|
החמאס והשמאל הישראלי | |||||
סמרטוט אדום / גדעון ספירו (יום ראשון, 19/02/2006 שעה 7:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
ספירו והחמאס | |||
|
|||
ההתעמלות המילולית שעושה ספירו כדי להצדיק חרם על ישראל ולהמנע מצעדים כנגד החמאס היא תמוהה ביותר. לו היה ספירו ישר עם עצמו , ומסוגל להתבונן במציאות ללא כחל ושרק היה מבחין כי: 1) החמאס היא תנועה דתית פנדמנטליסטית קיצונית שאחד מעקרונותיה הוא התנגדות לקונספט של ''מדינה חילונית'' ודוגלת בהשלטת הדת כחוק המדינה 2) עקרונות החמאס הם אנטישמיים קיצוניים, מבוססים על ''מיין קאמפף'' של היטלר, הפרוטוקולים של זקני ציון וכל קלישאה אנטישמית שניתן למצוא. 3) הסרוב למשא ומתן עם ישראל, אי ההכרה בתקפותן של החלטות בינלאומיות, אי ההכרה בתקפותם של ההסכמים עם 'הישות הציונית' פסילה מוחלטת של רעיון השלום ושל הועידות הבינלאומיות הן עיקרון בסיסי של החמאס , אותו בחר העם הפלשתיני כי ייצגו ( אם כי רק מיעוט מהפלשתינים תומך בחמאס) 4) לעומתם דוגל רוב הציבור בישראל, רוב הכנסת וממשלת ישראל במשא ומתן לשלום, בשתי מדינות לשני עמים וביחסים נורמאליים עם הפלשתינים שיושגו במשא ומתן. 5) ישנה תוכנית מוסכמת לפתרון הסכסוך במזרח התיכון - 'מפת הדרכים' שהתקבלה על ידי האו''ם, מדינות אירופה, ארה''ב ורוסיה ונתמכת על ידי רוב מדינות העולם, כולל רוב מדינות ערב. היא התקבלה על ידי ממשלת ישראל, בהתנגדות חריפה של הימין בארץ. היחידים בעולם שלא מקבלים תוכנית זו הם אירן, ארגוני הטרור כאל קעידה והפלשתינים בהנהגת החמאס. במצב עינינים זה, לו היה ספירו ישר עם עצמו, היה קורא לעולם להחרים את הפלשתינים, ולא את ישראל, אולם, כאדם שהקדיש את כל חייו למאבק מוצדק ואף זכה לראות בפרי עמלו ( עמדותיו של ספירו שנחשבו קיצוניות ביותר לפני 20 שנה - שתי מדינות לשני עמים, הכרה באש''ף , פירוק התנחלויות, הפכו לעמדת רוב העם בישראל ) אינו מסוגל להבין כי המציאות השתנתה באופן דרסטי. ספירו מקדיש את חייו למלחמה בממסד, ואם ניטל עוקצה של הלחימה הזו, אינו מבחין בשינוי. לא חרם על ישראל נדרש כעת, אלא צעדים מדיניים בינלאומיים להכלת הסכסוך. המחשבות כי העם הפלשתיני יתחרט על בחירתו וידיח את ממשלת החמאס בטרם פעלה, או כי החמאס ישנה את דרכו ויכיר לפתע בישראל ובהסכמים עמה, הן כנראה אשליות ותו לא. | |||
_new_ |
רמי נוי והחמאס | |||
|
|||
לתגובתו של רמי, 1) מסכים. אבל כל עוד הם רוצים להגשים את מדינת ההלכה במדינתם, זהו עניינו של העם הפלסטיני, כפי שממשלת אגודה ש''ס-מפד''ל בישראל תהיה עניינו של העם בישראל (אם לא תתכנן ותפעיל מדיניות של התפשטות וכיבוש מדינות שכנות). 2) ההשוואה למיין קאמף של היטלר, משקפת בורות. אני מניח שרמי לא קרא את מיין קאמף וכנראה אפילו לא את אמנת החמאס. הוא פשוט נגרר אחר אופנה עכשווית וחוזר כמו תוכי על דברי פושע המלחמה דיכטר. היטלר בנה תורת גזע שלמה וכתב את ספרו מבלי שהיהודים או הצוענים איימו על גרמניה. תנועת החמאס חיברה את האמנה לאחר 21 שנות כיבוש ישראלי אכזרי, בעיצומה של האינתיפאדה הראשונה, והדבר ניכר בסעיפי האמנה. יחד עם זאת יש באמנה סעיפים המדברים על כבוד לדת היהודית ועל הרווחה שיחושו היהודים שיחיו תחת שלטון האיסלאם. יהודי גרמניה היו נושמים לרווחה אילו היטלר היה מבטיח להם חיים בכבוד תחת שלטונו. (מומלץ לקרוא את ספרו של עמוס אילון ''רקוויאם גרמני''). כפי שכתבתי בטורי, יש באמנה סעיפים בעלי מסר אנטישמי, וזה חמור דיו, אבל זו גזענות שחומרתה לא מגיעה לקרסולי המדיניות הגזענית של ישראל בשטחים הכבושים ב-40 השנים האחרונות. 3) נמתין ונראה. על פי הקולות והזמירות החדשים מפי לא מעט מנהיגי תנועת החמאס ונציגיה בפרלמנט, יש אפשרות שממשלת חמאס תכיר בתקפותם של הסכמים שנחתמו. בעניין זה ראוי לרמי כאזרח ישראלי להתרכז בהפרות של ההתחיבויות הישראליות שנחתמו באמנות והסכמים עם הפלסטינים. מה יעשה החמאס כממשלה, עוד איננו יודעים, אבל מה עשתה ישראל הקולוניאלית עד כה, אנו יודעים גם יודעים. נקה קודם כל את האורווה שלך לפני שאתה מטיף לזולת. 4)סתם תעמולה זולה. עוד לא היתה ממשלה ישראלית שניהלה מו''מ אמיתי, כן ורציני לשלום עם הפלסטינים. מו''מ כזה פירושו נסיגה לגבולות שביתת הנשק של 1948, פירוק מבצרי האפרטהייד, קרי ההתנחלויות, ונכונות להטות כתף בפתרון בעיית הפליטים. אפילו את תכנית ז'נווה או זו של קלינטון, שהן פחות מהמינימום הנדרש על ידי כל המפלגות הפלסטיניות, דחו ממשלות ישראל. ברק, שרון, ועתה אולמרט, עשו ועושים הכל לקבורתן. המדינה הפלסטינית לפי אולמרט,נתניהו וברק היא אוסף של בנטוסטנים המופרדים על ידי התנחלויות יהודיות. 5) ארגון הטרור הגדול והחזק ביותר במזרח התיכון, מדינת ישראל, עשתה כל שביכולתה לנטרל את מפת הדרכים ועד כה הצליחה. רמי שכח שממשלת שרון קיבלה את מפת הדרכים עם 14 הסתיגויות שהופכות אותה לכלי ריק. במקום להכריז מצור כלכלי על הרשות, וכך לדחוף אותה בכוח לזרועות איראן, (נא לזכור כי גם עם ערפאת ואבו מאזן החילונים ישראל לא ניהלה מו''מ), ראוי ללמוד מהעבר לפיו מדיניות החרמות והחיסולים של ישראל רק חיזקו את החמאס. הדרך הנבונה להחלפת השלטון בפלסטין, היא הכרעה פנימית לפיה יגיעו הפלסטינים מתוך עצמם למסקנה שאין הם מעוניינים במדינה הנשלטת על ידי השריעה. רמי כבר יודע מה תהיה מדיניות החמאס בעתיד. אני יותר זהיר וממתין. רק ביום השבעת הפרלמנט הפלסטיני התבטאו מספר חברי פרלמנט במונחים מאד מתונים, והם אמרו בפירוש כי כאשר הם מדברים על הכרה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות כוונתם לשטחים שנכבשו ביוני 1967. הבעיה היא שישראל אינה מוכנה לכך, והסיסמא בנוסח ''ירושלים המאוחדת לנצח נצחים'' שחזרה שוב לכותרות, וראש ממשלה אולמרט נשבע בשמה, קיצונית יותר מעמדת החמאס, שמוכנה כיום להסתפק בירושלים המזרחית והמקומות הקדושים לאיסלם ולנצרות. | |||
_new_ |
אמנת החמאס ומיין קאמפף | |||
|
|||
את אמנת החמאס קראתי בעיון מתחילתה ועד סופה, בתרגום לאנגלית ולעברית, ואת המיין קאמפף בחלקו הגדול. הדמיון העיקרי ביניהם הוא השאשת היהודים , וארגוני הבונים החושפיים ( שהם ארגונים יהודיים כביכול) בכל תחלואי העולם. הרעיון שהיהודים אחראים למשל, למלחמת העולם הראשונה, נלקח ישירות ממיין קאמפף וגם יתר הקלישאות האנטישמיות. הטענה המגוחכת כי הגזענות של החמאס ''לא מגיעה לקרסולי'' זו של ישראל נובעת מעיוורון ושנאה עצמית לא מבוטלים. ממשלות ישראל, ב12 השנים האחרונות, הכירו בזכותו של העם הפלשתיני למדינה, הסכימו למשא ומתן לשלום, ולקביעת גבול שיהיה כרוך בנסיגות משטחים נרחבים שנכבשו ב1967. מדינת ישראל הסכימה ל''מפת הדרכים'' שהיתה מוליכה אותה אל גבולות 1967 ובשום תנאי לא דברה על חיי הפלשתינים כאזרחים סוג בית תחת שלטון היהדות. מאידך , צודק ספירו בטענתו כי מגוחך לטעון כי ישראל ''לא תקיים משא ומתן עם החמאס'' כאשר סרבה מאז שנת 2000 לקיים כל משא ומתן עם אש''ף, ואם היה זוכה הפתח בבחירות, ספק רב אם היתה ישראל מנהלת משא ומתן עימו. משא ומתן צריך להיות מנוהל על בסיס החוק הבינלאומי ועקרונות מוכרים : שביתת נשק ופרוק הארגונים החמושים מנשקם. צודק ספירו גם בטענתו כי המצור הכלכלי יוחלף כנראה בסיוע של איראן ומדיניות מוסלמיות אחרות. עדין לא יתכן כי מדינת ישראל תסייע לארגוני הטרור הנלחמים נגדה. ספירו, לו היה ישר ען עצמו, היה צריך לתמוך בדעתו של דני רובינשטיין היום ב''הארץ'' כי ניהול מו''מ עם החמאס יהיה מבחינת ישראל תקיעת סכין בגבו של אבו מאזן, שפעל באומץ ( אם כי לא בנחישות ובהצלחה חלקית ביותר) כדי להפסיק את הטרור ולהביא לשלום על בסיס משא ומתן. יתכן וצודק ספירו והחמאס ימצא את הדרך להכיר בקיום ישראל ולמשא ומתן עימה. הטענה כי זה ''סותר את חוקי האיסלם'' היא שטותית, כי קיימים לא מעט אנשי דת מוסלמים הדוגלים בשלום ובהכרה הדדית , ביניהם למשל ראש התנועה האיסלמית בישראל השיך צרצור. אני מעריך כי הסכוי לכך הוא זעיר. | |||
_new_ |
ספירו צודק | |||
|
|||
לפי דרכו. מה זה ''קצת אנטישמיות'' ושלילת קיומה של מדינה ליהודים לעומת הכיבוש הישראלי הרצחני שחיסל את העם הפלסטיני שוחר השלום? עשרות אלפי החללים הם נר לרגליו של ספירו בתמיכתו בכוחות חושך אנטישמיים שקוראים גם להכחדתו האישית של מגינם ספירו, בבוא יוםהפורענות. ישנה קבוצה גדולה של יהודים החושבים בדרכו, בארץ ובעולם, והם פועלים יחדיו ולחוד לתמיכה בטרור הפלסטיני בכל שם וכיסוי. למזלנו, היום הם מתי מעט וישראל חזקה דיה להגן על עצמה, בעוד שלפני 70 שנה הקבוצה הזאת שהתנגדה לציונות היתה קרוב ל-70% מהעם ! ולא היה קיים אז כוח יהודי משמעותי. ברוך שהגיענו לימים אלה עומדים עם שתי רגליים על הקרקע וראש אחד באויר, הראש שחושב ציונות וכבוד עצמי. | |||
_new_ |
החמאס והשמאל הישראלי | |||
|
|||
החמאס והשמאל הישראלי --------------------- החמאס אותו חמאס, הרש''פ אותו רש''פ וכל קישקוש נוסף לאישנה את העובדה. כמו שהיה קשה להגיע להבנות עם הפתח, כך יהיה קשה ואף יותר להתקיים ליד החמאס, עם דיבורים או בלי דיבורים. כי המעשים הם שקובעים בסוף. העובדה שהרש''פ אינה מדינה לא צריכה להקל על הפלסטינים בעניין שמירת השלום והמלחמה בטרור. החמאס יכולים להיות עדיין תנועת הפיכה לאומית אבל לדבוק בשלום ולהתנער מטרור. העובדה שהם רואים בטרור חלק לגיטימי ובסיסי בתורתם המדינית-דתית מעידה שאין תקווה לשלום. אם הם בשלטון או באופוזיציה. צר לי שאיש שמאל דבר בהתלהבות כזו בתמיכה בארגון הקורא להשמדת ישראל. גם אם ספירו לא מתלהב כל כך ממדינה יהודית ומוכן לשקר ''מדינת כל אזרחיה'', מוזר הוא שהוא מקבל בשיוויון נפש כזה את עלייתו של ארגון פונדמנטליסטי קיצוני כזה שכל יעודו היא השמדת ישראל בכפיה ובטרור. עמדות ממשלת ישראל טובות ככל שיהיו הן רק עד לבחירות הקרובות. לאחר מכן כל ממשלה שתקום תהיה פתוחה ללחץ חיצוני, פנימי ודבקות באינטרסים של ישראל לפי השקפתה. כלומר, הפנקס פתוח והיד רושמת. סביר ביותר שישראל תתדרדר שוב לתהליך דומה ואולי קצר יותר של תהליך אוסלו שבעקבותיו תבוא עוד מלחמה, קצרה יותר וקשה יותר. ועוד טיעון פסירואי מוזר: ------------------------ * ''אילו היינו חיים במציאות של שתי מדינות עצמאיות החיות בשכנות כתוצאה מהסכם שלום, ובחירות במדינה הפלסטינית היו מביאות לניצחון החמאס שהאמנה שלו מדברת על חיסולה של ישראל, ניתן היה להבין תגובה ישראלית שקוראת לחרם. אולם במציאות של כיבוש ישראלי אכזרי בן קרוב ל-40 שנים, שתרם תרומה משמעותית לניצחון החמאס, כיבוש שממשיך מדי יום לגבות מהעם הפלסטיני קורבנות קשים, אין איש השמאל יכול להיות שותף למדיניות החרם של ממשלת ישראל.'' ** היכן כאן בא לידי ביטוי אלמנט המדינה או מדינה בדרך? ספירו חומק ומדבר על הסיבה להבדל הוא ה-''כיבוש ישראלי אכזרי בן קרוב ל-40 שנים''. אבל זו עובדה היסטורית שאינה תלויה בתוצאות הבחירות והיתה קיימת גם אם היתה קיימת מדינה פלסטינית כבר 50 שנה. מצע החמאס ---------- שטות או לא שטות, אבל אידיוט הבן אדם שחותר להבנה ולשלום עם ארגון ואנשים הדבקים להשמיד אותו. די בכך שהחמאס רוצה להרוג את יהודי ארץ ישראל. האם זו לא סיבה מספקת לספירו להתנער מהחמאס? אז החמאס לא רוצה להרוג צוענים ולא ממהר להרוג יהודים בחו''ל (אם כי ממני החמאס, הפתח והג'יהאד הרגו גם רצחו יהודים בחו''ל), האם זו סיבה לחשוב עליהם טובות? לפי האידיאולוגיה הדתית שלהם ושל התנועות האסלאמיסטיות במרחבי היקום האסלאמי, מלחמה זו בא תבוא בזמנה. חלקה כבר החלה. החמאס והפלסטינים המיליטנטים כולם הם סכנה קיומית לישראל. ספירו מתייחס לפצצות הגרעין שלכאורה מצויות בידי ישראל בכיטחון להישרדות החזק והאכזר. אבל אימפריות גדולות קרסו בשל עניינים איזוטריים ולא במלחמות בלתי נפסקות. האימפריה הרומית, הבריטית קרסו בשל תהליכים בשטח שהביאו לקיצן. הדלאי למה הוא איש תמים הנערץ על ידי ספירו. אז למה שספירו לא יפנה לחאלד משעל ויבקש ממנו להיות מקסים ונבון כמו הדלאי למה ואז באחת הוא פותר את כל הבעיות המדיניות בארץ ישראל. ספירו - אחד בפה ואחד בלב. בושה וכלימה ============ כל העולם נוהג כך, גם מול ישראל. אז אפשר לומר שישראל השתלבה במרחב. הכל לטובה. טיבי פה טיבי שם ================ טיבי הוא משרתם של האדונים. כל אדון שימתין לתורו. הוא מדבר למי שמשלם לו. חיה פוליטית שרוצה לשרוד בג'ונגל סתם כי הישרדות היא תכונה אנושית. חזרה לקריקטורות ================= דרך אגב, דייויד אירווינג האנגלי הודה שהוא מכיר בקיום השואה וברצח המיליונים והוא גם הכריז על עצמו שהוא אינו בכלל היסטוריון. נו, אז שיגיד ספירו לכולנו, האם לא ראוי שכל אחד יעסוק בעיסוקו ולא יפלוש לשדות זרים? הבעיה של דייויד אירווינג היא שהוא התיימר להכיר את הנושא עליו הוא הרבה לכתוב ולנאום כאילו הוא בקיא ודובר אמת. הכרזתו של אירווינג, גם אם נעשתה כדי להקטין את העונש שהוא צפוי לקבל, היא אירוע חשוב במלחמה במכחישי השואה, מכחישי העם היהודי, מכחישי ישראל. אני לו הייתי השופט, הייתי יורה באירווינג ומסובב את עקב רגלי עליו. את הרוק הייתי משאיר לזמנים ואירועים אחרים. | |||
_new_ |
החרמות והמפלגה הקומינסטית | |||
|
|||
יפה שיצא לך לציין זאת, שכן למפלגה הקומינסטית כמו לאחיותיה הגדולות אין מסורת של דמוקרטיה ופתיחות ביחס לחופש הביטוי וההבעה. ומספיק טיבי אחד קטן שקפץ מרשימה לרשימה ''כדי להצדיק את גירושו'' מהמפלגה [או לפחות את אי הכללתו בה. ומה ילין ספירו על ממשלת ישראל שמנסה ''לגרש את החמאס'' מתודעתה ומתודעת ''האפשרויות הלגטימיות של העם הפלסטיני''. שכן אם בארזים הקומוניסטים נפלה שלהבת מה יגידו שואפי הקדימה? אלא מה, הדיאלוג עם חמאס [כמו הדיאלוג האיראני עם המערב] הוא דיאלוג אחר. קשה, מאיים, ונעשה בחירוק שיניים. אבל זהו דיאלוג. הוא מתקיים בהטלת סנקציות והוא יביא [כמו כל תהליך] למסקנות ולהתבגרות של שני הצדדים. ועד אז הטיפשות האנושית תמשיך לגבות את מחיר הסבל שלה בין אם הטיפש הוא קיצוני דתי או שהוא קומוניסט או ש''אינו רואה מטר'' מחוץ לערכיו, וזה כולל את העולם המערבי. אתה צודק שהכחשת השואה היא תועבה שרשאים להגיד אותה מבלי להיענש עליה. בדיוק כמו לצייר את אלוהים או לצחוק על מוחמד. אבל הטיפשות האנושית.... | |||
_new_ |
יקיצה לתוך סיוט | |||
|
|||
האם על ישראל לחפש נוסחה לדו-קיום (''הודנה'') עם החמאס ולהסכים לסוג של שביתת נשק ממושכת עמו, או שעליה לחפש דווקא עימות צבא מידי ומוחץ, בטרם יצליח החמאס להשתלט על מנגנוני הרשות הפלסטינית? | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |