פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מבחן בוזגלו, מהגרים וכלכלה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 15:00)


מבחן בוזגלו, מהגרים וכלכלה

ד''ר דוד סיון



הפעם יש לנו שני נושאים שלכאורה לא ממש קשורים. אנחנו מתחילים בקשר שבין הצדק והתנהלות הפוליטיקאים שלנו. כמובן שהדגש שלנו הוא על המקרים שהיו לאחרונה בחדשות, אבל כל היתר נמצאים היטב ברקע. הנושא קשור לכלכלה משום שהתנהלות לא ראויה עשויה להשפיע על שיקול הדעת של הפוליטיקאים בתהליך קבלת ההחלטות שמשפיעות על התנהלות המשק הישראלי.

הנושא השני עוסק בהשפעת ההגירה על כוח העבודה ועל המשק. אם כבר עוסקים בכוח העבודה נעסוק גם באחד המאפיינים שלו.


בוזגלו, פוליטיקאים וצדק

לא פעם הזכרתי את אמירתו האלמותית של המנהיג הציוני, השופט ברנדייס (1913): ''אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר; אור החשמל הוא השוטר היעיל ביותר''. זוהי המלצה חמה לחקור חשד, כל חשד, ובודאי שצריך לעשות זאת כאשר החשוד טוען למנהיגות ברמה כזאת או אחרת. אנחנו גם אוהבים לצרף אמירה על מבחן בוזגלו בהקשרים הללו. אלא שאצלנו, במדינת ישראל, אלו רק דיבורים. כאשר עולים חשדות נגד בוזגלו מביאים אותו אזוק למעצר, אבל את הפוליטיקאי שואלים מתי נוח לו לבוא להיחקר ועולה הצורך לתאם מועדים על פי לוח הזמנים של הפוליטיקאי. זכות היתר הזאת לבד גורמת להתמשכות החקירה בלא מעט זמן כי עוברים חודשים לפני שניתן לאסוף את המידע הדרוש לחוקרים. מהסיבה הזאת ועוד הרבה אחרות תלונות של פוליטיקאים על התמשכות החקירה לא צריכות להדאיג אותנו מבחינת זכויות הנחקר.

אפשר גם לטעון שתרגילי עורכי הדין של הנחקר גורמים במתכוון להארכת זמן החקירה וגם ההליכים המשפטיים. כך היה לדעתי במקרה של עומרי שרון וכאן עוד ניצלו את הזמן כדי לנסות ולתקן את החוק לפני שיגזר דינו (שחיתות עליך ישראל). למרות שאני נוטה לחשוב שגם במקרה של אביגדור ליברמן, ראש ''ישראל ביתנו'', פעלו עורכי הדין בדרך הזאת הרי שלמשטרה היה מספיק זמן כדי להגיע להמלצות לכאן או לכאן. מצד שני, במקרה של ליברמן הוא גם לא צריך להתלונן על כך כי יש כלי הרבה יותר מוצלח:
פרקליטו של אביגדור ליברמן, יואב מני, קיבל מכתב מלשכת היועץ, ב-‏25.1.06, המבהיר שפעולות החקירה הסתיימו. מאז היה אפשר לסכם את התיק שבע פעמים. זה היה לפני הבחירות. במעשה פלאים, וכנהוג במשטרים חשוכים, מתברר - לאחר הבחירות - ששום דבר לא סגור.
בן-דרור ימיני, ''התנועה לעיוות השלטון'', מוסף שבת, מעריב, 21.4.2006, עמ' 22.
דבר מעניין קורה לעקרונות של חברי הכנסת בדרך מהקואליציה לאופוזיציה.

יו''ר סיעת הליכוד, חה''כ גדעון סער הגיש הצעה לתיקון החוק שלפיה יוגבל מספר השרים ל-‏18 בלבד. למיטב זכרוני זהו אותו המספר שהיה כבר קבוע בחוק לפני שקמה ממשלת אהוד ברק בת עשרים וארבעת השרים. מכאן שאפילו מספר השרים איננו קבוע לאורך זמן. לכן טוב עשה סער שהעלה את הצעתו. הרי עיקרון חשוב שעליו היא מבוססת הוא שמספר משרות שרים איננו שיקול ראוי בתהליך בניית הקואליציה. מטרת הקואליציה האמיתית היא מדיניות ולא עמדות ומשרות של חבריה.

מצד שני, זכורים לנו המאמצים וההצלחות של גדעון סער להרחבת מספר המשרות הפוליטיות בדרגים שמתחת לשרים. אני מדבר על ''חוק הג'ובים'' שחה''כ גדעון סער היה בין יוזמיו (אבירי המינויים הפוליטיים מכים שוב). לטעמי אותו עיקרון חשוב שמניע אותי לתמוך בהצעת החוק להגבלת מספר השרים חייב היה למנוע את ''חוק הג'ובים''. אלא שגדעון סער שאז היה בקואליציה שנזקקה לספק ג'ובים לחברי מרכז לא העמיד את העיקרון הזה בין שיקוליו, או לא נתן לו משקל ראוי. כך כמובן השרים וחברי הכנסת האחרים שתמכו בחוק בתהליכי האישור השונים.



מבקר המדינה חושד כי שמעון פרס עבר על החוק. מדובר בחשד לעבירות על חוק הבחירות, על חוק המתנות ועוד. נאמר לנו שחה''כ הוותיק פעל לפי עצת עו''ד ''... ואף קיבל את אישור ועדת הביקורת של העבודה....'' (חשד לפלילים). הסיפור הזה בולט כי האיש חשוד ש''נכשל'' למרות ההתייעצות. משמע הוא בעצמו חשש שמדובר במעשה אסור. אבל זה לא החשוד היחיד בין חברי הממשלה החדשה שהרכיב אהוד אולמרט.

נגד רפי איתן יו''ר מפלגת הגמלאים אפילו עומד כבר כתב אישום פלילי. אבל היועץ המשפטי לממשלה חושב ש''... אין מקום למנוע את מינויו לשר... '' (רפי איתן הואשם). הרי לא הוא אישית ביצע את העבירות על חוק התכנון והבניה. הוא רק המנכ''ל של החברה שעברה על החוק – תירוץ הש''ג. הוא רק היה מועמד להרוויח כסף בגין המעשים הללו.

בשני המקרים מנסים להסביר לנו שהנוגעים בדבר לא ממש אחראים למעשים בהם מדובר. אצל פרס זה בכלל קרה בגלל עו''ד וּועדה במפלגה. לעומת זאת אצל רפי איתן טוענים, היועץ המשפטי, כי האחריות האמיתית היא על עובדי החברה שהוא מנהל – בכלל בוזגלו הוא מקור הרוע.



הפוליטיקאים לא עוברים את מבחן בוזגלו שאם יש חשדות נגדו נלקח למעצר לא פעם לפני שהספיק להיוועץ בעורך דין. הם כאילו חיים על פלנטה אחרת ולעומת בוזגלו הם זוכים להקלות רבות במקרים שיש חשד שעברו על החוק. הנה רשימה חלקית:
  1. העבירות על החוק זוכות לגיבוי אידיאולוגי – רעיון של ישראל הראל שקיבל את שמו, אתרוג, מאמנון אברמוביץ'.
  2. הם לא נלקחים לחקירה אלא מוזמנים ומגיעים רק לאחר תיאום עם לו''ז שלהם.
  3. במקרה שלהם תמיד יש עו''ד בשעת החקירה.

  4. בניגוד לבוזגלו הם זכאים לשימועים – עוד שלב שאפשר לגרום לדחיות בחקירה לפני הגשת כתב אישום לבית המשפט.
בונוס:
  • אריה אלדד, חבורה שכזאת

  • כאשר זה המצב לחוקרים קשה הרבה יותר לבסס כתב אישום לעומת המקרה של בוזגלו. לכן לא פלא ששיעורי כתבי האישום במקרים בהם מעורבים פוליטיקאים, כמו גם שיעורי ההרשעה הם נמוכים ביחס למקרים בהם מעורב בוזגלו.


    עובדים, מהגרים וכלכלה

    לאורך ההיסטוריה שני תהליכים היו בין הגורמים החשובים לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. הראשון הוא תנועות אוכלוסיה (כולל גידול טבעי), הגירה והשני הוא זה של השיפורים הטכנולוגיים. כמובן שהשני תלוי גם בתהליכי ההתפתחות של האוכלוסיה האנושית, כמו תהליך רכישת ההשכלה, רכישת הון אנושי ועוד. אפשר כנראה גם לטעון שהגירה מאיצה את תהליכי ההתפתחות באוכלוסיה הותיקה יותר. בקיצור יש קורלציה גבוהה בין הגירה, צמיחה ורמת חיים, כאשר כיוון ההשפעה נע מהגירה אל צבירת ההון האנושי ודרכו על הצמיחה הכלכלית ורמת החיים מצד אחד, ובאופן ישיר מצד שני.

    גידול באוכלוסיה גורם לגידול בכמות אמצעי הייצור כמו כוח העבודה. גידול כמותי באמצעי היצור מניע תהליך של גידול בתפוקה ובתוצר הלאומי. גידול בסך ההון האנושי והאחר גם הוא משפיע באותה הצורה על התוצר הלאומי. נכון בשלב ראשון, עם כניסת המהגרים, נפגעת רמת החיים כי התוצר מתחלק בין יותר נפשות. אבל תהליך ההצטרפות לכוח העבודה של המהגרים מניע את הכלכלה. כך היה בארץ עם גלי העליה הגדולים של ראשית שנות המדינה וגם עם גלי העליה מבריה''מ ומהארצות שהרכיבו אותה.

    זה גם מה שקרה לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית שהיתה לאבן שואבת במשך תקופה ארוכה. ההגירה הניעה את התהליך של צמיחה כלכלית מהירה ביחס לארצות אחרות ולכן לצמיחתה של ארה''ב ככוח אסטרטגי ברמה המדינית. על הרקע הזה צריך לבחון גם את ההגירה הבלתי חוקית שתמיד ליוותה שם את גידול האוכלוסיה וכוח העבודה.

    התוכניות הנוכחיות של הממשל שעוסקות בהגבלה של ההגירה הבלתי חוקית (עם דגש על הגירה כזו ממקסיקו) זוכות לביקורת לא מעטה. הביקורת הזאת מבוססת על תרומתם של המהגרים הבלתי חוקיים, כמו כל המהגרים, לכוח העבודה והכלכלה. הטענה היא שהכלכלה האמריקאית נשענת על גידול כוח העבודה שמגיע מהמקור הזה ועל כניסתם למשרות המתפנות בתחתית הסולם כמו במסעדות, במשחטות, בחקלאות ועוד (Immigrants Demonstrate Economic Clout). המשרות הללו מתפנות כי ההון האנושי של האוכלוסיה הותיקה צומח ומניע את הצטרפותם לכוח העבודה במשרות שמשלמות שכר יותר גבוה. התהליך הזה של טיפוס בסולם המשרות הוא חיובי כי הוא מניע גידול בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית של המשק – כל משק.



    במשק, כמו זה שלנו לאחר שנרגעו גלי העליה, שבו האוכלוסיה צומחת בעיקר בגלל הריבוי הטבעי פוטנציאל הצמיחה תלוי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור ההשתתפות הוא אחת המגבלות החשובות לצמיחה כלכלית ולכן גם לרמת החיים בכל משק נתון. כאשר השיעור ''נמוך'' פחות עובדים מפרנסים את האוכלוסיה ופוטנציאל הצמיחה נמוך וכך גם רמת החיים, במיוחד של אלו שלא עובדים. בישראל, משך שנים רבות לא ''הצליח'' שיעור ההשתתפות הזה לחצות את הרמה של 54%. במהלך 2003 החלה מגמה של צמיחה איטית בשיעור ההשתתפות שעבר כבר את רמת ה-‏55%. המשכו של תהליך הצמיחה הזה עד לרמה המקובלת בארצות המתפתחות, 65%, ויותר יוסיף קרוב ל-‏500 אלף עובדים לכוח (החושך ונקודות האור).

    לא קשה לראות את התרומה הפוטנציאלית של תהליך כזה. זה במיוחד נכון באוכלוסיות בהן שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד. אצלנו בישראל שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד בין החרדים והערבים. אבל כפי שכבר ציינתי בעבר אצל החרדים בולטת מגמת שינוי חיובית שהתוצאה שלה הוא תהליך של גידול בשיעור ההשתתפות (אור וצל בשולי החדשות). כל פעם שאני שם לב לידיעה שמצביעה על המשך המגמה זה משמח. הפעם הסיפור הוא על העובדה שחברת תוכנה ומחשבים מעדיפה לגייס נשים חרדיות בנוסף לאותן 200 נשים שכבר עובדות באותו מיזם (מטריקס מגייסת נשים חרדיות).

    זו לא הידיעה היחידה שמסמלת את ההכרה בעולם העסקים שיש יתרונות בהעסקת חרדים. מכאן אפשר אולי להסיק שמגמת ההתרחבות של שיעור ההשתתפות בקרב האוכלוסיה החרדית, שם הוא עדין נמוך מהממוצע, תמשיך להשפיע באופן חיובי על שיעור ההשתתפות הכללי. לכן אפשר לצפות ששיעורי העוני (הגבוהים) בחברה החרדית יצטמקו ואיתם גם שיעורי הצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית של המשק כולו.




    חזרה לפורום

    הצגת המאמר בלבד
    הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
     
     


      יציאת החרדים לעבודה  (ע.צופיה) (2 תגובות בפתיל)
      בוזגלו, פוליטיקאים וצדק  (א. פרקש) (3 תגובות בפתיל)
      עובדים, מהגרים וכלכלה  (א. פרקש) (2 תגובות בפתיל)

    חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

    חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



    © פורום ארץ הצבי