ככל שעובר הזמן ככה משתבחת, כמו יין ישן, האמירה החכמה ''מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו''. ואין הנאמר תוחם את המסגרת. זה יכול להיות עם שלם, ציבור שלם, מפלגה או תנועה. הפעם אני מתייחס ליש''ע.

אני יוצא מתוך ההנחה כי רוב המתנחלים הם ציבור שקט, נאמן למדינה, נאמן לאידיאה אשר בשמה לא יהרסו את אשיות המדינה ומוסדותיה. אולי, לחלק מהם, נוח שאת המלאכה ''המלוכלכת'' עושים אחרים, בבחינת ''צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים''.

האבן האחרונה במחרוזת של ''נוער הגבעות'', ''גידולי הפרא'' הפורעים והפוגרומצ'יקים, שפטליורה וחמיילניצקי לא היו מתביישים בפוטנציאל ההרסני שבה, מוסיפה לפעול כבומרנג נגד המתנחלים. זאת לא רק בקרב אלה בציבור הגדול שרוצה לסיים את מסכת שפיכות הדמים על עזה ובנותיה, אלא גם בקרב אנשי דת שתומכים בהם אך מתחילים להשמיע לאט לאט את קולם נגד תופעות הסרבנות, נגד הפגיעה במדינה ובחוקיה. התנכלות לשכנים הפלשתינאים, עקירת מטעים, שימוש בסמלי שואה וכיו''ב לא זו בלבד שפוגעים בדימוי של רוב המתנחלים, אלא מרחיקים אותם נפשית מן הציבור הגדול במדינה.

משום כך מומלץ מאוד שבמסגרת ה''פינוי'', המתנחלים עצמם יפנו את הכוחות ההרסניים שבקרבם. אחרת אלה בסופו של דבר יקומו גם על מטפחיהם.
היריבים יכולים לשבת בשקט על ספסל הצופים. אלה שקוראים לקציני צה''ל משת''פים, בוגדים ומפוצצים צמיגים של קצינים פלשתינאים שבאים להסדיר הפסקת ירי קטיושות, עושים את מלאכת הביזוי והורדת המסכה ושום סיסמה, קליטה ככל שתהיה, לא תצליח לטשטש את הכיעור.