פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2680

על ניצחון פירוס
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 01/03/2005 שעה 15:00)


על ניצחון פירוס


ד''ר דוד סיון




פירוס (Pyrrhus), מלך אפירוס (Epirus), ממלכה הלניסטית, נחשב בזמנו למצביא גדול. עם כל מלחמה בה ניצח הוא צבר כוח, מעמד וכבוד בין שכניו. הוא גם היה מוכן להשתתף במלחמתם של ''החלשים'' נגד רומא וקרתגו הגדולות והחזקות ועשה זאת די בהצלחה. כך נמשכו הדברים עד הקרב המפורסם נגד רומא בשנת 279 לפנה''ס. בראש צבא גדול נחת פירוס בדרום איטליה כדי להילחם ברומאים לפי בקשת טרנטום (Tarentum). צבאו של פירוס הנחיל גם הפעם תבוסה קשה לרומאים. אבל לאחר ספירת אבידותיו, כאשר הבין פירוס שנשאר בלי צבא הוא אמר-קרא: עוד ניצחון כזה ואבדנו. מבלי משים הוא טבע מושג שממשיך להתקיים כאילו לא עברו יותר מ-‏2,000 שנה.

במשרד האוצר ''חגגו'' כאשר לאחר משא ומתן מתיש, ושביתות, עם עובדי רשות הנמלים הושג הסכם לביצוע הרפורמה לפיצול והפרטת רשות הנמלים (''חוק רשות הספנות והנמלים''). לכאורה, ניצחון גדול. אבל בעקבות ההסכם עם העובדים, כמה חודשים לאחר סיום מהלך החקיקה, דוקא עולים ספקות.

לפני מספר חודשים כאשר משרד התקשורת הכריז על הרפורמה במחירי הקישוריות נוצר הרושם שמשתמשי הטלפונים הניידים זכו להנחה משמעותית. לכאורה, מאבק ממושך הוכתר בהצלחה. אבל היום כפי שיתברר כאן יש רושם כי יצא שכרנו בהפסד.


פירוס א' – הרפורמה בנמלים

סוכמו מרבית העקרונות בין ההסתדרות למשרד האוצר בנוגע ליישום הרפורמה בנמלים ובשעות אלה עובדים צוותי המשפטנים של האוצר וההסתדרות על ניסוח ההסכמות........ במסגרת השינוי המבני בנמלים, תפורק רשות הנמלים לארבע חברות ממשלתיות - שלוש חברות נמל, שיופרטו בשלבים, וחברת נכסי הנמלים שתחזיק בחלק מנכסי הנמלים ותנתב את ההשקעות ביניהן.
בעיתונות היו ידיעות שראש הממשלה מבקש לעשות את כל המאמצים להשיג הסכמה עם העובדים. נמסר גם שלא יופסקו מהלכי החקיקה בנדון ואכן החוק נכנס לתוקף בתאריך 17.2.2005. לא עבר השבוע וקובי הבר, הממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר, היה זריז והגיע להסכמה עם העובדים באמצעות עופר עיני, ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. אלו התנאים של ההסכם:
  1. העובדים יקבלו מענק הפרטה נכבד על פי תקדים מהפרטות קודמות.
  2. העובדים יזכו לתוספות נכבדות לשכר ולפנסיה.
  3. העובדים יזכו לביטחון תעסוקתי – למעשה לא יהיה אפשר לפטר עובד נגד רצונו.
  4. רשות הנמלים תפוצל במועד (17.2.2005) ותופרט בשלבים – החל מבעוד 5 שנים וכלה בעוד 15 (והמנצח הוא: עופר עיני).
  5. תעריפי השימוש בנמלים יהפכו לתעריפי מקסימום – הם יוכלו רק לרדת.
  6. עובדים חדשים יתקבלו בתנאים שונים: שכר נמוך בכ-‏30% - יחשבו כ''עובדי דרג ב'''.
לכאורה יש לנו הסכמה על פי קווי הרפורמה עליה נאבק האוצר מול עובדי הנמלים במשך זמן רב; לכאורה שר האוצר, בנימין נתניהו, יכול לחגוג. אלא שלפי הנסיון שלנו מה שנדחה סופו שאם יתקיים ישובש – שכרו יצא בהפסדו. טווח זמן של 15 שנה הוא מספיק ארוך כדי לגבש דרך פעולה כדי להחזיר את המצב לקדמותו. אבל גם אם לא ישונה לוח הזמנים של הרפורמה הרי שמשמעות התנאים בהם התקבלה היא עליה בעלות ההפעלה של הנמלים, לפחות בטווח הקצר.

תהליך ההתייעלות שנובע מן ההפרטה נדחה לעוד שנים ''רבות'' והתועלת ממנו תצומק. אבל משרד האוצר יכול לטעון שתהליך ההפרטה החל להתגלגל ולכן יש סיבה למסיבה. אלא שהפעם לא רק נקבע שאנחנו, בעלי רשות הנמלים, נשלם הרבה כדי להניע את הרפורמה (שינוי מבני) אלא שכך נקבעו סטנדרטים חדשים לשינויים המבניים שמתוכננים (חברת חשמל, התעשיות הביטחוניות ועוד).

החוק נכנס לתוקף והתהליך החל להתגלגל בדמות הפיצול. אבל חותמי ההסכם הנחילו לנו, אזרחי המדינה, הפסד או להבדיל ניצחון פירוס. לא רק שאנחנו משלמים מראש גם לא בטוח שמשהו ישאר מהרפורמה בתום 15 השנים שנקבעו בלוח הזמנים.



פירוס ב' – מחיר הקישוריות

הבשורה שהיתה בפיו של שר התקשורת, אהוד אולמרט, לפני מספר חודשים היתה אופטימית. הרפורמה בתעריפי הקישוריות הבטיחה שבמרץ 2005 תתחיל הורדה הדרגתית בתעריפים הללו, כך שעלות השימוש בטלפונים ניידים תרד באופן משמעותי. המאבק של החברות הסלולריות נגד הרפורמה נמשך זמן רב ובסופו של דבר משרד התקשורת ויתר לא מעט. אבל חיסכון זה חיסכון ואנחנו נשארנו אופטימיים. לכאורה משרד התקשורת ניצח עבורנו במערכה ולכן יכול היה לחגוג.

אלא שהודעות של חברות פלאפון ופרטנר על העלאת התעריפים, בתחומים אחרים, בכ-‏20%, הבהירו שאין לאופטימיות שלנו על מה להסתמך (בעקבות הפחתת דמי הקישוריות) . עכשיו כבר ידוע שגם סלקום תנהג באופן דומה. מסתבר שהחברות, לפחות בשלב זה, לא מוכנות להתייעל ולספוג חלק מהורדת התעריף המוגזם שנובע מהעובדה שלחברות הסלולריות הן אוליגופול (של מי החברות האלה). עוד לפני שנכנסה לתוקף הורדת תעריף הקישוריות הונע תהליך של העלאת מחירי השרות.

כאילו שהרגולטור נרדם בשמירה ובמקום התייעלות אנחנו, האזרחים, מקבלים העלאת מחירים. לא רק שהקיצוץ בתעריפי הקישוריות היה רק טיפול בתַּסְמִין (סימפטום), אלא שהטיפול הזה עורר תַּסְמִין אחר של המחלה: מבנה ריכוזי – אוליגופולי. לא פלא שנזכרנו בתגובתו של המלך פירוס לפני יותר מ-‏2,000 שנה.


סוף דבר

שר האוצר, בנימין נתניהו, הבטיח לשנות את פני המשק על ידי שני מהלכי שינוי ראשיים. הוא אמר שידאג להקטנת גודלו של המשק הציבורי ועל ידי כך יגדל חלקה של הכלכלה הפרטית היותר יעילה ולכן גם יגדל התוצר (המשל על הרזה שנושא את השמן על גבו). הוא גם אמר שיטפח תחרות על ידי שינוי המבנה הריכוזי של המשק – הדרישה שנחליף את הדיסקט. אבל בפועל חוץ מכמה התחלות חשובות, הדיסקט לא ממש הוחלף, והרזה עדין נושא את השמן.

בפרשת רשות הנמלים כל הצדדים יכולים להכריז על ניצחון אבל די ברור שהמציאות תשתנה, אם בכלל, מעט מדי ובעיקר לאט מדי.

קישורים:
ההסתדרות והאוצר הגיעו להסכם על הפרטת הנמלים
''בטווח הקצר והבינוני לא נרגיש את הרפורמה''
גם סלקום מגיבה להורדת דמי הקישוריות: מייקרת תעריפים
נתניהו: הרפורמה בנמלים - החשובה מכל הרפורמות
השר אהוד אולמרט הבטיח קיצוץ של כ- 67% בדמי הקישוריות והסלולריות יצאו מיד למתקפה תקשורתית בטענה שזה יסכן מאד את המשך קיומן. הלחץ השפיע על השר והוא ויתר על גודל הקיצוץ כעת מתבררת המשמעות של ניצחון השר: אנחנו יוצאים מופסדים.

עוד ניצחונות כמו אלו ..........








http://www.faz.co.il/thread?rep=56894
עבודה בעיניים
רמי נוידרפר (יום שלישי, 01/03/2005 שעה 18:45)

זה עובד ככה

אם עד היום שילמתם נגיד 60 אגורות לדקה על שיחה בתוך הרשת שלכם, מעכשיו תשלמו 20% יותר
אם עד עכשיו שילמתם נגיד שקל לדקה על שיחה מרשת אלף לרשת בית, מעכשיו תשלמו רק קצת יותר (זו הרפורמה כביכול)
לעומת זאת על שיחות מטלפון בזק לטלפון סלולרי תשלמו אותו דבר אבל נתחה של בזק יעלה.

בסך הכל חשבון התקשורת שלכם יגדל באופן משמעותי.

באשר לנמלים - תמורת זה שרפורמה לא תקרה בנמלים בעתיד הנראה לעין, יקבלו העובדים תשלומים גדולים למדי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=56923
עבודה בעיניים
תמיר (יום רביעי, 02/03/2005 שעה 10:59)
בתשובה לרמי נוידרפר

זו לא עבודה בעיניים. באופן השקוף ביותר יקלפו לנו את העור שכבה אחרי שכבה, ואנחנו - עדר מטומטם של צרכנים טיפשים, נמשיך להשתמש, לשלם ולקטר.

חרם צרכני הוא הדבר שיעזור, ולא קישקושי ממשלה ימנית שטובת העשיר מול עיניה.

עם קצת מאמץ קל ונוח, אפשר להשתמש פחות בשירות היקר וללמד את מציע השירות פרק בהלכות כדאיות כלכלית.
באיטליה, חברת פסטה כושלת הצילה את עצמה ואף עלתה לגדולה על ידי הפחתת מחיר התוצר. בארץ - נקבעת מכסת שקלים לחודש וכשלא עומדים בה - מעלים את המחיר. אחלה פטנט, ובאישור הממשלה חובבת העשירים.

שינוי אמיתי יבוא רק מלמטה, אבל כנראה שלא די לנו בכך שעד ברכיים אנחנו מבוססים במיץ של הזבל - אנחנו צריכים להריח אותו בגובה האף.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.