|
|
|
אני יליד מצרים, לשעבר חבר תנועת נוער ציונית, עולה שבא לישראל אחרי מבצע סואץ. קהיר היא עיר הולדתי ותמיד אוהב אותה, כמו שכל אחד קשור למקום היוולדו. קראתי קצת חילופי דעות על מצריים והשלום הצונן.
אסור אף פעם להשוות את קהיר העממית עם השלטון המצרי. העם הפשוט הוא בעל חן והומור, אלא מה-קל להסית אותו. זה חלק מהתרבות, אבל הוא מוסת ונרגע באותה מהירות. בקהיר יש בכל יום יותר מעשרים מליון בני אדם. כאלה שגרים שם או כאלה שבאים לממשלה כי השלטון מאד ריכוזי ומליוני בטלנים מחוסרי עבודה ומעש. כל פעם שיש אורח רשמי כולם רצים לרחוב והאורח חושב שכל זה בשבילו כשבעצם זה בשביל להרוג זמן.
העיר ממש נפלאה. צריך להכיר אותה בשביל להבין איך הלב שלה עובד. זה לא מספיק להתרשם מביקור או ללמוד באוניברסיטה מזרחנות. מי שלא מבין את הקהירים והבדיחות שלהם - אף פעם לא יבין את מצרים. אבל תמיד צריך לזכור שהמצרים לא היו רעים לקהילה היהודית ואף פעם לא רדפו אותה בגלל היהדות.
מי שיגיע, אם בכלל, לקהיר ,כי כעת כבר הכל מתוח -שילך לאכול אצל סייד-מחמוד-א-סמאאק - מסעדת הדגים האהובה על המלך פרוק.
ברברוניה... מאזא... קלאמרי... עארק... אח, קהיר עיר אהובתי. |
|
|
קהיר אהובתי
ביקרתי בקהיר לפני כ- 3 שנים
