פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פוסט מורטם
טורקיז קטן / יובל רבינוביץ (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 0:06)


פוסט מורטם

ד''ר יובל רבינוביץ



למפלגת השלטון יש 29 מנדטים. פירוש הדבר הוא שאין לראש הממשלה רוב בתוך הקואליציה שלו. יש לכך תקדים אחד בלבד: אהוד ברק עמד בראש קואליציה בת 70 מנדטים, כשלרשותו עמדו רק 26 מנדטים. הקואליציה ההיא ידעה זעזועים רבים והממשלה היתה ממשלת מיעוט במשך תקופה ארוכה. לאחר מכן התפוררה הקואליציה. הממשלה הוחלפה סופית בממשלתו הרחבה של אריאל שרון כעבור שנה ושמונה חודשים.

היות שהאג'נדה של כל פוליטיקאי באשר הוא היא להגיע במצב הטוב ביותר לבחירות הבאות, הטקטיקה היא להשיג יכולת השפעה מירבית ולצאת בזמן כשמתברר שהספינה שוקעת.

יכולת ההשפעה

תוצאות הבחירות
מפלגה
מושבים
קדימה29
עבודה19
ליכוד12
ש''ס12
ישראל ביתנו11
לאומי/מפד''ל9
גימלאים7
יהדות התורה6
מרצ5
רע''מ4
חד''ש3
בל''ד3
יכולת השפעה של פוליטיקאי מושגת באמצעות שליטה על תקציבים ועל תפקידים. בתקשורת מזכירים כל הזמן שלושה משרדי ממשלה בכירים וכיצד הם יחולקו: חוץ, בטחון ואוצר. האמת היא שיש משרד הרבה פחות סקסי ופחות מתוקשר, אך בעל עוצמה מבהילה: משרד התשתיות הלאומיות.

משרד התשתיות הלאומיות

נראה שרק ביפן ובישראל קיים המשרד הזה. מדינת ישראל הסתדרה בלעדיו במשך רוב שנות קיומה, עד שנת 1996.

בשנת 1996 ניצח נתניהו בבחירות את שמעון פרס. במשא ומתן הקואליציוני שלאחר מכן נתקע נתניהו עם שתי עִזים: דוד לוי ואריאל שרון. כל אחד מהם ראה את עצמו כמי שהביא לבחירתו של נתניהו ובתוקף כך הוא זכאי להיות שר בכיר (התאמה לתפקיד הרי אינה שיקול אצלנו). לכל אחד מהם היה גם מספיק כוח פוליטי כדי לגרום לנתניהו נזק, אם יהפוך לאויבו.

דוד לוי, רודף הכבוד הבלתי נלאה, הנוח להיעלב, רצה להיות שר-חוץ „מלא-מלא”. בנימין נתניהו לא היה מוכן לתת לאריאל שרון את משרד האוצר ולא ניתן היה למנותו כשר ביטחון בשל הוראת הרפאים של ועדת כהאן, שקבעה בזמנו, ללא נימוק מפורש, שאריאל שרון לא יוכל לכהן כשר ביטחון עד עולם.

נתניהו ושרון ישבו בארבע עיניים והגו פתרון יצירתי שחילץ אותם מהתסבוכת: משרד התשתיות הוקם. לפתע היה ניתן לשלוט מאותו משרד גם על רשות הנמלים וגם על בתי הזיקוק; על חברת החשמל ועל חברת מקורות; הרשימה עוד ארוכה. גן-עדן למי שזקוק לבניית כוח.

אריאל שרוןאלי סוויסהאברהם שוחטיוסף פריצקיאליעזר זנדברגבנימין בן-אליעזררוני בר-און
משרד אחד, 10 שנים, 7 שרים
מהרגע שהוקם משרד רב כוח כזה, איש לא יחלום לפרקו. הסוכריה הנוצצת הזו החליפה מאז הרבה ידיים. נראה שאיש לא נותר בו זמן ממושך לצבירת כוח רב. שרון היה היחיד שכיהן בו שלוש שנים, מלוא התקופה של ממשלת נתניהו. בממשלה הבאה, בראשותו של אהוד ברק כיהנו בו אלי סוויסה במשך שנה אחת ואברהם (בייגה) שוחט במשך חצי שנה. לאחר מכן עלה אריאל שרון לראשות הממשלה. הוא ודאי לא ביטל את המשרד יציר-כפיו, אך השרים הוחלפו בו כמו גרביים: פריצקי (שנה ושליש), זנדברג (4 חודשים וחצי), בן-אליעזר (10 חודשים). עם הקמת „קדימה” נותר המשרד לא מאוייש במשך כחודשיים ולפני כחודשיים מונה רוני בר-און לעמוד בראש המשרד.

כעת עומד אולמרט בפני בעיה דומה לזו שהטרידה את נתניהו: עמיר פרץ יהיה, ללא ספק, שותף בכיר בממשלה. מה ניתן לו? נראה שאפילו בכירי הסאטיריקנים בארצנו עוד לא חקרו את האפשרויות המופלאות של פרץ כשר ביטחון או שר חוץ. למרות שהמציאות עולה על כל דמיון, לא הייתי רוצה לראות שוב שר-חוץ שאינו דובר אנגלית (ואני מקווה שמישהו כבר הבהיר לפרץ שהקולות שהוא ניסה לעשות בנוכחות ביל קלינטון אינם אנגלית). פרץ גם אינו מעוניין, ככל הידוע לי, להיות שר ביטחון, מה גם שהבטחוניסטים בכל אחת מהמפלגות (כולל במפלגתו) יאכלו אותו בלי מלח אם ינסה. הוא יכול להיות שר האוצר, אך „קדימה” לא תוותר בנקל על הממתק הדשן הזה.

אבל הסוכריה פנויה. נראה שיקיר הועדים הגדולים יקבל את משרד התשתיות הלאומיות. אני מציע כבר מעתה להרחיב את בתי הכלא ולהגדיל את תקציבי משרד מבקר המדינה. הם יהיו עסוקים מאד בשנים הבאות.

היות שלקואליציה יש הפעם רכיבים רבים ואסור שמישהו ייעלב, צפויים לקום משרדים נוספים. מי שירגיש זנוח יהיו השרים הבכירים ב„קדימה”. המשרדים הנחשקים יחמקו להם לשותפים בקואליציה. תהיה התמרמרות, אך גם תחושה שאין לאן ללכת.

מי ישלם?

ההרפתקה המכונה הכנסת ה-‏17/הממשלה ה-‏31 אינה הולכת להיות זולה. למרכיבים הפוטנציאליים בקואליציה (עבודה, גמלאים, מרצ, ש''ס) יש סדר יום חברתי, שפירושו לקחת כסף ולתת אותו למישהו: שכר מינימום של 1000 דולר, הגדלת פנסיות, קצבאות עוני, זקנה וילודה. כל זה מבלי להזכיר את תוכנית הנסיגה של אולמרט. לפני 3 שנים הערכתי את הסכום המינימלי לתוכנית כזו ב-‏90 מיליארד שקל (הנס הכלכלי של השמאל הישראלי). לפני ארבעה ימים העריך סבר פלוצקר את העלות ב-‏120 מיליארד שקל והוא מוסיף:
כל תקציבה של ממשלת ישראל ב-‏2006, ללא החזר חובות, יהיה 230 מיליארדי שקלים. כל תקציב הביטחון יהיה 46 מיליארדי שקלים. התקציב הארבע-שנתי של המלחמה בעוני יהיה 9 מיליארדי שקלים.
הדרך הפשוטה להשיג את כל הכסף הזה היא להדפיסו יש מאין ולהעמיק את המיסוי. שני הדברים האלה יהיו כרוכים באינפלציה בסגנון שנות ה-‏80 של המאה שעברה.

כשתתחיל הנסיגה מיש''ע יזדקקו חברי ש''ס וחלק מחברי „קדימה” (צחי הנגבי) לגמישות רעיונית ניכרת כדי להמשיך להיות מחוברים לעטיני השלטון. נראה שהנסיגה, למרות הכל, אינה רעיון מעשי והניסיון ליישמה על חשבון המשק הישראלי הוא זה שיקבור לבסוף את הקואליציה הזו.

בדרך כלל אני סולד מחכמי הכלכלה ה''יודעים'' שתנודות בורסה מסויימות נובעות בהכרח מאירוע מסויים, וגם כעת אינני בטוח שזו הסיבה, אבל בינתיים יש מי שאומר שכן.

התעמולה

מתוך תשדירי הליכוד
מתוך תשדירי הליכוד. רע.
אני סבור שסרטי התעמולה בטלוויזיה לא ממש משנים את התמונה. הם חשובים, אולי, למפלגות האלמוניות שזו ההזדמנות שלהן להציג בפומבי את מרכולתן, אבל נראה שהגימלאים הסתדרו בלי זה. אמנם היה להם סרטון זניח, אך עיקר פעולתם היתה בשטח: הם נסעו לאורכה של ארצנו (רוחב אין לה, לארצנו) וביקרו בבתי אבות ובבתי חולים סיעודיים. הם דיברו ישירות עם קהל היעד שלהם ובני המשפחות והשיגו תוצאה מרשימה.

ולמרות ההשפעה הלא-גדולה, לדעתי, על הבוחר, הצליח הליכוד להרגיז אותי מאד. הקהל אינו אוהב תעמולה נגטיבית ונראה שהכל יודעים זאת חוץ מהפרסומאים. את השם „אולמרט” ניתן היה לשמוע בעיקר בתשדירי הבחירות של הליכוד. במקום לדבר על נתניהו, בחרו אנשי הליכוד להלך עלינו אימים עם סרטי אולמרט. נתניהו הוצנע, משום שחכמי השיווק של הליכוד סבורים שמדובר במותג שאינו יכול להימכר.

הם טועים. יש מה להציג אצל נתניהו: קצין ביחידה מובחרת, אקדמאי, כותב ספרים, נואם מבוקש בכל העולם ושגריר ישראל הרהוט ביותר באו''ם מאז אבא אבן. בתקופת כהונתו כראש ממשלה פחתו מאד הפיגועים. בתקופת כהונתו כשר אוצר פרחה הכלכלה. במקום זה הם עלו עם הסיסמה הדבילית „שמאלמרט”, אחות גאה לביביהו-בלוניהו-מתנחבלים של בעלת טור-הביבים סילבי קשת. במקביל חוויתי כמויות גדולות של דואר זבל העוסק במשפחתו של אולמרט ועיתון „ידיעות אחרונות” נזכר לפתע להכין כתבת ענק על האח, יוסי אולמרט, שנמלט לחו''ל מפחד הנושים. עיתון „הארץ” הסתפק בכתבה קטנה באותו נושא.

בניגוד לכך דיבר עמיר פרץ בעיקר על עצמו ועל תכניותיו. הוא הסביר את עמדותיו והציג את הביוגרפיה שלו. ביצוע נכון, מכובד, מדוייק ובלתי מתלהם.

המדגמים

מדד אמינות המדגמים
  1. ערוץ 1
  2. YNET
  3. רשת ב'
  4. ערוץ 10
  5. ערוץ 2
שלושת ערוצי הטלוויזיה הריצו מדגמים, וכן גם אתר האינטרנט YNET ורשת ב' של קול ישראל. כל המדגמים הצליחו לנחש בקירוב את התוצאות עבור רוב המפלגות. ערוץ 2 טעה במידה משמעותית בתחזית עבור „קדימה” (טעות של 4 מנדטים) וגם בתחזית עבור ש''ס (3 מנדטים). ערוץ 10 טעה בתחזית „קדימה” (3 מנדטים) וטעות ענקית בתחזית „מרצ” (טעות של 2 מנדטים עבור מפלגה שקיבלה בסך הכל 5 מנדטים – טעות של 40%). כל המדגמים נתנו הערכת-חסר בעניין המפלגות הערביות. התחזית היתה בכולן 6-8 מנדטים והתוצאה הסופית – 10 מנדטים. על כך העיר חבר הכנסת אחמד טיבי שזו טעות לדגום את האוכלוסיה הערבית עד השעה 20:00, שהיא השעה בה מסתיימת קליטת נתוני המדגמים, היות שערבים רבים מצביעים לקראת סגירת הקלפיות.

חישבתי בשיטתו של רפי גטניו את דיוק התחזיות. הקרוב ביותר לתוצאות האמת היה ערוץ 1, אחריו YNET. במקום השלישי רשת ב', במקום הרביעי ערוץ 10 ומדשדש בתחתית ערוץ 2. גם אם לא מביאים בחשבון את המפלגות הערביות אין שום שינוי בסדר הזה.
מדד אמינות המדגמים
  1. ערוץ 10
  2. ערוץ 1
  3. רשת ב'
  4. YNET
  5. ערוץ 2

אפילוג (6.4.2006 21:05)

עם פרסום התוצאות הסופיות, משתנה טבלת מדד אמינות המדגמים. לא ברור אם יש כאן מקריות או לא, אבל מדגם ערוץ 10 מתקרב מאד לתוצאות הסופיות. התוצאות שבראש העמוד תוקנו. ערוץ 10 מוביל את הטבלה במדד האמינות. אם לא מביאים בחשבון את דגימת הקול הערבי, ערוץ 1 מוביל וערוץ 10 יורד למקום השני. המסקנה: לערוץ 1 יש בעיה בדגימת הקול הערבי.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ניתוח מעולה, הבטים לא שגרתיים, אינפורמטיבי מאד . ונושאים קיומיים
מיכאל שרון (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 3:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל תגיד, אמיר פרץ לא יהיה, במחווה מיוחד וצנוע מצידו, ובעקר ענייני, שר הרווחה? זאת כמובן פרט להיותו סגן רוה''מ. או שיוקם משרד מיוחד למלחמה בעוני, משרד הקידום החברתי או משרד הצדק החברתי (שיעסוק גם בנושאים כגון הקלת שכ''ל לסטודנטים, הקלה בדיור לזוגות צעירים, וכד').

והרי אנו בסימן הקמת משרדים לבעיות ספציפיות, כגון דרישת מפלגת הגימלאים למנות ''שר גימלאים''

צריך בכ''ז גם לראות את האג'נדה, הגם שאני מחבב ונהנה לקרוא את האירוניה המעט צינית והחביבה שלך.

סוף סוף העם בישראל ומקצת ניבחריו מתמקדים, אולי לראשונה בתולדות המדינה, גם בבעיות קיומיות, ולא רק בנושאים גדולים, שתכופות משמשים אינטרסים אוליגרכיים, אולי של ההון הגדול, להסחת דעת ההמונים למשל מהעובדה שמחיר הבשר, נייר הטואלט, והרבה מוצרי אוכל בסיסיים התייקרו בשנה וחצי האחרונה ב-‏35% בלי ששולמה תוספת יוקר.
_new_ הוספת תגובה



למה פרץ לא יכול להיות שר החוץ?
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 7:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק בגלל שאינו דובר אנגלית?

האם זה הקריטריון החשוב הקובע?

שטויות
_new_ הוספת תגובה



יכול להיות אך לא רצוי שיהיה
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 12:56)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא הרעיון של ''שר לעניינים חברתיים'' שיקבל אחריות וסמכות (היום כל הסמכויות בידי האוצר ולשרים אין כמעט כלום) לעניינים כגון עבודה ורווחה, תעסוקה, קצבאות, בריאות הכשרה מקצועית וכו', במקביל לממלא מקום רא שממשלה, ושהדבר יחשב למשרד חשוב הוא רעיון מצוין בעיני.

משרת שר החוץ מזמן לא חשובה במיוחד. אלה בעיקר מטיילים בעולם ועוסקים בהברה כזו או אחרת כאשר האמת היא שמדיניות טובה מסבירה את עצמה בעוד מדיניות כושלת בעייתית. ראשי הממשלה גם מקפידים ליטול לעצמם את נושאי ה''חוץ'' החשובים באמת כגון מגעים עם הבוס באמריקה או משא ומתן מדיני.

אי ידיעת האנגלית אינה קריטית. פרץ , על פי ידע אישית, קורא אנגלית טוב, ואם דיבורו אינו רהוט במיוחד זה לא נושא עקרוני.

אני משוכנע, שפרץ לא ירצה במשרת שר הביטחון או החוץ, ובצדק שכן נושאים אלה אינם קרובים לליבו.

אני מקווה שיהיה שר האוצר, וייזום שינויים בדגשים של תקציב המדינה, ללא חריגה מיעדי התקציב.

למי שיודע , בשנים האחרונות, היה תקציב הביצוע של משרדי הממשלה פחות מהתקציב המתוכנן. האוצר מנע, בשיטות בירוקרטיות הוצאת סכומים שאושרו וגרם להווצרות עודפים בתקציב, בניגוד למטרתה המוצהרת של הממשלה.
_new_ הוספת תגובה



למה פרץ לא יכול להיות שר החוץ?
יובל רבינוביץ (יום שני, 03/04/2006 שעה 23:13)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן. פרץ אינו כשיר להיות שר חוץ משום שאינו דובר אנגלית.

שר חוץ שאינו יכול לדבר עם האמריקאים ללא מתורגמן לא יוכל לקדם את ענייני החוץ של מדינת ישראל. מזכיר מדינה אמריקאי יכול לדבר עם שר חוץ ישראלי בארבע עיניים. בשש עיניים הוא יהיה הרבה יותר זהיר ויותר רשמי.

דוד לוי הוא פוליטיקאי מנוסה, ולא הייתי מתפלא אם היה נעשה ראש הממשלה, אבל ההתעקשות שלו להיות שר חוץ היא כמעט הדגמה של העיקרון הפיטרי.
_new_ הוספת תגובה



העם הצביע ברגליים
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 8:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוב העם בחר שלא ללכת ולהצביע כי חבל על המאמץ...

הדבר הזה מעיד על חוסר שביעות רצון מהשיטה ''הדמוקרטית'' של רפובליקת הבננות שבה כל פוליטיקקי אינו מתנהל על פי מצעו שלו...(שרון לימד את כולנו שפוליטקקי יכול לסבן את כולנו וגם את החוק שרבים נוטים להאמין שיש ברפובליקה)

הרוב שבחר שלא להצביע הוא למעשה הרוב הקובע! כי אם היה מצביע כולו למפלגה אחת אזי אותה מפלגה היתה מקבלת יותר מנדטים מכל שאר המפלגות!

והוא שקבע שאין היום מפלגה ראויה להנהיג והוא רוצה משהו אחר ועל כן אין קדימה או כל מפלגה אחרת מיצגת את הרוב בישראל...

העם דורש מהפכה...
עובדה.
_new_ הוספת תגובה



הצביעו כ 64% לכן אתה מקשקש כרגיל
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 12:59)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוב ה''עם'' הצביע, ולכן טיעוניך ניצבים על כרעי תרנגולת.

מי שלא הצביע ומתלונן אחר כך שהתוצאות לא מייצגות אותו הוא בעיקר טיפש.

את התופעה הזו ראינו במגזר הערבי, אצל ה''צפונים'' ואצל מצביעי המפלגות ההזויות כמו העלה הירוק וברוך מרזל.
_new_ הוספת תגובה



שים לב
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 6:38)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

36% לא הצביעו נכון?

הוה אומר אם כולם 36 האחוזים היו מצביעים למפלגה אחת אזי היא היתה המפלגה השלטת ולה היו הכי הרבה מנדטים!

הוה אומר 36 אחוזים בחרו לא להצביע ולכן הם למעשה הצביעו כנגד השיטה!!!

ולכן נימצא שהרוב, פשוטו כמשמעו, רוצה משהו אחר.

יש מבין?
_new_ הוספת תגובה



משהו שראיתי על עבודה
אליצור סגל (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:26)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
משהו שראיתי על עבודה
73%מהחילוניים עובדים אבל רק 33% מהחרדים
כאן http://rotter.net/forum/scoops1/8267.shtml
בנתיים לא ניתן פרשנות לנתונים הללו לשום צד
אליצור
_new_ הוספת תגובה



החרדים ועבודה
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 7:39)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נכון ששיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה הוא נמוך. זוהי כמובן אחת הסיבות ששיעור ההשתתפות הכללי נמוך באופן משמעותי מזה של המדינות המפותחות. אם אני זוכר נכון חלק מהבעיה נובע, בגלל החוק, משיעור השתתפות נמוך בצבא. לפני כשנה וחצי כתבתי על ''אור וצל בשולי החדשות'' (דיון 2559) והתייחסתי לפוטנציאל החיובי שיש להצטרפותם של החרדים לכוח העבודה.
_new_ הוספת תגובה



החרדים וגיוס לשירות צבאי
א. פרקש (יום שני, 10/04/2006 שעה 8:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צה''ל לא צריך את החרדים בצבא. יש מתנדבים לשרות חובה מקרב המגזר החרדי בהיקף של כמה מאות מתגייסים בשנה (מתוך אוכלוסיה של כ-‏20 אלף ברי גיוס [נכון ל-‏2002] - כלומר גילאים 18 - 35) שחלקם מאייש את הנח''ל החרדי, אבל גם ביחידות לוחמות אחרות.

משנות ה-‏90 צה''ל אינו מממש את מלוא פוטנציאל כוח-האדם העומד לרשותו באוכלוסיה בכלל, כלומר: באוכלוסיה היהודית הלא חרדית. בפועל, צה''ל קטן יותר מכפי שיכול היה להיות - וזאת כתוצאה מיישום מדיניות של צימצום בררני גם בקרב חיילי החובה. במקביל האוכלוסיה החילונית המשתמטת הלכה וגדלה וכיום היא מגיעה לסדר גודל של 30% מקרב פוטנציאל הגיוס החילוני. ועדת שפיר קיצצה את שירות הבנים ל-‏32 חודשים להוציא ביחידות לוחמות ומקצועיות.

בפועל גם הטלת גיוס חובה על החרדים לא ישנה בהרבה את הקפי הקיוס בקירבם. ובכלל לא באשמתם.
_new_ הוספת תגובה



גם באשמתם
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 8:54)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך לרדת לשורש הבעיות לפני שפוסקים ''ובכלל לא באשמתם''?
העובדה ששנים ציבור מסויים לא התגייס היא חלק מהסיבות שצה''ל התרגל להסתדר בלי החרדים. העובדה הבעייתית היא שהם (חוץ מכמה מאות מתנדבים) אינם חלק מתהליך שעובר על כלל החברה.

צה''ל הסתגל למציאות והוא גם מנסה לפטור את עצמו מגיוס חלקים אחרים של החברה בישראל. אותם חלקים נפגעים מזה שצה''ל משאיר אותם בחוץ. על הרקע הזה נדמה לי שכל עוד יש גיוס חובה אסור להגיע למצב שרבים נפלטים מהתהליך.
_new_ הוספת תגובה



גם באשמתם
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 20:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מדבר על ההסטוריה שם באמת המגזר הזה חמק במלואו מגיוס. ד''א, גם המגזר הדתי בכלל (למשל בני עקיבא, שאצלם המפנה היה ב-‏1967). אני מתייחס למצב הנוכחי. אי הגיוס כמובן לא באשמתם, כי הצבא לא מעוניין לגייס אותם, להוציא את אלא שבלאו הכי מתנדבים ומתאימים לשירות.

נכון שצה''ל הסתגל לפטור, אבל כפי שאמרתי לך הוא הסתגל גם ל'פטור' של מתגייסים חילוניים מכל מיני סיבות. היום ''מי שנשאר בחוץ'' לא נפגע, או נפגע הרבה פחות ממה שהיה יכול להפגע מי שלא שירת לפני 40 ו-‏30 שנה. החברה השתנתה, צה''ל השתנה, והוא פשוט ממיין את מתגייסיו ובורר את המתאימים לו ביותר, כשהוא מניח למשתמטים ולבעייתיים (מכל מגזר) לחמוק משירות.
_new_ הוספת תגובה



''למשל בני עקיבא, שאצלם המפנה היה ב-‏1967''
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 23:50)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מאיפה לקחת את הנתון הזה. זו השמצה מקובלת בחוגי השמאל בארץ. וכמו מרבית ההשמצות האחרות של השמאל על הציבור הדתי היא שקרית בהכללות שלה. אין הרבה חידוש בתופעה הזאת הנמשכת גם בימינו (לא חסרים כאלה גם כאן בפורום ואפילו בין חברי המערכת)

אני שרתתי בצה''ל יותר מעשר שנים לפני 1967, ואתי שרתו הרבה דתיים (אז עוד לא היה מקובל המושג ''הכיפה הסרוגה''). רובם שרתו ביחידות קרביות וכבר אז נחשבו לחומר מעולה. בנח''ל היו מחלקות דתיות לא רק של בני עקיבא אלא גם כאלה שהיו קשורים לתנועת פועלי אגודת ישראל (זכיתי לפקד על מחלקה כזאת). הם הקימו האחזויות ונטלו חלק בכל המשימות הקרביות של התקופה. דתיים שרתו אפילו בצנחנים, אם כי מיספרם לא היה גדול מאחר ושם, לפחות בתקופה שלי, לא נתנו להם ''הנחות'' --- לא איפשרו להם מיטבח כשר והם חויבו לקחת חלק באימונים בשבתות. גם פיזרו אותם בין היחידות מה שמנע מהם לקיים מיניין.

ההשמצה ש''המיפנה חל רק אחרי 1967'' היא שקר שמאלני שנועד ללכלך את כל הציבור הדתי על חשבון המיעוט שניצל את הדת כדי להשתמט, וליצור את הרושם שכל מעייניהם של הדתיים לשרת בצה''ל קשורים להקמת ההתנחלויות. גם היום, למרות שמקובל לסווג את תומכי ש''ס כ''חרדים'', אחוז אלה שמשרתים בצה''ל ביחידות קרביות מבין מצביעי ש''ס עולה בהרבה על האחוז הזה בין תומכי ''שינוי'' (מבין כל חברי הכנסת של סיעת ''שינוי'' בכנסת האחרונה לא היה אחד ששרת ביחידה יותר ''קרבית'' יותר מאשר דובר צה''ל, מה שלא מנע מהם להשמיץ את ש''ס בנושא ההשתמטות מבוקר עד ערב).
_new_ הוספת תגובה



צצצצצ
עמיש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 0:19)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שקר שמאלני שנועד ללכלך...

דווקא ממציאי המיתוס הזה הם חוגי הכיפות הסרוגות.
הביטוי הספרותי של זה היה בספרו של חיים באר ''עת הזמיר''.
_new_ הוספת תגובה



צצצצצ
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 2:59)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרות שאני קצת מתקשה להבין את העברית (?) שלך אולי תואיל להסביר על מה אתה מדבר ואיך זה מתקשר למה שאני כתבתי?

''נובמת'', ''פחחחחחח'' ועכשיו ''צצצצצ'' --- באיזו שפה זה?
_new_ הוספת תגובה



בעיה קשה
עמיש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:12)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תחזור לארץ תתעדכן בעברית.
חג שמח לך מר ברניר
_new_ הוספת תגובה



''למשל בני עקיבא, שאצלם המפנה היה ב-‏1967''
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:54)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפועל לא כל הציבור הדתי ראה כמשימה חברתית להתגייס לצבא. אין לי כרגע נתונים לגבי אחוזי המתגייסים מקרב הכשירים לגיוס, אבל למיטב ידיעתי הם התגייסו באחוזים נמוכים יותר. מעולם לא טענתי שהם כלל לא התגייסו.

המפנה חל ב-‏1967 ולא בגלל ''ההתנחלויות'', אלא בשל רוח ההתעוררות הלאומית שחלה בשל כיבוש/שחרור יהודה ושומרון. אתהגם כולל את אנשי ש''ס בחבילה אחת עם החרדים וזו טעות. החרדים הם חרדים, הקשורים להנהגת אדמו''רים חרדיים, משום מה כולם אשכנזים, ורוב רובן של הקבוצות הן אנטי-ציוניות או בלתי ציונות. הם קודם כל קבוצות עתיות-דתיות ואח''כ, המעט שבהן גם עוסקים בפוליטיקה. ש''ס היא קודם כל מפלגה פוליטית ואח''כ היא אגודה חברתית המכילה בתוכה בני עדות שונות, וההתערות החברתית של אנשיה רחבה יותר.
_new_ הוספת תגובה



דומני שזה מיקור מוטעה של החרדים כשורש התופעה
מיכאל שרון (יום שני, 10/04/2006 שעה 11:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש בסביבות 100-150 אלף חרדים בישראל, 1.6 אחוז מאוכלוסיית המדינה. גם אם נניח ש-‏60 אחוז מכוח העבודה שלהם אינו משתתף, עדיין אין זה מסביר באוכלוסיה של 6.4 מיליון, שעור נמוך ביותר מ-‏11 אחוז מזה של מערב אירופה או ארה''ב. בישראל מקובלת לעיתים הססמא: רק חמורים עובדים, ודומה שיש חלק אוכלוסיה נירחב שמצא אמצעי השרדות אחרים מחוץ למעגל העבודה, וחלק גם מצא דרכים לעשות עושר שלא בדין ותוך מינימום של השקעת מאמץ ומשאבים, במסגרת כלכלת הפשע והסמים בישראל. הקיום הישראלי כולל גם תופעות של מיקוד בעיות מאז'וריות באוכלוסיות מסויימות תוך ליבוי הסתה ושנאה, כאמצעי הגמוני להסיח את דעת ההמונים (ובמקרה זה: הסחת דעת האספסוף המשכיל בישראל) ממקורות אמיתיים לבעיותיהם ומצוקותיהם.
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שאתה טועה
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 12:16)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. הטעות שלך נובעת מההערכה שגויה של אוכלוסיית החרדים.
יש כ-‏500 אלף חרדים.

2. לפי דו''ח העוני שיעור החרדים בין העניים גבוה משיעורם באוכלוסיה.
3. נתונים אלו ביחד עם שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה מצביעים על פתרון - הגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים בכוח העבודה.

4. עוד שגיאה קשורה ב-‏11%. נכון שיש בין הארצות המפותחות כאלו, כמו ארה''ב, ששם שיעור ההשתתפות גבוה ביותר מ-‏11% מזה שלנו (שההפרש הזה הוא סביב 17%) וארצות אחרות. מצד שני יש בהחלט ארצות שזה גם פחות מ-‏6%.

5. מאחר והחרדים הם רק חלק מן האוכלוסיה הרי שאי-אפשר לטעון (ואף-אחד לא טען) שהצטרפותם תחסל את ההפרש. למשל ישנה עוד קבוצת אוכלוסיה ששיעור השתתפותה נמוך - הערבים. טיפול בבעיה בשתי קבוצות אוכלוסיה אלה ישפר את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בתוך קבוצות אלה ובאוכלוסיה בכלל. לכן גם תעלה רמת החיים בשתי קבוצות אלה ובשאר האוכלוסיה.
_new_ הוספת תגובה



מיתוס (וסטראוטיפ) כאבן שואבת של תכונות
מיכאל שרון (יום שני, 10/04/2006 שעה 17:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא בטוח שערבים. עוד לא ראיתי ערבי שאינו עובד אולי בעבודות בזויות, אולי במשהוא חסר ערך, אבל עובד. ונשותיהן עובדות ללא הפוגה. מה שכן, לפעמים יש בזבוז של כוח אדם שם, כאשר בפירמה מסויימת או במוסך או בשרותים, עושים 10 אנשים עבודה שיכולים לעשות 3 אנשים.

דומני שמדובר במיתוס. המיתוס הזה אינו ספציפי. דהיינו אין המיתוס הזה אומר ''הערבים עצלים ואינם עובדים''. המיתוס הזה מאידך הוא כוללני ודיפוזי, ומשייך לאדם הערבי תכונות בזויות. יוצא שהמיתוס הזה פועל כאבן שואבת. דהיינו כל פעם שעולה בתודעתך תכונה בזוייה (למשל כזו שאוזכרה באותו רגע בעיתון כגון ''בטלן'' ''לא עובד'' ''ניסמך על עמלם של אחרים'', או מרושע, אכזרי וכד', תכופות, המיתוס הזה הנמצא אצל רבים, שחלקם אינם לגמרי מודעים לו, המיתוס הזה מייד ובאופן אינסטינקטיבי ואטומטי שואב את התכונה השלילית, כמעט כל תכונה שלילית שצצה בתודעה באותו רגע. וזאת כשהקשר הדיון נסב סביב אוכלוסיות שונות (ולא למשל סביב נושא שאינו קשור באוכלוסיות, כגון ''השחיתות בישראל'' או, המשכורות במגזר הציבורי. שים לב שכאן, אף שניתן לערוך השוואה ברמת שכר בין יהודים אשכנזים ובין למשל ערבים נוצרים במגזר הציבורי, הרי לא יהיה זה המימד ההשוואתי שיעלה מייד בדעתך. דומני שכך גם לגבי החרדים. גם כאן נוצר נארטיב או מיתוס כוללני, המשמש כאבן שואבת לתכונות שליליות העולות בדעתך באותו רגע, כאשר הפוקוס או ההקשר הנוסף הוא השוואה בין אוכלוסיות.

ומכאן, נכון שחרדים רבים, בפרט בגילאים צעירים ''נהרגים באוהלה של תורה'' ומשקיעים את כל זמנם בלימוד על חשבון עבודה, אך שים נא לב כיצד פועל כאן המיתוס: זאת על ידי יצירת הטייה רבה בנתונים, והצפה לרגע על ידי התחושה ש''לפחות חלק ניכבד'' (וברגע הראשון אתה חושב ''חלק הארי'' או אפילו ''כל הפער בשעור ההשתתפות'' מוסבר על ידי האוכלוסיה החרדית. תודה על דבריך כאן, ידעתי שתגיב ובאופן חכם, אבל האם אתה בטוח בנתון של 500 אלף? כחצי אוכלוסיית גוש דן?

נראה רגע בהערכה גסה: בירושלים, לכל היותר 100 אלף, במאה שערים ובעוד כמה שכונות. אולי 150 אלף. מוקד גדול נוסף הוא בני ברק, אבל כמה חרדים יש שם כשאוכלוסיית תל אביב כולה היא כ-‏300 אלף איש, דומני? והרי בני ברק היא איזור קטן בהשוואה. 80 אלף חרדים או 50 אלף חרדים? נשארת עוד העיר הזאת ביו''ש ששמה נשמט מזכרוני כרגע, אך שם יש כ-‏15 אלף חרדים או פחות. צפת? 10 אלפים חרדים בערך. הגענו בלארג'יות לכ-‏230 אלף איש במוקדי האוכלוסיה החרדית. כמה עוד מפוזרים ברחבי ישראל, והרי חרדים נוטים לחיות בסביבה חרדית טהורה? האם בחסידי הבבא סאלי בנתיבות, יהודים מזרחים, גם בהם אתה רואה ''חרדים''? או באנשי ש''ס רבים? אך אין אלה חרדים במובן המקובל, המתייחס לישיבות אשכנזיות.
_new_ הוספת תגובה



אתה מנסה להמציא את הגלגל
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 20:45)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בפעם הראשונה שהצטרפתי לדיון כאן הצגתי עמדה שמבוססת על מאמר שכתבתי לפני כשנה וחצי. הנתונים עליהם הסתמכתי הובאו משני מקורות:
1. ''החרדים'', הלמ''ס (http://www.cbs.gov.il/publications/int_ulor.pdf),
2. ''דו''ח העוני 2003'' (http://www.knesset.gov.il/docs/heb/oni_03.pdf).

ב. העבודה הראשונה עוסקת באיפיון האוכלוסיה החרדית ובהערכת מספרם של החרדים. זוהי עבודה מקצועית שנעשתה על ידי חוקרים בלמ''ס. יש שם גם השוואות של ההכנסה לנפש (עוני) ונתונים על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. ניתוח הנתונים הללו תומך במסקנות שהצגתי מקודם.

ג. המסמך השני עוסק בעיקר בממדי העוני וגם הוא תומך במסקנות שהצגתי.

ד. המסקנות שלי שנובעות מהחומר הן:
1. שיעור השתתפות נמוך משאר האוכלוסיה,
2. שיעור עוני גבוה יותר,
3. טיפול בבעיות אלו (בעיקר שיעור ההשתתפות) יעלה את רמת החיים של החרדים ושל האוכלוסיה כולה.

ה. עם כל הכבוד: המסקנות הללו הן מיתוסים או סטריוטיפים רק עבור מי שכמוך במקום לבחון את המסקנות לאור הנתונים הללו מנסה, בדרך לא מקצועית, לנחש חלק מהנתונים.
_new_ הוספת תגובה



אתה מנסה להמציא את הגלגל
אליצור סגל (יום שני, 10/04/2006 שעה 21:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אני כבר התיאשתי לחלוטין ממיכאל שרון.
אבל, בשביל דוד, כמה הערות עניניות מתוך הכרת האוכלוסיה הזו -
חלק משמעותי מהכלכלה החרדית היא כלכלה שחורה.
משמעותי אינו איזה אלפי ש''ח בודדים אלא סכוים הרבה יותר גדולים.
חלק גדול ממה שנתפס כעוני בעניני המתבונן מבחוץ אינו עוני בעיני מי שמביט מבפנים.
לפי הלמ''ס לפני ערב פסח לפני שנתיים הגדירו את עצמם כחרדים 6% מהאוכלוסיה וערב פסח השנה 8%.
לפני עיתון ארבע כנפות שראיתי בשבת האחרונה בקרב הציבור הבוגר קיבל הגוש הדתי 20% בקרב המצביעים בפעם הראשונה 37%
לא ידוע לי מאיפה לקוחים נתוני העיתון הזה שהוא מזוהה עם הרב ליצן אמנון יצחק.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



צודק אליצור בהגדרת העוני
עמיש (יום שני, 10/04/2006 שעה 22:05)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עוני אינו רק מחסור חמרי אלא דלות כללית, ובכלל זאת רוחנית ותרבותית.
יכול להיות בית דל, ואף עני למרות שהוא מצוייד בכל מני מכשירים ויכול שיהיה עשיר אף אם רוב הכסף יוצא על אוכל וביגוד בסיסי.
החברה החרדית אינה ענייה במובן הסוציולוגי אם כי היא עניה במשאבים כספיים.
_new_ הוספת תגובה



אינני בטוח
דוד סיון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 3:47)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושש שגם אחרי שכוללים את נתוני הכלכלה השחורה שיעורי העוני בחברה החרדית גבוהים יותר.

ברור שיש כלכלה שחורה, אבל מצד שני צריך להתייחס ברצינות לנתונים של בעלי המקצוע (שגם הם מכירים את הכלכלה השחורה). אלו טוענים שבחברה החרדית שיעורי העוני גבוהים יותר. ביחד עם ההערה שלך הטענה שלי נראית כך: היציאה אל הכלכלה הפורמלית (הלא שחורה) תעלה את רמת החיים של המגזר החרדי. לדעתי יפה שעה אחת קודם.
_new_ הוספת תגובה



אני מעולם לא התייאשתי ממר סגל
מיכאל שרון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 18:59)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכן מלכתחילה היה לחלוטין ברור עם מה יש לי פה עסק.

אדם רדוד, שכתיבתו בנלית ומשמימה, הרמטית ואטומה פרי בינוניות מוחית שאין לה תקנה. פשיסט פרוע וכוחני שאין לו אף את המימד הרעיוני העמוק שעשוי לעיתים להיות לבעלי גישה זאת, אך המטפח בשקדנות תדמית מתונה ומכובדת. כשקראתי שהוא כותב מתוך חקיינות לגישתי, שהוא ''ליברל ונאור'' או משהו בדומה, גימיק של יחוס נאורות לאטימות החשוכה ומדכאת הרוח, התגלגתי מצחוק, שהרי מעולם לא ראיתי אצלו כל שבב של היתייחסות לסוגיות כלכליות. אבל לגלגל בלשון ובמקלדת מותר... הרמב''ם, שהיה אדם מבריק וגאון גם בענף הרפואה, בוודאי היה מתגלגל מקברו, בראותו מוחות אטומים חדורי בינוניות משמימה מדברים בשמו, טיפוסים מהסוג אותם תעב בכל נפשו, ועוד משלחים שבט לשונם בתלמידי חכמים אמיתיים, במובן העמוק. ברור שאיש רואה בי ובכתיבתי איום השרדותי, שכן איש ההבל הזה מנסה להגיע לעמדות בקרב הימין, ולהגביר השפעתו, תוך חדירה לעוד ועוד נישות, אף שאין לו דבר וחצי דבר אמיתי ובעל שאר רוח לאמר.

רק בישראל יש תופעות כאלה, של עבד רוחני כי ימלוך..
_new_ הוספת תגובה



אני מעולם לא התייאשתי ממר סגל
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 20:12)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

> „אדם רדוד, שכתיבתו בנלית ומשמימה” ... „הוא כותב מתוך חקיינות לגישתי”.

ואידך זיל גמור.
_new_ הוספת תגובה



(-:
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:05)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שים נא לב שהמסקנות לא רלוונטיות
מיכאל שרון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 18:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כותב: ד. המסקנות שלי שנובעות מהחומר הן:
1. שיעור השתתפות נמוך משאר האוכלוסיה,
2. שיעור עוני גבוה יותר,
3. טיפול בבעיות אלו (בעיקר שיעור ההשתתפות) יעלה את רמת החיים של החרדים ושל האוכלוסיה כולה.

דברים יפים ונכוחים, אך מתייחסים רק למאפיינים של האוכלוסיה החרדית עצמה. אין הם רלוונטיים לנושא שהועלה כאן: האם החרדים הם הגורם העיקרי לפיגור היחסי של שיעור ההשתתפות בישראל? או הגורמים הם מבניים ומעוגנים במימדים של השחיתות, הפשע והעבריינות הכלכלית בישראל? כלאמר יש בכלכלה ובחברה ליקויים מבניים שיש לטפל בהם, ותת תפקוד מערכתי בצד חוסר יעילות נוראה (וכך, הנתון של פיריון העבודה בישראל, אינו ''נתון אחר'' אלא רלוונטי להיבט זה של ''שיעור השתתפות'', והפיגור הכלכלי בישראל?

אשר להערכות בדבר חצי מליון או אף ההפלגה לכוון 600 אלף, הרי יובל עצמו מציין שאין כאן נתונים ממשיים. וכך, בסביבת נתונים של עמימות, יש מקום נירחב לטעונים בלשון כמו-מדעית, שאינם אלא מגניבים את הסטראוטיפ ואת החמקנות מלדון בבעיות כלכליות וחברתיות אמיתיות, מתוך אינטרס מובנה של אוליגרכייה כלכלית.
_new_ הוספת תגובה



אתה כבר מגזים
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:27)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנושא שאליו התייחסתי היה ''החרדים ועבודה'' (תגובה 76254):
''זה נכון ששיעור ההשתתפות שלהם בכוח העבודה הוא נמוך. זוהי כמובן אחת הסיבות ששיעור ההשתתפות הכללי נמוך באופן משמעותי מזה של המדינות המפותחות. ..... והתייחסתי לפוטנציאל החיובי שיש להצטרפותם של החרדים לכוח העבודה''.

שים לב, מיכאל מ. שרון המשמעות היא אחת: שיעור ההשתתפות הנמוך של החרדים היא אחת הסיבות (לא נכתב שם העיקרית) ....

ואידך זיל גמור.
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שאתה טועה
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך קובעים מי עני ומי לא במגזרים החרדי והערבי, וגם בכלל?

ישנם רבים שעובדים בשתי משרות (חלקי/חלקי, מלא/חלקי) ולא מדַוְוחים או מדוּוחים או מובטלים-לצורך-דיווח למשרד האוצר. בפועל ההכנסה שלהם גבוהה מזו המוצהרת, או לחלופין הם מדווחים על העדר הכנסה. כל זאת בעוד הם חיים מתרומות, עבודה חלקית לא-מדווחת, עבודות משק בית לא מדווחת של נשותיהם וכו'.

האם יש לך נתונים על ממדי הדיווחים הכוזבים של כלל המגזרים לאוצר?
_new_ הוספת תגובה



ישנן תשובות
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 9:05)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המסמך שקראתי לו החרדים (http://www.cbs.gov.il/publications/int_ulor.pdf) נותן את חלקן.

הגישה הכללית שם היא שההכנסה או ההכנסה לנפש היא חלק ממקבץ הנתונים שמאפיינים את המצב הכלכלי של החרדים (למשל מספר נפשות לחדר ועוד). הם מסבירים איך הם הגיעו לנתונים ואת ההסתייגויות לגבי איכותם. אם אתה לא פנוי לקרוא את כל הדו''ח בעיון כדאי לך לפחות לקרוא את סעיף 9 בעמוד 89.
_new_ הוספת תגובה



תודה. אנסה לקרוא את הכל
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 10:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם זה יעלה לי אצל המחשב.
_new_ הוספת תגובה



עצה
דוד סיון (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 11:52)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם החיבור או המחשב איטיים אפשר קודם לשמור את הקובץ באמצעות לחיצה על הלחצן הימני של העכבר ואז ללחוץ על ''Save Target As....''. חוץ מזה אם תבקש אוכל לשלוח לך את הקובץ במייל.
_new_ הוספת תגובה



כמה חרדים יש?
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 16:52)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע על מה אתה מבסס את ההערכה שסך האוכלוסיה החרדית בישראל הוא 100,000-150,000 נפש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לדוגמא, אינה יודעת מה גודל האוכלוסיה החרדית, משום שבתעודת הזהות לא נרשם הזרם אליו משתייך האדם.

יש כמה נסיונות להעריך את גודל האוכלוסיה החרדית, בעיקר על סמך הצבעה למפלגות חרדיות לכנסת ושיעורי ילודה משוערים. הנסיונות האלה מסוכמים בכתובת http://www.cbs.gov.il/publications/int_ulor.pdf החל מעמוד 70 ואילך (עמוד 47 ואילך בספירה הפנימית של קורא ה-pdf). לאחר חישוב כל האומדנים וההסתייגויות (ובכלל זה הגדרות שונות למושג „חרדי” וחילונים המצביעים למפלגות חרדיות; ההערכה היא שרק 25% ממצביעי ש''ס הם חרדים), ההערכה היא שמספר החרדים בישראל הוא 500,000-600,000 נפש (עמוד 80 במסמך, שהוא עמוד 54 בקורא ה-pdf).
_new_ הוספת תגובה



כמה חרדים יש?
מיכאל שרון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 19:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאחר שביצעתי הערכה של סדרי גודל, שהינה בעלת סבירות רבה, בהציבה ערכי-גבול או ערכי-גג (כלומר, גדלים המתחמים את הערכים), הגעתי להערכה של מעט למעלה מ-‏230 אלף איש (ראה הפסקה האחונה ברשימתי), דהיינו בסביבות 250 אלף איש. האוכלוסיה החרדית בישראל היא בסביבות רבע מיליון איש.

וכן

דומני שאם החרדים באמת היו 600 אלף איש ולא מיעוט קטן של רבע מיליון איש לכל היותר, היו ניזהרים כאש מלהפוך אותם לשעיר לעזאל לכל התחלואים החברתיים והכלכליים בישראל, תוך טיפוח שנאה. היתה מפלגה שלמה, שינוי, שרכבה על הגל הזה ואף קצרה בזמנו דיוידנדים אלקטורליים נאים, סביב איתור ההזדמנות הזאת בשוק האלקטוראלי, עד שהבועה הריקה שאינה אלא גימיק בחירות זריז, התפוצצה כלא היתה.

ראו הסבר עומק תאורטי של מקור התופעה, ואולי יפקחו עיניכם לבסוף בנושא. איני מגן על החרדים דווקא, אלא חושף את מקורות הסאוב בישראל, הנעוצות בהנחות מטפיזיות מוטעות, בראש וראשונה

מקורות הקרבון בישראל - מערך סוציו-מטאפיזי
שתי תצורות היסוד של תרבות תעמולתית - מתווה פסיכו-סוציולוגי
_new_ הוספת תגובה



כמה חרדים יש?
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 20:09)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הניתוח שלך הוא מגמתי ושטחי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבססת את ההערכה שלה על מדדי הצבעה כלל-ארציים, שאלונים, נתוני פריון ושיקלול נוסף של גורמים אפשריים. אתה, לעומת זאת, מעדיף להתעלם מרוב הנתונים ועוד חולק לעצמך שבחים על כך שביצעת „הערכה של סדרי גודל, שהינה בעלת סבירות רבה”.
חיברת את המספרים הנראים לך מירושלים, בני ברק, אריאל וצפת וקבעת שאין יותר מזה משום ש„חרדים נוטים לחיות בסביבה חרדית טהורה”.

הדיליטנטיות כאן זועקת לשמיים, ונוספת עליה החוצפה בכך שאתה מנסה ליצור את הרושם שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נסחפת אחר דעות קדומות, בעוד שהאמת היא שהם עושים עבודה ראויה לציון, תוך שהם מקפידים לסייג כל מסקנה שלהם.

אתה, כמובן, יודע הרבה יותר טוב מהם. גם יותר ממני. אני נמצא תחת הרושם (ולא בדקתי מספרית. אתה, בהגיונך החותך, ודאי תגיע למסקנות אחרות) שכ-‏20% מלקוחותי שייכים למגזר החרדי. הלקוחות האלה נמצאים בערד, עיר שלא זכתה להיכלל בארבע הגדולות היחידות שלך.

אני מתרשם שגם בתל-אביב ובנתניה יש קהילות חרדיות גדולות. לכן הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה עשתה נכון כשבחרה להתמקד בנתונים כלל ארציים ולא בכללי האצבע של מיכאל שרון.
_new_ הוספת תגובה



כמה חרדים יש?
אליצור סגל (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 22:16)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
הוא כנראה התכון לעיר ביתר ולא לאריאל.
מה שהוא לא לקח בחשבון זה שביתר אינה היחידהיש גם מודעין עילית ועמנואל.
עימנואל נמצאת בעצם בגסיסה מתמשכת אבל שתי האחרות נמצאות בתנופת גידול מרשימה.
בכל מקרה החרדים גרים גם בערים שאינן חרדיות.
כמובן שאין זה פשוט לקבוע מי הוא חרדי.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



שימו לב כיצד מילים זועמות וצדקתניות באות כתחליף לצורך לנמק
מיכאל שרון (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 22:24)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם ההשתלחות האישית (''הדיליטנטיות כאן זועקת לשמיים, ונוספת עליה החוצפה''...) פועלת להסיח את שימת ליבנו בשובבות מכך שאין כאן כל הנמקה, ולו זעירה שבזעירות?...
_new_ הוספת תגובה



שימו לב כיצד מילים זועמות וצדקתניות באות כתחליף לצורך לנמק
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 22:33)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן, ודאי שזו הסיבה.
במיוחד שידיך נקיות ומעולם לא דיברת סרה במישהו.

אם תגיב לגופו של עניין, אולי אצטרך לאמץ שיטות אחרות. בינתיים אינני נזקק להן.
_new_ הוספת תגובה



היזהירו אותי שעם רומנים משני הצדדים לא מתעסקים
בובהלה (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 22:29)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אוי, הגזענים הללו.
_new_ הוספת תגובה



היתרון של סבר פלוצקר
דוד סיון (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 9:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההבדל המספרי בין שתי ההערכות נובע משתי סיבות עיקריות. האחת, אתה עסקת ב''פינוי'' כל המתנחלים והוא רק ב-‏20 אלף משפחות. השניה, עברו שנתים ו''פינוי'' אחד שנתנו מושגים יותר מדוייקים כמה זה עולה, מאז שכתבת את ההערכה שלך.

סיבה חשובה נוספת היא שאתה כנראה הרבה יותר צנוע בהנחות של עלות סעיפי המשנה למש'. למשל, אתה חישבת את עלות הדיור לפי 200 אלף דולר לכל משפחות המתנחלים זו הערכה צנועה כאשר הנסיון, שעמד לרשותו של פלוצקר, מלמד שפיצוי ישיר יקר בהרבה: 66 מיליארד ל-‏20 אלף משפחות בלבד.

ע''פ פלוצקר עוד עשויים לבוא כל מיני עידכונים. בקיצור פרוייקט שרבים מתומכיו לא ממש חישבו את עלותו הכספית בלבד. כמה מתאים לפוליטקאים שלנו שלעיתים קרובות נוהגים להחליט מה לעשות ורק אחר כך לבדוק כמה זה עולה. אני מאד מקווה בשנושא הרגיש הזה לא יעשו את הטעות הנפוצה הזאת גם בהחלטה על ''פינוי'' 20 אלף משפחות.

אבל המכשול האמיתי ל''פינוי'' יבוא מההבטחות לבוחרים בנושאים החברתיים. גם הנושאים הללו יעלו כסף רב (למשל רק ''התקציב הארבע-שנתי של המלחמה בעוני יהיה 9 מיליארדי שקלים'').

נכון שהפעילות הכלכלית במשק עשויה לגבור בגין ''פינוי'' כזה אבל זה בתנאי שמצליחים לגייס את המימון לכך מראש. התחרות על מקורות מימון לכך עם השוק הפרטי עשויה לפגוע בצמיחתו, לפחות בשלבי הביצוע הראשונים. לכן, אני מעריך (בהנחה שלא ימצאו מקורות כספיים בחו''ל):
1. לא כל כך מהר יחליטו על ביצוע ''פינוי'' נוסף,
2. גם אם יחליטו על כך קצב הביצוע יהיה איטי למדי.
3. המפונים הראשונים יהיו כאלו שכבר הצהירו על מוכנות...
_new_ הוספת תגובה



לא מדוייק
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 12:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש מנין לקחת כסף, והרבה. היום גובה הביטוח הלאומי הרבה יותר כסף משהוא מחלק למבוטחים.

בנימין נתניהו לא הקטין את הגרעון הממשלתי אלא לקח מאחד ונתן לאחר. הוא הוריד את קצבאות הזקנה, השארים, הנכים והילדים ונתן את הכסף כהטבות למעסיקים וכהורדת מיסים לעשירון ולמאיון העליון.

במרתפי הביטוח הלאומי שוכבים עודפים ענקיים של עשרות מיליארדי שקלים שנלקחו מקצבאות שהפסיקו לשלם אותן.

בנק ישראל עצמו פרסם כי הקצבאות בארץ הן המנמוכות בעולם המערבי, לא במספרים מוחלטים, אלא כאחוז מהתוצר.
_new_ הוספת תגובה



נדמה לי שאתה טועה
דוד סיון (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 15:05)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם תוכל להראות אסמכתא לטענה של עשרות מליארדים.... ?
האם תוכל להראות את האסמכתא ברמה מספרית - כמה מיליארדים.... ?

לא מזמן התלונן יו''ר הביטוח הלאומי על כך שהאוצר מנצל את הכספים שנגבו על ידי הביטוח הלאומי. אם היית צודק הוא היה מאבד את הסיבה להתלונן.
_new_ הוספת תגובה



אכן טעיתי - לא מדובר בעשרות
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 20:25)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיליארדי שקלים אלא במאות מיליארדי שקלים ולא במרתפי הביטוח הלאומי אלא הכסף נלקח מעודפי הביטוח הלאומי ונמצא בבנק ישראל

הוסף לזה את הסכום של 100 מיליארד דולר שניתן מן הביטוח הלאומי למעסיקים, והרי לך מקוקרות
_new_ הוספת תגובה



זהירות.....
דוד סיון (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 9:09)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. קודם כל כנראה שהכסף הזה לא ממש שוכב במרתפים. הרי כתוב שם: ''בפועל, אמר בן שלום, הממשלה משתמשת בכסף למימון הוצאותיה. לדבריו, מקצת הכסף ,אם יוחזר, עשוי להביא למהפך של ממש בסיוע לנזקקים'' (http://news.walla.co.il/?w=//872682).

2. מה שלא כתוב שם חשוב גם כן. נראה לי שכחצי מתקציבו הקבוע של הביטוח הלאומי מגיע מן האוצר.....
_new_ הוספת תגובה



הכספים האלה הם מה שמכונה בארה''ב
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 9:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Funny Money. גם פה יש עודפים עצומים לביטוח הלאומי (כרגע לפחות). כאן הממשלה הפדרלית מנועה מלהשתמש ברזרוות האלה למטרות אחרות ע''פ חוק. אז מה שהם עושים במקום זה, הם רושמים את הכספים האלה בספרים על חשבון הגרעון בתקציב שכתוצאה מכך נראה פחות חמור ממה שהוא באמת.

אני לא מתמצא מספיק בחשבונאות כדי להבין איך זה בדיוק עובד, אבל זה מה שהוסבר לי ע''י כמה רואי חשבון ממכרי. גם לא ברור לי מה בדיוק יקרה כשהעודפים האלה יעלמו, מה שצפוי לקרות תוך 7 - 10 שנים.
_new_ הוספת תגובה



עוד מידע על כספי הביטוח הלאומי
דוד סיון (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 16:04)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההוצאות השנתיות של הביטוח הלאומי הן בסדרי גודל של 50 מיליארד שקלים. בערך חצי מזה מקורו בגביה של הביטוח הלאומי והחצי האחר מתקציב המדינה (על פי החוק). ישנן שנים בהן נשארים עודפים מעבר להוצאות ואלו מועברים על פי חוק לקרנות נושאות ריבית או אג''ח. הכוונה היא לבנות רזרבות לעתיד (למשל אם וכאשר שיעור אוכלוסיית המבוגרים יגדל כך שהגביה תיקטן מאד....).

מכאן שבעצם אין ''עודפים'':
1. כי הכספים הללו מיועדים למשהו מוגדר.
2. הקרן הזו באה משני מקורות לפחות.

עם כל הכבוד מנכ''ל הביטוח הלאומי לא יכול לצפות שהכספים הללו ייועדו למטרות אחרות ללא שינוי ממשי בחוק.
_new_ הוספת תגובה



שר הבטחון
יואב (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 14:04) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם לפרץ ואולמרט יש שכל, הם ימנו את פרץ לשר הבטחון (עם איילון כסגן שר). מינוי כזה יכול להיות טוב לכולם:
א. לאולמרט, שתיק האוצר ישאר קרוב אליו.
ב. לפרץ שיכול לשדרג את קורות החיים שלו בתפקיד בטחוני.
ג. ולנו, האזרחים, שבפעם הראשונה יהיה בתפקיד שר הבטחון אדם שלא בא ממערכת הביטחון, ואולי גם ישכיל שלא לראות את עצמו כנציג ועד עובדי מערכת הביטחון, אלא כנציג האזרחים והמדינה.
_new_ הוספת תגובה



למה זה טוב?
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 14:58)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תפקידו של שר ביטחון הוא להאבק למען הגדלת תקציב הביטחון ובמידה ונכפים קיצוצים, לעשות זאת בצורה המושכלת ביותר. תפקידו של שר ביטחון הוא לגבש את מדיניות הביטחון של ישראל. אינני סבור שפרץ מתאים לא לזה ולא לזה.

פרץ רוצה להיות בעתיד ראש ממשלה. התפיסה כאילו ראשות הממשלה חייבת לעבור דרך תיק הביטחון היא מוטעית בעיני. בכל מקרה, האג'נדה של מפלגת העבודה בימינו היא כלכלית חינוכית חברתית, אז מה תהיה התועלת בשליחתו של פרץ להתמודד עם איום הרקטות מעזה בעוד משרד האוצר יופקד בידי תואם נתניהו כמו מאיר שטרית או הירשזון?
_new_ הוספת תגובה



למה זה טוב?
יואב (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 22:02)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממש לא. שר ביטחון איננו נציג ועד עובדי משרד הביטחון, בדיוק כמו ששר החינוך איננו נציג ועד עובדי משרד החינוך.
אם פרץ ישכיל לבחור עוזרים ויועצים טובים, הוא יהיה שר ביטחון טוב. כשניזכרים שהמתחרה העיקרי שלו הוא שאול מופז, מבינים שלא צריך כישורים מיוחדים.

בניגוד למה שנדמה היה בתקופת שרותו של מופז, שר ביטחון איננו ''רמטכ''ל על''. כשר ביטחון פרץ יקבל החלק העיקרי של תקציב המדינה, ועל מאות אלפי עובדים, חלקם בתנאים לא תנאים (להלן, שירות חובה). מי שרוצה לתעל את עצמו לנתיבים כלכלים חינוכים חברתים, לא יכול להתעלם מהזדמנות כזו.

מאיר שטרית הוא לא תואם נתניהו. אמנם מדובר באדם בעל תודעה ליברלית, אבל זה לא הופך אותו לתואם נתניהו.
_new_ הוספת תגובה



למה זה טוב?
א. פרקש (שבת, 01/04/2006 שעה 13:17)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרעיון של יואב נשמע טוב. לשים את פרץ בבטחון יכול לשדרג ארגונית את מערכת הבטחון בקצב מהיר יותר מהמתוכנן (ויש תוכנית 5 שנתית לכיווץ כפילויות של משרדים ופונקציות בתוך הצבא, בין הצבא למשרד הבטחון ובין אלה לארגוני בטחון ומודיעין החיצוניים לצבא). רק איש שלא גדל במערכת ושיש לו מבט חיצוני וללא נוסטלגיה שנצברה בעשרות שנות שירות בפנים המערכות, יוכל להוביל את השידרוג שיהיה מועיל מבחינת ארגונית-תפקודית וגם יחסוך כסף רב.

מדיניות הבטחון עצמה בלאו הכי נקבעת בעבודת נמלים ארוכה ולעיתים סיזיפית בתוך גופים בצבא, בינם לבין משרד הבטחון (והתעשיות) ולבסוף בקבלת החלטות בממשלה או לחילופין ב'פורום בטחון', שזה בד''כ משהוא ב י ן רוה''מ-שר בטחון-רמטכ''ל ל ב י ן רוה''מ-שר בטחון-קומץ שרים בכירים-רמטכ''ל-ראשי שירותים. לתוך כך ישנה חשיבות להכנסת בכיר שמשקיף על כל העניין קצת אחרת.

וכמובן, חשוב ביותר, לכל החזקת גופי הבטחון ופעילותם השוטפת יש מימד כלכלי-חברתי כבד ומכריע. ודווקא כאן יכול שר בטחון לייצר נאמנה את המערכת מול משרד האוצר. כאשר יש לזכור שמשרד האוצר החל לדרוש שידרוג מערכות הבטחון רק לאחר שפורשי מערכות הבטחון נכנסו ותיפקדו באוצר.
_new_ הוספת תגובה



יש לזה תקדים
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 0:49)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לוי אשכול כיהן כשר ביטחון למרות שלא היה לו כל רקע ביטחוני. הוא נמנע מלהתערב מעבר לניהול ברמה מיניסטריאלית, והשאיר את מלאכת היום יום בידי הרמטכ''ל. כתוצאה מכך צה''ל הגיע למילחמת ששת הימים כשהוא ערוך ומוכן כמו שצריך. את לוי אשכול החליף שר ביטחון שהיה ''מר ביטחון'' למהדרין. איך זה הסתיים כתוב בכל ספרי ההיסטוריה. אף אחד משרי ביטחון שבאו אחר כך, מרביתם יוצאי צה''ל, לא הגיע לרמת ההישגים של לוי אשכול.
_new_ הוספת תגובה



שר הבטחון
סתם אחד (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 16:47)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משה ארנס בא ממערכת הבטחון? כמו עמיר פרץ, גם הוא היה נציג ועד עובדי התע''א.
_new_ הוספת תגובה



שטויות
עמיש (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 20:51)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ארנס אמנם היה סמנכ''ל התע''א אבל לא היה בועד.
ח''כ חיים כץ הוא מזכיר הועד בתע''א
_new_ הוספת תגובה



כדאי ללמוד לקרוא לפני שמתחילים לכתוב
סתם אחד (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 21:00)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתי שהוא ייצג את הוועד, לא שהוא היה בוועד.
_new_ הוספת תגובה



ארנס לא היה בוועד, לא ייצג את הוועד
רמי נוי (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 21:27)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אלא היה מאנשי ההנהלה בתפקידי ניהול פרויקטים.
_new_ הוספת תגובה



אם אני אסביר לאט בטוח תבינו
סתם אחד (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 21:46)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תע''א היא אחת החברות בהן ההנהלה כפופה לאינטרסים של הוועד. ארנס פעל כשר בטחון בהתאם לאינטרסים של הוועד.
_new_ הוספת תגובה



אם אני אסביר לאט בטוח תבינו
עמיש (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 23:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אההההההההה אז תגיד.
זו כבר שטות אחרת לגמרי
_new_ הוספת תגובה



אם אני אסביר לאט בטוח תבינו
מהנדס אזרחי (יום שישי, 31/03/2006 שעה 7:43)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

(=:
_new_ הוספת תגובה



שר הבטחון
יואב (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 22:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן, הוא היה סמנכ''ל התעשיה האווירית.
_new_ הוספת תגובה



שר הבטחון, אמיר פרץ
יואב (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 12:23)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שר הבטחון, אמיר פרץ
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 10:01)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעניין זה גדעון לוי צודק, אם כי הוא אופטימי מדי.....
צריך לזכור ששר בטחון לא קובע בעצמו את מדיניות הבטחון. בעצם, אישיותו של שר הבטחון מעצבר את זירת המשחקים והכלים בה. ככל שהוא אישיות חזקה, ידענית ודינמית הוא יכול להוביל את המערכת קדימה ולהיפך... אבל אחורה.

שר בטחון לא תמיד מצליח ליישם את מדיניותו והיו בעבר הרבה פעמים של מחלוקת בין שר הבטחון לראש הממשלה בהם נכשל השר להעביר את מדיניותו.

לעמיר פרץ זו יכולה להיות טבילת אש אמיתית אם הוא רוצה לסלול דרכו לצמרת (גם שר אוצר או שר חוץ הם יעדים בדרך). הוא רק צריך לזכור שהמערכת הזו היא די בלתי סלחנית ויכולה להתנכר לשר שלה במידה ויהיו חילוקי דיעות רציניים על עניינים שבמהות. הכל כמובן תלוי באישיותם של בעלי התפקיד משני הצדדים.
_new_ הוספת תגובה



תהיות בנושא כלכלה
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 17:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד הדברים שתמיד שאלתי את עצמי, זה מדוע לכאורה נתניהו מואשם ביצירת העוני בישראל, ואינני אומר זאת ככלכלן (אני לא) או כאדם המתיימר להבין בכלכלה, או כחסיד של נתניהו (בפירוש לא), ובכל זאת: האיש זכה לשבחים חלקיים ועקיפים במדינות אירופאיות על תוכניותיו והצלחותיו הכלכליות, כך שלא ברור לי מדוע ה''עליהום'' שמתרחש נגדו בתחום זה.

כלום נתניהו אחראי לעוני בישראל?

שאלה זו ששאלתי את עצמי מספר פעמים בעבר, כאילו קיבלה תשובה מכתבה קטנה בוואלה (ראה http://news.walla.co.il/?w=/2987/883435 )

להלן ציטוט שצד את עיני:

[...] ''הבוחר התקשה להבין איך לוקחים תפישת עולם ניאו-שמרנית מארה''ב ומיישמים אותה בחברה כה שונה (למרות שתוצאותיה בארה''ב היו הרות-אסון עבור קבוצות באוכלוסייה שנפגעו) - חברה שבה קבוצות גדולות של יהודים ומוסלמים לא עובדים מסיבות דת ומסורת; חברה שבה חיים מאות אלפי עולים בלי כישורי שפה; חברה שבה פערי הכנסה תהומיים בין רוב שחי בדוחק לשכבה עשירים דקה'' [...]

מה שמעניין אותי בציטוט זה, היא ההתייחסות הכמעט טבעית לכך שיש לכאורה קבוצות גדולות של יהודים ומוסלמים שאינם עובדים מסיבות של מסורת ודת, כמעין דבר של מה בכך. כאשר אני קורא ידיעה זו, אני באמת לא מתפלא מדוע יש עוני בישראל, הרבה מעבר לשאלת האבטלה שקיימת בה, וגם במקומות אחרים במערב. הייתכן מצב שקבוצות שלמות לא עובדות מהסיבות הללו, ובכל זאת מצפות לתגמול זה או אחר?

האם נתניהו אשם בכך שהעוני בישראל הפך בלתי נסבל? ואולי מדינת ישראל היא זו שלא מסוגלת להגדיר לעצמה מהם יעדיה הלאומיים, ומוכנה לקלוט עלייה ענייה מכל סוג שהוא ללא הבנה שיש קשר בין אקט מסוג זה, לבין התדלדלות הקופה הציבורית?

אני חוזר ומדגיש כי אינני ניאו-קון, ואינני חושב שהמודל החברתי של ארה''ב הנו מרשם להצלחה. נהפוך הוא: המודל של אירופה, בה אני מתגורר, מונח מול עיניי, ובכל זאת: נתניהו זכה כאן להכרה מסויימת על הצלחתו לקדם את המשק הישראלי, כך שברור שאין בדברים הכלכליים שאדם זה ביצע, רק אלמנטים שליליים. מה שבאמת יש לברר זה מדוע ישראל כל כך ענייה, וכמה אנשים באמת נזקקים לכל עזרה אפשרית כדי לעמוד על הרגליים. דבר אחד חייב להיות ברור: אם אדם ממשיך להביא ילד אחר ילד לאוויר העולם ללא שום גב כלכלי, לא ניתן להאשים בכך את ממשלת ישראל בלבד, או את המדיניות הכלכלית ו/או הסוציאלית, ואידך זיל גמור.
_new_ הוספת תגובה



הכתבה מצלמת את המציאות טוב
דוד סיון (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 19:28)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכתבה מציגה את המציאות של משק מוצלח שמספר העניים בו הוא רב. מכאן ש''ישראל [לא] כל כך עניה, אבל רבים מאזרחיה כן. כפי שעולה מהכתבה שני מאפיינים עיקריים יש לעניים.
1. חלק מהיהדות החרדית לא עובד בשוק הרגיל (אלא בשחור), בגלל תורתם אומנותם וחלוקות (מתקציב המדינה) למיניהן. בחברה המוסלמית קיימת אותה הבעיה ושם זה פחות בגלל בחירה, אבל זו עובדה.
2. המשק הישראלי הוא מוצלח בגלל ההצלחה של מיגזר ההי-טק. אבל המיגזר הזה משפר את מצבם של חלק קטן מאוכלוסי ישראל.

המציאות היא שהמכזר הצומח מצמיח את הממוצע של כלל המשק, אבל רבים לא נהנים מהצמיחה. למשקיף מבחוץ משק צומח זה ברכה כי גם ההכנסה למפש עולה. לכן אי-אפשר לחשוב על שר האוצר שבזמן כהונתו זה קורה שהוא פועל רע. זה באופן כללי.

למי שזוכר את מצב המשק כאשר נתניהו נכנס למשרת שר האוצר יודע ומכיר את תרומתו. היא מתבטאת במושגים שתבע: צריך להחליף דיסקט ו''הרזה שנושא את השמן''. במילים יותר פשוטות הרזה המיגזר הפרטי נושא את המיגזר הציבורי השמן יותר ולכן המשק מתקשה לצמוח. הרי המיגזר שמייצר מוצרים (לא רק מחלק אותם) הוא המיגזר הפרטי ולכן ממנו יכולה לבוא צמיחה ולכן כדאי וצריך שחלקו היחסי יגדל.

אבל הצמיחה שהחלה בשנת 2003 לא באה בגלל מדיניות שר האוצר אלא בעיקר בגלל הערבויות והצמיחה במשק העולמי. זו החלה בגלל הגירעונות בתקציבי ארה''ב, והורדת הריבית המסיבית של הבנק המרכזי. מה שכן בלי חלק מהשינויים שהנהיג נתניהו ההשפעה מהתהליך הזה היתה יותר קטנה ויותר איטית [ראה: ''בנימין נתניהו – סיכום תקופה'' (דיון 3022)].

למרות כל זאת הביקורת העיקרית על נתניהו היא:
1. מעשית הוא נטש את עמדת שר האוצר לאחר שנה וחצי בתפקיד.
2. הוא בחר לפתור את הבעיות בדרך הקלה.
2.1 הורדת ההוצאה על קיצבאות אבל היה עליו להתחיל בחלקים השמנים של המיגזר הציבורי - מערכת הביטחון למשל.
2.2 הוא הצליח לפגוע בעמיתי קרנות הפנסיה (כשלונו של עמיר פרץ) ולקחת מהם את רכושם על ידי הלאמה. כל זה מפני שראה שבעתיד הנטל יפול על הממשלה.
מצד שני הוא פגע פחות בקרנות פנסיה של אחרים (הקרנות שממומנות מהתקציב לעובדי הציבור...).
2.3 הוא לא ממש ניסה לקצץ בתקציב הביטחון שהיה לו לובי חזק. הוא לא ממש ניסה זאת למרות שבתקציב הביטחון יש הרבה יותר שומנים מאשר בקיצבאות.
2.4 הוא לא פעל איפה שלא היה כדאי לו אלקטורלית (חברת חשמל).

הוא העריך שלא יהיה לגישה הזאת נזק אלקטורלי על סמך נסיון ארוך שנים. הוא התבדה.

זה נכון שצריך למצוא דרך לעודד אנשים להצטרף לכוח העבודה - בישראל הוא בסביבות 55.5% (האחוז האחרון מתקופת נתניהו) בעוד שבארצות להם אנחנו רוצים להשתוות אירופה וארה''ב זה מעל 65%. נכון שצריך למצוא דרך לקצץ בקיצבאות אבל זה צריך להיות תהליך הדרגתי כאשר במקביל מקצצים גם בשומנים במקומות אחרים.

הוא למשל עשה מעט מאד לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב לכיוון יותר השקעות (פחות הוצאות שוטפות). אם היה נוקט צעד כזה היה היה סיכוי שמעגל הצמיחה היה מתרחב למיגזרים נוספים ונושא איתו אנשים נוספים.

זה על קצה המזלג (ובחיפזון).
_new_ הוספת תגובה



אתה מעלה נקודות חשובות
מיכאל שרון (יום שישי, 31/03/2006 שעה 1:56)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סקר שנערך לאחרונה מראה כי חלק ניכר מהתלמידים ההאתיופיים, סובלים מליקויי קשב, ומטופלים כלקויי למידה. רוב העבריינים הכלואים בבתי כלא בישראל, אובחנו אף הם כלקויי קשב. http://www.hutzpa.co.il/main/article.aspx?Article_id...

אחוז גבוה מהנערים האתיופיים בישראל נימצאו בסקר של הרשות למלחמה בסמים כצורכי סמים כבדים. יש גם בעייה של איידס באוכלוסיה זו. לאור נתונים אלה, נישאלת השאלה אם היה זה כל כך נבון לקלוט 100 אלף אתיופיים ויותר, בני המדינה הנחשלת ביותר באפריקה ואולי השנייה ברמת העוני בעולם, אף על פי שבאתיופייה יש משאבי טבע רבים שאינם מצדיקים עוני איום זה. בישראל, רק 54% אחוז מכוח העבודה מועסק לעומת 67% במערב. פיריון העבודה בישראל נמוך ב-‏25% בממוצע מהמערב. נתניהו אמנם עשה צעדים נכונים, ואין להאשימו בעוני, ואמנם הוא לא מואשם בעוני, אלא בהפחתת התמיכה והקצבאות. אלא שנכון שזה מעשה שלא יעשה, גימלאות הזקנה הנמוכות, ומסיבה זאת הציבור בישראל בחר בגימלאים.
_new_ הוספת תגובה



אין כאן עניין של ''נבון'' אלא של מוסר
רמי נוי (יום שישי, 31/03/2006 שעה 8:51)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ולכן עליה לקלוט לתוכה את בני העם היהודי שמבקשים להצטרף אליה, גם אם הם עניים, נחשלים, ונבערים.

נתניהו לא מואשם בעוני, אלא בצעדים כלכליים שגרמו להגברת העוני תוך הטבת מצבם של העשירים.

חלק גדול מצעדים אלה לא היה הכרחי.

השמירה על מסגרת התקציב, הקפאת גודל השירות הציבורי, המס על ההון, הפחתה מסוימת של קצבות הילדים היו צעדים נכונים.

הפגיעה החמורה בתשלומי הביטוח הלאומי והפיכתו לצינור של ספיגת כסף מידי העובדים ונתינתו לעשירים ולמעבידים, הפגיעה בתשלומי הזקנה, האבטלה, הנכים והשארים, וההפרטות שגרמו בעיקר לפיטורי עובדים מחד ותשלומי שכר דמיוני למנהלים מאידך, היו צעדים הרסניים.
_new_ הוספת תגובה



לא ברור כל כך שמדובר אמנם ביהודים.
מיכאל שרון (יום שישי, 31/03/2006 שעה 9:36)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי אחת הגרסאות, כמה צ'יפים אתיופיים, שהיו שותפיהם המקומיים של סוחרי עבדים יהודים ביבשת במאה ה-‏18, אימצו כמה מנהגים יהודים, מתוך רצון ליצור לעצמם יחוד, והם אימצו אותם באופן חופשי ורופף, תוך גווני פולקלור מקומיים. זאת בדומה לכושים העבריים בדימונה. החלק השני של הסיפור הוא בשנות ה-‏70 וה-‏80, כאשר אתיופים שרצו להחלץ מארצם מוכת העוני הנורא, ולהגיע למדינת רווחה יחסית, התקרבו לאנשים האלה, ואימצו את גינוניהם, והחלו אף הם לקרוא לעצמם יהודים. החלק השלישי של הסיפור הוא כאשר אתיופים נוצרים, שמפאת אמונתם ביזוס ובבשורה לא ממש השתוקקו להיות יהודים, אבל השתוקקו מאידך להעלות באופן תלול את רמת חייהם, יצרו את הבלוף של ''הפלאשמורה''. יש גם עבודה אתיופית, ממש כשם שיש ''עבודה עברית'' והמניע הוא תמיד כלכלי.
_new_ הוספת תגובה



העור השחור אינו מספיק ברור
יובל רבינוביץ (יום שישי, 31/03/2006 שעה 19:15)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

„לפי אחת הגרסאות” נוהגים היהודים לאפות מצות מדם של נוצרים.

אולי יש בידך משהו מוצק יותר?
_new_ הוספת תגובה



מה זה משנה העור, העובדה היא שהאוכלוסיה הזאת הם
מיכאל שרון (יום שישי, 31/03/2006 שעה 23:08)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא בדיוק קונדוליסה רייס, ואף לא בפאזה סבירה כלשהי בדומה ולו במעט לכך.
_new_ הוספת תגובה



אתה יודע מה, שכנעת אותי. הם באמת צאצאי מלכת שבא ושלמה המלך
מיכאל שרון (יום שישי, 31/03/2006 שעה 23:12)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שהם טוענים!! ובא לציון גואל.
_new_ הוספת תגובה



איזה סוחרי עבדים יהודים היו באתיופיה
א. פרקש (שבת, 01/04/2006 שעה 13:23)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במאה ה-‏18 דווקא? שם הערבים סחרו בעבדים.

אני שמעתי על סוחר יהודי אחד בלבד שסחר בתחילת המאה ה-‏19 בעבדים אבל זה היה במערב אפריקה והוא מכר כמה עבדים לברזיל. אתה מתכוון אליו?
_new_ הוספת תגובה



אתה רוצה להפיל אותי בפח?
מיכאל שרון (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 3:24)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנקודה הכאובה שיהודים לא היו תמיד, למרבית הדאבה, קדושים או קדושים מעונים, ולעיתים, נו, היו ביניהם גם, אבוי, חלאות אדם, או אפילו, אוי ביי, מועלים, גנבים, וראשי פרשות שחיתות. בתור יהודי אכן לא טוב לי שמתקיים הפסוק שאמרו יהודי רוסייה, הברונשטיינים והז'ינובייצ'ים עשו את כל הצרות, ואילו הליברמנים והרבינוביצ'ים סובלים בגלל זה ומקבלים את המכות מהגוי שקיבל קריזה בגלל מעלליהם חסרי הגבולות של הברונשטיינים. יש, מה לעשות, יהודים נהדרים, אבל לעיתים גם פחות נהדרים. איך אמר הפילוסוף היהודי האנגלי הדגול ישעיהו ברלין: בממוצע, היהודים לא טובים או רעים מעמים אחרים. אבל בשני המקרים (הן הטוב והן הרוע) הם נוטים להגזים. אז מה לעשות, והיהודים היו הברונים וראשי סחר העבדים השחורים? נכון שהאנטישמים עושים מזה צ'ימעס, אבל זאת האמת לדאבוני. היה שם בסחר העבדים, הרבה כסף, והיהודים לא תמיד נירתעים מכסף.

הייתי מעדיף שלא יתנו דלק לגלגלי האנטישמים, אבל, מאידך, לא כל אמת קשה היא אנטישמיות, גם אם אנטישמי מנצל אותה לצרכיו הנלוזים.
_new_ הוספת תגובה



אתה מוסיף חטא על פשע, ותורם למסכת השקרים
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 3:59)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''היהודים היו הברונים וראשי סחר העבדים השחורים'' שקר וכזב, להד''ם!.

אתה מצטט אתרים מהאינטרנט שהם חלק ממערכת ההסתה האנטישמית המתנהלת במדיום הזה מזה שנים. יש אלפי - ואולי אפילו עשרות אלפי, אתרים באינטרנט שכל כולם מוקדשים ל''מלאכת הקודש'' של הפצת וטיפוח כזבים על היהודים והיהדות. כולם מביאים שפע של ''אסמכתאות'' ו''מראי מקום'' וציטטות מ''מקורות'' (כמעט כמו אחד העורכים כאן בפורום), שרק לבדוק אותם כדי לוודא שהם אינם קיימים לוקח לפעמים ימים ושבועות. הקו המשותף שחוזר על עצמו בכל הבימות האלו הוא שאין רעה או חולי שנפלו על האנושות שאינם נובעים ממעשיהם של היהודים.

אתה מתמם בטענה ש''לא כל אמת קשה היא אנטישמיות''. אין פה שום ''אמת קשה'', או ''אמת'' בכלל. הדברים הם שקר במצח נחושה (ויש לי ספק רב, לאור פירסומים אחרים שלך כאן על נושא יחסם ''ההומני'' של הפולנים ליהודים, שלא ידעת את זה מקודם), ומהווים נאו-אנטישמיות למהדרין.
_new_ הוספת תגובה



דברים כהווייתם, ודי לתרבות הטיוח הצדקתנית והמסוכנת
מיכאל שרון (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 14:17)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית, לא כתבתי על יחסם ההומני של הפולנים ליהודים. אתה ''מותח'' את הדברים לאבסורד והקצנה. שקדתי להדגיש שאמירתי היא שבפולין לא היתה ''מגה-אנטישמיות'' מעבר לזו שבצרפת למשל. דיברתי על האוטונומיה היהודית החלקית בפולין, למשל במסגרת ועד 4 ארצות, ועל יחודיות הפזורה היהודית בפולין בכך שהיהודים, בניגוד לארצות אירופיות אחרות, היו מיעוט לאומי ניכר - 12 אחוז מול חצי אחוז בארצות אירופה הגדולות, ועל הבעיות של התנגשות בין אתנית הקשורה בכך (הבסקים בספרד למשל). יצאתי נגד היסטוריוגרפיה גרועה, המציגה את ההיסטוריה היהודית הגדולה בפולין, ארץ אבותי, ארץ של גדולי רוח יהודים ותרומה גדולה לכלכלה וליצור, כאוסף של פוגרומים. בפולין אגב, בניגוד לרוסיה ואוקראינה, לא היו כמעט פוגרומים. מדובר בסילוף מתועב שאינו מבוסס על עובדות אלא על חשיבה אסוסיאטיבית בבחינת, לעזאזל עם העובדות, הרי זוהי מהות הדברים, ולמה ההתממות?

אלא שאסוסיאציות הם תהליך פסיכולוגי פנימי, דבר שהוצג על ידי הפסיכולוג הקוגניטיבי Anderson, 1983, כ-Spread of activation ברשתות נירונליות במוח. אסוסיאציות קשורות בתחושותיך וברקע הסמנטי שלך, אך אינם מקור לידע. לידע אנו מגיעים בניגוד לתהליך פנימי של תפעול אסוסיאציות חופשיות, על ידי איסוף עובדות.

עלינו לחדול מלקרוא לעובדות קשות, שאף האנטישמים משתמשים בהם מטבע הדברים, שקר אנטישמי. אחרת לא נישתפר. ראה מה קורה בישראל כיום. נביאי ישראל היטיחו את האמת הקשה על הסאוב, והעוולות באופן ישיר. בימינו האמירה ''אנטישמיות'' משמשת ככלי מניפולטיבי לביטול ביקורת. כל מאפיונר יהודי מסואב ברוסייה יכול לטעון כיום שמתנגדים לו בגלל ''אנטישמיות''. יש לשים קץ לפקרקטיקה המתועבת הזאת, שגורמת בין היתר להתדרדרות מדינתנו.

וכיצד תבחין בין שקרים אנטישמיים ובין עובדות היסטוריות אמיתיות, שאנטישמים כמובן עושים בהם שימוש נלוז?

ראשית, על פי מידת הסבירות והשכל הישר של כל אדם סביר. כך, טענות הכחשת השואה הן חסרות סבירות קיצונית. הפרוטוקולים של זקני ציון אף הם חסרי סבירות באופן קיצוני, שהרי בין היתר, לא סביר, אף אם נניח לרגע שהיו זקנים כאלה ופרוטוקולים כאלה להשתלטות על העולם (מה שאף הוא לחלוטין לא עומד במבחן הסבירות), הרי סביר שמפאת חשיבותם והסכנה שבהם, דאגו להצניעם. וכך, אין זה סביר שיפלו ליד של אנטישמיים (המפרסמים אותם), שאף לא הביאו כל תאור תחקירי, כיצד נפלו לידיהם הפרוטוקולים הללו ואיך הישיגו את המסמכים החסויים הללו...

מאידך, שמעתי ממספר מקורות רב על סחר העבדים שיהודים עסקו בו, דבר שבזמנו לא היה פסול לכשעצמו, והיה חלק מהסחר הבינ''ל הלגיטימי, ואין כאן כל דבר חסר סבירות, אף כי כיום, זה משמש אכן אנטישמיים. את המקורות שהבאתי, מצאתי בחיפוש מיידי ומהיר באינטרנט אתמול, שכן לא היה לי זמן, להביא מקורות סולידיים ורבים.
_new_ הוספת תגובה



אני מקווה ששמת לב ש''המקורות'' מהאינטרנט
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 17:29)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאתה מביא מסתמכים למעשה כולם על אותו מקור - בשלושתם מופיע אותו סיפור, מילה במילה.
ע''י היתייחסות לשלוש כתובות שונות באינטרנט, אתה מנסה להטעות וליצור את הרושם שיש כאן שלושה מקורות שונים בלתי תלויים, כדי להגדיל את מהימנות הציטוט שלך. זה כשלעצמו אומר דרשני.
זה שסחר עבדים באותה תקופה היה חלק מהסחר הבינ''ל הלגיטימי אינו אומר ולא כלום. היו הרבה תחומים של סחר ועיסוקים לגיטימיים שיהודים היו מנועים מלעסוק בהם. המעורבות היחידה של יהודים בסחר עבדים היה הנוהג של ''פדיון שבויים'' שבו קהילות יהודיות היו קונות יהודים שנישבו ונמכרו לעבדים (זה היה מנהג נפוץ בעולם המוסלמי) על מנת לשחרר אותם. לא היה לזה שום קשר למה שהלך באפריקה.
מה שאתה מתאר על מצבם של היהודים בפולין נכון למאה ה 16 ותחילת המאה ה 17. אח''כ הדברים השתנו באופן דרסטי. הפולנים עצמם אולי לא היו תמיד היוזמים של הפוגרומים וצורות אחרות של רדיפה, אבל הם שיתפו פעולה וסייעו להם בכל דרך שרק יכלו, לא פעם אפילו כשזה היה נגד האינטרסים של עצמם.
_new_ הוספת תגובה



אלה לא העובדות. הכנסיה הקתולית הפולנית כולה עסקה בהצלת יהודים
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 1:37)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשואה. על רקע זה נישלחו כמרים קתולים פולנים רבים, ואף נזירות לאושוויץ.

2) כמעט כל חסידי אומות העולם הרשומים ביד ושם הם פולנים. זאת אף שפולני שעזר ליהודי הוצא מייד להורג.

3) מאיפוא לדעתך היה האמל''ח למרד גטו וורשא, אם לא מהמחתרת הפולנית? הרי פולין כולה הקימה מדינת מחתרת החל מתחילת 1940. דיביזיות פולניות נילחמו לצד בעלות הברית. אפילו לפלשתינה -א''י היגיע הגנרל הפולני אנדרס בראש כמה חטיבות פולניות והם נילחמו במדבר המערבי. רבע כמעט מהעם הפולני נימחקו על ידי הנאצים. מרד ורשא של המחתרת הפולנית בסוף 44 טובע בים של דם פולני, והנאצים הרסו את וורשא כמעט עד היסוד.

ואילו בישראל מזהים את הפולנים עם הנאצים, אף שהיהודים, רבים מהם חיו בפולין בשגשוג רב. יהודים אף נמנו עם האצולה הפולנית כמו באנגליה או בצרפת. למשל, לאבי סבתי, מאוריצ'י ויטלין, היתה אחוזה בת 10 אלפים אקרים (40 אלף דונם) בגליציה. האחוזה נקראה נובו-שלצ'ה. ליד אחוזה זאת היתה אחוזה אחרת בשם דמיטרב, שאף היא היתה שייכת למשפחת הויטלינים, בה גדל גדול סופרי פולין, היהודי יוזף ויטלין. אימי, עד 1938 כילדה, נסעה בחופשת הקיץ לאחוזה בפולין, שם עמדה לרשותה סוסה אצילה בשם ''ערבקה'' והיה לה מורה רכיבה מוורשה. האיכרים אהבו את הויטלינים. מופצת בישראל דיסאינפורמציה על יהדות פולין ויחס הפולנים ליהודים. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ספר שבילדותו שיחק כדורגל עם ילדים יהודים, מה שלא מתיישב עם השקרים המופצים בישראל, כאילו היהודים הוחרמו על ידי הגויים הפולנים. אבי סבי מצד אבי, שכטל, היה בעל הזיכיון על אספקת המלח לכל מחוז ויילון הענק, ועסק גם בסחר בעצים והובלתם על הנהר.

יהודים הקימו את תעשיית הטכסטיל בלודג' ועוד.
_new_ הוספת תגובה



אין לי ידע מיוחד בנושא, הרי לא חייתי אז
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 2:42)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעקרון, אני אדם היודע בנושא בערך כמוך, בישבי ליד שולחן הכתיבה. ניתקלתי בעבר באקראי במעט חומר על כך שהיו סוחרי עבדים יהודים, והדבר לא נראה לי מעניין במיוחד או מפתיע במיוחד. האם יהודים היו כאן יותר מוסריים מגויים? האם ליהודים בעולם יש שם של קבוצה לאומית הנקייה לחלוטין מנגע השחיתות, הנוכלות, הרמאות הפיננסית ותאוות הבצע? אם אכן היהודים הם קבוצה טהורה שכזאת, הרי שלא היבחנתי בדבר בישראל. ואם כך, מדוע לטעון בלהט שיהודים כלל לא הזדהמו, כאחרים, בסחר עבדים? אלא שכללית, מה שמעלה לי מעט את הפיוזים היא המגמה לטהר אדם מושחת מאשמת שחיתותו רק משום שהוא יהודי, שכן, אם מאשימים יהודי בשחיתות, ברור שיש כאן אנטישמיות לשמה...

אבל הנושא הזה של סוחרי עבדים יהודים אינו בראש מעייני..
_new_ הוספת תגובה



ישראלי איתר חשוד ברצח משפחתו בשואה
צדק (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 19:32)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רוני לרנר יספר לך על הפולנים ה''צדיקים'' שלך.

אושוויץ. גיטל לרנר וחמישה מילדיה הצליחו להימלט מטרנספורט למיידאנק, ונרצחו על ידי האיכר שהסתיר אותם (אתר יד ושם)

לרנר האב חזר לכפר לחקור את רצח בני משפחתו. הוא נמלט לאחר שחשש לחייו (צילום: רויטרס)ב-‏1943, בשיא מלחמת העולם השנייה והשמדתם השיטתית של יהודי אירופה, הסתתרו גיטל לרנר, יהודייה בת 45, וחמישה מילדיה, בחצר ביתו של איכר פולני. השישה הצליחו להימלט מטרנספורט למחנה ההשמדה מיידאנק, ומצאו מחסה יחד עם שני צעירים יהודים. אולם, האיכר וארבעה מחבריו שהתגוררו באזור, ביקשו לגזול את רכושם ובליל 30 באוקטובר רצחו באכזריות את לרנר, חמשת ילדיה ושני הצעירים.

הסיפור בוואלה הוא חלבי.
ראיתי את הראיון של לרנר עם דן מרגלית.
ראיון מזעזע, היהודי נתקע ומתאמץ לא לבכות, בכל משפט שני.
לרנר מכיר את הזוועה לפרטי פרטים,
וכשהוא מתחיל לתאר אותה, אומר משפט, שניים ומדלג על הסצנה.

קטע זוועתי שאינו מופיע בוואלה, קשור לילדם של הרוצחים.
הילד (בן 70) שהצביע על מקום הקבר,
נשאל ע''י לרנר, האם זכור לו ארוע מיוחד בזמן העברת העצמות מקבר אחד למישנהו.
השיב הילד: מצאנו את סכין המטבח שנעלמה לנו במשך 4 שנים.
לרנר שואל: מה עשיתם עם סכין המטבח?
משיב הילד: אמא ניקתה את הסכין והחזירה אותו למטבח.

לרנר מעיר בראיון: ''תת-אדם''

שימוש בסכין ששימשה לרצח,
מצביע על חוסר אנושיות בסיסית הטבועה בעם הרקוב הזה.

* הערה להעברת הקבר

הם העבירו את הקבר מכיוון שנפלו עליהם צרות ומאורעות משונים.
ביתם היה רדוף רוחות ושדים.
_new_ הוספת תגובה



דודי, סטפן ארליך, ניצל מהשואה בידי משפחה פולנית, וניגזל בישראל
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 3:12)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מבין. ובישראל אין אנשים הרוצחים זקנים יהודים או חסרי ישע יהודים בשביל לגזול את רכושם? דודי, סטפן ארליך, ניצל מהשואה בידי משפחה פולנית, ונשא לאשה בתום המלחמה את ביתם מארישה. הוא עשה אז דוקטורט בביולוגיה באוניברסיטת קראקוב, ועלה בראשית שנות ה-‏50 לישראל. כאדם בעל מוח המצאתי, ממשפחת ויטלין, הוא הגה רעיון לגידול נוטריות (יונק קטן פרוותי) בעלות אפסית, באיזורים בוציים בישראל, למטרת הפקת פרווה נהדרת, בכמויות ובזול. הרעיון נחמס ממנו, יושם בכמה קיבוצים בהצלחה, בלי שהאיש ראה גרוש, ובלי שנתנו לו קרדיט. סטפן, שלא חשב שלאחר השואה דווקא במדינת היהודים יחמס באופן כה גס וחסר מעצורים, עזב בסוף שנות ה-‏50 עם אשתו, בנו יואל ובתו בתיה לארה''ב, וקבל מינוי עד מהרה באוניברסיטת שיקגו, בה היגיע לדרגת פרופסור אמריטוס, לאחר פירסומים רבים וטובים בתחומו, בצד היותו עורך במספר כתבי עת מדעיים, חלקם יוקרתיים. הטרגדיה לא פסחה עליו גם בהמשך, שכן בתו בתיה, צלמת עיתונות מחוננת, נספתה בגיל 30 בתאונת דרכים, ובנו יואל, איתו נשאר, הוא בעל ליקוי מנטלי כלשהו, עוד מילדות. גם אני נחמסתי קשות בישראל בנושא קניין רוחני בידי יהודים דווקא, באופן שקשה להעלות על הדעת מתועב ממנו, שכן כאשר תבעתי את זכויותי, הוכפשתי בצורה קשה, וגרוע מזאת. יתכן שתאונה באוקטובר 88 בה גלגל הפיאט אונו שלי התפוצץ באוטוסטרדה בכביש גהה ללא סיבה סבירה והמכונית התהפכה, תאונה ממנה ניצלתי בנס, היתה ניסיון חמקני ''לגמור את הסיפור אחת ולתמיד'', דהיינו התנקשות בחיי על רקע גזל. היו עוד 2 מקרים סביב אותה תקופה בהם ניצלתי בנס ממוות או חבלה חמורה ומשתקת.
_new_ הוספת תגובה



הם לא רק נרצחו, הם נאנסו ועונו באכזריות.
צדק (יום שני, 03/04/2006 שעה 6:34)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא רק רצח, אפשר לחשוב שרצח לא מספיק.
לרנר החל לספר ולתאר את העינויים שעברו,
היה נעצר לאחר שני משפטים, ומדלג על הקטע הקשה.
זה קרה מספר פעמים במשך הראיון.
וגם קטעי המשפטים, האונס, החיתוך בסכינים,
מספיקים כדי לדמיין את השאר.

אם לא היו רוצחים פולנים לא היה צורך במצילים.
מצילים יש רק היכן שיש רוצחים, קפיש?

---------

המשטרה בדקה את חשדותיך, או שזה נשאר רק בגדר השערה?
_new_ הוספת תגובה



פנייה לקצין בכיר מאד במטה הארצי, לאחר שכבר הייתי עיתונאי
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 11:05)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פנייה לקצין בכיר מאד במטה הארצי, לאחר שכבר הייתי עיתונאי, העלתה שיש נכונות לתת לי סעד בתחום הפלילי, אך לאחר טיפול נוסף נאמר לי שעל חלק מהעברות חלה התיישנות, זיהיתי גם רתיעת מה לטפל באנשים שחלקם בעלי יוקרה מסויימת בכלים פליליים (ובמדה של צדק, שכן חשיפה פומבית עלולה לערער אצל אנשים הגונים רבים את תחושת הסדר הטוב האזרחי), ויעצו לי לפנות לתחום המשפט האזרחי, שם אין התיישנות.

כאמור, בעייתי העיקרית היא זכויות קניין אינטלקטואלי בתחומי המקצועי שהופרו באופן בוטה מאז אמצע שנות ה- 70 ואילך, כולל אדם שהיה מעסיקי וקבל פרס ישראל עבור פלגיאט בעקר, רק ששמי לא מופיע שם. ישראל מדורגת על ידי משרד הסחר של ארה''ב, בצמרת המדינות בה מופרות זכויות יוצרים, והנושא הזה עלה לי בבזבוז שנות חיים לא מועטות בהם הייתי במיטבי.
_new_ הוספת תגובה



בפעם האלף, נא הבא הוכחות לדבריך !!
סתם אחד (יום שני, 03/04/2006 שעה 12:09)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה הדבר הפשוט ביותר המתבקש למקרא דבריך בפורום מזה 4 שנים.
_new_ הוספת תגובה



תלונתי הפלילית: להלן מכתב משטרת ישראל
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 11:50)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משטרת ישראל, האגף לחקירות וללחימה בפשע/מחלקת חקירות ותביעות/יחידת קניין רוחני.

הנידון: תלונתך מיום 29/4/05 סימוכין: מכתבך מיום 29/4/05

1) ביום 9/5/05 היגיעה לידי תלונתך שבנדון, והנוגעת עם גניבת קנין רוחני בכלל, דיני פטנטים וזכויות יוצרים בפרט.

2) מבדיקה יסודית ומעמיקה של תלונתך, עולה כי ההפרות בגינן אתה מלין אינן ניתנות לטיפול במישור הפלילי על ידי המשטרה ואפרט.

3) מתלונתך עולים שני נושאים עיקריים:

א. רישום פטנט
ב. זכויות יוצרים

4. באשר לפגיעה ברישום הפטנט, הרי שחוק הפטנטים על תקנותיו, אינו נאכף על ידי משטרת ישראל או גופי אכיפה מקבילים לה, ונתון כל כולו לדין האזרחי.

5. באשר לזכויות היוצרים, כפי שאלו מתוארות על ידך בתלונתך, הרי שהפרות אלו אינן נכנסות בגדר הטיפול המשטרתי בעבירות הקניין הרוחני.

יתרה מכך, על מרבית ההפרות המתוארות על ידך, חלה התיישנות הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ''ב -1982, וממילא לא ניתן היה לאוכפן.

6. על אף האמור לעיל, במקביל למסלול הפלילי, נאכפות זכויות הקניין הרוחני, גם במסלול האזרחי, כך למשל בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל''ט - 1979, חוק עוולות מסחריות, התשנ''ט - 1999, ופתוחה בפניך הדרך לנסות ולהעלות טענותיך במסלול זה.

בברכה

רפ''ק אהרון גרונדמן,
ר יחידת קניין רוחני/מח''ק
ב/רמ''ח חקירות ותביעות

העתקים: ר' מחלקת חקירות,
לשכת אח''ק, שלכם 145080 מתאריך 18.5.05 ו-‏144281 מתאריך 1.5.05
_new_ הוספת תגובה



מוסר השכל
דן (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 16:06)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שבחר להכניס לביתו צפע שלא יתפלא אם לבסוף הצפע יכיש אותו. על אחת וכמה אם בעלי הבית בוחרים להאכיל את הצפע, לגדל ולטפח אותו כפי שעושים עורכי הפורום עם האדון מיכאל שרון במשך 4 השנים האחרונות.

נותר לנו רק להקיא לנוכח גילויי האנטישמיות המוטחים כאן שוב ושוב ע''י מר שרון שהוא כישלון קולוסאלי בפני עצמו.
_new_ הוספת תגובה



בהחלט נכון
עמישלי (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 21:43)
בתשובה לדן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומה אפשר להגיד על אחד שרושם על עצמו את הדברים הבאים, האם הוא בכלל בקו הבריאות?!

'' היום נתקלתי בסביבתי באשה צעירה עם בנה, שאמרה לו בקול רם לאוזני : האיש הזה בוגד בעמו. והלא זה היפוכה של המציאות, באופן אבסורדי כל כך שנראה שנועד ''לפוצץ'' אותי באבסורד שבו. בסביבתי, סמוך לשינקין, ביטויי נאצה כלפי הם עניין יומיומי כגון ''גזר דין מוות'' ''אף מלה'' , לעיתים גם ''הייל היטלר'' או ''אתה שטן'' מפי צעירים גלושי שיער שחזותם מעידה עליהם שהסם חביב עליהם. המשותף לכול זה הינו היות הביטויים האלה בעלי מטען סמנטי חזק הלוכד את הקשב באופן אוטומטי, מה שמעיד על מדה של מיקצוענות מצד הגורם היוזם. גם מעוברי אורח שחזותם מעידה על ימניות דתית וכד' ניתקלתי לעיתים בביטויי נאצה, לעיתים דומים, דבר העשוי להעיד על הסתה בחוגים שונים. דומה שגורם לא מוכר לי הישקיע משאבים ביצירת דמות מטרה באופן שגורם לי לשאול מה מהות האמביציה הזאת והאם אין דברים חשובים יותר לעסוק בהם. האם עבודה מחקרית ופיתוחית רבת שנים וכנראה חלוצית ובעלת ערך , היא שגררה ביסוד הדברים את האמביציה הנ''ל במטרה לשתק? האם כתיבה פומבית הביאה לכך שגורם כלשהוא חצה את הרוביקון? וכבר אמר לי בזמנו גורם אקדמי המקורב לחוגי ממסד שקיים גם תרחיש ''בו אני מאבד שליטה''. האם מדובר גם בגורמי פשע?
זאת בנוסף לפעולה מטרטרת לעיתים במישור הצרכני, בנושאים חיוניים, כגון הרכב, המחשב וכיוצא בזה, ונזקים בסכומים הנוגסים באופן משמעותי מאד את אמצעי. ''
_new_ הוספת תגובה



היתה אכן הסתה על רקע של גניבת קניין רוחני רבת היקף
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 1:42)
בתשובה לעמישלי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מגמתי היא יום אחד להיות במצב בו אוכל לפעול לשיוך עבירות כבדות היקף על זכויות יוצרים, בקטגוריות של פשעים נגד האנושות ונגד המדע, המעוגנות במשפט הבינ''ל האוניברסאלי.

מאמר שכתבתי בנושא: המאפיין האנושי המובהק ביותר, ובעייתיותו ההסטורית

דיון 632
ומאמר מורחב יותר באנגלית
Inventiveness and intellectual property and their historical predicament
http://www.michael-sharon.com/intprop.pdf

The point was not so much the plagiarism itself, but acts of atrocity that accompany heavy plagiarism (In the worst of the ''carry and bury'' tradition).

I consider and would purport to advance the recognition by international law of some forms of heavy plagiarism as a crime against humanity - and against the progress of science and the development of enlightened modes of human spirit in general .

In fact, I don't know how to put it in a proper and moderate way. But the heart of the matter is that, being a highly innovative researcher and developer, a large scale violation of my intellectual property rights has been involved in my own country, Israel, since 1973, in the worst of the ''carry and bury'' tradition (including, eh.. pathological lies and the other unpleasant things that keep company for ruthless plagiarism - which seems to far exceed what people have in mind when they refer to civilized society and a few ethical principles crucial for social living without being robbed of your products on and on.

Being a journalist now, I could write the following reportage, which manifests what free press can do to expose to bright light evasive social evils that are jealously and brutally kept hidden.

Corruption and high-volume plagiarism in the Israeli academy in social sciences - a report
כתבה: האקדמייה במדעי החברה והרוח בישראל כבסיס שחיתות
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5874-00.html?tag=...

What matters is not the herald of things, the sheer saying of things, and attention to things, but the fact that those things were done. Yet, to point out the unacceptable is a shimmering hope for tomorrow worthy of Man in His Image (M. Sharon) -

_new_ הוספת תגובה



הערה: התקנון ברוב האתרים המכובדים
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 1:56)
בתשובה לדן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קובע כי הודעות נאצה והוצאת לשון רע ימחקו מייד. התופעה של נאצה ואף הסתה תוך נקיבה בשמם של מושאי הנאצה וההסתה מצד כותבים אנונימיים קיימת באינטרנט, ומקובל למחוק זאת.
_new_ הוספת תגובה



אני אני מתחיל לבכות אה אה אה
מהנדס אזרחי (יום שני, 03/04/2006 שעה 6:22)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אאאההההה

כאחד שנחשב למומחה לעיני ש-ט-נה עוד אתה כותב על יהודים?

הי חג הפסח בא ...דם
_new_ הוספת תגובה



במדינות מתוקנות נהוג לגנות תופעות ניאו-אנטישמיות ואף להוציאן...
סתם אחד (יום שני, 03/04/2006 שעה 7:16)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אל מחוץ לחוק!
_new_ הוספת תגובה



גם לא הזכרת את נושא כת השטן
דשא 666 (יום שני, 03/04/2006 שעה 8:11)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כת השטן - ראיון רדיופוני איתי בנושא
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 12:43)
בתשובה לדשא 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) שיחתי ברדיו אודות כת השטן

ראיון תמציתי איתי בנושא כת השטן ששודר בתחנת הרדיו ``קול הקמפוס`` של בית הספר לתקשורת של המכללה למנהל בשיתוף עם ``קול ישראל``, בערוץ 106FM.

וראו בנושא גם מאמר תחקירי שלי על נסיבות כתיבת השיר ''האיש שבקיר'', 1955, וראיון טלפוני שערכתי עם מר יהודה פרדיס, כותב השיר (המאמר מכיל קישורים לפרוייקט שביצעתי אודות כת השטן, והשאלות שהיצגתי לעצמי אודות אלה הדוגלים במוצהר ברשע לשם רשע והבטי התופעה)
_new_ הוספת תגובה



הערה: אם כך מן הראוי למחוק את שלושת האתרים
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 10:25)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהם לקחת חיזוק לדבריך בדבר ה'מחקר' ההסטורי על מעורבות היהודים בסחר העבדים.
_new_ הוספת תגובה



בר-ניר מוסיף חטא על פשע
דוד סיון (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 17:10)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהו טיפש (תגובה 75849): השימוש במושגים שקר ושקרן הוא לא השתלחות אלא תאור אובייקטי של הצרחן בר-ניר. אבל אצל הטיפש זה נחשב כהשתלחות לשונית כפי שתעיד תלונתו בתגובה 75110.

על פי רוב הצרחן לא טורח להציג ציטוטים ממקורות כלשהם כי הוא פשוט ממציא אותם בעצמו.

לאחר שהציג את טיפשותו ברבים הוא מציג לראווה את המקורות הרעיוניים למלאכת הקודש שלו, הפצה וטיפוח כזבים ושקרים על יהודים: ''....מערכת ההסתה ...'', נשוא הביקורת שלו בתגובה 75976.

מה לו לצרחן כי ילין על מוריו......?
_new_ הוספת תגובה



שיערתי שתיאלץ להביא אתרים אנטישמיים
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 10:08)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לביסוס טענתך. צר לי שאתה נזקק לשקרים אלו כדי לחפות על האמת ההסטורית....
_new_ הוספת תגובה



שאלה ישירה לא. פרקש
דוד סיון (יום שני, 03/04/2006 שעה 10:30)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם תוכל לפרט את הסיפור על סוחר העבדים היהודי היחיד (או להציג קישור לסיפור)?
_new_ הוספת תגובה



לא. סתם זרקתי זאת כמעשה השרון
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 12:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בבדיחות הדעת. הבייעה שאין סמיילי,ס בפורום הזה ולאתמיד הבדיחות יוצאות מוצלחות.

חוץ מזה, היו יהודים שפעלו במסחר הימי בין המאות ה-‏15 עד ה-‏19 ואני מאמין שחלקם לקח חלק בתפקידים מסויימים בשיט המסחרי בעולם, כולל העברת עבדים מאפריקה לאמריקה. אבל הם היו כחלק מכל הסוחרים שפעלו לאורך כל התקופה ולקחו קרוב לודאי חלק במסחר הזה אבל חלקם הגיע לפחות מחלקם היחסי בקרב כלל הסוחרים (נדמה משהו מתחת ל-‏1% מכלל הסחר בוצע ע''י סוחרים שהוגדרו כיהודים בעוד חלקם בקרב אוכלוסיית הסוחרים נעה בין 10% ל-‏25% בתקופות שונות).

בכל מקרה הם לא ייצגו במעשיהם את היהודים כולם, שרובם אף לא היו מודעים לתהליך ההיסטורי והמתמשך שקורה מול עינהם. הם פעלו במסגרת תאגידי מסחר, כאשר גדולי הסוחרים היו דווקא הולנדים, בריטים וברזילאים.
_new_ הוספת תגובה



תודה
דוד סיון (יום שני, 03/04/2006 שעה 14:01)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אני או אתה לא בהכרח מייצגים את היהודים כולם (אולמרט אולי .....).
_new_ הוספת תגובה



מצטרף לבקשה.
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 18:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הגם שכמובן איני מעלה בדעתי, חלילה, ש''סוחר העבדים היהודי היחיד'' אינו אלא פיברוק של הכותב, שבאותה נשימה (ומתוך כוונה טובה) , טען שלא היו סוחרי עבדים יהודים, והוסיף ''פרט לאחד'' לשוות יתר אמינות לדבריו שנאמרו בעלמא.
_new_ הוספת תגובה



העניין פשוט הרבה יותר
א. פרקש (יום שני, 03/04/2006 שעה 18:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא צריך ליפול לשלומיאליות בפרשנות הסטורית המגמתית ששרון טורח להביא מפי השטן ובודאי לא להסתמך על המתודיקה הרשלנית של אתרים על סף אי הרציונליות שהוא מקשר לנו. יש הסבר טוב לרקע של היווצרות העבדות האפריקאית, שמוסברת בתהליך ''גילוי העולם'' וכיבוש העולם החדש שמקומם של היהודים שם היה שולי מוצנע (למעט קולומבוס שיש כמה מקורות מאותה תקופה שמספרים שהיה ממוצא יהודי). מסחר העבדים היה חלק מתהליך גילוי היבשות, ההשתלטות הקולוניאלית על 'אדמות חדשות', ומהלכים לניצול אוצרות הטבע באותם מרחבים. כל התהליך נשלט ע''י ממשלות המדינות האירופאיות, לעיתים בתיאום בין קואליציות ולעיתים תוך סכסוך, עד סכסוכים צבאיים. ברור שבכל אותו תבשיל הממשלות הקולוניאליות קבעו, הנחו ושלטו והיהודים לא היו בכלל פקטור בתהליך.

כשההוכחות ההסטוריות הבדוקות מראות שלא היה כל קשר יהודי לעבדות מתחילות ללחוש לשונות הקונספירציה ולטעון עד 'קשר סמוי', ''The Secret Relationship Between Blacks and Jews.'' , ''שליטה של מועצת היהודים העולמית'' וכו'. מן הראוי שתקרא הערכה של עבודת מחקר של היסטוריון ששמה את כל העניין בפרופורציה.
המאה ה-‏20
===========
עניין שותפותם לכאורה של יהודים בסחר העבדים פרח מחדש ולובה ע''י התעמולה הערבית והפלסטינית, בעיקר בשנות ה-‏70, על רקע המשבר הגדול בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973), משבר הנפט (1974) והגדרת הציונות כגזענות בעצרת האו''ם (1975). לצד מעברו של ה'פתח' מדוקטרינת 'הכל או לא כלום' לדוקטרינת ''שיטת השלבים' הם ניהלו מאבק מקיף להכפיש את שם ישראל, ובעצם מאחר ולא הכירו בזכות קיומה של ישראל הם התייחסו ל''יישות הציונית'' הזאתי, כהפגנה של אי הכרה. המשבר החברתי-פוליטי בדרום אפריקה בתקופה ההיא שימש להם עזר להכפיש את ישראל. בתוך כך עלה עניין המסחר בעבדים על השולחן ונעשה בו שימוש פוליטי, תוך שיבוש העובדות ההסטוריות, ובמטרה לשפוך אש על שמם של היהודים וישראל ועל הקשרים שהיו לישראל עם דרום אפריקה. בהיותם חסידי ''הפרוטוקולים של זיקני ציון'' הם ניצמדו למתודה הזאת והמשיכו אותה הלאה, תוך שהם תמיד חוזרים ונשענים על מראי מקום ב''פרוטוקולים'' ל'אימות' טענותיהם.http://www.biblebelievers.org.au/hatred.htm .

יש גם המפרשים את 'השתתפות' היהודים, מעבר לפרופורציות בעבדות השחורה, כפועל יוצא מהִלכות התורה, בה יש יחס מפלה בין העבד העברי לגר*, בה העברי משתחרר ממחוייבותו לבעליו לאחר 6 שנים והגר לכאורה עבד לכל חייו.
http://www.radioislam.org/judaism/protoc1.htm
.
====================================
(* כשבודקים את חוקי ה'עבד' אנחנו מזהים יותר חוקי עבודה מאשר חוקי עבדות, ככל שהם יהיו קשים גם לפי תקופתם. ובכל מקרה אסורה פגיעה בעבד, ואם נעשתה פגיעה חמורה בו חייב אדוניו לשחררו לחופשי או לחילופין חייב אדוניו לעונש מוות. קיימת גם מצווה ''לא תסגיר עבד אל אדונו''.

האנטישמים מצטטים מכל הבא ליד, אם יודעים הם ואם לא, ובעיקר מהתלמוד (Talmudist היא מילת שנאה וזילזול בכל אשר יהודי) שעידכן וביטל עבדות מהעולם ובעצם הגדירו מחדש כללים של מעמד העובד בשכר.

המונח 'עבד' ביהדות שונה מהמקובל כ'עבד', נניח בעולם הרומי המאוחר יותר או בתרבויות הנצרות והאפריקניות. אפשר לראות את המונח 'עבד' כקרוב יותר למשמעות ה'עובד' של ימינו, אלא שבימים של אז הקפידו יותר על זכויות המעביד אל מול תלות מוחלטת של העובד במעביד [אדוניו], העדר תמיכה חוקית בזכויות יסוד של העובד וכו').
_new_ הוספת תגובה



תודה
דוד סיון (יום שני, 03/04/2006 שעה 20:18)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על הכיסוי הרחב.

יש לי רק הסתייגות אחת (אולי כי אינני מכיר טוב את הנושא): העבד היה רכושו של אדוניו אם כי לא לזמן בלתי מוגבל. זה הבדיל אותו מהעובד של היום.
_new_ הוספת תגובה



תודה
א. פרקש (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 7:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעקרון נכון. אם כי לעבד נוכרי קשה יותר להשתחרר מאדוניו/מעסיקו. ברור שיש הבדל בין עבד (עובד) שמלפני 3000 שנה לבין עובד היום. בסך הכל האנושות התקדמה. אבל דווקא חוקי המקרא האלה שימשו אח''כ את ראשוני הסוציאליסטים כשקבעו תקנות עובד/מעסיק. והחוקים האלה השתדרגו ושופרו אט אט במאתיים השנים האחרונות. היום חלק מהעקרונות נכללים כבר בחוקי יסוד ובחוקה בכל המדינות המתקדמות.
_new_ הוספת תגובה



דברים כפשוטם ולא מלל עמום וחסר שחר
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 22:46)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דבריך נראים כספקולציה ללא שחר. קחו את המשפט: מסחר העבדים היה חלק מתהליך גילוי היבשות, ההשתלטות הקולוניאלית על 'אדמות חדשות', ומהלכים לניצול אוצרות הטבע באותם מרחבים. כל התהליך נשלט ע''י ממשלות המדינות האירופאיות''.

זה משפט עמום המהדהד כמשקף גישה מחקרית, אך איני בטוח שיש כאן יותר מאשר אמירא בעלמא. שהרי למשל מלחמת השחרור האמריקנית בוצעה על ידי המתיישבים, וכלל לא על ידי ''ממשלות אירופיות'' - למעט אולי תמיכה צרפתית קטנה, המשך טיבעי למלחמתם בבריטים בקנדה.

קחו עוד משפט מסוג זה: ''המשבר החברתי-פוליטי בדרום אפריקה בתקופה ההיא שימש להם עזר להכפיש את ישראל''. שוב משפט עמום וסתמי. משבר? כאילו במקום לאמר ''אדם'' היית נוקט בביטוי המורחק, ''יונק מפותח'' או ''בן משפחת היונקים''.

התפתחות כלכלת העבדים בדרום האגררי ובדרום אמריקה הינה מגמה כלכלית מקומית, ולמה לעטוף נושאים מעניינים המחייבים ראיית היחודי בהם במלל סתמי ועמום שהינו חסר ערך אינפורמטיבי?

המצאת הג'ינס מבד ברזנט על ידי לוי בשנת 1840 בערך, אף היא חלק מהיזמות והצביון היחודי של הכלכלה הצפון האמריקנית. וכך, אף הסחר בעבדים, אינו קשור ב''ממשלות אירופיות'' חרף המלל המרשים, שהרי באירופה עצמה לא התפתחה כלל כלכלת עבדים.

אשר לעבדות, מדובר במה שנראה משאב חשוב וזול של כוח אדם, לכלכלה וחקלאות חדשות המתפתחות במהירות. ויהודים תמיד הישכילו לצפות במגמות כלכליות חדשות ולקדם או להשתלב מאד ביוזמות כלכליות חדשות. למה לא לראות את הדברים כפשוטם?
_new_ הוספת תגובה



לחלוטין לא לעניין. לא מצאת לך, אלא להתפלמס עם דברי הבל של חוגים
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 22:52)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוליים? עסוק בהיסטוריה ועובדות, במקום לבצע את התפנית הלא רלוונטית של התחלתך כאן להתפלמס עם דברי הבל של חוגים שוליים ומוקצנים שאיש אינו לוקח דבריהם ברצינות, אלא כקוריוז.
_new_ הוספת תגובה



בעצם, גם בישראל יש תהליכי עבדות
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 23:03)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של סחר בזונות מחבר העמים, עובדי קבלן ועובדים זרים, מהם נישללים זכויות אזרח אלמנטריות. למעלה ב-‏20 אחוז מאוכלוסיית ישראל מורעבת. דומני שאכן הנצרות רגישה לנושא העבדות יותר מאשר ההלכה היהודית, והעבדות דומני בוטלה באימפריה הרומית לאחר שקונסטנטינוס אימץ את הנצרות במאה הרביעית. ביהדות אכן אין איסור על עבדות. נאמר אמנם, בגלל פרשת העבדות של קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, שהרי נביאי ישראל וחלקים ביהדות גילו רגישות מוסרית גבוהה. הנצרות אימצה הרבה מהרוח של נביאי ישראל המאוחרים.
_new_ הוספת תגובה



את תופעות העבדות בישראל - שוק הבשר נטול הזכויות של עובדים זרים,
מיכאל שרון (יום שני, 03/04/2006 שעה 23:30)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עובדי קבלן, יצאניות מחבר העמים, עובדים המשתכרים משכורות רעב, סחר באיברים, הצפת בתי הספר בסמים והטלת טרור על נוער מצד ''דוחפי'' הסמים בקרב התלמידים, שותפיהם של סוחרי הסמים - את כל אלה מבצעים דומני יהודים, ולא ''חברת הודו המערבית בשליחות ממשלות אירופיות''...
_new_ הוספת תגובה



מדינת ישראל היא לא מדינה יהודית
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 8:03)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה רק מוכיח לנו את האמת

כל התופעות שרשמת הם חלק מרפובליקת הבננות אז מה חידשת לנו?
_new_ הוספת תגובה



נכון. יהודים אמיתיים סובלים כאן בגלל
מיכאל שרון (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 11:47)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חלאות אדם בעלי מנטליות של ''ערב רב''.
_new_ הוספת תגובה



תראה שרון, אתה מקשה עלי להשיב דבר
א. פרקש (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 9:28)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא בגלל שלקחתי ממך דבר, או שיש לך טיעונים לעניין, אלא דווקא להיפך, רוב טיעוניך כלל לא לענייננו.

מי השתלט על אמריקה? האדם הלבן. הוא ''גילה'' את אמריקה והשתלט עליה תוך לחימה ונישול הנייטיב'ס – במקרה הראשון שהבאת היו אלה שבטים אינדיאנים. אח''כ בריטניה לחמה באמצעות מתיישביה (ואם תרצה 'מתנחליה') לקיום אחיזתה באמריקה עד שהלבנים המקומיים עצמם התמרדו כנגדה. אז מה בדיוק אתה רוצה לומר? שבריטניה היתה 'נסיכת הכתר' ושהיא לא כבשה את אמריקה בדם? שזה לא היה במסגרת האימפריאליזם של האדם הלבן? ואם היה סיכסוך מינורי בין מתיישבים לבנים שעם הזמן רצו להיפרד מאמא בריטניה שולל את התיאוריה שהאימפריאליזם היה תהליך ניצול מתמשך של המדינות הקולוניאליות נגד אוצרות הטבע וזכויות האדם של הנייטיב'ס? כיצד מלחמת השחרור האמריקאית שוללת את הקונצפט הזה? היא דווקא מחזקת אותו.

• ביחס לאמירתי: ''המשבר החברתי-פוליטי בדרום אפריקה בתקופה ההיא שימש להם עזר להכפיש את ישראל''. אתה כותב: ''שוב משפט עמום וסתמי. משבר?'' מה סתמי בלטעון שמצב חברתי-פוליטי במקום ובזמן מסויימים יצר משבר? האם לא היה משבר בדרא''פ והיא נחלצה ממנו במהפך דמוקרטי ויציב? נוצרה השלמה בין חברות ותרבויות מקומיות. הרי זה בדיוק הליך הפוך ומתקן לאימפריאליזם ההולנדי-בריטי שדיכא דמוקרטיה.
• אתה אומר: '' התפתחות כלכלת העבדים בדרום האגררי ובדרום אמריקה הינה מגמה כלכלית מקומית''- שאלתי היא היכן נמצא ה''דרום האגררי'' שלך? מה עניין ''כלכלה מקומית'' לענייננו? זה כמו שתטען אבל בטקסס הם חבשו כובע בוקרים ולכן הכל היה בסדר.
• מה עניין '' המצאת הג'ינס מבד ברזנט על ידי לוי בשנת 1840 בערך'' לענייננו, מלבד העובדה שבבתי המלאכה עבדו כושים בשכר מינימום?
• ואשר לאמירתך העמוקה : ''אשר לעבדות, מדובר במה שנראה משאב חשוב וזול של כוח אדם, לכלכלה וחקלאות חדשות המתפתחות במהירות. ויהודים תמיד הישכילו לצפות במגמות כלכליות חדשות ולקדם או להשתלב מאד ביוזמות כלכליות חדשות. למה לא לראות את הדברים כפשוטם?'' ---- מי אמר שהעבדות לא היתה 'משאב' (מעניין שאתה מכנה עבדות כ'משאב' טבע. זה מצביע על שמץ של ראיה גזענית) חשוב וזול. הרי בגלל זה היה טוב למתיישבים החדשים לנצלם (ברמה האישית וברמה הקולקטיבית) עד לשד עצמותם. האם פתאום האדם הלבן התאהב באוכלוסיות השונות האלה והתגייס לסייע להן לעמוד על הרגליים או שהיה כאן ניצול קשוח של משאבי האחר לטובת הקולוניות? שהרי הקולוניות נתנו רשיונות עסק לכל יזם לבן שהגיע ורצה לפתוח עסק והיה חייב במיסים ממיסים שונים לקולוניה.
---- ומה עניין היהודים לענייננו? האם היתה מדינה יהודית שהשתתפה בכיבוש ה'עולם החדש'? האם היתה איזושהי ''מועצת עולמית של העם היהודי'' (שרשומה ב'פרוטוקולים של זיקני ציון' שהרבת לצטט אותם) שטוותה את חוטי האימפריאליזם כדי להפיק רווחים כלכליים ופוליטיים? האם סוחרים יהודים נשלחו ע''י הקהילות לנצל את הקולוניות, או שכל אחד פעל מטעם עצמו למען מדינת הקולוניה שלו? הרי גם מצב של היהודים במקומותיהם לא היה שפיר ויציב.
• אתה אומר: ''בעצם, גם בישראל יש תהליכי עבדות.... וגו''' -- יתכן. אתה צריך להביא הוכחות לכך. אבל ההבדל הוא שבישראל אתה יכול להיות עבד לבוס שלך ולקבל משכורת של 30 מיליון ₪ לחודש והרכב ע''ח הבוס. וחוץ מזה החוק מגן על עובדים, כולל עובדים זרים, וראה את פסק הדין של בית המשפט העליון רק השבוע. זונות? אכן זו עבדות שמתקיימת לא כחוק בישראל. אז קודם כל זה מעיד על המדינה שהיא נגד עבדות. אבל המדינה לא יושבת בחיבוק ידיים (גם אם אינה עושה די) ופועלת נגד אותה עבדות שנוצרת ב ע י ק ר ע''י העולם התחתון הסובייטי לשעבר מול כל העולם וגליה מגיעים גם לישראל. ובדרך יש מדינה או שתיים (כמו מצרים) שמעלימה עין או מנצלת זאת לטובתה, ובדואים שמבריחים את הגבול בנשק, סמים וזונות לגורמי פשיעה וטרור בישראל או ביו''ש. אני רוצה לומר לך שבשנה האחרונה ישראל מתמודדת בהצלחה בתופעה הזו, קודם כל בגלל שצה''ל נפרס צפוף יותר לאורך גבול מצרים-ישראל.
• מה עניין ''עובדי קבלן, יצאניות מחבר העמים, עובדים המשתכרים משכורות רעב, סחר באיברים, הצפת בתי הספר בסמים והטלת טרור על נוער מצד ''דוחפי'' הסמים בקרב התלמידים, שותפיהם של סוחרי הסמים... '' לענייננו? האם זו הוכחתך שיהודים הובילו את האימפראיליזם ואת המסחר בעבדים?

חבל שאתה לא קורא בטרם אתה מגיב וכשאתה מגיב אתה לא מגיב לעניין.
_new_ הוספת תגובה



מה יש לך נגד היהודים שרון?
סתם אחד (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 19:32)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש כבר כתב לך בעבר בקולמוסנט שאתה שונא ישראל.

_new_ הוספת תגובה



עוד ציטטה של מר עמיש היקר
סתם אחד (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 19:35)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''זוהי אנטישמיות קלאסית. שנאת ישראל במיטבה הנובעת ממעיינות שחורים של שנאה עצמית. כמו כל שונא ישראל בכל הדורות. לעתים נדמה שאתה מצוות המחברים של הפרוטוקלוים.''

_new_ הוספת תגובה



הבהרה: עמיש היציג עצמו כחבר של ד''ר ש. מלמד, איש שהתעמר בי 11
מיכאל שרון (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 23:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

11 שנה, וחילק את עבודותי לתלמידי מ.א. ודוקטורט בהנחיית ידידיו באקדמייה וגם הם לא חסרו - איש שלאחר 4 שנים בתרגיל זריז נמנע מלתת לי ותק בקופ''ח, הלין את שכרי ופגע בפנסייה שלי. זאת אף שספרו לי שהוא נהג לאמר שאני החוקר המדעי הטוב ביותר בעולם בתחומי... כל זאת להחזיק את החבל קצר, ולמנוע ממני להגיע למקום אליו אני ראוי, כך שאשאר מעין עבד שלו ושל מרעיו, על חשבון בזבוז שנותי היפות והפוריות ביותר, מגיל 30 ועד גיל 41. אז אם עמיש חבר אישי של האדם הזה שכה פגע בי, והיכפישני כשניסיתי לתבוע את זכויותי, אולי הוא לא ממש אוביקטיבי בנאוציו חסרי השחר כלפי... אגב, אפילו מלמד ביקש ממני סליחה ומחילה ערב יום הכיפורים תש''ן, אך עמיש במצח נחושה ממשיך בציניות רעה.

אגב, לנגד עיניכם, אף ששפתי מאופקת ויש לי טמפרמנט מתון ושפוי, גם נוכח מעשים חסרי שם, אתם רואים את אחד ממעשי הנבלה הקשים ביותר שארעו בישראל מאז קום המדינה.
_new_ הוספת תגובה



תיקון: נמנע מלתת לי קביעות בקופ''ח
מיכאל שרון (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 23:54)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זאת על ידי זה שהפך את המכון למעין אגודה עותומנית. חוקר אחר, בפיזיולוגיה, בשם ביי אמנם נאבק בנושא, אך אותי החזיקו באשכי, בטענה שאפסיד את כל עבודותי שנתתי למכון ואפוטר, אם אפצה פה או ''אנסה להלחם''...
_new_ הוספת תגובה



כן, כן........ אם כך מדוע לא הגשת תביעה נגדו?
סתם אחד (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 11:15)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עמיש כתב לך בעבר את הדברים הבאים לגבי ד''ר מלמד:

''איך זה שאף אחד בעולם לא שמע עדיין על קיומו של אדם כה רע?
אין פלא שהוא החליט להפטר ממך, בסופו של דבר יש גבול לכמה שאפשר להתחשב בעובד הכפוף אליך גם אם אתה אדם טוב לב וישר כמו דר' מלמד שאותו אני מכיר שנים רבות''

תגובה 48937
_new_ הוספת תגובה



כן, ממש ''השומרוני הטוב'', מלא טוב לב ויושר...
מיכאל שרון (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 15:08)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק שנחקר על ידי משטרת ישראל על אי סדרים כספיים... ב''אגודה העותומנית'' שהסב אליה את המכון...
_new_ הוספת תגובה



היה מדובר במאות אלפי שקלים של כספי הביטוח הלאומי, התאחדות התעשיי
מיכאל שרון (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 15:17)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התאחדות התעשיינים וקופ''ח, שהוזרמו מגוף גג שנקרא ''הוועדה לפעולה מונעת בתעשייה''. למה לדעתך הפכתי לאלרגי לגילויי שחיתות ופשיעה כלכלית ואני כיום לוחם בשחיתות לסוגיה?

סקירה: שחיתות, נוכלות צרכנית, פשע מאורגן, כלכלת הסמים, פשיעה כלכלית
טופלתי גם כ''חושף שחיתויות'', שכן חשדו בי במסירת מידע למשטרת ישראל
_new_ הוספת תגובה



נו, ואיך נגמרה החקירה בענינו של מלמד?
סתם אחד (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 15:52)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הוא זומן למספר חקירות. אך לא הופקעו תיקים ולא נערך חיפוש במכון
מיכאל שרון (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 16:29)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכך, דומני שלא נימצא בסיס להגשת כתב אישום פלילי. באותה תקופה לא נהגו לחקור שחיתויות באותה יסודיות כמו היום, ולא היתה קיימת מודעות רבה לנושא. חושפי שחיתויות כמו מייה קוך (בתנובה), היו נתונים להתעמרות קשה, ותכופות הושלכו לידי פסיכיאטרים בקופ''ח, או אף אושפזו, ותכופות ניסו לשבש עליהם את דעתם ולהוציאם משפיותם.

עבדתי אז קשה, ואיני יודע פרטים בנושא. אגב, אילו באמת הייתי מוסר מידע למשטרה, יתכן שהעניין היה מסתיים אחרת. אך אז הייתי נלהב מאד בנושא מחקרי, ועסקתי בנושא שעות רבות ביממה כולל שבתות וחגים. אפשר להתמכר למחקר מדעי. שמתי מכל מקום לב, שלאחר החקירה המשטרתית, ננעלו התיקים ואף המכון (שהיה קודם פתוח, כמכונים אחרים בבי''ח לווינשטיין), במנגנון אלקטרוני כפוף להקשת קוד סודי. אמרו לי ''זה בשביל שלא תהיה לך גישה לתיקים ולא תלשין עלינו''... אף שלא העליתי משהו כגון זה בדעתי.

ההתעמרויות בי עלו מאד לאחר מכן. למשל, נערך ריצוף של המכון במעין משטחי ''שטיח'' חומים, שחייבו התזת דבק רב על שטחים גדולים. החומר נחשב לרעיל, וכל עובדי המכון פונו, אך לי לא הודיעו על כך ולא פינו אותי, ונישארתי היחיד שהיה חשוף לדבק. גם איש הבטחון ביזה אותי. כשבאתי עם אופניים למכון מביתי ברעננה, והחניתים בקומה הראשונה בבניין הישן (שהמכון היה ממוקם בקומתו השנייה), אופני חובלו פעם אחר פעם.

באותה תקופה היה לי ידיד, פרופ' למתימטיקה בכינוי בוב (פרופ' נורמן רוזנברג) מאונ' ת''א, שעבד סמוך לי, כמוני, על אחד הטרמינלים של ה-main frame (המחשב המרכזי) בפרוייקט כלשהו. האיש היה גבר כבן 60, ממוצא אמריקני, מבריק, עליז ובעל הומור, והיה למעשה אז איש שיחתי היחיד. אלא שכעבור תקופת מה, בעמדו בתור לקנות כרטיס בקולנוע ''פריז'' בת''א (שהיציג אז סרטי מופת) קיבל דום לב וניפטר. ד''ר מלמד אמר לי בחיוך רע, ככל שרע יכול להיות רע: ''נו, גם בוב הלך. אלה שהיכירו אותך, כבר אינם. ועכשו, הכל תלוי בי, ארצה, אעשה ואומר כך, ארצה, אעשה אחרת...''
_new_ הוספת תגובה



פשיעה קשה (לכאורה) בסביבת ''המדע''
מיכאל שרון (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 17:28)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1) פרופסור מיכאיל טרטקובסקי, שעבד במכון לבריאות העובד בו עבדתי (המכון לפיזיולוגיה לשעבר) קארדיולוג דגול, מציב רעיון חלוצי - מפתח של מערכת ממוחשבת עבור קיטלוג הפרעות קצב שנימדדו בהולטרים על פני שעות רבות - מערכת שנקראה ''תל-אביב''. האיש נירצח בבית מלון בעת חופשה באיטליה ב- 83 . איש חכם, עמוק ובעל שאר רוח רב, שהיה מיודד איתי.

2) פרופ' נורמן רוזנברג (בוב), איש החוג למטימטיקה באוניברסיטת תל אביב שעבד לפני כן ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מהמוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה''ב). מפתח הבסיס המתימטי למערכת ''תל אביב''. עבד במכון במסגרת פרוייקט ב-‏1985 ושהה שעות רבות איתי ליד מסופי המחשב, ה-Main frame . קבל דום לב פתאומי ומת, בעמדו בתור לקנות כרטיסים לסרט אמנותי בקולנוע פריס בתל אביב. סוף 1985 . היה מיודד איתי. ד''ר מלמד הגיב כלפי בצחוק רע: ''בוב כבר איננו''.

3) פרופסור יהודה פריד, איש רפואה דגול והוגה דעות, שהכיר את הפרשה שלי ואמר לי פעם ''יש בים דגים קטנים המנסים למנוע ממך את הדוקטורט. אך יש גם דגים גדולים מהם''. עזר לי בדרכים שונות. קיבל דום לב ומת בעת שהייה בפריז, 1986 .

4) ויש גם אלי פלח, אחד מאלה שעבודות התזה שלהם (אודות תפיסת הזמן וקשב) היתה מושתתת על עבודתי, והועברה באמצעות מלמד לעמיתו וידידו בחוג לפסיכולוגיה, פרופ' דן זכאי, שהנחה את התזה של אלי פלח.

דומה שקבלת תזה מוכנה ללא מחיר סאבה את הבחור, שכן שנים לאחר מכן, הורשע אלי פלח בבית משפט באונס מטופלותיו ובביצוע מעשים מגונים, וקבל כמה שנות מאסר בפועל. כתב לאחר מכן ספר בו הוא מתאר את מטופלותיו והמעשים שביצע בהם לפרטי פרטים, כ''נקמה'' על שהעידו נגדו.

5) ויש גם תא''ל רמי דותן, שבעלה הקודם של אישתו, פסיכולוגית קלינית בשם אלה, איש ח''א מת בנסיבות עלומות. והוא יצר יחד עם אלה, עוד כשבעלה הקודם היה בחיים, אווירה שחצנית של פריצות אישית בפומבי. ניהל ''חצר'' מאפיונרית פרטית כראש להק ציוד בחיל האויר, גנב 10 מיליון דולר, היתקין בשיתוף עם חברת General Electric מנועים פגומים במטוסים. נידון למאסר של שנים רבות, הורד לדרגת טוראי. עזר וייצמן אמר שהיה צריך להעמידו מול כיתת יורים. ''טעונו'' העיקרי היה, בהתבסס על אי הבנה של עבודתי, כפי שהוצגה לו על ידי אלה אישתו, הפסיכולוגית, שהיתה בחבורה ההיא: ''חיפשתי קיצורי דרך יעילים במקום להסתבך בפרוצדורות ארוכות''...

ועוד ניסו לקבל את עצתי מה על אלה לאמר בראיונות שנתנה אלה דותן לעיתונות בהם העמידה פני אישה מוכה והציגה את בעלה כשה תמים וחף מפשע, קודם שהורשע. (אמרה גם: ''אני פסיכולוגית קלינית עשירה מאד ולא היינו צריכים את הכסף''). החבורה ההיא ניסתה להציגו כחולה ובעל לחץ דם גבוה, על ידי שימוש בשיטות של ביו פידבק. בזמן חקירתו הביאה לו אלה שוקולד במטרה להגדיל את כמות הסוכר המנוצל והקופאין בדמו, אך היציגה זאת בעין דומעת כאילו ''רצתה קצת לשמח אותו''. מדובר כאן באנשים מסוג שעל כל חברה אנושית להקיא מתוכה.

דומה שהפיכת המכון לאגודה עותומנית היתה דרך להתעשרות פרטית, וקידום לפיסגת היוקרה האקדמית על ידי קליקה מסויימת, תוך העברת וחלוקת החומר הנירחב שפיתחתי, לאחר שראו את הפוטנציאל הענק הטמון בו.

עבודתי המדעית

כך למשל, פיתחתי תאוריה המסתמכת על טכניקה ומחקרים שפורסמו של ''זרימת דם מוחית'' CBf. הצעתי במסגרת טכניקה מוכרת זאת תפנית מהפכנית אך מבוססת מחקרית, במודל מפורטים, בעקבות קריאת מאמרים מרובית ב- 1982 במכון לבריאות העובד, תחת הכותרת ''התאוריה הבי-פאזית של תהליכים כולינרגיים ודופמינרגיים'' והיא נגנזה מפרסום על ידי דר' מ'.

במאמר מוסגר לא אגזים, דומני אם אוסיף כי מלמד ''שווק'' את גישותי לאנשים שונים, פחות או יותר יידע אותי על כך עוד ב- 1982 (אך לפחות הועסקתי במשרה מלאה) בעקבות הצעת התאורייה הבי-פאזית, ואחרי שנושא ה''מארגנים'' שהוצע שנה קודם לכן, ב- 1981, זכה אף הוא להצלחה בניסויים (דבר מדהים, שכן היתה זאת תאוריה חדשה ונועזת אודות אינטליגנציה טבעית, והוצאתי במהלך אותה שנה וחצי, שני מנוסקריפטים מקיפים בנושא, כחוברות של המכון, שאגב, כל אחת היתה בהיקף של הרבה יותר מעבודת תזה למסטר). איך שהוא, מארגנים ולא מארגנים הינו חלק מזערי מפעילות ענפה ופורייה, ולבסוף נשארתי רק עם נושא זה שהינו בכל זאת רחב למדי, אך סביבו, כמדומה, סיבכוני בטענות ''פשיזם'' ושאר השחרה, דבר שהעבודה נקייה מכל שמץ ממנו.

פרט לספרי ''חלוקת קשב'' ועבודותי בנושא קשב וקוגניצייה ייצרתי פיתוחים יישומיים בתחומים שונים: גישות לאימון כוח אדם, כלי איבחון, שיטות לפיתוח משאבי אנוש, מניעת קונפליקטים וסכסוכים צוואר בקבוקיים באירגונים, גישות טיפול לניפגעי הלם קרב, אימון לניפגעי מוח, ועוד גישות ישומיות רבות. זאת פרט למודלים ישומיים ותאוריות במישור הקרדיווסקולרי ובנושא לחץ דם (מודלים הידראוליים של זרימת דם), וכן בנושאי תפקודים מוחיים, פיזיולוגייה, ועוד רבות.
_new_ הוספת תגובה



פשיעה קשה (לכאורה) בסביבת ''המדע''
מהנדס אזרחי (יום רביעי, 05/04/2006 שעה 23:20)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באמת מסוכן להיות לידך
_new_ הוספת תגובה



:)
מיכאל שרון (יום חמישי, 06/04/2006 שעה 5:01)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מן הפח אל הפחת
קישקשתא (שבת, 08/04/2006 שעה 17:52)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיכאל שרון פורש יריעה רחבה של דבש מתקתק על קורותיו והקריירה המקצועית שלו. חבל רק שהוא שכח להזכיר כמה פרטים חשובים אודות עצמו הכוללים שורה של מחדלים קשים.

הוא זה שהופיע במס' מקומות והפגין בורות אין קץ בכל נושא חברתי, כלכלי, מדיני, פוליטי ובטחוני שאליו התייחס. בגלל ההשתלחויות חסרות הרסן שלו והפארנויה המטורפת נאלצו מס' אתרים לצנזר את מאמריו ולהתנצל בפני הציבור. הגדילו לעשות מס' פורומים שמחקו את מאמריו לגמרי ואסרו עליו להעלות את דבריו באתר שלהם.

מפחיד לחשוב שאדם כזה המגלגל לשונו בכל דבר ועניין, בלי שיהיה לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר, מקבל במה חופשית באינטרנט שכידוע סובל הכל. אל לנו ליפול בפח שהוא מנסה לטמון שלנו.

איך אמר בשעתו ההומוריסט אפרים קישון ''אבל מה עושה השטן?''
_new_ הוספת תגובה



נחשש''א (על משקל ''מחששה'') - נאצה חסרת שחר של אלמוני
מיכאל שרון (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 3:17)
בתשובה לקישקשתא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועל זאת כבר אמר הרמב''ם ''לא חרבה ירושלים, עד שביזו בה תלמידי חכמים'' (רמב''ם, משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ו' הלכה י''ג), והכוונה גם לאנשים חכמים וחרוצים, המעוררים קנאת ושנאת עלובי נפש.
_new_ הוספת תגובה



אתה סהרורי?
מיכאל שרון (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 4:07)
בתשובה לקישקשתא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספריו המדעיים ועבודתו המחקרית של המחבר:

א) ''חלוקת קשב'', 1997, הוצאת ''גומא - מדע ומחקר, צ`ריקובר, 327 ע''מ, כולל ביבליוגרפיה של מאות מאמרים וספרים. ספר חלוצי בגישתו וממצאיו, המביא ממצאי מחקר רב-שלבי שערך המחבר במשך 11 שנה על 680 ניבדקים, במכון מחקר בבי''ח לוינשטיין, בית הספר לרפואה, אונ` ת''א (גומא - מדע ומחקר, צ`ריקובר, 328 ע''מ, כולל ביבליוגרפיה נרחבת):

תפקודי האונה הפרונטלית וביצוע יעיל של מטלות מורכבות; היכולת להתמקד במספר דברים או כווני מחשבה בו-זמנית; שלושת תצורות האירגון האנושי; תפקודים מוחיים עילאיים; חשיבה אינטגרטיבית-מערכתית ותכנון אפקטיבי, מול חשיבה חד-מוקדית וכשלים בביצוע מורכב.

הספר ב''אקדמון'' - רשת הפצת הספרים של האוניברסיטה העברית

פרטים על הספר ''חלוקת קשב'' ועל עבודתו המחקרית של הכותב ב''אמאזון'' (אנגלית)

סקירת חוקר התרבות אלי אשד אודות הספר ''חלוקת קשב''

ב) פשר הרגשות ומקורן של הפסיכונירוזות והתנהגות לא יעילה שיטתית (אנגלית) - סקירה וביקורת

ספר בעל גישה מחקרית חדשנית העוסק בניתוח תפקידם של הרגשות ותרומתם - כאשר חל בהם היפוך תפקודי - לכינון התנהגות לא יעילה באופן שיטתי, ולהווצרות הנירוזות השונות. זהו ספר חובה לכל המעוניין להבין מה טיבן של הרגשות, תוך פרוט כל רגש בניפרד במסגרת הצגת מערכת רגשית כוללת, למה הרגשות נועדו, וכיצד התנהגותנו משתבשת לדפוסי פעולה לא יעילים באופן ניכפה, אוטומטי אך בשיטתיות.

Dr. Amnon Stupp, Scientific Manager, Israel Space Agency and NASA junction in Israel – on M. Sharon’s work

http://www.michael-sharon.com/rev/st.doc

_new_ הוספת תגובה



אתה כנראה בן אדם חכם
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 4:25)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל...עדיין מסוכן להימצא בסביבתך

עז מא אוסים
_new_ הוספת תגובה



התקשורת והאקדמיה בישראל מסריחות מרוב שמאלניות מטורפת
סתם אחד (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 10:30)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הימין בישראל כל הזמן טוען שהתקשורת היא שמאל עד שמאל קיצוני. אינה משקפת בכלל את רוח העם בציון. דוחפת לפריקת הציונות ותומכת בהרס המרקם היהודי. שואפת לתת לאויב חלק ונחלה מתוך הפנמה שבכך ''סוף סוף'' ישראל תאבד את המותג היהודי הציוני שלה.

האקדמיה? כולם זוכרים איך בתקופת ''עינבי זעם'' מבצע צה''ל לנקוי קיני מחבלים בג'נין, סטודנטים שנקראו בצו המדינה להלחם, מצאו את עצמם ניזוקים באוניברסיטאות בגין הפסדי בחינות סימסטר כאשר המרצים החלו במסע נקמה בחיילים הסטודנטים שנלחמו בטרור בג'נין. אתר אינטרנט שמעז לתת במה לימין, למרות שיש בו במה גם לשמאל, נחשב בעיתונות מיד לאתר ''ימין קיצוני'' או ''ימין סהרורי''. הייתכן עיתונות שיש בה פה גם לימין? בכלל, אין בתקשורת מושג של ימין. יש שמאל ומולו ''ימין קיצוני''.

עד כה טענו זאת הימניים שבחבורה וקולם כקול קורא במדבר. אז הנה בעיתון השבת, פרופ' אמנון רובינשטיין. איש אקדמיה, פוליטיקה ותקשורת, בעודו משיח לפי תומו מודה שכך הוא פרצופה המגעיל של התקשורת בישראל ושל האקדמיה. הוא כמובן מתלונן על כך שהעם ממשיך להיות ימין...

הכל החל מהשפעתה ההרסנית של העיתונות, במהלך שנות דור היא מטפטפת שמאל ראדיקלי לדור שלם של קוראי עיתונים, שהם בדרך כלל האקדמאים שבחבורה, מורעלים לצד אחד של המפה והם אלו שבסוף ממלאים את שורות האקדמיה. כולם שטופי שנאה. שנאה לדת, שנאה למדינה ושנאה לציונות. הסיבה שהעיתונות דוחפת לשמאל נובעת מכך שהעיתונות נשלטת על ידי בעלי ההון. המיליונרים זקוקים לשקט בגבולות למען טפיחת כיסם. כשיש מתח, הכל צונח. הבורסה יורדת המשקיעים בורחים, העסקים על הריצפה. אם תמורת השקט הזמני הזה צריך לוותר על נחלת אבות? אם בשביל השקט המזוייף הזה צריך לסכן חיי ישראלים מאותם אלה שנוסעים עדיין באוטובוסים ולא ברכב פרטי של עשירים, אז שילכו לעזאזל כל הישראלים ושיתפוצצו באוטובוסים, בשבילם לא כדאי לסכן את הבורסה ולהפסיד כסף. חובה לשמור על שקט ודממה כדי שהעסקים ימריאו ואחריהם המבול !
כשיש עיתון שמגלה גישה שמאלנית שכזו, הוא מקבל חיזוקים מבעלי ההון שהם עצמם בעלי העיתון או מפרנסם במיליוני הדולרים המשולמים להם תמורת פירסומות. עיתון שיגלה נטיה לימין, יספוג חרם לא מוצהר עד כדי התמוטטתו. ראה עיתון ''חדשות'' שהעיז להיות אוביקטיבי ולמרות הפוטנציאל האדיר שהיה לו, הוא פשוט נסגר מחוסר כסף. המילונרים לא תמכו בו. הוא לא שירת מספיק את מאוויהם השמאלני. אתרי אינטרנט עצמאיים כמו רוטר.נט למשל, שמעיזים לתת במה לכולם ולא מוטים רק לשמאל, יקבלו מותג של ''ימין קיצוני''. אף בנק לא יעיז לפרסם באתר כזה פירסום שפרושו תשלום לתחזוקת האתר. כך נוצר פער אדיר בין העיתונות האינטרסנטית והאקדמיה המורעלת מהעיתונות ובין העם עצמו השואף לחיות תוך הגנה ובטחון. עם גאה החי בארץ ישראל ורואה בנחלת אבות ערך עתידי לו לדורות הבאים. הם לא רוצים את המבול אחריהם.

לכן, פרופ' רובינשטיין, קיים פער בין העיתונות והאקדמיה השמאלניים ראדיקלית ובין הכנסת המבטאת את כלל העם החי בישראל. חבל רק שלכנסת אין שום השפעה ממשית על השטח.

העיתונות מרעילה לבבות והיא המנצחת.
_new_ הוספת תגובה



בדיוק. שמאלנות אכולת שנאה לכל מה שאמיתי ושונאת כל בנייה, ומושחתת
מיכאל שרון (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 11:59)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד היסוד. ושוקדת להדיר את רגליהם של אנשי ימין, וסתם אנשים מבריקים, שקידה דקדקנית באותה קפדנות בה סוחר סמים שוקל כל מיליגרם הרואין.
- כתב ד''ר אורי מילשטיין:

עוסק בבלתי רלוונטי
מיכאל צודק בכל מה שכתב. הבעיה העיקרית של האוניברסיטאות הישראליות היא העיסוק בבלתי רלוונטי המביא תארים קרנות ומשרות ואי עיסוק ברלוונטי המועיל למדינה אך לא מועיל לאדונים הפרופסורים. זאת שחיתות אינטלקטואלית מן הדרגה הגבוהה ביותר.

- כתב מגיב בשם ישראל10 : המאמר מציג רק את קצה הקרחון
אחת התוצאות של תרבות השחיתות של האקדמיה בישראל היא,שאין זוכי פרס נובל ישראלים מהאקדמיה בתחומי המדע השונים [התגובה נכתבה ב-‏10.5.04 ]. ידועה לי העובדה למשל שבאונ' בן גוריון הגיש סטודנט להנדסת חשמל, הצעה
לפרופסור שלו לפיתוח הMRI בחודש מאי 1972 על בסיס הרעיון של סריקת הספין האל''מ בשדות מגנטיים מושרים. אותו רעיון מאוחר יותר זיכה שני חוקרים שקדמו את הרעיון, בפרס הנובל הנוכחי לרפואה.אותו סטודנט הושפל עד עפר נדרס ע''י אנשי אקדמיה כולל הרקטור ונזרק למשך שנתיים מלמודיו.

- כתבה מגיבה בשם יעלוש: מאמר חשוב מאין כמוהו. שורש השחיתות הוא התקציבים ה''ציבוריים'' המקיימים את האוניברסיטאות. הכסף הזה נוצר על ידי יזמתם וחריצותם של אחרים ונעשק על ידי האוניברסיטאות. כל ''פרופסור'' אומר לעצמו, אם למוסד מותר לעשוק למה לי אסור?

- פנחס - ומי ישגיח על המשגיחים???
כשהשחיתות נהיית חלק מן התרבות, כשמציעים לחוקרים באקדמיה ובבתי חולים לנצל את קרנות המחקר להטבות שכר ולצ'ופרים, איני יודע איך יוצאים מזה.

- סטודנט תגובה 5
המאמר אכן מציין תופעות קשות באקדמיה. חבל שמר שרון לא הזכיר את קניית העבודות והורדתן מהרשת, קניית תארים באוניבסיטאות זרות (פרשת אוניברסיטת לאטוויה) והכשרת קניית התארים על-ידי בג''ץ.

- פנחס: גמרא - העם הזה כשעולה עולה עד הכוכבים.
וכשיורד,יורד עד עפר.

- כותב מגיב אחר: זהו הסמול במיטבו. אוסף סיסמאות יפות ריקות מתוכן -

ורשימה שלי מאתמול: המושחתים משגשגים כשחותרים לשתק את הנשמה היתרה

עַמוֹנַה

עַד נִזְכֹּר אֵיךְ הֵנִיף אַלּוֹתָיו הַמִּשְׁטָר,

הַךְ יְקוֹד הַפֶּרַע בְּנַעֲרֵי-אֱמוּנָה.

בְּזֹךְ הַדָּם טֹהַר אֶרֶץ אָבוֹת שָׁם בֻּתַּר,

רִצּוּד זָעַם קָדוֹשׁ, הַזְּעָקָה הַגְּדוּמָה.

הוֹ סִלְחִי כִּי חוּלַלְתְּ בְּזַעַף נֶפֶשׁ שְׁחוּנָה,

עֵת הָאֹפֶל יָרַד כָּאן, עָט עָלַיִךְ אֲדָמָה,

יָבְשָׁה עֵין הַדֶּמַע, וְכִי מָה עוֹד נוֹתָר,

בְּעַמוֹנַה

(מיכאל שרון)

החיים בישראל כפי שמנסה לקבוע אותם האוליגארכיה השמאלנית, מבוססים על אבסורד, שטיפת מוח, וניסיון להמם את התודעה ולהנמיך את הרוח והנשמה היתירה שבכל אדם.

וכי מהו הפור של הטלת התוחלת שניכזבה מצד המוני ישראל בידי ''קדימה'' והשמאל (62 מנדטים) אם לא ההתכנסות לאין ולהבל שאינו מייצג עוד דבר, לא עוד תקוות והתלהבות חדורת רוח עשייה, אלא רק התרפקות על החמימות של המרגוע הרגעי והשיקרי לנפש עייפה?

וכי הביטוי ''התכנסות'' אינו מבטא להפליא אותה נהייה תשושה של הצטמקות כלפי אופקי האין וההבל, תחת התרחבות ופריצה קדימה, לאופקים חדשים וטריטוריות עשייה חדשות, אמיצות ובתוליות?

וכי אין כל עם סביר רואה בטריטוריות שברשותו את תוחלת המרחב של הדורות הבאים שיבואו, וחס עליהן למען העתיד? ומהו הוויתור מרצון על טריטוריות ללא תמורה אם לא ההתכנסות כלפי האין, הצטמצמות והצטמקות התודעה לנקודה של הווה, שאינו עוד משליך לעתיד כלשהו?

מהי תופעת התגברות השימוש בסמים בקרב האוכלוסיה ובפרט בקרב הנוער, אם לא הנהייה לתחושת רוגע אשלייתית של הווה תוך איפוס העתיד, והלעגנות התמימה-משהו לכל פנים מתוחות בסבר של אחריות, תמימה אך גם צינית - דהיינו, דוחה כל התייצבות ערכית מאחורי ממשות כלשהי - כלומר, שלב מות האידאולוגיה בפוליטיקה הישראלית, כפי שהיכריזה עליה ''קדימה'' ערב הבחירות?

במידה שיש תנופה הנראית כעשייה כלשהי בשלב זה, הרי שהיא פועלת בשרות דחפי האין וההבל, ההכחדה והקירבון תוך פולחן מועצם של קץ כל הקיצין.

כאלה היו העקירה והחורבן בגוש קטיף ופרעות עמונה.

הרי חורבן גוש קטיף התברר כחסר תוחלת: מאז הפינוי, הפלסתינאים לא בנו בשטח המפונה דבר וחצי דבר והחמאס עלה לשילטון, תוך חסימת האפשרות למגעים כלשהם. כזה היה בזמנו שחרור מאות מחבלים עם דם על הידיים (שכמה מהם כבר ביצעו מאז פיגועים בישראל) עבור שלוש גופות וסוחר סמים אחד (אלחנן טננבאום). חוסר התוחלת המוזר של פולחן האין התבטא גם בספקטקל הקמאי (קדמוני, נחשל) באיזור פתחת רפיח לפני כ-‏9 חדשים בו מאות חיילים ניראו זוחלים על ארבעתם בשרב על שבילי חול, בשביל לאתר כמה רצועות עור של חיילים שהתרסקו בפיגוע. שני לוחמים שעסקו בחיפוש, נספו באש צלפים. כאן אנו רואים אגב, את הנטייה הפרעונית חדורת הסגידה לעולם המתים להשתמש באנשים כעבדים בשרות משימה סיזיפית המאדירה את המוות.

לכל זאת נוספת השרלטנות בישראל: הן של ''אנשי תרבות'' שמאליים החולשים על כל עשייה אינטלקטואלית, ממתגים זבל כדבר מעולה, ופוחדים כאש מכשרונות אמיתיים, והן הנוכלות עטופת המלל הרהוט בשוק הישראלי, בו משווקים כיור חרסינה וארון רחצה קטן לחדר האמבטייה ושאר מוצרים דלי איכות, במחירים משונים של אלפי שקלים. איך הם קוראים לזה: אנו עובדים עם הפה... וכך - כישראלי, חווית הצרכנות וחווית התרבות הישראלית היא: מאכילים אותנו חרא וגובים במילים יפות הרבה כסף.

החיים הלא ראויים ומרמס סדום ועמורה בישראל - ההשלמה עם הלא קביל והזר לכל מה שאנושי ויוצר - מבוססים על שטיפת מוח מאסיבית ושיתוק תבונתה הערה של האוכלוסיה מצד המשטר, האוליגרכיה השמאלית החמסנית ונושאי דברם המקורנפים בתקשורת.

לא במקרה הוצפה התודעה הישראלית בשנים האחרונות בגידול הממאיר של הטלנובלות בטלויזיה - שנועדו לטמטם ולהציף את הוויתנו בשמנוניות מרדימה. שטיפת המוח הסמוייה והחמקנית הזאת, המיתוסים המניפולטיביים והסחת התודעה הערה והתבונה מאשיות המציאות האמיתית כלפי גבבי הבלים חגיגיים וחדורי שגב של ממסד רומסני ומסואב כאילו מתריעים ומזעיקים אותנו לחזור לתבונה ולרוח האלוקים - התעוררו, חיזרו לעצמכם, התנגדו לטינופת.

החיים בישראל ותפעול המשך ההשלמה של האוכלוסיה עם נסיבות לא קבילות, לעיתים אבסורדיות, תכופות גרוטסקיות, הולך ונעשה מותנה בקבלת האבסורד הענק בכל מישור וההשלמה איתו.

לעיתים, מגע ריגעי עם חומרים במציאות או עם טקסטים החודרים באומץ מבעד למסך השלטת הניבערות והאטימות עשויים לעורר אותנו לממשות האמיתית - זו שכה טיבעית למהותנו בחיינו החד פעמיים שכה מוזלגים לריק ובאופן כל כך מתועב בישראל.

נחוש אז, ולו לרגע, כאדם שהתעורר מחלום בלהות ביזרי, ומוצא לידו אשה אהובה. ''אבל כמובן - זו המציאות האמיתית''.

אך עד מהרה האבסורד ושטיפת המוח הסמוייה שנועדו לטשטש ולבלבל - בין היתר את חוש הצדק הטיבעי שלנו ואת מרכזי הגרויטצייה והיושרה האנושיים הספונטניים - שוב חוזרים ומשתלטים. ואיתם התפזורת (האקלקטיקה) התודעתית והחרדה העמומה לפרקים מפני הזרות המנוכרת הזאת לכל מה שטיבעי אנושי ופשוט כל כך - טיבעי כמו שיבה הביתה ממסע מפרך.

הַיָּד הַמּוּנֶפֶת

עֵת שֵּפִי יַד רֶשַׁע עוֹכְרִים,

מוּנֶפֶת לְצֶרַח לִגְלוּג צוֹרְרִים,

תְּרוּעַת גְדוֹם הַבּוֹנִים עֲקִירַת הַנָּטוּעַ,

כְּבוֹד גִּימְדוּת בִּלְשׁוֹנָהּ לַעֲלוּעַ.

מְלוֹא חֶנֶק פְּתָנִים תִּכְבֹּל קֶרֶן-אוֹר,

כְּלוֹא אוֹן-רְנָנִים מַשְבֶּקֶּת כָּל דְּרוֹר.

הוֹ שִׁמְעוּ דֹּמִי עַמִּים כֻּלָּם,

אֵיכָה סֶלֶף נִפְרָם יְסוֹד עוֹלַם.

טִינַת הִיסְטוֹרְיָה וָטֶבַע יְסוֹד נִישְמַתָּה,

נִיצוֹצוֹת יְפִי יְקוּם, רִצּוּדָיו מְאֵרָתה,

מִי יִתֵּן הֶמְיַת צֶפַע בְּאִבָּהּ נִכְרְתָה.

(מיכאל שרון)
_new_ הוספת תגובה



למקרה ושכחת.. את ההתנתקות ופינוי גוש קטיף ביצע שרון
סתם אחד (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 16:37)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עוד דבר.... שכחנו שהימין נקי משחיתות
סתם אחד (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 16:45)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ערימה של שטויות
עמיש (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עתון חדשות היה בבעלותו של שוקן שהוא הבעלים של הארץ. הוא הפסיד שם מיליונים.
לפי התיאוריה האוילית שלך הוא היה צריך רק לשנות את הכוון של העתון והכל היה מסתדר.
_new_ הוספת תגובה



גם עיתון ''הארץ'' נמצא באופן קבוע בהפסד
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 22:08)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני יודע מה הסכומים המדוייקים, אבל אילמלא תמיכה מאסיבית ממקורות חוץ, הוא היה נסגר מזמן.
_new_ הוספת תגובה



הארץ חייב את קיומו למוזס מידיעות
צדק (יום ראשון, 09/04/2006 שעה 23:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאפיה השמאלנית בפעולה.
מוזס נתן לשוקן כ-‏10 מיליון דולר כדי להציל את העיתון מקריסה.
שוקן חייב למוזס, וחובות חייבים להחזיר.
_new_ הוספת תגובה



יתכן, הארץ, כמו ידיעות ומעריב
עמיש (יום שני, 10/04/2006 שעה 11:30)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא מערכת כלכלית שלמה המבוססת על הוצאת ז'ורנאלים, ספרים, מקומונים וכו' (למשל דה מארקר בהארץ) יתכן ובסעיף אחד מפסידים ובסעיף אחר מרויחים.
גם מעריב מרויח מעט מאד או בכלל מפסיד בשנים האחרונות.

מה שברור הוא כי התיאוריה שבעלי העתונים קובעים קו ''שמאלני'' רק למטרות רווח היא שטות והקביעה שחדשות היה ימני ולכן נסגר היא שטות גדולה עוד יותר.
_new_ הוספת תגובה



הוצאה של עיתון יומי
ישראל בר-ניר (יום שני, 10/04/2006 שעה 18:40)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היא עסק מאוד יקר מבחינה כלכלית והתחלה של עיתון יומי חדש, יש מאין, כרוכה בהשקעות עצומות. המישענת העיקרית היא ההכנסה ממודעות. אחוז הקוראים תורם רק בעקיפין מאחר והוא משפיע על המחיר שהעיתון יכול לגבות עבור המודעות. עבור עיתון בתחילת הדרך זה אומר תקופה ארוכה של קיום עם תזרים מזומנים (cash flow) שלילי.

בארה''ב, בה השיקולים הם כלכליים טהורים, ירידה באחוז הקוראים (דבר שעליו מתנהל מעקב בלתי פוסק באמצעות גופים בלתי תלויים) משפיעה כמעט באופן מיידי על מחיר המודעות ופוגעת בהכנסות העיתון באופן קשה. זו הסיבה שעיתונים כמו הניו יורק טיימס או הוושינגטון פוסט ודומיהם נאלצים למתן את השמאלניות שלהם כי זו לא ''סחורה'' שהולכת כאן. עם כל זאת הם בקושי מחזיקים מעמד (break even) והניו יורק טיימס, למשל, מצא לנכון למנות אומבודסמן מיוחד שיטפל בתלונות קוראים על דיווחים לא מאוזנים.

השוק בארץ הוא הרבה יותר קטן ואינו מסוגל ל''הרים'' יותר משניים או שלושה עיתונים יומיים. קבוצה קטנה של בעלי הון יכולה לגזור את גורלו של כל עיתון יומי לשבט או לחסד באמצעות מניעת מודעות. ''מעריב'', כפי שאתה טוען, הוא על סף בלימה, אבל ''הארץ'' הוא בפרוש בהפסד ואחוז הקוראים כלל לא מצדיק את מחירי המודעות שהם גובים. בכל זאת יש מי שמשלם להם בלי להתחשב בכך שזו זריקת כסף. העיתונים המפלגתיים (''בטאונים'' הוא כינוי הרבה יותר הולם) אף פעם לא היו עסק רווחי (אפילו ''דבר'') וזו הסיבה שהם נעלמו מהשוק. בעלי העיתונים אינם קובעים את הקו השמאלני ''למטרות רווח''. הם עושים זאת מפני שבעזרת קבוצה קטנה של בעלי הון שמספקים להם מודעות, הם מצליחים ל''מכור'' את הקו הזה בלי להפסיד. בארה''ב זה לא היה עובד כי המפרסמים מהווים קשת רחבה מאוד ולא ניתן ל''ייבש'' את ההכנסות של עיתון כזה או אחר.

בשונה מארה''ב, למפרסמים בארץ אין מיבחר גדול של במות לפרסם את המודעות שלהם, ובדלית ברירה הם מסתפקים במה שיש.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
דוד סיון (יום שני, 10/04/2006 שעה 20:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אתה טוען שבעלי ההון, מספקי המודעות, הם בעצם שמאלנים?
_new_ הוספת תגובה



שאלה
אליצור סגל (יום שני, 10/04/2006 שעה 21:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
זה בדיוק מה שטוען הרב ישעיהו רוטר בעל אתר רוטר הידוע בכינוי הרשת שלו ניצן אור.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



שאלה
א. פרקש (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספקי המודעות הם הציבור הרחב שיש לו עניין לפרסם הודעות. בתוכם ישנה קבוצה של אינטרסנטים שמפרסמים מודעות בהיקפים רחבים מתוך רצון לתמוך בעיתון כדי שהעיתון יתמוך בהם. מדובר באנשי עסקים, פוליטיקאים ואנשים המחוברים לפוליטיקה. העיתון מצידו או שלא תוקף את תומכיו הכספיים או שמפרסם כתבות תומכות למראית עין ב'משקיעיהם'. התופעה אינה חדשה ומוכרת ככלכלה החברתית -'תן לי ואתן לך'.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 11/04/2006 שעה 21:46)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תופעה מסוג זה עשוייה להתקיים גם בקרב חוגי ימין, היינו אינטרסנטים שמבצעים היזון חוזר בצורה שתיארת. הרבה חדש אין בכך, ואיש אינו המציא את הגלגל מחדש. השאלה היחידה שצריכה להישאל בהקשר זה, היא למי ''מאנשי שלומנו'' יש אינטרס ושפע כלכלי גדול יותר, ועל ידי כך יכולת תמיכה לוביסטית טובה יותר.

השמאל והמרכז הליבראלי הישראלי היו עד לפני כמה שנים מאורגנים פי כמה טוב מחוגי הימין בתחום זה, שכן דיברו בסיסמאות הגיוניות ופתוחות, והצליחו במקרים רבים להביא נימוקים משכנעים למצבים שונים, ללא היאחזות גורפת באידיאולוגיה עיוורת. מצב זה, מכל מקום, השתנה בשנתיים שלוש האחרונות בישראל, ולא רק בה. די אם נעיף מבט על מערב אירופה כדי שנבין שלכוחות השמרנים והקונסרבטיבים יש תנופה חדשה מאי פעם (ואינני מדבר על ניו-קון אמריקאי, שהוא מקרה אחר לגמרי).

המרכז והימין המתון בישראל יכולים להתארגן בניחותא למאבק הערכים שיאפיין את השנים הבאות, אם באמת ירצו. אין לי שום ספק שפירסומים נבונים ומעמיקים לצד עבודת ולוביזם מוצלח יכולים בהחלט להתלוות לעבודה זו, ללא התלהמויות מביכות, חצאי ציטוטים, זריקת כיסאות, חטיפת מקרופונים, זעקות בראש חוצות לקונספרציה אינסופית, עלבונות של רדידות, ושאר ירקות ומנהגים פסולים ומגונים מסוג זה.

השערה זהירה: האליטה החדשה בישראל תתקבץ בסופו של דבר אי שם בין המרכז לימין המתון החדש, עם או בלי זעקות שבר משמאל המפה, המבקשות לחפש את האשמה במחנה הישראלי בלבד.
_new_ הוספת תגובה



שאלה
א. פרקש (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 10:08)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המילה 'יכולה' היא מילה חשובה מאוד לענייננו. זה אכן מתקיים אבל בהיקפים מצומצמים הרבה יותר. כנראה בשל המגוייסות החברתית הגבוהה יותר בקרב אנשי השמאל בשני צידי מגרש המשחקים. לפחות זה מה שהיה עד כה.

לגבי העתיד, אלוהים גדול. עדיין קשה להבחין בניצני ההפיכה האליטיסטית. אולי הקמת 'קדימה' והישארותה על המפה הפוליטית יותר מקדנציה אחת תבנה את הפלטפורמה לתקומת אותה אליטה ימנית מתונה. ראינו איך רבים מימין ומשמאל עלו על העגלה הפוליטית הזו. לפחות בתור עגלה 'קדימה' יכולה להתאים לתפקיד הזה.
_new_ הוספת תגובה



עלייתו של מרכז מתון
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 15:23)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ואני מגדיר עצמי כמצביע ''קדימה'' פוטנציאלי (לא הגעתי ארצה לרגל הבחירות, אך זוהי המפלגה בה הייתי ללא ספק בוחר), ומאחר ומפלגת מר''צ (מפלגה שבה תמיד בחרתי) עברה לייצג נראטיב שאינו מקובל עליי מבחינת התעלמות משוועת מעקרון ההדדיות – הרי אני קובע שהמדובר בשאלה של זמן עד שיווצר פיכחון ופיקחון מסויים בקרב מצביעים המעוניינים לשפר את מצב העולם על חשבון ישראל.

אתה כמובן צודק בקביעתך שמחנה השמאל פעיל יותר מבחינת פירסומיו, אולם ברור שדבר זה יכול להשתנות בשלבים, כאשר המפתח מצוי בלב המרכז החדש והמתון בישראל – מפלגת קדימה. אם מפלגה זו תשכיל לגייס קאדר של פובליציסטים, כותבי מאמרים, תיאורטיקנים, מולטיפליקאטורים ועוד, היא תצליח אולי להחדיר רוח שונה בקרב בני הנוער הישראלים בכל האמור לשינוי אפשרי של הנראטיב החבוט שמציע השמאל הישראלי להתפתחות פני הדברים (''ישראל אשמה'').

רק הפנמה שדברים רבים במזה''ת יוכלו לזוז באופן חד צדדי בלבד, בגיבוי שקט של האמריקאים ובני בריתם – תוביל את ישראל למצב של דו-קיום סביר יותר עם עצמה, שפירושו עם קונצנזוס סביר יותר בקרב חלקי אוכלוסיית הרוב המתגוררת בה; במצב העניינים הנוכחי, הרי שזה יחסית הרבה. אין לי ספק שהתפתחות זו תהיה חייבת להיות כרוכה בנסיגה (המילה ''התכנסות'' נשמעת בעיניי אויפמיסטית ופלקאטיבית למדיי) רצינית, שכן ישראל לא תוכל להמשיך ולשלוט בשטחים מיושבים ללא קיעקוע רציני של המבנה המרכיב אותה [1].

עם סביבתה המיידית במרחב, להערכתי, לא יתכן שום שלום של ממש, שכן הבעייה אינה כרוכה כלל בשטחים כבושים ו/או בזכות השיבה. הבעייה נעוצה, מבחינתי, בחוסר יכולתם של שכני ישראל לעסוק בביקורת עצמית.

________________________________________________

[1] אם תאמר לי שהמחיר יהיה טילים שיעופו, הרי שהמחיר הנגדי יהיה בהתאם, מבחינתי. להזכירך: עוד לא קמה המדינה האירופאית הראשונה שהייתה מקבלת ירי טילים עליה כדבר המונח על סדר היום הרגיל. אין דבר כזה, ולא יהיה דבר כזה.
_new_ הוספת תגובה



מה שנכון אולי באירופה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 12/04/2006 שעה 19:45)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינו עובד במיזרח התיכון:
''עוד לא קמה המדינה האירופאית הראשונה שהייתה מקבלת ירי טילים עליה כדבר המונח על סדר היום הרגיל'' במיזרח התיכון יש כבר מדינה כזאת --- כל מה שצריך היה לעשות זה להגדיר טילים כ''סתם חפצים מעופפים'' (דב ווייסגלאס), והבעיה נפתרה.
_new_ הוספת תגובה



הימין - תהליכי הסטריה. השמאל - תהליכי פנטזיה
מיכאל שרון (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 11:18)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להלן רשימה שלי (מעט הומוריסטית) ב-NFC המנתחת אלמנטים בעייתיים בגישת הימין והשמאל:

גורי, תמונת המציאות שלכם היא היסטרית
יצרתם, יחד עם כמה ''אינטלקטואלים'' קצת מופרעים ורופפי חשיבה, דימוי מציאות היסטרי, בו הכל מתוח כזה, החמאס שואפים להשתלט על העולם, להפיל את עבדאללה ושאר מרעין בישין. היו אולי כוונות טובות, זה כן, אבל חלקים מהחשיבה הימנית נגועים בהיסטריית עיוועים קשה, חמוצה וצפידה - המציגה עולם דו-מימדי, שטוח, לחוץ ופרוע. ואילו החשיבה השמאלית טובלת באסוסיאציות ודימויים מנותקים, פרי פנטזיה, שאין להם שחר.

הימין הישראלי - ליקויו היא ההיסטריה.
והשמאל - ליקויו היא הפנטזייה, משאלות הלב.

הימין עם ישבן מכווץ ומתוח; השמאל בקיצוניות השנייה, רפוי, מנופס (מלשון נפאס).

ובתווך חוגגים אלה שמנצלים את המצב, המניפולטיביים למיניהם - שאיפיונם היא הפסיכופטיה.

אז אני שואל, עם זה אפשר לבנות מדינה? רק שיהיו לנו בריאים (חוץ מהפסיכופטים כמובן).
_new_ הוספת תגובה



איפה אתה חי?
אליצור סגל (יום שישי, 14/04/2006 שעה 11:44)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
איפה אתה חי? בגרמניה?
הרי מאז התתנתקות נחתו שמונה מאות טלי קסאם פצצות מרגמה וכל יתר הכול טוב ברחבי הנגב!
אליצור
_new_ הוספת תגובה



איפה אתה חי?
אליצור סגל (יום שישי, 14/04/2006 שעה 12:15)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
חיפשתי ומצאתי
שימו לב - בתוך הידיעה מוחבאת אינפורמציה בעלת חשיבות עליונה -
''פגיעת רקטה במתקן תשתית רגיש שגרמה נזק של מליוני שקלים''

מובן?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



השתגעת?
דוד סיון (יום שישי, 14/04/2006 שעה 12:38)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם קורא את ''הארץ'' וגם מצטט אותו כמקור מידע?
אבל האינפורמציה עליה אתה מדבר היא חשובה. על
כך תודה.
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל. אין כל מנגנון היגוי. מדובר ברקטה חסרת דיוק
מיכאל שרון (יום שישי, 14/04/2006 שעה 15:01)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המספר 800 אמנם מפחיד, אך מדובר בירי כלפי איזורי שממה נירחבים עם ישובים די ספורדיים (בניגוד למצב בו רקטות כאלה היו נורות חלילה לגוש דן). דומני מכל הרקטות הללו, היה אולי הרוג יחיד, ו-‏3 פצועים, או אפילו לא זה. במקרה שנפגע מתקן כלשהו, הרי זה עניין אקראי לחלוטין. עם זאת, יש ידיעות על רכישת מספר רקטות או טילים קצרי טווח מדוייקים יותר לאחרונה מצד הפלשתינאים. אלא, שהם שומרים אותם כאמצעי הרתעה למצבים בעייתים יותר מבחינתם.
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל אלא בטימטום
ישראל בר-ניר (יום שישי, 14/04/2006 שעה 17:44)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פגזי ארטילריה על כל סוגיהם הם חסרי מנגנוני היגוי - ''סתם חפצים מעופפים'' בלשונו של דב וויסגלאס, יועץ הסתרים של ''קדימה''. זה נכון גם לטילי קטיושה ולטילי קאסם.

עצם הרעיון שבגלל שלא היו נפגעים, או יותר נכון לא היו הרבה נפגעים, או שלא נגרם נזק חומרי ''ממשי'' (כך לפחות זה מתואר בעיתונות) לא צריך להיתייחס לזה, הוא אחת האווילויות הגדולות ביותר של ישראל שנת 2000. זה מתאים לעדר חמורים השועט קדימה בלי להביט ימינה ושמאלה (תאור של ז. גלילי ב''מקור ראשון'' לפני כחודשיים).
_new_ הוספת תגובה



לא מדובר בטיל אלא בטימטום
אליצור סגל (יום ראשון, 16/04/2006 שעה 18:07)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
צה''ל מפגיז את הרצועה בעלות של יותר ממליון שקל ליום.
המטרה - סיפוק פרנסה לצעירי רצועת עזה המובטלים
האם לא פשוט יותר לתת להם את הכסף ישר ביד במקום להפגיז כדי שהם יאספו את השברים של הפגזים?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



הבטחתם שיהיה שקט אחרי ההתנתקות
סתם אחד (יום שלישי, 18/04/2006 שעה 0:08)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שהבטחתם ב-‏93 שלא יהיו קטיושות על אשקלון.
_new_ הוספת תגובה



הויתור על ההיסטריה. אתה צודק
מיכאל שרון (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 10:48)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני שומע כרגע, בוקר פסח, שירים ישראלים יפים משנות 70-72, לפני השבר הסורי-אפריקני, מלחמת יום כיפור, כאשר הכל אבד, וישראל לא התאוששה מאז. שירי אומה בוטחת, מלאים רוח צעירה, אומה בגבולות רחבים ובתקוות חדשות המסתכלת לעתיד. התבוסה ביום כיפור והכיווץ המרחבי, יצרו הצרה של הקיום הישראלי. לדעתי, כל תופעות הסאוב מקורן בכך שמסתמן גבול על צמיחה וכאשר חלה התכווצות. אכן, הימין ברובו הפך היסטרי, והשמאל - צדקתני ופנאטי, כשבשוליו רווחת הפנטזיה תוך הסתממות מנטלית. גם בפורום ניתן לראות זאת, למעט ד''ר בר ניר, החי בארה''ב, שם הימין שפוי ובמעמד מכובד, ולכן זורקים לבר ניר בפורום זה פרובוקציות על מנת להוציאו מגדרו. כאשר איש ימין היסטרי מצטייר כמכובד, אז זה המקרה של איש כאליצור סגל, כשהמחיר הוא הפיכת דבריו לרדודים, שמנוניים, ונעדרי ערך אינפורמטיבי כלשהו. יתכן שאולמרט הוא התקווה האחרונה לשוב לישראל של 1972 במחיר נסיגה מדודה ומאורגנת, תוך הערכות מחדש. התקווה האחרונה לישראל רציונלית, העושה בחוכמה את צעדיה. שנים ניסיתי להציע אמנם ימין נאור, בדיוק במילים שלך כאן, ללא קטיעת ציטוטים והפצת דיסאינפורמציה, ללא מגמה היסטרית, וכד'. במדה ודברי הישפיעו, הרי זה לא בכך שאנשי ימין היסטריים השתפרו (לכל היותר הם הישאילו את הרטוריקה הליברלית שלי, כמו אליצור, אך מהשפה ולחוץ, כמצג עצמי חסר גיבוי כלשהו, אך מבלי להשתנות) אלא דווקא בכוון של פרישת אנשי ימין כמו ליבני, אולמרט, הנגבי, ויצירת קדימה.

לפני שבועיים למשל כתבתי את הדברים הבאים של ביקורת ההיסטריה בחשיבה הימנית הנוכחית, ב-NFC: צמחה כאן ''ביקורת'' המטיחה משפטים מהממים מסוג ''הציבור לא מוזמן לארוחה כי הוא בתפריט'' כתחליף לחשיבה רגועה הניסמכת על עובדות ועובדות בלבד. וכך, מערכת המשפט במדינה הפכה ל''קליקה שמאלית'' ושאר מנטרות שחוזרים עליהם שוב ושוב מצד קהל מעריץ שהתלכד כאן. התזת משפטים ''מבריקים'' אומנם מהממת את הקשב, אך זהו סממן היסטרי של אמירות מוקצנות, מעין הסחפות אחרי אופן כוללני וגורף של מילים ושוב מילים, כתחליף להבנה וראייה צלולה. לא עוד, אלא שהסחפות לצורת חשיבה מילולית זאת (האם המזרח והמלל הגורף, המילים כתחליף לעשייה -היגיע אלינו בגדול?), קריסת היכולת האנושית לחשוב במושגים המסתמכים על עובדות במציאות, קריסת יכולת אנושית מרכזית זאת למילים ומנטרות ריקות וכוללניות, מוציא את הציבור הנוקט בהם, רבים מהם אנשים חרוצים והגונים הממורמרים בדין על תופעות קשות בחברתנו, מוציא אותם במו ידיהם, מעדת האנשים השקולים. ומציגם כאנשים לא רציניים. מה רע בחשיבה ביקורתית אפקטיבית של ציבור בוגר, כדוגמת זה שבאנגלייה ושוודיה, ציבור שהיצליח במו ביקורתו להפוך את מדינתו למדינה מתוקנת באמת? וכך, ציבור הצווחנים בעלי המנטרות הגורפות שטופחו כאן, משחקים במו ידיהם לניטרולם שלהם, אולי בשרות אינטרסים זמניים של גורמים הגמוניים, שמעוניינים כנראה שביקורת כלפיהם תראה כמוקצנת וצווחנית, לא רצינית. וכך גם, ביקורת הדמי הצווחנית מצד ציבור המעריצים, ולחילופין ה''ביקורת'' הזעירה בעלת בסיס העובדות הממשי - כדוגמת פעולת מר יצחק ואחרים, שהיא הציר העובדתי המרכזי של ביקורת הדמי והמנטרות הצווחניות מצד הקהל המעריץ - חשיפת שחיתויות קטנטנות בפוליטיקה וכד' שכמוהם קיימות בכל מדינה ומקום בתבל (למשל, בגרמנייה נאשם הקנצלר קוהל בשוחד בחירות וכך באיטליה, אנגלייה וכד'), ביקורת הדמי הצווחנית הנישענת על ביקורת עובדתית ממשית אך זעירה וחסרת חשיבות כלשהי - שניהם מונעות ביקורת אמיתית ומסיחים את שימת הלב מהבעיות הממשיות, התשתיתיות והבסיסיות, בהם מעורב הון עתק ופשע ממשי וכואב.

זאת הגם שהביקורת מהסוג השני, הממשי אך הזעיר, עשוייה מטבע הדברים לזכות לכותרות שמנות (שהרי מה בולט וזועק לכותרת יותר מאיש ציבור הנתפס בשחיתות), ולעיתים, כשאין כותרות כאלה בניגוד לציפיות, צועקים חמס.
_new_ הוספת תגובה



הויתור על ההיסטריה. אתה צודק
אלכסנדר מאן (יום חמישי, 13/04/2006 שעה 13:07)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לישראל חסרה מפלגת מרכז, שיכולה להציג רעיונות לאומיים סבירים לצד מחיר ההתפשרות עליהם, ללא נימה היסטרית או צדקנית, כפי שהיטבת לנתח. ''קדימה'', מבחינה זו, אינה אלא נסיון לייצב ולנתב מפלגה מסוג זה, שבמדיה רבה יורשת את מעמדו ותחום פעילותו של המערך ההיסטורי, אם כי ללא אידיאולוגיה המספקת תחליף לעקרון המציאות.

תפקידה ההיסטורי של מפלגת קדימה הוא להחזיר את ישראל לקרקע המציאות האפורה, שבמסגרתה תצטרך ישראל לצאת בשלבים מתוך שטחי יהודה ושומרון, תוך סיפוח חלקים שונים של איזורים אלה. שלום לא יגיע כתוצאה ממהלך זה, שכן הבעייה אינה השטחים, זכות השיבה, או זריחת השמש בצד מזרח. הבעייה היא שישראל מצוייה באיזור שמסרב לקבלה, וכלל לא משנה מהי הסיבה לכך. איזור זה מסרב לקבלה וככל הנראה ימשיך גם בעתיד לדחות את רעיון קיומה, ולראייה אימוץ רעיון האנטישמיות האירופאי על מרבית אוכלוסיי מדינות האיזור.

כל מה שנותר לישראל הוא התקווה להשגת שלום מבית. רק זאת.
_new_ הוספת תגובה



בדיה מארץ הבדיות
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 0:58)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם יש תחום אחד בהיסטוריה שבו לא היתה כל מעורבות יהודית זה סחר העבדים באפריקה (למעט אולי חריג אחד). זה היה תחום שבו ''הצטיינו'' במיוחד הערבים, אם כי היתה מעורבות לא מעטה של מנהיגים כושים מקומיים.

היום יש נטיה בקרב הציבור הכושי בארה''ב לטשטש את הפרק הזה בהיסטוריה שלהם, ובכל פעם שנושא העבדות עולה לדיון כמעט שלא מזכירים את זה. מדי פעם מנהיגים כושיים קיצוניים כאן מעלים את הדרישה ל''פיצויים'' (הם מנסים להסתמך על התקדים של השילומים), אבל הם כלל לא מעלים את האפשרות של תביעת פיצויים מממשלות ערב.

בערב הסעודית, ואם אינני טועה גם בסודאן, העבדות היתה בתוקף עד המחצית השניה של המאה ה 20. אינני בטוח שהיא נעלמה לחלוטין גם היום.
_new_ הוספת תגובה



אתה מעלה נקודות חשובות
אלכסנדר מאן (יום שישי, 31/03/2006 שעה 11:59)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה המרכזית היא, בסופו של דבר, היא אם ישראל שייכת למדינות המערב או לא. בהתחשב בנתונים של רמת התעסוקה ורמת פריון העבודה, על ישראל לחדד את השאלה מדוע במדינות המערב נראה הדבר אחרת, ללא קשר ישיר לתקציב הביטחון. במילים אחרות: האם הכלכלה הישראלית סובלת מבעייה אחת כללית שקשורה במצב הבטחוני על כל היבטיו, או שמא ישנו כאן ליקוי רציני והתייחסות סלחנית כלפי דור שני ושלישי של קבוצות ''אשר מסיבות של דת ומסורת לא יוצאות לעבוד'', ומן הסתם לא רוכשות מקצוע.

עניין העלייה כאילו נוסף לכך, שכן בכל מקום סביר בעולם העוסק בקליטה מסודרת של מתיישבים חדשים, נערכים מספר בחינות התאמה כדי לבדוק אם המצטרף החדש כלל בנוי לשינוי תרבותי מבחינת נכונותו ויכולתו לקבלת חוקי המשחק החדשים. ישראל כמדינת הגירה אידיאולוגית מוותרת על אלמנט זה, ועל כן בעיות שונות שמתווספות לכך – שכן גם אם כולם חכמים, טובים ומוכשרים, הרי ברור שישנו עול מסויים בקליטה המונית של בני אדם בבת אחת, וכי הדבר ניכר גם בדברים הכרוכים בדלדול הקופה הציבורית.

להאשים את נתניהו בכל החוליים של המשק הישראלי ובהרעת המצב, נראה לי כפיתרון היותר-קל משום מה, אם כי אני פתוח לקבלת ביקורת עניינית כפי שד''ר סיוון העלה לגבי תוכניותיו הכלכליות של האיש.
_new_ הוספת תגובה



היכונו, נימצא בכתובין - אהבת נעורים של פובליציסטית גרוזינית
מינרב גרסיאלה (שבת, 01/04/2006 שעה 5:27)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכונו, נמצא בכתובין: אהבת נעורים של פובליציסטית גרוזינית - רינהשבילי. ההיזכרות מתרחשת בקטע טיסה מעל למפלי הניאגרה. גבר קשיש הנמצא במושב שלידה מזכיר לה את סבה גריגור וניחוחות הכפר הגרוזיני. נגן האקורדאון איליה, הוא חבר קומסומול המתנדב לסייע למקומיים. לא מה שחשבתם, יש סקס והרבה. בקרוב.

תורגם מצרפתית בידי סמיון בית התשבי. ההודעה באתר היא של סמיון, על דעתה של מינרב שנתנה הרשאה טלפונית, בשעת לילה מאוחרת ממרסיי, כשברקע נישמעות נחירותיו הרמות של חברה לחיים, מואיז פישביין, יהודי מאלג'יר לשעבר, כיום פרופסור לאסטרופיזיקה הקשיש ממנה ב-‏17 שנה.
_new_ הוספת תגובה



תעסוקה בחברה המערבית
יובל רבינוביץ (שבת, 01/04/2006 שעה 11:34)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך להגדיר מהי, בדיוק, אותה „מערביות” והאם איטליה הדרומית שייכת לאותה קטגוריה כמו איטליה הצפונית או כמו פינלנד.

יש ספקטרום. ישראל אינה בדיוק מדינה כמו גרמניה, כמו שדרום איטליה אינה גרמניה.

מבחינת החוק, בכל המדינות האלה, כולל ישראל וגרמניה (כשני קצוות של הספקטרום) מותר לא לעבוד מכל סיבה שהיא. המדינה תומכת במי שהחליט לא לעבוד, בין אם זה מחמת היותו משורר מעונה או שמירת „כבוד בת-מלך פנימה”, ללא קשר לשאלה מדוע אינו עובד.

ברוב מדינות המערב – כשליש מכוח העבודה אינו עובד. בישראל – כמחצית. גם כך – רוב התעסוקה המייצרת הכנסה אינה כזו המייצרת דבר-מה מוחשי שניתן לאכול אותו, לנסוע בו או לגור בתוכו.

דווקא בחברות הפרימיטיביות ביותר, אלה שאינן ב„עולם המערבי” כמעט הכל עובדים, כמו בחברות הציידים-לקטים הקדומות.
_new_ הוספת תגובה



תעסוקה בחברה המערבית
אלכסנדר מאן (שבת, 01/04/2006 שעה 13:47)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקבל את ההבדל שציינת, אולם קיים בכל זאת הבדל מהותי בין משורר דל המתגורר בעליית גג, לבין בת-מלך שרחמה אינו יודע גבול: העובדה שאנשים חסרי מקצוע והשכלה נאותה (כתוצאה מסיבות אידיאולוגיות, בסופו של דבר) מביאים ילד אחר ילד לעולם מבלי להיות יכולים לדאוג לילדים אלה מבחינה כלכלית, מהווה בהחלט בעייה שאינה קיימת בארצות המערב; נהפוך הוא. דווקא בארצות המערב מלינים כולם על אחוז ההתרבות הנמוך, כולל זו בדרום אירופה – אך לא רק כאן טמון ההבדל.

אם ניקח משפחה עם מספר רב של ילדים באירופה (דוגמה יחסית נדירה, ובכל זאת) ונחבר אותה למציאות העזרה הסוציאלית, התמיכה ושאר הדברים שאירופה מרעיפה על החלשים בחברה, כולל כלפי כל אלה שלא עובדים – נגלה כי התפישה האירופאית תנסה להשקיע בילדיהם ככל האפשר, על מנת שיחלצו ממעגל חוסר ההשכלה או חוסר היכולת לרכוש מקצוע.
אינני יודע אם זהו המצב בישראל, שכן אם הדבר באמת נערך לפי מתכונת דתית, שהיא בעצם מתכונת אידיאולוגית, הרי ברור שבמקרים אלה גם ילדיה הרבים של משפחה דתית מעוטת אמצעים (שבה האב והאם לא עובדים מסיבות אידיאולוגיות) מגדלים דור חדש של ילדים שימשיכו להיות סמוכים לקופה הציבורית בדיוק מאותן סיבות שההורים סמוכים לה.

זוהי הנקודה המרכזית בדבריי אלה: אין לי דבר וחצי דבר נגד עזרה ותמיכה סוציאלית, ואני הרי גר במדינה שבה הדבר מובן מאליו, ובהתאם לכך נראית גם רמת המיסוי כאן. מה שכן, באירופה ישנו טיפול מכוון אל בני הדור השני, שלפחות להם יהיו יותר כלים להתמודדות עם המודרנה מאשר בני הדור הראשון – גם אם בסופו של דבר יקבלו עזרה סוציאלית גם כן. למותר לציין כי משפחות עניות באירופה אינן דוחות את המודרנה על רקע דתי ו/או אידיאולוגי מבחינת היכולת לרכוש מקצוע, לעבוד ולהשתכר, כולל בני המגזר המוסלמי שבה.
_new_ הוספת תגובה



תעסוקה בחברה המערבית
יובל רבינוביץ (שבת, 01/04/2006 שעה 14:30)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מומחה לעזרה סוציאלית, ואינני יודע איזו עזרה מורעפת.

משפחות מרובות ילדים מקבלות כסף. מה נותנים באירופה?

אחת מהבעיות של קצבאות הילדים בישראל היא שהן פרוגרסיביות. על הילד העשירי מקבלים יותר מאשר על הילד הראשון. אבל ברור לכל שהילד הראשון הוא היקר ביותר מבחינת ההוצאות. על הילד העשירי יש הרבה פחות הוצאות.
כך שההיגיון אומר שקצבאות הילדים צריכות להיות רגרסיביות ולא פרוגרסיביות. הפרוגרסיביוּת שלהן מאפשרת לאנשים להתקיים רק מ„מקצוע” הבאת הילדים לעולם.

כדי שאדם יצא ממעגל העוני יש להעניק לו השכלה. בישראל יש חוק חינוך חובה וחינוך שאמור להיות על חשבון המדינה עד גיל 18 (בפועל יש הוצאות נִלוות). אחת הבעיות בישראל בהענקת כלים להתמודדות עם עולם עתידי היא הזרמים בחינוך. יש מערכת ממלכתית, מערכת ממלכתית-דתית, מערכות חרדיות-עצמאיות וכן הלאה. ככל הידוע לי אין שום חבילת חובה שיש להעביר לילדים.

בארה''ב יש חינוך אחיד פחות-או-יותר 5 ימים בשבוע, וההורים יכולים לשלוח את ילדם למסגרת משלימה (sunday school) יום אחד בשבוע על פי הבנתם. לא התרשמתי שהאמריקאים יוצאים מכך משכילים במיוחד. מהו המצב בגרמניה?
_new_ הוספת תגובה



תעסוקה בחברה המערבית
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 02/04/2006 שעה 13:13)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נתחיל בכך שקצבאות הילדים בגרמניה גבוהות במיוחד, וכי יש תוכניות להעלותן. הקיצבאות משולמות עד גיל 18 (אא''ט 200 יורו לחודש, ייתכן שיותר) לכל תושב, גם אם איננו אזרח. עם הילד השני גורם להעלאה נוספת בקיצבאות, שהן לכשעצמן פרוגרסיביות; זאת ועוד: ישנה גם עזרה מיוחדת לשנתיים הראשונות בחייו של התינוק, שמגיעה למשפחות המעמד הבינוני בכללותו (עד 400 יורו לחודש).

גרמניה היא אמנם מדינה עשירה, אבל עם הרבה צרות שונות שנובעות מהזדקנותה המהירה של אוכלוסייתה, שינויי סטרוקטורה, ועוד. מה שהגרמנים והאירופאים עושים, מכל מקום, זו השקעה מאסיבית בבני הדור השני למצוקה (ניתן בהחלט להתווכח עד כמה זה ''מצוקה'', אבל זה נושא למאמר שלם), שפירושו: הללו מקבלים לא רק העשרות ועוד כל מיני הטבות, אלא ישנו נסיון אדיר ללמדם מקצוע (השיטה הדואלית) ודרישת מינימום ל''סל ידע'' אותו כל תלמיד לחייב לדעת, כולל להוציא אולי תלמידי בתי הספר לחינוך מיוחד, שם מופנים הדגשים לכיוון אחר.

הזרמים במערכת החינוך הישראלי, כמו גם הסגרגציה המובנית המתקיימת בה, הם השוד ושבר של החברה הישראלית, שמצוייה בחוסר הבנה מוחלט לגבי דרישות פשוטות יש להציב עבור הידע שאותו חייב בוגר בית ספר לדעת. אינני יודע מה בדיוק קורה על ידי מערכת החינוך הרליגיוזית ובאפשרותה להעניק חינוך לתפקוד במודרנה עבור תלמידיה, אולם ניתן לשער ששם מצוי חלק מן התשובה שאפשר לקבל בכיוון התפתחות העוני בישראל (אגב, האם המדינה מממנת מערכת חינוך זו?).

אין פלא, איפוא, שישראל מצוייה במצב שרק 50 אחוז מבניה מצליחים למצוא פרנסה, שכן היא מתנהלת בחלקה באופן סגרגטיבי מכוון, שאינו דואג להשקיע בבני הדור השני. הרעיון שאדם אינו יוצא לעבודה ''מסיבות של דת ומסורת'' הוא לא רק זר ומוזר, אלא גם בעייתי – לפחות כל זמן שהרגלי קיום מסוג זה מועברים אל בני הדור השני, שמעבירים אותו אל בני הדור השלישי, במעין הסמכות על ''כספי חלוקה'' מודרניים.

זוהי לכן השאלה המוצדקת, לשיטתי: מהו מקור העוני בישראל? תשובתי האינטאיטיבית קושרת וכורכת אותו באי-השקעה בבני הדור השני של חוגים רליגיוזיים, כתוצאה מאידיאולוגיית אי-הכנתם למודרנה.
_new_ הוספת תגובה



אתה מעלה נקודות חשובות
א. פרקש (שבת, 01/04/2006 שעה 14:00)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''אבל הצמיחה שהחלה בשנת 2003 לא באה בגלל מדיניות שר האוצר אלא בעיקר בגלל הערבויות והצמיחה במשק העולמי.''

לא בדיוק אבל בערך. הצמיחה החלה רק בגלל מדיניותו ופעילותו של שר האוצר שפעל נכון באוירה הבינ''ל וניצל יתרונות. הרי מצב כלכלי בחו''ל וסיוע חו''ל לארץ אינו ערובה להצלחה. המדינה צריכה לעשות משהו (תוכנית הבראה למשל) שתכוון את העשיה במשק לאפיקים פרודוקטיביים. וזה מה שעשה ביבי. ואולי אם היה שר חוץ אחר, כי אז הוא היה עושה אותו דבר או בדיוק להיפך, אבל זו שאלה של ''אילו'', ולכן יש לתת לו את הקרדיט על כך.

אתה צודק ביותר שביבי לא לקח ברצינות את השפעת הרעת זכויות החלשים בחברה ושהוא יוכל לשרוד איכשהו את המהלך, ובמבחן המעשה הוא טעה בגדול. אולי מבחינה כלכלית טהורה הוא צדק, אבל הבעיה אינה כלכלית בלבד כי אם בעיה אנושית-פוליטית (גם אם נוציא את אפקט הבחירות). ישראל היתה יכולה להצליח בשיקום הכלכלה גם אם היתה פחות קפוצת יד כלפי הנזקקים באמת.
_new_ הוספת תגובה



כל הצרות במדינה הזו התחילו מאז שביבי עלה לשלטון ב- 1996
סתם אחד (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 23:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש הלא ראוי הזה הרס את תהליך השלום, בזבז 3 שנים יקרות מפז על שטויות (מנהרת הכותל, אמרנו?!), לא הביא ביטחון (הקרדיט למרדכי), הכלכלה די קרטעה, ולבסוף הוא נבעט החוצה בשנת 1999 בתבוסה צורמת.

וכעת הוא ריסק את הליכוד.
_new_ הוספת תגובה



קישקוש
יובל רבינוביץ (יום שישי, 31/03/2006 שעה 0:19)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אדוני זוכר מדוע עלה מר נתניהו לשלטון ב-‏1996?
_new_ הוספת תגובה



בגלל התעמולה השקרית שפרס יחלק את ירושלים
סתם אחד (יום שישי, 31/03/2006 שעה 10:11)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובעיקר בגלל פיגועי החמאס עקב חיסול המהנדס.
_new_ הוספת תגובה



מה, הוא לא?
יובל רבינוביץ (יום שישי, 31/03/2006 שעה 19:25)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבין שאתה שואף להעלות את רמת ההנדסה בעולם. אל תשכח שהמהנדס הוציא פיגועים בגלל שכולנו כאן כלבים וקופים, כך שלמעשה חיסולו מגן על חיות הבר. כולנו ירוקים.

כעת באמת יש תחרות מי יחלק את ירושלים מהר יותר. לא בטוח שזה יהיה פרס.

למעשה מה שאתה אומר שהעם מטומטם ולכן הוא העלה את נתניהו לשלטון. האמת היא שהיו פיגועים בכמות אדירה. בתגובה נבחר נתניהו לראשות הממשלה והפיגועים פסקו.
_new_ הוספת תגובה



דמגוגיה מרושעת
סתם אחד (יום שישי, 31/03/2006 שעה 22:21)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפיגועים פסקו עקב חיסול קיני החמאס ע''י מנגנוני הבטחון של הרש''פ בראשות מוחמד דחלאן. ביבי קצר את הפירות. אגב, בתקופתו היו ארועים קשים מאד שהזכור מכולם הוא אירועי מנהרת הכותל.

ביבי בזבז 3 שנים יקרות מפז שבהם יכולנו להגיע להסדר שלום נורמלי שישרת את האינטרס של ישראל. מי חשב אז בכלל על התנתקות ועקירת ישובים?!

לגבי פרס, מדובר במדינאי-על שמתקבל בכבוד מלכים בכל המדינות בעולם ורק במדינתו לועגים לו, בזים לו, משפילים אותו בנבזיות (ע''ע האמא הערביה ועוד...) ומזלזלים בהישגיו יוצאי הדופן.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
מהנדס אזרחי (יום שישי, 31/03/2006 שעה 23:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנחנו לא נותנים לו את הכבוד הראוי לו!

שזה לשלוח אותו לבית הכלא בעוון בגידה בישראל!!!

הוא אחראי באופן ישיר ליותר מאלף אזרחי המדינה ויותר!!!

אבל כמו בכל רפובליקת בננות, הפושעים עולים בדרגה...

הוא לפי דעתי, פושע שהיה צריך לעמוד בפני בית-דין
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק
מהנדס אזרחי (יום שישי, 31/03/2006 שעה 23:54)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא אחראי באופן ישיר ליותר מאלף אזרחי המדינה ויותר

שנירצחו ילדים ותינוקות נשים וזקנים.
_new_ הוספת תגובה



לגבי פרס
יובל רבינוביץ (שבת, 01/04/2006 שעה 0:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק במדינתו מכירים אותו.
אגב „מדינאי-על שמתקבל בכבוד מלכים בכל המדינות בעולם” היה נכון גם עבור ערפאת, להבדיל. כאן היחס היה שונה, שוב – משום שאנחנו הכרנו אותו.
_new_ הוספת תגובה



לדעתי
א. פרקש (שבת, 01/04/2006 שעה 13:42)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיותר להתווכח עם כל סתם אחד.
_new_ הוספת תגובה



''התעמולה השקרית''?
ישראל בר-ניר (שבת, 01/04/2006 שעה 2:01)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי באותו הזמן שפרס ניהל את הוויכוח עם נתניהו בטלוויזיה, בו ניסה להתכחש לסיפור, ביילין ניהל משא ומתן עם אבו מאזן על חלוקת ירושלים, כשהדבר נעשה בידיעתו וובגיבויו של פרס. ביילין הודה בזה בפה מלא אחרי שברק העלה את הנכונות לפשרה על ירושלים בקמפ דייויד 2000.
_new_ הוספת תגובה



אפי-אפילוג
יובל רבינוביץ (יום שני, 03/04/2006 שעה 22:00) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתמול בלילה שוב השתנו התוצאות; העבודה ירדה ב-‏1, רע''מ עלתה ב-‏1. כתוצאה מכך משתנה שוב מדד האמינות של המדגמים.
נכון לעכשיו עולה מדגם רשת ב' למקום השלישי ו-YNET יורד למקום הרביעי.

אבל באתר הרשמי של בחירות 2006, שהוא חלק מאתר הכנסת עדיין לא הוכנס השינוי הזה. יתרה מזו. נכתב שם: „תוצאות הבחירות המוצגות באתר אינן סופיות, ביום ד', ו' בניסן, 5.4.2006 יפורסמו התוצאות הסופיות”.

אז נמתין.
_new_ הוספת תגובה



אפי-אפילוג
א. פרקש (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 9:30)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם זה משנה את שם הזוכה של הפורום?
_new_ הוספת תגובה



אפי-אפילוג
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 04/04/2006 שעה 16:31)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן עקרוני כן.

אמנם לא אני אחראי על טוטו הבחירות, אלא רפי גטניו.
בעמוד הטוטו נמצאים כל הנתונים הדרושים לחישוב ולכן הזכיה היא שקופה וניתנת לביקורת.

אני מאמין שלא יחולו שינויים בקביעת המנצחים.
_new_ הוספת תגובה



אפי-אפילוג
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 06/04/2006 שעה 21:08)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זהו, התוצאות הסופיות פורסמו. אין שינויים נוספים.
_new_ הוספת תגובה



ונקנח בבדיחה -
מיכאל שרון (יום חמישי, 06/04/2006 שעה 22:46)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

I got that from my sister in US

At Duke University, there were four sophomores taking
>> Chemistry and all of them had an A so far.
>> These four friends were so confident that the weekend
>> before finals, they decided to visit some friends and
>> have big party. They had a great time, but after all
>> the hearty partying, they slept all day Sunday and
>> didn't make it back to Duke until early Monday
>> morning.
>>
>> Rather than taking the final then, they decided that
>> after the final, they would explain to their professor
>> why they missed it. They said that they visited
>> friends but on the way back, had a flat tire. As a
>> result, they missed the final.
>>
>> The professor agreed they could make up the final the
>> next day. The guys were excited and relieved. They
>> studied that night for the exam.
>>
>> He placed them in separate rooms and gave them a test
>> booklet. They quickly answered the first problem,
>> worth five points. Cool, they thought! Each one in
>> separate rooms thought this is going to be easy.
>>
>> Then they turned the page.
>> The second page was written:
>> ''For 95 points: Which tire?''
>>

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי