המלחמה בהיסטוריה מול קצבות וטמטום: למר גורביץ | |||||
מיכאל שרון ז''ל (יום שישי, 07/06/2002 שעה 14:01) | |||||
|
|||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=2647 | |
צבא חכם | |
רועי בלום (יום שישי, 07/06/2002 שעה 21:47) | |
למעשה אתה צודק באומרך כי חובה שיעשה מה שאמר המפקד אחרת הצבא עלול ליפול, השאלה היא מה יקרה כאשר מפקד לא כשרוני ומוביל את חייליו למוות. על כך כבר נאמר בעבר, כי המרחק מהצל''ש לירי על בגידה קרוב מאוד. אם הפלת את מפקדך מה''סוס'' והבאת לניצחון בקרב, מירב הסיכויים שתקבל צל''ש ואולי אפילו תועלה בדרגה, ואם הקרב לא הצליח יתכן מאוד שתעמוד מול כיתת יורים. השאלה הנישאלת היא האם יש קו אדום בסרוב פקודה, ואם כן היכן הוא עובר, האם על מנת להציל גדוד ראשי מפקד אותו הגדוד לשלוח למוות כיתה? ואם כן האם להם שיודעים הם שהמוות בטוח יש זכות לסרב? הצבא בהמון מיקרים מזכיר גיבורים, אותם אנשים שעשו מעשה שלא פעם גרם להצלת חייהם של אחרים אולם סיכן את חייו של אותו גיבור. ונשאלת השאלה במה חייו של הגיבור מחירם נמוך משל זה שהציל? אולם הצבא בונה על אותם סיפורים ומפאר את שמם על מנת שיוכל להשתמש בהם לעתיד לבוא. אותה כיתה שתהרג תירשם בספרים ואפילו משפחת המתים תקבל ציון גבורה שיוכל לשבת על הקיר ולהזכר באותו אדםשפעם חייך וצחק והיום שוכב תחת מצבה, אותו גיבור שהציל גדוד, השאלה היא האם אותו גיבור לא היה מעדיף בצורה אולי אנוכית לחלוטין לשבת בבית משפחתו ולרחם על אותו הגדוד שנהרג בגלל שהוא סירב לצאת למות בשביל להציל אותם. האם הצבא יכול לקבל סירוב כזה? האם יש הצדקה לסוג כזה של סירוב? מי מחליט בצבא חיי מי שווים יותר, אותם מפקדים אשר כלל לא נימצאים באזור הקרבות אלא ''נילחמים'' בתוך הבונקרים. להבדיל בכל צבא יש גם יחידות חכמות, יחידות אילו בדרך כלל נקראות יחידות מיוחדות. החיילים שם מאומנים בצורה הטובה ביותר ויש להם את הציוד הטוב ביותר וסומכים עליהם בדברים הקשים ביותר, ונשאלת השאלה במה הם טובים יותר. התשובה העיקרית היא חוסר טמינת הראש בחול, החיילים שם נידרשים ליכולות חשיבה מורכבות כמו של המפקדים שלהם, הם נידרשים להיות מסוגלים לקחת פיקוד בכל רגע נתון בעיקר בשל הכמות המצומצמת שלהם שנימצאת באזורי סכנה, הם מעירים הערות גם למפקדים שלהם והערותיהם ניבחנות.(יצא לי להכיר כמה מהם במספר מקומות). וכשם שהם סומכים על המפקדים שלהם המפקדים שלהם סומכים עליהם וזאת רק לאחר שאחד הוכיח לשני כי הוא ראוי לכך שיסמכו עליו. בזכות היותם חכמים וחיחידות חכמות הם הופכים למה שהם. נשאלת השאלה האם ניתן להפוך את הצבא לצבא חכם. התשובה היא לדעתי לא. יש יותר מידי אנשים לא חכמים שכן צריך שישרתו בצבא ולהם אין יכולת ולא תהיה יכולת לאיכות מחשבתית ואו לקיחת פיקוד בשעת הצורך אולם הם מספיק טובים על מנת לשמש בתור מאזן כמותי מול האויב. (דבר שגם בו יש צורך) האם ניתן להפוך יותר יחידות ליחידות חכמות, כן אולם זה יקרה רק אם תשנה את החשיבה הצבאית כולה דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי, בסופו של דבר כל עוד המפקד העליון לא נימצא בשטח ואינו מכיר את השטח באמת, הוא לא יוכל לעולם לעשות את המעשים הנכונים ביותר, או להבין מדוע פיקודו סירב לצאת ולמות בשביל להציל גדוד, שיתכן והיה ניתן להציל בדרך נוספת , שאיש לא הסכים לשמוע מחייל פשוט. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2690 | |
וגם הערותיך חכמות, דקות הבחנה ורבות תובנה, רועי. | |
מיכאל שרון )שכטל( (שבת, 08/06/2002 שעה 12:21) בתשובה לרועי בלום | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2704 | |
למיכאל: ג'ינג'יס חאן | |
אורי מילשטיין (שבת, 08/06/2002 שעה 16:06) | |
1. אין לי שום פנטזיות להשמידאף אחד. הראיתי איך המונגולים במאה ה- 13 והאמריקאים במאה העשרים פתרו את בעיית הרוצחים המתאבדים. מכל מקום אם מבקשים להקיש מדברי לצורכי השמדה, אז בוודאי לא השמדת הפלסטינים אלא השמדת הרוצחים המתאבדים בטרם יתאבדו, אך גם את זה לא הבאתי כהצעה או פנטזיה אלא כאנליזה. 2. אין מקום להשואה בין ג'ינגיס חאן לבין סטלין והיטלר, כי הראשון היה מצביא צבאי והאחרים היו מנהיגים פוליטיים. זאת ועוד: ג'ינגיס חאן לא השמיד את בני עמו כסטלין ולא השמיד באופן שיטתי עמים אחרים כהיטלר . הוא, בניו, ונכדיו המצביאים השמידו צבאות סדירים ובלתי סדירים ולוחמים בעת מלחמה. הם השמידו גם ערים שסרבו להיכנע. זה היה נוהג מקובל בעת העתיקה ובימי הביניים. גם מוחמד וממשיכיו הישירים נהגו כך במאה השביעית לספירה, לדוגמא, ואיש לא משווה אותם לסטלין או להיטלר, וגם יהושע בן נון להבדיל, נהג כך. 3.ג'ינג'יס חאן לא היה אינטלקטואל כי הוא היה גאון. במונחי אפלטון הוא הבין את הוויית הצבא והמלחמה הבנה ישירה ולא דיסקורסיבית. לפי מקצת מן ההסיטוריונים הצבאיים היו בהיסטוריה עשרה ''קפיטנים גדולים'' - גאונים צבאיים. הראשון שבהם אלכסנדר מוקדון, והאחרון נפוליון. אחד מהם היה ג'ינגיס חאן. מבחינות מסוימת ג'ינג'יס חאן עולה על כל האחרים כי לא היתה לו השכלה צבאית כלל, וגם השכלה רחבה אחרת לא היתה לו. בכל זאת חשיבתו האסטרטגית, האופרטיבית והטקטית היא מן המזהירות בהיסטוריה. 4. ג'ינג'יס חאן ידוע לשימצה בעיקר כי הוא איים על ארצות המערב הנוצריות והביס את צבאותיהן בשדות הקרב. בזמנו האמינו כי הוא שליח של השטן פשוטו כמשמעו. מענין שעד היום אנשים חושבים עליו במונחים כאלה ואתה ביניהם. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2710 | |
לאורי: יש כאן אי הבנה- צטטתי את גורביץ שלו עניתי | |
מיכאל שרון )שכטל( (שבת, 08/06/2002 שעה 17:24) בתשובה לאורי מילשטיין | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2719 | |
למיכאל: קראתי שוב, אתה צודק! תגובתי לגורביץ | |
אורי מילשטיין (שבת, 08/06/2002 שעה 19:41) בתשובה למיכאל שרון )שכטל( | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2768 | |
ג'ינג'יס חאן היה גם היה מנהיג פוליטי | |
יוסי גורביץ (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 18:20) בתשובה לאורי מילשטיין | |
חייליו נודעו באכזריותם והרגו - על פי הערכות - 35,000,000 (שלושים וחמישה מליון) בני אדם. התרבות המונגולית הרסה רבות, אבל לא בנתה דבר. ג'ינג'יס חאן ואנשיו היו ארבה אנושי. אין בהם שום דבר הראוי להערצה או הערכה, אם כי הטקטיקן בהחלט יכול ללמוד מהם שיטות להרג. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=2810 | |
ג'ינג'יס חאן היה בראש וראשונה אסטרטג | |
אורי מילשטיין (יום שני, 10/06/2002 שעה 7:32) בתשובה ליוסי גורביץ | |
ג'ינג'יס חאן היה בראש וראשונה אסטרטג ומפקד מבצעים ולא דווקא טקטיקן. אם מנהיגי מדינת ישראל היו משפרים את האסטרטגיה שלהם ומפקדי צה''ל ומפקדי השדה שלו היו משפרים את היכולת האופרטיבית שלהם מצבה של מדינת ישראל היה טוב בהרבה. תיאטרון כדאי ללמוד משכספיר ופיסיקה מניוטון ואיינשטין. אבל מדינת ישראל נלחמת על קיומה מאז הקמתה בחזית הצבאית (ולא רק בה כמובן) ולא מזיק לה גם ללמוד דברים אחדים בתחום זה מג'ינג'יס חאן אפילו אם הוא בלתי סמפטי בקריטריונים של התרבות שלנו היום. | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |