פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2418

מיתוס האלימות הגברית
גיל רונן (יום ראשון, 19/09/2004 שעה 16:00)


מיתוס האלימות הגברית


גיל רונן




חודש אוקטובר, המוקדש במחוזותינו למאבק באלימות במשפחה, מתקרב. עוד מעט נראה שוב את הכרזות עם האגרוף הגברי הקמוץ, והכיתוב ''אסור לו להכאיב לך''. זה הזמן לומר כמה דברים על אלימות, על גברים ועל נשים.

זה נכון: אנו, הגברים, בדרך כלל יותר חזקים מהנשים, פיזית. אנחנו גם יותר אגרסיביים, בהכללה, לפחות אם מדובר באגרסיביות פרונטאלית וישירה (פאסיב-אגרסיב זה סיפור אחר). האגרסיביות הגברית המוחצנת הזו באה לידי ביטוי במשחקים רוויי התנגשויות והיתקלויות כמו כדורסל וכדורגל, בהיאבקויות בין חברים ובצ'אפחות ידידותיות, ולפעמים – כאשר העניינים מתקלקלים – גם בתיגרות.

כל זה לא אומר בהכרח שאנחנו אלימים בחיי היומיום – וודאי שזה לא אומר שאנחנו אלימים כלפי נשותינו. בחברה הנורמלית, בעם היהודי-ישראלי לפחות, התנהגות אלימה תמיד נתפסה כדבר חריג ולא מכובד, גם כשהיא מתרחשת בין גברים. הדברים נכונים פי כמה כאשר מדובר באלימות של גבר נגד אישה, שנתפסה תמיד כתופעה אסורה וכמבישה.

אם קיימות אצלנו מוסכמות חברתיות המעודדות אלימות גברית, הרי שמדובר דווקא באלימות הננקטת להגנה על בני משפחתו של הגבר. כאשר אדם זר מנסה לתקוף את אשתו או את ילדיו של גבר, כאשר פורץ או מחבל מנסה להיכנס לביתו – החברה מצפה מהגבר שיחרף נפשו ויגן על בני ביתו באלימות מקסימלית. בקנה מידה לאומי, הציפייה הזאת באה לידי ביטוי בגיוסם של גברים לשירות בצבא, בכדי להגן על המשפחה המורחבת ששמה ''עם ישראל''.

לכן עצוב ומקומם לראות כיצד הטביעה התנועה הפמיניסטית על מצחו של הגבר הישראלי את אות הקין של האלימות במשפחה, וכיצד הצליחה לשכנע את כולנו – גברים ונשים – שהאלימות במשפחה היא פשע נפוץ וגברי מיסודו, שהנשים הם תמיד קורבנותיו. בתיחכום רב עלה בידן של הפמיניסטיות לחנך אותנו להאמין שהגברים בעלי השררה וההון – ''הפטריארכיה'' – מפעילים אלימות כאמצעי שליטה ודיכוי יומיומי כנגד פרולטריון של נשים וילדים, ושכך היו הדברים מאז ומעולם.

האם ישנם גברים מכים? ודאי שיש. האם ישנן נשים טובות ותמימות שהבעל שלהן מתעמר בהן? ודאי שיש. אין על כך שום ויכוח. אבל אין עשרות אלפי נשים כאלה בישראל, וודאי שאין מאות אלפים. יש כמה אלפים – אולי 3,000, אולי 5,000, אולי 7,000 (בכל המקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ יש 700 נשים, ויש עוד כמה מאות ברשימות ההמתנה). מרביתן שייכות למגזרי מיעוטים ועולים חדשים, והאלימות בבתיהן מתרחשת לעיתים קרובות על רקע של עוני, שימוש בסמים, אבטלה, שיכרות ו/או קשיי קליטה חמורים. זו ללא ספק בעיה, אך היא בעיה ממוקדת יחסית – בניגוד למה שהפמיניסטיות רוצות שנחשוב. ודאי שאין מדובר כאן בפעולת דיכוי המונית.

לא רק זאת: אלימות במשפחה, מתברר, אינה בהכרח עניין חד צדדי, והגברים אינם תמיד אלה שיוזמים את חילופי המהלומות. רשימה ארוכה ומכובדת של יותר מ-‏150 מחקרי שטח מוכיחה מעל כל צל של ספק כי בלפחות מחצית מהתקריות האלימות בין בני זוג, נשים הן אלה שתוקפות ראשונות. במחקר שנערך בקרב נשים ששהו במקלטים לנשים מוכות בארה''ב הודו 77% מהמשתתפות כי הפעילו אלימות נגד בני הזוג שלהן במהלך השנה שקדמה להגעתן למקלט, ו-‏58% הודו כי נקטו אלימות במהלך ששת החודשים שלאחר יציאתן מהמקלט (הנתונים לקוחים מספרו של פרופ' מרטין ואן קרפלד, ''המין המיוחס'').

אלימות במשפחה יכולה להיות סיפור של התעמרות החזק בחלשה, אבל ברוב המקרים היא סיפור של הסלמה הדדית. תסריט הבעל השיכור שמכה את אשתו וילדיו הוא תסריט אחד מיני רבים: בתסריט אחר, הבעל הוא דווקא איש שקט וטוב, אך האשה מתגרה בו, מקניטה אותו, משליכה לעברו חפצים, שורטת אותו, מאיימת ומשפילה, והוא לכל היותר מגיב להתקפותיה. בתסריט שלישי, שני בני הזוג הם אנשים סוערים וחמי מזג שהתרגלו להוציא את העצבים שלהם אחד על השני וגולשים לעיתים מהטחת עלבונות לתיגרות ידיים. ויש עוד תסריטים.

כידוע, האלימות במשפחה פוגעת לעיתים קרובות בילדים. גם כאן מציגה מכונת התעמולה הפמיניסטית מצג שווא, כאילו המתעללים הם תמיד גברים, והנשים נמצאות תמיד ביחד עם הילדים בפינת הקורבן. נתוני האמת מראים תמונה שונה: אמהות, ולא אבות, אחראיות למרבית מקרי ההתעללות בילדים. מהנתונים הרשמיים של משרד הבריאות האמריקאי עולה שהאמהות מובילות בפער גדול על פני האבות בכל קטגוריות ההתעללות מלבד התעללות מינית – כולל אלימות, הזנחה והתעללות נפשית. בקטגוריה האיומה של רצח ילדים, אמהות מובילות בגדול.

האם אפשר למצוא הסברים לאלימות של רעיות ואמהות? אפשר. הן נמצאות יותר זמן עם הילדים, הן חשופות למתחים רבים, הבעלים מתגרים בהם – תירוצים יש למכביר. אבל באותה המידה אפשר למצוא תירוצים גם לאלימות של אבות ובעלים. אם אנו באמת רוצים להילחם באלימות במשפחה, ולא רק לנגח את המין הגברי, הפוסטרים שנתלים ברחבי המדינה צריכים להראות גם אגרופים נשיים קמוצים. כי נכון ש''אסור לו להכאיב לך'' – אבל באותה מידה, גם לה אסור להכאיב לך.








http://www.faz.co.il/thread?rep=52410
גבבה שמנונית וריקה זחלה לתרבות הישראלית
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/09/2004 שעה 22:20)

קראתי (יותר נכון, ניסיתי לעצור את רוגזי בזמן העילעול) במאמר הזבל של אסף ענברי ''כור היתוך יהודי'' (במוסף ראש השנה של ''מעריב'', הפעם). כתבנות כפייתית ורדודה, וניכר שהכתבן-הגרפומן הכפייתי הזה לא קימט את מצחו בחשיבה כלשהי, שבריר של תבונה, בזמן כתיבת צרור ההבלים המיגעים האלה שאין שני להם בדרגת מריחת טקסט הגבבה . האם תרבות המריחות בחיבורים מזמן התיכון היגיעה גם לעיתונות ופלשה לאיים העשנים של מה שנשאר מהתרבות בישראל?

ואתה מתפלץ כשאתה חושב שנתנו לרפש הזה כה הרבה עמודים, ואולי גם שילמו שכרו, שכר אוכל חינם, בעין יפה, עבור דיבלול וטימטום הקהל הישראלי בגבבת ההבלים המתמרחת, השמנונית-אטומה והמעלה גירה הזאת.

וזאת, כשכותבים אחרים, שבאמת יש להם מה לאמר, והשירצוני הזה לא מגיע לבוהן רגלם, נאלצים להסתפק בלא כלום, אפילו לא צרור נקוב.

אני אומר זאת בזעזוע אמיתי. אבל העם בישראל ראוי לזבל הזה, הוא הרוויח אותו ביושר, תוך התדרדרות החלק החושב שבאדם בשנים האחרונות, עוד ועוד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52412
מ. שרון מיילל על מר גורלו ככותב לא מתוגמל ועוטף את יללתו
סתם אחד (יום שני, 20/09/2004 שעה 13:20)
בתשובה למיכאל שרון

בגידופים והשתלחות.

''במאמר הזבל ''
''כתבנות כפייתית ורדודה''
''שהכתבן-הגרפומן הכפייתי הזה''
''שבריר של תבונה''
''צרור ההבלים המיגעים''
''מריחת טקסט הגבבה''

''שכר אוכל חינם''
''דיבלול וטימטום הקהל הישראלי''
''בגבבת ההבלים המתמרחת''
''השמנונית-אטומה והמעלה גירה הזאת''
''השירצוני הזה''
''ראוי לזבל הזה'',

http://www.faz.co.il/thread?rep=52416
היי, מה ההשתלחות? למה שלא תטרח מעט ותקרא המאמר הנידון?
מיכאל שרון (יום שני, 20/09/2004 שעה 14:52)
בתשובה לסתם אחד

פשוט צריך לקרוא. ואז אולי תגיד, יש! יש ביקום איזה כוח, איני יודע איך לקרוא לו, אולי הסתרא אחרא או איזה שד שלא יהיה, שצריך לברך לכבודו יום יום את ברכת הבוכטות והיוקרה באפס השקעה: ''ברוך המוציא לחם מראשי-כרוב''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52418
על תופעות קשות ראוי להגיב בשפה צלולה ואף בוטה לעיתים
מיכאל שרון (יום שני, 20/09/2004 שעה 14:59)
בתשובה לסתם אחד

שקט (או עמימות) הוא רפש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52465
שלא תהיה לעמישים תקווה...
אפריימק'ה (יום רביעי, 22/09/2004 שעה 8:59)
בתשובה למיכאל שרון

ומה יש לו לעשות מלבד לזעוק?

http://www.faz.co.il/thread?rep=52464
גם אני קראתי את מאמרו
אפריימק'ה (יום רביעי, 22/09/2004 שעה 8:58)
בתשובה למיכאל שרון

כלומר, השתעממתי עד מוות מחוסר עמקותו וזנחתיו לקראת סופו. טוב, אבל מה יש למעריב לעשות. אין לו הרבה כותבים טובים יותר ממנו. היו חייבים לדחוף איזה 4 עמודים על שום כלום כדי לעמוד במכסה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52474
למה מעריב לא לוקח את מ שרון שימלא לו את המכסה??
סתם אחד (יום רביעי, 22/09/2004 שעה 9:57)
בתשובה לאפריימק'ה


http://www.faz.co.il/thread?rep=52477
למה לא את א. מיכאל?
אלי עזר (יום רביעי, 22/09/2004 שעה 10:56)
בתשובה לסתם אחד


http://www.faz.co.il/thread?rep=52411
גיל, אם התרבות מתדרדרת, מה פלא שאתוסים שונים בה נעשים וולגריים?
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/09/2004 שעה 22:22)

לכן, הכנסתי כאן (אנא, סלח) את רשימתי הקצרה על ''גאון'' התרבות הישראלית בעת הזאת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52785
מישהו מכם בכלל מכיר?
איתמר (יום שני, 04/10/2004 שעה 7:01)
בתשובה למיכאל שרון

את אסף ענברי? מישהו מכם בכלל ניסה להתעמת עם הטעונים שהוא מביא במאמרו? מישהו מכם בכלל הבין אותו? אן שאתם חזקים רק בהטחת רפש מבלי להתייחס לתוכן?
מי שמדבר על רדידות...
זה הצד חזק של מי שלא מוכן לקחת אחריות: מצד אחד להטיל בוץ, מצד שני לשבת על הגדר ולא להציע אלטרנטיבה.
בורים!

http://www.faz.co.il/thread?rep=53113
והוא דילטנט ומשרבט מהמותן.
מיכאל שרון (שבת, 16/10/2004 שעה 3:00)
בתשובה לאיתמר


http://www.faz.co.il/thread?rep=53114
מיהו המשרבט מהמותן?
אליהו (שבת, 16/10/2004 שעה 6:54)
בתשובה למיכאל שרון

איתמר שאל אם מישהו מסוגל או רוצה להתמודד עם הטיעונים של אסף ענברי. אתה שהעליתה את הנושא שלא שייך לכאן בהצהרת טיעונים לגופו של כותב - לא התייחסת כלל לתוכן המאמר. כעת אתה בוחר להמשיך עם הגישה הפסולה שלך ומוסיף עוד טיעונים לגופו.

אז מיהו המשרבט מן המותן טיעונים לא לעניין?

http://www.faz.co.il/thread?rep=52415
הפמיניסטיות מעודדות אלימות נשית
ג'ק (יום שני, 20/09/2004 שעה 14:33)

זוהי צביעות במלוא המובן שהן מדברות נגד אלימות כלפי
נשים ובו זמנית, מגינות ומצדדות בנשים שרוצחות!

עוד גבר נרצח
פמיניסטיות רצחניות

http://www.faz.co.il/thread?rep=52417
הרטוריקה הלוחמנית אכן מכשירה פרקטיקה הפוכה
מיכאל שרון (יום שני, 20/09/2004 שעה 14:57)
בתשובה לג'ק

לאף אחד אין מונופול על אנטי-רשע אנושי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=52421
אירגוני נשים אחראים להטיה ולהסתה
taly (יום שני, 20/09/2004 שעה 16:54)

מנוסח מאוזן ומדוייק.
מאלף ומעודד אותי כגבר אשר גאה להיות גבר.
חבל שבמדיה מודפסת מקשים על גבר להביע את דעתו על עניינים שבוויכוח עם אישה.
למאן האיזון והרמוניה חברתית יש לפרסם את הכתבה גם בעיתונים הגדולים.
דרך צלחה לכותב!!!

http://www.faz.co.il/thread?rep=52422
אירגוני נשים אחראים להטיה ולהסתה
ג'ק (יום שני, 20/09/2004 שעה 17:03)
בתשובה לtaly

יפה אמרת! מסכים איתך ב-‏100 אחוז!

http://www.faz.co.il/thread?rep=52423
''אסור לו להכאיב לך''
עוד אחד (יום שני, 20/09/2004 שעה 19:06)

אכן, סלוגן חד צדדי, אירגוני הנשים של היום פועלים כקבוצות לחץ, כשדולות כוחניות, וכדאי להתייחס אליהם ככאלה.

ליד ''אסור לו להכאיב לך'' אפשר להוסיף את ''יותר כח לנו''

http://www.faz.co.il/thread?rep=52475
תיקון
גיל רונן (יום רביעי, 22/09/2004 שעה 10:33)

הטבלה שמקושרת למילים ''רצח ילדים'' לא מראה רק מקרים של רצח אלא את כלל המקרים של מוות כתוצאה מהתעללות, כולל הזנחה. אני מניח שלא את כל המקרים, ואולי לא את רובם, הגדיר בית המשפט כרצח.


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.