פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
תופעות מוזרות במשק
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 25/07/2006 שעה 18:00)


תופעות מוזרות במשק

ד''ר דוד סיון



משהו מוזר קורה למנהלים של חברות ציבוריות ולפוליטיקאים שלנו במעבר בין מצבי צבירה שונים. מנכ''ל לשעבר מתמנה כיועץ מומחה למחליפו על איך לטרפד החלטות של בעל הבית. פוליטיקאי משופשף שעבר לאחרונה לאופוזיציה פועל בניגוד להמלצותיו בגלגול הקודם. ועוד פוליטיקאי משופשף פועל להגביל את היוזמה הפרטית והתחרות החופשית באמצעים לא יעילים.

כפי שנראה בהמשך אלו הם ודאי רק אוסף מקרי של תמונות מוזרות מעולמנו. אבל אלו הם מהלכים שעשויים לפגוע ביעדי המשק (צמיחה, יציבות ...).


הטריק של חברת חשמל

יעקב רזון
יעקב רזון
מוכרת לנו התופעה שבשירות המדינה יש לא מעט עובדים (כולל חברי כנסת ושרים) אשר מקבלים שכר כפול. פעם אחת משלמים להם כפנסיונרים של השירות הציבורי ופעם שניה כעובדי המדינה בגלגול הנוכחי. פשוט לא הגיוני ולא מוסרי שגוף ציבורי, והמדינה בפרט, ישלם כפל שכר. זה גם היה הנימוק העיקרי של חה''כ שלום שמחון שהגיש לכנסת הצעת חוק שתמנע את האפשרות הזאת במהלך שנת 2004 (הצעת החוק). באופן מפתיע ההצעה אושרה בקריאה טרומית בראשית אוגוסט 2004 (החגיגה נגמרת?). לא ברור לאן הגיעה ההצעה בדרכה להיות לחלק מספר החוקים.

עובדי המדינה יודעים היטב שאסורה עליהם פעילות פוליטית. יוצאים מכלל זה עובדים שהחוק הגדיר את משרתם כמשרת אמון ונבחרי הציבור (שרים וחברי כנסת). הרי הם נבחרו כדי לעסוק בפוליטיקה. יוצא מן הכלל מוזר הם ראשי המועצות שהם למעשה חלק במערכת הבירוקרטית שמשרתת את האזרחים ושכרם משולם על ידי המדינה. הבג''ץ מצא לנכון פטור את ראשי המועצות מהאיסור כאשר הועמדה בפניו שאלת מעורבותם של ראשי מועצת יש''ע בפעילות נגד ההתנתקות.

אבל מסתבר שיש דברים עוד יותר מוזרים. זהו הטריק של חברת החשמל לשלם כפל שכר מקופת המדינה, לעובד ציבור כדי שיעסוק בפוליטיקה. יעקב רזון שפרש לאחרונה ממשרת מנכ''ל חברת החשמל, עם פיצויי פרישה נדיבים ופנסיה מכובדת של כ-‏35,000 שקלים, התבקש על ידי המנכ''ל הנכנס לייעץ לו במשימת טירפוד יישום התיקון לחוק משק החשמל 1996 (אותו קיבלה הכנסת בקיץ 2003), בשכר של 5,000$ לחודש (מנכ''ל חברת החשמל לשעבר).

בעל הבית, העם באמצעות נציגיו בכנסת, החליט לשנות את מבנה משק החשמל כדי שיפעל יותר יעיל ויותר זול לצרכנים. אבל העם גם ישלם ליעקב רזון כפל שכר כדי שיעסוק בפוליטיקה, טירפוד שלב היישום של התיקון לחוק (חברת החשמל נגד הרפורמה), לאחר שהצליח והתמחה בכך בהיותו המנכ''ל. העובדה שהמינוי המוזר כ'יועץ נגד האינטרס של בעל הבית' אושר על ידי 'רשות החברות הממשלתיות' שבעצם תומכת בתיקון החוק היא אפילו עוד יותר מוזרה.


המהלך המוזר של בנימין נתניהו

נתניהו
בראשית החודש נכנסה לתוקף תקנה 325של הפיקוח על הבנקים שעניינה איסור חריגה ממסגרות האשראי. התקנה, שבסופו של דבר נכנסה לתוקף בראשית יולי, היא כמובן צעד גדול קדימה בדרך לביטול תופעה מאד ייחודית למשק הישראלי: נטילת אשראי בשעת הקניות, או תופעת המינוס בחשבון הבנק. התקרבות המועד עוררה בכנסת פעילות מוזרה של המחוקקים כדי:
  1. לתת דריסת רגל לפוליטיקאים בפעולות הפיקוח.
  2. לפגוע בעצמאות הפיקוח על הבנקים ועצמאותו של בנק ישראל שחשיבותן רבה מאד לתהליך קביעת המדיניות המוניטרית.
בסופו של דבר הוסרה מסדר היום של הכנסת הצעת חוק של חה''כ משה כחלון, מהליכוד ויו''ר ועדת הכלכלה של הכנסת, שכוונתה היתה להעניק לועדת הכלכלה סמכויות להתערב באישור תקנות הפיקוח על הבנקים (הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות) ולפגוע בעצמאות בנק ישראל. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, נראה שההצעה עלתה בגלל הרצון של חה''כ לדחות את כניסתה לתוקף של תקנה 325. אלא שבלהיטותם 'ביקשו' המחוקקים בראשותו של כחלון לפגוע בעיקרון הפרדת הרשויות ובהחלשת כלי המדיניות המוניטרית (הפיל בחנות החרסינה...).

מה שמאד מוזר בהקשר הזה היתה תמיכתו של חה''כ בנימין נתניהו בהצעת החוק של כחלון. נתניהו שכשר אוצר ידע להסביר לנו את חשיבותה של ההפרטה, הפרדת הפוליטיקה מהעסקים, ואת חשיבות עצמאותו של הפיקוח על הבנקים כאילו שכח כל זאת כחבר אופוזיציה.

משהו מוזר קורה להם בדרך בין הקואליציה לאופוזיציה


חיים אורון נגד ''היד הנעלמה''

חיים אורון
חיים אורון
בין הכלכלנים מקובל שמערכת המס מעוותת את החלטות היזמים ופוגעת ביעילות העסקים. יחד עם זאת ברור שצריך גם לממן את פעילות הממשל ואת זה נהוג לעשות באמצעות מיסוי (גם באמצעות הלוואות). הסתירה הזו היא אחת הסיבות להמלצה של הכלכלנים שגודלה של פעילות הממשלה יהיה מאד מצומצם. תהליך לצמצום פעילות הממשלה, מטבעו, יקטין את הצורך במיסוי.

אדם סמית נביא היוזמה הפרטית טען שלא יכול להיות שהתנהגות הנחשבת הגיונית ונבונה במסגרת המשפחה הגרעינית, לא תיחשב כזאת במסגרת המשק כולו. במסגרת המשפחה אנחנו קונים את צרכינו אצל מי שמוכר אותם במחיר הנמוך ביותר. כך גם כדאי לנהוג אם המוצר הזה מיוצר במדינה אחרת. באמצעות המושג היד הנעלמה הציג סמית את תמצית התאוריה שמסבירה מדוע עדיפה יוזמה פרטית עם תחרות חופשית על מעורבות הממשלה בעסקים: כאשר כל אחד מאיתנו יכול לפעול על פי האינטרס הפרטי שלו, כדי להשיג בשוק את הטוב ביותר, התוצאה תהיה האופטימלית עבור החברה כולה.

בשנים האחרונות מכירות ממשלות ישראל בעדיפות היוזמה הפרטית והתחרות החופשית. גם הכנסת בעצם תומכת בעמדה הזאת ולכן תהליכי ההפרטה של חברות ציבוריות נמשכים כל הזמן. אלא שמדי פעם, כנראה בלחץ המציאות, מתעורר מישהו ומעלה הצעת חוק שנוגדת את העקרונות של התחרות החופשית והיוזמה הפרטית. כזה הוא הנסיון המוזר להגביל את שכר המנהלים באמצעות מדיניות המס. הנסיון צלח - הצעת החוק המוזרה של חה''כ חיים אורון אושרה לאחרונה בקריאה טרומית. הצעת החוק הזאת קובעת כי חברה שתשלם למנהליה שכר הגבוה ביותר מפי 15 מהשכר הנמוך בחברה, ההוצאה לשכר מעל תקרה זו לא תוכר לצרכי מס (משה פרל, ''אורון וסער עלו על מוקש'', עסקים, מעריב, 7.7.2006, עמ' 5). המשמעות המעשית של הצעת החוק היא כי על חברה שתבחר לשלם שכר 'גבוה מידי' לבכיריה יוטל מס.

נזכיר שעל ידי יצירת מס חדש הצעת החוק יוצרת עיוות ביעילות הקצאת גורמי הייצור על ידי החברות. מצד שני, 'מותר' לכנסת לקבוע אמצעים למנוע תשלום שכר 'גבוה מידי' במשק הישראלי. זה נכון גם אם אנחנו, הכלכלנים, חושבים אחרת. אבל זה לא הסיפור לא נגמר כאן. מסתבר שחה''כ אורון ביקש שיבדקו עבורו את הנושא ויערכו השוואה בין לאומית (השוואה בין-לאומית) מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 26 ביוני, 2005). כשאר קוראים את העבודה מתברר שהאמצעי שלו מייעדת הצעת החוק את הגבלת השכר, הטלת המס, לא משיג את מטרתו. זאת ועוד המחקרים עליהם מסתמכת העבודה רומזים על דרך יותר יעילה להשפיע על גובה שכר המנהלים שלא משתמשת באמצעי ישיר. על פי מחקרים אלו החלטה שתטפל בשקיפות הדיווחים של החברות וביחסים בין המנהלים, הדירקטוריון ובעלי המניות יכולה להיות הרבה יותר יעילה בהגבלת השכר (Limits of Tax policy).

המלחמה ביד הנעלמה יוצרת תוצאות מוזרות; משהו מוזר קרה בדרך בין הבדיקות ולימוד הבעיות היכולות לפגוע בהצלחת החוק ובין ההחלטה של הכנסת בראשית החודש. בכל זאת כדאי לחשוב היטב אם כדאי לנו להתערב בשיקולי החברות ולפגוע בסיכויי הצמיחה שנפגעים בגלל ההשפעה על היזמים והמשקיעים. זה כולל את הפעילים הזרים שמגיעים לכאן בגלל ההפרטה ופתיחת המשק לתחרות.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  נושא העיוותים במשק אינו חדש  (שמעון מנדס) (2 תגובות בפתיל)
  רפובליקת בננות הלא אמרתי  (מהנדס אזרחי)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי