פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
''כי שקט הוא רפש''
אורי אבנרי (יום שני, 18/07/2005 שעה 21:40)


''כי שקט הוא רפש''

אורי אבנרי



אז איפה הפסקת-האש?
האם חמאס והג'יהאד האיסלאמי יטרפדו את הנסיגה מעזה?
ומה קורה לאבו-מאזן?

בדרך כלל, הפסקת-אש מוכרזת באחד משלושה מקרים:
  • כאשר צד אחד במלחמה מכניע את הצד השני.
  • כאשר צד שלישי כופה אותה על שני הצדדים,
  • כאשר שני הצדדים התעייפו.
במקרה שלנו, לא הצליח שום צד להכניע את יריבו. צה''ל לא הרים ידיים, וגם לא הפלסטינים.

ההפסקה לא נכפתה על-ידי צד שלישי. אמנם, האמריקאים הפעילו לחץ עדין, וגם המצרים השתדלו לבלוט בשטח. אבל לחץ אמיתי לא היה.

מה שקרה הוא ששני הצדדים התעייפו. הלחימה הגיעה לקיפאון, מעין תיקו, ומצב זה יכול היה להימשך בלי סוף, ללא תועלת לאיש. הפלסטינים סבלו קשות, אך הסבל לא גרם להם להיכנע. לצה''ל לא הייתה תשובה לפצמ''רים ולטילי קסאם, שמתחו את עצבי האזרחים הסמוכים לרצועת-עזה, אך הם לא הספיקו כדי להכניע את ישראל. העייפות הובילה להפסקת-אש.

אבל הפסקת-אש זו היתה שבירה מהרגע הראשון. ראשית, מפני שלא היה זה אקט שהתקבל רשמית על-ידי שני הצדדים. זה לא נקרא אפילו ''הפסקת אש'', ולא כל שכן ''שביתת-נשק'' (''הודנה''). קראו לזה ''רגיעה'' (''תהידיה''). השלטון הפלסטיני הגיע להסכם עם הארגונים הלוחמים לנצור את האש, וישראל רמזה באמצעות מתווכים שבמקרה זה גם היא תנצור את האש. שום דבר לא נחתם, שום דבר לא נוסח בבירור.

זה בסיס רעוע מאוד להפסקת-אש. ההסכמה האילמת לא הגדירה בדיוק מה כל צד אמור להפסיק. מכיוון שכל צד רואה את עצמו זכאי ''להגיב'' כאשר הצד השני פועל, לדעתו, בניגוד לרגיעה, אין גבול להפרות האפשריות.

אמנם, ברצועת-עזה הפסיק צה''ל את ה''סיכולים הממוקדים'' ואת הפשיטות, אבל חידש במלוא התנופה את ההתקפה על הציבור הפלסטיני בגדה המערבית. החומה, המאמללת והמרוששת רבבות משפחות פלסטיניות וגוזלת את האדמה של עשרות כפרים, נבנית במלוא המרץ. בירושלים נבנית החומה החותכת בבשר החי של האוכלוסייה הפלסטינית. כוחות-הביטחון פותחים באש על פלסטינים (ופעילי-שלום ישראליים) המפגינים נגד בניית החומה, היו הרוגים ופצועים, רבים נעצרו.

באותה עת ממשיך צה''ל לפעול ברחבי הגדה. יחידות צבאיות עורכות פשיטות ביום ובלילה, עורכות חיפושים, עוצרות והורגות ''מבוקשים''.

האם זו הפרה של הפסקת-האש? אנשי שרון טוענים שלא. לדבריהם, הפסקת-האש חלה רק על רצועת-עזה. הפלסטינים, לעומת זאת, רואים בזה ניסיון נוסף להפריד בין רצועת-עזה והגדה המערבית, ניסיון הטבוע במהות ''תכנית ההתנתקות''. לזה הם מתנגדים, כמובן, בכל כוחם. ואכן, הסכם אוסלו, שהוא הסכם חתום ומוכר על-ידי הקהילה הבינלאומית, קובע בפירוש שהגדה והרצועה הן יחידה בלתי-נפרדת.

אז מי מפר את הרגיעה? מכיוון ש''ההסכמה האילמת'' אינה רשומה ואינה מפורטת, אין תשובה על כך. כל צד טוען שהצד השני הוא המפר, ושהוא עצמו רק מגיב.

מדוע החמאס והג'יהאד עושים זאת?

הם רוצים, כמובן, להוכיח שנסיגת ישראל מרצועת-עזה ופרוק ההתנחלויות הם ניצחונם, כשם שהנסיגה מלבנון הייתה ניצחון החיזבאללה. לכן גבר השבוע ירי הפצמ''רים והקסאמים ברגע ששרון הטיל סגר על ההתנחלויות, דבר שהפך את הנסיגה לוודאית.

הטענה עצמה אינה בלתי-סבירה. כל ילד מבין ששרון לא היה נסוג מרצועת-עזה אילו יכול היה לשבת שם בשקט. אחד הגורמים להחלטת-הנסיגה של שרון הוא שהחזקת עזה וההגנה על גוש-קטיף מטילות מעמסה גדולה מדי על צה''ל ואוצר-המדינה.

גם ההכרזות השחצניות שמשמיעים הפוליטיקאים והגנרלים שלנו עתים לבקרים על ההצלחה העצומה של צה''ל ב''מיגור הטרור'' – כאילו הירידה הדראסטית של מספר הפיגועים אינה תוצאת הפסקת-האש אלא הצלחה צבאית מסחררת - דחפו את הארגונים הפלסטיניים להוכיח את ההיפך.

אבל המניע העיקרי של החמאס הוא פנימי. הארגון רוצה להפוך את הצלחתו בשדה-הקרב למטבע פוליטית. הוא רוצה להיות שותף מרכזי ברשות הפלסטינית. לשם כך הוא רוצה להוכיח שבלעדיו הרשות פשוט אינה יכולה לתפקד. חוץ מזה נגרר החמאס, כרגיל, אחרי הג'יהאד היאסלאמי, שהוא קיצוני יותר (כשם שאצ''ל נגרר, בשעתו, אחרי לח''י.)

פצמ''ר ההורג אזרח ישראלי ממוען, בעצם, לאבו-מאזן.

ומה קורה לאבו-מאזן?

שום שלטון אינו יכול לתפקד כאשר מדיניותו מופרת על-ידי סיעות חמושות. כאשר אבו-מאזן מקבל על עצמו התחייבויות בינלאומיות והסיעות החמושות בשטח עושות את ההיפך, ברור שאין מנהיגות פלסטינית המסוגלת לנהל מדיניות פלסטינית. בשביל העם הפלסטיני, זה אסון.

אין ספק שהאינטרס הפלסטיני מחייב את השמירה על השקט, בעוד הנסיגה הישראלית מעזה נמצאת בעיצומה. למרות מה שמתרחש בגדה המערבית, למרות הליקויים של ''תכנית ההתנתקות'', כדאי לפלסטינים לאפשר לשרון לפרק את ההתנחלויות ולמגר את התקפת-הנגד של המתנחלים - ולוא רק מפני שפינוי גוש-קטיף הוא תקדים חשוב. למען המשך הפינוי בגדה חשוב שהנסיגה מעזה תתבצע בצורה חלקה ככל האפשר. לכן מעוניין דווקא שרון שהיא תהיה מלווה במהומה רבתי, וכך גם מעוניינים המתנחלים.

פעולת החמאס והג'יהאד בשעה זו היא, על כן, עזרה ישירה למתנחלים. היא מוכיחה שוב שבין הדתיים-הלאומיים הקיצוניים משני הצדדים קיים שיתוף-פעולה אוטומטי.

האם אבו-מאזן חזק דיו כדי להכריח או לשכנע את החמאס והג'יהאד להפסיק את האש?

אדם אחד, לפחות, מקווה לתשובה שלילית: אריאל שרון.

מהרגע שנבחר אבו-מאזן בבחירות דמוקרטיות-למופת, פועל שרון בהתמדה ובערמומיות כדי לחסל אותו. זה חשוב, בעיניו, מפני שג'ורג' בוש התחיל לפזול יותר מדי לעבר המנהיג הפלסטיני החדש. התחזקותו של אבו-מאזן מגבירה את הלחץ על שרון לסיים את הכיבוש גם בגדה. לכן, בשביל ממשלת-שרון, ''כי שקט הוא רפש'' - כפי שכתב זאב ז'בוטינסקי בשיר בית''ר.

זה מסביר מדוע השפיל שרון את אבו-מאזן שוב ושוב בפומבי, מדוע לא נתן לו ולוא את ההישג המדיני הקטן ביותר, מדוע הכריזו דובריו השכם והערב שאבו-מאזן הוא ''חלש'', שהוא ''לא מנהיג'', שהוא ''לא מסוגל להרוס את תשתית הטרור''.

שרון אמר פעם על אבו-מאזן שהוא ''עוף מרוט''. זוהי נבואה המגשימה את עצמה. כאשר אבו-מאזן אינו מסוגל להראות לציבור שלו הישג כלשהו, לא בהקלת המצוקה הנוראה שבה הם שרויים, לא בשחרור האסירים החשובים, לא בהפסקת הבנייה של החומה החונקת – האשראי שנתנו לו בני עמו הולך ופוחת.

אני מקווה שהפסקת-האש תחזיק מעמד למרות הכל. אני סומך על ההיגיון הבריא של הציבור הפלסטיני, שיבין מהו האינטרס הלאומי שלו בשעה זו. אני מאמין שאחרי ההתנתקות יכולה להיווצר הזדמנות היסטורית לעשות צעד גדול לקראת סיום הכיבוש והשגת השלום הישראלי-פלסטיני.

קרוב לוודאי שבאיזשהו מקום מתפלל עכשיו מתנחל שפצמ''ר אחד ייפול על גן-ילדים. כי גם לדידם, שקט הוא רפש.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


רשע
צדק (יום שני, 18/07/2005 שעה 22:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה מתיאורי הרשע בתנ''ך
_______________________

''אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב''
תהילים א , א

''אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם''
תהילים כ''ח, ג

''ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש''
איוב י''א , כ
_new_ הוספת תגובה



שינאה תהומית?
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 7:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סוגיה סבוכה ומוכרת
פרקש (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 21:23)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעיתים גם אני נתקל בטענות שאין לי מה לחפש את האשם באנטישמיות הזו בחו''ל אלא מקורותיה מצויים בישראל. וישנה רשימה גדולה מאוד של אקדמאים ואנשי ציבור שפעילים יותר בחו''ל מאשר בארץ, כי שם כמהים לשמוע אותם, לקרוא אותם ולצטט אותם.
_new_ הוספת תגובה



קרוב לוודאי שהמתנחל מתפלל
אורנית (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 9:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שפצמ''ר יפול על ראשך ולא על גן ילדים כפי שכתבת.

ולאור הדברים שכתבת (''קרוב לוודאי שבאיזשהו מקום מתפלל עכשיו מתנחל שפצמ''ר אחד ייפול על גן-ילדים. כי גם לדידם, שקט הוא רפש'') - אני ממש לא מתפלאת לתפילתו.
_new_ הוספת תגובה



ראייתך את המציאות מופרכת
פרקש (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 20:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק שאלת הפתיחה שלך במקום ''אז איפה הפסקת-האש?'' והיא מניחה שבעצם אין הפסקת אש. תשובתך מסבירה למה כאילו יש הפסקת אש, בעוד המציאות מדברת על המשך פעולות הטרור מזה כ-‏5 חודשים, בעצימות נמוכה. כלומר קסאם עד 10 ליום בממוצע ומספר ''זניח'' של הרוגים מצידנו.

אין ולא תהיה הפסקת אש כל עוד יאמינו הערבים, או קבוצות גדולות בתוכם, שהטרור הוא לגיטימי בשיח הפוליטי ושהטרור מביא להם הישגים פוליטיים (כמו יציאת ישראל מרצועת עזה וצפון השומרון). מכאן הם מסיקים שמה שאי אפשר לקבל במו''מ מדיני בו שני הצדדים מוותרים על נכסים הם יכולים לקבל נכסים ללא תמורה.

זה הלקח המרכזי שהצלחנו ללמד אותם לכל אורך האינתיפאדה וסכסוכי אוסלו, ואין שום מניעה שהם ישימו יהבם על המסלול המדיני להבא תוך הזנחת מסלול הטרור. ערפאת בזמנו ואבו מאזן כיום כבר אמרו שאין להם שום כוונה לפרק את ארגוני הטרור לפני ''סיום הסכסוך''. סיום הסכסוך יהיה כאשר ישראל תוכנע במאבק ותחדל להתקיים.
_new_ הוספת תגובה



מה זה עצימות נמוכה?
דוד סיון (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 20:54)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם זה תלוי במספר הפעולות או במספר הנפגעים?
_new_ הוספת תגובה



מלחמה בעצימות נמוכה היא מלחמה
פרקש (יום חמישי, 21/07/2005 שעה 18:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מלחמה בעצימות נמוכה (LIC - Low Intensity Conflict) מתארת סוג מסויים של סכסוך בין שתי ישויות (בין שתי מדינות, או בין מדינה לארגון לא-מדינתי או פנים-מדינתי), בו שני הצדדים לא מפעילים את כל כוחם בזמן ובמקום נתונים, ומוותרים בלית ברירה על הכרעה מיידית (בד''כ בגלל חולשתו, או הרצון להימנע מתשלום גבוה מדי בהפעלת כל האמצעים והיכולות של הצד החזק להכריע ולעיתים בגלל חולשתם של שני הצדדים), כמו במלחמה מסודרת ורגילה. עצימות נמוכה היא הפעלת כוחות מזדמנים, שונים בעוצמתם, לאורך זמן ומרחב גדולים במטרה להתיש את הצד השני ולהשיג הישגים פוליטיים. הצד השני, המתגונן, שהוא בד''כ החזק מבין השניים, מגיב בעוצמה דומה או גבוהה מעט יותר בהתאם וביחס לאיום הממשי מולו. לעיתים חלה התדרדרות בעוצמת התגובות, החלש מגביר והשני מחריף את התגובה. לעיתים ישנה הכרעה זמנית, מקומית ולעיתים הפסקת אש. מלחמות טרור ומלחמות נגד טרור הן מלחמת בעצימות נמוכה, והן לא מוכרעות בחטף. הן יכולות להימשך שנים על גבי שנים, במאמצים משתנים – למשל כמו מלחמות האירים-בריטים, מלחמת הספרדים ב-ETA, מלחמת פרו ב-סנדיניסטאס ומלחמת התורכים נגד ה-KKP.

מלחמות בעצימות נמוכה בין ארגון שאינו מדינה לבין מדינה מאלץ את המדינה בד''כ לייצר כוח נגדי בגודל דומה או פרופורציונלי לכוח המופעל נגדה. התגובה מותנית במגוון שיקולים של בטחון לאומי (אינטראקציה בין האינטרסים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והצבאיים), תוך מציאת המכנה המשותף המקובל אצל הרוב במדינה (קונצנזוס של קואליציה מוסכמת בין הגורמים הפוליטיים ולאו דווקא בקרב הציבור הרחב, כפי שאנחנו מכירים מצבים כאלה גם בישראל) .

מלחמה בעצימות נמוכה משחקת לידי הצד החלש בד''כ במאבק משום שהיא נותנת לו כלים לבטא את רצונותיו באופן שממקסם אותם, המדינה נאלצת לשמור על נכסיה האסטרטגיים בעוד שהארגון הנאבק נעדר נכסים לאומיים (לעיתים קרובות הארגון פועל מתוך המדינה בה הוא לוחם) משלו, אלא רק בעליו של נכסיו שלו.
_new_ הוספת תגובה



דוחות סודיים לעיונכם
מהנדס אזרחי (יום שלישי, 19/07/2005 שעה 23:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לינק שמציג את פרצופו של...

_new_ הוספת תגובה



דוחות סודיים לעיונכם
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 20/07/2005 שעה 3:01)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למה ללכת כל כך רחוק? פורסם גם בפא''צ: דיון 149
_new_ הוספת תגובה



2 הערות
אאא (יום רביעי, 20/07/2005 שעה 9:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1)למה הזכות להכריז על הודנא שמורה בלעדית לפלסטינים? כי ישראל נשלטת ע''י חבורת סמולנים צלבנים ולבנים כמו אבנרי שחיה על חשבון האיחוד האירופי וקשובה לדעת הקהל במערב במקום לדעת הקהל בישראל.בכל פעם שהפלסטינים מרגישים שידם על התחתונה הם יוזמים הפסקת אש.ברגע שהם מרגישים שהמצב השתפר הם מבצעים פיגוע ומסיימים אותה חד צדדית.
למה ישראל לא יכולה לומר לפלסטינים ''לא,כעת ידינו על העליונה ולכן תקבלו זין ולא הודנא'' ?
כי הסמולנים מחוייבים לדעת הקהל במערב וכדי שלא יגידו עלינו....אנחנו צריכים לכשכש בזנב בכל פעם שהפלסטינים מצייצים משהו שדומה למילה ''הודנא''.
2)ההנחה כי אבו מאזן צריך לקבל חיזוקים מישראל ומהמערב,מוכיחה כי כל הרעיון מאחורי אוסלו היה קולוניאליזם אירופאי מודרני.הרעיון היה שהפלסטינים ישלטו ע''י חבורת קוויזלינגים מקומית,כמו בירדן ומצרים,שמקבלת פקודות מהבית הלבן ומטה האיחוד האירופי בבריסל.
מקור כוחה של הנהגה אמור להיות פנימי.אמון ותמיכה של העם.הנהגה שמקור הכוח שלה הוא חיצוני,היא הנהגה מלאכותית.אם כוחו של אבו מאזן נובע ממחוות ישראליות,כסף אמריקאי וחסות אירופאית,מדובר בשלטון קולוניאליסטי שהוצנח על הפלסטינים ומוטב כי יעבור מן העולם.
_new_ הוספת תגובה



צריך להזכיר
מהנדס אזרחי (שבת, 23/07/2005 שעה 21:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם את זה

_new_ הוספת תגובה



Uri Avineri
Israeli101 (יום חמישי, 11/08/2005 שעה 19:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אורי; ''גם ההכרזות השחצניות שמשמיעים הפוליטיקאים והגנרלים שלנו עתים לבקרים על ההצלחה העצומה של צה''ל ב''מיגור הטרור'' – כאילו הירידה הדראסטית של מספר הפיגועים אינה תוצאת הפסקת-האש אלא הצלחה צבאית מסחררת - דחפו את הארגונים הפלסטיניים להוכיח את ההיפך.''

מה חדש, אורי, ''הפלסטיניים להוכיח את ההיפך'' אם נעשה, נכריז או כל דבר אחר, הפלסטיניים תמיד ירצו להוכיח את ההיפך!!! וכן, הגנרלים שלנו צודקים? ברובו צה''ל הביא
את הפלסטיניים לכריעה, תשישות ופיק ברכיים, ולכן התאים
להם ה''תהידיה''. נעשה זאת שוב ושוב, עד הסוף.
**************************************************

אורי; ''לכן, בשביל ממשלת-שרון, ''כי שקט הוא רפש'' - כפי שכתב זאב ז'בוטינסקי בשיר בית''ר.''

''זאב ז'בוטינסקי''!! אלו היו הימים, ימי האמת שלך, אורי, הקשבת אז, הבנת, להבדיל אלף אלפי אלפים מימי אחר-קח!!!
***************************************************

אורי; ''האם אבו-מאזן חזק דיו כדי להכריח או לשכנע את החמאס והג'יהאד להפסיק את האש''

העובדות מדברות בעד עצמם, אורי, אין הפסקת אש 'דה פאקטו' . ''זה מסביר מדוע השפיל שרון את אבו-מאזן שוב ושוב בפומבי, מדוע לא נתן לו ולוא את ההישג המדיני הקטן ביותר, מדוע הכריזו דובריו השכם והערב שאבו-מאזן הוא ''חלש'', שהוא ''לא מנהיג'', שהוא ''לא מסוגל להרוס את תשתית הטרור''.''(מלים כדורבנות אורי!)

פקח עינך, אורי, רגע לפני רגע האמת? רגע לפני הסוף.....
אין המשך לסוף, הסוף הוא סופי! אל תשאיר אותנו חשופים?
עדין נותר זמן, זמן לתקן את המעוות, עשה זאת כעת, רגע לפני הסוף!! Israeli101
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי