פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הפיגועים, התקשורת והרייטינג
יעקב דריהר (יום שלישי, 26/02/2002 שעה 3:30)


(נכתב ב- 20.2.02)

סיפרתי לאחד מחבריי על התוכנית ''כוכבי השכונה'' ששודרה אתמול. בעת הצפיה, נראה היה כי זו התכנית המצחיקה ביות שצפיתי בה זמן רב. כאשר שחזרתי את תוכנה, לא נראתה מצחיקה כל כך. מה קרה כאן? יש לזכור כי אתמול ארע אחד הפיגועים הכואבים ביותר שידענו זמן רב, ובו נהרגו ששה חיילים בעין-עריק שליד רמאללה. במהלך התוכנית ''רצה'' לרוחב המסך כתובית שהתריעה כי ''התוכנית הוקלטה מראש'', כלומר, צופה יקר, סלח לנו אם הבדיחות נראות לך לרגע סרות-טעם ברגעים כואבים אלו, אך זוהי חובתנו המוסרית לשדרן אף על פי כן ולמרות הכל. האמנם?

דודו טופז, בהמת-רייטינג ידועה בימים כתיקונם (''הערב נפגיש בשידור חי את הבת שאביה התעלל בה, עם האב עצמו, לראשונה מזה חמש שנים'') נכנע אף הוא לאירועים וויתר על אחד מחידוניו האוויליים לשמע הידיעה על הפיגוע. לעומת זאת, חברת ''טלעד'' עכבה את שידור הידיעה על הפיגוע בקרני שומרון במוצאי השבת האחרונה עד לתום משחק הכדורגל, ומיד בסיום מבזק החדשות התפנתה לשידור הסרט ''גולדפינגר'', כמתוכנן. מדיניות זו של ''טלעד'' זכתה לביקורת במועצת הרשות השנייה, משום שהתברר שחברת החדשות בקשה לעלות לשידור עוד קודם לכן, אך מנכ''ל ''טלעד'' עיכב את המבזק בטענה ש''אין משדרים רדיו מצולם'', ורק כאשר ניתן היה להביא לצופה תמונות מהשטח, הרשה לשדר את החדשות, מה גם שבשלב זה הסתיים משחק הכדורגל, לרווחת כל המעורבים בעניין.

שיקולי הזכייניות בערוץ השני הם ברורים - זמן פרסומת בשעות צפיית השיא עולה כסף רב, וההפסד הכספי הכרוך באיבוד זמן פרסומת זה לטובת שידור פיגוע זה או אחר הוא נכבד למדי. מובן שהשיקול הכלכלי ולא טובת העם היא המנחה את התקשורת, אך האם למעשה הן פועלות לרעתנו (טשטוש המציאות) או לטובתנו (הדחקת טראומות והעלאת המורל)?

אם ננסה לנתח את ''מצב הרוח הלאומי'', או ליתר דיוק את ''הרגש הלאומי''(1), באמצעות כלים הלקוחים מן הפסיכיאטריה המודרנית, נגלה כי האבחנה הקרובה ביותר למצבנו הינה ''הפרעה דו קוטבית'' (bipolar disorder), או מאניה-דיפרסיה. מחלה זו מתאפיינת בטלטלות עזות בין דכאון עמוק לעליצות מופרזת, ומתן תשומת לב מוגזמת לשינויים פעוטים בחייו של החולה. כך למשל, מחמאה מקרית ברחוב יכולה לגרום לחולה אושר עילאי, ואילו עלבון ידרדר אותו לתהומות הדכאון. אפיזודה של מאניה מתאפיינת, על פי המדריך של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי (IV-DSM), בין השאר, על ידי ''הערכה עצמית מופרזת...חוסר קשב (תשומת הלב מופנית בקלות רבה מדי לגירויים חיצוניים חסרי חשיבות או לא רלבנטיים)...מעורבות יתר בפעילות מהנה אשר עשויות להיות לה תוצאות כואבות בהמשך''.

בדומה לכך, אף אנו, בסיועה האדיב של התקשורת מיטלטלים בין תוגת הפיגועים מחד, לבין זוטות חסרות פשר המקבלות לפתע מימדים קולוסאליים כגון נצחון במשחק כדורגל, תוכנית בידור זניחה, או פתיחת אתר-תוכן חדש לדיון בענייני היום, ודומה שביכולתן לחרוץ גורלות. אמצעי התקשורת, שפרנסתם על עניינים כגון אלו, עושים כל שביכולתם להאדיר את חשיבותם של אירועים אלו, מתוך טענת שווא כי ''טובת העם'' בראש מעייניהם.

כשם שאנו מביטים בחמלה על אותו חולה מאניה-דיפרסיה, השואב עידוד עד-אין-קץ מאירועים טריויאליים בחייו, שומה עלינו לרחם על עצמנו, שאנו מתפתים להתנחם ב''חדשות חיוביות'' שוליות, הנועצמות בידי גורמים תאבי בצע.

לראייה זו של המציאות יש מחיר כבד: אם הצער שנגרם מפיגוע שווה בעוצמתו לאושר שמנחיל נצחון במשחק, או ספיישל סיום העונה של ''בטברנה'', הרי שגם משקלם בסדר היום הציבורי נעשה דומה, וניתן לבטלם במחי תנועת יד מזלזלת ובמנטרה הישראלית העכשווית כל-כך ''עזוב שטויות''.

המסקנה, אם כן, פשוטה - יש לגנות שידור תוכניות בידור בערבי פיגועים המשפיעים מהותית על המורל הלאומי, משום שעליצות זו המושרה עלינו לצורך צבירת רווחים הינה בזויה ומיותרת. אדרבא - יראה העם נכוחה את אשר קורה לו ואז יוכל לנהל דיון מעמיק בעתידנו.

(1) כוונתי לאבחנה בין המונחים mood ו- affect הקיימת באנגלית, ואין לה מקבילה מדויקת בעברית.

קישורים:



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  גורלם של הניאו-נירדפים  (אלכסנדר מאן) (22 תגובות בפתיל)
  Virtual reality and fear of the real  (Michael Sharon) (3 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי