פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2486

הניתוח הצליח – החולה ימות
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום חמישי, 28/10/2004 שעה 7:21)


הניתוח הצליח – החולה ימות

אריה פרלמן


1. רוב חסר-תקדים בקטנותו

כולם מהללים ומשבחים את הרוב ה''גדול'' שהשיג שרון בהצבעה על ''תכנית'' ההתנתקות: 67 תומכים. לכאורה רוב מוצק... כ-‏60% מהכנסת.

אך זוהי אשליה אופטית.

כאשר מנהיג מהשמאל מבצע מדיניות שמאלנית – מתייצב מולו כל מחנה הימין בשיא עוצמתו – ומנהיג השמאל יכול להשיג רוב זעום (ר' ערך 61 מול 59 בהסכם אוסלו ב') – או מיעוט עלוב (ר' ערך 79 ח''כים בעד הקדמת הבחירות בסוף ימי ברק).

אך כאשר מנהיג מהימין מבצע מדיניות שמאלנית – הוא אמור – להלכה – להשיג כמעט 120 קולות. כיוון שהשמאל תמיד יתמוך במדיניות השמאל – ואילו הימין אמור ללכת מאונס ובלית-ברירה עם מנהיג הימין – כי ''אין מה לעשות''.

וכך אכן היה כאשר מנחם בגין הלך לחוזה השלום עם מצרים: הוא השיג תמיכה של למעלה ממאה ח''כים.

אך כפי שבדיחה מצחיקה מאוד בפעם הראשונה; משעשעת קמעא בפעם השניה; ומעוררת נחרות בוז בפעם השלישית – כך השיטה הולכת ומידרדרת.

בפעם השניה ניסה להשתמש בשיטה בנימין נתניהו: באוקטובר 1998 הוא העביר בסיוע השמאל את הסכם וואי בכנסת – ברוב של 75 ח''כים. רוב חביב למדי... אבל כבר רחוק מאוד מהרוב של בגין.

וזמן קצר לאחר מכן הוא נגרר לבחירות – ונפל.

והנה שרון מנסה אותה השיטה – אך הפעם משיג רוב של 67 ח''כים בלבד – כאשר רוב מחנה הימין מתנגד – ולמעשה הוא מדדה על קביים שמאליים.

והוא יגרר למשאל עם – או יותר סביר לבחירות – ויפול.

2. זומביבי (חי או מת) מהלך שוב

שוב מתנפלים על נתניהו מכל הכיוונים. כל זב חוטם ומצורע מתחרים ביניהם מי יזעק חזק יותר את זעקת הקוזאק המרומה: ''הנה 'מר בנימין נתניהו' שב אל דמותו כ'ביבי' הישן''...

ממש זוועה.

אז הריני להודיע לכל מאן דבעי: ביבי הוא פוליטיקאי – אללי! טוב שגיליתם זאת עכשיו, בחיי, וכעת אוכל להעביר בנחת את לילותי...

הוא נמצא במצב פוליטי ואידיאולוגי לא פשוט. קל מאוד לסנוט בו (ויש בכך צדק רב) – אך קשה – הרבה יותר קשה להיות במקומו.

איך אמר דוד לוי פעם? ''מעשיו ירחיקוהו – ומעשיו יקרבוהו''.

3. גיבור ואציל

עוזי לנדאו הוא הלפיד ההולך לפני היוסף, הוא יוסף הצדיק המקדים את בוא הלפיד; הוא עוף הפרס שמתעלה מעל מישורי השרון.

הוא חרת את מצפונו על דגלו, הניף את עקרונותיו על חזהו – ושם את גורלו הפוליטי בכף ידו – וקפץ אל מימי האופוזיציה הצוננים.

איש ישר, הגון ואמיץ – אציל אמיתי.

אלא שהפעם – כך אני מקווה – לא ידובר במהדורה נוספת של בני בגין: לנדאו הוכיח יכולת אירגון, מאבק והנהגה במשאל המתפקדים בליכוד – ויומו כאחד ממנהיגי הליכוד הבכירים – ואולי הבכיר שבהם – עוד בוא יבוא.

נכון.... הוא לא איש הקנאי לארץ-ישראל השלמה כמו יצחק שמיר למשל. ועל כך עוד יגיע הזמן לדון.

אבל הוא טוב ליהודים. יותר טוב אפילו.... מביבי.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.