פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
התפטרותו של הקפטן
טל רבינוביץ' (יום ראשון, 16/10/2005 שעה 16:00)


התפטרותו של הקפטן


טל רבינוביץ'




בני התפטר מתפקיד הקפטן!
הוא עשה זאת עוד בטרם הספקתי לספר לכל חדר המורים על מינויו הטרי לתפקיד וזה לכשעצמו - ממש לא בסדר.
ביום כיפור הבא – אסלח לו.

• • •

בהתחלה הוא הסביר לי כי קשים ולא צודקים הם חייו של הקפטן: אם לשחקן רגיל היה יום לא מוצלח על המגרש – ניחא; יאמרו עליו הבריות שהיה לו ''יום רע''. כך תנהג בו גם התקשורת. אולם אם אותו היום בדיוק יהיה נחלתו של ''הקפטן'' – אבוי! הפעם יאמרו שהוא ''HARA של שחקן'', וגם על אימא שלו יאמרו משהו לא מכובד... המאמן יצעק עליו, השחקנים האחרים יאשימו אותו... כל האחריות על הכישלון תוטל על כתפיו (הוא התכוון לרגליו), בקיצור... מסתכלים עליו בזכוכית מגדלת.

''תגיד לי, אתה רציני, או שאתה עובד עליי?'' נזפו בו שתי גבותיי שהרצינו זווית כלפי מטה-מרכז וביטאו יותר מכל את תדהמתי מציפיותיו כי תירוץ כה חלש וכה עלוב יעבור איכשהו את מחסום הביקורת וההיגיון האימהי שלי.
לא צריך להיות מומחית בכדורגל כדי לא לקנות את הסיפור הזה, אפילו במחירי סוף עונה עם כפל הנחות.

בן, שלי, לא, LOOSER, והוא, לא, מתרגש, מביקורת.

תמהתי: ''... האם הוא הגיע לגיל שבו מתחילים לזלזל בהורים? ...או שמא אצל חד-הוריות ''זה'' - מקדים?''

''... יש עוד סיבה'', המשיך כאילו רק התחיל וכאילו אני היא זו שחטאתי כלפיו בחוסר סבלנות/סובלנות.
''נוווווווּ?'' סימנו לו אותן הגבות שימשיך בדבריו, הפעם בזווית שהתקמרה כלפי מעלה ולצדדים...

''זה מורכב, אני לא בטוח שתביני...''
(יופי, הנה קיבלתי תשובה ברורה לשאלה אחת: הוא הגיע!)

הסביר לי, שמאז מינויו ל''קפטן'', הוא משך אליו את אש שחקני הקבוצה היריבה. הם שמרו עליו ולא אפשרו לו לזוז על המגרש, הם נטרלו אותו כמעט לגמרי מהכדור כחלק מלוחמה פסיכולוגית שמטרתה לפגוע במוראל קבוצתו: ''עדיף לי לוותר על הכבוד כדי לתרום ממש לקבוצה... תביני, בתור קפטן אני בקושי נגעתי בכדור, לא הגעתי בכלל לעמדת בעיטה לשער, אפילו בישול גולים היה לבלתי אפשרי... אז מה יצא לי מזה? שירדתי לספסל?... קפטן על הספסל זה קפטן?... את יודעת איזו השפלה זו לשבת על הספסל ולראות את החברים שלך משחקים? עדיף לקבוצה שמישהו אחר יהיה הקפטן ושאני אוכל לשחק ממש''.

ואני? מה אני מבינה בכדורגל? אני מבינה בלהיות אימא שלו. אני מבינה שמנהיגות היא אתגר ושיש לה מחיר. אני מבינה ש''טובת הקבוצה'' ו''טובת השחקן'' – לפעמים חופפות ולפעמים לא. אני מבינה שהכדור אמנם עגול, אבל נפש האדם היא חסרת צורה, אני מבינה ש''כבוד'', זה לא הכול בחיים ושגם ''הכבוד'' הוא דבר יחסי.
גם שתי גבותיי הבינו משהו ועתה הן נחו.

הבן שלי לא משחק כדורגל, הבן שלי משחק פוליטיקה.
בצעירותי שיחקתי טניס. הסביר לי מישהו שטניס הוא בעצם קרב מוחות פסיכולוגי וכי רמתם הפיסית של השחקנים: הכוח, המהירות, הזריזות – זהה פחות או יותר, גם רמתם הוירטואוזית זהה ואלה הן האישיות והחכמה שמנצחות על המגרש.
מהטניס פרשתי לאחר ששברתי את יד ימיני ומאז לא התעניינתי במשחק.

האם בני עשה מעשה נבון?
האם הוא ראוי להערכה?
האם עליי לתמוך בהחלטתו?

''לא קל להנהיג, ילד'', (וגם לא קל להנהיג ילד). ייתכן כי אינך בשל לכך עדיין. ייתכן כי לא תבשיל להנהגה למרות הכאריזמה ולמרות כישורייך... יתכן כי אתה מוכשר מדי להנהגה...''

ישנם מנהיגים שהם רוחניים בלבד, ללא תואר וללא משכורת, ללא גינויי-כבוד וללא אור הזרקורים...

בינתיים שחק כדורגל ילד, שחק!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  כרגיל, נהניתי לקרוא אותך  (ישראל בר-ניר)
  הילד המסכן יודע  (רמי נוי) (4 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי