פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
ירון זליכה – נאום המפלצות
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 15:00)


ירון זליכה – נאום המפלצות

ד''ר דוד סיון



ירון זליכה
ירון זליכה
השינויים הרבים, שאך מקצתם פרסתי בפניכם, ניערו את הפעילות הכספית בממשלה באופן שהחריד מרבצן חיות פרה-היסטוריות אימתניות שבמשך שנים הקיזו במחשכים את דמה של המדינה. קואליציית הנהנים שלא בדין מקופת המדינה הכריזה מלחמה שערה נגדנו ואליהם חברו גורמים רבי עוצמה... את התוצאות של מאמצינו אנו רואים מידי יום בדמות חסכונות עתק של מיליארדים רבים מכספי משלם המסים ושיפור דרמטי בשקיפות קבלת ההחלטות, הלחצים והתהליכים הפסולים.
את המינוי של ד''ר זליכה למשרת החשב הכללי, בשנת 2003, אפשר לרשום על שמו של בנימין נתניהו. מי שהכיר את העובדות החשובות בהקשר הזה ודאי לא היה צריך להיות מופתע כאשר נתניהו החזיר את זליכה לשרות המדינה עת התפנתה המשרה באוקטובר 2003. הרי כבר בשנת 1996 נתניהו גייס אותו לעמוד בראש התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה. אחר כך רכש ד''ר זליכה נסיון במשרות בכירות בשוק הפרטי כאשר האחרונה שבהן היתה משרת סמנכ''ל כספים (קורות חיים).

החשב הכללי באוצר הוא בעצם הגזבר של המדינה. הוא והאגף שהוא עומד בראשו אמורים לעסוק בגיוס כסף עבור המדינה, לחתום בשמה על צ'קים ועל הזמנות. תוך כדי כך עליו לודא שהפעולות הכספיות הללו הן כשרות וחוקיות. לכן ד''ר ירון זליכה הוא בהחלט אדם מוכשר, בעל נסיון ומתאים ביותר למשרה. ובכל זאת ראש הממשלה ושר האוצר ועוד כמה, 'חיות פרה-היסטוריות אימתניות', ''רוצים'' להיפטר ממנו. מדוע? האם הוא מעל בתפקידו?



פרופסור מילטון פרידמן ז''ל לימד אותנו שהפעילות הממשלתית-ציבורית סובלת מבעיית היד הנעלמה ההפוכה. בתחומי הפעילות הממשלתית, כתב פרידמן, ''אדם המתכוון אך ורק לשרת את האינטרס הציבורי באמצעות טיפוח של התערבות ממשלתית מונהג באמצעות יד נעלמה לקידומו של אינטרס פרטי שאין לו דבר וחצי דבר עם כוונתו המקורית'' (החופש לבחור, 1980, עמ' 25). הדרך לפתרון הבעיה מוליכה לצמצום והפרטה של השרות הציבורי במידת האפשר. עד שזה יתגשם יש למצוא דרכים ראויות למנוע את קידומו של אותו אינטרס שלא קשור לכוונה המקורית, למנוע ניגודי עניינים ושחיתות.

כבר בתחילת דרכו בתפקיד הבהיר לנו ד''ר זליכה שכוונתו מיזעור השפעתה של היד הנעלמה ההפוכה. הוא ביטא זאת באמצעות נאומים ומעשים שהוא רוצה להנהיג התנהלות שקופה נקיה וברורה, כך שלכל השחקנים במגזר העסקי, והציבורי, תהיה ודאות גבוהה בכל ההתקשרויות עם המדינה (לא לפטר). עם הזמן התחלנו לראות עובדות בשטח. זה התחיל בעמידה על כך שהתחייבויות צריך לקיים ושאין לשנות תנאי מכרזים אחרי הזכייה. אם נחוץ אז ראוי לחלט ערבויות שנתנו אנשי העסקים שזכו במכרז (תחנת כוח ברמת חובב, מפעל התפלה). הוא גם טרח לרענן נהלים ולהקפיד על ביצועם בכל הקשור לנסיעות עובדי ציבור לחו''ל. כבר לפני יותר משנתיים הופעלו נגדו איומים באמצעות מכתב לאימו שעבדה אז בבנק לאומי. זה לא הרתיע אותו מלהמשיך בדרכו.

הנאום בשבוע שעבר הבהיר לי כמה חלקית היתה התרשמותי החיובית מפועלו של זליכה. מי לא הכיר יזמים ובעלי עסקים שנאלצו להמתין בלי סוף לתשלום עבור שירותים שנתנו לממשלה. אחת הפעולות הראשונות שהשלים האגף בראשותו של ד''ר זליכה היה חיסול תופעת הפיגורים. כבר מראשית 2004 אין פיגורים בתשלומי הממשלה. תרבות המכרזים הממשלתיים שונתה מן היסוד והוחזרה ההרתעה והאכיפה של דיני החוזים. נסרקו אלפי חוזים שלא עמדו למכרז יותר משלוש שנים ובהתאם נוהלו מכרזים רבים ביחס להתקשרויות שכבר שנים רבות מתנהלות ללא מכרז. אחד מן המקרים הללו התברר שכבר שנים המדינה רוכשת שירותי בנקאות לעובדיה מבנק יהב ללא מכרז. לכן הוכן מכרז להפרטת שרותי הבנקאות לעובדי המדינה ואגף החשב הכללי ביקש לצאת לדרך. כן עיכב האגף הקצאת אשראי לרשויות מקומיות. כל זה כדי להוציא מכרז לבחירת הגוף הפיננסי דרכו ראוי להעביר את הקצאת האשראי הזאת. בצורה דומה טופלו עוד נושאים רבים.

שתי הפרשות האחרונות הן שממש העירו את החיות הפרה-היסטוריות מרבצן. אלא שהמהומה שהן יצרו חשפה את הנושאים לאור השמש – המטהר הטוב ביותר (השופט לואיס ברנדייס). די קל להבין מדוע הוצאת המכרז לרכישת שרותי הבנקאות עבור עובדי המדינה פעלה בצורה הזאת. הרי ההסתדרות מחזיקה ב-‏25% ממניות בנק יהב ומיכאל צולר, מקורבו של שר האוצר הירשזון, הוא היו''ר. אף אחד מאלו, כולל אלפי עובדי המדינה, לא היה מעוניין בחיסכון (30 עד 40 מיליון ש''ח בשנה) לקופת המדינה שיתקבל כתוצאה מן המכרז.

גם נושא האשראי ל-‏20 המועצות המקומיות פגע בעצביהן של אותן חיות. מדובר בהקצאת אשראי לאותן רשויות דרך בנק אוצר השלטון המקומי. מכרז ראוי היה יכול לחסוך למדינת ישראל כ-‏50 מיליון ש''ח באופן חד פעמי. אין לזה כל קשר לבעיית השכר של עובדי הרשויות שכבר ממילא נפתרה. גם כאן רוב הנוגעים בדבר יודעים את האמת ובכל זאת מצאו לנכון להזיז את החשב הכללי כדי להקצות את ההטבה הזאת.

הלנת השכר של העובדים היא אמצעי לחץ על הממשלה לממן את תוצאות הניהול הגירעוני הכושל של הרשויות המקומיות. ברור למדי שהדרך לקיצוץ בגירעונות עוברת דרך תוכניות הבראה שבהן יש סעיף שייאלץ את הרשויות להקטין את מצבת העובדים ובהקשר הזה האינטרס של העובדים ברור. עובדי הרשויות המקומיות רוצים לשמור על מקור פרנסתם ולא ממש מעניין אותם המצב הכספי של הרשות.

על סמך הנסיון אנחנו יודעים כי רובם של ראשי הרשויות הללו לא ממש מעוניינים בפתרון ארוך טווח. ראשי הרשויות מאד רוצים את מלוא הסמכות לנהל את הרשויות אבל לא ממש רוצים את כל האחריות (למימון הפעולות שלהם) הנובעת מכך. נוח להם להתחלק באחריות עם הממשלה ולהפיל לפתחה את זעקתם של עובדיהם. החלוקה הזאת של האחריות היא מקור הבעיה המתמשכת ברשויות המקומיות. גם בהקשר הזה ישנה התלכדות אינטרסים של העובדים, ראשי רשויות, יו''ר ההסתדרות ושר האוצר. השנים האחרונים מעוניינים יותר בשקט מאשר בפתרון ארוך טווח של הבעיה.

בשני המקרים, בנק יהב והרשויות המקומיות, העלות הנוספת המשולמת בכספי המדינה, הציבור, היא מדד טוב של נזקי היד הנעלמה ההפוכה. העובדות כעת הן שבמקרה של האשראי לרשויות המקומיות החיות הפרה-היסטוריות הצליחו לעקוף את ד''ר זליכה. במקרה של בנק יהב התנועה לאיכות השלטון הגישה בג''ץ (הירשזון מסייע לבנק יהב ע''ח האינטרס הציבורי).



כל מי שעיניו בראשו יודע שדרכו של ד''ר זליכה היא הנכונה; שראוי לשמור על תוצאות מעשיו בדמות חסכון של מיליארדי שקלים בשנה. אבל שאר המעורבים מעדיפים קומבינות לא ראויות ולא מוכנים לשלם את המחיר הדרוש לשם כך. הם מעדיפים להזיז את זליכה ולהימנע מטיפול בחוסר השקיפות והשחיתות. שתי שאלות המשיכו לנקר:

מדוע אתה, ד''ר ירון זליכה, מתעקש להישאר ולהילחם על טוהר המידות של המערכת?
ד''ר זליכה: אי אפשר לנטוש ולהשאיר רבים שמאמינים בי ובמה במה שאנחנו עושים כאן. מנהיג לא בורח באמצע הקדנציה.

מדוע איננו שומעים את האיש שמינה אותך לתפקיד, בנימין נתניהו, בהקשר הזה?
ד''ר זליכה: לא רצוי ולא טוב שהמאבק שלי על כשרות וחוקיות יראה כמאבק פוליטי.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


דוד, זה סיכום יפה לסוגיות כלכליות מורכבות
א. פרקש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 18:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל יש לי שאלה. נכון שצריך לפתור את נושא האשראי לעיריות המקומיות הגרעוניות. ואם מדובר רק ב-‏20 עיריות אז מה קשה כל כך לממשלה לאלץ את העיריות המקומיות להיכנס לתוכנית הבראה ולתת להן ערבות לכל הסכם שיחתמו דרך מכרז מוסכם? למה הסדר כזה פוגע בהיסתדרות ולמה היא יצאה לשביתה?

אם העיריות המקומיות מלינות את שכר עובדיהן למה המדינה לא פותחת נגדן בהליכים משפטיים (בהסכמת או ללא הסכמת העובדים שמשכורתיהם הולנו)? שהרי הממשלה צד לכל עניין ציבורי גם אם אין לה אחריות ישירה להתנהלות המועצות המקומיות.

ואם הממשלה פעלה כפי שפעלה, מה משמעות חילוץ המועצות האלה ''ממצוקה כספית''? האם תשלום חובותיהן תיעשה ישירות לכיסוי החובות או אולי הכספים יוזרמו שוב לעיריות והן תשחקנה עם הכספים ושוב יישארו עם גרעון?

איך אפשר לגרום לעיריות לא להיכנס בכלל לגעונות ולנסות להסביר להן שהן כמו כל עסק ושהכסף לא גדל על העצים? הרי מחר שוב יכולים להיווצר גרעונות בשל ניהול רשלני, ואז מה יהיה?
_new_ הוספת תגובה



מה שזה לא יהיה ואיך שזה לא יהיה
עמיש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 18:24)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא סביר שפקיד ממשלתי ימרה את פי הממונים עליו בנושא מסוג זה.
הבעיות נמשכות שנים ארוכות, לאלפי אנשים עובדים נגרם עוול חמור והחשב הכללי מעכב את הפתרון בגלל עקרונות בירוקרטיים ומערער על זכות הדרג הנבחר להחליט על פתרון מיידי.
יכול להיות שהוא צודק, אבל הוא לא חכם.
_new_ הוספת תגובה



מה שזה לא יהיה ואיך שזה לא יהיה
א. פרקש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 18:42)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה חכם במהלך של שר האוצר? הוא שוב יעביר כספים מסעיף תקציבי אחד לשני ויגרום להעברות כספים מסעיף לסעיף לפי הרוחות הפוליטיות הנושבות תמיד ערב אישור תקציב שנתי?

האם כל פעם שיהיה פתרון צודק לבעיה כלכלית האוצר יעדיף ללכת על פתרון לא חכם?

ולמה אתה חושב שאי אפשר להיות גם צודק וגם חכם? רק לשר האוצר אין זמן להיות גם צודק וגם חכם והוא רוצה שקט תעשייתי בכל מחיר. ואת המחיר אנחנו נשלם.
_new_ הוספת תגובה



לנבחרי ציבור יש אילוצים
עמיש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 19:06)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויש להם סמכויות, לא יתכן שפקיד, בכיר ככל שיהיה וצודק ככל שיהיה, ימרה את פי הממונים בנושאים שהם בתחום סמכותם.
המחיר אותו אנחנו משלמים בשל הלנת שכרם של אלפי עובדים גבוה בהרבה מן המחיר של החלטה פוליטית.
כמו בכל מערכת, על מנת להצליח בתפקיד חייבים לקרא את המפה ולהתמודד על הדברים העיקריים, זליכה נלחם בכל העולם ואיבד את השיפוט הנכון כאשר נלחם בשר הממונה בנושא כל כך רגיש מבחינה ציבורית.
אם הממשלה מתחייבת לפתור בעיה, על החשב הכללי למצוא את הדרך לבצע את ההחלטה ולא להעמיד מכשולים על דרך הפתרון.
חבל שזליכה הסתבך כי הוא בסופו של דבר איש רב פעלים שהעלה על הפסים הנכונים נושאים רבים וחשובים.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שלא הבנת
דוד סיון (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 19:35)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לסיפור האשראי כל קשר לשכר של עובדי הרשויות המקומיות.

הלנת השכר ברשויות המקומיות נובעת בדרך כלל משתי סיבות:
1. ראשי הרשויות מחלקים ג'ובים מעבר ליכולת התקציבית (בשנים האחרונות זו התמונה בירוחם למשל).
2. ראשי הרשויות משתמשים באי תשלום השכר כאמצעי חלץ על הממשלה לקבל תוספות ו-או הטבות תקציביות.

בזמנו שאישתי קיבלה שכר דרך עיריית באר שבע היו פעמים רבות שהיו איחורים ובעיות עם השכר. ברוב המקרים מס' 2 היתה הסיבה - הממשלה נתנה ''מתנה'' מהר הלנת השכר היתה קצרה אם בכלל.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שלא הבנת
עמיש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 19:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני סך הכל מדבר על סמך מה שאני זוכר ממה שקראתי בעתון.
_new_ הוספת תגובה



אולי ניחשתי נכון
דוד סיון (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 21:15)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היתה לי תחושה שדבריך מבוססים על העיתונות. כעת אספר לך מה חשבתי על פרשת בנק יהב לפני כמה ימים. שמעתי את יו''ר ההסתדרות, עופר עיני, ברדיו מספר ליעל השביתה שהיתה בשרות הציבורי ועל הזכויות של עובדי המדינה וגם על החשב ''הרע''. נשמע מאד אמין (בדיוק כמו הדברים שאמר לי באחת ההפסקות של כנס שדרות). אלא שהוא לא אמר שההסתדרות היא בעלת עניין והוא לא אמר שמדובר בהטבה לבעלי העניין..

חוץ מכל זה אני כבר עוקב אחרי התרומה של ד''ר ירון זליכה למנהל תקין כבר די הרבה זמן וגם כתבתי על כך לאורך השנים. מקרה שכל הזמן יושב לי בראש זה הסיפור על המכרז להקמת תחנת כוח במישור רותם. איך שזכו בחוזה ניסו בכל מיני תרגילים (שהיו פעם נפוצים מאד) ועיכובים כדי לשנות את תנאי המכרז. העקשנות שלו והגיבוי שקיבל משר האוצר אז מנעה את התרגיל וגם הרוויחה לציבור את בזכות חילוט הערבות.

פעם ניגשתי בשותפות עם חבר למכרז של משרד ממשלתי והצענו מחיר שחשבנו יהיה הכי זול. אבל אנחנו לא זכינו גם בגלל שלא היו לנו הקשרים הטובים שהיו לזוכה עם עובדי אותו המשרד. מה שבלט אז שלאחר הזכיה הוא ''הצליח'' לשנות את התנאים לטובתו: הציע מחיר זול ובסופו של דבר קיבל מחיר גבוה יותר.

-----

ישנם הרבה אנשים טובים בשירות הציבורי. אני גם מכיר רבים כאלו באופן אישי וגם מכיר באיזה מסירות הם עושים את מלאכתם. הבעיה העיקרית היא שחלק ניכר מתכופף ''מתגמש'' כאשר השר או הבכירים קורצים. אני מכיר כאלו שלא קרצו ופוטרו או הוזזו לעמדה נחותה יותר ועוד.

אני משוכנע, כפי שכמה עיתונאים מוכשרים (סבר פלוצקר, מירב ארלוזורוב) כבר כתבו שהעקשנות של ד''ר זליכה דרכה על הרבה יבלות של בכירים אחרים במשרד האוצר. לדעתי זה בעיקר בגלל הנכונות שלהם לכופף את כללי המינהל התקין.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שהוא הלך
עמיש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 21:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גשר אחד רחוק מדי.
כאשר אתה איש ריב ומדון ויורה בכל מה שזז בסוף אתה משלם על זה
_new_ הוספת תגובה



כנראה שהוא הלך
דוד סיון (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 21:52)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן מאד שאתה צודק אבל נחיה ונראה.
הקדנציה שלו מסתיימת באוקטובר הבא (2007).
_new_ הוספת תגובה



יכול להיות שהוא צודק, אבל הוא לא חכם
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 18:48)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאתה תגיד דברים כאלה? הרי אתה תמיד צודק.

כמעט כל יום אני מגלה פן חדש שלך. מה יהיה הסוף?
_new_ הוספת תגובה



זה ברור שאני תמיד צודק
עמיש (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 18:58)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מזלם של הטפשים...
_new_ הוספת תגובה



אנסה לענות
דוד סיון (יום שלישי, 12/12/2006 שעה 22:13)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. כאשר האינטרס של ראש רשות מקומית הוא למשוך עוד ועוד תקציבים מן הממשלה בעוד שהאינטרס של שר האוצר הוא הפוך אבל שניהם מאותה מפלגה יש לנו בעיה. הבעיה הזאת היא בלתי פתירה בנוהלים כשרים. זוהי אחת הסיבות שהרפורמה לקיצוץ מספר הרשויות המקומיות לא עברה את שלב הדיבורים.

2. לפי מיטב הבנתי באותם ימים שהרבה עובדי רשויות מקומיות הולן שכרם לאורך זמן (לפני שנתיים ויותר) אחת הבעיות היתה לאן בדיוק יגיעו התשלומים כאשר חשבונות העיריות והמועצות היו מעוקלים.

3. בתי הדין לעבודה שיכולים לקנוס כל מעביד בגין הלנת שכר (כך שהעובד אוסף הרבה כסף) לא פועלים כך כאשר מדובר ברשות מקומית או המדינה. אינני זוכר בדיוק מדוע. גם כאן חלק מן הבעיה הוא שתקציב הרשות המקומית ממומן משני מקורות: תקציבי ארנונה והשלמות מהתקציב של משרד הפנים.

4. נושא הגירעונות הוא משחק מכור וכל המשתתפים במשחק יודעים בדיוק איך ניתן לפתור את בעיית הגרעונות: לא ליצור אותם. לאחר שנים של התנהלות כמו זו של מכור לסמים צריך להכניס את הרשויות לתוכנית גמילה חדה וכואבת (cold turkey).

מה שבעצם עשה ירון זליכה הוא מעין תוכניות גמילה וזה בעצם עיקר הכעס עליו.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 5:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשני המקרים שעלו לאחרונה לדיון ציבורי,בהקשר של החשכ''ל,ד''ר י. זליכה,העלתה השאלה מי בעצם הריבון? שר האצר(דהיינו: הציבור) או החשכ''ל כנציג הרגולטור.
במקרה של בנק יהב,אין ויכוח כי כל נושא המכרזים לתפעול השרות הממשלתי נתון בידי החשכ''ל.אך ,מטעמים שלה, ההסתדרות השביתה את מירב המשק כנגד צורת המכרז. מי אמור לטפל בכך מול ההסתדרות? הממונה על סכסוכי עבודה,או מנהל משרד האוצר או אפילו שר האוצר עצמו?.אך כאמור אין להם סמכות ביצועית בנושא,אז כיצד יפעלו?הברירה היא (במקרה הזה) שד''ר זליכה יטפל בסכסוך כי רק בידו הסמכות לבטל או לשנות את המכרז.אך,כידוע אין זה מתפקידו ואולי אין זה ביכולתו לטפל בענין כזה. ופה טמונה השאלה מי הריבון?לכן נכון פעל השר שהטיל על המנכ''ל לטפל בענין,ולא נכון פעל החשכ''ל שיצא פומבית נגד מינוי זה.
דומה לחלוטין הוא גם ענין הטיפול ב''רשויות'' במקרה האחרון.
החשכ''ל בסופו של דבר חייב להיות כפוף לשר האוצר ולמנכ''ל המשרד. זה הנוהל תקין.כמובן שטוב שיש אמצעי בקרה כגון ביועץ המשפטי,המבקר,בג''ץ.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 7:51)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור לגמרי מי הריבון (שר האוצר-ראש הממשלה).
אבל כאשר הריבון עובר את הגבול (כשרות, מינהל תקין) ומנצל את כספי הציבור בדרך לא ראויה, צריך למצוא דרך למנוע זאת. אחת הדרכים היא באמצעות עובדי ציבור ישרי דרך כמו זליכה שמשתמשים בסמכויותיהם עד גבול האפשר.

בנושא המכרז של בנק יהב ברור לגמרי שהיו ניגודי עניינים וטוב מאד שהעניין הגיע לבג''ץ.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 8:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדרך הראויה היא להתלונן אצל מבקר המדינה או היועץ המשפטי או המשטרה,הכל לפי המקרה.
הדרך הלא נאותה היא פנייה(קודם-כל או במקביל) לתקשורת ואי-משמעת לממונים.
צריך להוכיח על ניצול כספי הציבור בדרך לא-נאותה. החשכ''ל אינו רשות חוקרת!
בענין בנק יהב( כל המידע שלי הוא מהתקשורת בלבד): היו מספר בנקים סקטוריאליים (אוצר החייל,מסד ואולי עוד אחרים)שנמכרו לבנקים מסחריים לשביעות רצון כל הצדדים. גם בבנק יהב, בצורה זו או אחרת הענין יפתר. הליכה עם הראש בקיר תמיד הכאיבה ולא שברה את הקיר.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
יובב (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 11:02)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במצב השחיתות במדינה הזאת, אנחנו צריכים לעודד כל אדם ישר שמגלה שחיתות ומתריע עליה (whistleblower), במיוחד עובדי ציבור שחשופים למידע ואמונים על יישום מדיניות, אבל בראש ובראשונה חובתם לנו האזרחים, מעסיקיהם.
עושה רושם שבעידן הזה הדבר היחיד שיכול להרתיע פוליטיקאים מלעשות משהו היא מתקפה תקשורתית אכזרית.
אם זה הנתיב האפקטיבי ביותר להגן על האינטרסים שלנו - למה לא?
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 14:00)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמר מישהו,ואיני זוכר את שמו, שעדיף 10 פושעים שמסתובבים חופשי מאשר חף מפשע אחד בכלא. ואני מסכים עם אמירה זו.
השחיתות,כולל השחיתו הציבורית היא חלק ממערכת פשע שקיימת מאז ומעולם וכנראה שתהיה קיימת תמיד. לכן צריך כל דבר לשים בפרופורציה.עובד ציבור צריך להתריע על שחיתות ולתת לגורמים המתאימים לפעול.מה שד''ר זליכה עושה אינה התראה על שחיתות אלא טיפול בשחיתות לפי הגדרתו הסובייקטיבית ולפי שיטתו שלו.אם הוא חושב שבהשהיית המכרז על בנק יהב יש שחיתות שיתלונן אצל מבקר המדינה או המשטרה. אך מה שהוא עשה,זה לבזות את מנכ''לו ואת השר הממונה בציבור,דרך התקשורת. גם המקרה של ''הרשויות'' דומה. במקרה של מכרז בנק לאומי,הוא התלונן, וזה בסדר.
טיפול בשחיתות דרך התקשורת פוגע גם באנשים חפים מפשע. התקשורת אינה מתייחסת לפרט ולזכויותיו אלא מתעניינת ב''רייטינג'' המקסימלי שניתן לקבל. אינה כפופה להוכחות ולעובדות. הכל מוגש בסילוף ותוך סימון המטרה מראש.
לכן אני חוזר לפתיח. טוב חף מפשע אחד מחוץ לכלא מאשר 10 פושעים שם.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
יובב (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 15:51)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן נורמלי הייתי מסכים איתך, אבל בעיני כרגע השחיתות הגיעה לרמה שמצדיקה 'תקנות לשעת חירום'.
מה גם שלא מדובר באזרח תמים מן השורה - לשר האוצר ומרעיו (תרתי משמע) יש גם את הכלים וגם את הנסיון להתמודד עם מתקפה תקשורתית.

מסכים כי התקשורת חסרת אמינות, אבל (אם נרחיב מאוד את המשל) בתפקידה כאן כ'כלב השמירה' משתמשים בה כמו בדוברמן מצוי - הוא לא צריך להיות חכם במיוחד, רק לתקוף כשמראים לו מטרה (ושוב, ה'קורבן' איננו עובר אורח תמים אלא לבוש שחורים שמטפס על הגדר).
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 16:07)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי אתה זורק ''בוץ''בצורה דמגוגית וחסרת אחריות.
האם יש לך מקורות בעלי אמינות (ולא רכילות של עיתונאים)המראים על שחיתותו של שר האוצר?
אשמח לקרוא עליהם.
לדעתי השחיתות כיום אינה חריגה. מה שחריג (וזה טוב) היא ה מ ו ד ע ו ת אליה.
העיתונות היא ברובה חסרת אחריות ,לא צריך ללכת רחוק, ראה את התנהגותה במלחמה האחרונה.כפי שאמרתי לך, אולי העיתונות תתפוס כמה פושעים,אך היא גם תאמלל מספר חפים מפשע.ואני חושב שלשמור על כבודו של חף מפשע חשוב יותר מתפיסת מספר פושעים.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
יובב (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 16:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא טענתי כי שר האוצר מושחת.
אמרתי שבמקרה זה הראיות (שהתפרסמו) מצביעות על חשד, וכמו שלא תאשים דוברמן בתקיפת אדם המטפס על הגדר שלך,
אין מה להאשים את התקשורת שמתנפלת על שר האוצר, וגם אין להאשים את זליכא שהוא משתמש בדוברמן - בהתחשב בקוצר הזמן ובחוסר האפקטיביות היחסי (אני מניח) של האמצעים האחרים יתכן וזה הכלי הנכון.
ראה את מבקר המדינה הנוכחי שסוף סוף מתייראים ממנו בגלל 'קלות האצבע על ההדק' כשזה מגיע לתקשור החשדות.

מסכים שהתקשורת ברובה שטחית, רודפת כותרות וחסרת אחריות.

לגבי חפות - לדעתי יש להבחין בין אדם מן השורה, שיכולת התגובה שלו אפסית, וקצין, שיכולת התגובה שלו מוגבלת ע''י המערכת, לבין פוליטיקאי שחלק משמעותי מ'מקצועו' הוא הפעלת התקשורת ככלי.
לדעתי כשמדובר בנבחרי ציבור ראוי סף נמוך יותר.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 17:21)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השתמע מהודעתך כי ''שר האוצר ומרעיו''....
איני חושב שהתפרסמו ראיות,מה שהתפרסם זו פרשנות עיתונאית שמצרפת ביחד מספר עובדות ויוצרת ''ערפילית'' של חשד.כפי שאמרתי למר סיון, שר האוצר לא ''שם רגל'' למכרז של בנק יהב, ההסתדרות ממניעים שלה התנגדה לכך והשביתה את המשק.
איני מאושר מהמבקר הנוכחי, אינו עושה יותר מקודמיו,אך דואג לתפוס כל פיסת נייר פנויה בעיתון.
מכל הזיקוקין אפילו דבר אחד טרם ראינו שמגיע לבית משפט.
גם דמו של הפוליטיקאי אדום ואסור לשכוח זאת כי,אחרת, רק אנשי אפסיים ילכו לפוליטיקה. יש לךשמור על כבודו של איש הציבור לא פחות מכבודו של כל אדם.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
יובב (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 17:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע אם לינדנשטראס עושה יותר או פחות, אבל יש לי תחושה שהוא מרתיע יותר ולכן אפקטיבי יותר.

יש הבדל בין אדם שעובד בחברה פרטית ושוטו של בעל הבית מתנופף מעליו, לבין נבחרי הציבור שמקבלים את משכורותיהם מכיסנו אך יכולתינו להשפיע על מעשיהם כמעט אפסית.
_new_ הוספת תגובה



מי הריבון?
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 17:58)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שים לב שבימים האחרונים,גם לינדנשטראוס וגם זליכה הורידו ''ווליום'' בתקשורת.
לגבי הפוליטיקאים: אם נחמיר איתם שלא לצורך נקבל רק ''נמושות'' כמועמדים לנבחרי ציבור.ושכרנו יצא בהפסדנו.
_new_ הוספת תגובה



רע מאד שזה הגיע לבגץ
עמיש (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 8:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחר כך כולם בוכים על משפטיזציה.
הדברים הם בסמכות שר האוצר ויש לתת לו לעבוד בשקט. החשב הכללי איננו רשות סטטוטורית עצמאית ואין לו סמכות לנקוט במדיניות פרטית גם אם היא נכונה.
_new_ הוספת תגובה



תראו
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 9:27)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדות הן ששר האוצר מעוניין לחלק הטבות שפוגעות בכיסינו בצורה לא ראויה. החתול שאמור לשמור על השמנת עבורנו (חשכ''ל) עשה נכון שגם שלף צפרניים.

עם כל הכבוד העבודה של שר האוצר היא לקבוע מדיניות בתנאי שאין כאן פגיעה בכללי המינהל התקין. כאשר זה קורה זו בעצם שחיתות שצריך למנוע. הרי כולנו יודעים שמחלות עדיף למנוע...
_new_ הוספת תגובה



אני מכיר הרבה מקרים בהם השלטון
עמיש (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 9:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פוגע בכיסנו ואף אם זה נעשה בצורה תקינה זה מעצבן אותי.
אני לא מתנגד לתקינות וטוהר מידות, אני מתנגד לכך שעובדי מדינה יעמידו את עצמם במקום האנשים הממונים עליהם מטעם הציבור.
_new_ הוספת תגובה



הבנתי אותך
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 11:01)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני טוען שטוהר מידות חשוב יותר מסמכותו של נבחר ציבור. נבחר ציבור שפוגע
בטוהר מידות איבד או צריך לאבד את סמכותו... ומהר, אבל במסגרת החוק.
_new_ הוספת תגובה



תראו
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 14:02)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תוכל לציין את המקורות לעובדות ששר האוצר מעונין לחלק הטבות שפוגעות בכיסנו הצורה לא ראויה?
_new_ הוספת תגובה



תראו
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 14:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא יותר ממה שכתבתי במאמר. הנה:
א. בנק יהב:
1. מקורבו של שר האוצר צולר הוא היו''ר של בנק שנלחם נגד המכרז.
2. ההסתדרות בעלת 25% מהמניות.
שני אלו הם הסיבה לעיכוב בהוצאת המכרז לפועל.
3. כל שנה שלא יוצא המכרז מהווה הפסד של 30 עד 40 מיליון ש''ח.

ב. הקצאת האשראי לרשויות המקומיות תעלה-עלתה לנו כ-‏50 מיליון ש''ח ללא המכרז.

ג. אני מאמין למקורותי בהקשר הזה.

לדעתי מי שמונע-מנע את המכרזים הללו מעוניין לחלק הטבות לא ראויות.
_new_ הוספת תגובה



תראו
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 15:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדות כפי שאני מבין אותן מהתקשורת הן:
א.בראש כל חברה ממשלתית ובכל דירקטוריון של חברה ממשלתית יש מינויים פוליטיים.דהיינו :מקורבים של..
צולר אינו יוצא דופן בכך.
בכל הבנקים הסקטוריאליים היו לועדים מניות(המורים במסד,עובדי צהל באוצר החייל וכו..).
שר האוצר לא מנע את הוצאת המכרז למכירת בנק יהב. עובדה שתהליכי המכרז היו בעיצומם. ההסתדרות הכריזה על שביתה במשק בטענה כי המכרז אינו מגן ומבטיח את זכויות העובדים והתנאים שמהם נהנים עובדי המדינה בעלי החשבונות בבנק.
נוצר מצב מגוחך. המשק מושבת,מי שאמור לפתור את הבעיה ולסיים את השביתה הוא שר האוצר,אך מסתבר(לטענת החשכ''ל) כי אין לו סמכויות בענין המכרז.
אז איפוא פה השחיתות?
בנושא ה''רשויות,. בעבר בנק אוצר השלטון המקומי (עוד בנק סקטוריאלי שהופרט) היה מעמיד הלוואות לרשויות לפי הנחיות משרד הפנים או האוצר. לאחר ההפרטה החליט החשכ''ל גם להפריט את מתן ההלחאות ע''י מכרז. הענין נמשך ונמשך,אין מכרז ובינתיים אין משכורות בחלק מהרשויות,בין היתר בגלל שאינן מקבלות הלוואות,בגלל שאין מי שיתן הלוואות,בגלל שאין מכרז. אז אם אתה בדעה שהדין יקוב את ההר,סחתיין.
אני חושב שקיימת מציאות תוססת ובועטת ויש לפתור בעיות ולא להתעקש על עקרונות.
אז איפוא פה השחיתות?
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שאתה טועה
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 18:06)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי מה שהבנתי מן העיתונות וממקורות נוספים אתה
פשוט טועה בקריאת העובדות ולכן מסקנותיך אחרות (מנוגדות). לכן אוסיף רק שלוש הערות:

א. טענתי ואמשיך לטעון בבטחון שעניין הלנת השכר לא קשור לעניין האשראי. העניין נמשך בגלל התנגדות שר האוצר.

ב. בשני המקרים שר האוצר בחר להפקיע סמכויות כדי לעקוף את המכרזים ובכך בחר צד.

ג. כאשר בעל עניין בבנק (ההסתדרות) מארגן שביתה כדי למנוע מכרז זו שחיתות ומי שמנסה לתמוך בכך הוא שותף.

-----

הערה כללית:
אמרה לי פעם עובדת ציבור בכירה על אחד העובדים: ר. פועל על גבול הפלילי. היא צדקה.
מדוע? כי ר. נהג לכופף כל כלל כדי להיטב עם הציבור שאותו הוא שירת.
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שאתה טועה
ע.צופיה (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 20:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני מצליח כל- כך להצמיד את האסמכתאות לטיעוניי (אולי אצליח מאוחר יותר).
א.ענין הלנת השכר אינו בגלל האשראי. האשראי הוא אחד האמצעים לפתרון הבעיה.
ב. האוצר בחר להפקיע סמכויות מהחשכ''ל כי הוא גרם נזק למדינה בהתנהגותו.
ג.האוצר לא תומך בדרישות ההסתדרות, האוצר לקח פסק זמן לפתרון הבעיה. לשם כך היו צריכים להקפיא את הליכי המכרז.

מי זה ר.?
_new_ הוספת תגובה



מי זה ר.?
דוד סיון (יום רביעי, 13/12/2006 שעה 20:24)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היום פנסיונר של השרות הציבורי.
א. העובדות הן שסיפור האשראי לרשויות המקומיות לא היה קשור להלנת השכר. עניין השכר סודר בנפרד.
_new_ הוספת תגובה



הם ממשיכים לחפש אותו
דוד סיון (יום שלישי, 19/12/2006 שעה 18:45) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כותרת ב''גלובס'':

משרד רה''מ נגד החשכ''ל זליכה: ''הוא מתנהל במחשכים ומוכן לעשות הכל להוכיח שבידיו כוח ועוצמה'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did...).
_new_ הוספת תגובה



הם ממשיכים לחפש אותו
ע.צופיה (יום שישי, 22/12/2006 שעה 17:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כידוע, החשכ''ל ממנה את החשבים במשרדי הממשלה.
החשכ''ל הציג למנהל לשכת ראש הממשלה רשימה של 4 מועמדים. ראש הלישכה פסל אחד מהם. דוקא אותו מינה החשכ''ל.
אם זה לא דוקא,איני יודע מה זה דוקא.
_new_ הוספת תגובה



אכן הם ממשיכים לחפש אותו
דוד סיון (יום שישי, 22/12/2006 שעה 17:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוד משהו מהיום,
''שטרית: החשב הכללי מעכב הקמת יישובי הקבע'' (http://news.walla.co.il/?w=//1028460).

צר לי, אני נוטה להאמין שטובתנו, אזרחי מדינת ישראל,
דורשת אנשים כמו ד''ר ירון זליכה בראש השירות הציבורי.
זה נשאר כך גם אם תראה שהוא משתמש בתרגילים שהפוליטיקאים
(שרים) מררק לעצמם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי