פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המלחמה על תחרות בשוק ההון
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 05/07/2005 שעה 20:44)


המלחמה על תחרות בשוק ההון

ד''ר דוד סיון



מנהלי הבנקים מנהלים את כספם האישי מחוץ לבנקים, אצל ברוקרים פרטיים, בעוד שהם מפחידים את הציבור מכך שועדת בכר תוציא את כספי הציבור מהבנקים לידי אותם ברוקרים''...... אפשר להשוות את דרישת הבנקים לגבות עמלת הפצה ממנהלי קרנות הנאמנות, לאדם שמכר את ביתו וממשיך לגבות ממנו שכר דירה.
כלכלה (עמ' 1), ידיעות אחרונות (28.6.2005)
יוסי בכר
יוסי בכר
לפני מספר חודשים החליטה ממשלת ישראל לקבל את המלצות ועדת בכר (נוסח ההחלטה מתאריך 14.11.2004) לרפורמה בשוק ההון ושלחה אותן למסע החקיקה בכנסת. המלחמה על אופיין של ההמלצות החלה כמעט מיד עם מינוי הועדה בראשותו של מנכ''ל משרד האוצר, יוסי בכר. המלחמה היתה כל כך נחושה ויצרית עד שבניגוד למקובל הוקמה ועדה נוספת לנושא הרפורמה בשוק ההון שפעלה במקביל. את הועדה הקים יו''ר ועדת הכספים באותו הזמן ושר התיירות בהווה, אברהם הירשזון. אפשר היה לחשוב שהוא מנסה לנהל מדיניות כלכלית עצמאית, אבל היה גם חשש שהוא פועל מתוך ניגוד אינטרסים (אברהם הירשזון כמשל). בסופו של דבר החליטה ועדת האתיקה לנטרל את הירשזון מניהול הדיונים בנושא הרפורמה.

לאחר החלטת הממשלה שבעצם הכניסה הסתייגות להמלצות ועדת בכר, הפכה המלחמה לחלק מתהליך החקיקה. אם קודם נאבקו הבנקאים על עמדתם של חברי הועדה, כעת נלחמים הצדדים על עמדתם של חברי הכנסת חברי ועדת הכספים שאמורים לעבד את הצעת החוק (תיקוני חקיקה) להצבעה בכנסת.



כאשר נכנס בנימין נתניהו לתפקידו כשר האוצר הוא דיבר על הצורך בטיפוח והרחבת המגזר העסקי והתחרות. אנחנו זוכרים את המשל על השמן (המגזר הציבורי) והרזה (המגזר העסקי) ואת ההצהרות שלו על שינויים מבניים במשק. הוא פעל בשתי דרכים עיקריות. ראשית הוא ניסה (ללא הצלחה) לצמצם את מספר העובדים במגזר הציבורי. שנית, נתניהו פעל לקדם את מדיניות ההפרטה ופירוק הריכוזיות במשק ועל ידי כך לחזק את התחרות העסקית.

ועדת בכר הוקמה, באביב 2004, על ידי שר האוצר בנימין נתניהו כדי לגבש המלצות לרפורמה שתטפל בשתי בעיות קשורות בשוק ההון בארץ.הראשונה היא ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאית שבעצם שולטת בנעשה בשוק ההון (פעילויות התיווך הפיננסי) – שוק ההון (לאשראי) החוץ בנקאי קטן ולא מפותח. הבעיה השניה היא תופעה של ניגודי ענינים במערכת הבנקאית. התוצאה היא תחרות מאד מוגבלת על מקורות ההון (חיסכון) והקצאה לא יעילה ויקרה של מקורות ההון להשקעות. המתווכים הפיננסיים עוסקים בהקצאת ההון, שהוא גורם יצור חשוב לפעילות המשק, בין השימושים השונים. לכן תפקודם היעיל הוא ''אבן יסוד בפיתוח הפעילות הכלכלית במשק, במיצוי פוטנציאל הצמיחה ובהשאת רווחתם של האזרחים'' (בעיות הליבה בשוק ההון). מכאן החשיבות של מטרות הועדה.

למזלם של המעורבים בעבודת הועדה הם לא היו צריכים להמציא את הגלגל (לא היה צורך במחקר חדש). לרשותם עמדו מסמכי עבודה והמלצות של לא מעט ועדות ציבוריות, החל מועדת בייסקי באמצע שנות ה-‏80, שעסקו בנושאים הללו. לכן על ועדת בכר הוטל רק ''להתוות את מכלול הצעדים המעשיים הנדרשים להגשמת המטרה שהוצבה'' (רקע).



יעודו של שוק ההון הוא להפגיש בין בעלי מקורות ההון (החוסכים) ובין צרכני ההון (המשקיעים) שרוצים להשתמש בהון. תפקידם של המתווכים הפיננסיים הוא ליצור את המפגש בין הצדדים באופן שיבטיח תשואה (ריבית) לחוסכים עבור נכונותם לדחות את השימוש בכספם. תפקוד יעיל של המתווכים מאפשר למשקיע את השימוש בהון בעלות הכי נמוכה שאפשר ולחוסך את התשואה המירבית. מאחר וההון הפיננסי הוא אמצעי ייצור חיוני לפעילות המשק והצמיחה, הקצאתו היעילה באמצעות המתווכים הפיננסיים היא תנאי חשוב למיצוי הפוטנציאל של המשק. אם לצד המערכת הבנקאית פועלים גם מתווכים פיננסיים אחרים, התחרות ביניהם תייעל את תפקודם – תקטין את פערי התיווך.

על פי דו''ח הצוות הבין-משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון, הדו''ח של ועדת בכר, הבעיה העיקרית היא שהבנקים שולטים בשוק ההון ואין נוכחות משמעותית של מתווכים פיננסיים אחרים. לכן:
  1. מאחר והבנקים שולטים במערכות שאמורות להתחרות מתעכבת ההתפתחות של שוק האשראי החוץ בנקאי.
  2. בגלל ההיעדרות, של השוק החוץ בנקאי, נוצרת תלות גבוהה מידי בין המגזר העסקי ומערכת הבנקאות.
  3. שתי המכשלות הללו גורמות להקטנת היצע האשראי ולהתייקרות מחירו.
  4. הריכוזיות והתלות מהוות סיכון ליציבות הפיננסית של המשק כולו.
הבעיה של ריכוזיות יתר מחריפה בגלל קיומם של ניגודי ענינים מובנים במערכת הבנקאית ולכן בפעילות התיווך הפיננסי. להלן רשימה חלקית:
  1. הבנקים הם יועצי השקעות, בעלי הבית והמנהלים של קרנות וקופות לגביהם הם מייעצים. ברור מכך שיש נטיה מובנית להמליץ ללקוחות על מוצרים פיננסיים שמוצעים על ידי גופים בבעלותם.
  2. הבנקים הם נותני אשראי וגם חתמים (מגייסי הון) ולכן הם עשויים להוביל הנפקה כדי להחזיר הלוואות של חייבים.
  3. קיימת בבנקים נטיה למכור ניירות ערך לגופים המוסדיים (הקופות והקרנות) שבבעלותם. יש להם גם נטיה להפנות השקעות של אותם גופים לתאגידים שחייבים לבנק כספים.
קיומם של ניגודי הענינים בפועל הוא הוכחה שהדרך האלטרנטיבית, חוק הייעוץ והקמתן של חומות סיניות בין הפעילויות השונות, כשלה. ברור שלשוק ההון דרוש טיפול מהותי:
נדרש שינוי מבני יסודי אשר ימנע, ככל שניתן, את עצם הימצאותם של המתווכים הפיננסיים בפני ניגודי עניינים מובנים ויטפל באופן נחרץ בבעיית הריכוזיות..... רק לאחר ביצוע השינוי המבני המוצע קיים סיכוי מוחשי שייווצרו התנאים להתפתחות של תחרות ממשית בשוק ההון
(בעיות הליבה בשוק ההון).


ההמלצה העיקרית של הועדה היתה מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות (בתוך מספר שנים) על ידי הבנקים ואיסור על בעלות משמעותית (מעמד של בעלי עניין) בגופים כאלו. נשקלו פתרונות ביניים של מכירת הבעלות והשארת הניהול בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל או פתרונות של התרת הבעלות כאשר מוציאים את הניהול מידי הבנקים. אבל הם לא התקבלו כי כל מה שהוא פחות ממכירה הוא בעצם הפרדה מלאכותית, שכמו במקרה של ההסדרים הקודמים סופה להתמוטט.

כדי ליצור הפרדה אמיתית נקבעו בהמלצות הועדה מגבלות על העוסקים בייעוץ השקעות ובשיווק המוצרים של הגופים המוסדיים (קרנות הנאמנות וקופות הגמל):
  1. העוסקים בייעוץ, השולטים בהם או הנשלטים על ידם לא יהיו בעלי עניין בגוף מוסדי. הם גם לא יעסקו במוצרים של מוסדיים בעלי עניין בגוף המייעץ.
  2. העוסקים בייעוץ לא יקבלו תמורה (דמי ייעוץ) מבעליו של המוצר הפיננסי או הפנסיוני.
  3. המשווקים של המוצרים יוגבלו בגודלם – ישווקו מוצרים של שני גופים מוסדיים בלבד.
  4. המשווקים יורשו לגבות דמי הפצה מבעלי המוצרים (כפי שמקובל בענפים אחרים).
תרשים הזרימה המצורף כאן מציג ברור את משמעות ההמלצות של ועדת בכר. מחסום ההפרדה (המקווקוו הכפול) הוא משמעותי מאד כמו גם כיווני התשלום עבור השרותים או המוצרים.



מקור: ''עיקרי ההמלצות'' (ועדת בכר)

לדעת הועדה לא מספיק שמפרידים בעלות, צריך גם להפריד בין דמי הניהול של המוסדיים לעמלת הביצוע (דמי הייעוץ). כדי להצליח היועץ יאלץ להתחרות עם המשווקים הישירים ועם יועצי הבנקים האחרים. גם המוסדיים יאלצו להתחרות על ביצועי המוצרים שלהם ועל דמי הניהול. במצב הזה ליועץ-מפיץ הבנקאי יהיה אינטרס לצמצם את פערי המידע של הלקוח שלו כדי שהלקוח יהיה מרוצה. כי לקוח מרוצה הוא תנאי ליועץ מרוצה. שוק יותר תחרותי הוא יותר יעיל, דינמי וגמיש לרווחת הפעילים (יצרנים ולקוחות)..

המאבק של הבנקאים מתמקד כעת באפשרות לפרוץ את מחסום ההפרדה כדי שיוכלו לגבות עמלת הפצה מהגופים המוסדיים, יצרני המוצרים הפיננסים שהופרדו מהבנקים. בדרך הזאת הם מקווים לשמר את הזיקה בין היצרן והמפיץ ולכן ניגודי הענינים ימשיכו לאיים על התפתחות התחרות.



למרות המאמצים הבלתי נלאים של הבנקאים, כולל מנהלי בנק לאומי שבשליטת הממשלה, אפשר למצוא לא מעט תמיכה בהמלצות ועדת בכר (דו''ח הצוות הבין-משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון). המולטי מיליונר, לורד סטנלי קאלמס אמר שצריך להפריד את כל תחום ניהול הנכסים הפיננסיים לחלוטין מהבנקים. גם ברור לו ''שאם הוא [נתניהו] יפסיד לבנקאים בעניין הרפורמה במערכת הבנקאית זה יהיה יום שחור לכלכלה הישראלית'' (אם נתניהו יפסיד לבנקאים). כמו ועדת בכר הוא אמר ששוק הון תחרותי ודינמי הוא תנאי ליצירת עושר במשק ושלבנקים יש ''רקורד עלוב במתן הלוואות''.

בינתיים גם הנגיד החדש, פרופסור סטנלי פישר, צירף את תמיכתו המלאה בהמלצות ועדת בכר. תמיכה חשובה בהמלצות ועדת בכר הגיעה בשבוע שעבר מכיוון בלתי צפוי. סיטיגרופ, חברת התיווך הפיננסי הגדולה בעולם הודיעה כי היא מוכרת את רוב עסקי ניהול קרנות הנאמנות לחברת השקעות אחרת. זאת בנוסף להגבלות אחרות שהוטלו על ידי הרגולטורים בשנים האחרונות. הנימוק המהותי, הכלכלי, של החברה היה שהביצוע בניהול נכסים לא היה טוב כפי שציפו (הבנק הגדול בעולם נגד הבנקאים בישראל).

שלושת הבנקים הגדולים הודיעו שהם מסכימים למודל ההפרדה השונה של סיטיגרופ (הבנקים הגדולים: אנו מסכימים למודל סיטיגרופ). כדאי לזכור שקודם, לפני הסיפור של סיטיגרופ הבנקאים היו נחושים בהתנגדותם להפרדה בכלל. האם ההבדל קשור בדמי ההפצה-ייעוץ (עסקים, מעריב, 1.7.2005, עמ' 3)?



בסופו של דבר, יישום ההמלצות שהוצגו בדו''ח הוא רק שלב חשוב, תנאי הכרחי ולא מספיק, לטיפול בבעיות הקיימות בשוק ההון. זו התחלה של תהליך שיהיה נחוץ להמשיכו. אכן, בפרק ההמלצות הציגה ועדת בכר את הנושאים המשלימים וציינה שהמלצות בהקשרם יוגשו עד סוף חודש יוני 2005




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  תמוהה הסחבת המתמשכת ביישום המסקנות  (חזי) (2 תגובות בפתיל)
  העיקר שהרפורמה תתבצע כלשונה  (פרקש) (2 תגובות בפתיל)
  תודות לדוד על המאמר המעניין והמקיף  (יאיר ש) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי