פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
וידויו של גמד רוחני
טורקיז קטן / יובל רבינוביץ (יום רביעי, 05/07/2006 שעה 21:23)


וידויו של גמד רוחני

ד''ר יובל רבינוביץ



לד''ר ללשון העברית אבשלום קור יש פינה קבועה בתחנת גלי צה''ל. אינני מאזין לה באופן קבוע, אך אני נהנה לשמוע אותה כשמזדמן. כמעט תמיד אני לומד משהו חדש. לאחרונה הוא מסיים את פינתו בטקסט כמעט קבוע, בשינויים קלים לאמור:
מי שאומר „מונדיאל” הוא גמד רוחני. המארחים הגרמנים אומרים „וולט מאייסטרשייפט”; הרוסים אומרים „צ'מפיונאט מירה”; הצרפתים אומרים „קופ די מונד”; האנגלים אומרים „וורלד קאפ” ובעברית השם הנכון הוא „גביע העולם”. אל תוותרו.
לעתים הוא משנה את „אל תוותרו” ב„אל תרפו” והוא אכן לא מרפה מהשטות הזו.

קודם כל – מדוע להשתמש בביטוי המסורבל „גמד רוחני”, כשהעברית מציעה מגוון של כינויים לבני אדם שכמות השכל בקודקודם מעטה? מדוע לא לכנות אנשים כמוני „טפשים”, „שוטים” או הביטוי הנאה „דבילים”?

אני לא רוצה להיגרר לשדה הזה ולומר מה דעתי על מי שמנצל את הבימה שניתנה לו כדי לכנות את בני הפלוגתא שלו בשמות גנאי. מה גם שלד''ר קור יש כמה זכויות. בשיחה קצרצרה שהיתה לי איתו פעם הוא היה נחמד ואדיב. שמעתי גם פעם דברי תשבחות עליו מעמית שלו לספסל הלימודים באוניברסיטה.

הייתי רואה בגידוף הזה מעידה חד פעמית של ד''ר קור, אבל הוא מתעקש לחזור על יצירת המופת הזאת שוב ושוב. זו כבר לא מעידה; זו שריטה.

אם כך, ד''ר קור, אשאר בגבולות הנימוס. אני מציע לך להימנע מלדון בדברים שלא טרחת ללמוד לעומק. מונדיאל הוא מונדיאל, כשם שהסופרבול הוא סופרבול (ולא „משחק הגמר של ליגת הכדורגל האמריקאי”). ליגת האן.בי.איי (NBA) אינה „ליגת האיגוד הלאומי של כדורסל בארצות הברית של אמריקה“. כאשר ביטוי משתרש, הוא זוכה לטעם משלו. כשאני אומר „מונדיאל” אני חש את הטעם של החגיגה הצבעונית והחושנית הסוחפת את כל העולם. כשאני אומר „גביע העולם בכדורגל” עולה באפי ניחוחו של בית המרקחת. טפלון הוא, למעשה, פולי-טטרא-פלואורו-אתילן; אבל לצרכן היומיומי הוא טפלון. המונדיאל הוא מונדיאל, למרות שלוועדה המארגנת הוא באמת בסך הכל גביע העולם.

אז שאלנו ביטוי מהספרדית, ואולי גם עיוותנו אותו קצת. זו לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שאנחנו עושים זאת. דוברי האנגלית קוראים לתושבי הודו Indians וגם התושבים המקוריים של אמריקה נקראים Indians (או, לפחות, נקראו כך בטרם עידן העריצות של התקינות הפוליטית). בעברית קוראים לראשונים „הודים” ולאחרונים „אינדיאנים”. אנחנו לא חייבים לקבל את המגבלות הלשוניות וההיסטוריות של השפות מהן אנחנו שואלים מלים. למונדיאל יש מקום של כבוד ליד פרח החרצית. הדורות הבאים ידעו זאת, ללא ספק. עם קצת פתיחות תוכל להפנים זאת כבר כיום.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כל אחד בתחום שלו
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 05/07/2006 שעה 23:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא ד''ר לגמדים

ואתה ד''ר לשלגיה (ולא לגמדיה)
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 2:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חקרתי את ההצדקה של אבשלום קור לתואר הד''ר שקבל,
כמו שלא חקרתי את ההצדקה לתוארו של יוסי בילין.

יש להדגיש כי אבשלום קור נעזר בתחקירנים לפינות הלשון שלו...

מה שמציק לי היא העובדה שמקדשים אנשים שקבלו תואר ד''ר,
אפילו שהם ראויים לתואר כזה, שלא לדבר על המקרים שאינם ראויים...
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 7:12)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול להתקומם כאוות נפשך. אם לא חקרת את ההצדקה – מדוע אתה מתקומם?

דוקטורט הוא תואר שלישי באוניברסיטה. בישראל יש 5 מוסדות המוסמכים להעניק אותו.

היעזרות בתחקירנים אינה פסולה.

וכעת אשמח אם תואיל להתייחס בצורה זו או אחרת לנושא המאמר.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (שבת, 08/07/2006 שעה 6:57)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יובל,
רציתה תגובה לנושא המאמר:
אני כן חושב שראוי להשתמש דוקא ב ''מונדיול'' מהסיבות:

1 - זו מילה אחת קצרה יחסית, שמגדירה במדוייק את מה שרוצים להגדיר בה.

2- היא מתחילה ב ''מונד'' שפירושו ''עולם'' בצרפתית, וזה מתאים.

3 - המילה הזו כבר מושרשת עמוק, ואין טעם לשנותה.

ולעניין תוארי הדוקטור:
פתיחת המאמר ב: ''לד''ר ללשון העברית אבשלום קור יש...''

היא אשר קוממה אותי בנושאי התואר ד''ר.
זה מזכיר את ''דוקטור למחול'' מהגשש,
אשר פירשו אותו בציניות ''מרפא את הרקדנים''.

אני משוכנע כי לא הייתה מתייחס למה שהתייחסתה, אם לאבשלום קור לא היה תואר ד''ר.

אין לי שום דבר נגדו.
הוא אדם חביב, לעתים מעניין, ואוהב את עיסוקו.

אבל לעשות ממנו אליל ?
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יובל רבינוביץ (שבת, 08/07/2006 שעה 8:05)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבטיחך נאמנה שהייתי מתייחס לאבשלום קור גם אם לא היה נושא תואר אקדמאי כלשהו.

מה שמרגיז אותי אינו העובדה שדעתו שונה מדעתי, אלא קביעתו שכל מי שדעתו שונה הוא טיפש, והעובדה שהוא משמיע דעה זו מעל גלי האתר של תחנה ממלכתית באופן קבוע.

לתואר האקדמאי אתה נטפל סתם. זהו עניין טכני ולא מהותי.
_new_ הוספת תגובה



אני מסכים כי יש לו הבעה ויחס מתנשאים
חזי (שבת, 08/07/2006 שעה 9:33)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מייחס את ההתנשאות דוקא לעובדה כי יש לו תואר ד''ר.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 12:55)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לד''ר קור יש תואר שלישי במדעי היהדות (ז''א, כמו כל מי שאיננו דוקטור למשפטים או רפואה, הוא ''דוקטור לפילוסופיה'', אבל תחום המחקר שלו הוא מדעי היהדות). הכותרת של עבודת הדוקטור שלו היא ''פיוטי יניי כעדות לעברית של ארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי''. המנחה שלו היה פרופ' אברהם טל מאוניברסיטת תל אביב. העבודה הוגשה ב-‏1988, ואושרה ב-‏1989. אתה יכול לקרוא אותה בסיפריה המרכזית בתל אביב http://genesis.tau.ac.il/F/ECXLPTS3VPXJN5RIGDDXPQQ5X...

לד''ר יוסף ביילין יש תואר שלישי במדעי המדינה (גם כאן, השם של התואר הוא ''דוקטור לפילוסופיה''). הכותרת של עבודת הדוקטורת שלו היא ''‫חיכוכים בין-דוריים בשלוש מפלגות בישראל''. העבודה הוגשה ב-‏1980, ואושרה ב-‏1981. אתה יכול לקרוא אותה ביפריה המרכזית באוניברסיטת תל אביב http://genesis.tau.ac.il/F/ECXLPTS3VPXJN5RIGDDXPQQ5X...
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 19:52)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצחקתני,

''‫חיכוכים בין-דוריים בשלוש מפלגות בישראל''.

אני לא חושב ''שהתרומה'' הזו לתרבות הישראלית מצדיקה להצמיד לאדם כמו יוסי בילין את התואר המכובד ד''ר,
לכל ימי חייו, וגם לאחר מותו...

אני הייתי מצמיד תואר ד''ר למי שתרם ממש לחברה ולתרבות,
ולא כל מי שכתב איזו עבודת מחקר שאין בה צורך...
_new_ הוספת תגובה



ומי אמר לך שאין צורך בעבודת המחקר של ביילין?
א. פרקש (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 23:27)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה אתה חושב שמחקר מאבקי הדורות במפלגות שליוו את תקומת ישראל בארצו לא חשובה למחקר וביילין לא ''תרם ממש לחברה ולתרבות''?

הרי בויכוח הזה אנו עסוקים עד ימינו אלה והויכוח בא לידי ביטוי בשורש החיכוחים הבין דוריים האלה. ראה את העבודה והליכוד כמה שונים הם היום מאבותיהם המיתולוגיים (נדמה לי שרק לנדאו את לנדאו נותרו זהים. אפילו בגין ג'וניור שונה מאביו הותרן). ומנגד ראה את דור גלילי ואלון לעומת פרץ ויולי תמיר. ההבדל הגדול ניכר גם בין בני מרשק איש ארץ ישראל השלמה (ושטבע את הכינוי ''השטחים המשוחררים'' מתוך שהוא התנגד לכינוי ה''שטחים המוחזקים'') לבנו יואל מרשק איש שלום עכשיו ומשורים עלומים.

הפיצולים האלה בין שלושה דורות (למשל שמואל דיין ח''כ הכנסת הראשונה עד השלישית, בנו משה דיין ונכדתו יעל דיין) מראים את הדרך שעשתה התנועה הציונית, לטוב ולרע.
_new_ הוספת תגובה



ומי אמר לך שאין צורך בעבודת המחקר של ביילין?
חזי (יום שישי, 07/07/2006 שעה 4:06)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרקש,

אם תפשפש בעיתונים ישנים,
תוכל למצוא מאמרים, ועבודות מחקר, טובים ומועילים,
אשר גדולים בערכם מעבודת הדוקטורט של יוסי בלין (למשל).

אף אחד לא חשב שמגיע לכותבי מאמרים אילו, תואר ''אצולה'' כל שהוא.

אני הייתי מעניק לשייקה אופיר (למשל),
תואר דוקטור במקום התואר שהוענק ליוסי בילין,
כיון שתרומתו לחברה, לתרבות ולהסטוריה של ישראל,
עולה באין ערוך על זו של יוסי בילין,
(מדובר על ''עבודת'' הדוקטורט ולא על הפעילות הפוליטית,
אשר בודאי לא עבורה קיבל את התואר).

בעניין זה, היה לי ויכוח עם יובל, לפני מספר חודשים,
והוא טען אז כי למוסדות אקדמיים יש ''לגיטימציה'' (מילה בסגנון זה, וזו לא המילה המדוייקת) להענקת תואר דוקטור,
וכי גם לשם כך הם קיימים.

טענה זו אינה מצדיקה הצמדת תוארי ''אצולה'' ביד נדיבה.
_new_ הוספת תגובה



ועל אחת כמה וכמה הזכות הקודמת של מחברי ספרים רבים
חזי (יום שישי, 07/07/2006 שעה 5:10)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אשר יש בהם תרומה הרבה הרבה גדולה מתרומתם של אבשלום קור ושל יוסי בילין (למשל),
ואשר בהחלט יש להם זכות קדימה לקבלת תואר אצולה זה...

אלא מה,
הם לא עברו דרך המסלול ''האקדמי'' המקובל...
_new_ הוספת תגובה



ועל אחת כמה וכמה הזכות הקודמת של מחברי ספרים רבים
א. פרקש (יום שישי, 07/07/2006 שעה 6:55)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתעקש להכות את המומחה לא ע''י ויכוח על עובדות וניתוחן המתודולגי אלא בזליגה לטיעונים שאינם קשורים בכלל לעניין שבויכוח. תואר דוקטור אינו ניתן על ''תרומה לחברה'' והוא אינו תואר ''אצולה''. תואר זה הוא תואר אקדמאי מיקצועי על עבודה המחדשת בתחום המחקר ולכן אינו ניתן למי שתורם במשחק או כתב ספר יפה. מאמר בעיתון אינו פלטפורמה לקבלת דוקטוראט. יש כללים, נוהלים, מסגרת והנחיה לכתיבת דוקטוראט (ואקדמאית בכלל) וכתיבה עיתונאית אינה ממין העניין. התורמים כסף או כבוד לאוניברסיטה מן הצד יכולים לקבל תואר דוקטור לשם כבוד.

כמו שאמרתי עבודת דוקטוראט מאושרת ע''י פורום אקדמאי מקצועי ונבדקת תרומתו וייחודו לעניין המקצועי שנחקר בו. כל הטיה פוליטית של פרשנות - תמיכה או ביטול עבודת הדוקטוראט, היא פשע נגד המהות האקדמאית. מקרה מובהק של הזניית האקדמיה בעבור פוליטיקה זולה היתה בעבודת לתואר שני (לא מצאתי מקרה מובהק וברור לגבי הדוקטוראט)המפוברקת שלתדי כץ בעניין ערביי טנטורה ולוחמי חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות.

תואר דוקטוראט אינו ניתן ע''י כל אחד לכל אחד אלא ע''י אוניברסיטה שהוכרה לצורך זה ע''י המדינה ושליחה למטרה זו ''המועצה להשכלה גבוהה''. המדינה מאשרת לאוניברסיטאות להעניק דוקטוראט בנושאי לימוד שונים לאחר שבדקה מכלול קריטריונים והגיעה למסקנה שהאוניברסיטה עומדת בהם. הקריטריונים הם אקדמאיים וחינוכיים ולא פוליטיים. זאת כנראה ה''לגיטימציה'' שיובל התכוון אליה. ואין לכך שום חלק להענקת ''תוארי האצולה ביד נדיבה'', לא מחלקים תוארי דוקטוראט אלא מעניקים אותם רק לראויים.
_new_ הוספת תגובה



ועל אחת כמה וכמה הזכות הקודמת של מחברי ספרים רבים
חזי (יום שישי, 07/07/2006 שעה 9:23)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פרקש,

אין לי וכוח על הצורה אשר ניתן התואר ד''ר.

כל מה שאני טוען, שמקבלי תואר זה,
נכנסים באופן אוטומטי למעמד מיוחד אשר מקביל
לתוארי ''אצולה'' אשר היו מקובלים באירופה.

אני מתקומם נגד הנוהג בחברה שלנו לקדש את בעל התואר הזה.

ישנם רבים בעלי תוארי ד''ר אשר מצניעים תואר זה, ולא ''דורשים'' מהחברה להוסיפו בתחילת כל התייחסות לשמם.

לאחרונה יצא לי לשוחח עם בעלי תואר ד''ר אשר לא מבינים בין ימינם לשמאלם (בתחום קבלת התואר).
זה רק מראה כי יש אינפלציה במקבלי תואר זה.

אולי הגיע הזמן ליצור מוסד אשר יחלק תוארי כבוד לאנשים אשר באמת ראויים לכך
(כמו מקבלי פרס ישראל, כמו כותבי ספרי מדע ומופת מקוריים וייחודיים,
ועוד אנשים שבאמת באמת ראוים לתור כבוד לפני שמם...
_new_ הוספת תגובה



כל אקדמאי וכל דוקטור חייבים להוכיח עצמם יום יום, שעה שעה
א. פרקש (יום שישי, 07/07/2006 שעה 11:51)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהם כשיריםלתואר, בדיוק כמו שכל יהודי חייב להיות יהודי כל רגע ורגע. אין הנחות כי אקדמאי כמו יהודי, קיבלו על עצמם עול של מחוייבות לסטנדרטים מסויימים לפיהם הם חייבים לנהוג. מי שמפר את הסטנדרטים האלה אינו ראוי לתואר ולמעמד. באקדמיה שוללים מהאקדמאי את תוארו וביהדות מוציאים את האדם מהכלל.
_new_ הוספת תגובה



כל אקדמאי וכל דוקטור חייבים להוכיח עצמם יום יום, שעה שעה
חזי (יום שישי, 07/07/2006 שעה 12:05)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הייתי שמח לעבור על ''רשימה'' של שלילות תוארי ד''ר,
בשנה האחרונה.

מה שאתה מתאר כאן הוא אוטופיה.

המציאות הינה באמת עגומה, בנושא זה...
_new_ הוספת תגובה



כל אקדמאי וכל דוקטור חייבים להוכיח עצמם יום יום, שעה שעה
א. פרקש (יום שישי, 07/07/2006 שעה 15:06)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן שהמציאות עגומה. אבל אתה חייב להוכיח את דבריך על בסיס בחינה מתודולוגית ומקצועית ולא לפי ענייני אמונה ופוליטיקה.
_new_ הוספת תגובה



יופי, נתתה כאן רעיון לעבודת דוקטורט בנושא זה
חזי (יום שישי, 07/07/2006 שעה 16:04)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין אם יש התייחסות בחוק, לחובה בשימוש בתואר ד''ר
לפני שם בעל התואר...
_new_ הוספת תגובה



לא קיימת חובה ככלל, קיימת זכות
א. פרקש (יום שישי, 07/07/2006 שעה 16:18)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חובה קיימת רק במקרה של פרסום מידע, חוות דעת, החלטה, הכרעה, הערכה של בעל המקצוע בעניינים הקשורים למומחיותו.
_new_ הוספת תגובה



אני נוהג ''לחלק'' תוארי ד''ר לאנשים רבים בפניה אליהם ותוך שיחה
חזי (שבת, 08/07/2006 שעה 19:18)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש לזה שתי מטרות:

1 - לתת לאיש השיחה שלי הרגשה טובה.
2 - להפחית מערכם של תוארי ה ד''ר.

לדעתי,
יש לאמץ נוהג חדש, ולהעניק תוארי ד''ר לחתני פרס ישראל.
זה יוסיף מימד חדש לפרס זה.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום ראשון, 09/07/2006 שעה 15:03)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז תצחק.

אתה מדבר שטויות, ועושה את זה בלי חשבון, וחבל. התואר דוקטור הוא לא פרס על תרומה לתרבות, אלא תואר שמציין את העובדה שהאדם שנושא את התואר קיבל אותו מטעם אוניברסיטה מוכרת.

''אדם כמו יוסי בילין'' הוא אדם שלמד לשלושה תארים באוניברסיטה מוכרת, ועל כן קיבל את התואר דוקטור לכל חייו.

אתה יכול להצמיד איזה תואר למי שתרצה.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום ראשון, 09/07/2006 שעה 16:46)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה שיוסי בלין למד שלשה לתארים לא צריכה להזיז לי.

מצידי הוא יכול ללמוד לעשה תארים, ועדיין לא אהיה חייב לו שום דבר...

ודאי לא אהיה חייב להקיש את המילה ד''ר, עם ההכרח ללחוץ על מקש shift.

זה שאוניברסיטאות צריכות להתקיים ולפרנס ביד רחבה שרשרת של בעלי תואר, עם משכורות עתק, כדי שיוכלו להעניק תוארי ד''ר, כדי שיהיה צורך למשלם המיסים להגדיל את משכורותיהם של מקבליו, בגלל התואר,
...
ועוד השרשרת ארוכה...

לך תבקר באווניברסיטאות ותראה על מה מבזבזים שם את הזמן.
יושבים סטודנטים, ורושמים מילה במילה מה שמרצים מדקלמים מילה במילה, כדי שהם יכלו לחזור ולכתוב בבחינות , מילה במילה, מה שהמרצים הכתיבו להם.

שיטת השינון עדיין שולטת באוניברסיטאות.

לא מחשבה מקורית,
לא מסקנות מקוריות,
רק שינון...

מה הפלא שמקבלי תארים אוניברסיטאיים הם רובוטים מהלכים ?
_new_ הוספת תגובה



נניח שאתה צודק...
א. פרקש (יום ראשון, 09/07/2006 שעה 22:34)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(אבל אתה בודאי שאפילו לא מתקרב לאמת וכל זאת מרתיעה בלתי מובנת לדעת)... האם הלימוד בישיבות הוא מחשבה מקורית או מסקנה מקורית או שלחילופין כולם מצטטים את הרעבע ומשננים הילכות סתומין, הלכות מרחץ ושאר הילכות משנה.... ואח''כ אפילו יוצאים רעבעאים בעצמם.
_new_ הוספת תגובה



נניח שאתה צודק...
חזי (יום שני, 10/07/2006 שעה 0:13)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם הלימוד בישיבות הינו בזבוז של זמן ומשאבים.
זה כבר סיפור אחר.

הפרה הקדושה שנקראת ''חופש אקדמאי'' הולכת ומסתאבת.
גומים אינטרסנטיים (בעלי כוח והשפעה) אינם מוכנים לנגוע בה.
אני הייתי מקצץ בהרבה את התמיכה בכסף ציבורי באוניברסיטאות,
ומקצה את החסכון ממנו להרחבת השתלמויות מקצועיות,
לעובדים, בתחום עיסוקם.

התופעה הינה נפוצה, של רכישת תואר אקדמי,
רק עבור קבלת תוספת משכורת, כאשר מקבל התואר אינו עוסק בתחום התואר, וגם אינו מתכוון לכך בעתיד...
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום שני, 10/07/2006 שעה 10:21)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא חייב כלום לאף אחד, לא לביילין, לא לקור, לא לרבינוביץ ולא לבר-ניר. אתה יכול לכתוב את השם שלהם בלי התואר שלהם (הנה, כרגע עשיתי את זה).

ובקשר לאוניברסיטאות, בגלל שבילית שם כמה שנים יותר ממך, אני יכול להגיד שאתה פשוט לא יודע על מה אתה מדבר. לא בתואר ראשון, וודאי שלא בתארים גבוהים יותר (תארים מחקריים, לא תארים לצורך העלאת שכר במגזר הציבורי), שם חייב כל מקבל תואר להגיש עבודת מחקר מקורית שעומדת בתנאים אקדמיים גבוהים למדי.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום שני, 10/07/2006 שעה 23:02)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יואב,
הכל יחסי.

העולם עבר טלטלה עזה רק בעשר השנים האחרונות,
בגלל האינטרנט.

גם קודם לכן, הלך וירד הצורך באוניברסיטאות (במתכונת הישנה),
על-מנת להכשיר אנשי מקצוע טובים.

האוניברסיטאות עדיין לא הפנימו את המהפכה של האינטרנט.

היום אפשר בלחיצת כפתור לקבל מידע מעודכן, אשר יעלה בערכו על ''עבודת מחקר מקורית שעומדת בתנאים אקדמיים גבוהים למדי'' (כפי שכתבתה).

כך שזה כבר אינו כל-כך נחוץ כמו בעבר.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יובל רבינוביץ (יום שני, 10/07/2006 שעה 23:46)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאט לך. האינטרנט עדיין לא הגיע לרמת פירוט הידע שאתה מייחס לו.

עבודת הדוקטורט שלי, שללא שום ספק אתה תראה אותה כבלתי חשובה, היתה תחת הכותרת „ההיסטוריה של המחקר על אבני דרכי השתן בארץ ישראל”. העבודה עסקה במחקרים שפורסמו על פני כמה עשרות שנים וניסתה להתמודד עם השאלה מה גרם לכך שהמחקר נפסק, למעשה, בשנות ה-‏60 של המאה שעברה.

במבוא לעבודה סקרתי את הטכניקות שבהן השתמשו לטיפול באבני דרכי השתן במאות השנים האחרונות, ובדרך אגב התברר שיש הבדלים במיקום האבנים כתלות באיזור הגיאוגרפי (כפי הנראה בשל הבדלים בדיאטה).

ככל הידוע לי קראתי את *כל* המאמרים שעסקו באבני דרכי השתן בעיתוני הרפואה המקצועיים בארץ שהתפרסמו על פני כשלושים שנה. הדבר דרש כיתות רגלים ניכר בין אוניברסיטאות שונות בארץ וראיונות עם רופאים שהיו מעורבים במחקר (למעשה ראיון אחד. על ראיון אחר ויתרתי, היות שהאישיות האמורה כבר לא היתה צלולת-דעת). כבונוס התגלה לי „שיפוץ” של הנתונים באחת העבודות.

אתה מוזמן לנסות להשיג זאת דרך האינטרנט. בהצלחה.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום שלישי, 11/07/2006 שעה 5:10)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יובל,

זה מה שאני טוען.

עבודת דוקטורט לפני עשר שנים ויותר, הצריכה הרבה מאוד עבודת חיפוש וחקירה, אשר הצריכו באמת כיתות רגליים.

היום אפשר לעשות את מרבית העבודה הזאת דרך האינטרנט, בקלות רבה.

אגב,
ברור לי כי המקור של תואר דוקטור, היה בהסמכה לרפואה.
אני תמה מדוע באוניברסיטאות לא יצרו כינוי חדש לתואר הסמכה אשר לא מתייחס דוקא לרפואה ?
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
א. פרקש (יום שלישי, 11/07/2006 שעה 8:27)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נניח שתיאורטית היום דוקטוראנט צריך לכתת רגליים הרבה פחות מפעם, האם זה פוגע ברמת עבודת הדוקטוראט שהוא יכתוב?

לדעתי גם כיום צריכים להפעיל את הראש כמו פעם, בכל מקרה וללא קשר ישיר לעבודת הרגליים.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום שלישי, 11/07/2006 שעה 10:06)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה מידע שאפשר להשיג בלחיצה על כפתור, וגם אותו אתה לא יודע. המקור של תואר דוקטור, *לא* היה בהסמכה לרפואה, אלא דווקא בהסמכה למשפטים. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%9...
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום שלישי, 11/07/2006 שעה 10:04)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התפקיד של האוניברסיטאות הוא לא ''להכשיר אנשי מקצוע'', בשביל זה יש מכללות. התפקיד של האוניברסיטאות הוא לקיים מחקר אקדמי.

בעשרות אלפי לחיצות כפתור לא תצליח למצוא מידע מעודכן אשר יעלה בערכו על עבודת מחקר לתואר שלישי. בשביל זה צריך שני דברים:
1. לעבוד, ולעבוד הרבה.
2. להיות בעל יכולות אינלקטואליות ונפשיות לביצוע עבודת מחקר כזאת.

נחוץ או לא, זאת כבר שאלה אחרת לגמרי.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום שלישי, 11/07/2006 שעה 18:51)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצויין.

אם תפקיד האוניברסיטאות לקיים מחקר אקדמי,
אז אין סיבה שבוגר אוניברסיטה אשר לא עשה מחקר אקדמי, ותסכים שרובם הם כאילו,
יקבל תוספת משכורת עבור תואר שקבל מאוניברסיטה.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום חמישי, 13/07/2006 שעה 11:50)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה עובר לנושא אחר לגמרי.

בעיקרון כל אדם צריך לקבל משכורת לפי התפוקה אותה הוא נותן לאירגון. הבעיה היא שקשה מאד לדעת מה תהיה התפוקה אותה יתן אדם לאירגון לפני קבלתו. מה עושים, מנסים להעריך מראש בעזרת סטטיסטיקה איזה אנשים יתנו תפוקה גבוהה יותר. בדקו וגילו שיש התאמה מובהקת בין השכלתו של אדם לבין התפוקה שלו. זו הסיבה שאנשים משכילים מקבלים תוספת למשכורתם, וכיום זו גם אחת הסיבות שאנשים בוחרים לשפר את השכלתם.
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
חזי (יום חמישי, 13/07/2006 שעה 19:39)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה הוא אשר משנה את הנושא.

טענתה כי האוניברסיטאות אינן מכשירות למקצוע.

אז אל תבוא בדרישה שהבוגרים יהיו ''בעלי מקצוע''...
_new_ הוספת תגובה



אני דווקא מתקומם על האינפלציה בתוארי דוקטור
יואב (יום ראשון, 16/07/2006 שעה 10:34)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איפה באתי בדרישה שהבוגרים יהיו ''בעלי מקצוע''?
_new_ הוספת תגובה



לא ולא
רמי נוי (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 12:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבשלום קור, שלעיתים הוא טרחן לא קטן, צודק הפעם.

המפעל מכונה באנגלית FIFA WORLD CUP וכונה בארצנו עד 1982, הגביע העולמי בכדורגל, ואז, באיזה מין פרץ חנופה ללהג הלטיני, הפך להיות מונדיאל.

מיותר לחלוטין, וצורם לאוזני.
_new_ הוספת תגובה



לא ולא
א. פרקש (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 17:00)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבשלום קור הוא מופת של לשונאי ובלשן. דיבורו קולח ודבריו חכמים וניכר שהוא בקיא בעסוקו.
_new_ הוספת תגובה



הבנת הנקרא? טענתי שאבשלום קור צודק
רמי נוי (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 23:27)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הבנת הנקרא?
א. פרקש (יום חמישי, 06/07/2006 שעה 23:30)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התייחסתי למשפטך הזה: ''אבשלום קור, שלעיתים הוא טרחן לא קטן, צודק הפעם'' שמעיד על הכלל שאינו צודק לכאורה, אלא רק הפעם.

הוא צודק הרבה יותר וברוב התבטאויותיו, בעיקר המקצועיות, אך לא רק.
_new_ הוספת תגובה



מינוחים כבקשתך
אלכסנדר מאן (יום שישי, 07/07/2006 שעה 0:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו, אני משער שעל מנת שלא להיהפך לגמד רוחני, עליך להשתמש במינוח שזה עתה המצאתי: ''גביעולם''. המהדרין יכולים לאיית זאת בעגה יידית ולומר ''גביעוילם'', או גביעוילם-גוילם
_new_ הוספת תגובה



מינוחים כבקשתך
א. פרקש (יום שישי, 07/07/2006 שעה 6:57)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או ''גְוֹויְילֵעם'', נשמע קצר, קל ביטוי וקולע.
_new_ הוספת תגובה



קצר וקולע
רינה בן-שחר (שבת, 08/07/2006 שעה 23:32) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכימה עם יובל רבינוביץ. העברית קלטה מילים לועזיות רבות והיא חיה אתן בשלום, עד כי קשה לתאר שיחה או טקסט כתוב עברית בלא מילים לועזיות. אחד הסימנים לקהילייה לשונית הבוטחת בלשון שהיא משתמשת בה, שהיא מגלה גמישות ואינה חשדנית ועוינת באופן קיצוני כלפי השפעות זרות. בתחילת המאה העשרים, בשלבים הראשונים של החזרה לדיבור העברי, הייתה התנגדות גלויה ומוצהרת לשימוש במילים לועזיות. ואמנם חשו אז חוסר ביטחון באשר ליציבותה של העברית ולסיכוייה לשמש כלשון טבעית בארץ ישראל.כיום, לשמחתנו, אפשר לרופף את המתח.
_new_ הוספת תגובה



קור, רוח
טל כהן (יום רביעי, 12/07/2006 שעה 9:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קור משתייך בבירור לאסכולה לפיה שפה מוכתבת, ולא נוצרת: הוא פרסקריפטיביסט. לאנשים שכמותו אין את שאר-הרוח להבין כי שפה יכולה לקבל מונחים משפות זרות, ואין בכך כל פסול; להיפך, הדבר מוביל להעשרת השפה -- הרבה יותר ממילים ''סינתטיות'' שנוצרות ב''מעבדה''. נכון, ''גביע העולם'' הוא צירוף עברי טבעי, אבל ''מונדיאל'' גם היא מלה עברית למהדרין, משום שנעשה בה שימוש שוטף על-ידי דוברי עברית בטקסטים עבריים, זה כבר שנים רבות -- וזהו המבחן האמיתי לשייכותה של מלה לשפה. אפשר לטעון כי זוהי מלה ממשלב נמוך, ולא ראוי שאישיות רשמית תשתמש בה -- למשל, הפרסומים של מפעלי הכדורגל השונים בארץ ראוי שישתמשו בצירוף ''גביע העולם'', ממש כפי שעדיף שישתמשו בביטוי ''המועצה להימורים בספורט'' ולא ''הטוטו''. מכאן ועד כינויי גנאי למי שמדבר במשלב נמוך יותר בשפה יומיומית, המרחק גדול...
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי