פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_3467

הקהילה הערבית בישראל - כדוגמה
צבי גיל (יום חמישי, 16/03/2006 שעה 18:49)


הקהילה הערבית בישראל - כדוגמה

לערביי ישראל נתונים חיוביים לשינוי מיוחל

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

ביום הבחירות לכל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל, יש זכות להצביע. בכל ימות השנה, בדומה משהו ל''חוות החיות'' של אורוול, יש שווים ויש שווים יותר, או שווים פחות. דומני שלגבי האזרחים הערבים במדינה יש קונצנזוס רחב מאוד, לא רק בקרב המיעוט הערבי אלא גם בקרב הרוב היהודי, שהציבור הערבי בארץ מקופח מאוד בזכויות.

מדובר במיעוט גדול, מיליון בני אדם, כ- 15% מאוכלוסיית המדינה, לא כולל את תושבי מזרח ירושלים. בכנסת ה-‏16 היוצאת היו שתי רשימות ערביות: בל''ד – ברית לאומית דמוקרטית, ו-רע''מ – רשימה ערבית מאוחדת. ישנה גם רשימה ערבית יהודית, להלכה, תע''ל-חד”ש, שגרעינה הוא הקומוניסטים בעבר. אם כל אלה ייצגו, נאמנה, את האינטרסים האמיתיים של בוחריהם – זאת שאלה אחרת. שכן, בדומה למציאות במגזר היהודי הייצוג אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים הבוערים של הבוחרים והפיצול גדול מן המשותף.

אולם, עד כמה שזה נראה תמוה, דווקא במגזר הזה קיים הפוטנציאל לשינוי וניתן לזרוע את זרעי השיפור בראש וראשונה בתחומים החשובים ביותר לציבור בכלל ולציבור הערבי בפרט. כמה סיבות יסוד לכך. הציבור הערבי מרוכז ברובו באזורים גיאוגרפיים ממוקדים. בצפון – בין חיפה לנצרת, במשולש, ובנגב – רהט ותל שבע. ריכוזים אלה מאפשרים גיאוגרפית ונסיבתית נציגות ערבית אשר תשכיל לפעול למען התושבים, בתחומים החשובים להם ביותר. שוויון זכויות, פיתוח, חינוך, בריאות ותחומים אזרחיים אחרים. אצל ערביי ישראל, הנושא המדיני אינו עומד בראש סדר העדיפויות, אף שפוליטיקאים מנסים לדחוף אותו לשם. אם מדובר בהזדהות אישית וציבורית עם הפלשתינאים לגביהם יש קונצנזוס טבעי. אבל לא הנושא הפלשתינאי הוא שעומד בראש סדר העדיפויות של ציבור זה, והדבר מוכח שוב ושוב ולכן האינטרסים המשותפים הפנימיים גדולים פי כמה מגורמי חוץ.

לדוגמה, נצרת חזרה תוך יום לשגרה לאחר שמשפחה סהרורית, נוצרית-יהודית אומללה, הפעילה חזיזים ב''כנסית הבשורה''. אף שהיו כמה חמומי מוח שעלולים היו לגרום לשפיכות דמים, העיר לא נגררה אחר מסיתים איסלמיים, הידועים ב''סובלנותם'' כלפי שכניהם הנוצריים. הסיבה היא כלכלית. לאחר המתנה ארוכה וכמעט שיתוק כלכלי חזרה נצרת להיות עיר שוקקת שיהודים מבקרים בה, שלא לדבר על תיירי חוץ. ואנשים ברחוב ובעלי עסקים נתנו לכך ביטוי, כמו גם אותם יהודים שבאו למחרת לעיר כבימים ימימה.

לערביי ישראל אמצעי ביטוי חשובים, לרבות שלשה שבועונים רבי תפוצה. יש להם מאגר של אינטלקטואלים, עורכי דין, סופרים, עיתונאים, אמנים, אנשי עסקים ומועדוני ספורט, ובראשם בני סכנין שעשו להם שם בעולם. יש להם שני ארגוני גג מרכזיים, וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל וארגון עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי. ויש עוד גורם מלכד חשוב: רוב האוכלוסייה של ערביי ישראל הם מוסלמים סונים.

משום כך הציבור הערבי יכול היה להיות מעבדה, ''פיילוט'', לשינוי דרסטי של שיטת ייצוג האינטרסים האמיתיים של התושבים, ואף להיות לדוגמה לשינוי השיטה בקרב הציבור היהודי. בכנסת ה-‏17 הדבר לא יקרה, בין היתר בשל מריבות אישיות בין המועמדים, שהן אף גדולות יותר מאשר אצל היהודים, ובדומה לנציגות היהודית, יש לציבור הערבי נבחרת מצוינת שתוכל לייצג אותו, לאו דווקא מקרב המתמודדים הנוכחיים.

לפיכך טוב יעשה הציבור הערבי אם פעם אחת ולתמיד יתעשת ויעמיד בראשו נבחרת ראויה, אשר בעזרת התושבים עצמם תביא לשינוי המיוחל.







http://www.faz.co.il/thread?rep=75169
Israeli101 (יום שישי, 17/03/2006 שעה 7:39)

''טוב יעשה הציבור הערבי אם פעם אחת ולתמיד יתעשת ויעמיד בראשו נבחרת ראויה''

לאו דוקא נבחרת ערבית! אלא נבחרת ראוייה, אם כל המשתמע!

http://www.faz.co.il/thread?rep=75170
Israeli101 (יום שישי, 17/03/2006 שעה 7:41)
בתשובה לIsraeli101

תקון - 'עם כל המשתמע!'

http://www.faz.co.il/thread?rep=75184
חובות וזכויות. ולא הזכויות לבדן
פרקש (יום שישי, 17/03/2006 שעה 12:28)

איך בדיוק ''הציבור הערבי'' יעשה שינוי דרסטי בשיטת הייצוג שלו? איך הם ''יעמידו בראשו נבחרת ראויה''? הציבור הערבי חי לפי דפוסי ההתנהגות שלו וממנה צומחים נציגיו הפוליטיים. כנראה שהציבור הזה סולידי יותר ומקל ראש במחלוקות הפנימיות ומתמקד רק ברוח ה'התעוררות הפלסטינית'.

לאיזו מעבדה אתה מייעד את הערבים? זה נשמע מוזר עד חשוד. אם אינך רואה את הערבים כחלק מאזרחי ישראל, אז נכון לפצלם ולהפרידם מיתר הקהל האזרחי. אבל במחשבה זו טמונים הרבה כשלים וחוסר צדק. בערבים הם אזרחי המדינה והם צריכים לשאת בחובות ולקבל את הזכויות המגיעות להם.

בינתיים, בנושאי ה'זכויות', הם דומים יותר לציבור היהודי מאשר בעניין ה'חובות'. לכל אזרח מגיעה עזרה סוציאלית, חינוך, בריאות וכו' והם מקבלים את השירותים האלה ככל אזרח אחר במדינה. ישנם לעיתים אי התאמות בעניין תשתיות הפיתוח העירוניות והחינוך, אבל הרבה מהפערים נוצרו בעיקר בשל הנהגה מוניציפלית כושלת ואינטרסנטית (אינטרסים מקומיים/חמולתיים ולאומיים). לכן, לאורך שנים נוצרו פערים חריפים בחלק מישוביהם, וברוב המקרים באשמתם הישירה של המנהיגים המקומיים.

צריך, לצד תיקון בזכויות גם לתקן בחובות, בעיקר בעניין אכיפת החוק, תשלומי מס ובנייה חוקית. אבל אני מעריך שאין בישראל ממשלה חזקה דיה שתוכל לשדרג באמת את מצבה של האוכלוסיה הערבית. זה כרוך בשינוי דרך ובמאמץ אדיר ובלתי מתפשר. וזה חסר להנהגה של היום.

http://www.faz.co.il/thread?rep=75196
הציבור הערבי
יובל ברנדשטטר (יום שישי, 17/03/2006 שעה 18:17)

איש איננו יודע מה באמת הציבור הזה רוצה. לכן אין לנו אלא להאזין למנהיגיו הנבחרים.
מנהיגיו הנבחרים הם משרתי העניין הפלשתיני, מקיר לקיר. אין ולו אחד מהם אשר מפריד את עצמו מן העניין הפלשתיני מכוח היותו אזרח ישראלי. אחד מהם, דוקטור אחמד טיבי היה יועצו הרשמי של יאסר עראפאת.
כידוע העניין הפלשתיני הינו חיסולה של הישות היהודית בארץ ישראל, ללא קשר לגדלה הטריטוריאלי. לשם כך בחרו הפלשתינים בחמאס, שהוא ארגון דתי איסלמיסטי התומך בלחימה בלתי מתפשרת בישות הריבונית היהודית, עד הישמדה.
רוצה לומר, הציבור הערבי הנושא באמתחתו תעודת זהות ישראלית הוא שותף מלא, דרך נציגיו הלגיטימיים, למאמץ הערבי-איסלמיסטי לסיים את מלאכתו של היטלר.
אין לשכוח כי מייסד התנועה האיסלמיסטית בארץ ישראל, חג' אמין אל חוסייני, יליד לדקייה אשר בסוריה, היה מנהיגם הבלתי מעורער של ערביי ארץ ישראל, וישב בברלין, כשותפו של אייכמאן למעשה ההשמדה של יהודי אירופה.
וכדי לקשור את הכל ביחד, ערביי ארץ ישראל הנושאים תעודת זהות ישראלית, השותפים לכל הזכויות של אזרח ישראלי, ומנותקים מכל החובות של אזרח ישראלי, הם שותפים למעשה ההשמדה של יהודי אירופה, והניסיון המתמשך להשמדת יהדות ארץ ישראל.
האם אחרי כל זה חושב מאן-דהוא שהאזרח הערבי מעוניין קודם כל בעקמומיותה של המדרכה בכפר?
יתכן, אבל זה לא רלבנטי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=75198
הציבור הערבי
יובל רבינוביץ (יום שישי, 17/03/2006 שעה 20:19)
בתשובה ליובל ברנדשטטר

איך החלטת מי הם „מנהיגיו הנבחרים”?

למפלגות הערביות יש 8 מנדטים בכנסת היוצאת, שהם קצת פחות מ-‏7%. מתוך השיעור הזה יש לא מעט מנדטים המגיעים מהמחוזות ההזויים של השמאל היהודי, שיש לו נציגות גם בפא''צ. נניח ש-‏5% מתוך ה-‏7 מגיעים מערביי ישראל. שיעור הערבים באוכלוסיית ישראל מתקרב ל-‏20%, מכאן שרק רבע מהמצביעים הערבים מצביעים למפלגות אנטי-ישראליות. גם אם נביא בחשבון ששיעור ההצבעה בכנסת בקרב הערבים הוא נמוך מאשר שיעור הצבעת היהודים, לא יהיה בכך כדי לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה.

בנוסף לכך – חלק מהמצביעים הערבים עבור מפלגות ערביות עושים זאת בכל זאת מטעמים סוציואקונומיים או דתיים. מכאן שלשנאת ישראל אין משקל רב בדפוס הצבעת הערבים; לא יותר מהשנאה העצמית המשתקפת בהצבעת חלק מהיהודים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=75214
אחד מחברי הכנסת הערביים,
ישראל בר-ניר (שבת, 18/03/2006 שעה 0:22)
בתשובה ליובל ברנדשטטר

ח''כ דראושה אם אינני טועה, הצהיר במפורש שהוא רואה בתעודת הזהות הישראלית ''תעודת שהות'' בלבד, ולא תעודת זהות. לא נראה לי שהוא משקף דעת יחיד.

זו גם הגדרה טובה לגבי השמאל הסהרורי הישראלי ונציגיו פה בפורום.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.