פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_298

צ'יזבט ליל מכוכב, היסטורייה מעצבת ופוליפונייה
מיכאל שרון ז''ל (יום חמישי, 23/05/2002 שעה 22:53)


ברצוני לשטוח מספר הרהורים העולים בי ביחס ללקחי הדיון המורכב והמרתק והסער הפולמי הלוהט, בפרשת דיר-יאסין.

דמוניזצייה ועוול כבד שננקטו על ידי צד מסויים בלהט הזמנים המעצבים ההם של תקופת קום המדינה (וסבורתני שהיה כאן במדה רבה להט של מאבק ערכי, בדבר איזו תפיסה תעצב את המדינה והיהודי החדש, אזרחה) עשויים לגרור מדה של דמוניזציה נגדית.

אכן, חלק מהאנקטודות ותצורות ההתייחסות שגובשו, אינן אלה ווריאציות של מוסד הצ'יזבאט מסביב למדורה, בלילות הפלמ''ח. רוח זו, יתכן, תרמה לגיבושם של נארטיבים ומיתוסים, חלקם בלתי הוגנים בעליל כלפי חלקים באומה המתהווית. בוודאי שאין כאן, בסיסית, חבורה נוקשה ונחושה של קאדרים פאנטיים, ברוח שהביאה לגולגים הסוביטיים. ברם, אחדות הפעולה, אוריינטציית הפעולה, צמאון הפעולה, והמוטיבים האינדוטריניים הבולטים, עשויים בתורם להכתיב מידה של קנאות,לעיתים פוגענית ועוולותית במיוחד. ההתדרדרות לקנאות, כידוע, אינה נעדרת מההוייה האנושית בתהפוכות ההיסטוריה. אכן, נוכח בעיות של ציניות גורפת וקלות ראש ריקה העשויים לקנות להם מהלכים אצל חלק מהנוער, נודעת חשיבות לשימור מורשת הפלמ''ח למשל.
ברם, כאן קיימת הבעייתיות של להיטות יתר לשימור השפעת מורשת מסויימת, העשוייה להפוך למונומנטלית, כלומר - מסכת אחידה ללא דופי - כשממול, נצב לו כביכול הדופי והפגום שיש לשרשו (למשל, פעילות הימין הציוני בשנים המעצבות) , ולא להותיר לו כל מרחב השפעה. זהו בעליל מונומנטליזם סובייטי, נטייה להומוגניות-יתר בשחור לבן (או אם תרצו -באדום מול שחור), שדווקא הקנאות לו עשוייה בעליל לפגום באמינותו ולייצר כאיזון נגד תרבות ציניות תת-קרקעית או אף גלוייה. דוד המלך למשל או אף צ'רציל מוצגים על פגמיהם האנושיים, והטרוגניות או פלורליזם תפיסתי זה מוסיפים לאטרקטיביות של האתוס.

לדעתי, מפרספקטיבת זמן, ראוי כיום לבצע רויזיה רב-קולית ביחס לגישות היסטוריות מונוליטיות ואלימינטיביות שניתן להבינם כמונוליטיות חד צדדית של הנכון והראוי - הכוללת בהכרח ב''צידו האפל של הירח'' גם מצג מונוליטי הופכי, מעין תמונת ראי של הפסול היסטורית ואתית (ובכך הינן אלימינטיביות, כלומר, סלקניות). ראוי לראות תהליכים וכוחות היסטוריים מעצבים על ערכיהם ופעילותם כמסכת הרמונית רב-קולית, מעין סימפוניה כבירה המשנעת בנייה מושלכת-עתיד, ולא כ''מקהלה ערבית'' חד קולית, בה כל הזמרים והכלים מבצעים קו יחיד ללא פוליפונייה.

קישורים:
איפנונים היסטוריים קאנוניים מול תפיסות פוליפוניות
הדרגתיות וקנוניזצייה בצמיחת נארטיב אינדוקטריני






מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.