  
  
  
|
  טלית של תכלת / טור שבועי | |||||
| נסים ישעיהו (יום שלישי, 11/06/2002 שעה 1:21) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  גירסה אחרת לאירועים האקטואליים |
|||
|
|||
ישנן גם גירסאות אחרות לאקטואליה שעל סדר היום להלן הקישור קישורים: דעה אחרת בנושא האקטואלי: http://www.geocities.com/anattoister/tikshur3-4-2002... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לשוקי מה זה צריך להיות.....אקטואליה?! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשוקי, |
|||
|
|||
הגירסה האחרת באמת אחרת. אין אנו מתעסקים במטפיסיקה אלא בדברים שהשכל יכול להבין. אחרת - זו עלולה להיות אשליה או אף גרוע מכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לקרוא ולא להאמין |
|||
|
|||
אתה, אדם דתי, אומר ''אין אנו מתעסקים במטאפיסיקה אלא בדברים שהשכל יכול להבין?''... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה לא להאמין? אלה עובדות. |
|||
|
|||
אכן כן. העובדה שקיימת מטפיסיקה - אינה מענייננו. אנחנו מצווים לעשות את מצוות התורה ומצווים גם ללמוד ולהבין את חוקת התורה. מטפיסיקה? אינני רוצה להשתמש בביטויים לא יפים, אבל אנחנו איננו עוסקים באחיזת עינים ולא במכירת לוקשים. ככל שלומדים את התורה יותר, כך לומדים להבחין בין אמת לשקר. בין דתיות לבין דמיונות שוא. איך מבחינים ביניהם? קשה להסביר בקיצור אבל כלל אחד בדוק יש בידינו: אם מציעים לנו חוויות - זה הפוך מן האמת למרות שנטייתנו הטבעית היא לרוץ לשם. אך אם דורשים מאיתנו עבודה קשה - זו האמת למרות שנטייתנו הטבעית היא לברוח משם. אז דתיות זה לא חוויות ולא חזיונות יום או לילה. דתיות אמיתית זו עבודה קשה. לא צריכים לרחם עלינו. אנחנו בחרנו בכך בבחירה חופשית ושמחים בדרכנו. כל טוב והרבה הצלחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עובדות? |
|||
|
|||
שאלוהים נתן תורה לעם ישראל על הר סיני? עובדה זה בד''כ משהו שניתן להוכחה. אתה יכול להוכיח שיש אלוהים, ושהיה מעמד הר סיני? אגב, מי זה ה''אנחנו'' שלך? אתה, ו... אני לא מרחמת עליך/כם. רק שואלת, מפני שלדעתי כל שיטת מחשבה שמניחה בבסיסה משהו כמו ''אלוהים'' היא שיטה מטאפיסית* (לא שזו מלה גסה חלילה), ואז נשאלת השאלה מה ההבדל בין המטאפיסיקה שלך לזו של כל שיטה אחרת. *מטא-פיסיקה = מעל, מעבר לפיסיקה, לא נכלל בתחום המציאות המוחשית היומיומית. אלוהים נכנס די טוב להגדרה הזאת, לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי זה נשמע מוזר, אבל כן, עובדות. |
|||
|
|||
עד עתה נמנעתי מכל תגובה בנושאי אמונה וגם מה שכתבתי במאמר השבועי בעניין אימוץ חוקת התורה כחוקת המדינה אינו שייך לאמונה כן או לא. זו רק שאלה של צורת חשיבה: האם עלינו לאמץ את החשיבה של ''העולם הנאור'' אשר - לדבריו - הוא מתבסס על התנ''ך, או שעלינו לאמץ את התנ''ך עצמו? או כפי שזה מנוסח במאמר: האם התורה היא תיאוריה או הוראה למעשה? כאמור, עד עתה נמנעתי מתגובות בנושאי אמונה כי בנושאים אלה לא ניתן ''לשלוף'' תגובות. צריכים להיות זהירים מאד בכל ביטוי. זה נכון בכל נושא וקל וחומר בענייני אמונה. שאלת ישירות אז אענה לך בראשי פרקים, בשלב זה, ואתך (ועם המגיבים האחרים) הסליחה. אני מניח שאבי ז''ל היה אדם ישר, וכך גם אביו ואבי אביו עד דורו של משה רבנו ועד אברהם אבינו. אבי סיפר לי ששמע מאביו ששמע מאביו וכו' שהיה במעמד הר סיני וראה הכל במו עיניו... מה דעתך, אני צריך להאמין לו? מעמד הר סיני היה לעיני כל העם ומכאן נגזרת האמונה של עם ישראל. אבל האמונה שלנו היא לא באלוקים. לזה לא צריכים אמונה; שיש אלוקים - זו לוגיקה פשוטה: אם לגוף שלך מחוברת ישות רוחנית המחיה אותו, וכך גם לגוף שלי ושל כל אחד ואחת, אז ברור כי לא רק מה שנראה לעיניים או מובן בשכל הוא אמת. ברור שיש אמת שהיא מעבר לשכל, שהרי השכל תופס שיש ישות רוחנית כזאת אבל אינו יכול להסביר כיצד היא מתחברת אל הגוף העשוי מחומרים לא כל כך רוחניים. ההגיון, שלי לפחות, אומר שחייב להיות איזשהו כוח רוחני המהווה את כל הישויות הרוחניות המכונות יצורים טבעיים, והוא גם זה שמחבר את הגוף עם הרוחניות שלה. לוגיקה פשוטה, כאמור. יש עוד הרבה מה להוסיף ויש גם קישורים למאמרים בנושא. אבל אני חייב לרוץ כעת ללמד משהו שניתן להגדיר כ-''תורת הנפש על פי התורה''. אגב, התלמידות אינן דתיות... אז בהזדמנות אחרת, קרובה אני מקווה, נשלים את החסר. תודה רבה וכל טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נימוק ''מאב לבן'' - אינו מהווה הוכחה לאמיתות טענה |
|||
|
|||
העולם, מה לעשות, מלא בשקרנים. ואם נבדוק נגלה בוודאי שלרבים מהם יש ילדים. מה שאומר שיכול אדם להיות הורה, ולהיות שקרן. זה לא אומר חלילה שההורה הפרטי שלך שיקר לך, אבל בשרשרת שנמשכת אלפי שנים יש פוטנציאל לא-קטן לכמה שקרנים פה ושם... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טכניקת הקניית האמונה לדורי דורות |
|||
|
|||
אין צורך בשקר גלוי. ילד שומע סיפור מזקני השבט, מפנים אותו ומשוכנע באמיתותו. אחר כך הוא מספר הלאה. מעשיות שהתחילו כסיפורי אגדה קיבלו מעמד קאנוני בהדרגה, מבלי שמישהו התכוון לשקר. מן הסתם היו תהליכים דומים בכל החברות האנושיות, ובכולן התפתחו דתות שאמינותן נקנתה בדיוק בשיטה הזו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משה קיבל תורה מסיני ומסרה... |
|||
|
|||
לא מדובר בסיפור שמישהו סיפר ואחרים צריכים להאמין לו. מדובר בעם שלם שעמד למרגלות הר סיני וראה את הקולות ואת קול השופר. העם הזה, מעולם לא היה טיפש ותמיד ידע לדרוש את הזכויות שהגיעו לו לדעתו. מספיק לקרוא את פרשת השבוע הזה כדי לראות זאת (אפשר להתרשם עוד יותר מהמסופר בפרשיות קודמות). העם הזה ידע גם לבוא בטענות אל מנהיגיו ולא עשה להם הנחות עד לאחר מותם. רק אז הואיל לגלות אהבתו להם בדרך של אבל ממושך על המנהיג שרק לפני כמה ימים רצו לזרוק עליו אבנים. העם הזה שמע את משה רבנו אומר: ''...אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם'' ופתאום היה לו לא נעים להפריך את דברי המנהיג הדגול? כווולם שותקים. מה קרה? הרי בכמה וכמה מקרים הם משמיעים כלפי משה טענות על אי אמירת אמת, לכאורה, אז למה כאן הם שותקים? נקודה למחשבה. יש עוד כמה וכמה ביטויים כאלה בתורה בפרט ובתנ''ך בכלל ואיש לא מתווכח עליהם. לכל היותר פועלים שלא על פי הכללים ''כי ככה בא-לי/משתלם-לי/נאלצתי או כל תירוץ אחר. הם כולם היו אידיוטים שהאמינו לסיפורי סבא??? עכשיו קם דור שבעיני עצמו הוא יותר חכם מכל הדורות שקדמו לו, מה שיכול להיות נכון אבייקטיבית, והוא מחליט לפעול על סמך הנחות יסוד חדשות. אבל יש בעיה: את התשתית קבע הבורא יתברך, אותה ישות-על רוחנית המהווה את כל הישויות האחרות, והוא גם קבע את הנחות היסוד שעל פיהן צריך להתקיים העולם. חריגה מהיסודות שהוא קבע - תיתכן גם תיתכן. אבל מי שחורג צריך לדעת כי הוא האחראי לתוצאות ושלא ישאל אח''כ: איפה היה אלוקים? ה' נמצא בכל מקום שמזמינים אותו להיות. אפשר להחליט מה שרוצים ביחס לקשר שלנו איתו אבל אי אפשר להתחמק מאחריות. ובעניין האחריות, רק דוגמא אחת לפעם זו: התורה אומרת כי יהודי נשאר יהודי גם אם החליט להינתק מבורא עולם. אבל היא גם אומרת כי נכדיו, או ניניו לכל המאוחר, יפסיקו לראות עצמם כיהודים ויפרשו מעם ישראל (אלא אם כן יחזרו בתשובה). במלים אחרות - אין מודעות יהודית בדור רביעי לחילוניות או אפילו בדור שלישי. אז באים נשואי תערובת וכו'. אז מי שקיומו של עם ישראל חשוב בעיניו - מן הראוי שישאל את עצמו מה הוא עושה כדי להמשיך ולחזק קיום זה. אם בעיניו לא חשוב קיומו של עם ישראל - אין על מה לדון. תודה וכל טוב. קישורים: שימוש בשפה נכונה והקשר עם ה': http://wind.prohosting.com/~orisrael/MAMR/ahavtisrae... מדיניות על פי התורה, בתנ''ך: http://wind.prohosting.com/~orisrael/MAMR/yehudi.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חוסר דיוק |
|||
|
|||
טוב אז ככה. העם לא ראה את קבלת התורה בהר סיני, האם שמע מעט מאוד מילים וראה רעש, הוא קיבל את לוחות הברית מבלי שהוא ראה מי כתב אותן והאם האל נתן אותן למשה או שמשה במשך 40 יום חצב אותן. התורה עצמה ניכתבה על ידי משה לאחר מכן במהלך השנים עד ההגעה לארץ ישראל שם היא הוצגה לעם והעם ''אישר'' אותה. הקולות המתוארים יכלו בקלות להגיע מסיפורי עמים, כאשר האפקט הממשי הוא הר געש או כל דבר דומה. העם הזה היה עם במנוסה שהובטח לו עתיד טוב יותר בתמורה ל.. ועל כך העם הסכים לקבל זאת, הוא היה עם שמרד במצרים ועזב את מצרים תוך כדי בריחה, הוא ניכנס כשודד לארץ ישראל תוך כדי זה שהוא מבצע השמדת עם (עמלק) וקבלת עמים אחרים והפיכתם ליהודים (יבוסי וחיטי אם אני זוכר נכון) העם הזה שלט בחלקים נרחבים באמצעות ידע הכתיבה והיו לו זכויות על שאר העם אם במזון ואם בכבוד, כאשר אנו לא יודעים כמה מתוך אלו שברחו היו שייכים לכהנים וללויים. (יתכן שכולם) מה שנתן להם מעמד של מנהיגים. הם לא היו אדיוטים אלא ניצלו באמצעות סיפורים וידע שניצבר במצרים את הקהל הפשוט שחיי בישראל. העברת הידע מאב לבן הופסקה במהלך השנים והיה המקרה שבו כל העם עזב את אלוהיו ורק הכוהן הגדול הוא ששיכנע את המלך להחזיר את העם בתשובה. כך שבאותו מצב כלל לא כל העם שמע מאביו את הסיפור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההיסטוריה הסופר-קצרצרה של עם ישראל |
|||
|
|||
רועי, אתה יכול להיות רגוע. לא כבשנו את הארץ ולא השמדנו עמים אחרים. לא הרסנו את חומות יריחו על ידי תקיעה בשופרות, ולא נדדנו במדבר ארבעים שנה. ככל הידוע מדובר על אגדות שסופרו בקרב עובדי אדמה שקטים. האגדות האלה ליכדו אותם לעם. הן שבו את הדמיון, ואותם איכרים שלווים התחברו בקלות לסיפורי הגבורה נוראי ההוד. רק שכיום אלה נראים לנו סיפורים של כיבוש אכזרי, השמדת עם וכדומה. כיום לא היו נארגים סיפורים מסוג זה מסביב למדורה. אני אוהב יותר את הרעיון שאבותינו התגבשו לעם כאן, ואימצו מיתוסים מיליטנטים מאשר את הרעיון של עם שבא בכוח לדרוש מימוש של הבטחה אלוהית. בינתיים - כתבי הקודש לא תומכים בדעתי. הארכיאולוגים כן. הויכוח טרם הוכרע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וויכוח |
|||
|
|||
כאשר מועלית טענה שעלינו לפעול לפי חוקי התורה, ובחלקה היא מתבססת על נושא סיפורים נכונים או שלא נכונים התשובה חייבת להיות בהתאם למסופר בספר. ועל כן השבתי למי שהשבתי כי הוא מטעה דבר שהוא בתור יודע תורה חייב לדעת, בטח עם חילוני כמוני יודע. בין אם המציאות הייתה כזו או אחרת זה לא משנה כיוון שמידי יום ביומו זה משפיע לנו על החיים כאילו זה כן קרה. זכותך להאמין במה שאתה רוצה , כנ''ל זכותי ואפילו זכותו של הכותב הראשי בתחילת הפתיל הזה, אולם כאשר הוא מעלה טענות מוטב שידע גם להגן עליהן, ולא יטעה אנשים שאינם מכירים את נושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסכים עם רועי ותומך בו |
|||
|
|||
במיוחד כאשר המסקנות האופרטיביות שמבצבצות מתוך האג'נדה שלהם יכולות להמיט חורבן על כולנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואיך אנחנו יודעים? כי כך כתוב בתורה. |
|||
|
|||
מר ישעיהו, מרוב שאתה מנסה לקרב את בני ישראל לתורה, אתה מרחיקם ממנה. קודם כל, אי האמונה באל כנראה איננה דבר חדש. קצת קשה לדעת זאת, משום ששותפיך לאמונה באל לא התאפיינו בסובלנות יתר כלפי הלא מאמינים, החל בסוקרטס, עבור בשפינוזה וכלה בסלמן רושדי. כולם שילמו מחיר כבד על השילוב של פופולריות ואי-אמונה, כך שבדרך כלל היה עדיף להעמיד פני מאמין. מכאן ש''כיום קם דור חדש שחושב שהוא יותר חכם'', למרות שיכול להיות נכון אובייקטיבית, כנראה שאינו מחדש בכך. סוג ההוכחה שאתה מסתמך עליו הוא קלוש ביותר, אבל מילא, איש באמונתו יחיה, ואם אתה חושב לשכנע את זולתך בכך שהתורה ניתנה לעם ישראל משום שכך כתוב בתורה, שיבושם לך. הדבר המרגיז אותי במה שאתה אומר הוא החיבור שאתה עושה בין האמונה בדת היהודית לבין ההשתייכות לעם היהודי. אתה נוטל מאפיין אחד של העם הזה והופך אותו למוקד. אני אינני מאמין באלוהים, ואתה בא ואומר שאם כך, צאצאי לא יהיו יהודים. מובן שאין כל דרך לדעת אם אתה צודק, רק שאני מביט מסביבי על אנשים המתפללים לקדושים, סוגדים לתמונות של מתים, רוקדים על קברי צדיקים, וחושבים שכל ההילולה הפגאנית הזו היא יהודית. הרי אם היה רבי שמעון בר יוחאי חוזר מן המתים ורואה את ההילולה השנתית על הר מירון, היה מתפלץ. האם אלה יותר יהודים ממני? האם הטקסים חסרי המחשבה וחסרי הנשמה שאנשים עושים באורח אוטומטי קרובים יותר לדת היהודית מאשר ההתפלפלות סביב סוגיות שונות כאן בפורום ארץ הצבי? רצית סיפור תמורת סיפור? בבקשה. כפי שודאי רבים זוכרים, לפני שש או שבע שנים היתה רעידת אדמה באזורנו, שהורגשה היטב בדרום הארץ. היא היתה בשעות הבוקר המוקדמות. באותו זמן העברתי חולה שהיה שרוי במצב קשה בבית החולים בו אני עובד מחדר המיון ליחידה לטיפול נמרץ. בני המשפחה ליוו אותנו. עם הגיענו ליחידה לטיפול נמרץ החלה רעידת האדמה. אמרתי: זו רעידת אדמה, נמתין עד שתסתיים. ניסיתי להיראות רגוע ושקול, אף שאינני מורגל בכגון אלה. לא הצלחתי להעביר למשפחה הרגשת ביטחון. עצביהם היו, מן הסתם, רופפים בלאו הכי, כשיקירם נמצא במצב קשה. מייד התחילו לזעוק ולהתפלל. עד כאן הכל מובן, אבל היה מאלף לראות למי הם התפללו בשעה קשה זו? למי צעקו? ''הבבא ברוך, תציל אותנו'' היתה הזעקה. בשעה קשה זו הם לא התפללו לבורא עולם, אלא לנוכל הנושא את שמו לשווא. אפילו לא התפללו לאביו המנוח, שיוחסו לו סגולות של צדיק. אני בטוח שהם רואים את עצמם כיהודים דתיים. לי מובן שאלה עובדי אלילים. אז אם באים לחלק ציוני יהדות, אני, החילוני האתאיסט, הרבה יותר יהודי מהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על אמונה ומודעות יהודית |
|||
|
|||
למר רבינוביץ שלום וברכה. נכון שאני מעוניין לקרב יהודים לתורה ואני מקווה כי התרשמותך שקורה ההפך - תשתנה בהמשך. ככלל אני נמנע מ-''ויכוחים דתיים'' כי הם חסרי תכלית. בכלל, מה שמאפיין ויכוחים הוא שכל צד מתבצר בעמדתו ואף מעמיק להתחפר כך שויכוח, בד''כ, משיג תוצאה הפוכה מן המצופה. המאמר השבועי, כמו המאמרים האחרים באתר התנועה שלנו, מציעים חומר למחשבה. אפשר להסכים ואפשר לא להסכים וזה בהחלט בסדר. מה שלא בסדר, זה לתקוף לשם ההתקפה רק כי מדובר בזוית דתית לכאורה. בכלל, בנושא הזה קיימת תופעה ייחודית: כולם מומחים. רועי יודע לספר לנו על השחיטה היהודית כמה היא אכזרית וגם יודע בדיוק מה מדויק ומה לא בסיפורי התורה וכן הלאה. קראתי לכך ''התלהמות''. אולי יש לכך הגדרה מתאימה יותר, לעת עתה לא עלתה בדעתי. אני נמנע מלהגיב לכתיבה מסוג זה כי אין לי עניין להוכיח למדנות שלי מול בורות של אחרים. לא זה העניין, העניין הוא הרעיון עצמו. עם זה צריכים להתמודד. כמובן, אם חוקת התורה זה מה שמצטייר לנו מן הדת הפוליטית שמלעיטים אותנו בה - אז אתה צודק במאה אחוז. אבל זה לא כך וצריכים לדעת שזה לא כך. צריכים לחשוף את היהודים אל התורה כפי שהיא באמת: תורת חיים אשר ''דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום''. מה שקורה בפועל הוא שהדעות הקדומות מונעות מאנשים רבים להיחשף למידע חדש וזה נכון לא רק בנושא הזה. ''ראש פתוח'' זה לא מצרך מצוי כל כך. קיבלתי על עצמי משימה קשה ביותר, אני יודע. אבל אינני מתכוון לוותר על הניסיון להנחיל את המודעות שאני מבקש להנחיל ולא מדובר בהחזרה בתשובה. חד משמעית, לא זה העניין (לכן ציינתי בתגובתי אמש כי השיעור שלי נמסר לנשים שאינן מגדירות עצמן כדתיות). ציינת כי: ''אתה נוטל מאפיין אחד של העם הזה והופך אותו למוקד. אני אינני מאמין באלוהים, ואתה בא ואומר שאם כך, צאצאי לא יהיו יהודים. מובן שאין כל דרך לדעת אם אתה צודק''. ובכן, יש דרך לדעת. מספיק לעקוב אחרי השושלת של יהודים מפורסמים, יותר או פחות, במאה ועשרים השנים האחרונות ולמצוא את צאצאיהם. זה גם הגיוני; אם בחיי היומיום שלי אין מאפיינים יהודיים, לבן שלי לא תהיה מודעות יהודית ולנכד לא יהיה איכפת אם יתחתן עם לא יהודיה... אבל שוב, כל זה לא נוגע לאמונה באלוקים כן או לא. השאלה היא האם כשבית משפט במדינת היהודים דן גנב, הוא צריך לדון על פי חוקי התורה או לחפש במחסנים של אחרים? אגב, בעניין האמונה, רבים מאמינים ביכולת של הנשיא האמריקני לכפות פתרון בינינו לבין הפלשתינאים. יש גם מי שמייחלים לכך שיעשה זאת. רק שהנשיא האמריקני עצמו מאמין באלוקים שינחה אותו בדרך הנכונה... אז למה להגיע אל האלוקים דרך המתווך האמריקני? אפשר להגיע אליו ישירות. לסיום אצרף כאן סיום תכתובת ביני לבין יהודי אשר פנה אלי בהצעה להתאחד עם הארגון שהוא עומד בראשו: כ''ו איר תשס''ב שכחתי לציין כי אין אנו תנועה של דתיים ואין בדעתנו להקים מפלגה דתית, ח''ו. המונח ''מפלגה'' הוא אנטי תורת ישראל ו-''מפלגה דתית''... ה' ישמור. החוק מחייב אותנו להיקרא כך לצורך הבחירות. אנו תנועה של כלל ישראל ואכן מצטרפים אלינו מכל הזרמים. ענייננו הוא אחדות ישראל והמונח ''מפלגה'' יבוטל בע''ה מיד כשנוכל לבטל אותו. בברכה ובכבוד רב נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'. תודה על ההבהרה שלך. המונח ''ציבור'' חל רק ואך ורק על שלומי אמוני ישראל שבין השאר המאמינים בי''ג עיקרי האמונה. המושג אחדות ישראל ככולל גם מי שאינו רואה עצמו כשייך לציבור שומרי התורה אסור מפורשות בהלכה. יעויין בפרקי אבות - ''אל תתחבר לרשע'' ובפרקי דר' נתן מסביר שאף לדבר מצווה אין להתחבר אליו. נסיונך במתכונתו הנוכחית, לדאבוני, במיוחד בנסיבות בהן עדיין ציבור שלומי אמוני ישראל אינו רוב, הוא בגדר נסיון לבולל את את שלומי אמוני ישראל בקרב אנשים בעלי השקפות פסולות. לא נראה לי שיש מקום לפנות ליהודים יראי שמים להצטרף לדבר זה. בוודאי שלא אראה עצמי מצטרף. עד כאן דבריו. לא מצאתי לנכון להשיב לו. אז יש התלהמות בשני הכיוונים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משה סיני קיבל כדור ומסרו... |
|||
|
|||
לשוער, הלא הוא מרדכי... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא יחיד בדורו |
|||
|
|||
מספר רב של אנשים גם ראה את ישוע הולך על המים, ועושה את נס הלחם והדגים. מדוע קהל אחד (בני ישראל במדבר) אמין בעיניך והשני (גם בני ישראל, באיזור טבריה) אינו אמין בעיניך וישוע נחשב משיח שקר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אסתי: פוטנציאל לכמה שקרנים יש אבל... |
|||
|
|||
תרבות יהודית שנכתבה ותועדה במשך אלפי שנים ע''י אנשים רמי מעלה ומידות תרומיות קשה לי להאמין שיהיו שם ''כמה שקרנים פה ושם''. הרי גם להם היה מנגנון ביקורת. יתרה מזו, ההיסטוריון הדגול יוסיפוס פלאוויוס הידוע בחוגים הדתיים כיוסף בן-מתתיהו כתב את ספרו או ספריו בהם הוא צייר ציור די נוגע ללב ומרטיט וכו' ולמרות כשוריו,כנותו,נאורותו,אוריינותו ודקדוקיו היו שחשבו שהוא היה בוגד. בדומה,מצינו את רבי מאיר שאמר על רבו,אלישע בן אבויה, שקצץ בנטיעות ''תוכו אכל קליפתו זרק''. או במאמר הידוע:'' קח את האמת ממי שאמרה'' על מנת לדעת מה האמת ומה לא האמת חייבים ללמד את האמת כערך. חכמים תמיד עמדו על ההבחנות הדקות של ההוויה האנשוית והשלכותיה. בפרקי אבות: ''חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות וגלו למקום המים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו,ונמצא שם שמים מתחלל'' (אבות פרק א' משנה ה' או ו' בערך) למידה ערכיתשל ''מקצוע'' האמת וחינוך להבנה, שגם זה דבר הנלמד, הרחבת מנגנון ההשלכה,(גזירה שווה) החיבור, הבידוד, ההבחנה (בלשון הגמרא:''מקרא זה אומר דרשני'') וההיקש עם עיון מעמיק מציג בפנינו אדם עם כישורים מיוחדים. עם כשורים וכשרונות יודע אדם את מקומו, מבין את תפקידו ויכולותיו ותורם לתיקון העולם.בשום פנים ואופן לא יעלה בדעת אדם כזה להנחיל שקר לדורות הבאים . אפילו אריסטוטלס,מורו ורבו של אלכסנדר מוקדון, אמר בסוף ימיו שאילו היה יכול הוא היה חוזר בפומבי על כל טעויותיו שלסוף ימיו נראו לו,אחרי הבנה מעמיקה,שאף הוא שגה. נמשיL. מה דעתך,אסתי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טוב ו.. |
|||
|
|||
אין בעיה, במידה ולאל כל שהוא יש בעיה עם החוקים , אני מוכן לשמוע את כל טענותיו באשר הן, הוא אפילו יכול לקבוע איתי פגישה בכל שעה שהוא רוצה. אגב בהחלט ניתן להעתיק כמה חוקים מהתורה, חוק רצח עם. חוק נפלא שמסופר עליו היטב בתורה. חוק שחיטה נוראית לחיות (ולמה לא שיסבלו) גם הן יכולות להתלונן אצל האל אם יש להן בעיה, רצוי בבית הכנסת הקרוב למקום מגוריהן. יש הרבה חוקים שאפשר להעתיק מהתורה, אבל רצוי להזהר חלקם לא ממש הכי הכי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה עם אקטואליה בפרשת השבוע? |
|||
|
|||
רועי, נראה לי שאין שום דבר שישכנע אותי להאמין באלוהים, או לקבל את כל חוקי התורה ככתבם וכלשונם. אבל אתה פוסל על הסף מבלי להתעמת עם טענות הכותב, ואתה גם אינך צודק. לפחות מבחינת השחיטה הכשרה - אין ספק שהיא נועדה למנוע את סבלו של בעל החיים הנשחט. נראה שכיום יש שיטות יעילות יותר למניעת סבל, וטועה הממסד הדתי בכך שהוא נצמד לטקס השחיטה הכשרה במקום להבין את כוונתה המקורית ולשנות את התקנות בהתאם לכך. היית יכול לדבר על חוקים רבים. חלקם איומים ונוראים, חלקם מבוססים על בעיה בהבנת הנקרא, וחלקם הומניסטים ויפים. אינני יודע מה היחסים הכמותיים ביניהם. האם יש לך משהו לומר על פרשת השבוע? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני? |
|||
|
|||
טענות הכותב היו שכל חוק שנוצר על ידי אדם הוא חוק שנוגד את התורה ושיש לבחור רק מחוקי התורה ולהשתמש בהם. סך הכל הבאתי דוגמאות לחוקי תורה שהיום כבר לא תופסים. יתכן שבעבר חוק השחיטה היה תקין ואולי טוב יותר משחיטה בצורות אחרות, אבל היות והכותב לא מתכוון לשנות את חוקיו עם הזמן , זאת אומרת שמבחינתו חוקי התורה יהיו הטובים ביותר לעד, או לפחות עד יבוא משיח, אני העלתי את נושא החוקים ה''טובים'' שיש ללכת בהם לפי טענת הכותב. כנראה את שנינו לא יצליחו לשכנע בקיום האל כמו שהם מציגים אותו, וגם אם יצליחו לשכנע אותי בקיומו עדיין לא אלך בחוקיו. אני פוסל את הטענה כי יש ללכת לפי חוקי התורה, על הסף, ראשית כיוון שחוקי התורה הם אסופה של חוקים שנאספה במשך דורות בכמות גדולה של חברות, היחס אליהם שווה ועל כן אני לא אתייחס לחוק למשל כמו לא תרצח כחוק מהתורה אלא כחוק שנכתב על ידי בני אדם. לעומת זאת חוק השמדת עמלק לא קיים בחברות רבות אלא רק בחברה אחת והיא זו שיצרה את התורה, שהכותב ממליץ לנו ללכת בחוקותיה. אני תוקף את הסגנון הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק בגישה עניינית |
|||
|
|||
בספר משלי יש שני פסוקים לכאורה סותרים: ''ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו''. ''אל תען כסיל באיוולתו פן תשווה לו גם אתה''. חז''ל יישבו את הסתירה-לכאורה, ובתמצית: כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ישנם כאלה שדבריהם אינם ראויים לתגובה כי אינם מוכנים להקשיב לתגובה עניינית. הם תוקפים וזה כל מה שמעניין אותם. אז מי שמחפש להתלהם - יבושם לו. מי שמוכן לדון עניינית - לצורך זה אנחנו כאן ונשמח להתייחס לכל הערה. זו דרכנו בפתיל זה וכך אנו נוהגים (או לפחות משתדלים לנהוג) כלפי כל הכותבים. בברכה, נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התלהמות |
|||
|
|||
יצא לי להתקל בסגנון הזה מספר פעמים בוויכוחים עם מחזירים בתשובה שונים ומשונים, רובם הגיעו למסקנה כי כאשר קשה למצוא תשובות יותר קל להאשים את האחר שהוא לא מחפש תשובות. אז נכון אני לא מקבל את התשובות שלך , כשם שכנראה אתה לא מקבל את התשובות שלי. כמובן שלטענות שאני מעלה אתה לא מגיב, מעטים ניסו להגיב, מהסיבה שהתשובות תמיד חייבות להיות מפולפלות בצורה מאוד מסובכת כדי להפוך את הצד הדתי לצודק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צרפת הודחה מהמונדיאל |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אצבע אלוקים והמונדיאל |
|||
|
|||
הוזי ומטורפי כל הפורומים ''מכירים'' נביאים,מתנבאים,ידעונים וכיו''ב וכעת....הצטרפה אלינו ''אצבע האלוקים''!!!!! ומה הסיבה לשמחה המרעננת?- המונדיאל ויותר מדוייק בזיונה של צרפת שם...... ובכן,השגתי עוד ידיעות המעידות שהקב''ה ''נוקם'' בצרפתים,לא רק בעניני כדור-רגל..... כך למשל גרמה ''אצבע האלוקים'' לצרות הבאות:17000 צרפתים חלו בקלקול קיבה.......100000 זוגות נשואים התקוטטו ועוד ועוד -יד הדמיון (ואצבע...) מוכנה להמשך....אנא,דווחו! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אצבע האלוקים השביתה את הבורדלים! |
|||
|
|||
את זה שכחתם להזכיר : ''אצבע האלוקים'' של הפורום דפקה את הצרפתים גם בזה שסגרה להם את הבורדלים! חוץ מזה היו עשר קללות חדשות,כמו מכות מצרים שירדו עליהם בבת אחת 1 מכת קונדומים מנוקבים 2.מכת אכילת פלפל חריף ואח''כ התקף טחורים 3.מכת אנגלים עליך צרפת! 4.מכת מנדבושקעס 5. מכת לואי ה16 קם מקברו 6.מכת רגלי צפרדע (נעלמו מהשוק!) 7. מכת ויאגרא לקויה (מעמידה את העין!) 8.מכת אנגליות מתחתיכם יא צרפתים! 9.מכת נשיקות צרפתיות עם איידס 10.מכת צרפתים על צרפתים (אפשר גם מרוקאים על צרפתים) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת? פתח את מלכים א' פרק יז |
|||
|
|||
אליהו הנביא = גדול הנביאים -> אלוף העולם נבחרת צרפת בכדורגל היא אלופת העולם ויבש הנחל כי לא היה גשם בארץ = בצורת נבחרת צרפת הבקיעה אפס שערים = בצורת של שערים ונצחונות ויהי דבר השם אלוקים: ''קום לך צרפתה'' אלופת העולם בכדורגל קמה והולכת הביתה - לצרפת בעקבות בצורת של שערים ונצחונות כל זה כבר היה כתוב לפני אלפי שנים צריך רק לדעת לקרוא, להאמין ולהבין !!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וישן מפני חדש תוציאו - לעומת פרשת השבוע |
|||
|
|||
הכותב הנכבד מנסה לשכנע אותנו שיש להצמד לתורה, בנוסח כזה ראה וקדש. אבל במקום שיש חיים, יש דינמיקה וכאשר יש דינמיקה אי אפשר להקפיא את החיים - ע''י הקפאת חוקים. שכן כל מעשה חקיקה בא לקבוע כללי התנהגות בין אדם לחברו במישור הפרטי, ובין אדם לרשות במישור החברתי הצבורי. אל המישור השני התייחסו בעבר בנוסח: ''בין אדם למקום'', כאשר מושג ''המקום'' מתייחס לבורא עולם. בעבר כאשר החברה כולה התנהלה על בסיס תיאולוגי, ההתייחסות לרשות היתה התייחסות למקור הסמכות שהוא האלהים. היום החברה אינה מתנהלת על הנחת היסוד התיאולוגית, ולכן מקור הסמכות השתנה. לפני כשנתיים השתתפתי בשעור גמרא שבועי. אין ספק שהנושא מרתק ומרחיב את הדעת - בכל הקשור ליחסים שבין אדם לחברו, ובנושאים פילוסופיים. השעור האחרון שבו השתתפתי נושאו היה דיני זבחים וקרבנות. ובדף הגמרא יש הנחיות מדוקדקות, איזה בעל חי שוחטים במקרה של עוון, ואיזה בעל חי שוחטים במקרה של חטאת וכד'; כיצד יש להזות את דם הקרבן במקרה א' וכיצד יש להזות את דם הקרבן במקרה ב'. כל האנשים שהשתתפו בשעור היו אנשים משכילים שומרי מסורת, ביניהם מהנדסים, רופאים עורכי-דין ועוד. בסיום השעור, שאלתי את המנחה, שהיה רואה-חשבון, האם הגמרא נלמדת עד היום, כדי לדעת על העבר, או לשמר את הדברים מתוך אמונה שבעתיד אנו נשוב להנהיג את ''קרבן-המנחה'' ''וקרבן חטאת''. על כך השיב המנחה מניה וביה: ודאי שימים יבואו ונשוב להנהיג דיני קרבנות. אני, כמובן, חלקתי עליו ואמרתי שאין איש היום המאמין בכך, ויותר מזה אין איש שיעז לומר זאת ברבים. על כגון אלה אבדנו את ירושלים. כאשר נכבש הר הבית ב- 1967, מוטה גור שלח להביא את רוחי אל-ח'טיב שהיה ממונה מטעם הווקף על מתחם הר-הבית. כשזה התייצב לפני מוטה, הוא נצטווה להשאיר את המפתחות לשערי הר הבית. באותו מעמד, לאחר שהשיך המוסלמי הניח את המפתחות על השולחן, שאל את מוטה: ומה יהיה אתנו עכשיו? השיב לו מוטה, אתם גמרתם ועכשיו חזרנו אנחנו. כמובן שמוטה הבטיח לשיך שהערבים יוכלו להמשיך ולהתפלל במסגד אל-אקצה. שלוש שעות לאחר מכן זעקו הרבנים הראשיים: להחזיר את המפתחות מיד. אסור לעלות על הר הבית עד בוא המשיח. ואז מוטה גור החזיר את המפתחות, ואנחנו אבדנו את ירושלים. שלוש פעמים ביום אנו מתפללים בתפילת שמונה-עשרה: ''המחזיר שכינתו לציון'', וכאשר ציון חזרה לחקינו, דחינו אותה מפנינו, רק על סמך תקנה/חוק/ מצווה (בחר את המתאים), שנאמרה/נחקקה/תוקנה לפני אלפיים שנה. וזה מחזיר אותנו לנושאנו. יש בינינו כאלה שהפסוק ''כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים'' פירושו אך ורק יצוא של תורה-דתית. ויש בינינו הרואים בפסוק שעם ישראל יכול להנחיל לגויים כל חכמה באשר היא, ולא רק דתית; ודבר ה' מירושלים הכוונה לאמות מוסר. יש בינינו כאלה שמתייחסים לפסוק ''וישן מפני חדש תוציאו'', אין הכוונה רק להחלפת תבואה ישנה בחדשה, אלא בכל מלאי וענין ישנים תמורת חדשים. יש בינינו המתייחסים לספר איוב כאל דבר שהיה והתקיים, ויש בינינו הסבורים כי איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה. ספר חכמה הבא ללמד את האדם לא לאבד תקווה, דהיינו, כאשר פוקדת אותו צרה, ישווה עצמו עם איוב ויאמר: בהשוואה אל איוב אני מלך. וידוע מקרהו של הרב אברהם בכר, הרב של העדה הבולגרית ביפו. כאשר נודע לרבנות הראשית שהוא התיר לצאן מרעיתו לבוא ולהתפלל בשבת בבוקר, וללכת אחר-הצהרים לראות כדורגל, הרבנות הראשית נדתה והחרימה אותו. לא עזר לו הטעון, שאם יעמיד בפני הנוער את הברירה זו מול זו, יעמוד בית-הכנסת שלו שמם לחלוטין. לסיכום ייאמר כי טחו עיניהם של הרבנים הראשיים מראות שהדבקות המחרידה במצוות שאבד עליהן הכלח, היא היא המבריחה את עמך מן הדת. חבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשלומדים נכון - אין יותר חדש מן התורה. |
|||
|
|||
איזה מזל שאני לא רב ראשי ואפילו לא סתם רב. אני יהודי שקצה נפשו בדתיות פוליטית ואנטי דתיות פוליטית ורבנות פוליטית ואקדמיה פוליטית ושחיתות פוליטית ו---להמשיך? פחות או יותר כמו למעלה מ-90% מן העם הזה שנמאס להם. בשלב מסוים, גם לקטר נמאס לי ואז הוקמה תנועת 'אור ישראל'. אכן, אילו ''המנהיגות הדתית'' הייתה עושה מלאכתה נאמנה, מצבנו היה טוב הרבה יותר ואני הייתי נשאר אלמוני. לצערנו, המצב אינו כזה ודבריך קולעים אל המטרה לפחות מבחינת המניעים שלי. וסיפור תמורת סיפור: נכחתי בשיעור גמרא (לא השתתפתי, ישבתי בצד בעיסוקי). למדו שם כי 'בשעת המגפה, יהלך אדם בצידי הדרכים כדי לא להיתקל במלאך המוות. שאל אחד המשתתפים: אז מה, אפשר לעבוד על מלאך המוות? הוא לא השתכנע משום הסבר עד שביקשתי את רשות הדיבור והסברתי כי מיקום האדם בדרך מלמד על הערכתו העצמית. הגאה ומודע לעצמו - ילך במרכז. העניו ושפל רוח - ילך בצד. הראשון גם צפוי להתעמת עם הזולת, כולל מלאך המוות, לעתים יותר קרובות מהאחרון... ואולי מכאן אפשר ללמוד משהו על דרך החשיבה שלנו גם בנושא חוקת התורה. יש כמה וכמה מאמרים הדנים ומסבירים עניין זה באתר שלנו. תודה על תגובתך וכל טוב. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי