יש תקווה?

לפני מספר ימים הובא בערוץ 10 קטע מעימות טלוויזיוני ששודר ברשת אל ג'זירה. עימות שקטעים ממנו מובאים כאן.

ולמי שלא ראה: מדובר בקטע מתוכנית השיח השבועית ''הכיוון ההפוך'', של רשת אל-ג'זירה. כיכבה שם הפעם אינטלקטואלית לבנונית נוצרייה, הד''ר ואפה סולטן, שמתגוררת כיום בלוס אנג'לס. סולטן התעמתה, בהנחייתו של השדר פייסל אל-קאסם (סורי גולה, מוסלמי) עם איש דת מוסלמי מצרי.

מעולם לא שמעתי, ברהיטות כזו, בוודאי לא ממישהו בעולם הערבי וברשת הטלוויזיה הערבית המובילה, דברים חריפים ואמיצים כל כך, בזכות החילוניות, בזכות הסובלנות ונגד הקנאות המוסלמית הפמדמנטליסטית והטרוריזם האיסלאמי.

הגברת , בלהט דבריה, שכחה אמנם את הקנאים השוליים שלנו, אולם העבירה מסר חד משמעי: החילוניות, ההתנהגות הראציונלית, היא המפתח להצלחה בחברה ובתרבות המודרנית ואת כשלונם צריכים המוסלמים לתלות בדבקותם הקנאית בדת הגזענית.

אינני חושב שרשת טלוויזיה ישראלית כלשהי היתה נותנת במה להתקפה חריפה כל כך על היהדות מצד אינטלקטואלית נוצריה. לו היה הדבר קורה, היו מתעוררות מחאות אינסופיות בדרישה להתנצלות על ''המתקפה האנטישמית''.

לו היו הדברים נשמעים מפיו של מנהיג פוליטי מערבי, היה העניין מוביל להפגנות המוניות של מוסלמים, לשריפת דגלי המערב , העלאה באש של נציגויות דיפלומטיות או אף גרוע מזה.

רשת אל ג'זירה הוכיחה איפוא שהיא מהווה במה יוצאת דופן, בוודאי בעולם הערבי, של חופש ביטוי. ( חופש ביטוי אינו החופש לתקוף את ישראל והיהודים בערב או את המוסלמים בישראל) ושל אומץ לב אזרחי.

לצערי אני מניח שרוב הצופים הזדהו דווקא עם דברין של איש הדת העילג שניצב מולה, אולם, בכל מקרה , כדאי לשים לב לתופעה.

משום מה, הזכיר לי העימות, אם נחליף את המילים ''יהודי '' ב''מוסלמי'', את העימותים כאן בארצנו, ארץ הצבי.

---