דובר רבות על גיוס החרדים לצה''ל.
הם כונו לא אחת בכלי התקשורת ''משתמטים'' וכינויים אחרים, אף על פי שהם כמובן לא משתמטים - אלא שאינם מתנדבים, בהיות החוק החילוני ביסודו מאפשר להם להימנע מגיוס ולא מאלצם לשרת בצה''ל כפי שהוא מחייב את החילונים. אכן החוק מפלה, ודרוש תיקון לביטול אפליה זו.
יובהר: אין טעות בכותרת - הנושא הבא העומד לדיון נוקב הוא במפורש -
גיוס החילונים לצה''ל.
החילונים, אלה שמטעמי ''בריאות הנפש'' (להבדיל מבריאות הנפש ללא מרכאות) – משתמטים מהחובה המוטלת עליהם,
אלה מבין החילונים שבדיוק חודש לפני הגיוס - יורדים למשך כמה שנים לחו''ל ''עד יעבור זעם'' – ואחר כך חוזרים, כי כאן מקומם
וכאן כבר יגנו עליהם אחרים,
אלה מבין החילונים שמצהירים כי הם פציפיסטים או שאינם מוכנים לשרת בעזה או בלבנון או בגדה המערבית (כלומר, במקומות שצריך חיילים),
ועוד קבוצות לא מעטות ההולכות וגדלות, והכוללות גם ''סלבריטיס'' המושכים אחריהם את הנוער ללכת בדרכם ולהשתמט; אין כל צורך להזכירם בשמותיהם במסגרת זו.
לאמור, הסוגיה המועלית כאן היא במפורש – גיוס החילונים לצה''ל.
נכון, לא כולם, אבל הבה נזכיר ונשנן כי גם לא כל החרדים נמנעים מגיוס, אף על פי שאצלם לא מדובר בהשתמטות שכן אין השתמטות ללא חובה חקוקה; אי אפשר להשתמט כשלא מוטלת חובה לעשות מעשה.
הרי ידוע כי ישנם חרדים, המשרתים בכל יחידות הצבא כמש''קי דת ועובדי מטבח, רוב חברי הכנסת של המפלגות החרדיות – שרתו בצה''ל [לא קשה לבדוק זאת באתר האינטרנט של הכנסת],
יש יחידות מובחרות הנלחמות במסגרת צה''ל שהן על טוהרת החרדים (הנח''ל החרדי) ועוד.
לא אחת נכתב ודובר על הטיית מרכז הכובד של מיטב הלוחמים בצה''ל ועילית הנוער הציוני מהקיבוצניקים אל הדתיים-לאומיים, מהשמאל החילוני אל הימין הדתי. הדבר ניכר ובולט בכל רבדי הפיקוד, ובכל יחידות השדה המובחרות.
ולא תמיד אפשר להבדיל, לא תמיד יש הבדל, בין דתי לבין חרדי.
אז באמת - נכון הדבר, לא כל החרדים נמנעים מלשרת בצה''ל.
ולא כל החילונים משתמטים משירות בצה''ל.
שינויי המינוח אינו מקרי –
אלה רק נמנעים,
ואלה ממש משתמטים.
כחברה בריאה ושואפת לשרוד, החפצה בחיים ודואגת לביטחון אזרחיה, חובה עלינו להתריע בפני תופעות שליליות של השתמטות מחובות, השתמטות משירות בצה''ל, השתמטות החילונים, כתופעה שיש להוקיע, כבעיה הטעונה טיפול שורשי, כנושא לחינוך, למחשבה, לתשומת לב.
גיוס החילונים לצה''ל
