המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.לנשיא הראשון של מדינת ישראל, הפרופסור חיים וייצמן, מיוחסת האמירה כי ''המקום היחידי שנשיא ישראל יכול לתחוב אליו את אפו זאת הממחטה''. וייצמן, חכם וציניקן, קצת הפריז כמובן, אך הוא נתן ביטוי ציורי מאוד למה שהנשיא לא יכול לעשות. תפקיד הנשיא בישראל הוא ייצוגי בעיקרו. אולם לא רק. הנשיא ממלא תפקיד מכריע בנושא חנינה. הנשיא הוא שמטיל על אישיות פוליטית להרכיב ממשלה. והנשיא יכול גם להתערב, כפי שהוא עשה בנובמבר 2004, בנושא קיום בחירות מוקדמות. הנשיא מקבל את כתבי ההאמנה של נציגים דיפלומטיים ויש עוד תפקידים שמחייבים את חתימת הנשיא או את אישורו.
נשיא המדינה ה-9, משה קצב, הוא אדם אהוד. דבריו בכל התפקידים שמילא, בנחת נשמעו. הוא ג'נטלמן במלוא מובן המילה הזאת ואוזנו קשובה לבעיות של ציבור או של יחידים. אולם בעוד שנשיאים לפניו, למעט אולי עזר וייצמן, אחיינו של הנשיא חיים וייצמן, חסכו בהתבטאויות מדיניות או הצהרות בנושאים שונים, הנשיא קצב מרבה בהן.
בחרתי אוסף מקרי קטן מהתבטאויות של נשיא המדינה בזמן קצר כפי שהובאו בכלי התקשורת השונים.
בנושאים מדיניים: מצדד בחיסולים ממוקדים (לאחר פגישה עם ראש השב''כ). מגנה את הפגיעה בכוחות הביטחון (בעמונה) אך משטרת ישראל צריכה גם לתת הסבר לשימוש בסוסים ואלות. בעמונה נחצו קוים אדומים. קריאה להשלים את גדר ההפרדה. משבח את ישום תוכנית ההתנתקות מעזה. אחרי ההיפרדות מעזה יש לדון עם הפלשתינאים בהסכמי קבע.
בנושאי חברה וכלכלה: מותח ביקורת על מדיניות הממשלה כלפי מפוני עזה. הצמיחה לא מסייעת לעניים, כתגובה לדו''ח על העוני. נכשלנו בחינוך הדור הצעיר. החילוניים הם בבחינת תינוקות שנשבו. מצדד בהגברת הבקרה על הרשות השופטת. על זקן המקובלים, הרב כדורי (שהלך לעולמו): זקן המקובלים יהיה חסר לעם ישראל.
אני משער שאם אני מזדהה עם חלק מן הדברים שהשמיע הנשיא יש כאלה שמזדהים עם התבטאויות אחרות של הנשיא וכי בסך הכול הוא מבטא איזה קונצנזוס במגוון של נושאים. אולם לי יש שני סייגים להודעות התכופות של הנשיא. אחד. הגזמה בהתבטאויות פומביות של כל אחד, פוליטיקאי ובראש וראשונה הנשיא, היא בגדר של פיחות, של היצף. מכאן נגזר הסייג השני. חשוב שהתבטאות הנשיא תהיה בעלת משקל, אם אכן הנשיא מבקש להפגין שנושא מסוים או סוגיה הם חשובים עד כדי כך שהנשיא רואה לנכון להביע את דעתו בפומבי. אני לא מציע שהנשיא יצפה על המצב ממגדל שן. עם זאת ראוי שהתבטאות פומבית שלו תיחשב התערבות חשובה, בבחינת הגיעו מים עד נפש או רפש.
העובדה שהתקשורת, אפילו בימינו, מפרסמת הודעות שיוצאות מבית הנשיא, אין משמעה בהכרח שהיא עושה זאת בשל החשיבות שהיא מייחסת להן, אלא, אני מניח, בעיקר בשל הכבוד למוסד הנשיאות. זה אשראי שאסור לבזבז אותו, כבוד הנשיא.
כבוד הנשיא
שאר רוח
