וידויו של גמד רוחני

לד''ר ללשון העברית אבשלום קור יש פינה קבועה בתחנת גלי צה''ל. אינני מאזין לה באופן קבוע, אך אני נהנה לשמוע אותה כשמזדמן. כמעט תמיד אני לומד משהו חדש. לאחרונה הוא מסיים את פינתו בטקסט כמעט קבוע, בשינויים קלים לאמור:

מי שאומר „מונדיאל” הוא גמד רוחני. המארחים הגרמנים אומרים „וולט מאייסטרשייפט”; הרוסים אומרים „צ'מפיונאט מירה”; הצרפתים אומרים „קופ די מונד”; האנגלים אומרים „וורלד קאפ” ובעברית השם הנכון הוא „גביע העולם”. אל תוותרו.

לעתים הוא משנה את „אל תוותרו” ב„אל תרפו” והוא אכן לא מרפה מהשטות הזו.

קודם כל – מדוע להשתמש בביטוי המסורבל „גמד רוחני”, כשהעברית מציעה מגוון של כינויים לבני אדם שכמות השכל בקודקודם מעטה? מדוע לא לכנות אנשים כמוני „טפשים”, „שוטים” או הביטוי הנאה „דבילים”?

אני לא רוצה להיגרר לשדה הזה ולומר מה דעתי על מי שמנצל את הבימה שניתנה לו כדי לכנות את בני הפלוגתא שלו בשמות גנאי. מה גם שלד''ר קור יש כמה זכויות. בשיחה קצרצרה שהיתה לי איתו פעם הוא היה נחמד ואדיב. שמעתי גם פעם דברי תשבחות עליו מעמית שלו לספסל הלימודים באוניברסיטה.

הייתי רואה בגידוף הזה מעידה חד פעמית של ד''ר קור, אבל הוא מתעקש לחזור על יצירת המופת הזאת שוב ושוב. זו כבר לא מעידה; זו שריטה.

אם כך, ד''ר קור, אשאר בגבולות הנימוס. אני מציע לך להימנע מלדון בדברים שלא טרחת ללמוד לעומק. מונדיאל הוא מונדיאל, כשם שהסופרבול הוא סופרבול (ולא „משחק הגמר של ליגת הכדורגל האמריקאי”). ליגת האן.בי.איי (NBA) אינה „ליגת האיגוד הלאומי של כדורסל בארצות הברית של אמריקה“. כאשר ביטוי משתרש, הוא זוכה לטעם משלו. כשאני אומר „מונדיאל” אני חש את הטעם של החגיגה הצבעונית והחושנית הסוחפת את כל העולם. כשאני אומר „גביע העולם בכדורגל” עולה באפי ניחוחו של בית המרקחת. טפלון הוא, למעשה, פולי-טטרא-פלואורו-אתילן; אבל לצרכן היומיומי הוא טפלון. המונדיאל הוא מונדיאל, למרות שלוועדה המארגנת הוא באמת בסך הכל גביע העולם.

אז שאלנו ביטוי מהספרדית, ואולי גם עיוותנו אותו קצת. זו לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שאנחנו עושים זאת. דוברי האנגלית קוראים לתושבי הודו Indians וגם התושבים המקוריים של אמריקה נקראים Indians (או, לפחות, נקראו כך בטרם עידן העריצות של התקינות הפוליטית). בעברית קוראים לראשונים „הודים” ולאחרונים „אינדיאנים”. אנחנו לא חייבים לקבל את המגבלות הלשוניות וההיסטוריות של השפות מהן אנחנו שואלים מלים. למונדיאל יש מקום של כבוד ליד פרח החרצית. הדורות הבאים ידעו זאת, ללא ספק. עם קצת פתיחות תוכל להפנים זאת כבר כיום.

---