פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תסמונת טורט וטענת ה''היעדר שליטה''
טל רבינוביץ' (יום שני, 16/10/2006 שעה 11:59)


תסמונת טורט וטענת ה''היעדר שליטה''

טל רבינוביץ'



תסמונת ''טורט'' (Tourette) המיוחסת למוצארט – המלחין האגדי, טים האוורד – שוער מנצ'סטר יונייטד, ולעוד אישים אשר הגיעו לגדולות, (מפורסמים יותר ומפורסמים פחות), היא תסמונת מורכבת, מרתקת, מאתגרת וקשה להתמודדות.

מבחינה מדעית ומבחינה פסיכיאטרית – רב הנסתר על הגלוי ולמרות הגילויים וההתפתחויות בתחום זה בשנים האחרונות – עדיין לא נמצא פתרון של ממש ללוקים בתסמונת זו, וכל מקרה חדש שמתגלה הוא בבחינת ניסוי ותעייה, ניסוי וטעייה, וניסוי ותהייה.
מבחינה משפטית – התסמונת מעלה שאלות רבות ויש מקום להעלאת מודעות ולהקניית ידע בקרב שופטים, עורכי-דין ומשפטנים לגבי תופעות התסמונת ומורכבותה.

רק השבוע (11 לאוקטובר 2006) התפרסם פסק דינו של השופט דן מור מבית המשפט השלום בתל-אביב בנוגע לצעיר הלוקה בתסמונת טורט אשר הואשם בזריקת אבנים לעבר מכוניתו של שכנו וניפוץ שמשת רכבו (מ 015180/06).

על מנת שתובן הביקורת שתובא בהמשך על פסק הדין, אביא סקירה קצרה על התסמונת.

הנוירולוג הצרפתי ד''ר ג'ורג' ג'יל דה-לה טורט היה הראשון שתיאר את התסמונת (הקרויה על שמו) בשנת 1885.
אחד הסימפטומים המאפיינים את התסמונת היא התנהגות בלתי נשלטת המתאפיינת ב''טיקים'' ווקאליים (כגון: שיהוקים, ציוצים, כחכוחי גרון, נחירות, קללות, יריקות, נהימות...), ו''טיקים'' מוטוריים (כגון: תזזיות ועיוותים בחלקי הפנים למשל: משיכות אף ומצמוצי עיניים, ''העפת'' הגפיים בפתאומיות לכל עבר, מחיאות כפיים, משיכת כתפיים...).
לפעמים ה''טיקים'' הם מורכבים ומשולבים, למשל: דפיקת היד על השולחן המשולבת בצעקה אל חלל החדר. לא אחת נתפשים הלוקים בתסמונת טורט כאנשים משוגעים ומוזרים בשל התנהגויות ''ביזאריות'' בלתי-נשלטות כגון אלה.
דוגמא נוספת: עולה פלוני, הלוקה בתסמונת טורט על אוטובוס ומבקש מהנהג: ''תגיד לי בן-זונה איפה זה רחוב בלפור?''. קללה עסיסית זו היא לא רצונית והיא בלתי נשלטת אך הנהג הנעלב אשר אין לו שמץ של מושג כי המקלל אותו סובל מסימפטום של התסמונת הקרוי בשפה מקצועית: קופרולליה (סימפטום של השמעת מילים בעלות תוכן מגונה) יכול ועלול לזרוק את הנוסע מהאוטובוס. להבהיר, אותו משפט בדיוק המופנה לשוטר יכול לגרום למעצר ולגרור כתב אישום חמור בגין העלבת עובד ציבור.

מכיוון שלאיש לא כתוב על המצח שהוא לוקה בתסמונת טורט, ומכיוון שאין לתסמונת מאפיינים פיזיולוגיים נראים לעין (כפי שיש למשל ללוקים בתסמונת דאון), אזי התנהגויות בלתי נשלטות ואנטי-חברתיות אלה ואחרות יכולות לגרור את הלוקים בתסמונת לצרות צרורות.
כך גם למשל גירוד האשכים מול פניה של השכנה יכול להיחשב כהטרדה מינית בעוד שבעצם מדובר ב''טיק'' מוטורי בלתי נשלט.

ועוד, הלוקים בתסמונת טורט, שהיא הפרעה אורגאנית מולדת, סובלים בדרך כלל מ''סל'' של סימפטומים נוספים כגון: היפראקטיביות, אימפולסיביות, התפרצויות זעם, קשיי ויסות, ליקויי למידה, אובססיביות, חרדות, כפייתיות... ועל כל אלה (או על חלק מכל אלה) מתלבשות בעיות נוספות – חברתיות, נפשיות ופסיכולוגיות של דימוי עצמי נמוך, חוסר קבלה עצמית, תסכול ועוד. הדבר כמובן תלוי בתגובות הסביבה לתופעות התסמונת ובהתמודדות המשפחה, החברים, בית הספר ואנשי המקצוע.

תסמונת טורט היא תורשתית והיא עלולה להתפרץ בגילאים שונים (בדרך כלל היא אינה מאובחנת לפני גיל 6-7). יש לתסמיני התסמונת ''הפוגות'' אשר יכולות להתמשך בין מספר שבועות ועד למספר חודשים ובתקופות אלה הסימפטומים יכולים להירגע או אפילו להיעלם. מצבי מתח, לחץ וחרדה עלולים לעורר את הסימפטומים וכך יכול לקרות שבגיל 18 עם הגיוס לצה''ל, תתפרץ התסמונת אצל מי שגנטית לוקה בה אך לא סבל ממנה לפני כן.
(אגב, לא רק מצבי לחץ יכולים לעורר את ה''טיקים'' אלא גם טיפול תרופתי בריטלין יכול לעורר אותם אצל מי שגנטית נושא את התסמונת בתוכו אך היא טרם התפרצה. לכן, כשהתסמונת מאובחנת במשפחה – לא מומלץ להשתמש בריטלין אלא לקחת תרופות אחרות, וכמובן על פי ייעוץ רפואי.)

הרכב הסימפטומים של הלוקים בטורט שונה כאמור מאדם לאדם. השוני הנ''ל ניכר גם במרכיבים עצמם של התסמונת, גם בעוצמתם, בדרגתם ובחומרתם. טיפול תרופתי (פסיכיאטרי) נכון ומתאים עוזר למקרים רבים (לא לכולם) ומקל על התפקוד היום-יומי של הלוקים בתסמונת.
טיפול תרופתי נכון ומותאם יכול במקרים ''קלים'' לאפשר ללוקה בתסמונת טורט להתנהג ולהתנהל בחברה באופן שבו הסימפטומים לא יורגשו כלל ואף לא ייראו. בנוסף, טיפול תרופתי מוצלח מייצר את התשתית עליה אפשר להוסיף טיפול פסיכולוגי משלים (לא הכרחי).

יצוין ויודגש כי לרוב הלוקים בתסמונת טורט יש יכולת מסוימת לשלוט בדחפים הבלתי רצוניים לפרקי זמן של עד מספר שעות ובמהלך שעות אלה לא לבצע ''טיקים'' כלל וכלל. ''הטיקים'' העצורים משתחררים ומתפרקים מאוחר יותר, בשעות הערב, או בהיחבא (בשירותים של מקום העבודה) וכך מווסת הלוקה בטורט את ''הטיקים'' ושולט בהם במידה מסוימת.
ידוע לי על מנתח לב (!) הלוקה בתסמונת טורט אשר מצליח לתפקד בהצלחה רבה כשהוא לא מופרע בעת עבודתו מתנועות בלתי רצוניות המהוות חלק בלתי נפרד מהתסמונת.

בדרך כלל לוקים בתסמונת זו זכרים (פי 3 מנקבות) ומקרים קלים של התסמונת בדרך כלל נעלמים עם גיל ההתבגרות ועם השינויים ההורמונאליים המאפיינים את הגיל.

יצוין ויודגש כי תסמונת טורט אינה מחלת נפש, והיא אינה קשורה לבעיות באינטליגנציה (נהפוך הוא – היא מיוחסת לבעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה). יחד עם זאת, יתכנו מקרים בהם הלוקה בתסמונת הוא אדם שגם לוקה בשכלו, או שהוא גם סובל ממחלת נפש ומבעיות ומומים אחרים.



במהלך 15 שנות עבודתי בחינוך המיוחד נתקלתי בילדים ובנערים הסובלים מהתסמונת. כשהתסמונת אינה מטופלת בצורה נכונה (תרופתית בעיקר) יש והלוקים בתסמונת מתדרדרים לעבריינות. על הקשר בין עבריינות לבית תסמונת טורט נערכו ונכתבו מחקרים.
כיום, עם הידע המצטבר ועם השירותים בקהילה אין סיבה כי מי שלוקה בתסמונת טורט לא יאובחן ככזה. להורים יש כמובן תפקיד מכריע בתהליך האבחון והטיפול בתסמונת של ילדם וסירובם לשתף פעולה עם גורמים מקצועיים ועם טיפול תרופתי הוא לרוב בעוכריו של הילד הסובל מאוד מִרכיבי התסמונת: מ''טיקים'', מקשיי וויסות, מהתנהגויות כפייתיות וכתוצאה מכל אלה – גם מלעג הסביבה.



השופט דן מור מבית משפט השלום בתל-אביב היה צריך לפסוק בעניינו של צעיר מרמת-גן אשר זרק אבן לעבר רכבו של שכנו וניפץ את שמשת הרכב. במקרה של הצעיר הנאשם – לא דווח אם הוא מטופל תרופתית, אבל צוין כי ההורים ''הרימו ידיהם'' בנושא בנם עד כדי סירובם לשחררו בערבות.

טענת ההגנה הייתה כי לא היתה במעשיו של הצעיר כוונת זדון וכי הדבר נעשה מחוסר שליטה על המעשה בשל התסמונת בה הוא לוקה.
טענה זו הביאה לדילמה בנוגע לדינו של הצעיר, דילמה אשר נבעה בעיקר מחוסר ידע מקצועי של השופט בנושא.

המשפט הפלילי מתייחס אל היסוד הנפשי (אל כוונת מבצע העבירה) כאל יסוד מכריע בביצוע העבירה וכך במצבים של עבירה אשר התבצעה ללא כוונת זדון, או ללא מודעות של העבריין למעשיו, כגון – במקרים של פיגור שכלי או פסיכוזות – פוטר בית המשפט את מבצע העבירה מאחריות פלילית למעשיו – כפי שהדבר מוגדר בסעיף 34ח' לחוק העונשין:
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
  1. להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
  2. להימנע מעשיית המעשה.
תסמונת טורט אינה מחלת נפש; היא אינה קשורה לפיגור והלוקים בתסמונת בהחלט מודעים למצבם ולמעשיהם. לכן הגנת סעיף 34ח' לחוק העונשין לא יכולה לעמוד להם.

יחד עם זאת, התנועות הבלתי נשלטות (''ה''טיקים'') של הלוקים בתסמונת טורט הן אכן תנועות בלתי נשלטות ולכן סעיף 34ז לחוק העונשין קרוב יותר במתן מענה למצב זה:
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.
בעניינו של אותו צעיר אשר הועמד לדין, השאלה הנשאלת היא: האם זריקת אבן על שמשת מכונית וניפוץ השמשה היא פעולה שנעשתה במסגרת ''טיקים'' בלתי רצוניים והתנהגות גופנית בלתי נשלטת המהווים סימפטומים של תסמונת טורט ממנה הוא סובל?

התשובה על כך היא חד משמעית: לא!

המעשה עליו הצעיר נשפט כלל מספר פעולות: היה עליו לחפש ולאתר אבן שתנפץ חלון, להרים אותה, לאחוז בה, לכוון אותה אל עבר המכונית ולהשליך אותה בחוזקה כזו שתנפץ שמשה של מכונית – מדובר במספר פעולות אשר לעולם לא תהיינה בחזקת ''טיק'' בלתי נשלט. פעולתו של הצעיר הייתה מתוכננת, רבת שלבים ויסוד הכוונה (היסוד הנפשי) הוא בהחלט מכריע בה.
לכן הגנת סעיף 34ז' אינה יכולה לעמוד לאותו צעיר ולמעשיו.

לא ברור מה גרם לאותו צעיר לעשות את המעשה שעשה אך לא ניתן לפטור אותו מאחריות בשל טענת היעדר שליטה על תנועותיו.

מקריאת פסק הדין והפרוטוקול, מועלית הסברה שהצעיר אינו מטופל תרופתית.
אולם, בין אם הוא מטופל תרופתית ובין אם לאו, ההתנהגות העבריינית המתוארת איננה ''פרי'' התנהגות בלתי נשלטת ובלתי רצונית של ''טיק'' מוטורי. אם היה הצעיר עומד ליד המכונית ואז ידו הייתה ''נזרקת'' אל עבר שמשת הרכב ושוברת אותה – או אז היה ניתן לטעון ל''טיק'' מוטורי של היד, קרי להתנהגות בלתי נשלטת.
הסיכוי לתרחיש שכזה הוא אפסי.

בע''פ 144/72 מדינת ישראל נ' רופא, הורשע אדם בהריגה מאחר שנהג ברכב כשהוא שרוי במצב של ''נמנום''.
בית המשפט סבר נכונה כי על הנהג אשר היה מודע לעייפותו היה לעצור את נהיגתו במקום להמשיך בה כשהוא נכנס למצב של ''נים לא נים''. בחירת הנהג להמשיך בנהיגתו הייתה נטילת סיכון ביודעין ובכך גילה הנהג אי-אכפתיות לתוצאות נהיגתו, גם אם לא התכוון להרוג. אדישותו לתוצאות הנהיגה במצב של עייפות מתגברת גם היא הייתה לרעתו.
בפסק הדין נאמר:
אדם הנוטל על עצמו סיכון כזה - מן הדין לראות בהתנהגותו משום פזיזות העולה כדי רשלנות פושעת.
אם לא די בדברים שנכתבו למעלה על אודות תנועותיו הרצוניות של הצעיר, נניח עתה כי אכן התנהגותו נבעה מ''טיק'' או מהתפרצות זעם.
בין אם ב''טיק'' מדובר, או בין אם ב''התפרצות זעם'' מדובר, הרי שאותו עיקרון של הטלת אחריות על הכניסה למצב של איבוד שליטה יחול גם עליו.
רוצה לומר, נכון הוא שאי אפשר להכריח אדם ליטול תרופות לשיפור מצבו ולשיפור תפקודו, אך האדם צריך במקרה שכזה לקחת אחריות על החלטתו שלא ליטול תרופות ועל תוצאות אי לקיחת התרופות.
אדם כזה אשר מודע למצבו כלוקה בטורט, ומודע לסיכון שהוא נוטל על עצמו בעצם הימנעותו מטיפול תרופתי, צריך לשאת במלוא האחריות על נזקים שהוא גורם לסביבה.

אם מדובר בקטין – האחריות היא על הוריו.

אסיים בציטוט מתוך פסק הדין:
החלטה

בפני בקשה לשיחרור החשוד בערבות עצמית וצד ג' כולל הפקדת מזומן והרחקה מאיזור רמת גן, כתנאי מתנאי השיחרור.
העבירה המיוחסת לחשוד היא גרמת חבלה במזיד לרכב של שכנים.
על פי החומר המוצג בפני, החשוד סובל החשוד סובל מתסמונת ''טורט'', דהיינו, הוא אינו מסוגל לשלוט על סוגים שונים של התנהגויות.
עוד שמעתי מפי הסניגור, כי הוריו של החשוד ''הרימו ידיים'' ואינם מוכנים לשתף פעולה.
ספק בעיני כי אם המדובר במחלת נפש שבגינה בית המשפט יכול היה לצוות על אשפוז החשוד לצורך הסתכלות.
אין לחשוד כל אפשרות להמציא ערב או להפקיד כל מזומנים ואף אין לו כל מקום מגורים אחר, בגין מצבו, גם לאחר שישוחרר אין סיכוי כי הוא יפעל להמצאת הערבויות.
הטיפול בחשוד חייב להיות במסגרת משרד הבריאות או שירותיי הרווחה.
אני מורה למשטרה להעביר העתק החלטה זו, הן ללשכת הרווחה הקרובה למקום מגורי החשוד והן למשרד הבריאות, באמצעות הפסיכיאטר המחוזי.
בינתיים החשוד ישוחרר בערבות עצמית על סך של 5,000 ₪ .
בית המשפט ינסה להבהיר לחשוד כי אם יגרום נזק נוסף לא יהיה מנוס אלא מלצוות על מעצרו ללא שיחרור בערובה.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מניין אפשר לדעת שמוצארט גם הוא לקה בתיסמונת טוראט?
א. פרקש (יום שני, 16/10/2006 שעה 14:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי מומחים היודעים טוראט מהו לא יכלו לבדוק אותו אחורה בזמן. היו רק כמה עדויות כתובות שאפשר היה להסבירן כטוראט. אבל דבר לא בטוח.

אותו הדבר עם קלאודיוס שדרק ג'אקובי משחק אותו נהדר ב''אני קלאודיוס'' עם כל הטיקים והשטיקים.
_new_ הוספת תגובה



האם העונש מרתיע או מעודד עבריינות ?
חזי (יום שני, 16/10/2006 שעה 17:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקריאת פסק בדין,
אפשר להבין כי לא הצעיר ולא הוריו שילמו עבור תיקון שבירת השמשה.

גם אם הצעיר חתם על ערבות עצמית,
הוא עדיין לא ''הרגיש'' עונש, אלא רק אזהרה.

לדעתי,
פסק הדין הזה לקוי, ואינו מרתיע את הנאשם ולא עברינים פוטנציאליים אחרים למעשים מסוג זה.

כל זאת, ללא התייחסות לעניין ''יכולת לשאת באחריות''.

כדי למנוע ''התחזויות של לא אחראים למעשיהם'',
יש להנהיג את הכלל כי מי שלא אחראי למעשיו,
יהיה מורחק מהחברה,
כדי למנוע ממנה את הנזק הצפוי לה ממנו.
_new_ הוספת תגובה



האם העונש מרתיע או מעודד עבריינות ?
סתם אחד (יום ראשון, 18/10/2009 שעה 18:26)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא צריך להרתיע אף אחד!

בגלל שיש הרבה אלימות אז צריך להעניש אותו?

כל מקרה לגופו

השופט החליט וזה מה שיקבע ואני חושב שהוא צודק..
_new_ הוספת תגובה



בן כמה ה''צעיר'', האם הוא קטין?
חנה אייזנמן (יום שני, 16/10/2006 שעה 17:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאיזה ענין הרימו ההורים ידים, לענין עבריינות? או המחלה שבמקרה זה אינה הסיבה שעל פני השטח, למעשה. כלומר, טל, כתבת שהתיסמונת גורמת לתיסכול שיכל לדרדר את החולה לעבריינות. האם הוא מטופל?
מה בדיוק הביקורת שלך על פסק הדין. לא פרטת, או שאני פיספסתי. האם לדעתך צריך היה לפסוק לו תקופת ''ישיבה''? האם הוא יכל לעמוד בסכום הערבות? שמענו כאן הרבה על תיסמונת טוראט, אך פירוט לא מספיק על האירוע והמשפט.
_new_ הוספת תגובה



בן כמה ה''צעיר'', האם הוא קטין?
טל רבינוביץ' (יום שני, 16/10/2006 שעה 18:03)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחנה,

הביקורת על פסק הדין היא ''העדר השליטה'' של השופט בחומר.
אני טוענת (גם במאמרים קודמים) כי על שופטים לדעת את הסוגייה העומדת בפניהם על בורייה, גם אם זה קשה.
אחרת לא יוכלו לתת פסק דין של אמת וצדק.

עוד טענה במאמר והיא כי על הלוקים בתסמונת טוראט לקחת אחריות חלקית, כלומר, לפחות לקבל טיפול.
למקרה של ''הצעיר'' - אינני יודעת אם הוא קטין ואם לאו אבל התייחסתי לכך שאם בקטין מדובר - אז האחריות היא על הוריו.

ושימי לב: טוראט היא אינה מחלה!
_new_ הוספת תגובה



טורט אינה מחלה?
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 1:44)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באיזה מובן טורט אינה מחלה?

מדובר במצב בו קיים ליקוי בתפקוד המוחי הגורם למגבלה תפקודית. לשון אחר: מחלה.
_new_ הוספת תגובה



טורט אינה מחלה?
טל רבינוביץ' (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 5:55)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באמת חשבתי להפנות אלייך שאלה זו:

גם ילד הנולד עם תסמונת דאון לא נחשב לחולה, אלא לילד הסובל מתסמונת.
לא ידוע לי למשל שפיגור זו מחלה.

יכול להיות שאני טועה ואשמח אם תתרום מהידע המקצועי שלך: ייתכן כי למושג ''מחלה'' יש הגדרות שונות הנגזרות מתחומי ידע שונים.

האם תסמונת טוראט היא גם מחלה? או שרק תסמונת טוראט נחשבת למחלה ותסמונת דאון - לא נחשבת למחלה?

יש תסמונות שונות כמו תסמונת אשר, תסמונות הקשורות באוטיזם... האם גם הן נחשבות למחלות?
ובמילים אחרות:
האם עיוורון זו מחלה?
האם חרשות היא מחלה?
_new_ הוספת תגובה



טל, את סתם מסבכת את העניין
חזי (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 8:27)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חשוב אם תקראי לזה ''מחלה נפשית קלה'' או בכל שם אחר.
חשוב שמדובר בתופעה של חוסר שליטה עצמית.

לזה קוראים בלשון הרחוב ''לקבל קריזה''.
אני משער כי אף אחד לא מגדיר את מי ''שמקבל קריזה'' כחולה נפש.

זה פשוט חוסר שליטה עצמית, רגעי.

לדעתי,
כל אדם חווה את החוויה הזו במוקדם או במאוחר.
בני אדם לומדים עם הזמן להתמודד עם התופעה ולשלוט בעצמם.

ילדים עדיין לא מאומנים בזה.

מה שחשוב, שלא לתת ''צידוק'' למעשי הפקרות, בגלל שמישהו ''מקצועי'' נתן למעשה זה שם ''מדעי''.
_new_ הוספת תגובה



לא מסבכת בכלל אלא מעמיקה ידע.
טל רבינוביץ' (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 11:12)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכימה עם מה שכתבת ועם התייחסותך לעיקרו של מאמרי.
יחד עם זאת הועלתה שאלה שאינה מסבכת את עיקר הטענות ועדיין אני סקרנית לגבי יישובה.

ייתכן כי להגדרת התסמונת כ''מחלה'' יכולות להיות השלכות משפטיות וכלכליות. למשל: קבלת הטבות במס, קבלת ביטוח לאומי ועוד...
_new_ הוספת תגובה



טל את מגזימה
חזי (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 12:21)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק זה חסר לנו, שיגדירו מעשים כאילו כמחלה,
ואז כולם ירצו לחלות במחלה הזו,
ולקבל הטבות מס וקצבאות של הביטוח הלאומי...
_new_ הוספת תגובה



השקיטו והשכילו, אין כאן שום כאילו
אמא של ... (יום חמישי, 26/10/2006 שעה 14:20)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מקריאה של התגובות המופיעות בפורום נשמעת נימה של ציניות, שמגיעה מבורות בעניין התסמונת. כאמא לנער מתבגר הלוקה בתסמונת ברור לכל טיפש, שלא כל אחד יכול לטעון שהוא טורטי. עוברות הרבה שנים של סבל וחוסר אונים עד שהילד וההורים מבינים שהקולות שהוא משמיע הטיקים הגופניים שביחד כל כך מביכים את הילד הצעיר, וגורמות לו שעות, ימים, חודשים ושנים של הרגשת חריג, של מי אני בתוך הגוף הבוגד הזה, של מערכת נוירולוגית שאין שליטה עליה, של ילדים לועגים, של מורים חסרי סבלנות, וגם בעוונותי הרבים של אמא שלא יכולה לקבל כי: איננה מבינה את פשר ההתנהגות המוזרה שמתפרשת עקב נבערות דעת כחיפוש של תשומת לב. כל אלה ועוד סיטואציות נוספות שקצרה היריעה מלפרט, לא אגזים אם אומר מרטשים את הדמוי העצמי של הילד, מתסכלים אותו עד מוות ומאמללים את חייו. תנסו לדמיין את עצמכם ולנסות עם מעט מאמץ להבין איך יכול להרגיש ילד ומאוחר יותר נער מתבגר כאשר איננו מסוגל לשלוט בגופו שלו, בדכ' ילדים בעל אינטיליגנציה גבוהה.
מנסיוני, כאמא לנער טורטי, ילד אינטיליגנטי, מטופח ומטופל שמעולם לא הרמתי ידיים. התסמונת לא יכולה להיות מאופיינת רק' כהפרעה נוירולוגית הם בהחלט ילדים שקשה להם עד לפעמים בלתי אפשרי לשלוט על ההתנהגות שלהם, ןהם ממש אבל ממש מסכנים, תדמיינו שד שגורם לכם להתנהג כל-כך הפוך ממה שאתה מאמין וממה שחונכת אליו. כזה הוא המצב, מצד אחד נורמליים לחלוטין ומצד שני יישות בוגדנית השולטת בהם. זה לא תרוץ זה כך!!! כמו פיצול באישיות. אז נכון לא קל איתם בלשון המעטה, אבל זיכרו שהם הקורבן בגלל מערכת דפוקה בגוף שלהם. הם לא בחרו בזה, הם היו רוצים להיות אחרת, ואף אחד מהציניקנים לא היה רוצה להתחלף איתם. אז קצת יותר הומניות, קצת יותר הבנה אנושית, אם מישהו מכם הורה, הוא לא היה רוצה ילד מסכן כזה. העולם גם ככה הולך ונהיה רע לאנושות, אז תנו להם חיבוק גדול והמון אהבה, כי רק זה נותן להם כוח ועוזר מעט בעולמם הכאוטי.
_new_ הוספת תגובה



אני מקוה שאת לא אימא של ''הצעיר'' בן ה- 24
חזי (יום חמישי, 26/10/2006 שעה 16:43)
בתשובה לאמא של ...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את צריכה להבין שבר פשוט:

מי שאינו אחראי למעשיו, ולא מסוגל להיות אחראי למעשיו,
דינו להיות מורחק מהחברה,
כדי להגן על החברה ממנו.

אני מתקומם נגד ''המתירנות'' שנובע ''מהבנה'' של
פסיכולוגים שונים להתנהגות שאינה בשליטה.

הם מדביקים שמות מפוצצים כדי להצדיק התנהגות כזו.

כל זה אינו אומר דבר בעניין הצורך לעזור למתבגרים אילו
ללמוד לשלוט במעשיהם.

אני חוזר: ללמוד לשלוט במעשיהם.

כאשר שופט ''מצדיק'' פעולה לא אחראיץ,
כיון שאיזה פסיכולוג הדביקלה שם ''מדעי'',
הוא מעודד המשך פעולות אילו,
ולא הפחתתם.

הטענה שזה ''קשה'' לילדים אילו, אינה צידוק שיש להשלים עם מעשיהם.

הקריטריון של אישפוז במקום סגור:
''שהוא מזיק לעצמו או לחברה''.

הגיע הזמן שהורים של ילדים אילו לא ינופפו באבחנות של פסיכולוגים
על ''אי שליטה'' כתרוץ לסלחנות.
_new_ הוספת תגובה



אל תתרגשי מאלה שחייבים תמיד להיות צודקים
חנה אייזנמן (יום חמישי, 16/11/2006 שעה 13:42)
בתשובה לאמא של ...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם כשהם מעידים בכך על רשעות אין קץ.

באיזה קלות ניתן לומר - צריך להרחיק אותם מן החברה. לפני זמן מה הופיעה בעלת תיסמונת כזו, או משהו דומה, בכל אופן היא השמיעה את הקולות המוזרים האלה. בחורה נחמדה ואינטליגנטית, וגם התמזל מזלה למצוא בן זוג מבין ומסוגל לחיות עם זה.

אני, למשל, גאה באחותי - בשעתם, היו תושבים בשכונת הר-נוף בירושלים, שדרשו להרחיק מן השכונה את בית החולים ''כפר שאול'' (לחולי נפש), העומד שם שנים רבות מאד, עוד בטרם היות השכונה.
אחותי יצאה נגד מגמה זו, במכתב למערכת (אם אינו טועה - כל-העיר), בין השאר ציינה, שאיש מאיתנו לא היה רוצה להיות במקום אותם חולים או בני משפחותיהם, אבל זה יכל לקרות במשפחות הטובות ביותר....

אין שום הצדקה לרדוף בני אדם בגלל שונותם, עצם השונות זו מכה נוראה בפני עצמה. אם רוצים להועיל לחברה, צריך לסייע לאנשים האלה להשתלב בה, בצורה הטובה ביותר. בכל אופן, זה החינוך שקבלנו בבית.
_new_ הוספת תגובה



אל תתרגשי מאלה שחייבים תמיד להיות צודקים
אורטל (יום חמישי, 14/06/2007 שעה 22:03)
בתשובה לחנה אייזנמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חבל שלא כולם חושבים כמוך, לצערי מי שאין לו אדם קרוב עם טוראט או עם טיקים , לא יכול לקבל אנשים עם תסמינים אלו.
חבל!!!!!!!!!!!!!!
_new_ הוספת תגובה



השקיטו והשכילו, אין כאן שום כאילו
אורטל (יום חמישי, 14/06/2007 שעה 21:59)
בתשובה לאמא של ...
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמא של . . .
גם אני סובלת מטיקים
כל הכבוד לך על הנחישות חיזקי ואמצי!!!
במידה ואין לי טוראט האםניתן להתפטר מהטיקים לצמיתות?
במידה ואני לוקה בטוראט, יש תרופה או ניתוח שיכול להעלים את התסמינים?
_new_ הוספת תגובה



טיפול בטיקים
טל רבינוביץ' (שבת, 16/06/2007 שעה 18:09)
בתשובה לאורטל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאורטל,
ישנן תרופות היכולות להפחית את הטיקים או להעלימם כליל - בין אם את לוקה רק בטיקים או בין אם הטיקים הם חלק מתסמונת טוראט.

ועוד, ישנו ניתוח למי שסובלים מהטיקים בצורה קיצונית, ניתוח אותו ממליצים לחולי פארקינסון הסובלים גם הם מתנועות לא רצוניות.

עצתי לך היא כי תפני לנאורולוג, או לפסיכיאטר כדי לאבחן את התסמינים וכן את הסיבות להם. להם היכולת לתת מרשמים לטיפול.
בכלל, רצוי שתעברי אבחון.
_new_ הוספת תגובה



בן כמה ה''צעיר'', האם הוא קטין?
Israeli101 (יום שלישי, 17/10/2006 שעה 2:32)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ושימי לב: טוראט היא אינה מחלה!''

''תסמונת ג'יל דה-לה-טורט. לועזית: Gilles de la Tourette syndrome, Tourette's syndrome מחלה המאופיינת בטיקים מרובים ובדיבור גס לא-רצוני (קופרולליה).''

_new_ הוספת תגובה



בן כמה ה''צעיר'', האם הוא קטין?
טל רבינוביץ' (שבת, 21/10/2006 שעה 7:01)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצעיר הוא בן 24 וייתכן כי ניפוץ שמשות המכונית נובע מהפרעת ה-OCD - התנהגות אובססיבית כפייתית (הוא מוכרח לנפץ שמשות של מכוניות ברחוב) - וגם זה עדיין ניתן לטיפול תרופתי - שהוא לא לוקח.

טוראט מוגדרת כ :הפרעה נאורולוגית גנטית.
_new_ הוספת תגובה



בן כמה ה''צעיר'', האם הוא קטין?
חזי (יום שני, 23/10/2006 שעה 14:05)
בתשובה לטל רבינוביץ'
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה יופי !!

כמה שמשות ביום הוא ''מוכרח'' לנפץ ?
אז כדאי שיעמידו אותם ליד ביתו כדי שלא יצטרך להתאמץ הרבה...

עד איפה יגיע הטמטום של ''פסיכולוגים מומחים'' ?
_new_ הוספת תגובה



אגב, השופטים הם האחראים להפקרות הזו !!!
חזי (יום רביעי, 25/10/2006 שעה 20:03)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שופט אשר שומיע טענה כזו של ''פסיכולוג מומחה'',
צריך לפסוק:
''אם הוא ''מוכרח'' לשבור,
יש לשים אותו סגור הרחק מהחברה.''

במצב כזה, ייזהרו כל אותם ''מומחים'' בטענותיהם...
_new_ הוספת תגובה



טוראט - במבט שני
טל רבינוביץ' (יום שישי, 27/10/2006 שעה 19:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נודע לי כי ביום שני הקרוב - התכנית ''במבט שני'' תעסוק ב-טוראט.

יופיעו בתכנית: לוקה בטוראט, הורה, ויו''ר ארגון סינדרום טוראט הישראלי.

התכנית תשודר בשעה: 21:45.
_new_ הוספת תגובה



כותבת המאמר לא מבינה בטוראט !
סתם אחד (יום שני, 08/06/2009 שעה 9:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור שיש לך חוסר ידע בנושא. די ברור גם שאת לא נוירופסיכיאטרית . מאוד נחמד לכתוב מאמר מלומד שמשמיץ בצורה כזו או אחרת את השופט באומרך כי יש לו חוסר ידע...
אבל גם ידוע כי כל הפוסל במומו פוסל !!

(ולא, אני לא מכיר את השופט ולא ממשפחתו..)

עייני בבקשה במאמרו של פרופ' יוסף יאנקוביץ' מיוסטון טקסס. תרגום המאמר התפרסם בכתב העת הרשמי של החברה האמריקאית לנוירופסיכיאטריה. ותלמדי קצת על טוראט...
_new_ הוספת תגובה



אני מאחל שלכל ילדיכם יהיה טורט ואז תבינו
סתם אחד (יום ראשון, 18/10/2009 שעה 18:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני גם כזה
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי