עיצוב המציאות המזרח תיכונית

הניתוק היזום והחד צדדי של ישראל מרצועת עזה מאחורנו. ימים יגידו אם אמנם המהלך יביא לשקט בגבול רצועת עזה, כפי שכולנו מקווים, או שמא תווצר דינמיקה שלילית, ויחזרו ירי הקסאם, חדירות ופעולות תגמול. יש כבר לא מעטים המציעים להעתיק את שיטת הפעולה החד צדדית לגזרת יהודה ושומרון, מתוך הנחה שהמצב אצל הפלשתינים הוא כזה שאין עם מי לדבר, ואם לא מנהלים מו''מ אז עדיף כבר לפנות שטחים חד צדדית ובכך לקבוע את גבולה המזרחי של המדינה, מאשר להישאר בשטח, כפי שהמצב היום.

אכן שאלת דרך עיצוב המציאות, האם באופן חד צדדי או בהידברות היא שאלה חשובה וראויה לדיון. אלא שעוד יותר חשובה היא השאלה איזה מזרח תיכון טוב לנו, מתאים לאינטרסים שלנו. כי במידה ונדע להציב ''מפה אידאלית'' אבל ברת השגה במציאות של היום, יהיה לנו לפחות מצפן מדיני.

ארץ ישראל כולה, משני צידי הקו הירוק, איננה כל המזרח התיכון. הרי יש סביבנו שתי מדינות גדולות וחשובות, שלשתיהן גבול יבשתי עם הפלשתינים, ועם שתיהן יש למדינת ישראל יחסי שלום (דבר שלא היה קיים עד 1967). הפתרון של מדינה פלשתינית עצמאית, קטנטונת או קצת יותר גדולה (ובכל מיקרה - מפוצלת), הוא בעייתי ביותר הן בגלל מיקומה, הן בגלל ההיסטוריה הקשה שבינינו לבינם, ובעיקר משום שהכלכלה היום מעדיפה מרחבים גדולים, שווקים גדולים, ושיתופיות על פני בידול. וכלכלה פורחת היא תנאי הכרחי ליציבות באזור.

הפתרון המיטבי הוא חזרת מצריים במעמד כזה או אחר לרצועת עזה, וירדן לגדה המערבית. אם ישראל איננה רוצה שהפלשתינים יעבדו אצלה, ויחיו תחת שילטונה, היא צריכה לאפשר קשר יבשתי פתוח בין אזורי האוטונומיה הפלשתינית לבין שכנותיה, ירדן ומצריים. ישראל צריכה להפסיק את המצור סביב הרצועה, כולל הפיקוח במעברי הגבול, כשם שהיא צריכה ליצור מסדרונות יבשתיים רחבים מאד לתנועה בין ירדן לגדה המערבית. במזרח תיכון שכולו תחת ''פקס אמריקנה'' אין חזית מזרחית ואין צורך בתכנית אלון, ואין צורך בשליטה בביקעת הירדן, שדווקא בהיותה ריקה יחסית מהתיישבות, הן ערבית והן יהודית, יכולה לשמש אזור פיתוח והתיישבות פלשתיני, שיהווה דווקא גשר לירדן במקום חייץ מדיני. יש לאפשר חיבור מחדש של שכם, וג'נין, של ירושלים, של חברון ובית לחם, בכבישים רחבים לעבר רבת עמון. וכך יווצרו מחדש אותם אינטרסים כלכליים שייצבו את המזרח התיכון ואת האזורים הפלשתיניים, למערכת אחת ברת קיום. מערכת שיש בה רצף ערבי ממזרח לישראל ומדרום לה.

פתרון כזה ימתן בהרבה את הוויכוח עם הפלשתינים על גודל מדינתם והיכן בדיוק יעבור הגבול. פשוט לעולם קל יותר, וגם עדיף לתושבים, לאחד אזורים גיאוגרפיים מאשר לחלקם. פתרון כזה יאפשר גם גמישות במיקום האוכלוסיות - ישארו חלק מהמתנחלים, אם יבחרו בכך, לחיות תחת שילטון ערבי, כשם שיש ערבים בישראל. כי אכן עקירת אנשים, ערבים או יהודים מביתם, היא מעשה קשה וגם יקר מנשוא.

---