קיצור הליכים ומשמעותם | |||||||||||||||||||||||||||||
אברהם בן-עזרא (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 13:47) | |||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=60853 | |
הסברים ודיעות | |
ע.צופיה (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 15:05) | |
א. אנא הסבר מהו סעיף 79א. ב. לגבי מומחה אני מסכים עם התקנה החדשה. הרי אם ימונה מומחה על דעת הצדדים,ברור שאין צורך במומחה אחר או במומחיות אחד הצדדים. אחת ה''מחלות'' בדיונים המשפטיים היה ריבוי המומחים ומחירם. אגב, גם במשפט פלילי יש תופעה מקוממת שהפרקליטות יכולה להגיע להסכם טיעון ללא הסכמת הנפגע ולעיתים גם ללא ידיעתו. נוסף לעצתך בענין הסכם דמי טרחה,יש להבהיר לעו''ד כי יש להביא לידיעת הלקוח כל מידע עניני ולהיוועץ עימו בכל דבר מהותי. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=60856 | |
הסברים ודיעות | |
אב''ע (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 17:49) בתשובה לע.צופיה | |
סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט מאפשר לשופט בהסכמת הצדדים לדלג על חלק מהליך הראיות [עדויות, ועוד] ולתת פסק דין על פי המצב [הבלתי גמור] שבתיק. לגבי מומחה מוסכם, יש לדעת כי במקרים רבים מסתבר בדיעבד כי הוא שגה, היטה, רימה, שקל שיקולים זרים, רצה למצוא חן, עיוות דין, פלש לתחום לא לו, וכל החלטה שעיקרה להאדיר את מעמדו מרחיקה את פסק הדין מהצדק ואפילו מהדין. בידי [ובספריי] מאות דוגמאות קונקרטיות מוכחות על כך. עורך הדין לא יבהיר כלום, אם הוא לא יחוייב לכך בהסכם שכר הטרחה. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=60858 | |
הסברים ודיעות | |
ע.צופיה (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 18:44) בתשובה לאב''ע | |
לגבי עד מומחה- הרי בדרך כלל כל צד מביא מומחה מטעמו ובית המשפט בלית ברירה מזמן עד ,בלתי תלוי,מומחה להכריע בין העדים המומחים. הדבר ידוע לי מקרוב אצל שמאיי-מקרקעין שתמיד זה מסתיים על-ידי ''פירנוס'' 3 שמאים. נראה לי שהעו''ד המצוי לא יקבל החלטה כזו על דעת עצמו. כנראה יש במקרה הזה יותר ממה שנראה על פני השטח. מנגד בל נשכח שכל שופט היה בעבר עו''ד ,ובתביעות כנגד עורכי דין ''יש בעיה''. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=60859 | |
הסברים ודיעות | |
אב''ע (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 20:09) בתשובה לע.צופיה | |
התיקון של בית המשפט לא חוסך במומחים כי המומחה שלחוות דעתו לפי הצעת התיקון אין מעמד - כבר הכין את חוות דעתו, וקיבל תמורתה. רק לעורך הדין יהא יותר קשה לתמרן כשאין לו מסמך כה חיוני שהיווה את הבסיס לתביעה. לכן עצתי היא לא להסכים לכך. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=60855 | |
כמה הערות, שלא לציטוט. | |
יהונתן (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 17:29) | |
ראשית, התקנה לגבי מומחה מוסכם היתה עוד בתקנות מתשכ''ג והוסרה בתקנות תשמ''ד; אולם, באם שרת המשפטים מאמינה שבכך הצדק יושג, דיינו. הרי בדרך כלל רובם של המומחים 'מטעם' מתאימים את חוות דעתם לצד אותו הם מייצגים והאיזון בין חוות הדעת בא במומחה מטעם בית המשפט. כך גם יווצר יתרון שכן לא יאלץ עורך דין של צד פלמוני לבלות שעות בחקירות שתי-וערב של מומחי בית המשפט והצד שכנגד. כמו כן, לעניין ''היעילות המשפטית''; מטרת סעיף 79א היתה פשוטה, ונותרה כך, לפתור מחלוקות _פשוטות_ שאינן דורשות דיון משפטי או עובדתי מעמיק, ועל כן גם אינן דורשות פסק דין מנומק. אין פסק דין על דרך הפשרה אומר כי בית המשפט לא שקל את שיקוליו ואיזן בין הגרסאות של הצדדים, אלא רק כי הבין הוא כי האמת היא האמת הדיאלקטית, זו שנמצאת בין הגרסאות, ובכך בחר הוא לאזן. באם דעתך היא כי עורך הדין התרשל בכך שלא שאל את לקוחו אם הוא מעוניין בפסיקה על דרך הפשרה, מסכים אני עמך. עורך הדין הוא שלוחו של האדם; אולם מבלי לפרוש את כלל היריעה, אין רע בכך שעורך דין מציע ללקוחו להתפשר. איני מכיר את פרטי התיק ולא ראיתי כי מוזכר שעורכת הדין עשתה כן מבלי לשאול את לקוחה (אף כי כב' הנשיא קיטאי כותב כי העניין הוא דיוני). פסיקה לפי סעיף 79א היא פסיקה ראויה ברוב הסכסוכים האזרחיים היומיומיים; סכסוכים בהם מומחיות בית המשפט היא להיות היד הסוברנית להכרעה בסכסוך (ובדרך כלל הסכסוך הוא כזה שאינו דורש מומחיות משפטית). | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=60857 | |
כמה הערות, שלא לציטוט. | |
אב''ע (יום ראשון, 19/06/2005 שעה 17:53) בתשובה ליהונתן | |
העניין נבחן לא כאשר הכול כשורה, אלא כאשר מתגלע סכסוך בין עורך הדין ללקוח, כבמקרה המובא לעיל שאינו כה נדיר, או אז מוצא הלקוח כי בית המשפט מגובן על עורך הדין ואף קובע כי ככלל - עורך הדין פטור מלהביא המידע לידיעת לקוחו והוא מורשה להחליט לא רק ללא ידיעת לקוחו אלא גם בניגוד לדעתו. עיין היטב במאמר ובפסק הדין הכלול בו. | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |