המספר 666, כתאריך היום, מלווה את התרבות המערבית מזה כ-1700 שנים, מאז נחתם ספר ה''התגלות'' (חזון יוחנן) בברית החדשה, פרק 13 פסוק 18
בָּזֹאת חָכְמָה מִי שֶׁבִּינָה לוֹ יְחַשֵּׁב מִסְפַּר הַחַיָּה כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. המסַפֵּר את סיפור חזרתו של ישוע לחיים שלושה ימים לאחר צליבתו. בעוד המִספָּר ''שש מאות שישים ושש'' הוא מספר חדש יחסית, לצורך ענייננו, ''רק'' מהמאה ה-3 לספירה, הרי שכל הביטויים, האלילים והתכונות שמסמלים הרוע והרשעות במספר הזה היו קיימים כבר הרבה מאות ואלפי שנים קודם לכן, בתרבויות קדם, אם כי הם בוטאו באופנים אחרים.
בתנ''ך מופיע המספר 666 מספר פעמים באופן ניטראלי (בניגוד למשמעותו בנצרות) כמו מספר חוזרי גלות בבל מבני אדוניקם כנאמר בעזרא
(ב, יג) בְּנֵי, אֲדֹנִיקָם – שֵׁשׁ מֵאוֹת, שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה. (אם כי בנחמיה מספרם הוא 667,
(נחמיה ז, יח) בְּנֵי, אֲדֹנִיקָם – שֵׁשׁ מֵאוֹת, שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה). במלכים א נקשר המספר לכמות רכישת הזהב השנתית של המלך שלמה כמסופר במלכים א
(י, יד) וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב, אֲשֶׁר-בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת – שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, כִּכַּר זָהָב.
השטן בתרבות הנוצרית
בנצרות הקלאסית והראשונית, המספר 666 מתאר ומסמל את
הכוח האנטי נוצרי. בסיפורת הנוצרית מיוחסים לו תכונות של רוע, זדון ותככנות שכל כוונותיו להיאבק באלוהים, הטוב. האנטי נוצרי (Antichrist) חובֵר לשטן ולכוחות הדמונים (הבלתי מאמינים בנצרות) לצאת למלחמת חורמה באמונה ובטוב באחרית הימים, ואז, על פי אמונתם, תבוא הגאולה בנצחון המאמינים על האנטי מאמינים. הנצרות לקחה את מרבית עקרונותיה וכלליה הראשונים מן היהדות, ובתוך כך היא לקחה את סיפור אחרית הימים כמסופר בברית הישנה (בעיקר ביחזקאל ובדניאל) תוך שהיא משנה מעט במסרים כדי להבהיר את המשמעויות הרצויות לה. המספר 666 אוּמץ כסמל האנטי נוצרי משום שבגימטריה ביוונית '
אנטיכריסט' נותן את המספר: 666.
הסיפור הזה הוא הבסיס לסיפור 'ארמגדון' (הר מגידו), אז באחרית הימים כוחות השטן תוקפים את כוחות הטוב להשמידם ואלוהים עוזר לכוחות הטוב, והקרב המכריע מתרחש בעמק ישראל,לפתחת תל מגידו. קרוב לודאי שסיפור 'ארמגדון' ו-666 מבוססים על סיפור עממי קודם של מלחמת 'גוג ומגוג' התנ''כית.
לפי האמונות הגְנוסטיות (הכתות שמטפחות את המיסטיקה כמימוש לאמונתן) בנצרות, השטן התברך ביכולת לתת מידע (נשען על רעיון התפוח בסיפור אדם וחווה) והוא מכונה שם לעיתים קרובות ''לוציפר'' ('מביא האור' – נושא, מביא: ferre, אור: lux - lucis).
ולתימוכין, הם קושרים את הדברים לישעיהו
(יד, יב) אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר; נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, חוֹלֵשׁ עַל-גּוֹיִם. הילל בן שחר, לפי אמונתם זו, הוא לוציפר והוא שני לאלוהים ומקומו בגן עדן, אבל הוא אינו עומד בפיתויי החומר והתאווה וכושל בנסיון למרוד באלוהים (חטא ההיבריס), ומגורש מגן עדן ביחד עם שאר מלאכיו שחברו אליו. ומאז הופך לוציפר להיות (devil) השטן וה'דמונים' (שדים) לעוזריו. הביטוי שלהם בתנ''ך, לדעת הגנוסטים הם 'שעירים' – שעיר לעזאזל – ו'שדים', ומכאן נובעים הביטויים ''דמונולוגיה'' ו-to demonize.
וקיימת, כמובן, ''
כנסיית השטן'' שפורחת בעשורים האחרונים בעיקר בארה''ב. הם עובדים את הרע, ה - beast כדי לפייסו ולפצותו. וישנם החוטאים בחטא ההוּבריס (Hubris), שהוא ביטוי מיתולוגי בטרגדיות היווניות לחטא הגאווה והפעלת אלימות בלתי מרוסנת של החזק כנגד החלש, הראוי לעונש האל, הוא אל ההיבריס (Hybris). ההיבריס הוא פרסוניפיקציה של אלה המאמינים באמונת האלימות. המונח הזה נקשר בעשורים האחרונים ע''י גורמים אנטישמים, חובבי ההיבריס, לישראל בשל הקירבה הפונטית בין הובריס, היבריס וה-Hebrew. והינה ציטוט של ערבים נוצרים ביחס ליהודים,
כמובא בממר''י, המלמד הרבה על דעת חוגים דתיים פלסטיניים, פרשנותם את המצב הפוליטי במונחים תיאולוגיים: ''ישו אמר פעם ליהודים: 'אתם בני שטן ועושים את רצונו של אביכם השטן'. הם השיבו: 'לא, אנו איננו בני שטן, אנו בניו של אברהם'. הוא השיב להם: 'אם אתם בניו של אברהם הייתם עושים את מעשיו והוראותיו של אברהם, לכן אתם בניו של השטן'. אני שואל את מנהיגי העולם הנוצרי: אם ישו המשיח אומר על היהודים שהם בניו של השטן, מה זה אומר לגבי היהודים? שהם בניו של השטן! השטן הרג אנשים מתחילת הדרך. מי אם כן הם עובדי השטן? אלו שמבצעים את מעשיו של השטן!''
השטן הפגאני
באחת מהכתות-דתות פגאניות, בדת הוודו, שנוצרה במפגש העבדים האפריקאים עובדי האלילים והכובשים הנוצרים פורטוגזים/ספרדים בדרום אמריקה (בעיקר ברפובליקה הדומיניקנית, האיטי, קובה וברזיל) לוציפר מקבל את מעמד האלוהות. ישנם לוציפרים רבים. לכל עדה, כת וקבוצה הלוציפר שלה. הטאטו והפירסינג הם מנהגים פגאניים בתרבות הוודו והם מבטאים את מחוייבותו של המאמין ואת הברית שכורת המאמין עם הלוציפר הפרטי שלו.
השטן בתרבות האִסלאם
השטן בתרבות האִסלאמית מסמל את הרע, את הפיתוי ואת מי שאינו מוסלמי, והוא בבחינת 'דאר אל חרב' (ארץ המלחמה) הראוי להישמד בחרב. מאחר שתקומתו של האִסלאם נבע מהיהדות והושפעה בחלקה גם מהנצרות, קבעו ראשוניה שאין מאמיניהן ראויים למיתה בחרב, אלא לחיות בקרב המוסלמים במעמד נחות מהמוסלמים וכבני חסות להם. יתר בעלי האמונות האחרות סבלו מנחת ידם של המוסלמים. בפועל לא תמיד שמרו המוסלמים על עקרון זה, ואפילו מאבקם הראשון ביהודים התחוללו בין הנביא מחמד ליהודים בחצי האי ערב. כתוצאה מכך, כלל הקוראן מספר אמירות חריפות על היהודים. התבטאויות נגד יהודים הופיעו גם בכתבי פולמוס אִסלאמיים מאוחרים יותר. באמירות אלה, בעיקר בחדית', מעין התורה שבעל פה, הושוו היהודים והנוצרים לשטן עם כל שמשמעויות הנילוות לכך. ואכן, במלחמת המוסלמים ביהודים, נטבחו במאה ה-7 רוב יהודי כורייש.
בשיאו של החג', העליה לרגל למכה ולמדינה, אותה חייב מוסלמי לעשות לפחות פעם בחייו, עולי הרגל עורכים טקסי סקילת השטן על הר ערפאת. עולי הרגל זורקים את האבנים על מקומו של השטן על שבא ואמר לאברהים שיקריב את בנו ישמעאיל לעולה אבל ברגע האחרון בא אללה, הצילו מהמאכלת ושלח לו כבש לעולה. הטקס הזה נמשך שלושה ימים.
במלחמת הקיום בין האִסלאם (הסוני והשיעי) והיהדות על ארץ הקודש, מצטייר הישראלי כחזק (גוליית) שמכה בפלישתי החלש (דוד), תוך גניבת זהויות והיפוך משמעויות מהסיפור המקראי, בבחינת הרצחת וגם ירשת. ברור לנו שבהשוואה זו נעשית גניבת תודעה היסטורית עמוקה וזהות ברורה מתוך רצון לשרש את המכנה המשותף עליו מבוססות התרבויות והדתות העתיקות לצורך קידום אידיאולוגיה כוחנית ושטנית שבאה להשריש שורשים חדשים של גניבת זהות ומלחמה בטוב. אך בעוד האִסלאם הסוני 'עדכן' את הגדרתו את ה'שטן' בהתאם למאבק הלאומי דתי עוד לפני מפעל ההתנחלות הציונית (האנטישמיות חדרה דרך הערבים הנוצרים באמצע המאה ה-19, עלילת הדם בדמשק), הרי האִסלאם השיעי היה קיצוני ותקיף כנגד היהודים וידוע לחרפה המסע נגד היהודים בתקופה הצפאווית (1722-1501), שבה סבלו היהודים מרדיפות קשות, וקהילות שלמות אולצו להמיר את דתן או הושמדו. (וב''פסוקי שטן'' של סלמן רושדי בכלל לא נגעתי).
באִסלאם התפתח לוציפר הטוב, בשם 'ג'ין', נשמות של אש/אור (ולמעשה זה מונח פרה-אִסלאמי בתרבות ערב). הג'ין היו פועלים בלילות ונעלמים בימים, היו לעיתים הופכים לבלתי נראים או לחיות. הדמות ההיסטורית-מיתולוגית הזו השפיע על הספרות, כמו באללאדין (חוק/דין האלוהים) וסיפורי אלף לילה ולילה, ויצרה אף סרטים/דמויות טלויזיוניות, כמו מלחמת הכוכבים וג'יני מ'נערת החלומות' (
I dream of Jeannie).
באמריקה של שנות ה-60 נולד אִסלאם אורתודוקסי סוני שחור חדש עם מלקולם X, אִסלאם זה רואה, בין יתר עקרונותיו, באדם הלבן את השטן עצמו (השטן טמון באדם הלבן מעצם בריאתו).
השטן בתנ''ך
גם בתנ''ך מוזכר השטן מספר פעמים בהקשרים ובתיאורים שונים. לשטן אין מעמד מכריע ודומיננטי בתודעת היהודי בתנ''ך. אחד הפירושים בתנ''ך לשטן הוא של גורם עושה צרות, גורם ארצי או רוחני, כמו הדד האדומי במלכים א
(יא, יד) וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה, אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי: מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא, בֶּאֱדוֹם.
לעיתים הוא כאופוזיציונר המציב מכשולים בפני המתפתה להיות האיש הרע, כמו במקרה בלעם, בספר במדבר
(כב, כב) וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.
או כמלאך בן האלוהים המקטרג כנגד היקום וכנגד צדיקיו להעמיד במבחן אלוהים ואדם, כמו בספר איוב
(א, ו ואילך) ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב: כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע... יא וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ, וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ – אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ, יְבָרְכֶךָּ. יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ – רַק אֵלָיו, אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ.
באיוב פרק ב הסצינה מחריפה לשיאה:
ד וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר: עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ – יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ. ה אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ, וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ – אִם לֹא אֶל פָּנֶיךָ, יְבָרְכֶךָּ. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הִנּוֹ בְיָדֶךָ: אַךְ, אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. ז וַיֵּצֵא, הַשָּׂטָן, מֵאֵת, פְּנֵי יְהוָה; וַיַּךְ אֶת אִיּוֹב בִּשְׁחִין רָע, מִכַּף רַגְלוֹ עד (וְעַד) קָדְקֳדוֹ.סוף דבר, או בעצם סוף מספר
בינתיים אנחנו קוראים שמס' טלפון קטארי
666-6666 נקנה ב-1.5 מיליון שטרלינג. המספר מוצע לאחמדינג'אד לאחר שיתקוף את ישראל.
אבל למה לכל הרוחות הם משגעים לנו את השכל עם ה-666 הזה? חוקרים שבדקו את הגרסאות הראשונות של ספר ה''התגלות'' הגיעו למסקנה שהמספר האמיתי של השטן הוא
בכלל 616! האם הם החמיצו את המועד בחצי שנה? האם זוהי שוב קונספירציה נוספת של היהודים?
העיקר שנעבור את היום בשלום!
666 – שורש הרע ומה שביניהם
כלומר
