פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
רפורמה בחינוך היא צמיחה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 15:00)


רפורמה בחינוך היא צמיחה


ד''ר דוד סיון




''הדרך היחידה להשגת יעדיה הלאומיים של ישראל היא מחויבות בלתי מתפשרת לשיפור מתמיד של החינוך והעמדתו בראש סדר העדיפויות הלאומי. חינוך מוביל בהישגיו בהשוואה למתקדמות שבמדינות העולם, מוביל לצדק חסרתי, ללכידות חברתית ולהעשרה תרבותית'' (התוכנית הלאומית לחינוך, חלק א, עמוד 41).

''כוח המשימה ימשיך בפעולתו עד אוקטובר 2004, ישלים את המלצותיו במספר נושאים ויגבש תוכנית יישום מפורטת, ובכלל זה תוכנית תקציבית רב שנתית, הצעות מפורטות להסדרי עבודה חדשים במערכת החינוך, סדרי עדיפויות בין המרכיבים השונים של התוכנית והמנגנונים ליישומה'' (עמוד 3).


במאמר קודם (התכנית להנעת הצמיחה) הדגשתי את הצורך להשקיע בתשתיות כדי להניע צמיחה בת קיימא. במקומות אחרים הדגשתי כמה חשובה התפתחות ההון האנושי כאמצעי לפיתוח כלכלי. מערכת החינוך היא הכלי המרכזי לפיתוח הון אנושי ולכן רפורמה מהותית במערכת החינוך אמורה להשפיע על המצב הכלכלי.

הון אנושי הוא אולי התשתית החשובה ביותר שיש לו לאדם. מערכת החינוך היא התשתית הבסיסית עליה יכול (או לא) לצמוח ההון האנושי שלנו. במערכת הזאת תלויה היכולת של הדור הצעיר לצבור הון אנושי והיכולת של כל אחד מבוגריה לעמוד באתגרים חברתיים ופרטיים. במציאות של היום, שוק עולמי תחרותי מאד, הופכת רמת ההשכלה – ההשקעה בהון אנושי – תנאי עוד יותר חשוב לניצול יתרונות יחסיים ולצמיחה כלכלית. מכאן שטיפול שמשפר את תפקודה של מערכת החינוך ואת יכולת הצבירה של הון אנושי הוא השקעה בתשתית כלכלית מוטת צמיחה. לכן הרפורמה המתוכננת היא בעצם תוכנית כלכלית מבית משרד החינוך.



הועדה בחנה את המצב הנוכחי במערכת החינוך ומצאה לא מעט בעיות שמאפיינות (כשלים שמאפיינים) את מערכת החינוך כיום:
  1. פערים גדולים בין קבוצות אוכלוסיה שונות.
  2. הישגים נמוכים ביחס לעבר וביחס לארצות אחרות – תקלה בהתפתחות ההון האנושי.
  3. שחיקת מעמד המורה ומקצועיותו.
  4. ניצול לא יעיל ולא שוויוני של משאבים.
  5. פיצול מערכת החינוך הציבורית (החינוך העצמאי, רשת החינוך של ש''ס ועוד).
  6. כשלים בניהול מערכת החינוך.
הרפורמה (התוכנית הלאומית לחינוך) שעקרונותיה הוצגו בשבוע שעבר מתכוונת לטפל בכל הבעיות האלו ועוד.

זו לא היתה ועדה ראשונה שעסקה בשינויים או רפורמות במערכת החינוך. לכן, כפי שנכתב בדו''ח (התוכנית הלאומית לחינוך, חלק א) ובמקורות אחרים (חינוך לעודפים), חלק ניכר מההמלצות אינן חדשות. כבר כעת ברור שתהליך היישום לא יהיה קל בגלל מאפייניה העיקריים:
  1. שינויים בסדרי עדיפויות,
  2. שינויים בהקצאת משאבים,
  3. שינויים בתרבות הניהול,
  4. שינויים מבניים ואירגוניים.
אם השינויים, שיופעלו בסופו של דבר, יהיו מהותיים בכל ארבעת המאפיינים הללו צפוי לנו שיפור מהותי בהכנת-הכשרת אזרחיה הצעירים של המדינה. לא פלא ששר האוצר הביע תמיכה והבטיח לסייע בשלבי הביצוע. יחד עם זאת עלינו לזכור שמדובר בתהליך ארוך טווח שדורש סבלנות והתמדה לשנים רבות.

המערכת תאורגן מחדש בצורה שמשרד החינוך יהפוך לגוף מטה שמתווה מדיניות, קובע סטנדרטים, מתקצב ומפקח על הביצוע. המוסד החינוכי (בית הספר או גן הילדים) יהפוך לאחראי למיצוי הפוטנציאל של כל תלמיד. לשם כך המוסד יהיה בעל האחריות והסמכות לעמידה ביעדים שהעיקרי בהם הוא הישגי התלמיד. חלוקת המשאבים תותאם לעיקרון הזה, כאשר 90% מתקציב החינוך ינוהל על ידי מוסדות החינוך, כ- 7% על ידי המינהלים האזוריים והשאר על ידי משרד החינוך – המטה.

מעמד מנהל המוסד החינוכי יחוזק באופן משמעותי על ידי העברת אחריות וסמכויות מהמטה. השיפור במעמדו יכלול דרישות לרמה מקצועית, שיפור בתכניות ההכשרה ובשכר כדי לתת ביטוי לאחריות המורחבת בתפקידו המעובה. האחריות והסמכות של מנהל המוסד יכללו שליטה מלאה במשאביו. צעדים דומים מיועדים לשפר את מעמד מקצוע ההוראה בכלל והמורה בפרט. במקביל להרמת רף הדרישות מהגננות והמורים הם יזכו לשיפור בתנאי העבודה והשכר.

פעולות מערכת החינוך לאחר הפעלת הרפורמה לא ידרשו תוספת תקציבית מהותית. עיקר התוספת התקציבית המתוכננת מיועדת להעלאת שכר המורים ומימון הסדרי פרישה (התוכנית הלאומית לחינוך, חלק א, עמוד 12). מדובר בשינוי סדרי העדיפויות במעבר להתמקדות בתלמיד ובתוצאות לימודיו, ובהעברת האחריות והסמכות לבית הספר שמכיר את התלמיד ובמיוחד בהקצאת המשאבים.



בית הספר הנמצא בקשר יום-יומי עם התלמיד יהפוך למוקד המעשה החינוכי במדינת ישראל. כמוסד שאחראי למיצוי הפוטנציאל של כל ילד בישראל מן הדין שבית הספר ינהל את מירב המשאבים המוקצים לחינוך על ידי החברה. בלי להתעלם מהנושא החינוכי-ערכי, מערכת שצריכה לייצר ולשפר נכס כלכלי – הון אנושי – מן הדין שתתנהל על פי עקרונות שמנחים עסק כלכלי. התוצאה, לטעמי, תהיה מערכת יותר יעילה ובעלת יכולת תגובה לצורכי התלמיד – הלקוח – ובזה כוחה.

התוכנית של ועדת דברת היא בעצם השקעה בתשתית – הון אנושי של תלמידי ישראל. ככזאת היא בעצם השקעה בתשתית מאד חשובה שהיא גם מנוע עיקרי לשינויים טכנולוגיים ולצמיחה בת-קיימא. היא אמורה לעשות זאת, בעיקר, על ידי שינוי סדרי עדיפויות של חלוקת המשאבים. אשר על כן, התוכנית הלאומית לחינוך היא, תוכנית כלכלית, חשובה ורצויה לאזרחי ישראל.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


זה ריאלי?
מיץ פטל (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 17:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד, כתבת: ''אם השינויים, שיופעלו בסופו של דבר, יהיו מהותיים בכל ארבעת המאפיינים הללו...''. האם אתה רוצה להסתכן בהערכת הסיכויים שזה יקרה?
_new_ הוספת תגובה



אין לי אמצעים לתת הערכה טובה
דוד סיון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 17:56)
בתשובה למיץ פטל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני רואה בעיות בהמשך הדרך:

1. כפי שכבר כתבתי (במשפט קודם) ''כבר כעת ברור שתהליך היישום לא יהיה קל בגלל מאפייניה העיקריים...'' של התוכנית.

2. עד עכשיו הוצגו רק העקרונות של הרפורמה ועוד לא הוגדר השלב היישומי שאמור להסתיים באוקטובר. בין היתר עוד לא ברור לי איזה תוספת תקציבית תידרש כדי ליישם את העקרונות (לשיפור השכר ולפיצויים עבור המפוטרים). אבל כבר כעת פורחות הערכות: למשל ד''ר יוסי דהאן טוען שזה יעלה לפחות 8 מיליארד ש''ח וזה לא סביר שיגוייס הסכום כאשר רק לאחרונה בוצעו קיצוצים חדים בתקציב החינוך (כרבע מתקציב החינוך כעת).

3. אני מנחש שאירגוני המורים יקשו על יישום הקטע שקשור בפיטורי מורים ושינויים בהרכב השכר החיוני כל כך לאפקטיביות של הרפורמה.

בקיצור, יש עוד לא מעט סימני שאלה.....
_new_ הוספת תגובה



ארגוני המורים והמורים ישמחו מאד
מושה (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 18:48)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר וממילא רוב הצמצומים יהיו בצורה של פנסיה מוקדמת. יש אלפי מורים המשתוקקים לכך בכל לבם.

הרפורמה עצמה נראית לא רצינית, ללא הקטנה משמעותית במספר התלמידים בכל כתה אין טעם בכל הסיפור.
כמו כן יש לשים לב שכל העניין מתייחס אך ורק לחינוך הממלכתי בעוד שהחינוך העצמאי המהווה ברבע מכלל המערכת לא יושפע כלל ועיקר.
_new_ הוספת תגובה



לפי הבנתי כל המגזרים נכללים ברפורמה
דוד סיון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 20:03)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין אמירה מפורשת שכך יהיה אבל בעמוד 17, למשל, מדברים על פערי בינוי והצטידות בכל המגזרים. במקום אחר בדו''ח מדברים על פערים בין המגזרים שצריך לסגור.
_new_ הוספת תגובה



נחיה ונראה
מושה (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 20:08)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



למיטב הבנתי ישנה כאן מגמה ברורה
בננה ספליט (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 22:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השזורה בין דפי הועדה להיטיב את רמת ההוראה בבתי הספר הממלכתיים ולהוזיל את השתתפות ההורים בהוצאות הישירות לחינוך, דבר שיגרום לנהירה חזרה של תלמידים למגזר הממלכתי. אנחנו נוכל להבחין אם מגמה זו אכן תצא לפועל לפי התייחסותה של ש''ס לתוכנית ועדת דברת.
_new_ הוספת תגובה



תקלות
איציק-רון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 19:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממה שקראתי עד עתה על עבודת הוועדה נעשתה חשיבה משמעותית ורצינית.
עולות כמה שאלות בעניין הביצוע:
1. החופשות - עד עתה היו נהוגים חודשיים של חופשה בקיץ. הועדה קבעה כי החופשה תקוצר לשישה שבועות ותחולק לשני מועדים של שלושה שבועות בחורף ובקיץ.
אני מזמין את חברי הועדה להתפרס בארץ, וללמד ארבעים תלמידים בכיתות לא ממוזגות ביולי. תענוג גדול מזה אין.
בקיצור, עד שלא תמוזג כל מערכת החינוך אין מה לדבר על לימודים בקיץ, וגם אחרי זה לא יהיה מעשי לדעתי.
2. המנהלים - המנהלים אמורים לקבל סמכויות נרחבות ביותר. לאחר ביקורת על כשירותו של כח ההוראה הוחל לצמצמו בכרבע עד שליש. האם נערכה ביקורת דומה על יכולות המנהלים לעמוד בעומס ובאחריות החדשים? האם נבדקו השיטה והדרך בה התבצעו המינויים?
אינני מותח כאן ביקורת על איכות המנהלים. רק שואל האם, כמו המורים, נבדקה כשירותם ונמצא כי רובם ככולם יעמדו במשימה החדשה.
_new_ הוספת תגובה



עד עתה פורסמו רק עיקרי ההמלצות
דוד סיון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 19:53)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צריך לראות את תוכנית היישום שאמורה להיות מושלמת רק באוקטובר. עמוד 21 של מסמך הועדה מרכז רשימה של דברים שעדין לא טופלו (למשל תכנית תקציבית רב שנתית).

בכל מקרה במסמך שפורסם יש קטע, עמודים 17-11, שמפרט מעט על מה נדרש ממנהל ועל אמצעי הבקרה. יש דרישה לרמת השכלה וכישורים מתאימים וגם על מאפייני ההכשרה הנחוצה.
_new_ הוספת תגובה



התכנית תלך למגירה
גיל (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 2:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שליד המגירה בה מונחים דוחות מבקר המדינה.
אוקטובר זה במהלך שנת הלימודים.
שביתה במערכת החינוך או הבריאות,היא נשק לא קונבנציונלי.
שביתה בנמלים או של הרשויות המקומיות,זה משחק ילדים בהשוואה.
בלי שבירת כוחם של ארגוני המורים,מדובר בבזבוז זמן.
_new_ הוספת תגובה



תקלות
בננה ספליט (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 22:53)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. חום קיץ - נדמה לי שבשנים האחרונות בוצעו התקנות של מזגני אויר במרבית בתי הספר בארץ תוך חיוב ההורים בחלק מן הסכום. אני חושב שאם תקוצר חופשת הקיץ, תזורז גם סיום ההתקנה ביתר הכיתות (ונדמה לי שמספרן הוא קטן יחסית נכון להיום).

2. הפחתת מספר המורים - לדעתי זה צעד טקטי בלבד במטרה להיפטר ממורים בעייתיים או בלתי מקצועיים. לאחר פיטורי המורים האלה יגייסו מורים חדשים בעלי פרופיל חינוכי ומקצועי גבוהים יותר. זה מתחייב מהקטנת הכיתות והעלאת רמת ההוראה.
_new_ הוספת תגובה



מיזוג?
אלי (יום חמישי, 27/05/2004 שעה 1:57)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אתה רוצה דיילת בכל כיתה שתחלק להם פחית קולה?
כשאתה ואני למדנו,לא היה מיזוג ולא היה פחות חם.
אם יצאנו מזה בחיים וללא נזק פיזיולוגי בלתי הפיך (לפחות במקרה שלי) אני מניח שגם הדור הנוכחי יוכל להתמודד עם ה ''חום '' הנורא.
בתקופתי היו חלק מהכיתות במבנים טרומיים,מה שמוסיף עוד 5-10 מעלות לטמפרטורה בחוץ.

לא מתים מזה וזה לא תרוץ לבורות.כל הגישה הזו מרגיזה אותי.
תחילה,זה שנתנו להם שיעורי בית נחשב ל ''רמיסת זכויות האדם שלהם''.אח''כ,זה שהיו צריכים לקום לשעת אפס,הופיע בדוח של אמנסטי.עכשיו הם צריכים מזגן,אוטובוס מיוחד,כסאות אורטופדיים,מחשב (הם לא יודעים לקרוא ולכתוב,אבל מחשב הם פשוט מ-ו-כ-ר-ח-י-ם),שולחנות חדישים,ילקוט שלא יהרוס להם את הגב ''הרגיש''.....
אלמלא הייתי מודע לכך שזה תיאור של המציאות,הייתי משוכנע שמדובר בקטע מסרט של וודי אלן.
_new_ הוספת תגובה



אני משער שעיקרי התוכנית יאושרו
בננה ספליט (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 22:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ע''י הממשלה והכנסת בהמשך. אך האם יש סיכוי שתקום הממשלה שגם תוכל לממש את התוכנית על כל חלקיה?
מנסיון העבר ומאופן יחסי ממשלה כנסת, קואליציה אופוזיציה, פקידי ציבור ואנשי הוראה, נראה לי שהרבה עקרונות יתמוססו עם הזמן.
מכאן שהעניין צריך להיות מובל ע''י ראש הממשלה עם צוות מקצועי מבצע ומפקח ובתוך זמן קצר יחסית.

נראה לי גם שיש צורך לערב את האוניברסיטאות והתעשיות בהכשרת תלמידים מסוף היסודי (בהנחה שנחזור לשיטת היסודי-תיכון), ובמסגרת זו ישולבו סמינרים, הרצאות אורח לתיגבור בלימודים ועבודות מחקר בתעשיות ובהיי-טק לתלמידי התיכון, בהתאם לתוכנית הלימודים.
_new_ הוספת תגובה



כמו שממשלת רבין הצליחה להרוס את מערכת הבריאות
מושה (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 0:26)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכמו שביבי הצליח להרוס את קרנות הפנסיה, כך הם יצליחו להרוס גם את מערכת החינוך.
רק תן להם הזדמנות והם יפרקו כל מה שזז.
_new_ הוספת תגובה



לא לענין
גיל (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 1:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באילו תחומי ערכים הקביעה כי ''חינוך תורם לצמיחה'' היא רלוונטית?

האם יש בישראל מחסור באנשים משכילים? מה זה בעצם אנשים משכילים? אנשים שקוראים ספרים ומתעניינים בתחומים רבים (זו דעתי) או אנשים המצויידים בערמת ניירות שמנפיקה האקדמיה?

נניח שכל אזרחי מדינת ישראל הם דוקטורים,בכל התחומים לפי התפלגות שיבחר ד''ר סיון,האם זה ימקסם את הצמיחה?
האם אבטלה של אקדמאים היא לא יותר גרועה מאבטלה של אנשים חסרי השכלה? אקדמאים מובטלים נוטים להגר.
_new_ הוספת תגובה



הון אנושי הוא המנוע המרכזי לצמיחה
דוד סיון (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 11:02)
בתשובה לגיל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי פרופסור רמי פרידמן, הון אנושי מוגדר כמצבור הידע, המיומנות והכישרון שיש לעובד, המעלים את התפוקה שהוא עושה. ''העלאת גיל הפרישה לפנסיה היא בכיה לדורות'' (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2631455,00.h...). כפי שכבר טענתי במאמר הון אנושי הוא האמצעי העיקרי לשיפורים וחידושים טכנולוגיים (גם המצאות) ואלו המנועים העיקריים לצמיחה כלכלית ולצמיחה בכלל.

השכלה (לאו דוקא פורמלית) והכשרה מקצועית (לאו דוקא בקורס פורמלי) הן דרכים ליצירת וטיפוח הון אנושי. לכן הן תורמות לצמיחה כלכלית. אם הרפורמה תתרום להון האנושי היא תשפיע על צמיחה כלכלית.
_new_ הוספת תגובה



אתה לא עונה לשאלה
גיל (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 14:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עד מתי ? לאיזה נקודה צריך להביא את הפרמטר ששמו הון אנושי (בנחה שמדובר בפרמטר אותו ניתן למדוד,כמותית)?
אם אתה לא יודע מהי הנקודה הזו,במה זה שונה מרדיפה אחרי צדק או חופש?
לדעתי מדיניות כלכלית צריכה להתבסס על יעדים כמותיים מוגדרים אליהם יש להגיע.
האם יש לעודד הון אנושי בתחומים מסויימים? האם הון אנושי בלימודי מנהל עסקים,עריכת דין,ראיית חשבון,מדעי הרוח...מקדם המצאות (בהנחה שתחמוני מס אינם המצאה)?
מהי הנקודה של רמת השכלה ממנה לא מרויחים כלום מהשקעה נוספת בהשכלה? איך אתה יודע שלא עברנו את הנקודה הזאת?
_new_ הוספת תגובה



אני לא מסכים לגמרי
גיל (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 14:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לגבי הקשר בין חינוך לצמיחה,אבל המאמר מרתק ואני מסכים עם רובו.
תודה שהבאת אותו.
_new_ הוספת תגובה



אינך חייב להסכים....
דוד סיון (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 15:37)
בתשובה לגיל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השקעה בהון אנושי תורמת לצמיחה. כל ההישגים בהתפתחות המשקים בעולם לאורך ההיסטוריה נבעו מגידול באיכות (ובכמות) ההון האנושי שהביאו לשיפורים וחידושים טכנולוגיים............

כבר כתבתי במספר הודעות הקשר לצמיחה הוא לא מחינוך אלא מהשכלה שנצברת במערכת החינוך. המקום היחידי שיש ''כאילו'' קשר בין חינוך וצמיחה הוא בכותרת המאמר וזה נובע בגלל שם הרפורמה.

כל אמצעי ייצור, והון אנושי הוא בסופו של דבר אמצעי יצור, בכל רגע נתון הוא בעל יכולת תרומה מוגבלת לצמיחה. אבל על פני זמן אין מגבלה כזו כלל.

בכל מקרה לגבי ההון האנושי שלנו אנחנו בפיגור ויש הרבה מאד מקום לשיפור. בסופו של דבר כדאי לדעת באיזה הון אנושי להשקיע (איזה תחומי השכלה, הכשרה, ידע) - גם זה רק אם נגיע למגבלות על התרומה לצמיחה.
_new_ הוספת תגובה



תודה לך גיל !!!
דוד סיון (יום רביעי, 26/05/2004 שעה 22:13)
בתשובה לגיל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



על מה אתה מודה לו
קוקו (יום שישי, 28/05/2004 שעה 6:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על שאמר שאין קשר בין החינוך לצמיחה?
מה פה קורה פה?
_new_ הוספת תגובה



על זה שאמר שהמאמר מרתק
דוד סיון (יום שישי, 28/05/2004 שעה 7:07)
בתשובה לקוקו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא התייחס ברצינות למאמר למרות שלא הסכים עם חלק מן הדברים וגם אמר שהמאמר מרתק.
_new_ הוספת תגובה



אני מפקפק ברצינות הדוח
לוי (יום חמישי, 27/05/2004 שעה 13:27) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מבין שהועדה ראינה בסה''כ 4 מורים ותלמידה אחת .
האם זה נכון ?
כלומר למעשה ראיינו פונקציונרים ולא את העומדים בחזית המערכה ואת חומר הגלם התלמידים .
גישה זו נראית לי לא סבירה . אני עוסק בהוראה אקדמית . הסטודנטים ובעיותיהם לא כל כך מענינים את הפרופסורים לכן לא נראה לי שהפרופסורים יתאמצו לייצר מורים טובים לכתות א-ח קידומם תלוי בפירסומים ולא בהצלחת תלמידיהם . חוץ מזה רובם לא יודעים ללמד ואינם יודעים להקנות ידע כיצד ללמד .
כל העסק לא נראה לי רציני .כדי ללמד כמה זה שתים ועוד שתים לא צריך להיות בוגר אוניברסיטה . אותו הדבר ללמד לקרוא .
להערכתי בסמינרים דווקא נמצאים מורים היודעים ללמד כיצד ללמד . אם יסגרו אותם תתרחש קטסטרופה טוטאלית .
נחיה ונראה .
_new_ הוספת תגובה



כמה פוקציונרים קיימים במערכת על כל מורה העומד בכתה
לוי (שבת, 29/05/2004 שעה 21:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי מי שהוא יכול לענות על שאלתי ? לי נראה שקיימים פקידים ויועצים רבים מדי . אשר כדי להצדיק את קיומם מסבכים את המערכת בפעילויות סרק הפוגעות בתפקוד המערכת .
_new_ הוספת תגובה



יש כמאה ועשרים אלף
מושה (שבת, 29/05/2004 שעה 22:55)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנשים המקבלים שכר בסולם השכר של מורים.
רובם ככולם עובדים בבתי ספר.
_new_ הוספת תגובה



עבדת במשרד החינוך?
אבי (יום ראשון, 30/05/2004 שעה 3:02)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



לא אני עצמאי
מושה (יום ראשון, 30/05/2004 שעה 12:04)
בתשובה לאבי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



יש כמאה ועשרים אלף
לוי (יום ראשון, 30/05/2004 שעה 7:24)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השאלה שלי היתה כמה מלמדים ממש . הוראה פרונטלית .וכמה מקבלים שכר ואינם מלמדים ממש בכיתה .
מענין גם מה שכרם של המורים לעומת שכרם של המסתובבים . נראה לי שזה נתון חשוב .
שאלה זו מקבילה ליחס בין מספר עובדי הייצור למספר המנהלים והמארגנים .
_new_ הוספת תגובה



סך כל עובדי משרד החינוך
מושה (יום ראשון, 30/05/2004 שעה 12:12)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לשנת 2002 היה 2477, לא כולל את המורים.
ברור כי מכלל מקבלי השכר על פי דירוג עובדי הוראה בבתי הספר יש אחוז מסויים שאינו עוסק בהוראה בכתות, לא ידוע לי המספר.
_new_ הוספת תגובה



סך כל עובדי משרד החינוך
לוי (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 7:16)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה בטוח שמספר המסתובבים במערכת החינוך בכל הגופים הוא פחות מ-‏2 אחוזים . אם כך זו המערכת היעילה ביותר הקיימת בעולם .
_new_ הוספת תגובה



הנתונים פתוחים לכל דורש
מושה (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 18:48)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

מי מסתובב ומי לא, מי נדרש ומי לא, אין לדעת אף פעם.
_new_ הוספת תגובה



''יש אחוז מסויים שאינו עוסק בהוראה בכתות''
כהן (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 8:14)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את זה גם אני יכולתי לכתוב בלי להכיר את משרד החינוך. אבל אחד כמוך שמכיר .... שאתה לא תדע!!!
_new_ הוספת תגובה



מהי צמיחה כלכלית ?
דוד (יום רביעי, 17/05/2006 שעה 15:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם אפשר לצמוח עד אין סוף ?
_new_ הוספת תגובה



אפשר
דוד סיון (יום רביעי, 17/05/2006 שעה 19:40)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באופן כלל אפשר שעסק כלכלי יצמח בלי סוף, אבל זה לא תהליך בלי מכשולים ומהמורות. גם אם נרשמת מגמת צמיחה אפשר שבדרך היה מיתון כבד (קיטון בתוצר).

ככלל בכל נקודת זמן יכולת הצמיחה של המשק, כל משק, מוגבלת.
במבט לטווח הארוך אין בעצם גבול לצמיחה.

לדוגמה בין השנים 1950 ל-‏1994 צמחה המשק (התמ''ג) פי 19.
אבל במהלך התקופה היו שנים בהן היה קיטון שלהתמ''ג.

-----

כמובן שאם יש ירידה מתמשכת בהשכלה, באיכות כוח האדם, במספר האזרחים הרי שיהיה קיטון מתמשך.
_new_ הוספת תגובה



כיצד זה יכול להיות?
דוד (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 3:33)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרי העולם איננו אין סופי. והמשאבים אינם אין סופיים ????

תודה על התשובה.
_new_ הוספת תגובה



את זה כבר אמרו לפניך
דוד סיון (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 7:08)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משאבים פיזיים הם כנראה מוגבלים, השכל האנושי כנראה שלא.

אבל כבר לפני כ-‏200 שנה הזהירו אותנו שכושר הנשיאה של כדור הארץ מוגבל. האזהרות היו בנושא הקשר בין הגידול באספקת המזון וגידול האוכלוסיה (http://cepa.newschool.edu/het/profiles/malthus.htm). בנתיים האוכלוסיה הכפילה את עצמה וגבול כושר הנשיאה ברח.

המשמעות היא שבעזרת פיתוח הידע (ההשכלה) ושיפורים טכנולוגיים כושר הנשיאה גדל והולך - התפתחות הידע מגדילה את כושר הנשיאה ופוטינציאל הצמיחה. בכל שלב ברמת הידע של האנושות ישנה הרגשה שכושר הנשיאה של כדור הארץ הוא במצב סופי ואז באה התפתחות טכנולוגית שמשנה זאת.

היום למשל יש שורה של אלטרנטיבות לדלק המבוסס על נפט גולמי שמחכות לשינוי בכדאיות (מחירים יחסיים) כדי להחליף את הנפט. הנפט עצמו החליף את שמן הלוויתנים (דיון 3534).

בכל נקודת זמן כושר הצמיחה מוגבל - בטווח הארוך המגבלה הזאת מורחקת..
_new_ הוספת תגובה



מה דעתך?
דוד (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 14:20)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נטען בדרך כלל שאם המשק לא צומח, רמת החיים לא משתפרת. כנראה שהאדם, כמו כל דבר חי, דינו להיות perpetuum mobile.

אני מבין שבעלי השקפה סוציאליסטית אינם מסכימים לאמור לעיל. האם זה פוסל את ההשקפה הסוציאליסטית כתואמת את המציאות?
_new_ הוספת תגובה



על מה הם (הסוציאליסטים) אינם מסכימים?
דוד סיון (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 18:55)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''.
דוד (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 22:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשיטה הסוציאליסטית הפריון לא קובע: ''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''.
אין תמריץ לתפוקה מוגברת. לכן הצמיחה בשיטה הסוציאליסטית איננה רלוונטית.
_new_ הוספת תגובה



''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''.
דוד סיון (יום שישי, 19/05/2006 שעה 6:39)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט לא נכון לטעון שמשמעות העיקרון הזה (שהוצג בכותרת) שאין תמריץ לתפוקה מוגברת או צמיחה. כבר כתבתי במקומות אחרים, בפורום, שיש תנאים שבהם העקרונות של משטר ''סוציאליסטי'' הם מאד רלוונטיים דוקא להצלחה כלכלית.

אותו היגיון אומר שיש גם תנאים שבהם העקרונות ''הקפיטליסטיים'' הם מאד רלוונטיים להצלחה כלכלית - צמיחה מתמשכת (''ההסכמה היא מילת המפתח'' תגובה 68262).
_new_ הוספת תגובה



החופש מזין את התרבות ואת הלמידה.
דוד (יום חמישי, 18/05/2006 שעה 14:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכנס השנתי של ''האגודה למען קידום המדע'' אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי-ספרנו, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי-הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים – אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של ''האגודה למען קידום המדע''* היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות. יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור!

התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת – וגם לאלימות – היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי-הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית-הספר – ועל הסטודנטים באוניברסיטה – כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית-הספר – חופש לכל ילד, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי-ספרנו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר – למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.

------------------------------------------------
* ראה גם: דו''ח ועדת הררי - ''מחר 98''.
_new_ הוספת תגובה



החופש מזין את התרבות ואת הלמידה.
דוד (יום שישי, 19/05/2006 שעה 20:22)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שלום דוד סיון,

האם אין לך מה לומר על מה שכתבתי?

שבת שלום,
דוד רובנר
_new_ הוספת תגובה



חופש, למידה וחינוך
דוד סיון (שבת, 20/05/2006 שעה 9:57)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חופש הוא דבר-מושג-מהות חשובה בתהליכים אנושיים.
אבל יש גבול שאם עברת אותו הלמיד תצא מופסדת.
אינני יודע היכן הגבול הזה עובר.
_new_ הוספת תגובה



[*] מטרות החינוך בחברה חופשית.
דוד (שבת, 20/05/2006 שעה 19:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* על פי כללי המערכת אסור להעתיק]
_new_ הוספת תגובה



החופש מזין את התרבות ואת הלמידה.
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 23/05/2006 שעה 2:15)
בתשובה לדוד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיצד אתה מודד את התוצאות של בתי הספר הדמוקרטיים?

האם ניתן להצביע על מדענים גדולים שחונכו בשיטה שאתה מציע?
_new_ הוספת תגובה



נראה לך ש''מדענים גדולים'' הוא המדד היחידי לחינוך טוב?
רמי (יום שלישי, 13/06/2006 שעה 1:48)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נראה לך ש''מדענים גדולים'' הוא המדד היחידי לחינוך טוב?
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 13/06/2006 שעה 2:08)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא. הצעתי קריטריון אחד, חד וברור. אתה מוזמן להציע קריטריון אחר.

דוד כותב בתגובה 77497: התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת – וגם לאלימות – היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי-הספר... אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.

על כך שאלתי: כיצד אתה מודד את התוצאות של בתי הספר הדמוקרטיים?

אני עדיין ממתין לתשובה.
_new_ הוספת תגובה



לדוד סיון ויובל רבינוביץ,
רמי (יום שלישי, 13/06/2006 שעה 13:17)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כיצד מודדים את התוצאות ואת הצמיחה שתביא ''הרפורמה בחינוך''?

האם ניתן להצביע על מדענים גדולים שחונכו בשיטה המוצעת במאמר, ''רפורמה בחינוך היא צמיחה''?
_new_ הוספת תגובה



לדוד סיון ויובל רבינוביץ,
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 14/06/2006 שעה 2:39)
בתשובה לרמי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין קשר בין השאלה שהעליתי לבין השאלה שאתה מעלה, למרות הנוסח הזהה. אני שאלתי על שיטה חינוכית מסויימת, שעליה כתב דוד (שאינו דוד סיון) וטען שיש לה „תוצאות מצויינות”.

המאמר עוסק יותר בשיטות ארגוניות מאשר בשיטות חינוכיות. לכן קצת קשה ליישם את אותה שאלה עבורו. בכל זאת המאמר מעלה 4 נקודות אסטרטגיות של ההמלצות:

1. שינויים בסדרי עדיפויות,
2. שינויים בהקצאת משאבים,
3. שינויים בתרבות הניהול,
4. שינויים מבניים ואירגוניים.

המטרה המוצהרת היא להגיע שוב להישגים שאפיינו אותנו בעבר ומאפיינים מדינות אחרות. האם למדינות המקצות לחינוך משאבים רבים יש הישגים מדידים בדמות רמת המדענים? בהחלט. הרוב המכריע של מקבלי פרס נובל מגיע ממדינות מפותחות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי