הנוהגים כך רבים ההסכם יפרם ויתבטל.

העיקרון עובד רק כאשר כוונת הלווים לשלם היא אמיתית ומיועד לכסות ולטפל בתקלות כמו כאשר הלווה חלה או הפסיד את מקום עבודתו; אם וכאשר לא נוצרים פערים מכווהנים בין הסמכות ללוות ובין האחריות לעמוד בתשלומים. הערבות ההדדית היתה אבן יסוד בהתפתחות המשקים של התנועות ההתיישבותיות השיתופית. אבל המשבר של אמצע שנות ה-‏80 נבע בדיוק מהפער בין הסמכות להוציא כספים לבין האחריות לשלם. למשך הרבה שנים לקחה לידיה המדינה את האחריות (לשלם) ולכן היו רק משברים זמניים. עם הזמן חוש האחריות של בעלי התפקידים נחלש. אבל באמצע שנות ה-‏80 שינתה המדינה את טעמה והפחיתה את שיעור האחריות שלקחה על עצמה.

חוש האחריות שנפגע בתנועות ההתיישבות השיתופית היה אחד הגורמים שהם לא זיהו או לא האמינו שהשינוי הוא מגמה ארוכת טווח וגם לא עמדו בתשלומים כך שהחוב טפח. במיוחד פגע המשבר באותם ישובים שבהם חלקה של אחריות המדינה לשלם היה גדול יותר ביחס לסך ההוצאות – הישובים החלשים. משבר מניות הבנקים נבע מפער דומה בין הסמכות והאחריות. בשני המקרים החליטה המדינה ליצור הסדר חוב ש''יציל'' את המעורבים. במקרה הראשון את הקיבוצים והמושבים והבנקים; במקרה השני את הבנקים ואת מחזיקי המניות שהפכו חדלי פרעון.

ראשיתו של המשבר ברשויות המקומיות דומה מאד למשבר בהתיישבות השיתופית. במשך שנים היה פער מובנה בין הסמכות להוציא כספים שהיתה בידי ראשי הרשויות המקומיות לבין האחריות לשלם. מצד אחד היו ראשי הרשויות שרצו להיטיב עם בוחריהם ומצד השני היתה המדינה שרצתה ''לאזן'' את ההבדלים בין היכולות הכספיות של הרשויות. כל עוד עודף ''הדרישה'' של הרשויות היה זהה לנכונות המדינה לממן, המערכת הזאת כאילו עבדה מצויין.

ראשי הרשויות התרגלו לתת לפער לצמוח (ליצור נתק בין הסמכות והאחריות) והעדיפו קודם להציב מטרות ולהתחיל ביצוע, קודם לגייס עובדים, קודם לבצע פרוייקט בינוי ואחר כך כאשר נוצרו הקשיים בגלל מחסור מקורות מימון להפעיל לחץ על הממשלה לשלם את החשבון. איך מפעילים לחץ? על ידי הפסקת התשלומים לעובדי הרשות ועל ידי הפסקת תשלומים לספקים (מים, חשמל ועוד) וכו'.

בשנות ה-‏80 נהגה עיריית באר-שבע ללחוץ על ידי הפסקת תשלומי השכר למורים, כאשר תקציב מיועד ממשרד החינוך מימן את שכרם. זה פגע במורים אבל ראש העירייה השיג את מבוקשו – תקציב נוסף – בתוך שבועות. אני מניח שכך נהגו רשויות אחרות באותה התקופה. אבל בדרך, חוש האחריות של ראשי הרשויות נחלש מאד.

לכן, כמו במקרה של תנועות ההתיישבות השיתופית כאשר השתנתה המדיניות של הממשלה, בראשית העשור, הם המשיכו לאשר הוצאות כאילו זה לא קרה. כך נוצר פער חיובי מוגזם בין הסמכות (נכונות) להוציא כספים לבין האחריות (יכולת) לשלם. אבל הפער הזה הופיע בעיקר ברשויות המקומיות שבהן מתגוררת אוכלוסיה חלשה מבחינה כלכלית – אלו המצויות בארבעת האשכולות הסוציו-כלכליים הנמוכים, על פי סיווג הלמ''ס (השפעת מדיניות הממשלה על מצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות). גם במקרה של הרשויות המקומיות ''הבינה'' הממשלה כי עדיף למתן את הקיצוץ באמצעות הנהגת תכנית הבראה שתקטין בסופו של דבר את סך ההוצאות השנתיות של הרשויות הרלוונטיות.

למרות ההחלטות בדבר תוכניות ההבראה ראשי הרשויות בחרו להשתמש בכלי בו למדו להשתמש במהלך השנים כאשר היו משברים זמניים. הם התרגלו לתת לפער לצמוח (ליצור נתק בין הסמכות והאחריות) והעדיפו קודם להציב מטרות ולהתחיל ביצוע. אחר כך כאשר נוצרו הקשיים בגלל עומס החובות ומחסור מקורות מימון הם העדיפו להפעיל לחץ על הממשלה לשלם את החשבון. איך מפעילים לחץ? על ידי הפסקת התשלומים לעובדי הרשות ועל ידי הפסקת תשלומים לספקים (מים, חשמל ועוד) וכו'.

אלא שהפעם הממשלה לא ויתרה ולא התקפלה בקלות כמו בשנים עברו והלנת השכר נמשכה מעל מספר חודשים ואפילו יותר משנה. העובדה שהלנת שכר במגזר הציבורי פטורה מעונש בשעה שהמעביד הפרטי עשוי לשלם על כך מאד ביוקר, היא המכשול הראשון לעצירת השימוש בהלנת השכר. המכשול השני היה נעוץ בכוחם הפוליטי של ראשי הרשויות. זהו כנראה ההסבר הטוב ביותר מדוע לא יושמה כוונתו הראויה מאד של נתניהו לאחד רשויות מקומיות. המכשול השלישי הוא חולשתה של ההסתדרות שלא פועלת נכון בהקשר הזה או שפועלת באיחור משווע.


סוף דבר

כל עוד העגלות (הרשויות) רצו לינוק והפרה (המדינה) היתה יוצאת מגדרה כדי להניק עוד ועוד, לא נוצרו משברים ''אמיתיים''. במהלך השנים העגלות שכחו להתבגר ולפתח את חוש האחריות. במקביל המדינה לא הכינה חקיקה מתאימה (סנקציות, עונשים) כדי שהשינוי בהתנהלותה יעבור ללא משברים. לכן המשבר של השנים האחרונות הוא קשה יותר וארוך יותר.

הפתרון האמיתי הוא שינוי באמצעות חקיקה שיאפשר להעניש ראשי רשויות שנותנים לפער בין סמכות ואחריות לצמוח מעבר למקובל על פי מדיניות הממשלה. בנוסף, דרושה חקיקה שתאפשר להטיל על האחראים להלנת שכר במגזר הציבורי אחריות אישית כולל קנסות ופיצוי העובד כמו שנהוג במגזר הפרטי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  בקיבוצים לא משלמים שכר עבודה  (זוהר בדשא)
  הלנת שכר-מקרה אמיתי  (ע.צופיה) (36 תגובות בפתיל)
  חריגות שכר ברשויות המקומיות  (דוד סיון) (8 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי