פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(אחו''ק סו) התהום שבין הדיבורים למעשים
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שישי, 05/05/2006 שעה 1:43)


(אחו''ק סו) התהום שבין הדיבורים למעשים

נסים ישעיהו



כמו בכל שנה, אחד האירועים המרכזיים ביום העצמאות של מדינת ישראל, הוא חידון התנ''ך העולמי לנוער יהודי. האמת, לא ברור למי בדיוק זה אירוע חשוב; בכלי התקשורת לא נצפו כותרות ענק בדיווחים אודות אירוע זה, ואפילו חיפוש ברשת האינטרנט לא הניב תוצאות חדשותיות מרשימות. בעצם, לא הניב תוצאות בכלל, אם נתעלם מכתבות שנתפרסמו לפני כשנתיים וכן עלו בתוצאות החיפוש.

טוב, אולי אני ממהר מדי; אולי האיזכרים עוד יופיעו בכלי התקשורת וגם גוגל יעלה משהו חדשותי בתגובה לחיפוש 'חידון התנ''ך'. מסתבר שבינתיים חידון התנ''ך חשוב לאלה המשתתפים בו ולכל הנלווים אליהם; גם זה משהו. ואם עוד מצליחים להניע בני נוער ללמוד תנ''ך בתקווה לזכות בחידון התנ''ך, הרי שיבורכו כל העושים במלאכה.

הח''מ מודה כי בשנים האחרונות אינו מצליח לעקוב בטלוויזיה אחר החידון, כמו שאינו מצליח לצפות בתוכניות אחרות שם. עם זאת, נזדמן לי לשמוע ברקע כמה משפטים חכמים ואף לצפות בכמה תמונות מן האירוע. בעיקר התרשמתי מדברים ששמעתי, וברשותכם, אני מבקש לחלוק עמכם כמה הגיגים בשולי הדברים.

מסורת היא בחידוני התנ''ך, כי השאלה הזהה שמורה לראש הממשלה; כדרכם של ראשי ממשלה בהזדמנות זו, גם מר אולמרט השמיע כמה דברים בשבח לימוד התנ''ך ואף עמד על האקטואליות הנצחית שלו. דברים שנשמעו מאד חכמים ומאד משכנעים.

הח''מ, כמי שנוטה לחפש קרני אור גם בפינות האפלות ביותר של חיינו, שמח לשמוע מראש הממשלה כי התנ''ך הוא מורה דרך חיוני לראש ממשלה בראשית דרכו, כלומר למר אולמרט עצמו; כי בעיניו, בעיני מר אולמרט, משה רבנו הוא דמות מופת לכל מנהיג, כלומר דמות מופת עבורו. כמו כן היה מרענן לשמוע מפיו את ציטוט הפסוק: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ שמקורו בפרשת השבוע שלנו, כהוראת דרך לחברה בכלל ולחברה בארץ ישראל בפרט. טוב, הוא לא שם לב לכך שזה בדיוק שייך לפרשת השבוע, אבל לא נהיה קטנוניים.

חוץ מזה הוא ציטט את דברי הנביא (ישעיהו נח, ז) הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

מה יש לאמר, נופת צופים. ממש. אבל אז באה ההתפכחות; הרי אלה מלים יפות ולא יותר. מלים יפות אנחנו שומעים כל הזמן ושמענו גם בעבר. הבעיה היא לא במלים, הבעיה היא במעשים. יש פער עצום בין המלים למעשים, פער שטוענים כי הוא לא ניתן לגישור.

הייתי שמח מאד להאמין לראש הממשלה, כי הדברים היפים שהשמיע בהזדמנות החגיגית של חידון התנ''ך, אכן ישמשו קווים מנחים לדרכו כראש ממשלה, וכמובן, לדרכה של ממשלתו. אבל למרבה הצער, לא נראה שזה מה שהולך לקרות. יותר סביר שישמר הפער המוכר שבין המלים למעשים ואולי אף יורחב ויועמק, אותו פער.

את דברי ראש הממשלה הבאתי מן הזיכרון כי, כאמור, לא מצאתי ציטוט שלהם בכלי התקשורת; את הציטוטים והרעיונות התנכיים אני זוכר די במדוייק, אבל את דברי הקישור שהוסיף ראש הממשלה, לא בטוח שאוכל לצטט באותו דיוק. אני רק זוכר שדברי הקישור הם שהבהירו לי כי עדיין אין זו קרן האור שאותה אני מחפש כל כך.

ונתחיל מהסוף; הציטוט מספר ישעיהו בהקשרו המלא, מדבר על מצב בו מקפידים על מצוות שבין אדם למקום ומזלזלים במצוות שבין אדם לחברו. הנביא מזכיר לנו כי גם סיוע לעניים ולאביונים זו מצווה שמקורה במי שציווה על השבת ועל לימוד התורה.

וזה בדיוק מה שחסר לי בדבריו של ראש הממשלה, הקישור לַמְּצַוֶוה העליון; כי כאשר אדם (ובמיוחד פוליטיקאי) עושה מעשים, אפילו הטובים ביותר, מפני שזהו אופיו הטוב – כמעט בהכרח יגיע שלב בו ינהג ברוע לב כלפי מי שאינו מאנשי שלומו או שנתפס בעיניו כמתחרה.

גם הציטוט השני שהשמיע ראש הממשלה מפרשת השבוע, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, גם הוא מסתיים בתזכורת: אֲנִי, ה'. כי בלי תזכורת זו, בלי שהאדם יהיה מודע למי שציווה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אין קיום למצווה זו ואף אין סיכוי שיתחילו לקיים אותה.

העם והמדינה אינם דבר אחד

הצגת משה רבנו כמופת של מנהיג, לקתה באותה מגרעת בה לקו הציטוטים דלעיל; משה הוא רבנו, כי התודעה שלו אינה נפרדת מהבורא יתברך ולו לרגע קט. עד כדי כך שחז''ל אומרים עליו כי 'שכינה מדברת מגרונו של משה'.

משה הוא גם מופת של דאגה לזולת, לעם שאותו הוא מנהיג, וכמעט שלא ניתן למצוא רמז לכך שהוא דואג גם לעצמו; כל כולו קיים אך ורק לטובת עם ישראל.

כזה מנהיג רוצה להיות ראש ממשלתנו? אולי כן, אבל אין סיכוי שזה יקרה; כי בלי מודעות שה' אחד ושמו אחד, הוא המנהיג האמיתי, ומשה הוא ''רק'' נציגו – לא ניתן להגיע לכך.

אדם יכול להיות מנהיג גם בלי המודעות הזאת, אבל לא בעם ישראל. כלומר, הוא יכול להיות ראש ממשלה, נשיא המדינה או שר במשרד זה ואחר, אבל לא מנהיג של עם ישראל.

לא נראה שראש הממשלה מבין את זה וגם לא נראה שמישהו אצלנו חושב בסגנון הזה. חבל. כל כך טוב היה יכול להיות פה.

נו טוב, הגיע הזמן לומר משהו על פרשת השבוע; גם בשבת זו אנו קוראים שתי פרשות, אַחֲרֵי מוֹת וקְדֹשִׁים; שתי הפרשות מלאות מצוות, הוראות התנהגות בדרך להיות קדושים.

בשנים קודמות הסברנו כמה עניינים בקצרה, ואף הזכרנו כי בשתי פרשות אלו חוזר על עצמו הביטוי אֲנִי, ה', עשרות פעמים; כי, כנ''ל, לא ניתן להתעלות ברוחניות בלא מודעות זו ואפילו את מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, לא ניתן לקיים באמת, בלי לזכור את מי שמצווה על כך, את אֲנִי, ה'.

הפעם, לא נתעכב כל כך על האזהרות שמובאות בפרשה שלנו, מפני היסחפות אחר המתירנות לסוגיה השונים; עשינו זאת בשנים קודמות אם כי בלשון עדינה ככל שיכולנו. הפעם נתמקד בהפטרה שנקרא השבוע, כמה פסוקים מספר עמוס פרק ט'.

כידוע, הרקע לנבואתו של עמוס הוא השחתה מוסרית כללית; הממלכה נראית חזקה ואפילו גוברת על שכנותיה בקרבות המרחיבים את גבולה. גם מסתמכים על נצחיותו של עם ישראל ובטוחים שלא יקרה להם שום דבר רע. אולם הנביא רואה נכוחה והוא מזהיר:
ח הִנֵּה עֵינֵי ה' אלוקים, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה.
דברים ברורים; העם אכן נצחי, אבל המדינה, על כך אין שום הבטחה אלוקית. האדם יכול להשלות את עצמו כרצונו; אפילו המונים יכולים לשגות באותה אשליה. אבל העובדה היא שלעם ישראל מובטחת הנצחיות ולכן אינו חושש מאחמדינג'אדים למיניהם. המדינה, או הַמַּמְלָכָה בלשון הנביא, זה כבר סיפור אחר. קיומה של המדינה, הוא פועל יוצא של הנהגתה ושל התנהגותה.

למרבה הצער, כאשר המדינה קורסת – אנשים נפגעים. אבל הציבור בכללותו, עם ישראל, חי לעולם.

בסיום דבריו מביא הנביא פסוקי נחמה אשר דומה כי רבים וטובים נאחזו בהם לטיפוח אשליה מסוג חדש:
יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה', וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. יד וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. טו וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם–אָמַר, ה' אֱלֹקֶיךָ.
מפסוקים אלה ומפסוקים אחרים שסגנונם דומה, ניתן בהחלט ללמוד כי הדור שלנו זוכה להתחלת התגשמות חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. עם זאת, חייבים לזכור את החלק שציטטנו לעיל כדי לא לשגות באשליה שעצם קיומה של המדינה הוא מרכיב חיובי בתהליך הגאולה. מדברי הנביא שציטטנו בפסוק ח', אפשר וצריכים להבין בדיוק ההיפך.

שבוע זה הוא השבוע של מידת הנצח בספירת העומר; מובטחים אנו שנֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, ומיד ממש תחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים, למרות הנהגתם של המתיימרים להנהיגינו.

ואז באמת יהיה טוב ליהודים, וגם לכל האחרים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


חידון התנ''ך העולמי לנוער יהודי
א. פרקש (שבת, 06/05/2006 שעה 9:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החידון יותר משהוא אירוע ישראלי פנימי, הוא אירוע אצל ילדי קהילות ישראל בגולה. נזדמן לי להיות לפני כמה חודשים בבריסל ושם נודע לי שיש ילדים רבים שמשקיעים מזמנם בלימוד התנ''ך כדי להיכנס לתחרות המקומית שקובעת את הנציגות שנשלחת ארצה. זה היה מחזה מרנין לראות ילדים/ות ונערים/ות משקיעים מזמנם החופשי בלימוד, כאשר ציבור איכפתי די גדול תומך ומלווה אותם מסביב. וכך זה בודאי בארצות האחרות. ולדבר הזה יש ערך לעצמו.
_new_ הוספת תגובה



חידון התנ''ך העולמי לנוער יהודי
נסים ישעיהו (יום ראשון, 07/05/2006 שעה 22:48)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

נראה שאתה צודק ועל כן הרשיתי לעצמי לברך את העוסקים במלאכה.

הלוואי שיתרחב לימוד התנ''ך ולו גם במתכונת של הכנה לתחרויות.
_new_ הוספת תגובה



התחלת ההתגשמות ....עצם קיומה של המדינה
א. פרקש (שבת, 06/05/2006 שעה 9:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טוען: ''ניתן בהחלט ללמוד כי הדור שלנו זוכה להתחלת התגשמות חזון אחרית הימים של נביאי ישראל. עם זאת, חייבים לזכור את החלק שציטטנו לעיל כדי לא לשגות באשליה שעצם קיומה של המדינה הוא מרכיב חיובי בתהליך הגאולה.''

אם כך, כי אז אתה מפקפק ומטיל צל צילו של ספק במהות קיומה של המדינה כחלק הכרחי בגאולה. ועל כך אני חולק עליך.

בניית מדינה ליהודים היא חלק הכרחי בגאולה, ולא חשוב מאיזו זוית תסתכל על התופעה הזאת - מן הזוית הדתית, הפילוסופית, התרבותית, המדינית, החברתית - כי אין תקומה לעם ללא מדינה. לפחות עד בוא המשיח. ומדינה אינה כלי דתי, אלא ארגון ואורגן חברתי שמקיים ותומך גם בקיום הערכים דתיים.

לדעתי, ואינני פרשן גדול בתנ''ך, הביטויים: ''וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים .... וְעָשׂוּ גַנּוֹת... וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם;'' מעיד יותר מכל על ההכרחיות של מסגרת מדינה שחייבת לקום כדי לתמוך בתהליך ולהבטיח אותו.
_new_ הוספת תגובה



התחלת ההתגשמות ....עצם קיומה של המדינה? תמהני.
נסים ישעיהו (יום ראשון, 07/05/2006 שעה 22:52)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

אני מבין שכך חונכנו לחשוב, אבל האם מסגרת מדינית (עצמאית???) אכן הכרחית לקיום היעוד הזה?

חשוב רק על הפרחת השממה בתקופה שלפני הכרזת העצמאות.

הבעיה אצלנו היא שהמדינה הפכה להיות ערך לעצמו, פחות או יותר כמו במלכות הצפון שעליה מדבר הנביא עמוס, ולכך מכוונים דברי.
_new_ הוספת תגובה



ללא מדינה יהודית במאה ה-‏20
א. פרקש (יום שני, 08/05/2006 שעה 8:27)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העם היהודי היה חדל להתקיים במאה ה-‏21. זאת הנחתי הנשענת על ממדי האסימילציה ב-‏200 השנים האחרונות. בעיקר בסוף המאה ה-‏19 והחצי הראשון של המאה ה-‏20.

בנוסף, בהנחה סבירה שאילו ישראל היתה קיימת עוד בשנות ה-‏30 כי אז לא היתה השמדת יהודים באירופה או לחילופין היא היתה מינורית, כי היתה ליהודים מדינה כארץ מפלט (הנאצים עדיים רצו לגרש יהודים מגרמניה עד תחילת שנות ה-‏40 ובעלות הברית סרבו לאפשר זאת!) או מדינה שתסייע להם להתגונן.

גם כיום, ישראל נותנת מקור להזדהות ליהודי העולם שיוצרים פעילות עירה של תמיכה, סיוע, הגנה ומושך יהודים שיושבים על הגדר לחזור ולהזדהות כיהודים. לולא ישראל, יהדות ארה''ב של היום היתה בנויה סביב החרדים של סאטמר ושל חב''ד, כאשר גם קהילות אלה הולכות ומעבדות מכוחן וגודלן.

נבואת השיבה לארץ אינה יכולה להתקיים ללא מנגנון ארצי שתומך בשיבה. כשם שבזמן הנביאים היתה ארגון מדינה - קרי ממלכה, שבלעדיו לא היה קיים עם ישראל, כך בארץ ישראל צריכה להתקיים מדינה יהודית כדי לבנות את תקומת העם היהודי.
_new_ הוספת תגובה



ללא מדינה יהודית במאה ה-‏20
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 11/05/2006 שעה 2:11)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''בארץ ישראל צריכה להתקיים מדינה יהודית כדי לבנות את תקומת העם היהודי.''

שטיפת מוח של ציונים מדינת חילונית ולא יהודית אז תתקן את זה
_new_ הוספת תגובה



ללא מדינה יהודית במאה ה-‏20
א. פרקש (יום חמישי, 11/05/2006 שעה 12:56)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באמת צריכים לשטוף לך את המוח ולהחליף את השמן... כדי שתגיע ותבין כבר שמדינה ציונית היא היא המדינה היהודית. אין שתי זהויות שונות. יש רק עם יהודי ובתוכו, ומתחתיו, התנועה הציונית שהיא תנועת התקומה הפוליטית. והגיע הזמן שגם חרדים וגם חילוניים כמוך יתחילו להבין זאת.

תן לי להזכיר לך שגם בימי בית ראשון, יהודה וישראל היו רוב הזמן ממלכות של ''ויעש הרע בעיני ה'''. ותמיד התקיימו מתיחויות בין המלך לכהן ולנביא.
_new_ הוספת תגובה



ללא מדינה יהודית במאה ה-‏20
א. פרקש (יום חמישי, 11/05/2006 שעה 13:11)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דרך אגב, למה אתה חושב שאלוהים לא נתן למה לכבוש את הארץ?

בנוסף לפירושים הישירים במקרא, כמו פרשת המרגלים (''גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם''.[דברים א',ל''ז] ) ועוד סיבות שמעלים בבמדבר וביקרא.

אבל הסיבה הממשית היא שמשה היה נביא ואין נביאים עוסקים במלאכת המלך/מצביא. הארץ נכבשה ע''י מנהיג צבאי, יהושע, שאיננו נביא, כי זה היה רצון האלוהים. וקיבלו הנביאים והכהנים את ההנהגת המדינית של אז, את כל מפקדי המחתרות והזרמים (השופטים). ועד שלא נבנתה הארץ מחדש יחדיו, לא הוקם בה בית המקדש לאלוהים.

ואת זה כל הסאטמרים ודומיהם הכושלים מלהבין, כי הם חיים על סיר הבשר של הגוי ולצערי, קוראים את היהדות אחרת ולא נכון, ואם לא יתעשתו אלוהים יעניש אותם והם ייגרעו מעם ישראל.
_new_ הוספת תגובה



לא כל סלט הוא אכיל
נסים ישעיהו (יום שישי, 12/05/2006 שעה 10:00)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

בודאי שמת לב שאינני חסיד של ויכוחים; דעתך שונה משלי – זה בסדר, זכותך וזכותי.

אפשר שתהיה מחלוקת בהבנת המציאות בהווה ואף בעבר הקרוב והרחוק, וגם זה בסדר.

לעומת זאת, העובדות ההיסטוריות, אותן לא ניתן למחוק בהבל פה או בהקשת מיקלדת.

בכל דור עמדו עלינו לכלותינו והשואה הנוראה משתלבת מצוין בתהליך היסטורי זה.

עם ישראל חי ומתפתח אלפי שנים על אפם וחמתם של אויביו המבקשים להשמידו, בלא שהיתה לו מדינה ובלא שויתר על החלום על ארץ ישראל.

מדינה של יהודים היתה מונעת את השואה? הרי כיום, המקום היחיד בעולם בו יהודים נתונים לאיומי שואה חלילה, הוא במדינת ישראל.

היום יש מדינה המוותרת על הארץ וקיומה הוא התנאי לקיומו של עם ישראל?

אכן היגיון מוזר.

משה רבנו היה מלך ונביא או להיפך; הסיבות לכך שלא נכנס לארץ, כתובות בתורה ותורגמו לעברית מדוברת על ידי הח''מ, בכמה הזדמנויות.

מה בין זה לבין הקילקולים הנוראים בהתנהלותה של המדינה שלכאורה מתיימרת להיות מדינה יהודית?! תמהני.
_new_ הוספת תגובה



לא כל סלט הוא אכיל
א. פרקש (יום ראשון, 14/05/2006 שעה 9:45)
בתשובה לנסים ישעיהו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לצערי אתה עונה לטענות שלא טענתי ואילו לטענות שטענתי לא ענית.

משה היה מלך ונביא...אבל גם נביא. ואין כיבוש הארץ ניתנת לנביא אלא למלך. ועד שיהיה לנו נביא (אמת) מן הראוי שנשאיר למלך לעסוק במלאכת כיבוש הארץ שהיא מלאכת המלך.

אתה טוען ''עם ישראל חי ומתפתח אלפי שנים על אפם וחמתם של אויביו המבקשים להשמידו, בלא שהיתה לו מדינה ובלא שויתר על החלום על ארץ ישראל.'' וכי מישהו כאן הכחיש את זה? הרי זו טיבעה של הגלות, שמשתעבדים לסיר הבשר שלה, על אף שנופלים עלינו עשרת המכות שוב ושוב. שהרי עם ישראל התקיים גם על סיר הבשר במצרים (בגולה). מצד שני, עם ישראל חי גם אלפי שנים עם או בלי מדינה (ממלכה) בארץ ישראל, וגם אז מול אוייבים שביקשו להשמידו. כך שתחושת הבדד אינה כתוצאה מהיות מדינה ליהודים או מהעדר מדינה ליהודים, אלא מסיבה בסיסית הרבה יותר – שמדובר ביהודים.

לכן, מה כל כך טוב בלחיות 'על אפם וחמתם של אויבים המבקשים להשמידו' ולשבת בצל קורתם של המבקשים להשמיד? הרי המודל הזה של לשבת ''על סיר הבשר'' היה לנו כבר במצרים ומאז במקומות נוספים. לכן האמירה כאילו ''המקום היחיד בעולם בו יהודים נתונים לאיומי שואה חלילה, הוא במדינת ישראל.'' אינה נכונה. כי עם ישראל היה נתון לשואה הרבה בשל העדר מדינת לאום. אילו היתה מדינת ישראל קיימת בשנות ה-‏30 קרוב לודאי שיותר יהודים מאירופה וצפון אפריקה היו מוצאים מקום מקלט אשר לא ניתן להם, כי היהודים היו מוקצים מחמת מיאוס ע''י כל גויי הארצות. כולל בריטניה הגדולה וארה''ב נתנו ליהודים להישלח להשמדה, גם לאלו שכבר הצליחו והגיעו לחופיהם. כי אז היו ניצָלים (ולא ניצְלים) כמה עשרות אלפי יהודים. וכל זאת למה? כי לא היתה מדינה יהודית שתקלוט את היהודים ושתדאג לגורלם. בהנחה סבירה שישראל היתה קיימת בשנות ה-‏30 רוב רובם של היהודים שהושמדו היו ניצָלים אם ע''י הגעה לישראל ואם ע''י קליטה במדינות אחרות. כי מדינה היא כח.

הסיפור ההיסטורי פשוט יותר מהסיפור האמוני. לאורך כל שנות הגלות העם היהודי הלך ודעך מבחינה מספרית. הנס האמיתי הוא שהעם שרד בכלל את מאורעות ההסטוריה תגובה 70613 ונותר באמונתו עד המאה ה-‏20 כשהשואה נפלה עליו וקטלה כשליש ממנו. לעומת מכת הגרזן - חיתוכי הסכין, ההתבוללות, חתכה עוד יותר יהודים לכל אורך ההסטוריה תגובה 60170 תגובה 72723 תגובה 65629 .

היום לפחות לא יכולה להיות השמדת יהודים כזו בשום מקום בעולם בשל קיומה של ישראל. לצד האיום ההיסטורי המוכח קיומה של ישראל מקטין את הסיכוי לחיסול העם – מצד אחד ישראל מהווה אבן שואבת ואובייקט הזדהות למרבית יהודי העולם ומכאן שהוא מאט את תהליך ההתבוללות (סכנה מבפנים) ומצד שני נותן מענה טוב להגנה מפני איומים חיצוניים, כמו איראן, טרור אסלאמי ואוייב פוטנציאלי חיצוני (סכנה מבחוץ).
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי