יש ועדת חקירה משפטית שדיוניה מתארכים שנים רבות, ועד אשר מגיעים אל סוף הדרך – חלק ניכר ממסקנותיה כבר לא רלוונטיות בתחום האופרטיבי.
יש גם ועדת חקירה ''מטעם'' – כזו שמינה שר הביטחון, בראשות יועצו הבכיר והקרוב, והדגש הוא על המילה:
''מטעם''.
יש ועדת חקירה שעם ייסודה ותחילת פעולתה בטלה כל ועדה קודמת החוקרת את אותם האירועים, ויש ועדות חקירה הפועלות במקביל.
יש ועדות חקירה ממלכתיות, מקצועיות, פנים וחוץ צה''ליות, והצהלה גדולה, כי בצד כל ועדת חקירה מן הסתם מתגלגל ממון רב, יוקרה וכבוד, עד כדי כך ששופט בית המשפט העליון זכור בציבור לא בזכות פועלו המשפטי שכלל אלפי פסקי דין ומאמרים, ספרים מקצועיים ופעילות מוערכת באקדמיה – אלא בזכות כהונתו כחבר או כיו''ר ועדת חקירה...
בענייננו, [להזכיר: מחדל מלחמת ''בין המצרים''] קמה ועדת חקירה, ואולי יקומו נוספות, ומן הסתם יידונו סוגיות שבמחלוקת, יוטחו האשמות ויוסקו גם מסקנות.
ואיני ממש מתנגד להקמת ועדות, שהן אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי.
אלא שאין כל צורך להמתין להחלטות של ועדת חקירה זו או אחרת.
מול עינינו אנו רואים ונדהמים להיווכח כי
שר הביטחון של ישראל לא ידע, כי לא אמרו לו, שיש לחיזבאללה טילים.
מה תועיל ועדת חקירה שתטיל את האחריות בגין אי העברת המידע החסוי לשר הממונה - על דרג מסוים בצה''ל, שברוב אטימותו לא הבין כי שר הביטחון שלו לא כל כך מתעניין בנושאים ביטחוניים, לא קורא עיתונים ולא גולש באינטרנט, ולכן חלה חובה לאומית לגלות לו כי לחיזבאללה יש טילים?
ממש מיותר.
סליחה, שהוועדה תחקור, אבל
מה הטעם בהמתנה לתוצאות החקירה הזו?! והיה אם ''תגלה'' הוועדה כי לא הדרג המסוים בצה''ל אשם, אלא השר עצמו – אז מה?
היינו הך.
על סמך העובדות שאינן שנויות במחלוקת, ולכן לגביהן לא תועיל [נכון, גם לא תזיק] שום ועדת חקירה, צריך להסיק מסקנות וללמוד לקח.
מה שפר גורלנו בתחום זה, עקב היות העובדות מוטחות אל פנינו בבהירות המאחדת ימין ושמאל:
ידע, או שצריך היה לדעת,
ואחרים בעלי תפקידי מפתח ואחריות לאומית – ידוע ידעו,
זה בקונצנזוס.
ולא פעלו לביטול האיום של הטילים, מתוך אמונה בחומת מגן שקופה – גלוי וידוע.
לפיכך, מה שצריך לעשות עכשיו, זה לא לחזור על מה שגרם לצורך בהקמת ועדות חקירה למיניהם לשם בדיקת מחדלי מלחמת בין המצרים.אין הכוונה לבוא חשבון עם האחראים, לכך אפשר כן להמתין לתוצאות החקירות.
הכוונה היא יותר עמוקה: לדאוג לפחות מעתה והלאה לביטחון, מבלי לחכות כמה שנים [גם חיזבאללה יחכה?] לתוצאות הוועדה המכובדת, ולעשות עכשיו את המעשה המתבקש.
ברור כי מי שהיה אחראי בתוקף תפקידו בתקופת זמן המחדל – לא הוא יעשה את המעשים המתבקשים, ואכן חלק מבעלי התפקידים כבר לא מכהנים בתפקידיהם, כי הוחלפו, כדרכה של דמוקרטיה.
צריך להחליף את אלה שלא הוחלפו,
והם, על כך שוב מצופה קונצנזוס, אהוד אולמרט ועמיר פרץ, בתוקף תפקידיהם כראש ממשלה וכשר הביטחון.
המשמעות של צורך זה היא בחירות, והיה, אם שוב ייבחרו כמותם, אז זה מה שהעם רוצה – וזה אשר יקבל.
אך אם יוחלף השלטון שכשל בממשל אחר, זה יהא מה שדרוש ונכון לעשותו, וכל ועדות החקירה יכולות לקחת את הזמן ולהמשיך לנבור במסמכים, לחקור עדים, ולנסח מסקנות והמלצות מלומדות שיישמרו לבטח בספריות האקדמיות כמסמכים היסטוריים כמו גם שמותיהם של חברי כל ועדה.
ועדת חקירה?!
