''השבועון הכלכלי הבריטי ... ''אקונומיסט'' מצנן מעט את האופטימיות בנוגע לישראל. בגיליון האחרון, שפורסם השבוע, מגלה ה''אקונומיסט'' כי המשק הישראלי צומח כעת בפועל רק ב-3% תוצר בלבד,....''.
“In its autumn assessment of the state of the world economy, the IMF reckons that the global economy will grow this year by 5%, as high as its [not] been in nearly three decades”.
תרגום חופשי: בהערכת הסתיו על מצב הכלכלה העולמית, קרן המטבע הבינלאומית חישבה שהכלכלה הגלובלית תצמח ב-5% השנה, כמו שלא היה קרוב לשלושה עשורים.
המאמר ב
גלובס מפנה את תשומת ליבנו לתחזית של השבועון הבריטי, תחזית החולקת על התחזית של משרד האוצר ובנק ישראל – צמיחה של 3.8% בשנה הנוכחית. כאילו שזה לא מספיק מוצגת לנו תחזית של הצמיחה השנה ב''משקים מתעוררים'' שמאד מרשימה – ישראל, נכתב שם, עוברת רק את דרום אפריקה. כמובן שנוצרת תחושת אכזבה במיוחד כאשר נזכרתי ששמעתי בחדשות על עליה במספר המובטלים.
לכן יצאתי לחפש את המאמר המקורי של האקונומיסט באינטרנט כדי להיות בטוח שאין כאן טעות. החיפוש שלי העלה את התחזית של קרן המטבע הבינלאומית (
World Economic Outlook), המתעדכנת פעמיים בשנה. מה שגיליתי שהתחזיות לגבי אזורים שונים וארצות רבות הן מאד אופטימיות ומזכירות את אלו של השבועון הבריטי לגבי ארצות אחרות. אבל התחזית של הקרן לגבי ישראל, 3.6%, יותר אופטימית מזו של ה''אקונומיסט'' וכמובן שלא שונה באופן מהותי מהתחזית של האוצר.
לכאורה אין סתירות ואפשר לנוח על זרי הדפנה שפרשה עבורנו התחזית של קרן המטבע הבינלאומית (קרן). אלא שאז נזכרתי בחלק אחר של המציאות הכלכלית שהעסיק רבים במהלך שנה האחרונה – עליה משמעותית, תוך תנודות חדות, של מחירי הנפט הגולמי בעולם. פתאום הסתדר לי הקשר לשנת 1973 שנרמז בציטוט על תחזית הקרן. שנת 1973 היתה הפעם הראשונה בה הפעיל אופ''ק את כוחו.
עוד לפני שהמאמר בגלובס סיפר לנו על ההערכה שהצמיחה אצלנו נחלשת ראיתי סימנים שזה קורה. היו הודעות ומאמרים על ירידה בקצב הצמיחה של המשק האמריקאי. מאחר וברור לי שהצמיחה של המשק האמריקאי היא מנוע חשוב לצמיחה אצלנו נדלקה אצלי תשומת הלב. אחר כך החלו להגיע נתונים, מהלמ''ס, שיש התמתנות בצמיחה של כל מיני משתנים שמניעים את צמיחת התמ''ג. גם החישוב של מדד מלניק הראה ירידה ומאחר שבנק ישראל לא יכול לפרסם את המדד המשולב, הערכתי שהתחזית של האקונומיסט סבירה (
העיצומים שנוקטים עובדי בנק ישראל מעכבים את פרסום המדד המשולב לאוגוסט). בשלב הזה הערכתי שעלי לבחון היטב, לא רק את הצמיחה בארה''ב, ובעולם, אלא גם את התנהגות שוק הנפט הגולמי כדי להבין את תהליכי הצמיחה במשק שלנו.
כאמור תחזיות הצמיחה הכלכלית של הקרן, שינו את התמונה שהתחלתי לגבש. המסמך של הקרן הבהיר היטב שהצמיחה הכלכלית היא תופעה רחבה שיש לה ביטוי במקומות רבים ושונים, חלקם אולי לא צפויים.
לוח 1: שיעורי צמיחה חזויים של התמ''ג הריאלי| | 2004 | 2005 |
|---|
| הכלכלה העולמית | 5.0% | 4.3% |
| ארה''ב | 4.3% | 3.5% |
| גוש האירו | 2.2% | 2.2% |
| יפן | 4.4% | 2.3% |
| מדינות בריה''מ לשעבר | 8.0% | 6.6% |
| רוסיה | 7.3% | 6.6% |
| שווקים מתעוררים וארצות מתפתחות | 6.6% | 5.9% |
| ארגנטינה | 7.0% | 4.0% |
| ישראל | 3.6% | 3.5% |
| אירלנד | 4.7% | 5.0% |
| ניו זילנד | 4.2% | 2.0% |
| סין | 9.0% | 7.5% |
| הודו | 6.4% | 6.7% |
מקור: נספח סטטיסטי (Statiatical Appendix),
עמודים 199 - 207.ב
לוח 1 מוצגים נתוני צמיחה נבחרים של התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) הריאלי על פי התחזית של הקרן. למרות שאינני מציג את כל הנתונים הרי שבהחלט ניתן לראות תמונה אופטימית לשנתיים הקרובות: שיעורי צמיחה מעל 4 ו-5 אחוזים הם תופעה די רחבה. אפילו ארגנטינה שהמשבר החמור שהתרחש בה – התכווצות חדה המשק במשל כארבע שנים - הפך אצלנו לדוגמה של מצב כלכלי שלילי. ובכן בהמשך לצמיחה של 8.8% שנרשמה שם בשנת 2003 התחזית של הקרן מדברת על צמיחה גבוהה מהממוצע העולמי. אפשר גם להגיד שהתחזית של צמיחת המשק הישראלי (תמ''ג) יותר חיובית (ואופטימית) מזו שהציג הגלובס שצוטט בפתיחת המאמר.
לוח 2, מציג נתוני תחזית נבחרים על צמיחת התמ''ג לנפש. גם אלו מציגים תמונה חיובית – צמיחת רמת החיים בקצב לא קטן ויציב יחסית. גם כאן, כמו בנתוני
לוח 1, התחזית לגבי המשקים המתעוררים והארצות מתפתחות (146 ארצות לפי הגדרות הקרן) היא חיובית ביותר. רמת החיים שם צפויה לצמוח מהר יותר מאשר בארצות המפותחות. זאת מגמה שאת תמשך לאורך זמן תסגור פערים מיותרים.
לוח 2: שיעורי צמיחה של התמ''ג לנפש| | 2004 | 2005 |
|---|
| כלכלות מפותחות (כולל ישראל | 3.1% | 2.4% |
| ארה''ב | 3.3% | 2.5% |
| יפן | 4.3% | 2.3% |
| שווקים מתעוררים וארצות מתפתחות | 5.3% | 4.6% |
| אפריקה | 2.3% | 3.3% |
| מתפתחות באסיה | 6.4% | 5.7% |
| מזרח תיכון (ללא ישראל) | 3.0% | 2.7% |
מקור: נספח סטטיסטי (Statiatical Appendix),
עמודים 199 - 204.הפרק הראשון של מסמך הקרן מוסיף כי בין הגורמים החשובים לצמיחה ברחבי העולם אפשר למצוא את העליה ברווחיות העסקים, אמון ובטחון שהמצב הנוח (יחסית) ימשך. מנגד עומדת העובדה, הבולטת מאד בשני הלוחות, שהיא ירידת המדרגה בשיעורי הצמיחה. גורם עיקרי לתופעה הזאת היא העליה החדה במחירי הנפט הגולמי (כ-30% גבוה יותר ממחירי שנת 2003).
ההתנהגות של מחירי הנפט נובעת משני תהליכים שמזינים זה את זה. הראשון הוא צמיחת הביקושים בקצב מהיר שהארצות המפיקות מתקשות לספק לפחות בטווח הקצר. התפוקה העולמית, הצומחת, נעה בימים אלו סביב 82 מיליון חביות בים (
Pumping up the oil price). הצמיחה הזאת נובעת מהצמיחה המואצת של צריכת האנרגיה במשקים המתעוררים (בעיקר סין והודו אך לא רק), שבתורה מניעה את הגידול בייצור התעשייתי וצמיחת התמ''ג. מצד שני בארצות אופ''ק, שמייצרות כשליש מהביקוש, תשתית מתקני ההפקה מיושנת ולא מתחדשת בקצב מספק, אפילו כדי לשמור על רמת יעילות הייצור, שלא לדבר על גידול משמעותי בכמויות המופקות בפועל. למרות ההצהרות מדינות אלו לא יכולות להגביר את ההפקה באופן משמעותי, לפחות לא בטווח הקצר.
על פי הידוע, עודף ההיצע הגלובלי עומד על כ-1% שזה 0.82 מיליון חביות ביום (
Oil Prices Charge Toward $50 a Barrel) ולכן כל הפרעה אפילו ברמה היומית מעוררת שינויים חדים במחירי הנפט הגולמי. גם בהקשר הזה חלקן של ארצות אופ''ק בולט. בין ההפרעות הבולטות יש לציין:
- פיגועי טרור בעיראק ובניגריה חוזרים ונשנים (Pumping up the oil price).
- בעיות עם ''תזרים המזומנים'' של יוקוס, החברה שמפיקה כמחצית הכמות היומית ברוסיה.
- רמות ייצור נמוכות מהרגיל בוונצואלה (נספח 1.1, פרק 1).
- הצטברות הר דולרים בידי מספר מועט של חברות אופ''ק שלא מנוצל להשקעות (OPEC’s liquidity trap).
התקלות השונות פגעו, כמובן, ברמת המלאים בארצות אירופה, ארה''ב ואחרות המייבאות נפט ולכן ברגישות של המשקים הללו לשינויים קטנים באספקה. טרור בעיראק שהיא מפיקה קטנה יחסית (מפיקה כחמישית מהתפוקה היומית של סעודיה) יכול לקצץ באופן משמעותי בעודף ההיצע. כך גם המקרה של הטרור בניגריה יכול ליצור הפרעות באספקה השוטפת. אבל כאשר כוללים בחשבון את רוסיה הפרעות באספקה או אפילו מחשבות על הפרעות הן הרבה יותר משמעותיות. הסיבה היא היקפי היצור הגדולים. מסתבר שרוסיה מתחרה עם סעודיה (שמייצרת 11 מיליון חביות ליום) על התואר היצרן הגדול בעולם (
The $300 billion bonanza).
התקלות הללו ביחד עם ההוריקנים בפלורידה ובמפרץ מקסיקו הצליחו בחודשים האחרונים לצמק את עודף ההיצע לרמה אפסית לא מעט פעמים. כל פעם שהיתה הפרעה כזאת, או שהיה חשש להפרעה כזאת, קפצו המחירים בצורה משמעותית בתוך יום ואפילו שעות. ברור שהקפיצות במחירים, והרמה הגבוהה יחסית שנשמרת לאורך השנה, השפיעו על הרווחיות של המשתמשים ועל בטחון הצרכנים שחושבים על החורף המתקרב. מצד אחד נפגעו הכדאיות והמוטיבציה להשקיע בפיתוח עסקי ומצד שני נפגע בטחון הצרכנים והיקפי הצריכה שלהם.
לכן בעולם המערבי יש התכווצות מסוימת בשיעורי הצמיחה השנה לעומת תחזיות קודמות, שלא העריכו שהקשיים בשוק הנפט ימשכו. לעומת זאת במזרח הרחוק ובדרום מזרח אסיה הצמיחה נמשכת ועמה הגידול בצריכת נפט גולמי. הצמיחה הזאת מניעה ייצור תעשייתי של מוצרי צריכה גם עבור הגידול בצריכה במערב.
בארצות המערב גם למדו עם השנים לנצל את תשומות האנרגיה ביתר יעילות. ביחד עם זאת משקלה של התעשייה הכבדה ושל תעשיית מוצרי הצריכה הלך והצטמק כאשר במקביל הלך וצמח מגזר השירותים. משום כך ירדה ההשפעה של התנהגות המחירים בשוק הנפט הגולמי. צריך גם לזכור שבמחירים של היום מחיר החבית עדיין נמוך ב-30 דולרים מהרמה שהיתה בשנת 1981, לאחר המהפכה באיראן (
Oil Prices Charge Toward $50 a Barrel).
כדי ללמוד משהו על השפעת התנהגות מחירי הנפט על שיעורי הצמיחה של התמ''ג נעשה שימוש בתחשיב שהוצג במסמך של הקרן (נספח 1.1,
פרק 1). רמת מחירי הנפט שבלטה בחדשות והגיעה ליותר מ-50 דולר לחבית בימים האחרונים, היא זו המתקראת מערב-טקסס. רמות המחירים של סוגי נפט אחרים נמוכות באופן משמעותי. לצורך התחשיב הקרן השתמשה במחירי שלושה סוגי נפט שונים (מערב-טקסס, ברנט ודובאי). באמצע ספטמבר 2004 רמת המחירים הממוצעת היא כ-37% דולרים שזה כ-8 דולרים, כ-30%, יותר מהמחיר הממוצע של שנת 2003.
אם רמה זו תישאר ללא שינוי, היא תגרום לירידה בשיעור הצמיחה של הכלכלה העולמית בערך של 0.5% בשנה שאחר כך (2005). אם כך מסתבר שההשפעה של המשבר הנוכחי, אם הוא לא יחריף, היא ממש מתונה ביחס למשברים קודמים מאז שנת 1973. כמובן ששינוי יותר חד ברמת המחירים ישפיע לרעה על הצמיחה בצורה משמעותית יותר.
על פי מסמך הקרן (נספח 1.1,
פרק 1, עמוד 61) רזרבות הנפט הגולמי הידועות הן מספיק גבוהות (שופעות = Plentiful). מכאן שברמת המחירים הנוכחית אפשר לצפות להתרחבות הייצור בתוך מספר שנים – הבעיות שתיארנו נובעות מאי-התאמות של הטווח הקצר.
הביקושים לנפט גולמי גדלים בקצב גדול מזה של ההיצע (אספקה) ולכן רמות המחירים עולות באופן משמעותי שמשפיע על שיעורי הצמיחה. המסר הזה לא ממש נקלט על ידי היצרנים (לא השקיעו מספיק בחידוש ובפיתוח כושר ייצור). אי-ודאות באשר להתפתחות הפוליטית-מדינית במזרח התיכון, רוסיה, וונצואלה, עיראק וניגריה, וחבלות במתקני היצור כמו גם תקלות אקלימיות (3 הוריקנים תוך זמן קצר) פוגעים באפשרות שהשוק יירגע בטווח הקצר – שנה שנתיים.
מצד שני, רמות המחירים כעת והעובדה שיש שפע רזרבות ידועות של נפט אפשר לצפות לחזרה ליציבות מחירים. יש מקום לקידוחים נוספים והרחבת כושר הייצור, כך שהשפעת טרור ואירועים מקומיים אחרים תתמתן בהרבה. לכן אפשר גם לצפות שרמת מחירי הנפט הגולמי תרד לבסוף והשפעתה השלילית על שיעורי הצמיחה תתמתן גם היא.
על צמיחה ונפט
