|
| יורם המזרחי (יום רביעי, 13/03/2002 שעה 23:58) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
Come all you young rebels and list while I sing For love of ones land is a terrible thing It banishes fear with the speed of a flame And makes us all part of the patriot game My name is O'Hanlon, I'm just gone sixteen My home is in Monaghan there I was weaned I learned all my life cruel England to blame And so I'm part of the patriot game It's barely a year since I wandered away With the local battalions of the bold IRA I read of our heroes and wanted the same To play up my part in the patriot game They told me how Connolly was shot in a chair His wounds from the fighting all bleeding and bare His fine body twisted all battered and lame They soon made me part of the patriot game This Ireland of mine has for long been half-free Six Counties are under John Bull's Monarchy But still DeValera is greatly to blame For shirking his part in the patriot game I don't mind a bit if I shoot down police They are lackeys for war never guardians of peace And yet at deserters I'm never let aim The rebels who sold out the patriot game And now as I lie with my body all holes I think of those traitors who bargained and sold I'm sorry my rifle has not done the same For the Quislings who sold out the patriot game | |||
|
|||
אכן יש צידוק לקיום האתר,ההדדיות התורמת והמשלימה היא אבן יסוד מצויינת! שמחתי למצוא את נוסח השיר,במקור האנגלו-אירי...זו היתה הפתעה נעימה,שכן בדיוק היום,בהרצאה באניברסיטה סיפרתי לתלמידי על השיר ומשמעותו האוניברסאלית.... כמה תלמידים בקשו את הנוסח המקורי....הבטחתי לחפש ובמקרה הצורך להעתיק תמליל מהקלטת והנה....השיר.... תודה יורם | |||
|
|||
הבעיה אינה טריטוריה, אלא שנאה. שנאה גוררת אלימות. הפתרון צריך להיות על ידי קולוניאליזם תרבותי, החלשת הדת והגברת רמת ההשכלה הכללית. שום ויתור טריטוריאלי לא ישנה שנאה שמקורותיה אמוציונליים ולא רציונליים. | |||
|
|||
צודק יובל בקביעתו ששינוי תרבותי הוא גורם מכריע והכרחי במלחמה נגד שנאה,מהסוג המכלה חלקות טובות אצלנו ובבתי שכנינו.... אין לי פתרון,אלא חלום אוטופי -שעניין ההבנה והשלום אפשרי....אם לא כעת אז אולי בעתיד....אך בינתיים....לימוד לקחי ''משחקים פטריוטיים'' מנסיון עמים אחרים -מציג רק מעט הצלחות....נוסף ''למשחק'' האנגלו-אירי הממושך,שהוליד את השיר ''פטריוט גיים''....אנחנו עדים''למשחק'' בסגנונו הבלקני,או המרכז- אסיאני....למאבקם הבלתי נלאה של הכורדים ועוד שורה ארוכה ומדממת של מאבקים מחבל הבאסקים ועד לעימות הפלמי-וולני.... אין בכוונתי לעודד,גם לא לרפות ידי מאמינים ומשוכנעים,הבטוחים שיוכלו להשיג שלום או הבנה עם אלה שמנהיגי הבורים של דרום -אפריקה (האפריקנער) כינו בעידן מלחמות- הזולו של המאה ה- 19 ''אויב דמי-the enemy of my blood'' בימים האחרונים,בהמשך תהליך שחיקה אידאולוגית, שנשא אותי מהשמאל הישראלי קיצוני-ציוני (בסגנון מפ''מ של סוף שנות החמישים) והשתתפות במערכות פוליטיות למען ולימין ערביי ישראל והפלסתינאים,אני מגלה שלמעשה הלכתי,כרבים מבני דורי, במעגל שאין למצוא את ראשו או זנבו..... אני חש מאוכזב ומאויים,באופן די דומה למה שחש האפריקענר שלחם בזולו ונאבק בו '' כמלחמת קיום ללא פשרות''..... כל זה עם תחושת עימות עם אויב השונא לא רק את היישות הלאומית אליה אני שייך -אלא גם ובעיקר את דמי,על כל המשתמע מכך. לצערי אינני מזהה את המשכיל והנאור הפלסתינאי,או הערבי,המוכן להתבטא בלשון ברורה המשתמעת כריכוך השנאה...בין הפלסתינאים אינני רואה ''פרטרנרים'' לדו שיח רציני,אלא אינטרסנטים-אד הוק,לפעמים חכמים ומתוחכמים,המטפטפים על גלגלי השיניים של הזעם הישראלי - שמן פרפין ולפעמים מוצאים מאזין שוקק וחולמני,הגולש למעמד ''חסיד שוטה'' כמו הפוליטקאי מלוטש הביגוד יוסי ביילין או ח.כ יוסי שריד, שהוא בימינו פוליטרוק האופוזיציה השמאלנית כביכול. (כמובן שאסור לשכוח את הדיווה של אותו שמאל כביכול,פרימדונת השמאל הגברת שולמית אלוני. בשנת 1987 בהיותי סופר ''הארץ'' בקהיר התוודעתי לאחדים ממנהיגי אש''פ ואפילו אירגנתי,יחד עם שלום כהן,את מסיבת העיתונאים הראשונה של עיתונאי ישראל עם עארפת....לילות ארוכים שוחחתי ''עד אור הבוקר'' עם משכילים,אנשי תרבות,בעלי תארים או כשרון שייצגו את המחנה הפלסתינאי.....אף לא אחד מהם היה מוכן להצהיר קבל עם ועדה,בתקשורת או מעל במה ציבורית -שהוא (או היא) מחליפים שנאה בהבנה,בנכונות לשוחח ולנסות לבנות גשר יציב שיאפשר לעבור גבהה מעל לנהר השנאה והשטנה,הזורם בשני כיוונים..... כך יצא שאכזבות הולידו חרדה...שמא צדק ז'בוטינסקי ז''ל עם ''תאוריית קיר הברזל?'' שמא צדק יגאל אלון ז''ל כשהסביר את תפיסתו ''שלום לפלסתינאים אבל קודם כל לישראל'' ואחרים שנעו במעגל הרעיוני? שוחחתי עם עארפת,בניחותא וללא לחץ ושמעתי מפיו דברים שלפעמים הצטיירו כחלומות באספמיה או חלקות לשון של סוחר שיקוי מרפא אליליים....עארפת התאכזב ואפילו כעס כשלא השתכנעתי בנקיון כפיו וכשהערתי שהוא מדבר בשתי שפות....אנגלית המיועד לאוזן הישראלית/מערבית וערבית הפונה לעולמו וסביבתו....האחת מטפטפת שלום והשניה צורמת שנאה..... זכיתי להערה ''אתכם היהודים קשה לדבר'' הכרתי אחדים ''ממקורבי הראיס'' מחבלים שעברו הסבה ממדים מנומרים לחליפות טקסידו ובהם עורכי-דין,רופאים,משוררים,עיתונאים ומהפכנים ולצערי לא מצאתי את ''הפרנטנר המיוחל'' שכולנו מחפשים ובינתיים התגלה רק לביילין,שריד,אלוני וחבריהם.... לכן בחרתי להביא לדיון את סיפור ''הפטריוט גיים'' שכן לעניות דעתי,זה שם ''המשחק'' הקטלני שאם לא נדע לשחקו.....נמצא עצמנו על האלונקה. | |||
|
|||
זה בהחלט היה אחד הדברים היותר מעניינים שיצא לי לקרוא, אבי היה גם שייך במשך שנים לשמאל הקצוני, דרך ''דבר אחר'' (אם אני זוכר נכון זה היה העיתון) ועד הפגנות עם שאר אנשים מפורסמים. גם אבי הגיע למצב שבו הוא פונה צד הימני של המפה באופן יחסי. השאלה הנשאלת היא מה הוא הפיתרון שיש לצד זה או לצד שני. הועלו פה כמה פתרונות שבכולם מוקשים קשים מאוד. דרך הפיתרון של יובל והפיתרון של אלכס. ניראה כרגע כי לפחות מה שאני הצעתי לא מזמן התחיל להתבצע בצורה חלקית כאשר הצבא מתחיל לקחת את הנשק בכל דרך שנראת לו, מבלי להתחשב בדעת העולם הנאור. אני חש כי השמאל הישראלי מתחיל היום להבין דברים רבים שלא הבין בעבר, כאשר השמאל הקיצוני לעולם לא יקבל את זה מהסיבה שאז הוא ''הפסיד'' במשחק. | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |