פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מצבים שיש להיזהר מהם בבית המשפט
טל רבינוביץ' (שבת, 21/05/2005 שעה 21:09)


מצבים שיש להיזהר מהם בבית המשפט

טל רבינוביץ'



פרק מהספר „עורך הדין לשירותך!” הנמצא בהכנה.

הצעת שופט למתן פסק דין על דרך הפשרה ללא קיום דיון

לפני שנים עמד עורך דין צעיר באולם בית המשפט כמייצג קבוצת דיירים בתביעה נגד חברה קבלנית גדולה וידועת שם. אותו עורך דין, שהיה אז בראשית דרכו המקצועית, ניצב בפני שופט רחב מימדים אשר ישב למעלה והביט כלפי מטה ממרומי כיסאו, עטוף גלימה שחורה כאשר על פניו נסוכה הבעה של סמכות ושביעות רצון...

מול עורך הדין הצעיר לא עמד עורך דין אחד בלבד, כי אם סוללת עורכי דין מנוסה שהתייצבה לשם הגנת החברה הציבורית שמכרה את הדירות, בצד עורכי דין נוספים שייצגו את הקבלן המבצע, את ספק המרצפות ואת האדריכל. כל אלה הגיעו בלוויית מומחים.

היה ניתן להבחין כי יחסי הכוחות בין התובעים לבין הנתבעים לא היו שווים... עורכי הדין מטעם הנתבעים שידרו בטחון מלא והפגינו מצב רוח מרומם ומבודח עד כדי זלזול בסביבה - כחלק מלוחמה פסיכולוגית שנועדה להחליש את כוחם ואת ביטחונם של התובעים ושל עורך הדין שייצג אותם. מיותר לציין כי במצב דברים זה הורגש ובלט יתרונם של הנתבעים, עובדה שלא נעדרה מעיניו של השופט.

מדובר במשפט בערכאת ערעור אשר בסיומו ניתן פסק הדין שהפך להיות ברבות הימים לאחת מאבני הדרך והיסוד בתחום ליקויי הבנייה, פסיקה שהיוותה ומהווה עד היום בסיס לטענות ולפסקי דין רבים והיא מצוטטת ומובאת תדירות בכתבי סיכומים ובפסקי דין.

(הדוגמה המובאת במסגרת זו לקוחה מהמציאות: ערכאת הערעור היא ע''א 25/90 עד 38/90, אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע''מ ואח', ביהמ''ש המחוזי בחיפה, שופטים: י' מרגלית, מ' סלוצקי, ח' אריאל).

מייד עם תחילת הדיון פנה השופט אל עורך הדין הצעיר והציע לו לסגת מערעורו כנגד תשלום כספִי קצוב כפי שקבע בית המשפט. סכום הכסף שהציע השופט כסכום הפשרה היה נמוך בהרבה מסדר הגודל של סכום התביעה; היה נמוך בהרבה גם מסדר הגודל של סכום פסק הדין שבערעור, כלומר מהסכום שניתן בסופו של דבר.

עורך הדין הצעיר דחה את הצעת בית המשפט לקול צחוקם של עמיתיו ויתר הנוכחים באולם.
צוחק מי שצוחק אחרון...

• • •

הליך מקוצר לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט


איור: גיל בשן
בית המשפט מנסה לעיתים תכופות לקצר הליכים באמצעות שיטות שונות, בין על ידי קיצור דרסטי של הצעת נסיגה מערעור תמורת סכום פשרה שנשלף מהשרוול ללא העמקת יתר בסוגיה המשפטית, ובין אם על ידי הצעה לצדדים כי ייאותו לקבל פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט – ולהלן הסבר:

על פי הליך מקוצר זה, השופט מקבל בהסכמת הצדדים, סמכויות יתר לקצר הליכים ולתת פסק דין מהיר תוך דילוג על שלבים של הוכחות, עדויות, חקירות מומחים, חקירות נגדיות וכו', הכול כפי שמסוכם.

ההמלצה המובאת בפניך היא שלא להסכים באופן עיוור להליך המקוצר, מהנימוקים הבאים:
  1. אתה, הלקוח הבא אל בית המשפט כדי להתדיין, להעיד, להסביר את עמדתך, להשמיע את קולך ולהביא את דבריך בפני השופט – לא תוכל לעשות את כל אלה אם תסכים להליך המקוצר (79 א'). לא רק זאת, אלא שעלייך לדעת כי בתמורה להסכמתך זו, השופט יחרוץ את גורלך לא בעקבות היגיון משפטי המושתת על הוכחות ועובדות שתביא בפניו, כי אם בעקבות שיקולים אחרים שברוב המקרים אינם קשורים לעניין המהותי של התביעה שכן, לא שמעו עדויות ולא הבעת את עצמך בבית המשפט.

  2. אם תסכים (באמצעות עורך הדין שלך) לתת לשופט את האפשרות לקצר הליכים ובכך אולי גם לא לנמק את פסק הדין שהוא ייתן, הרי שללא נימוקים לפסק הדין לא תהיה לך האפשרות המעשית לערער על פסק הדין מאחר שהערעור מוסב על עניינים משפטיים בלבד. להבהיר, בהיעדר נימוקים לפסק הדין, אין על מה להישען, אין במה לנמק את הערעור. (אם השופט כן מנמק את פסק דינו הניתן בהליך מקוצר אזי ניתן לערער על נימוקיו). ודע כי זכות הערעור היא זכות יסודית במשפט.

  3. בית המשפט, כאמור, מעוניין לקצר הליכים ולסגור תיקים. להליך המקוצר (79 א') חייבת להיות הסכמה של כל הצדדים לדיון. יש להיזהר ולהישמר מפני עורך דין שעלול לרַצות את השופט (שבפניו הוא מופיע גם בתיקים אחרים) ולשאת חן בעיני בית המשפט (שבעתיד בוודאי עוד יטה לו חסד על כך). לפיכך יהיה לעורך הדין עניין להמליץ בפניך על הסכמה להליך המקוצר. דע כי במצב דברים זה, סביר מאוד כי מדובר בטובתו של עורך הדין שלך אך לא בהכרח בטובתך שלך. עוד כדאי לדעת, כי עורכי הדין רגילים לסגור ביניהם דברים ולסכם על קיצור הליכים בהיות הדבר לטובתם בטווח המיידי: הם חוסכים זמן, לא מתאמצים, עובדים פחות ונושאים חן בעיני בית המשפט, קרי: השופט/השופטים.

  4. עיקרו של הליך 79 א' הוא קיצור ההליך, אך ניתן ליצור מצב של הסכמת הצדדים להליך מקוצר זה עם התעקשות על מתן נימוקים לפסק הדין (מתוך מחשבה עתידית על ערעור). אולם, בהליך 79 א' מוותרים הצדדים המתדיינים על הוכחות ועל עבודות משפטיות שבדרך כלל צריך לבצע, כגון: הכנת חקירות צדדים – ראשית ונגדית, חקירת עדים מומחים – חקירה נגדית, הבאת עדויות, שאלות הבהרה למומחים ועוד... וויתור על כל אלה לא בהכרח יפיק לך תועלת.

• • •

בכל הכבוד, לא בכל מצב מומלץ להאמין לבית המשפט

סיפר לי עורך דין ותיק על טעות בשיקול דעת שעשה, טעות שעלתה לו ביוקר מבחינת פסק הדין שקיבל, פסק דין שהותיר אותו יומיים בהלם.

במסגרת תביעת פיצויים על נזק רפואי שנגרם בעקבות ניתוח פלסטי לא מוצלח, הגיש עורך הדין מטעם התביעה תצהירים, חוות דעת, צילומים, ראיות ודו''חות רפואיים לבית המשפט.

המשפט התנהל באווירה אוהדת כלפי התובעים שנהנו גם מאהדה גלויה של השופט לטענותיהם, וגם מצבירת נקודות לטובתם במהלך המשפט לשלביו. לדוגמא, חוות הדעת של מומחה בית המשפט תמכה והסכימה עם טענות התביעה, העד המרכזי נחקר לשביעות רצונה של התביעה, ואף ניתנה החלטה קודמת בתיק לטובת התובעים.

סכום הפיצוי שנדרש על ידי עורך הדין והלקוחה היה מורכב מההוצאות שהיו לה עד כה, הוצאות שנגרמו עקב רשלנות רפואית, מהוצאות עתידיות על תיקון הנזקים ומעוגמת הנפש.

בשלב מסוים הציע השופט לעורך הדין וללקוחה כי יסכימו להליך לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט כדי לקצר ההליכים והם הסכימו מכיוון שעורך הדין הבין שהוא הולך לזכות בתיק וכי מדובר בעניין פורמאלי בלבד. רצונו לחסוך זמן ללקוחה שלו הכריע את הכף לטובת הסכמה ללכת להליך מקוצר.
אחרי שמונה חודשים התקבל כאמור פסק דין שהפך את הקערה על פיה ובו נפסק סכום פיצויים זעום בניגוד לכל היגיון – קטן פי ארבעה מהמינימום שנבע מחוות דעתו של מומחה בית המשפט!!! [וזאת, כאשר מקובל בפסיקה להוסיף לסכום המשתמע מחוות הדעת של מומחה בית המשפט הוצאות, נזק לא ממוני ועוד].

רק אז הבין עורך הדין כי הוא בעצם הולך שולל אחר מתק השפתיים של השופט וכי הוא נתן לו דרור מתוך אמון בו ובהשקפת עולמו הפנימית, המוסרית, תוך התעלמות מעובדות ידועות, כגון: סיכוי סביר להיכרות בין השופט לנתבע, רופא בכיר באותה העיר שבה התנהל המשפט, עיר קטנה בארץ, עיר שבה כולם מכירים את כולם, במיוחד בני אותה העדה [במקרה זה: הערבית] שנפגשים זה עם זה באירועים שונים ובהזדמנויות שונות.
אחד השיקולים שהיו לי כשהסכמתי ללכת להליך מקוצר הוא כי ידעתי שהלקוחה שלי בכל מקרה לא תגיש ערעור על פסק הדין. במצב דברים שכזה ובהתחשב בכוחותיה הנפשיים חשבתי כי קיצור זמן משך המשפט הוא דבר מתבקש, הגם שראיתי שאני הולך לזכות בתיק... בדיעבד אין לי ספק כי לו לא הייתי מסכים ללכת להליך מקוצר השופט לא היה יכול לתת פסק דין כפי שניתן.
בעת כתיבת שורות אלה שוקד עורך הדין על ניסוח ערעור לאחר שהוא שכנע את הלקוחה שלו לא לוותר. יש לדעת כי ערעור על פסק דין שהתקבל במסגרת הליך מקוצר 79 א' אינו קל לניסוח וכי יש לעבור משוכות רציניות ביותר כדי לשכנע את בית המשפט להיעתר לו.

• • •

השופט אינו אדם עליון, הוא בן אדם רגיל בעל חסרונות. לפעמים הוא אף אדם מניפולטיבי שדווקא חסרונו זה יבוא לידי ביטוי נגדך כמו בדוגמה למעלה. בין חסרונותיו של השופט כבן אנוש תימצא גם כניעה מודעת, או שלא מודעת, לשיקולים זרים ומסיבה זו לא כדאי להיעתר למתק שפתיים של שופט ששובה את עורך הדין במילים יפות ומוביל אותו להסכים להליך מקוצר שבסופו של דבר יפגע בו ובך.

לא רק ממתק שפתיים של בית המשפט יש להיזהר אלא גם מאיום והטלת מורא באמצעות הפעלת לחץ על עורך הדין (ועליך הלקוח) להסכים לקיצור הליכים בלי שום קשר לעניין המהותי, כלומר, מבלי שהשופט יתעמק בחומר, מבלי שהוא ידע מה תהיה פסיקתו – במטרה לקצר הליכים.

עליך לדעת כי בית המשפט עשוי לבוא אליך בהצעות שאינן כדאיות לך ואל לך להירתע, למשל, מאיום בית המשפט כי הוא יטיל עליך הוצאות גדולות אם לא תסכים להצעתו.
יתירה מכך, במקרים רבים המלצת בית המשפט בעל פה לפני תחילת הדיון מתהפכת במהלכו ומתבטאת בפסק דין שונה במאה ושמונים מעלות מההצעה הראשונית.

המסקנה: אל ''תקנה'' את מה שבית המשפט ''מוכר'', אל תירתע סתם מאימת בית המשפט, אלא שקול כל מקרה לגופו.
על עורך הדין שלך להישאר מקצוען ונאמן למקצועו, ועליך הלקוח מוטלת האחריות לא להתמסר לבית המשפט במקרים בהם בית המשפט נוקט בהפגנת אהדה וסימפטיה כלפיך.

הבהרה נוספת: וויתור על חקירה (שלא במסגרת 79 א') כהסכמה דיונית: אם צד לדיון וויתר על חקירת המצהירים נותני התצהירים מהצד הנגדי, אז במקרה כזה יש לדעת שכל תצהיר שלא נחקרים עליו ייחשב כראייה שלא נסתרה. עורך הדין שלך עלול להחליט שהוא מוותר על חקירת נותן התצהיר מתוך שיקולי נוחות, קיצור זמן, חוסר שימת לב, זלזול... לגבי תצהירי מומחים - מי שצריך להזמין את המומחה לחקירה זה הצד השני ואם עורך הדין שלך לא הזמין את המומחה מטעם הצד הנגדי והוא לא נחקר אז עדותו מתקבלת על ידי בית המשפט כנכונה!




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  (ללא כותרת)  (hadasaro@bezeqint.net)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי