פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הישגי המשק בשנת 2004
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/01/2005 שעה 15:00)


הישגי המשק בשנת 2004


ד''ר דוד סיון




אין עוררין - המשק הישראלי הפתיע השנה לטובה ובגדול. מעטים הכלכלנים שצפו בשנה שעברה שיעור צמיחה כה גבוה ב-‏2004. זה גם הרגע להתנצל בפני שר האוצר בנימין נתניהו שזכה לקיתונות של לעג כשהכריז בנובמבר 2003 שהמיתון נגמר.


לפני כשנה כתבנו כאן שהצמיחה שנרשמה נובעת מהתפתחויות במשקים אחרים ובעיקר בנושאי הי-טק. הוספנו שהחזון של שר האוצר, בנימין נתניהו, ''החלפת הדיסקט'' האמירה על השמן והרזה, ההקטנה בצריכה הציבורית של 0.4% עשו רבות לשיפור האווירה במשק, וביחד עם הערבויות הוסיפו עידוד לצמיחה (צפנת פענח המודרני).

כפי שמראים הנתונים של לוח 1, לא היה לנו הרבה על מה לשמוח. נקודות האור הבודדות היו הצמיחה של המשק (התמ''ג) ושל התוצר העסקי, 1.3% ו-‏1.7% בהתאמה. רוב המדדים האחרים אמרו שיש עוד לפנינו הרבה מה לעשות לשיפור המצב. אבל הסימנים נראו כאילו שלא יקרה הרבה מבחינת המדיניות הכלכלית וחששנו שהתוצאות השנה לא יהיו יותר טובות – מעט מידי אנשים ישפרו את מצבם הכלכלי למרות הצמיחה. אני חושב שהנתונים של השנה מראים שבמידה מסויימת טעינו.

למרות החששות שלנו המשק הגביר את קצב הצמיחה לגבהים שהאפילו על הממוצע של המשקים המפותחים (OECD) להם אנחנו שואפים לדמות. אבל במדד המשמעותי ביותר בהקשר הזה צמיחת התמ''ג לנפש נשארנו מאחוריהם – משמע הפער לרעתנו המשיך לעלות. אבל הצמיחה התחילה להשפיע על ציבורים יותר רחבים: הצריכה השוטפת והצריכה הפרטית לנפש עלו באופן משמעותי. מצד שני הגירעון הכולל במגזר הממשלתי נשאר גדול מידי בגלל ששר האוצר בחר לעודד את המיגזר העסקי והצריכה הפרטית באמצעות הורדה משמעותית של שיעורי המס (יותר במיגזר העסקי). המיגזר העסקי הגיב בצורה מאד חיובית: התוצר העסקי עלה ב-‏6.0% ופריון העבודה בו עליה ב-‏4.5% דבר שמתאים לחזון של שר האוצר על השמן והרזה.

אבל לא הכל ממש וורוד במשק. התלות של המשק בצמיחתם של המשקים האחרים היא גבוהה – היא המנוע העיקרי לצמיחה שלנו. אפילו שר האוצר טען שתחזיות הצמיחה לשנת 2005 מותנות בכך שארה''ב לא תסתבך עם הכלכלה שלה (פרספקטיווה נוספת לצמיחה של 4.2%). אנחנו הרי יודעים שיש להם בעיה כפולה רצינית: גירעון של תקציבי ענק (5% מהתמ''ג) וגירעון דומה במאזן הבינלאומי. זה אומר שישנה סכנה שממדי החוב הלאומי יעלו את תחושת הסיכון של מממניו (סין ויפן למשל). אם זה יקרה הם עשויים להעביר את השקעתם או חלקה לנכסים פיננסיים (אג''ח למשל) בעלי סיכון נמוך יותר (נתניהו או קליין – מי צודק?).

למרות זאת, בולטת אצלנו המגמה של ירידה רצופה בהשקעה בנכסים קבועים (הרחבת פסי היצור, מפעלים חדשים ועוד). הירידה הצטמקה משמעותית השנה אבל עדיין היתה ירידה. וכמו שאמרנו לא פעם: בלי השקעות הצמיחה תישאר תלויה במשקים אחרים והשפעתה על הציבור תהיה יותר חלקית. היא תמשיך להיטיב עם העוסקים בענפים מייצאים יותר מאשר עם הענפים האחרים.

בעיה נוספת שבולטת בנתונים על המשק שפורסמו לאחרונה היא בעיית התעסוקה. לוח 2, מציג אותה בבהירות רבה. למרות שבמהלך 9 החודשים הראשונים של השנה ירד שיעור האבטלה מ-‏10.9% ל-‏10.2% הרי שמספר המובטלים ירד ב-‏15,000 אנשים בלבד. נכון מספר המועסקים עלה ב-‏51,000 אבל את החלק הארי לקחו מצטרפים חדשים שלא היו מובטלים לאחרונה. בעצם הירידה בשיעור האבטלה נגרמה בעיקר מעליה במספר המועסקים ומעט מאד בגלל ירידה במספר המובטלים. למעשה יש בהצגת הירידה בשיעור האבטלה מעין הטעיה. אם נחשוב על השינוי בשנה שלמה הבעיה של המובטלים בולטת עוד יותר. בשנה האחרונה עד סוף ספטמבר 2004 גדל מספר המועסקים ב-‏84,000 איש אבל במקומות העבודה האלו התמקמו 72,000 עובדים שלא באו מחיק האבטלה. אלו עובדים שרק הצטרפו לכוח העבודה במהלך השנה האחרונה.

בנושא האבטלה צריך להדגיש עוד נתון, שאיננו מוצג בטבלה, שאומר שהאבטלה הקשה של 27 שבועות ויותר (חצי שנה ויותר) הוא מספר שעולה בשנים האחרונות בהתמדה. ברבעון השני של 2004 היו 115,300 מובטלים כאלו, וברבעון המקביל לו ב-‏2003 היו 108,500 מובטלים שייכים לקטגוריה הזאת.



המשק צומח, במיוחד המיגזר העסקי, וגדל וזה מקדם את החזון של שר האוצר שמיגזר הפרטי צריך להשמין. אבל הוא כנראה מתרחב על העליה בפריון וללא צמיחה משמעותית בהשקעות. תהליך צמיחה כזה עשוי להיעצר אם לא יבואו ההשקעות. זה בנתיים לא קורה למרות שהריבית כבר ירדה בצורה משמעותית והירידה בשיעורי המיסוי למיגזר העסקי הקלה באופן משמעותי. הצד היותר עצוב בתהליך הצמיחה של המשק הוא מספר המובטלים שלא יורד ובמיוחד של אלו שכבר מובטלים חצי שנה ויותר. הצמיחה שהיתה השנה כמעט שלא הקלה את מצב המובטלים.

אי צמיחה בהשקעות בנכסים קבועים ומצב התעסוקה הן שתי סיבות לחשש שהעליה בצריכה הפרטית היא בעצם תגובה נקודתית לירידה בשיעורי המס וכאשר זו תיעצר תיגמר החגיגה והצריכה הפרטית, שמניעה את הצמיחה במיגזר העסקי, והיא תידעך.



אני מסיים, באותה רוח שסיימתי את המאמר לפני כשנה, בתקווה ששר האוצר, בנימין נתניהו, יתפנה להמשיך בהגשמת חזונו, כדי שהאופטימיות תתפתח לצמיחה אנדוגנית – על בסיס מקומי. ששוב יחל תהליך של צמיחה בהשקעות והתהליך של צמיחה בתעסוקה יאסוף גם את המובטלים ואחרים שעדין לא משתתפים בכוח העבודה. רק כך נוכל להתקרב לרמות ההשתתפות בכוח העבודה בארצות המתפתחות ולכן לרמת החיים ממנה נהנים אזרחיהן.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אולי תוכל לפרט
שי (יום שלישי, 04/01/2005 שעה 16:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מקורות הנתונים עליהן מתבסס הניתוח שלך ?
במיוחד לגבי השקעות בנכסים קבועים ותעסוקה.
האם מדובר על נרשמים בלשכות התעסוקה? איך מודדים תל''ג?
איך מודדים תל''ג לנפש? מה מספר הנפשות? זה נתון ליום מסוים?
_new_ הוספת תגובה



מקורות הנתונים
דוד סיון (יום שלישי, 04/01/2005 שעה 18:09)
בתשובה לשי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם הקישורים שבסוף הלוחות. אם תעבור על הקישורים כולם
תוכל להבין באופן בסיסי את הנתונים. בלוח הראשון הנתונים מבוססים על שתי הודעות לעיתונות (אחת בסוף 2003 והשניה ב-‏29.12.2004) של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. במקרה שתצטרך הגדרות יותר מדוייקות ומפורטות תמצא גם מספרי טלפונים שבאמצעותם תוכל למצוא תשובות למרבית שאלותיך. יש גם קישור להשוואה עם הארצות המפותחות ולנתוני הלוח השני.
_new_ הוספת תגובה



''סליחה שהצלחתי''
יודע דבר (יום שלישי, 04/01/2005 שעה 16:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כך אתה מצפה שנתניה יאמר?

הנתונים שהבאת אינם מלמדים על משהו חדש. כשמצליחים, אנחנו ''מאשימים'' את האחרים. ''כשנחשלים'', אנחנו מאשימים את עצמנו. זה תמיד היה כך ותמיד יהיה.

לכאורה לפי שיטתך גם המפולת בכלכלה לא היתה בגלל שוחט, או ברק או נתניהו או שרון, כי הרי אנחנו יודעים שהיא היתה בשל המשבר הבינ''ל וסיבותיו וקצת גם בגלל האינתיפאדה. ומכאן שגם כעת, ההתאוששות הקלה, אינה בגלל שרון או ביבי, אלא בגלל שההיי טק חזר להיות מה שהוא תמיד היה.

אבל זה לא מספיק. כי גם בנפילה וגם בהתאוששות, שר אוצר וראש ממשלה יכולם לנהוג נכון או להיפך. במפולת אפשר להאיצה או למתנה, ובהתאוששות אפשר להרחיבה או לפספסה. ומכאן שישנה חשיבות בכל מצב ובכל מקרה למדיניות האוצר, שצריכה לנהוג לפי המצב, התחזיות והאינטרסים שאנחנו מציבים לעצמנו.

לא משנה רק מצב הרכב והמנוע שאינו תלוי בנהג, אלא גם אופן הנהיגה והתאמתה לחוקי הכביש ויכולות הרכב. ובזה נמדד גם שר אוצר - האופן בו הוא מנווט את תקציב המדינה, חלוקת ההשקעות, פיזור הסיכונים וניצול ההזדמנויות.

מעבר לכך לגבי התלות בשווקים חיצוניים. אין מדינה היום שאינה תלויה בשווקים חיצוניים. אפילו סעודיה עם יצוא ועתודות נפט, תלויה הרבה בשוק העולמי. שבדיה, ארה''ב, בריטניה ופינלנד מייבאות ומייצאות סחורות חיוניות שבלעדיהן גם השוק שלהן היה נופל. התלות ההדדית של מדינה אחת במישניה הוא דבר ידוע, והחוכמה היא למכור יותר מאשר לקנות. ההיי טק הישראלי משפר במעט את המאזן הבעייתי שלנו. וצריך ללכת לכיוונים בהם אנחנו יכולים למכור יותר מייצור עצמי - היי טק, טכנולוגיה גבוהה, ידע.

בעניין מספר המובטלים והמועסקים החדשים אתה מעט מנציך את ההישג של שיפור בתעסוקה של כחצי אחוז. העובדה שמרבית המועסקים באו ממגזר שעד כה לא עבד כלל אינו בא להנמיך מההישג.
מי החל לעבוד ולא עבד כלל לפני כן?
משוחררי צבא? אז בכמה מדובר בשנה?
נשים שמעולם לא עבדו? אז כמה נשים כאלה החלו דווקא השנה לעבוד?
אני חושב שצריך נתונים נוספים כדי ללמוד את הנתון הזה טוב יותר.

אתה בהחלט צודק שהמדינה צריכה לתמוך בהשקעות בפעילות המשקית, אולי ע''י חקיקה מיוחדת. אולי זו הסיבה שנתניהו לא פגע בעשירונים העליונים, כי לא רצה להבריח את ההון לחו''ל. כמובן שעכשיו נתניהו צריך לבדוק את הדרך הטובה ביותר לשכנע אותם להשקיע בפיתוח, התרחבות עיסקית וצמיחה, ובמקביל לסייע לעשירונים הנמוכים באופן שיעמידם על הרגליים וישלבם מחדש בשוק העבודה.

מעבר לכך חסר לי נתון שיכול להצביע גם הוא על הכיוון אליו נעה הכלכלה הישראלית והוא התל''ג/תל''ג לנפש. אני מחכה שמכון לסטטיסטיקה כבר יפרסם את הנתון הזה, כי המשמעות שלו, תיתן לנו עוד רכיב חשוב להעריך נכון את מצבה הכלכלי של ישראל.
_new_ הוספת תגובה



ד''ר סיוון חזק בכלכלה
אפריימק'ה (שבת, 08/01/2005 שעה 9:58)
בתשובה ליודע דבר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ויש לו דווקא כמה אמירות טובות בעניין. יחד עם זאת זה נכון שהוא לא כלל את כל הנתונים הרלוונטיים לפענוח שנת 2004 כי נדמה לי שחלק מהם טרם עובדו ופורסמו.
_new_ הוספת תגובה



הירידה בהשקעות
בני (שבת, 08/01/2005 שעה 11:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אין הירידה בהשקעות תוצאה של התבססות גוברת והולכת של המשק על קניין רוחני? לפי מיטב הבנתי, התעשייה החדשה אינה זקוקה להשקעות נרחבות בציוד קבוע. כל שחברת תוכנה זקוקה לו הינם מספר מחשבים וחיבור לרשת.
_new_ הוספת תגובה



הירידה בהשקעות
דוד סיון (שבת, 08/01/2005 שעה 14:44)
בתשובה לבני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קניין רוחני גם הוא נכס ו-או אמצעי ייצור שראוי
להשקיע בו. יתכן מאד שהמשמעות היא לאפשר לבעליו
חיבור יותר מתוחכם ויקר לרשת (תשתית תקשורת). גם
מספר מחשבים, מקום עבודה וכו' עולים בהשקעה של לא
מעט כסף. קניין רוחני לא מייצר רק תוכנה אלא גם
חומרה, אמצעי ייצור חדשים וכלי עבודה ובשביל זה
יש צורך במקום, מיכון וכלי עבודה

אבל בזה לא תם הסיפור - הוא יצטרך, שירותי רפואה,
מזון בידור ועוד. כך שעם התרחבות האוכלוסיה המפעלים
שלהם יצטרכו להתרחב וחוזר חלילה.

גם התקדמות טכנולוגית תדרוש התחדשות והשקעות.
_new_ הוספת תגובה



תגובה לפרסום הכתבה
peree (יום ראשון, 14/08/2005 שעה 20:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה גם אתה מקבל שוחד מביבי עבור הכתבה???
או שלא ירדת לראות את שיעור הצמיחה בדרום????
או שאתה מסתמך על פירסומי עיתונים או לשכות סטטיסטיקה שמביאות 20 משפחות מכפר שמריהו ?

שם לב בדברך!

המדינה קורסת!
_new_ הוספת תגובה



ממי אתה מקבל שוחד?
דוד סיון (יום שני, 15/08/2005 שעה 6:31)
בתשובה לperee
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי