פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ירון זליכה מפנה את האצבע
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 15:00)


ירון זליכה מפנה את האצבע

ד''ר דוד סיון



אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר; אור החשמל הוא השוטר היעיל ביותר (השופט לואיס ברנדייס, 1913).
ירון זליכה
החשבים הם ''שומרי הקופה'' הציבורית (הגזברים) כי הם אחראים על שלבי הביצוע בהתאם לחוק. מטרותיהם הן לראות ולהבטיח שהשימוש בכספי הציבור הוא ראוי וחוקי, למנוע חריגות, תשלומים לא חוקיים וביזבוז תמים. במציאות חיינו, מלחמה כמעט רצופה, יש להשגת מטרות אלו חשיבות רבה. לאור האירועים האחרונים, חקירת רשות המסים, השגת מטרות שומרי הקופה מקבלות משנה תוקף.

תנאים הכרחיים להצלחתם של ''שומרי הקופה'' בתפקידם הם שקיפות (אור השמש) ובקרה (אור החשמל) איכותיות על הפעולות הכספיות של הממשלה. בהמשך נעסוק בסיבות לשחיתות במערכת הציבורית בחלק מהפתרונות שעליהם מצביע החשב הכללי ד''ר ירון זליכה.



אחת הסיבות הטובות לשחיתות היא שהמערכת הממשלתית-הציבורית סובלת מבעית היד הנעלמה ההפוכה (מילטון פרידמן, החופש לבחור, 1980, עמ' 25). עובד ציבור גם אם כוונותיו טובות, לשרת את האינטרס הציבורי, פועל לקידומו של האינטרס הפרטי שלו. לא כל שכן עובד שזו כוונתו. לכן כלכלנים ממליצים לצמצם את המערכת הציבורית כדי להוריד למינימום את ההזדמנויות לפעולת היד הנעלמה ההפוכה ולפעולת שהשחיתות היא נר לרגליהן. עד שזה יקרה צריך להגביר את השקיפות ואת אמצעי הבקרה, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור – בפעולות משרד האוצר.

על פי חוק התקציב, תקציב הממשלה ממויין באמצעות 8 ספרות בדומה לדוגמה המוצגת בטבלה שלהלן. במקרה שלפנינו מדובר בתקציב הפיתוח של משרד החינוך. בדיוני התקציב של הכנסת החומר שמוגש לחברי הכנסת (ספר התקציב הכחול) לקראת דיוני התקציב מפורט עד לרמת ה''תכנית''. לעיתים קרובות, כפי שאפשר לראות ברמת ה''תכנית'' שבדוגמה מדובר במאות מיליוני שקלים, שחבר הכנסת לא מכיר איך הם מתחלקים ברמת התקנה – הרמה שלפיה מאשר החשב את ההוצאות בפועל.

דו''ח ביצוע התקציב של שנת 2004
מיון מספרימהות הסעיףתאורסכומים
60סעיף ראשיחינוך330,496
6002תחום פעולהתכנית פיתוח חינוך276,515
600210תכניתבניית כיתות לימוד265,995
60021012תקנה תקציביתבניית כיתות חדשות160,263
עבור חברי הכנסת שקיפות התקציב מוגבלת ולעומת זאת אנשי המשרד הממשלתי מכירים את התקציב ברמת התקנה. לכן באופן טבעי בתהליך האישור של התקציב הם יכולים להוביל את חברי הכנסת לאשר הוצאה של מאות מיליוני שקלים שאולי לא היו מאשרים אם היו יודעים את הפירוט המלא. קבלנים שיש להם קשרים במשרד החינוך יכולים להתכונן למכרזים מראש בתנאי התחלה יותר טובים מהמתחרים.

בשלב קבלת ההחלטות על התקציב, רמת הפירוט של התקציב אינה שקופה מספיק לציבור (באמצעות חברי הכנסת). זה עוד לא מבטיח שתהיה שחיתות אבל חוסר השקיפות היא מצע טוב לצמיחת השחיתות. כאשר שואלים יודעי דבר באגף התקציבים מדוע רמת הפירוט (השקיפות) מוגבלת מתברר שהרציונל הוא ש'מרוב עצים לא רואים את היער'. לפי המקורות האלו חברי הכנסת גם לא רואים את היער ברמת ה'תכנית' ומשום כך אין סיבה להעמיס עליהם עוד פרטים.

יחד עם זאת, צריך לציין כי לאחר אישור התקציב מפרסם משרד האוצר את נתוני התקציב המאושר ברמת התקנה – ספר התקציב הירוק. גם בשלב הביצוע, באחריות ''שומרי הקופה'' באגף התקציבים אנחנו כבר רואים דיווחים שמציגים את רמת התקנה. בכל זאת אני הייתי מעדיף שרמת התקנה תהיה בהישג ידם של חברי הכנסת בזמן תהליך הדיונים לאישור התקציב.



כפי שתיאר ד''ר ירון זליכה בנאומו בכנס אגף החשב הכללי לפני מספר שבועות השינויים שהנהיג באגף, ''ניערו את הפעילות הכספית בממשלה באופן שהחריד מרבצן חיות פרה היסטוריות אימתניות שבמשך שנים הקיזו במחשכים את דמה של המדינה'' (נאום החשב הכללי). לכאורה מה שהניע את שר האוצר להפקיע את סמכויות החשב הכללי בנוגע למכרז, היה רצונו של ירון זליכה להוציא את המכרז לפועל בעוד אחרים ביקשו לעכבו. מצד אחד עובדי הבנק האמינו שהם עומדים להיפגע ומצד שני היה חשש שעובדי המדינה, אותם משרת הבנק, יפגעו.

בדיון שנערך בועדת הכלכלה (8.1.2007) הובהר שבעצם אינטרסים הרבה יותר חזקים מעובדי בנק יהב מעורבים בסיפור. בנק יהב שבשליטת בנק הפועלים הופיע כאילו בשם בנק קטן ועובדיו שעשויים להיפגע. אבל כפי שטוען זליכה בנק יהב הוא בעצם חלק מבנק גדול (חלק מאוליגופול) בגלל קשרי הבעלות לבנק הפועלים ומי שנהנה מרווחיו הוא בנק הפועלים. על מקור הרווח הזה, כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, קשה לבנק הפועלים לוותר. מה שחשוב עוד יותר זה שהזכויות של עובדי המדינה מובטחות בתנאי הסף של המכרז. את ההטבות לעובדי המדינה נותנת המדינה והמכרז אמור להוזיל את עלות השרות הזה למדינה בכמה עשרות מיליוני שקלים. ואומר ירון זליכה: ''התפקיד שלי הוא לשמור על הקופה הציבורית ועלי לוודא שהמדינה לא תשלם סכומים אדירים לבעלי הון פרטיים'' (הפועלים מפעיל את יהב). הכוונה כמובן להקטין באופן משמעותי, על ידי תחרות, את עלות השרות לעובדי המדינה.

אבל זה עוד לא הכל. יו''ר בנק יהב, מיקי צולר, הוא מקורבו של שר האוצר, אברהם הירשזון, ולכן תמוהה מאד העובדה ששר האוצר הפקיע את סמכויותיו של זליכה בקשר למכרז בנק יהב. לפני מספר שנים כאשר היה יו''ר ועדת הכספים היה אברהם הירשזון מעורב בכמה פרשיות שהותירו ריח לא נעים. הוא היה יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית ששולטת בקרן פנסיה והיה גם אביו של אדם שהסתבך בהלוואות בנקאיות של עשרות מיליוני שקלים. אבל הוא לא נזהר מניגודי אינטרסים כאשר ניסה לנהל מדיניות עצמאית בקשר לרפורמה בשוק ההון.

הירשזון גם העסיק עובדת זרה ללא רישיון במשך מספר שנים. הסיפור הזה עורר מחשבות מאד מציקות כאשר התברר כי הסיפור הזה התרחש במקביל להשתתפותו במהלכים לקבוע גירוש עובדים זרים לא חוקיים (אברהם הירשזון כמשל). ואם כל אלו לא הספיקו לנו הרי פרשת עמותת ניל''י מספקת לנו עוד חשדות להתנהלות מוזרה ולא ראויה של שר האוצר. בשלב זה ידוע שהירשזון חשוד בכך שרק פיטר אדם שמעל, ''לקח'' 5.6 מיליוני שקלים מן העמותה אבל לא טרח לדווח למשטרה כפי שראוי. עם רקע כזה קשה להתפלא שהירשזון מצא את עצמו מתנגש עם ירון זליכה, שמקפיד על טוהר המידות, וגם מקצץ את סמכויותיו.

בכנס שנערך באוניברסיטה העברית (בתאריך 8.1.2007) הקדיש ד''ר ירון זליכה את דבריו לתיאור ''תפקידם של מנגנוני בקרה במאבק נגד השחיתות''. הוא כמובן התמקד בתחום עיסוקו כ''שומר הקופה'' הראשי ואמר:
תפקידם של מנגנוני הבקרה פשוט: להבטיח כי תקציב המדינה וניהול נכסיה יבוצעו על פי החוקים שקבעה כנסת ישראל ובהם חוקי התקציב וחוק נכסי המדינה, הנורמות שנוצרו מכוחם והלכות בית המשפט העליון.
הוא ציין את העובדה המוכחת במחקרים רבים שיש קשר מובהק בין רמת השחיתות לבין רמת החיים ואי-השוויון בהתפלגות ההכנסות. הרי בסיס השחיתות נטוע על התנהלות בלתי שוויונית של מוסדות השלטון בחלוקת משאביה של המדינה. לדבריו בישראל כאשר רוב המשאבים מגוייסים לקרב המדיני-צבאי קשה למצוא משאבים למאבק בשחיתות. לכן במקרה שלנו סכנת השחיתות גבוהה יותר מאשר במדינות אחרות אשר קיומן לא כל כך מאויים מבחוץ. מכאן שבסדר העדיפויות שלנו הטיפול בשחיתות צריך וראוי שיעמוד יותר גבוה מאשר בארצות אחרות. לכן הוא טוען שהמצב שלנו ''מחייב מנגנוני בקרה מתוגברים''.

מיכה לינדנשטראוס
מיכה לינדנשטראוס
ברור למדי שתגבור כזה עשוי לגרום להאטה בהתנהלות המערכת הביורוקרטית. אבל זהו המחיר שצריך לשלם במצבנו. ואלו הם המנגנונים הנוספים:

  1. חיזוק מעמדם של מבקרי הפנים והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והפיכתם לבלתי תלויים.
  2. חיזוק מעמדם של חשבי המשרדים ושמירה על אי-תלותם בהנהלת המשרד בו הם עובדים.
  3. פעולה בזמן אמת של מבקר המדינה כפי שהנהיג המבקר הנוכחי.
  4. הרחבת השקיפות והגילוי הנאות, על פי הכללים החשבונאיים המקובלים, של הדוחות הכספיים הממשלתיים.
אבן פינה חשובה במערך הזה היא כמובן שמירה על עצמאותם של ''שומרי הסף'' – החשבים, היועצים המשפטיים ומבקרי הפנים. כאשר כל אחד מ''שומרי סף'' מקבל תמיכה מהשניים האחרים יתקיים מנגנון שיבטיח את אור השמש ואת פעולת החיטוי שלו. זליכה הוסיף שחשוב לשמור שהקדנציה של ''שומרי הסף'' לא תהיה בלתי מוגבלת כדי שישמרו היטב על ערנותם. דברים דומים אמר זליכה גם לועדה לביקורת המדינה של הכנסת כשבוע קודם (דבריו לועדה). שם הדיון התמקד בחשיבות שמירת עצמאותם של חשבי המשרדים שעלתה לדיון ציבורי בעקבות מחלוקת, על הדרך לעשות זאת, עם משרד ראש הממשלה.



ד''ר ירון זליכה ביחד עם מבקר המדינה השופט מיכה לינדנשטראוס עומדים בראש המאבק בשחיתות וצריך להביע בהם תמיכה בכל הזדמנות. זה במיוחד נכון כאשר לכאורה יש איומים על חיי ירון זליכה ושלום משפחתו ושרותי הביטחון הצמידו לו מאבטח לכל שעות היממה. יחד עם זאת כדאי לשים לב איך הוא קורא את התמונה:
ישראל היא מדינה מושחתת, אך רוב השירות הציבורי בה ישר ואיכותי... רוב השירות הציבורי ישר, זך וטהור. כל מי שאומר אחרת, יש לו אינטרס פסול להתחבא מאחורי מסך ערפל. הבעיה היא חוסר בלמים ואיזונים במערכת ובמספר מוקדים. אני חושב שגורמי האכיפה הפעילו את האנטי וירוס הנכון, ואני מאוד אופטימי.
דבריו אלו דומים להפליא למה שאמרו לאחרונה תת ניצב, בדימוס, מירי גולן (יאח''ה) וראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן. מכאן שהשחיתות היא בעיה קשה שצריכה טיפול אבל מאחר והיא מטופלת אנחנו יכולים להישאר אופטימיים. כך בפירוש המליץ הד''ר ירון זליכה מעמדתו שנמצאת בעין הסערה.

העובדה שזליכה הוא אחד מ''שומרי הסף'' החשובים, ראוי שנבטיח שהאיומים עליו ועל משפחתו לא יתממשו.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


יצויין גם כי רובספייר היה
עמיש (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 18:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אדם נקי כפיים להפליא.
הפקידים ממונים על הגשת ההמלצות המקצועיות, כל אחד בתחומו באינטרס המקצועי אותו הוא מייצג. נבחרי הציבור קיימים על מנת לאזן את כלל האינטרסים הציבוריים, אם לא יעשו זאת אין בהם צרך. ניתן את המדינה לזליכות והכל יהיה בסדר.
תפקיד הנבחרים הוא להחליט ומותר להם להחליט בניגוד לדעת הפקידים. בשביל זה הם שם.
אם למשל היה איום על נפילת הממשלה בגלל החלטה של איזה זליכה, אז שילך אותו זליכה לעזאזל וההחלטה תפול נגדו גם אם הוא צודק מבחינה כלכלית/מנהלית/מוסרית/חינוכית/ ערכית.
אלו הם החיים, כל יום אנחנו מתפשרים על הרבה מאד דברים, זוהי אמנות הקיום.
_new_ הוספת תגובה



עמיש, אתה ממשיך לחשוף את פרצופכה האמיתי
חזי (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 20:45)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק אני ממשיך לתמוה איך זה מסתדר עם הנטיה השמאלית שלכה,
אשר לפחות אמורה להיות: הומנית, ליברלית, סוציולוגית, שוויונית,
ועוד מליצות שמאלניות נדושות...
_new_ הוספת תגובה



אתה קצת מקובע על כל מני
עמיש (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 21:29)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סטריאוטיפים מוזרים.
אבל אם אני לא מוצא חן בעיניך אתה רשאי בהחלט להתעלם ממני.
_new_ הוספת תגובה



אתה דוקא מאוד ''מוצא חן בעיני''
חזי (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 22:13)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מזכה אותי בזכות נדירה לחשוף את הצביעות של השמאל...
_new_ הוספת תגובה



אני שמח שאתה נהנה
עמיש (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 22:29)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה עניין רובספייר למנהל תקין?
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 20:53)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לראות שאדם משכיל כמוך, המכיר את דרכי התנהלות המערב ואת המאבק הערכי והציבורי לנסיון שמירת נקיון כפיים המלווה אותו – מגלה מעין-הבנה לבעיית השחיתות במדינת ישראל, אשר הולכת ונראית מחו''ל כמקום בו הבזיון שולט, ואת מארת הכיבוש עוד לא הזכרתי.

החיבור והרמז אל רובספייר מזכיר במידה רבה את ה- reductio ad hitlerum שממנו שנינו סולדים, שכן תגובת ההשוואה הפאתטית אינה מתאימה לך במקרה זה, בוודאי לא כלפי מאמר מלומד שמצביע על בעייה של ממש בהתנהלות ישראל בחברת האתיקה המערב-אירופאית.

האינטרס הציבורי בכל דמוקרטיה נתונה מדבר בפירוש על שלטון החוק, ללא שום פשרות עם תופעות של התנהלות נורמטיבית פסולה. הפשרות עליהן אתה מדבר מזכירות את רעיון ''אל תחסום שור בדישו'', שהביא בין הייתר למצבה האומלל של מדינת היהודים בהווה, מצב המזכיר עיירה יהודית גטואית, הנגועה כולה בקומבינות אינסופיות.

אתה כמובן מוזמן להעביר ביקורת על התכונות הפרוסיות בכל האמור להתנהלות ציבורית, בהן אני במקרה זה דוגל.
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
עמיש (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 21:40)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבה נסתכל על דוגמה אחרת - העברת המשחן או איזה טרנספורמטור של חברת החשמל ביום שבת.
כזכור, העברת האביזר הזה בדרך היבשה היא עניין מסובך מאד שעלול לסתום חצי מדינה בפקקים ולמרר את חייהם של מאות אלפי אנשים. במקרה של תקלה בהעברה זה עלול בכלל לשתק את המדינה.
זה צודק/חכם/חסכוני/נכון/טוב/הוגן/הגיוני לעשות זאת החל מיום שישי אחה''צ עד למוצ''ש ובכך לחסוך את כל כאבי הראש (שלא לדבר על החסכון בכסף). והנה בא השר הממונה ואומר לא. לא יעשו זאת בשבת כי יש לנו אינטרסים חשובים יותר. האינטרס הוא קיום הממשלה (אני לא חושד ששר האנרגיה רואה בשמירת השבת אינטרס כה חשוב)

יש עוד דוגמאות לכך שפוליטיקאים מחליטים החלטות פשרניות שונות ובעניין בנק יהב, מה כל כך דחוף כרגע? יש לשר האוצר כל מני אילוצים, בין אם הם מוצדקים בעיני ובין אם לאו, זכותו וחובתו להחליט על מנת לאזן את כל האינטרסים.
ואם עלה בדעתך שאני מקל ראש בכך שאנשים לוקחים הביתה כסף ציבורי אז כנראה שלא הסברתי את עצמי היטב.
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
סתם אחד (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 23:04)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתכן כי יורי שטרן עליו השלום

מאת: ע מישו 16/01/07 | 17:12

מת בגלל שהוא התנגד להתנתקות?
תראו מה קורה לכל אלה שהרימו ידם נגד חיסול קוש גדיף, עוזי לנדאו ( עדיין נאבק בגבורה במחלה יבל''א) קיבל סרטן, יורי שטרן קבל סרטן, המכשף כדורי הלך לבית עולמו, הולך ופוחת הדור.
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
סתם אחד (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 23:05)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקרים וזיופים

מאת: ע מישו 16/01/07 | 21:11

אין מצב שפרענק יהיה גם דוקטור.
או שלא קוראים לו זליכה או שהוא לא דוקטור.
_new_ הוספת תגובה



יש לך לינק להודעות?
א. פרקש (שבת, 20/01/2007 שעה 14:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קשה לי להאמין שעמיש היה שולח כאלה הודעות. בכל מקרה אני לא הבחנתי בהם.
_new_ הוספת תגובה



ע מיש זה לא עמיש
סתם אחד (שבת, 20/01/2007 שעה 14:40)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ע מיש זה לא עמיש לא?
סתם אחד (יום שני, 22/01/2007 שעה 1:06)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא כן.
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
יובב (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 0:28)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מבין למה להיות סלחן כלפי החלטות פוליטיות שמהוות מעילה בפועל בכספי מיסים?

אני משלם מיסים כדי שהמדינה תספק לי שירותים. לשם כך אני מממן את משכורותיהם של עובדי ציבור, והוצאות הכרחיות אחרות.
למה לעזאזל אני צריך לקבל בהבנה כסף שלי שמבוזבז משיקולים של פוליטיקאים שהדבר האחרון שמעניין אותם זה האינטרסים שלי?
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
ע.צופיה (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 7:20)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי זה אופיו ואיפיונו של משטר דמוקרטי!
_new_ הוספת תגובה



יובב, תמיד טענת ש''צריך לקבל בהבנה''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 8:00)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את מה ש''העם'' החליט. למה אתה חושב שזה לא חל על הכסף שלך?

למה ש''העם'' יתייחס לאינטרסים שלך באופן שונה מיחסך לאינטרסים של המתנחלים?
_new_ הוספת תגובה



יובב, תמיד טענת ש''צריך לקבל בהבנה''
יובב (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 8:33)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מדבר על כסף להתנחלויות, ישיבות וכד'.
אני מדבר על נושאים כמו בנק יהב וכד'.
_new_ הוספת תגובה



וזאת לא היתה החלטה של ''העם''?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 21:17)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תפסיק ליבב כל הזמן... יויויויויויויו
סתם אחד (יום שישי, 19/01/2007 שעה 15:49)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה יה
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
עמיש (יום שישי, 19/01/2007 שעה 17:59)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפוליטיקאים משקללים את כל האינטרסים הקיימים לדעתם, אחד מהם הוא האינטרס הפרטי שלך והוא כנראה לא שוקל מספיק בעיניהם. בפעם הבאה תשתדל להצביע עבור מי שייצג אותך טוב יותר...
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
יובב (יום שישי, 19/01/2007 שעה 18:06)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה שלי היא לא שהם מקדמים אינטרסים של קהל הבוחרים שלהם כמובן - הרי בשביל זה הם שם, אלא שהם מקדמים אינטרסים אישיים שלהם ושל מיטיביהם.
_new_ הוספת תגובה



אז אמרתי לך
עמיש (יום שישי, 19/01/2007 שעה 18:09)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תבחר את מי שייצג יותר טוב את האינטרסים שלך, יהיו אשר יהיו
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
ע.צופיה (שבת, 20/01/2007 שעה 1:56)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה קצת תמים,יובב.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
יובב (שבת, 20/01/2007 שעה 10:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מגיב לאמירה ''יש עוד דוגמאות לכך שפוליטיקאים מחליטים החלטות פשרניות שונות ובעניין בנק יהב, מה כל כך דחוף כרגע? יש לשר האוצר כל מני אילוצים, בין אם הם מוצדקים בעיני ובין אם לאו, זכותו וחובתו להחליט על מנת לאזן את כל האינטרסים.''

את האמת הקשה אני מכיר.
את הצד הותרן של עמיש פחות.
_new_ הוספת תגובה



תגיד יובב
עמיש (שבת, 20/01/2007 שעה 10:36)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראת פעם את ''מיכאל קולהאס''?
_new_ הוספת תגובה



תגיד יובב
יובב (שבת, 20/01/2007 שעה 11:10)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מציע איבוד עצמי לדעת על מזבח המחאה, אבל הנונשלאנטיות של ההסכמה...
לפחות תקטר כמו כולם :-)
_new_ הוספת תגובה



אין כאן הסכמה
עמיש (שבת, 20/01/2007 שעה 14:44)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש השלמה מסויימת עם העובדה כי תפקידו של איש ציבור הוא להגיע לאינטגרל של כל הכוחות הפועלים בשדה הציבורי בעוד שתפקידו של איש המקוצוע הוא לפעול על פי קריטריונים מקצועיים בלבד.
אם נקח דוגמה קיצונית, נניח כי כלכלנים ורופאים יחליטו כי הדבר הנכון ביותר הוא להניח לחולים סופניים למות ללא טיפול כי ממילא התרופות והטיפול יקרים מאד ובלתי יעילים.
ונניח כי שר הבריאות והאוצר לא יסכימו להמלצה הזו מסיבות של לחץ דעת הקהל ולחץ יבואני התרופות.
מה נוכל להגיד על החלטתם של הפוליטיקאים אשר תגרום לבזבוז נוראי של כספי הציבור ותתעלם מהמלצת הדרג המקצועי?
_new_ הוספת תגובה



עמיש, שתי שאלות
דוד סיון (שבת, 20/01/2007 שעה 15:09)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה אם שני השרים יפעלו בצורה בלתי חוקית בגלל הלחץ?
האם גם אז תחיה בשלום עם מעשיהם?
_new_ הוספת תגובה



אני לא מסכים שאף אחד
עמיש (שבת, 20/01/2007 שעה 18:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יפעל בצורה לא חוקית אבל כעובדה אנחנו משלימים עם הפרות חוק במקרים רבים מאד, גם הפרות שאנחנו עצמנו מפרים וגם אחרים.
_new_ הוספת תגובה



עמיש, גישתך כאן היא ראל פוליטיק, אבל קיים גם השיקול המוסרי
מיכאל שרון (שבת, 20/01/2007 שעה 22:21)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואשר לשיעור הפרות החוק, הרי שיש להבחין בין חוק בעל בסיס של צדק טיבעי או מוסר, ובין חוק שרירותי שהינו תוצר אקט חקיקתי של נבחרי הציבור, אך ללא בסיס אתי. החוקים הנידונים פה, הינם במובהק חוקים בעלי נגיעה בטוהר המידות ובמוסר. דהיינו כאלה שהפרתם הנירחבת תגרום לסאוב, לאי יעילות, לצמצום מאמצים כלכליים יצרניים וכד'.

ראה, בביסוס התאורטי, מאמרי התמציתי: מוסר, אמת, חוק ומנהג
דיון 669
_new_ הוספת תגובה



אין כאן הסכמה
אריה פרלמן (שבת, 20/01/2007 שעה 15:18)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב-X כסף ניתן להציל Y חולים סופניים;

אבל גם 2Y פגים בסיכון גבוה;

אפשר לחסן 100000Y אנשים נגד מחלה מסוימת, שסטטיסטית נפטרים בגינה 1.1Y אנשים בכל שנה;

וכן הלאה והלאה.
_new_ הוספת תגובה



סיפור אדיר של היינריך פון קלייסט
מיכאל שרון (שבת, 20/01/2007 שעה 22:11)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תגיד עמיש
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 0:22)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו באמת – קודם רובספייר, ועכשיו מיכאל קולהאס... שנינו יודעים שזה לא רציני, שכן הביקורת על המערכת היא חלק מחוקי המשחק התקין, במיוחד אם מתגלים בה יותר ויותר תפוחים שככל הנראה מצויים במצב של ריקבון.

אולי אני טועה, ובכל זאת: אני משער מנקודת מבט סובייקטיבית גרידא כי ישראל התנהלה כך מאז ומתמיד כך, אלא שמה שהתקרא ''אנשי שלומנו'' (אני מציע לכנותם ''הזרוע הנעלמה'') דאגו לטייח את אשר יש לטייח וגו', אלא שלפתע ''הממזרים שינו את חוקי המשחק''. אני ממש מתקשה להאמין שהמצב בעבר היה טוב יותר, אך היה מי שדאג שהדברים לא יגלשו החוצה, שכן האומץ הציבורי והאישי בהעלאת מקרים מקוממים לא בדיוק תיפקד, וגם אם תיפקד – לא בדיוק עורר גלים למעט מספר פרשיות ביזאריות במיוחד.

אם מביטים על כל העניין מבחוץ, הרי שאין ממש פלא בסוג זה של התנהלות מדינית-ציבורית: ישראל חינכה עצמה להתרגל לכסף שמגיע באופן קל, אשר כידוע נוטה גם לצאת החוצה באופן דומה. צא ולמד שמדינה שמשלם המיסים האמריקאי מעתיק ומעניק עליה סיוע חוץ רציני (וכלל לא משנה אם ישיר או עקיף), בתוספת סכומים רציניים שהגיעו על ידי הסכמי שילומים אלה או אחרים (אשר לא תמיד היה ברור אם הגיעו ממש אל הניצולים עצמם כפי שתוכנן מלכתחילה), כל זאת בתוספת אגרות חוב ושנורר מאורגן מיהדות העולם.... נו, איך אמר אותו אחד שידע גם לגמגם ברגעים הנכונים: ''לא תחסום שור בדישו''.

האנשים שמבקשים לרסן שור זה אינם דומים בשום צורה למיכאל קולהאס הפנאט, שכן ישנם עיתים שמינהל תקין ומתפקד חשוב משורה שלמה של מה שאתה מכנה ''אילוצים'', שכלל לא ברור אם הציבור מודע להם.

אני מציע לעזוב את קולהאס במנוחה.
_new_ הוספת תגובה



תגיד עמיש
עמיש (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 1:15)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאיפה לך הרעיון כי כספי השילומים היו צריכים להגיע אל הניצולים?
האם הניצולים הם היורשים של כל המתים?
מי שהיה זכאי לפיצויים פרטיים קבל אותם בערוץ הפרטי ושאר כספי השילומים שהועברו למדינת ישראל נועדו לכל תושבי המדינה.
_new_ הוספת תגובה



השחיתות הביזארית בישראל ומימון פשעי מדינת ישראל בכספי הפיצויים
מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 12:12)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מי שהיה זכאי לפיצויים פרטיים קבל אותם בערוץ הפרטי ושאר כספי השילומים שהועברו למדינת ישראל נועדו לכל תושבי המדינה''.

לא אמת. בשנתיים האחרונות התפרסם חומר רב על כך שבישראל הבנקים הונו את קרבנות השואה ויורשיהם בדיוק בנושא הפיצויים, וכך גם הממשלה. דווקא ישראל, המציגה עצמה כמדינת שארית הפליטה - ועל כן היה לה העוז לתבוע ממשלת אדנאאואר 3 ביליון מארק פיצויים (בזמנו - הון עתק), דווקא בה הופקרו רבים מקורבנות השואה, שלא לדבר על חסידי אומות העולם - לעוני חרוף. למותר לציין, כי ניתן היה לעשות שימוש חילופי, אולי עדיף בהרבה, בכספי השילומים שממשלת ישראל תבעה לעצמה - כגון ממון קליטת קורבנות השואה ויורשיהם במדינות המערב אחר המלחמה, וכן תמיכה בהגירת יהודים למדינות המערב ותמיכה בקיומם הסביר בפולין ומדינות חבר העמים, במקום הפקרתם לחיים חרופים בישראל, וממון ממשלת זדון, פשעי מלחמה ואוונטוריזם צבאי מסוג מלחמת סיני ועוד.

דיון 3244

תזכורת: ביזריות הפשיעה במדינת הסאוב
תגובה 90648

וגם זוהי ביזריות:

מתוך המאמר אודות הנשיא קצב כמשל לשחיתות בישראל
כך אכן מצטיירים הדברים. ממסד חזק וריכוזי, ללא בקרות אפקטיביות
מיכאל מ. שרון

ורואים אנו כיצד אקלים השחיתות והפשיעה מתעצם כבר בלב ליבו של הממסד, ועוד בדמות המגלמת יותר מכל את הממלכתיות הישראלית. ככל הידוע לי, לא שמעתי על פרשה דומה בארץ מערבית כלשהי, ב-‏200 השנה האחרונות. גם לא היה במערב תקדים לכך, שהבנקים הגדולים עסקו בהונאת הציבור, וכל ראשי הבנקים הודחו, כפי שהיה בישראל בפרשת הרצת מניות הבנקים ב-‏1982. היעלה על דעתך שה-Bank of England או ה-Deutsche Bank יעסקו בהונאת הציבור? או שהבנק הגדול ביותר במדינה מערבית כלשהי, יתפס בהלבנת כספי אנשי עסקים מפוקפקים, כמו שראינו כאן עם בנק הפועלים? הרי הבנקים הגדולים הם היסוד החשוב ביותר לאמון ולבסיס המערכת הכלכלית כולה.

האם מדינה כצרפת היתה בקלות דעת מפקירה את אזרחיה לירי רקטות באיזורים נירחבים, אף אם הדבר היה למטרת לוחמה ב''טרוריסטים''? התרגלנו כאן כבר לדברים, ואנו מורגלים בהדרגה לדברים שבכל מקום סביר הם בבחינת ''לא יעלה על הדעת''.

זאת שלא לדבר על דברים ביזריים בעליל, שטרם נישמע כדוגמתם, כגון, שחרור מאות לוחמי אויב תמורת שני שלדים וסוחר סמים. זאת תוך רטוריקה של ''שבו בנים לגבולם'' - והרי חללי המלחמה של מדינות כאנגליה, ארה''ב, יפן, רוסיה, גרמניה, איטליה, הודו, אוסטרליה, דרא''פ, צרפת - שנהרגו למשל במלחה''ע II, כולל רבבות חללים יהודים בצבאות בנות הברית - קבורים בכל רחבי הגלובוס. ואגב, מדוע מדינת ישראל, אם ''עקרון'' זה כה חשוב לה, לא טרחה ''להשיב לגבולם'', גם את הלוחמים היהודים חללי המלחמה בנאצים?; או העסקת כמעט גדוד שלם של לוחמי חי''ר בחיפוש תוך זחילה בחול בשמש הלוהטת ומול צלפי אויב, חיפוש אחר כמה פיסות עור זעירות של 2 חיילים שהתפוצצו על ידי מטען חבלה (ב''פעולה'' הזאת של ליקוט פיסות עור מתות, נהרגו 2 לוחמים מאש צלפים); או פשיטה תוך טרור, הרג אזרחים והחרבת גשרים ותחנות כוח של עיר שלמה (עזה), למטרת החזרת חייל שנשבה בפעולת קומנדו של האויב, כאשר התגובות לירי רקטות על אזרחים (ולא על לוחמים) מאותו איזור הינן פחותות בהרבה.
_new_ הוספת תגובה



‏היעלה על דעתך שה-Bank of England
רון בן-יעקב (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 12:22)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

If you invest your tuppence
Wisely in the bank
Safe and sound
...
All from tuppence, prudently
Fruitfully, frugally invested
...
Soon that tuppence,
Will compound
_new_ הוספת תגובה



‏ציניות שנונה וחביבה. זה ממרי פופינס או גילברט וסאליבן?
מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 12:38)
בתשובה לרון בן-יעקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ריצ'ארד ורוברט שרמן
רון בן-יעקב (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 12:46)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרי פופינס.
_new_ הוספת תגובה



אנא בטובך אל תבלבל את המוח
עמיש (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 13:43)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמדינת ישראל תממן ישיבת יהודים בחו''ל?
אתה קצת התבלבלת.
_new_ הוספת תגובה



לא המדינה. להיפך, להעביר כספי שילומים שישראל תובעת ביד רמה
מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 13:56)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למטרות לא ברורות (במקרה הטוב, כגון מימון האוונטוריזם הצבאי ופשעי מלחמה בלבנון ובעזה), מצד הגורמים נותני הפיצויים (ממשלת גרמנייה, כספי החשבונות הרדומים בבנקים שוויצאריים ואנגלים ולאחרונה -צרפתים) למטרות ראויות יותר לטובת העם היהודי בארצות המערב ובמזרח אירופה.
_new_ הוספת תגובה



כספי הפיצוי נועדו למפא''י אבל לא לניצולים
זוהר בדשא (יום שני, 22/01/2007 שעה 0:04)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הניצולים לא קבלנו כספים לפחות חלק מהם ,עד היום יש נצולים שחיים במוסדות ,תשושי נפש, ואת הכסף ברובו האפוטרופס הראשי מלקט , והניצולים חיים בתנאים מחרידים .

מי אמר שמדינת ישראל היא הנציג של העם היהודי? מי קבע זאת? מי האנשים שבזים ליהדות?

או נכון יותר מי קבע שבן גוריון הוא הנציג של העם היהודי ,מי בדיוק מינה אותו ? את הבריון הצווחן הזה?

כמה מנוולים מהפלגה שהתחזתה למפלגה סוציאליסטית והיתה מפלגה סקטוריאלית בריונית עם נטיות פאשיסטיות מוכחות ?

הבדיקה שצריך לעשות היא האם כספי ניצולים הגיעו למימון של המפלגה ההיא בין היתר כי אין דבר נוכלות שהיה זר למפלגה הבהמית הזו, אמנם יש בולשביקים נלוזים שהמפלגה היא חזות הכל לדידם , ברם ברור שבשום מקום לא נערכו בחירות שהעניקו את הזכות לנציג ציוני לייצג את העם היהודי בפני הגרמנים , רק סוחר מהסוג שהיה בן גוריון לא בחל בגניבת כספי הניצולים לקדם איזו מדינה מפוקפקת שכביכול היא בית לאומי ליהודים .
האירוניה שהיהודים החדשים הישראלים החזירים שנולדו מתוך הקבס הציוני , בזו לניצולים וכינו אותם ''סבונים'' אבל לא הם לא בזו לכספי הניצולים - כאילו יהודים חדשים , יותר מתאים להם ליהודים ה''חדשים'' התואר. שיילוקים .

והסוחר הציוני בן גוריון חמד את כספי הניצולים.

לא פלא שהוא המנהיג שבדמותו נוצרה החברה הישראלית הבהמית שבימים אלה משגשגת בה הנוכלות .
_new_ הוספת תגובה



כספי הפיצוי נועדו למפא''י אבל לא לניצולים
זוהר בדשא (יום שני, 22/01/2007 שעה 0:18)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועוד דבר מה , מנהיג שטבע את הביטוי ''ללא חירות ומק''י'' הוא לא המנהיג של העם היהודי ומנהיג שנקם ביריביו ע''י מניעת עבודה ועוד סוגים משונים של צרות מוח , ובטח לא המנהיג שיחלק ללא משוא פנים את כספי הפיצוי , מעבר לחוצפה ולגניבת הדעת שבכלל היתה בסיטואציה בה הוא ''הופך'' לנציג של העם היהודי, כאשר רוב רובו של העם היהודי כלל לא הסמיך אותו לדבר בשמו , מי שהסמיך אותו היתה מפלגה שלימים הפכה למשל ושנינה בזכות מעשי הנוכלות שהנהיגה במדינה הציונית.
_new_ הוספת תגובה



תגיד עמיש
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 23:12)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעיונך: http://news.walla.co.il/?w=//1046526
_new_ הוספת תגובה



מכות נעלמות
רון בן-יעקב (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 8:46)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעוד כולם מדברים על ''הזרוע הנעלמה'' (או שמא זאת ''היד החזקה''? לאלוקהים הפתרונים), ישנה איזו התעלמות ממה שוורן באפט קרא לו ''הרגל הנעלמה.'' זאת הרגל שבועטת לך בעצם השוק, שם למטה מתחת לרדאר, כך שלא רק שזה נורא כואב פיזית, אתה מתפלא פעם אחר פעם איך הדברים משום מה לא מסתדרים ''עפ''י הספר.''
_new_ הוספת תגובה



יש בזה משהו, או יותר ממשהו, בפרט במחוזותינו, בהן עשויים להתרחש
מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 11:15)
בתשובה לרון בן-יעקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם דברים ''ביזריים'' משהו, כפי שכוון בדבריו מר מאן ברשימתו הקולעת כאן.
_new_ הוספת תגובה



מכות נעלמות
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 16:26)
בתשובה לרון בן-יעקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האמת היא שגם אני התלבטתי אם לעתוב ''יד'' או ''רגל'', שכן הרגל הנעלמה במקרה זה יכולה להיות הרגל-השלישית בלבד, והמבין יבין. התופעה שנגלית בישראל בחודשים האחרונים נראית כמשהו הרבה יותר גרוע מסתם ים מלא חרצפים, שכן ההרגשה הכללית היא של ריקבון וסיאוב קשה מבפנים, במידה שאינו הולם את גילה היחסית-צעיר של מדינת היהודים.

העליתי כאן את הסברה שהמדובר בתופעה נלווית לכסף קל, שמקורו באתוסים המרכיבים את נשמת אפה של המדינה, ומי יודע – אולי בגין זאת ליבה כה גס בדברים אחרים, שאינם הולמים או אופיינים למדינת חירות לשיטת המערב. ישראל מתנהגל כילד מפונק ועשיר אשר מצד אחד מוכר את חזון ההתקרבנות לאירופה המאוחדת (ע''ע אנטישמים בכל פינה), ומאידך את אתוס החלוציות האלוהית בארצו של גואל העולם, הלוא הדוד שמואל.

התחושה קשה, ואני חייב לומר קבל עם ועדה שסיפורי הרקב הפנימי מדאיגים אותי שבעתיים מבעיית הכיבוש, על כל הדברים השליליים המתקיימים בה, שכן בטנגו הזה ישנם לפחות שני משתתפים. כאן פרי הביאושים שייך כולו לישראל, אשר נראית מכאן כדבר אשר הרביתי לתאר בחיבורים אחרים שלי: מדינה ללא כל סולידריות; לא חיצונית, וכפי שנראה עכשיו – גם לא פנימית.
_new_ הוספת תגובה



סולידריות? יש דווקא. סולידריות קרטליסטית או סולידריות מובלעת של
מיכאל שרון (יום ראשון, 21/01/2007 שעה 17:31)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוכלים בעלי מצג חסר דופי.

שמתי לב שכשאני מקבל שרות (למשל מוסך לרכב) או קונה מוצר כלשהו בעיירה ערבית מפותחת, הרי שקיימת תחרות אמיתית בין בעלי העסקים, דהיינו שהם גם מדברים לעיתים זה בגנותו של זה וגם מנדבים מידע חופשי אודות חסרונות אצל בעל עסק כזה או אחר (כגון: איני אוהב לקנות אצל X; המחירים אצלו גבוהים יותר באופן שיטתי). תופעה דומה מצאתי גם באירופה ובארה''ב. הדבר בשעתו נראה לי מוזר, שכן הורגלתי כל ימי לכך שבעלי עסק ישראלים יהודים בענף בסויים, תמיד יצדיקו בעל עסק מתחרה אף אם הונה אותך בעליל, באמירות שונות, על כך שהוא בעצם ''נהג בסדר ולא רימה'' תוך הבאת מידע מטעה נוסף. נראה שאף כשאין הסכמים קרטליסטים לתאום, גם אז יש כאן משהו בבחנית ''סולידריות של נוכלים'' - תמיד יתנו מצג ללא דופי. זאת למעט מקרים בהם המתחרה הוא מחוץ למערכת הקטליסטית, כגון נהגי מוניות עצמאיים (שהינם גם זולים ותכופות הגונים ויעילים יותר, ללא הארכות דרך מיותרות) שאינם עובדים בחברת מוניות מסויימת. אז יכפישו את אלה וידביקו להם שם של נוכלים. מדינת היפוכיסטן - הכל הפוך.

אכן, הייתי כדברי מר מאן מסכים עם עניין הרגל השלישית (ובישראל מכנים זאת גם: להכניס עמוק את השטרונגול, או לחילופין, צינור דוד, על משקל כינור דוד. השאלה היחידה היא: עם וזלין - כלומר בחלקלקות מילולית ובאדיבות מסבירת פנים או בלי וזלין. הייתי מסכים עם מאן בעניין זה, אלא שניתן להוסיף שזה לא רק מעין ספורט לאומי, אלא תכופות גם אובססיה בלתי נשלטת. יעדיפו להרויח חמש שקל בדרכי רמייה על 10 שקל באופן הגון. נהנים כאן מעצם התפעול של שיטות הרמייה. גם זה בעל ערך מתגמל לכשעצמו.
_new_ הוספת תגובה



זה לא רק עניין של מנהל תקין
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 0:35)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבטת אתה מדבר במקרה זה על דבר הקשור בהסכם קואליציוני, וזה הוא כלל שתקף גם בדמוקרטיות אחרות בעולם (אם כי שם אין לקבוצות מיעוט כוח לחץ כה רב על שאלות הכרוכות ברצונו הפרגמאטי של הרוב, אך ניחא). זהו המצב ברפובליקה ציוניסטיקה, ועם זה צריך ללמוד לחיות – אך מה לזה ולחשדות בסוגיית ''עזרה לידידים''? (http://news.walla.co.il/?w=/1/1042045).

אני גורס כי אתה מודע היטב לנקודה שקטעים מסוג זה לא עוברים את דעת הקהל במערב, וראשי ממשלות/שרים/או סתם שועים אחרים נפלו שם על דברים יחסית פחותים מכך.

עצם העובדה שאני קורא בבוקר בעיתון גרמני לגמרי על כך שקיים חשד כי לא מעט דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית מתנהגות באופן לא-תקין, אומר בהחלט דרשני, לפחות עבור מקום כישראל שעוד מנסה למכור את עצמו כסוג של אור לגויים (למרות הכיבוש, שכן האיזור כולו בעייתי). פן מכוער זה מציג את ישראל באלומת אור חדשה, שאיש טרם הכיר אותה כך, ואם אינך מאמין אנא במטותא ממך בדוק את שידורי החדשות בגרמנית, אנגלית וצרפתית בצלחת השכונתית: זה נראה רע, אם לא רע מאוד, ללא שום קשר לטירוף ההתנחלויות וכ'.

אני משער שהמגיב פרקש יעיר לי בהמשך כי האירופאים לא מבינים דבר [גם] בעניין זה (וגם אני לא), וכי החוסן הישראלי אינו אלא הפוך על הפוך על-האש שבמסגרתו ישראל רק משימה עצמה כמושחתת וחלשה, וכי בעצם יש לנו צבא נהדר עם יכולות עד להודעה חדשה – כך שאני מראש מפנה לאחר תגובה זו את הבמה.

פשוט תתייחס לתגובה זו כאל תגובה של אדם דובר עברית התלוש ממציאות האיזור, אשר מתבונן בעיניים משתאות על מעללי צאצאיו של היהודי החדש שביקש להקים חברה מתוקנת.
_new_ הוספת תגובה



תיקון טעות
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 0:39)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המילה הראשונה בתגובה הקודמת הנה ''הבט''... צר לי על הפסיק שהגיע מעולם המקלדת הלועזית, ואשר קיבל את האות ''ת'' העברית...
_new_ הוספת תגובה



תיקון טעות
א. פרקש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 8:41)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שמח שאתה מגונן על האירופאים מפני תקיפותי 'שלוחות הרסן'.... אבל אני באמת הייתי מעדיף שהם יתעסקו בשחיתויות שלהם כמו שאנחנו מתעסקים בשחיתויות שלנו ושאנחנו נדבר על השחיתויות שלנו כמו שהם מדברים על השחיתויות שלהם.
חייבים קצת לאזן, בעיקר כשעל סקאלת השחיתויות והמוסר יש לישראל עוד הרבה מה 'ללמוד' מהאירופאים ול'השתפר' בהתאם.
_new_ הוספת תגובה



מה מיוחד בעיתון גרמני
זוהר בדשא (יום שני, 22/01/2007 שעה 1:13)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה חוית הקריאה בגרמניה צריכה ללמד על משהו אתי או ערכי , מדוע לדעתך דווקא כקורא מגרמניה יש לך פרספקטיבה מיוחדת שאין נניח לקורא בבלגיה או במצפה רמון?

אני מבין שאת בוש ביהודים החדשים , אבל הרבה יותר קשה להיות ממש בסמוך אליהם , לקרוא זה אולי קשה אבל..
_new_ הוספת תגובה



אלכס, יש לך טעות
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/01/2007 שעה 6:31)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש איננו מודע לשום דבר. הוא נהנה להשתכשך כל היום בבוץ ובטינופת, והדבר היחיד שמעסיק אותו זה ללכלך ולהכפיש אחרים שדעותיהם שונות משלו.
_new_ הוספת תגובה



[•] אלכס, יש לך טעות
עמיש (יום שני, 22/01/2007 שעה 8:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה נשאר לו חוץ מאשר להטיל כאן את פצצות השעמום שלו?
_new_ הוספת תגובה



דברים כדרבנות. אהבתי
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 20:17)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האדמיניסטרצייה במדינה זה עקר העיקרים.
_new_ הוספת תגובה



דברים כדרבנות. אהבתי
אלכסנדר מאן (יום שני, 22/01/2007 שעה 1:23)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילא אם זה היה אדמיניסטרציה – אבל זה לא. במקרה הטוב מדובר בשעטנז אחד גדול, שבמסגרתו לעיתים מעדיפים להעסיק – כך לפחות נראה – אנשים בלתי כישרוניים בעליל לעבודות שגדולות עליהם בכמה מספרים. אינני יודע מדוע, אך התחושה שלי היא שאולי כך ניתן להשיג שליטה טובה יותר באנשים למטרות תיחמון, שכן יד-נעלמה רוחצת זרוע-נאמנה, על כל המשתמע מכך.

בגרמנית קוראים לעבודות יזומות מסוג זה בשם Arbeitsbeschaffungsmaßnahmen, אך הם נועדו לתקופה קצרה ומסודרת, על מנת להחזיר את המובטל אל שוק העבודה ולטעת בו את התחושה שזקוקים לכישוריו. לעולם לא ימונה אדם במסגרת זו למשרה חשובה של ממש, בוודאי לא בתחום אדמיניסטרטיבי שבו נדרש עיון והבנה.

בישראל נדמה כי איוש המשרות מבוסס על networking טוטאלי, כנראה בגין שרידי חשיבה ותחושה גטואית שבמסגרתה עקרון ''מן היד אל הפה'' מופעל כלפי אנשי שלומך מהברנג'ה ומהחתך הסוציו-אקונומי ממנו באת. למותר לציין כי כך לא נבנית חברה חסונה, אשר צריכה להתמודד עם בעיות רבות, אובייקטיביות וסובייקטיביות כאחת.

אני חוזר מדגיש שאני כותב שורות אלו בלב כבד, שכן אני מודאג מגורלה של ישראל המתפוררת מבפנים, שפירושו על חברה שאיבדה את יכולת הבושה ולקיחת האחריות האישית והאתית על מחדלים בזמן אמת.
_new_ הוספת תגובה



בודאי. הרישות כאן הוא חזות הכל
מיכאל שרון (יום שני, 22/01/2007 שעה 3:26)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור גם כי אנשים חסרי כישרון בעמדות מפתח נוטים לדכא את בעלי הכשרונות מטעמי שרדנות אישית. ומהי משמעותו של דיכוי אם לא בלימת היצור והתפוקה של המדוכאים (דבר שהראיתי בעבודה משנת 75 העוסקת במערכות התגמולים בקבוצה, יעילות וייצור בקבוצה). וכך מערכות חיוניות מתפקדות בתת תפוקה ותת מיצוי של משאבי אנוש, תוך חוסר יעילות נוראה. שהרי בעל הכישרון הוא זה המוצא דרכים יעילות ואפקטיביות לקידום יעדים ופרוייקטים.
_new_ הוספת תגובה



דברים כדרבנות. אהבתי
יובל רבינוביץ (יום שני, 22/01/2007 שעה 4:43)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

>„בגרמנית קוראים לעבודות יזומות מסוג זה בשם Arbeitsbeschaffungsmaßnahmen”

מדהים. אני הייתי מקבל לעבודה כל אחד שיכול לכתוב את המלה הזו או להגות אותה.
_new_ הוספת תגובה



גרמנית היא שפה נהדרת
ישראל בר-ניר (יום שני, 22/01/2007 שעה 6:27)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם מחברים מלים ואין לזה סוף. הדוגמא כאן מורכבת מארבע מלים שכל אחת היא בעלת ''מישקל'' בזכות עצמה. אם אתה חושב שזה חריג, אז יש לי חדשות בשבילך.

תאר לך ילד בבית ספר שמקבל כעונש לכתוב מילה כזאת 500 פעם. אחרי ניסיון אחד הוא יתנהג כמו ילד טוב ירושלים הרבה זמן.
_new_ הוספת תגובה



אתה קצת מסלף או מתעלם מהעובדות
ע.צופיה (יום שלישי, 16/01/2007 שעה 20:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית,זליכה אינו יכול להוציא מכרז על חלקו של בנק הפועלים אלא על חלקה של המדינה בבנק.
שנית ,ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במגזר הציבורי נגד המכרז למכירת הבנק.מי שמטפל בסכסוכי עבודה הוא הממונה על-כך באוצר,אך אין לו כל סמכות ביחס למכרז(אלא רק לחשכ''ל)ולכן כל מו''מ שלו עם ההסתדרות חסר ערך. החשכ''ל שהוא בעל הסמכות במכרז אינו מטפל בסכסוכי עבודה.כלומר,יש פה פלונטר, מי אמור להתיר את הפלונטר? המנכ''ל או השר. מאחר והחשכ''ל סרב לבקשת המנכ''ל לעכב את המכרז,התערב השר וקיצץ בסמכויות החשכ''ל.
מה הקשר לשחיתות,? לבנק הפועלים? לצולר?
אין עוררין על כך שזליכה הוא גזבר מוכשר, אך האם הוא גם רובין הוד? נראה לי שקצת שתן עלה לו לראש.
רק עכשיו פורסם על פגישת בוקר בבית קפה בין זליכה לבורובסקי ממשרד מבקר המדינה, האם זה תמים? או שיש פה תיאום עמדות בין 2 אנשים שהמערכת דחתה אותם.
_new_ הוספת תגובה



אני חושש שאתה טועה כי אינך מעודכן
דוד סיון (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 9:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. לא מדובר על מכירת בנק יהב אלא על התקשרות עם בנק יהב למתן שרותים לעובדי המדינה. בנק יהב זכה בהתקשרות לפני כ-‏50 ללא מכרז. הרווח הנובע, לבנק יהב והחברה האם (בנק הפועלים) כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.
2. בשנת 2005 קבע מבקר המדינה שעל ההתקשרות חלה חובת המכרזים.
3. הגיע זמן להוציא את ההתקשרות למכרז וכבר זמן רב שמתחכמים ומצליחים לדחות את המכרז כולל תביעות משפטיות מכל מיני סוגים. המתנגדים למכרז הפסידו את הקרב המשפטי.
4. ההסתדרות שהכריזה שביתה היא בעלת עניין (שולטת על 25% מהמניות) בבנק יהב - ניגודי עניינים.
5. יו''ר הבנק (צולר) מקורב לשר האוצר - ניגודי עניינים.
6. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבית המשפט לבג''ץ (http://207.57.30.186/mqg2002/press-yahav26-12-06.pdf) ומשכה אותה כאשר הובטח שניגודי העניינים של ההסתדרות לא יהוו גורם ושהדיונים והמשא ומתן לא יעכב עוד את המכרז.
7. מתדיינים עם עובדי המדינה למרות שלמעשה זכויותיהם הובטחו.

אני רואה רווח מופרז שמובטח לבנק יהב ולכן לבעליו בגלל שהמכרז מתעכב.
אלו יודעים שתוצאת המכרז עשוייה להיות חסכון (והקטנת הרווח הזה) של עשרות מיליונים לקופה הציבורית גם אם הם יזכו במכרז.
אם תקרא היטב את נוסח ההודעה של התנועה לאיכות השלטון תראה את הבעיתיות שבהתנהלות האוצר, ההסתדרות ובנק יהב (שמיקי צולר הוא היו''ר). כנראה גם תגלה שההתבטאות שלי בנושא הרבה יותר חלבית ממה שנראה לך. בודאי שאין בדברים שכתבתי סילוף או התעלמות מעובדות.

-----

המפגש עם בורובסקי (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/SearchArticle....) שלא אמור לעסוק בפרשת בנק לאומי, אכן מעורר חשדות. אבל אינני בטוח איך זה בדיוק קשור למאמר שלי. בכל מקרה אם זה מעיד שזליכה פועל בצורה לא ראויה בפרשת בנק לאומי הרי שצריך לבדוק זאת.

מצד שני חשוב קצת כמה תיאומי עמדות הספיק לערוך ראש הממשלה במהלך החודשים האחרונים; חשוב על כך בהשוואה למקרה של ''בוזגלו'' אם היה נחשד. הרי את ''בוזגלו'' היו עוצרים מיד בגלל החשש לתיאום עמדות.
_new_ הוספת תגובה



אני חושש שאתה טועה כי אינך מעודכן
ע.צופיה (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 14:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה במאמרך עירבבת ב''מערבולת השחיתות'' את בנק הפועלים שכלל אינו מוזכר כגורם בכל הענין,אלא כמישהו שעשוי להפסיד מהמכרז. עירבבת את מר צולר מקורבו של שר האוצר למרות שכל הריב(בענין זה) עם החשכ''ל הוא בגלל שאינו נשמע לשר הממונה,דהיינו, שר האוצר מידר את עצמו מהמכרז.
בענין זכויות העובדים,אתה מציג צד אחד בלבד,את טענותיחה של התנועה לאיכות השלטון. מבלי לזלזל בתנועה זו, היא ''מתפרנסת'' מעתירות כאלה ואין לה ענין להציג את המכלול אלא רק את הצד שלה. עצם זה שמשכה את עתירתה מראה כי לא היה הרבה ''בשר'' בעתירה וכנראה נועדה ליחסי צבור .
מה שעלה על הפרק בענין זה בצורה חריפה ובוטה הוא התרסתו הצבורית-פומבית של החשכ''ל כלפי הממונים עליו: מנכ''ל המשרד והשר הממונה.על כל הכבוד לד''ר זליכה על מלחמתו בשחיתות, דמוקרטיה ונוהל ציבורי תקין חשוב לא פחות. ובהתרסתו הפומבית הוא יצר את הרושם (שאולי נכון ואולי לא)כי מעורבים פה אינטרסים נוספים ולוא דוקא ''טהורים''.
_new_ הוספת תגובה



מי שמך?
דוד סיון (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 17:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מציג את נקודת המבט שלך וכך גם אני. לפי איך שאני מבין את הנושא הצגתי את הצד הנכון של הפרשה שקשורה במכרז על שרותי בנק יהב. להזכירך: בסיבוב הקודם היו לך מספר שגיאות חשובות בתמונת המציאות).

בנק הפועלים הוא בהחלט צד בכל הסיפור הזה כולל התביעות בבתי המשפט שניהלו אנשי בנק יהב כדי למנוע את המכרז. אינני מכיר את כל הפרטים של ההתדיינות המשפטית אבל משוכנע שהם (בנק הפועלים) גם היו מעורבים בהצגה חד צדדית של המציאות ''לאחר המכרז''.

גם צולר, גם מנכ''ל משרד האוצר וגם השר עצמו מעורבים בסיפור בגלל ניגודי עניינים - אינטרסים אישיים שמנוגדים לאינטרס הציבורי. המכרז הוא גם תחום אחריותו של החשב. בכלל החשב הכללי מייצג את האינטרס שלי (של הציבור) והשאר שהזכרתי פעלו נגד האינטרס הציבורי (שלי).

נוהל תקין ודמוקרטיה חשובים אבל גם היחס לחוק. משיכת העתירה תוך ציון הרקע היא אינדיקציה מאד ברורה מי התנהל לא כראוי בצורה לא תקינה. לכן אני מפנה אצבע לעברם של השר המנכ''ל (והאחרים). יתכן שאפשר לרשום הערה לזליכה על שהלבין פני מורמים מעם ברבים. אבל מאחר שעשה זאת למען האינטרס הציבורי אפשר וצריך לסלוח לו על כך (אלא אם עבר על החוק).
_new_ הוספת תגובה



מי שמך?
ע.צופיה (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 18:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהווי החיים בארץ,זה לגיטימי לפנות לערכאות על כל פסיק או סתם לנסות מזלו בבית המשפט. לכן איני מתייחס ברצינות להתדיינויות ולעתירה לבג''ץ.
ביסודו של ענין, המבקר קבע שיש לערוך מכרז, התפקיד הוטל או שהוא בסמכות החשכ''ל והוא פירסם מכרז כיאה וכנאה.המסקנה המתבקשת בשלב זה, בעיקר על פי הדמוי של זליכה בציבור שכל הגורמים האינטרסנטיים נוטרלו ומודרו.
ההסתדרות מטעמים שלה פתחה בשביתה רחבת היקף כנגד המכרז. איני יודע בבירור את ההנמקות לשביתה,אך ברור כי מרגע זה הטיפול בענין צריך לעבור לממונה על סכסוכי העבודה באוצר והוא יחליט כיצד ימשך ענין המכרז.בכדי לתת לענין גוון מכובד יותר הטיל שר האוצר את התפקיד על מנכ''ל המשרד,אדם הידוע ביושרו.
להפתעת כולם הוציא זליכה הצהרות לעיתונות כי הענין בסמכותו בלבד ואין לכל גורם אחר יכולת להתערב,כולל השר והמנכ''ל.
ופה שורש הענין. אדם שפועל כך,משהו פגום בראיית העולם הדמוקרטית שלו,או שמניעיו לא טהורים.
עדיף משטר דמוקרטי מושחת מאשר משטר דקטטורי טהור ונקי כפיים(אם בכלל יכול להיות דבר כזה).
_new_ הוספת תגובה



אתה מבלבל את הסיפור
דוד סיון (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 19:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה 2 דוגמאות.
1. ע. צופיה: ''המבקר קבע שיש לערוך מכרז, התפקיד הוטל או שהוא בסמכות החשכ''ל והוא פירסם מכרז כיאה וכנאה.
המסקנה המתבקשת בשלב זה, בעיקר על פי הדמוי של זליכה בציבור שכל הגורמים האינטרסנטיים נוטרלו ומודרו''.

המבקר קבע כבר לפני שנתיים ועדין מעכבים... משמע הם לא נוטרלו.

2. השביתה כבר נגמרה מזמן.
הסמכות לניהול מכרזים היא של החשכ''ל ולא של הממונה על סיכסוכי עבודה.
_new_ הוספת תגובה



אתה מבלבל את הסיפור
ע.צופיה (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 20:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מבלבל את הסיפור, יתכן שלא הובנתי כראוי. החשכ''ל טען,כנראה בצדק מסוים כי נושא המכרז -בלעדית בטיפולו. המסקנה: הגורמים האינטרסנטיים לטעמך נוטרלו!
המבקר קבע כבר לפני שנתיים? במושגים ביורוקרטיים זה מעט זמן.
מעכבים? תלוי מי! להאשים את כולם במין ערבוביה שחיתותית -זה לא נאה.
הסמכות לניהול מכרזים בידי המשכ''ל,אך כאשר המכרז גורם לסכסוך עבודה- מי צריך לטפל? החשכ''ל?
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
דוד סיון (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 6:28)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. כנראה שהייתי צריך להזכיר את חזקת החפות כאשר הזכרתי שמות של אלו שלדעתי מעורבים מעשית (עם ניגוד עניינים).

2. הטריק של סכסוך עבודה הופיע כאשר הטענות המשפטיות של בנק יהב הוסרו על ידי בתי המשפט. ובטריק הזה יש עודף דיס-אינפורמציה. ההערכה שלי שבעלי אינטרסים שלחו את העובדים (של בנק יהב ועובדי המדינה) לעשות עבורם את המלאכה. זה מזכיר לי את השביתות בחברת חשמל בתמיכת ההנהלה בימים אחרים.

3. כאשר יש סיכסוך עבודה צריך להתייחס אליו כראוי. כאשר הסיכסוך הוא כלי בידי אחרים (לא העובדים) צריך לשים את העובדות על השולחן (אפילו בצעקה). בכל מקרה גם אם הסיפור הוא סכסוך עבודה אמיתי, העובדה שיש סיכסוך עבודה לא מבטלת סמכויות אחרות.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
ע.צופיה (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 6:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמרתי: טריקים משפטיים,זה מסריח,אך מקובל( לצערי) בארצנו.
מה שמפריע לי בענין של ד''ר זליכה והמבקר -השופט לינדנשטראוס שמלחמתם-מלאכתם נעשית ברובה דרך התקשורת ועל גבי דפי העיתון והתמונות בטלויזיה.לשם כך הם משלמים את ''המס'' הנדרש על ידי התקשורת,קרי, צעקנות,הגזמות ועיוותים. יש בזה שמץ של רצח אופי.
סבלו מזה בעבר ראשי ממשלות פוליטיקאים ,ראשי ערים ואחרים ועתה זה מתמקד (ולגמרי לא במפתיע) בראש הממשלה.
_new_ הוספת תגובה



אתה עוד יותר צודק
דוד סיון (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 7:22)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסיפור הפרשות שקשורות בראש הממשלה הנוכחי מעורב העיתונאי והתחקירן יואב יצחק. לפי דבריו ברדיו היה ברור שהמטרה הפוליטית השתלטה על יואב יצחק - לפי דבריו היעד לא היה ניקיון המערכת הציבורית אלא הפלת ראש הממשלה. לפי דעתי זו מוטיבציה שלילית. מצד שני צריך לבדוק גם את החשדות שהועלו בדרך הזאת.

בזמנו עקבתי אחר חלק מן הפרשות שהמבקרים הקודמים האירו. הסתבר שבמקרים רבים, רבים מאד, כאשר המבקר מטפל בדיעבד מעט מאד מתוקן אם בכלל. בקיצור בקדנציות קודמות המבקרים עסקו בעיקר בעבר. לינדנשטראוס הבין שצריך לעסוק בדברים בזמן אמת כדי שיהיה סיכוי יותר טוב לתיקון. כך גם בנושא התקשורתי. נדמה לי שגם זליכה חושב כמו המבקר שצריך להכות בברזל כאשר הוא חם ולכן הוא נוהג ''בצעקנות''.

קשה לי להגיד מדוע אבל הגישה של שני האנשים הללו מוצאת חן בעיני. אולי בגלל ש'מים שקטים [לא] חודרים עמוק' מספיק.
_new_ הוספת תגובה



אתה עוד יותר צודק
ע.צופיה (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 7:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה, בסך הכל הם עוסקים(לפחות בפומבי)בשוליים ובזוטות.
פרשת העטים, בנק לאומי, כרמיה. מי שמעמיק קרוא יווכח כי אין בזה הרבה חומר משפטי (כמו הנשיקה של רמון למשל)אמיתי אך יש בזה המון תקשורת.לעומת זאת בעניינים האמיתיים והחשובים,כמו אי-תשלום משכורות במגזר השלטון המקומי או מגזר הבריאות או אפילו במגזר המשפטי אין אנו שומעים את קולם,אך שם טמונה השחיתות האמיתית.
אגב, אם לדעת זליכה, ראש הממשלה היטה את מכרז בל''ל לטעם מקורביו, מדוע זה מתפרסם רק עכשיו ולא בעת ש'' הברזל היה חם''?
_new_ הוספת תגובה



אולי יש לי תשובה
דוד סיון (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 16:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא ממש עקבתי אחר כל הפרשיות אבל בהחלט נראה לי שאי-תשלום משכורות היא בעיה הרבה יותר חשובה. אלא שראשי רשויות (שלדעתי מהווים אל הבעיה) הם בעלי כוח פוליטי (במרכזי המפלגות) והמנהיגות של המדינה מפחדת להתעסק אית. (אתה זוכר שנתניהו רצה לקצץ במספר הרשויות ועוזי כהן בלם אותו?). בקיצור הם מייצריםגרעונות כדי שהממשלה תממן אותם.

לגבי בנק לאומי חקירת המבקר הסתיימה לא מזמן ואולי זו הסיבה שרק עכשיו הסיפור מתלהט...

השתלשלות הסיפור הזה גם קשורה במהלכים של ''אינטרסנטים פוליטיים'' שמרגע שהתברר ששרון חולה החלו לחפש דרך להפליל את אולמרט. גם על אישתו ניסו לטפס כי היא בכלל שמאלנית. 'אם אינך יכול לנצח בקלפי אז צריך לגייס את בתי המשפט'. במקרה של אולמרט הם החלו בכך עוד לפני שנבחר...

תאר לך מה הם היו אומרים אם היה נפתח קמפיין כזה נגד אפי איתם למשל.
_new_ הוספת תגובה



אולי יש לי תשובה
ע.צופיה (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 18:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו? אז אולי זליכה הוא פרובוקטור של נתניהו?
_new_ הוספת תגובה



אתה מגזים
דוד סיון (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 20:34)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא נראה לי שזליכה בחבורה הזאת...
_new_ הוספת תגובה



אתה מגזים
ע.צופיה (יום שישי, 19/01/2007 שעה 1:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני יודע שאני מגזים. זו היתה אמירה פרובוקטיבית לקבלת התייחסות מתאימה.
אתה חמקת.
_new_ הוספת תגובה



אתה יודע מה אומרים במקרה הזה על ''ירוחם''. לא?
דוד סיון (יום שישי, 19/01/2007 שעה 7:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כמו בכל רפובליקת בננות
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 6:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מה תזילו דמעה?

בתאבון
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
משיח משוח (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 10:37)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון הוא כי לבנק הפועלים הוגש בנק יהב על מגש , מתי הוגש בנק יהב לבנק הפועלים ללא מכרז ? מי יכול לתארך במדיוק את הסיטואציה וכל מרכיביה ומי היו הבעלים של הבנק אז ומי היו האנשים שהחליטו אז ושנתנו לבנק הפועלים כזה מכרה זהב ללא מכרז?

היסטוריה אמנם ולא אקטואליה אבל היסטוריה מלאה בשחיתות האם אפשר לצפות פעם מדויד סיון שיהיה מסוגל לכתוב אמת כפי שהיא ולא להסתיר דברים מאד חשובים.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
משיח משוח (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 11:04)
בתשובה למשיח משוח
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אני מסתמך על מה שכתב דויד סיון ובהסתייגות שיכול להיות שדויד סיון טועה , הרי שאם לפני חמישים שנה ניתן לבנק יהב המכרה הזה הצבוע בשחיתות אזי נדמה לי שאז הבעלים היו הקיבוצים וההסתדרות , או במילים אחרות מפא''י ההיסטורית .

ואכן זה שדויד סיון לא כתב דברים אלה בפרוש זה לא מקרה כי אני מנחש ניחוש מופקר שדויד סיון יודע בדיוק מי היו הבעלים של בנק יהב אז- או נכון יותר בנק הפועלים .

ומה הסיבות שדווקא לבנק או למפלגה המושחתת הזו הוענקו כספי עובדי המדינה.

אחד הדברים שגלויים בכל כתיבה של מפאיניק שהוא משתדל להסתיר עובדות חיים חלק מאד קריטיים והוא מאד תרבותי בנסיון למנוע אינפורמציה כל כך קריטית, חלק מהעובדות הללו נראות ''תמימות'' והן כלל לא תמימות , נראה אפילו ברטרוספקט כי כל מה שעשו אז במפא''י אפילו מרכז הליכוד המושחת לא זכה ''אפילו לא זכה'' זה ביטוי לא מדוייק, המושחתים הכי גדולים לא מתחילים לגעת בשיפולי השחיתות מבית הגידול של מפא''י , הרבה הרבה דגי רקק יש בליכוד ,גנבים של גרושים , אבל לא שחיתות שמנה ודשנה וכל כך יסודית ועמוקה כמו שידעו המפאיניקים לעשות, שנות דור הבכי והנהי של מפאיניק מצוי על חילוף השלטון בשנת 77 , בא לא בגלל הסיבות הנאמרות בגלוי(בגין הפאשיסט וכל הקשקוש הזה) , פשוט לקחו להם את מקורות ה''עושר'' את היכולת לגנוב ולשעבד עם שלם למען מפלגה אחת , על זה הרי אמר המפאיניק של רבין , שבס- שהלכה לו המדינה , לא בגלל הרצח , בגלל שהוא לא יכול להמשיך לגנוב ולהיות קרוב לצלחת.

זו ההיסטוריה האמתית של הציונות , המפלגה המתועבת הזו וכמעט בכל היבט , החל מביצוע פשעים נגד האנושות בזמן מלחמה , שחיתות , גנבה מסוגים שונים ומשונים , העדפת ציבורים מסויימים על פני קבוצות אוכלוסיה אחרות , בולשביזם מתועב מהסוג הנקלה ביותר.

ויש מסך של השתקה של מה שהיה אז ועדיין רב הנסתר על הגלוי ויש מי שמנסים למנוע בכל מעודם מעוד אינפורמציה לדלוף , יומני נחמני נחשפו ועוד לא נחשף כלום .

אז זה פלא שמפאיניקים לא סובלים את זליכה ?

ועוד מינוי של ביבי רחמנא ליצלן.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
יובב (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 11:34)
בתשובה למשיח משוח
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קשקשן.
מי שמנסה להנציח את השחיתות זה יו''ר ההסתדרות הלאומית לשעבר.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
משיח משוח (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 11:49)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגיד יובב יש סיכוי שאתה בא מבית של מפאיניקים?

לא היה לכם די?

ואתה באמת חושב שאיכפת לי מי אתה..?

אין ספק שיש היום הרבה גורמים מקדימה מכל מיני מקומות שמנסים למנוע מזליכה לעשות את מלאכתו זה לא רק מפאיניקים דור שלישי , העניין הוא שדווקא בעניין בנק יהב , מסתבר שיש פה אנקדוטה היסטורית שמחברת אותנו הישר לשחיתות של מפא''י ההיסטורית.

אני אישית מסוגל לזהות מפאיניק לפי הכתיבה שלו , אתה קורא ומרגיש הרגשה לא נעימה , כאילו של אי-תאימות מוזרה וסוריאליסטית , משהו לא יושב טוב- כך נדמה לך , לכאורה הנה דוקטור הגון כותב בשפה ישרה , נעימה ,פשוטה וקולחת וכאילו מדוייקת , אבל הוא תמיד מסתיר משהו שבאמת יכול לתת הסבר אמיתי ועמוק לתופעה שעליה הוא כותב , ויש כמובן כל מיני סגנונות של ריקוד עם של מפאיניק מצוי , הריקודים שונים בהתאם לטמפרמנט של הרקדן , יש הבדלים פה ושם של ידע והשכלה אבל המשותף לכולם זו היכולת לחוש שהם הם נזר הבריאה וחוסר מוחלט של יכולת לראות את הפכים או הדפקטים המובנים באישיותם , אנשים שעבדו חינוך נוקשה , חינוך מתועב מפאיניקי שלא רואה ממטר מי ששונה מהם מריחים את עצמם ומתמוגגים , גזענות כזו תרבותית ונעימת סבר פולנית כזו, חלאתיות מהסוג הכי הכי נקלה.

אני נהנה..הנה אני מודה בזה , לקרוא את ההתפתלות , את הרצון לנסות לרמות, את הכשל המתמשך , הציפיה שיבוא מנהיג חדש וישובו ימי בן גוריון הדגול , אולי התותח הקדוש ירה פתאום מחדש , אולי ...
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
יובב (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 13:54)
בתשובה למשיח משוח
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במפאי היו מושחתים. נכון.
אבל שחיתות עומדת כאבן היסוד של מפלגות הימין כמו הליכוד וקדימה. מלמטה, מרכז המפלגה שמונע רק ע''י הרצון לקבל ג'ובים ושהוא ומשפחתו וחבריו יחיו על חשבון משלם המיסים בלי לעשות כלום, עד למעלה - שם ראשי המפלגות עסוקים בשימון עצמם ומיטיביהם.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא נאמר במאמר
משיח משוח (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 14:36)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן הליכוד והעבודה וקדימה מפלגות מושחתות ויש עוד מפלגות מושחתות בישראל , זה לא חדש , והמובן מאליו כל ילד יודע וכאלה ..ומפא''י זה סיפור בכל זאת בפני עצמו .
_new_ הוספת תגובה



זה לא עניין של ''מפאי''. זה עניין של נוכלות הטבועה ביהודים רבים
האח עמנואל (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 20:52)
בתשובה למשיח משוח
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עקב דחייתם את עקרונות המוסר של ישוע ותורתו. העם שצלב את האור, אותו עם בדיוק, מייצג עקרונות סאוב עתיקים, שכבר נביאי ישראל הגדולים יצאו נגדם. היהודים גם נוטים לריב נוכלים ביניהם, זה אומר מפא''י גנבים, וזה אומר, הליכוד גנבים, וכמובן, שניהם צודקים. במערב יש בקרות שאף היהודים עצמם אימצו, כנגד השחיתות הזאת. שהרי האדם במערב מזה שנים רבות אומר כלפי היהודי ''חשדהו'' ובוחן אותו, ולכן היהודי משתדל להזים זאת, ולגלות מצויינות. בישראל אין בקרות כאלה, שהרי זו מדינת היהודים, ולכן הנוכלות בישראל היא דרך חיים. צריך להבין גם שיהודים הירגישו מעין חידלון או אפסות קיומית, ולכן ניסו להקיף עצמם בכל מחיר בנכסים, ''להראות'' לאחרים שיש להם כוח ולא אפסות. זהו פשר חמדנותה של מפא''י ואנשיה להשתלט על נכסים.

הפתרון הוא בסיסי הבטחה והשקט שבקיום מופנם ובוטח יותר פנימית, המעוגן בישוע. העקרונות העתיקים והנחשלים שעליהם מושתתת היהדות יוצרים תחושת אי הלימה עם המציאות סביבך, יוצרים תחושת אפסות קיומית, ולנגוד זאת, הדרך היא להשכיח את הליכתך כנגד המציאות על ידי התגודדות בחבורות כוחניות למטרות צבירת עוצמה. קליקות אלה, שאינן מתחשבות באיכות הסגולית של הפרט וברוחניות כלשהי, קיימות בכל תחומי החיים בישראל, ומפא''י לא היתה אלא קליקה כזאת.
_new_ הוספת תגובה



זה לא עניין של ''מפאי''. זה עניין של נוכלות הטבועה ביהודים רבים
מיכלוש 69 (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 21:37)
בתשובה להאח עמנואל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישו מזכיר לי גבר שעוגב על גלידה ובסוף אוכל עגבניה .

ואת טיטוס גם , אחרי אשמדאי אחות קטנה אחת נולדה ואז כבר הכל הסתבך.

ישו היה כל כך חסר ערך ובא הקץ עליו ואז מוחמד הגיע אבל הכי מעניין זה בודהא .

וישו היה מלח,

כשהלך על פני המים

וממגדל העץ הביט זמן רב,

וכשידע שרק הטובעים רואים אותו לבטח,

אמר : ''מלחים יהיו כל האנשים, אם כך,

עד שהים ישחררם.''

אך הוא עצמו היה שבור,

זמן רב לפני שהשמיים נפתחו.

אנושי-כמעט, עזוב,

בעומק שכלך, הוא שקע כסלע.

ותרצה להפליג עמו,

כעיוור להפליג,

ותחשוב שאולי תבטח בו,

כי בגופך השלם נגע, במחשבתו.'' (ל. כהן מתוך ''סוזאן'', תרגם א' לוי-זלוסצר
_new_ הוספת תגובה



תופעת הפאשיזם היהודי והשחיתות המזרחית
האחות אותליה (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 21:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש להבין כי מפא''י ההיסטורית היתה במדה רבה קליקה לצבירת כוח וממון, ושם המשחק כאן היה מטריאליזם וגיבוש כוח. במסגרת אנשי מופת ורטוריקנים בעלי עקרונות, מצאו את מקומם, כרגיל במקרים אלה, נוכלים רבים, שניצלו את הדמויות המרהיבות והחינוכיות למטרת כיסוי גניבת כספים וצבירת נכסים שלא בדין (ראה - על תופעת הנוכלות בקרב מתנכרי ישוע
והרי ממילא מראשית הדברים לא היה מדובר על רוחניות, אלא על נכסים לשרות ''הפועל היהודי'', דהיינו מטריאליזם. ואם מדובר בנכסים, הרי שמלכתחילה לא היו בלמים רוחניים לצבירת נכסים בדרכי נוכלות, נטייה שהיתה קיימת ממילא.

מאידך, הפאשיזם היהודי של הימין, ברית הביריונים, אבא אחימאייר ודומיהם, נתן מעין תחליף עוצמתי לעוצמה הפנימית הרוחנית שבנצרות, והווה משקל נגד כוחני לרפיפות ותחושת חוסר הבסיסיות שביהדות. בראשו עמדו אנשים שיכורי העוצמה שבמשיחיות מדינית, וזו הוותה להם תחליף לנוכלות היהודית המסורתית, שנועדה לספק בסיסי איתנות באמצעות נכלים. לכן, פעלו כאן אנשים הגונים מאד מבחינה פיננסית, תכופות בעלי אורח חיים אסקטי (מתנזר משהו) בדומה לפאשיסטים רבים בצרפת, ספרד ודרום אמריקה.

אלא, שמסביבם החלה להתקבץ אוכלוסייה מזרחית חסרת בסיסים אתיים, אנשים שבאופן מסורתי, אבותיהם, באדמיניסטרצייה בארצות ערב, היו מושחתים עד היסוד, כמקובל שם. המזרחים הללו נידחו מכוח וממון על ידי הקליקה הסגורה של מפא''י, וחשו בחושיהם החדים, את האפשרויות לנוכלות ממון, הטמונה בהסתודדות עם אבירי הימין הפאשיסטי, שיספק להם אליבי של טוהר מידות. וכך, בצד אחרוני ההגונים של הפאשיזם היהודי מסוג בני בגין, עוזי לנדאו ואחרים, החלו להתגודד בסביבתם פראי אדם וגנבים קשים (מרכז הליכוד למשל), שאף חסרו את גינוני התרבות שהיו לנוכלים היהודים של השמאל. אלה, בחסות הימין, התברגו באדמיניסטרציית המדינה, כשרבים ממנה, הם מזרחים חסרי השכלה ואתיקה שהוצנחו לבסיסי הכוח עקב התערותם לבסיסי הפאשיזם היהודי האשכנזי במקורו.

ואילו שוב, מהצד השמאלי של המפה, אף כאן היו מזרחים רבים חסרי כל אתיקה, שהפכו לווסאלים של האדונים האשכנזים והמפאיני''קים בתקופת המעברות והעלייה המזרחית ההמונית. אלה, סגלו גינוני התרפסות וריצוי האדונים האשכנזים, דיכאו והישליטו טרור על אחיהם המזרחיים חסרי הכל במעברות וערי הפיתוח (זה היה למעשה תפקידם) והפכו למזרחים ''מבוייתים'' היודעים לאמר את המילים החביבות והנכונות לאזני האדונים האשכנזים. אף אלה התברגו לצמתי כוח ואדמיניסטרצייה, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.

התוצאה - מדינה בה הנכלים ללא מוצא שורים בכל. ניתן לדבר על סימביוזה של הנוכלות היהודית המסורתית עם השחיתות המזרחית, שהפכה את ישראל לא רק למדינה המושחתת ביותר במערב, אלא למדינה ברברית גרועה בהרבה ממדינת עולם שלישי - שם יש לפחות תרבות נוצרית או מוסלמית. וכאן - רשע וברבריות מעורטלת. לא פלא שהצבא ניגף בכל מערכותיו.
_new_ הוספת תגובה



תופעת הפאשיזם היהודי והשחיתות המזרחית
משיחה פנימית (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 22:39)
בתשובה להאחות אותליה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנו אהבנו, שיבחנו והערצנו את ג'וזף סטאלין שהיה בעבור רובנו ''שמש העמים''. כעסנו וזעמנו על כך שארה''ב דחפה בזדוניות את סטאלין לפינה ויזמה בכוח מלחמה קרה איתו. ועל אף שידענו שבברה''מ אנשים כמונו היו מוצאים להורג או נשלחים לחופשה בלתי מוגבלת בסיביר, הסברנו לעולם ש''כשחוטבים עצים, עפים שבבים''. אפילו הדיכוי הברוטלי של סטאלין במזרח אירופה לא הצליח לשחרר את רובנו מאהדתנו באותה עת לסטאלין וברה''מ. למרות שהיום ידוע שסטאלין יחד עם מאו (שגם אותו הערצנו) והיטלר הם שלושת הרוצחים הגדולים בהיסטוריה, (ושסביר שיותר בני אדם הומתו על ידי הקומוניזם מאשר הנאציזם) אנו עדיין מתרגשים כשאנו שומעים את האינטרנציונל הסוציאלסטי.
_new_ הוספת תגובה



ונהגנו לומר בגיל 17 בזמן מלחמת ויטנאם
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 22:48)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שהוויטקונג יעשו קציצות מהאמריקנים'' דבר שאמנם ארע. וקראנו בגיל העשרה את הרברט מרקוזה, פרנס פאנון, ויותר מאוחר את טרוצקי. מרקוזה וטרוצקי ביקרו את הסטליניזם שאתה מתרפק עליו, כמעט יותר מאשר את החד מימדיות שבקפיטליזם העכשוי. השמאל של היום לא התחנך על סטלין אלא על תעוב הסטליניזם. על מה אתה מדבר?
_new_ הוספת תגובה



ונהגנו לומר בגיל 17 בזמן מלחמת ויטנאם
משיחה פנימית (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 22:51)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשבר הגדול ביותר שידענו היה בעת התפוררות ברה''מ. לפתע כל האמונה שלנו במהפכה הסוציאליסטית התנפצה לנגד עינינו, הסתבר שיריבנו הליברלים (ליברלים במובן השמרני של המילה – כלומר אלו שמאמינים בחירות הכלל והפרט) צדקו לאורך כל הדרך ושהקומוניזם נידון לכישלון. אולם, מהן עובדות בשבילנו? מהר מאוד יצרנו תאורייה פילוסופית חדשה המבוססת לא על אמת ועובדות, אלא על נרטיבים ואמת סובייקטיבית – הפוסט מודרניזם. בניגוד לקומוניזם תאורייה זו איננה ניתנת להפרכה. לאחר התגבשות מחדש חידשנו את המתקפה על העקרונות שמאפשרים לנו להתנהג כפי שאנו רוצים.

ללא מעצמה שתלטנית ורצחנית באופק גילינו מחדש את האימפריאליזם במזרח התיכון. שם לדאבוננו גילינו שיש פיסת שטח אחת בלבד שבה נשים הן לא רכוש, שלהומואים יש זכויות, שיש חופש ביטוי, בחירות דמוקרטיות ועוד. בעבר כבר תמכנו במדינות ערב שהיו גרורות של ברה''מ אך עכשיו מצאנו קורבן שממש ניתן להזדהות איתו, הפלסטינים. לא משנה שהם לא היו מדינה קודם ושהם לא ממש רוצים שלום, תמכנו בהם לאורך כל הדרך. על אף סלידתנו מדרך של רצח וטרור ראינו בקורבן הטרור כגורם לכך. ובכלל, מדוע לומר 'טרוריסטים' אם ניתן לומר 'לוחמי חופש', הרי הענקנו פרס נובל לשלום לגדול הטרוריסטים של שנות ה- 70 וה-‏80.
_new_ הוספת תגובה



ונהגנו לומר בגיל 17 בזמן מלחמת ויטנאם
משיחה פנימית (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 23:00)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וגם הוספנו לחקור בשעות המעטות של הפנאי , זמן שאול , מישהו יודע או בכלל זה מעניין אותו?

הכנס באוניברסיטה הפתוחה נערך לכבוד פרסום שני ספרים חדשים בסדרת הספרים של האוניברסיטה, הקרויה ''ג'נוסייד''. את הספר ''מחשבות על הבלתי נתפס'' חיבר ראש צוות הקורס לג'נוסייד באוניברסיטה הפתוחה, פרופ' יאיר אורון. בספרו מובאת הבחנה נוספת שמטרתה למיין מעשי טבח ורצח עם. פרופ' רודולף רומל מאוניברסיטת הוואי כינה משטרים שרצחו יותר ממיליון בני אדם רוצחי על. 15 משטרים כאלה רצחו במאה העשרים 151 מיליון איש. בסך הכל, מעריך רומל, נרצחו 174 מיליון איש במאה ה-‏20 בכ-‏8,200 מקרים של ג'נוסייד ומעשי טבח.

אם מוסיפים גם את העמים שברית המועצות טבחה מחוץ לגבולותיה, מגיע מספר הקורבנות של הקומוניזם הרוסי ל-‏62 מיליון, יותר משליש מההרוגים במעשי רצח עם במאה ה-‏20. ואלה חמשת הרוצחים הגדולים בהיסטוריה של המאה ה-‏20: סטאלין (ברית המועצות) - 43 מיליון, מאו צה דונג (סין) - 38 מיליון, אדולף היטלר (גרמניה) מסתפק במקום השלישי - 21 מיליון, צ'אנג קאי שק (סין) - 10 מיליון, לנין (ברית המועצות) - 4 מיליון. ''האדם הוא רוצח מטבעו, אפילו עד כדי רצח עם'', אומר טשרני. אחרת, הוא שואל, ''מנין המיליונים שששים להשתתף בכל מקרה של רצח עם?''
_new_ הוספת תגובה



וכמה טבחו בוש, ג'ונסון, טרומן ורוזוולט?
תם שואיל (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 23:38)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



וכמה טבחו בוש, ג'ונסון, טרומן ורוזוולט?
משיחה פנימית (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 0:01)
בתשובה לתם שואיל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו כמה?
_new_ הוספת תגובה



וכמה טבחו בוש, ג'ונסון, טרומן ורוזוולט?
משיחה פנימית (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 0:02)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טרומן קפוטה?
_new_ הוספת תגובה



וכמה טבחו בוש, ג'ונסון, טרומן ורוזוולט?
ד''ר לי–און הדר (יום רביעי, 31/01/2007 שעה 20:00)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כמובן כל בסיס להשוואה בין רוצחי ההמונים וארה''ב. אך...יש לציין שהאמריקאים חיסלו בצורה די יסודית את האוכלוסייה האינדיאנית. אולי זאת לא הייתה ''השמדת עם.'' אך די קרוב...
_new_ הוספת תגובה



''שם לדאבוננו גילינו שיש פיסת שטח אחת בלבד שבה נשים הן
תם שואיל (יום רביעי, 17/01/2007 שעה 23:43)
בתשובה למשיחה פנימית
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רכוש, שלהומואים יש זכויות, שיש חופש ביטוי, בחירות דמוקרטיות ועוד''.

לבנון.

בישראל לעומת זאת יש סחר בנשים, עבדות, רעב, גזענות במכירת קרקעות ובזכויות אזרח, ושחיתות שאין דומה לה. מעצמת סמים כבר אמרנו? (ע''ע רוזנשטיין)
_new_ הוספת תגובה



''שם לדאבוננו גילינו שיש פיסת שטח אחת בלבד שבה נשים הן
משיחה פנימית (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 0:01)
בתשובה לתם שואיל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט.
_new_ הוספת תגובה



עיוות דין והטיית דין
עמרן לאה ויוסף (אח ואחות} (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 20:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ד''ר ירון זליכה וכב'' השופט מיכה לינדנשטראוס אנו תומכים בעבודת הקודש שלכם ומחזקים אתכם .אנו מעונינים לצערנו לכתוב על בעיות נוספות ואנו תקווה שנקבל מענה .מי שסובל ביותר משחיתויות אלה הם האזרחים ההגונים ואלה המצביעים עליהם .לצערנו כל ארבע שנים האזרחים נקראים להצביע עבור ''השלטון'' ואנו התמימים והמוקסמים מההבטחות של המועמדים אצים רצים לקיים את זכותנו/חובתנו להצביע,בטוחים אנו כי הצבענו עבור המפלגה הנכונה ושמחים בשמחת הזוכים .לצערנו לא עוברים ימים,אולי חודשים ואנו מגלים שטעינו בגדול.הדימוקרטיה איננה דימוקרטיה ,אין אכיפת חוקים ,לעיתים יש הטיית דין וכיו''ב וכל מי שקרוב לשלטון זוכה בכך.המלחמה יש הרבה תומכים, יישר כח.
_new_ הוספת תגובה



היד הנעלמה ההפוכה
אריה פרלמן (יום חמישי, 18/01/2007 שעה 23:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[עקב בעיה טכנית הכתיבה תהיה זמנית ללא ניקוד]

כמדומני אינך מדייק בהגדרת היד הנעלמה ההפוכה. עובד הציבור לא מקדם את האינטרס הפרטי *שלו* - אלא שורה של אינטרסים פרטיים (של קבוצות לחץ, מקורבים לצלחת וכו') על חשבון האינטרס הציבורי שאותו הוא שואף לקדם במוצהר.
_new_ הוספת תגובה



היד הנעלמה ההפוכה
דוד סיון (יום שישי, 19/01/2007 שעה 7:41)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה ההגדרה המקורית: ''אדם המתכוון אך ורק לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות טיפוח של התערבות ממשלתית מונהג באמצעות יד נעלמה לקידומו של אינטרס פרטי שאין לו דבר וחצי דבר עם כוונתו המקורית'' (החופש לבחור, 1980, עמוד 25).

אינני זוכר את המשפט בהמשך אבל אם אינני טועה צריך לפרש את הציטוט:
'אינטרס פרטי [לאו דוקא שלו]'. מכאן שהערתך לגבי פרוש הביטוי המקורי כנראה במקום.

מצד שני במקרה שלפנינו אפשר לטעון שעובד הציבור והמקורבים לצלחת שניהם משתתפים במשחק...

-----

אנחנו נסלח לך על הבעיה הטכנית כי טוב שחזרת.
_new_ הוספת תגובה



השאלה היא איזו אצבע?
ע מיש (יום שישי, 19/01/2007 שעה 15:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



השאלה היא איזו אצבע? אצבע מכוונת
דוד סיון (יום שישי, 19/01/2007 שעה 16:31)
בתשובה לע מיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סתם תהייה
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 12:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שמעניין זה כיצד עיתונאים קופצים בשלב מסויים ועוברים לאפולוגטיקה, המזכירה נאום רטורי בפני השטעטעל של עיירה יהודית מפוחדת:

מדוע אי אפשר לדרוש נקיון כפיים ויושר אישי בישראל? מדוע מקבל מר מזוז ביקורת כה רבה, על מהלכים שבאירופה היו מובנים מאליהם? האם טחו עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל מלראות שמעמדה מדיני של ישראל נסדק באופן חסר תקנה דווקא עם ממשלה זו – וזאת באופן ובקנה מידה שלא היה קיים בעבר?

ולסיכום – מה מבקש עיתונאי זה לומר בשירו?
_new_ הוספת תגובה



במקרה יש היגיון בדבריו
דוד סיון (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 12:42)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי כל מי שאפשר לקרוא לו אלטנטיבה ריאלית כבר היה שם.
הרי כרגיל לא תהיה הכרעה ברורה ושוב פוליטיקאים ירודים יקבעו לנו סדר יום לא רלוונטי. הכי חשוב זה שהמטאטא יתחיל לעבוד ורק אז כדאי להתחיל לדבר על החלפת הסוסים.

הנה גם עמדה ששונה קצת ''בכוח האינרציה'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/816744.html) אבל גם מציגה רקע טוב לעמדה כמו שלי. יחד עם כל זה צריך לזכור כי: יש לנו בעית שחיתות ומושחתים אבל המערכת לא מושחתת. לא הכל שחור. את זה אפילו אומר הד''ר ירון זליכה.
_new_ הוספת תגובה



במקרה יש היגיון בדבריו
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 21:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההבל ביני לבינך נעוץ אולי בכך שאני מתקשה ''להתבדות לטובה'' בהקשר בו הדברים נראים מעוותים במיוחד. מחו''ל הרחוקה, לפחות, ישראל נראית כמקרה לא מלבב, בלשון ההמעטה. ''תיק דבקה'' מתאר זאת לא רע בדיווח קצר זה, המתייחס לנשיא קצב: http://www.debka.co.il/headline.php?hid=2200

אני טוען שדיווחים מסוג זה על ישראל ועל החשדות הכבדים לשחיתות שקיימת בה, גורמים לדה-מונטאז'ה עמוק יותר אף מבעיות הכיבוש לדורותיו. איכשהו כל הסטריאוטיפים הגרועים ביותר עולים ונקשרים לשמה של ישראל, שהנהגתה נראית זחוחה ומדושנת עונג מתמיד. אפילו מצבה היחסית ירוד של האקדמיה הישראלית ובריחת המוחות ממנה (שגם כן זכה כאן לסיקור), אינו נראה שמדאיג את אלה שהיו צריכים לצלצל בפעמוני האזעקה: http://news.walla.co.il/?w=/2952/1045581

איך שלא תהפוך את זה – זה נראה לא טוב מפה, גם אם העולם אינו אלא 'גולים' לשיטת ישראל-סבא וישראל-נכד.
_new_ הוספת תגובה



ולחשוב כי אנשים כמו פרופ' נבון וד''ר מלמד
מיכאל שרון (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 23:03)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והקליקה האקדמאית שלהם (ד''ר רולניק, פרופ' דן זכאי, פרופ' רחמני, פרופ' גיורא קינן ואחרים במקרה של מלמד, וד''ר רות קימחי, ד''ר מורי גולדשמידט ואחרים במקרה של נבון) גרמו לי נזק כבד במסגרת גניבה וסרבול קדום (נשמע לא אמין אך זה בדיוק מה שקרה, ופרטי הפרשה מביכים עוד יותר, ונשמעים כמו, נו, פלנטה אחרת, אם להשתמש בביטוי מוכר של ק. צ'טניק). הרי בהיעדר מצויינות אקדמית - גונבים ומסרבלים קידומך. וניסו עם זאת להחזיק בי בכל מחיר כאילו הייתי רכושם הפרטי. וכיום בישראל - כל בעל דוקטורט ירוד חש יתרון עלי, כפי שאנחנו רואים גם באתר זה. אין זה המצב בארה''ב כלפי מצד 2 אגודות הפסיכולוגים שם, אך בזמן ברק גם מנעו ממני לברוח מפה. וגם לפני כן. ובזעמי ומפח רוחי על השנים שחלפו (רגשית לפחות. במישור הממשי מדובר בנזק כבד מאד) , אני מנסה למצוא ערוץ סביר לקדם כאן לפחות תביעות פיצויים. קרה דבר שלא יעשה, אבל אני מודע לכך, שדברי אלה כאן מציגים אותי באור עלוב. איזה אבסורד.
_new_ הוספת תגובה



בתקופת ברק היציקו והטרידו אותי. צעירי דור של טל זילבמן ואחרים
מיכאל שרון (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 23:24)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קראו לי ברחוב ''בוגד'' והתפוצצו מצחוק. פניתי לשגרירות האמריקנית בבקשת מקלט מדיני, והייתי בקשר עמם. ידעו אותי שם שאיזה פירסומאי בשם מוטי מורל בשרות מפלגת השילטון אחראי להכפשתי בישראל. כתבתי את ''סיפורי'' לאגודות הפסיכולוגים האמריקניות ולעוד אנשים בעולם המדעי. החומר המדעי שלי, אגב, מדבר בעד עצמו יותר מכל דבר שבעולם. ה''טריק'' שנקטו כלפי כאן, היה הן לדחפני לכיוון הימין, והן להוציא לי של של אדם בעל גישות נאציות. אם יש פרשה ביזרית באמת, הרי זו הפרשה.
_new_ הוספת תגובה



תיקון: טל זילברשטיין. צעירי ''דור''
מיכאל שרון (יום שישי, 26/01/2007 שעה 3:46)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תכנון ''צאלים ב''' של אהוד ברק היה מבוסס על הגישה המערכתית שפיתחתי
מיכאל שרון (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 23:44)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החומר אמנם נמצא בפרק 6.11 בספרי חלוקת קשב, משנת 97, אלא שהספר היה כתוב בגרסה כמעט מלאה כבר בפברואר 91 (שלחתי לספרייה הלאומית, ויש לי אישור קופירייטס מהם, במקביל לספריית הקונגרס). רוב החומר המשמעותי היה קיים כבר ב-‏89 ואף על זה הוצאתי קופירייטס בספריית הקונגרס. כאמור, הגישה המערכתית הזאת נוסתה בתכנון צאלים ב', אלא שברק נכשל בישום, אף לא פנו אלי. למעשה שנים רבות, כל אנשי האקדמייה שמניתי היו קשורים במערכת הביטחון, שהן גיבתה את גניבותיהם (בחסות ''פטריוטיזם'' אפשר כאן לקדם כל פרטיקולריזם אישי) והן אפשרה את קידומם האישי על בסיס עבודותי. הם פירסמו את החומר בחו''ל ובשיתוף עם עמיתים בחו''ל, בעוד לי נאמר לכתוב את החומר בעברית. עניין מערכת הביטחון, והאנשים הקשורים איתה, הוא עניין מושחת של קידום אישי וחיי מותרות, תכופות על גבי חמורי עבודה, שמנדבים את עבודתם לטובת אנשים הקרובים למערכת. האקדמאים הללו, אגב, שקדו להוציא לי גם שם כלפי בכירים במערכת, של אדם שחושב רק על עצמו, רוצה כל דבר לעשות בעצמו ושומר דברים לעצמו, ואינו משתף פעולה. ההפך מהמציאות. מעולם לא ניתקלתי בחלאתיות כזאת, הנוקטת בגישה מאד אגרסיבית ואסרטיבית.
_new_ הוספת תגובה



תפסיק כבר להתבכיין
שני (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 0:05)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולהשתלט על כל דיון מרתק עם הגרורות שלך. פעם אחת ולתמיד, תכתוב מאמר. ספר ת'סיפור שלך, שפוך את כל המוגלה שלך, יגיבו לך, תגיב בחזרה ודי! תעזוב לנו את הדיונים נקיים מהמררה שלך. חלאס יא שרון. אממה, כמו שמכירים אותך בטח תחזור עם עוד שטף של קללות ונאצות אז למה לבזבז עליך ביטים סתם?
_new_ הוספת תגובה



לא. זו אילוסטרציה בשולי הדברים בדיוק למה שנאמר כאן
בראבאס (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 1:59)
בתשובה לשני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכי שרון לא כתב ורבות על הסאוב? אלא, שאין להפריד את המקרה הפרטי של סבל האדם הבודד, מהמקרה הכללי של סבל הרבים. הערתך מעידה לא רק על התקרנפות, אלא על חשיבה בפורמולות כלליות, אולי שמנוניות, המקהות את העובדה שמאחורי הסאוב, כל הסאוב הזה, מסתתר סבל. הלוחמה בפשיעה הכלכלית והסאוב אינה אלא מזעור הסבל, איש נקלה. לא לוחמים ברע באמצע אמירות שגב, אלא, רואים את העניין הקיומי. זה המבדיל בין החשיבה המתפלפלת השגורה בארץ, העוטפת את הנושא במעין ניסוחי פלפול תלמודי, ובין הגישה במערב, הרגישה לסגוליותו של האדם ונלחמת ברע ובסאוב בשם האדם הנימחץ מאחורי כל זאת. המחשת היטב, את הבעייה בארץ בדבריך, לא רק בטון החזירי וגס הרוח בו אתה פונה לשרון, אלא גם באטימות איומה לסבל והתייצבותך האינסטינקטיבית לצד החלאה תוך הטלת עליבות בזה שהיה מושאה, אדם שאולי עולה באיכויותיו לאין ערוך על המתגודדים הצואים הללו, שצברו נכסים בדרכי רמייה ופעולת נכלים בחבורה. אין לך, שום הכרה בערך האינדיוידואל. אתה ושכמותך מפיצים סביבם את סרחון הנוכלות היודעת על דרך החקיינות להפגין מצח נחושה באסרטיביות.
_new_ הוספת תגובה



אלכס, תמיד משם זה נראה יותר גרוע
דוד סיון (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 8:47)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני זוכר איך זה היה כאשר ישבתי בחו''ל בתקופת האינפלציה של מאות האחוזים.

נתחיל בנושא האוניברסיטאות. כאשר קוראים מאמר עדיף לקרוא את המקור (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...) שגם מציג את הנתונים היותר חשובים בצורה בולטת. כאשר עוסקים בדירוג שמבוסס על נתונים קשים מתברר שבהרבה תחומים המחקר בישראל תופס מקום של כבוד בין 25 הראשונים בעולם. נכון שהיו תקופות יותר טובות.

''בדקנו את העובדות הידועות על דירוג המחקר המתקיים בישראל על פי שיטה מאד נחשבת של חברת Thomson ISI. השיטה מבוססת על התייחסות לכמות המחקרים שהתפרסמו בכתבי עת ולמספר הציטוטים שיש למאמרים. הסתבר לנו שמעמדה של ישראל מאד מכובד, במיוחד כאשר שוקלים את הישגי החוקרים הישראלים או הישגי התחומים. כאשר בוחנים את הדירוג של האוניברסיטאות מקבלים תמונה פחות טובה. אבל אם לוקחים בחשבון ש-‏6 האוניברסיטאות הישראליות נכללות בדירוגים הללו בעוד שבארצות אחרות ישנן רבות שלא נכללות בדירוגים, מתחילים לנשום לרווחה'' (דיון 2348).

דבר לפני אחרון כנס לאתר של כנס הרצליה וקרא את החומר על הנושא (http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article....).

דבר אחרון: חשוב לבחון תחושות של אחרים אבל לפעמים הן לא מבוססות על מידע ממשי - נתונים ועובדות. הכי חשוב, כדאי לקחת בחשבון גם איך אנחנו רואים את התמונה.
_new_ הוספת תגובה



מבקר המדינה: השחיתות - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי
מיכאל שרון (יום חמישי, 25/01/2007 שעה 3:39)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיכה לינדנשטראוס: השחיתות בישראל - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי. אין להשלים עמה.

_new_ הוספת תגובה



מבקר המדינה: השחיתות - תופעה מסוכנת מאין כמוה. אקטיביזם ביקורתי
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 25/01/2007 שעה 11:58)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מצדיע ללינדנשטראוס, הייקה הכנראה-אחרון שמנסה לערוך סדר במערכת. זאת ועוד: כלל לא מפליא אותי שמנסים לסתום את פיו בדרכים ובתואנות שונות, שכן הוא שונה ממבקרים קודמים – אולי מפני שמבקש להעניק למוסד אותו הוא משרת אווירה ואתיקה אירופאית קלאסית, הדורשת מענה והסבר על הדברים-שלא-ניתנים-להסבר.

מי ייתן ואנשים כמו לינדנשטראוס וזליכה ינחילו קו חדש של התנהלות מדינה תקנית, ויקרינו מעוצמתם על הפוליטיקה הישראלית.
_new_ הוספת תגובה



אמן ואמן.
מיכאל שרון (יום חמישי, 25/01/2007 שעה 13:27)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תודה לך, מיכאל
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 25/01/2007 שעה 13:48)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



במקרה יש היגיון בדבריו
ד''ר לי–און הדר (יום חמישי, 25/01/2007 שעה 20:54)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה לי שהתמקדות על בעיות בסיסיות שנוגעות למערכת הכלכלית וחברתית של ישראל חשובות יותר מנושא הנשיא, עסקן מפלגתי מדרגה ז', עבד כי יימלוך, שמונה לתפקיד חסר משמעות. להזכיר לכם כי עד לאחרונה הייתה איטלייה תחת שלטון רו''מ מושחת וכנ''ל לגבי הנשיא הצרפתי הנוכחי שלא לדבר על השקרן צמא הדמים שיושב בבית הלבן. חבל שהרעיון שהועלה בזמנו ע''י רבים וטובים למנות מוסלמי לנשיא המדינה (כמו בהודו) לא נדון בצורה רצינית.
_new_ הוספת תגובה



אלכס, לזה יש רק תשובה אחת
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 17:18)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתרוג, אתרוג ועוד אתרוג.
_new_ הוספת תגובה



אלכס, לזה יש רק תשובה טובה
דוד סיון (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 17:50)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש אנשים שלא זוכרים את אבותיו של האתרוג.

המאמר, ''עדיפים כבר המושחתים שלי'' (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...), של ישראל הראל (מראשי המתנחלים) הגדיר את הכיוון של השלמה עם השחיתות.

הראל שמטרתו היתה לגונן על שרון כאשר עוד היה ''ימני'', רק הראה את הדרך לאברמוביץ' שרצה לגונן על שרון כאשר כבר היה ''שמאלי''.
_new_ הוספת תגובה



''אתרוג שלך, אתרוג שלהם''
א. פרקש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 8:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמובן שהאתרוג שלך טובים יותר מהאתרוג שלהם.....

הראל הגן על שרון ועל הדרך עליה נבחר שרון ע''פ חוק ...
ואילו אברמוביץ' הגן על שרון ועל ''הכספת'' אותה גנב וברח מהחוק....
_new_ הוספת תגובה



לא נכון
דוד סיון (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 10:55)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. אף אתרוג לא טוב וגם כתבתי זאת מזמן (דיון 2897).
2. הראל מצא צורך לגנות את אברמוביץ למרות שהוא עצמו תירץ שחיתויות.
3. במאמר ההוא הראל הגן על השחיתות בליכוד כי יש מושחתים אחרים (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...).

להראל, לאברמוביץ יש אתרוגים. מבחינתי שני האתרוגים לא ראויים ולא טובים.
_new_ הוספת תגובה



עבור הדוקטורים-עד כמה גרועות האוניברסיטאות בישראל
צדק (יום שלישי, 23/01/2007 שעה 23:13) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעבר, האוניברסיטאות הישראליות היו אכן שם דבר. כיום מקומן גרוע אף מזה של בתי הספר היסודיים והן יכולות רק להתפלל להיות מדורגות במקומות 30-40 בעולם. האמת היא שהן אינן מדורגות אפילו בין מאה המובילות.

השחיתות הבולשביקית מצליחה להחריב גם את המוח היהודי.
_new_ הוספת תגובה



לא שחיתות ולא בטיח
שני (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 0:01)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכל כיוותים פרי התיכנון הקר המחושב והזדוני של ה ק.ק.ק. היהודי מבית המתנחלים המשיחיסטיים ששילבו ידיים עם הדתיים החומניסטיים שבתחבולות מוצצים לשד האומה החילונית שהגישה להם על מגש כסף מדינה שבה הם יכולים להכחיש את השואה, להוזיל את זכר הנספים בתופת עם טריקים זולים של סרטים כתומים ותינוקות שהולבשו בכותנות פסים. אלה המעריצים של היטלר השטן ששמחים להשתמש בו בתור דוגמא לניגוח מרושע. רק הכיבוש המסריח, הזדוני, הרע והמנוול מוביל את כולנו לביר אשפתות והם הפנאטים מרקדים סביב הדם וקריאתו של לנין מפעמת בחזם ''שקודם יהיה לנו רק רק מאד כדי שהמשיח יבוא'' ולא משיח אלא שקר וכזב למו.
_new_ הוספת תגובה



יוליוס שטרייכר שלח אותך?
צדק (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 0:14)
בתשובה לשני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכף הקלע לפורום ארץ הצבי.........
_new_ הוספת תגובה



אתה ממשיך להשתכשך ברפש הנאצי
שני (יום רביעי, 24/01/2007 שעה 0:21)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

QED
_new_ הוספת תגובה



אברמוביץ אפילו לא מצמץ כששחרר את המידע השקרי על ירון זליכה
צדק (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 9:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנון אברמוביץ, הוא האיש, ידע לספר, תוך הבעה של מיאוס קל כביכול מן הצורך ללמדנו עוד משהו שלא ידענו, שירון זליכה גורר אחריו תיק פלילי שבו יש כבר 'המלצה' של המשטרה על הגשת כתב אישום. אמנון אברמוביץ אפילו לא מיצמץ לרגע כאשר שיחרר את המידע הסנסציוני הזה, תוך שהוא 'מתרה' במי שכבר העיד על פעילותו הפלילית של ראש הממשלה שכדאי לו להירגע, שכן היועץ המשפטי לממשלה כבר נמצא מאחוריו.

אמנון אברמוביץ רק 'שכח' פרט קטן; תיק החקירה נגד ירון זליכה נסגר לפני שנים רבות מ'חוסר אשמה'.

_new_ הוספת תגובה



העיתונות בישראל כבר מזמן אינה מקצועית
א. פרקש (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 9:23)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתור הרשות הרביעית מטעם עצמה היא מתנהגת כממשלת על. והיא עדיין רוצה שנתייחס אליה כ''אתרוג''.
_new_ הוספת תגובה



יש שם כל מיני בראשה ן
נ-נח-נחמ (יום שלישי, 30/01/2007 שעה 12:32)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי