פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הישגי המשק בשנת 2004
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/01/2005 שעה 15:00)


הישגי המשק בשנת 2004


ד''ר דוד סיון




אין עוררין - המשק הישראלי הפתיע השנה לטובה ובגדול. מעטים הכלכלנים שצפו בשנה שעברה שיעור צמיחה כה גבוה ב-‏2004. זה גם הרגע להתנצל בפני שר האוצר בנימין נתניהו שזכה לקיתונות של לעג כשהכריז בנובמבר 2003 שהמיתון נגמר.


לפני כשנה כתבנו כאן שהצמיחה שנרשמה נובעת מהתפתחויות במשקים אחרים ובעיקר בנושאי הי-טק. הוספנו שהחזון של שר האוצר, בנימין נתניהו, ''החלפת הדיסקט'' האמירה על השמן והרזה, ההקטנה בצריכה הציבורית של 0.4% עשו רבות לשיפור האווירה במשק, וביחד עם הערבויות הוסיפו עידוד לצמיחה (צפנת פענח המודרני).

כפי שמראים הנתונים של לוח 1, לא היה לנו הרבה על מה לשמוח. נקודות האור הבודדות היו הצמיחה של המשק (התמ''ג) ושל התוצר העסקי, 1.3% ו-‏1.7% בהתאמה. רוב המדדים האחרים אמרו שיש עוד לפנינו הרבה מה לעשות לשיפור המצב. אבל הסימנים נראו כאילו שלא יקרה הרבה מבחינת המדיניות הכלכלית וחששנו שהתוצאות השנה לא יהיו יותר טובות – מעט מידי אנשים ישפרו את מצבם הכלכלי למרות הצמיחה. אני חושב שהנתונים של השנה מראים שבמידה מסויימת טעינו.

למרות החששות שלנו המשק הגביר את קצב הצמיחה לגבהים שהאפילו על הממוצע של המשקים המפותחים (OECD) להם אנחנו שואפים לדמות. אבל במדד המשמעותי ביותר בהקשר הזה צמיחת התמ''ג לנפש נשארנו מאחוריהם – משמע הפער לרעתנו המשיך לעלות. אבל הצמיחה התחילה להשפיע על ציבורים יותר רחבים: הצריכה השוטפת והצריכה הפרטית לנפש עלו באופן משמעותי. מצד שני הגירעון הכולל במגזר הממשלתי נשאר גדול מידי בגלל ששר האוצר בחר לעודד את המיגזר העסקי והצריכה הפרטית באמצעות הורדה משמעותית של שיעורי המס (יותר במיגזר העסקי). המיגזר העסקי הגיב בצורה מאד חיובית: התוצר העסקי עלה ב-‏6.0% ופריון העבודה בו עליה ב-‏4.5% דבר שמתאים לחזון של שר האוצר על השמן והרזה.

אבל לא הכל ממש וורוד במשק. התלות של המשק בצמיחתם של המשקים האחרים היא גבוהה – היא המנוע העיקרי לצמיחה שלנו. אפילו שר האוצר טען שתחזיות הצמיחה לשנת 2005 מותנות בכך שארה''ב לא תסתבך עם הכלכלה שלה (פרספקטיווה נוספת לצמיחה של 4.2%). אנחנו הרי יודעים שיש להם בעיה כפולה רצינית: גירעון של תקציבי ענק (5% מהתמ''ג) וגירעון דומה במאזן הבינלאומי. זה אומר שישנה סכנה שממדי החוב הלאומי יעלו את תחושת הסיכון של מממניו (סין ויפן למשל). אם זה יקרה הם עשויים להעביר את השקעתם או חלקה לנכסים פיננסיים (אג''ח למשל) בעלי סיכון נמוך יותר (נתניהו או קליין – מי צודק?).

למרות זאת, בולטת אצלנו המגמה של ירידה רצופה בהשקעה בנכסים קבועים (הרחבת פסי היצור, מפעלים חדשים ועוד). הירידה הצטמקה משמעותית השנה אבל עדיין היתה ירידה. וכמו שאמרנו לא פעם: בלי השקעות הצמיחה תישאר תלויה במשקים אחרים והשפעתה על הציבור תהיה יותר חלקית. היא תמשיך להיטיב עם העוסקים בענפים מייצאים יותר מאשר עם הענפים האחרים.

בעיה נוספת שבולטת בנתונים על המשק שפורסמו לאחרונה היא בעיית התעסוקה. לוח 2, מציג אותה בבהירות רבה. למרות שבמהלך 9 החודשים הראשונים של השנה ירד שיעור האבטלה מ-‏10.9% ל-‏10.2% הרי שמספר המובטלים ירד ב-‏15,000 אנשים בלבד. נכון מספר המועסקים עלה ב-‏51,000 אבל את החלק הארי לקחו מצטרפים חדשים שלא היו מובטלים לאחרונה. בעצם הירידה בשיעור האבטלה נגרמה בעיקר מעליה במספר המועסקים ומעט מאד בגלל ירידה במספר המובטלים. למעשה יש בהצגת הירידה בשיעור האבטלה מעין הטעיה. אם נחשוב על השינוי בשנה שלמה הבעיה של המובטלים בולטת עוד יותר. בשנה האחרונה עד סוף ספטמבר 2004 גדל מספר המועסקים ב-‏84,000 איש אבל במקומות העבודה האלו התמקמו 72,000 עובדים שלא באו מחיק האבטלה. אלו עובדים שרק הצטרפו לכוח העבודה במהלך השנה האחרונה.

בנושא האבטלה צריך להדגיש עוד נתון, שאיננו מוצג בטבלה, שאומר שהאבטלה הקשה של 27 שבועות ויותר (חצי שנה ויותר) הוא מספר שעולה בשנים האחרונות בהתמדה. ברבעון השני של 2004 היו 115,300 מובטלים כאלו, וברבעון המקביל לו ב-‏2003 היו 108,500 מובטלים שייכים לקטגוריה הזאת.



המשק צומח, במיוחד המיגזר העסקי, וגדל וזה מקדם את החזון של שר האוצר שמיגזר הפרטי צריך להשמין. אבל הוא כנראה מתרחב על העליה בפריון וללא צמיחה משמעותית בהשקעות. תהליך צמיחה כזה עשוי להיעצר אם לא יבואו ההשקעות. זה בנתיים לא קורה למרות שהריבית כבר ירדה בצורה משמעותית והירידה בשיעורי המיסוי למיגזר העסקי הקלה באופן משמעותי. הצד היותר עצוב בתהליך הצמיחה של המשק הוא מספר המובטלים שלא יורד ובמיוחד של אלו שכבר מובטלים חצי שנה ויותר. הצמיחה שהיתה השנה כמעט שלא הקלה את מצב המובטלים.

אי צמיחה בהשקעות בנכסים קבועים ומצב התעסוקה הן שתי סיבות לחשש שהעליה בצריכה הפרטית היא בעצם תגובה נקודתית לירידה בשיעורי המס וכאשר זו תיעצר תיגמר החגיגה והצריכה הפרטית, שמניעה את הצמיחה במיגזר העסקי, והיא תידעך.



אני מסיים, באותה רוח שסיימתי את המאמר לפני כשנה, בתקווה ששר האוצר, בנימין נתניהו, יתפנה להמשיך בהגשמת חזונו, כדי שהאופטימיות תתפתח לצמיחה אנדוגנית – על בסיס מקומי. ששוב יחל תהליך של צמיחה בהשקעות והתהליך של צמיחה בתעסוקה יאסוף גם את המובטלים ואחרים שעדין לא משתתפים בכוח העבודה. רק כך נוכל להתקרב לרמות ההשתתפות בכוח העבודה בארצות המתפתחות ולכן לרמת החיים ממנה נהנים אזרחיהן.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  אולי תוכל לפרט  (שי) (2 תגובות בפתיל)
  ''סליחה שהצלחתי''  (יודע דבר) (2 תגובות בפתיל)
  הירידה בהשקעות  (בני) (2 תגובות בפתיל)
  תגובה לפרסום הכתבה  (peree) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי