פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_2161

האחד במאי
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 04/05/2004 שעה 15:00)


האחד במאי

ד''ר דוד סיון




חג הפועלים

בשנת 1884 החליטה הפדרצייה של האיגודים המקצועיים בארה''ב שעד 1.5.1886 העובדים יעברו ליום עבודה של 8 שעות. כאשר הגיע המועד ויום העבודה לא קוצר, פרצה בשיקגו שביתה כללית כדי לקדם את המטרה. במהלך מספר ימים לאחר מכן התפתחו הדברים לכדי מהומות (Haymarket Riot), שבמהלכן המשטרה השתמשה בנשק חם. נהרגו אנשים, ביניהם שוטר. בעקבות האירועים הללו, לקראת סוף העשור, קבע האינטרנציונל הסוציאליסטי (השני) את היום כחג העבודה לציון הסולידריות של מעמד העובדים והישגיו.

רבות מזכויות העובדים, שהיום נראות כמובנות מאליהן, מקורן באותם מאבקים שהגיעו לשיאם ביום הראשון לחודש מאי. בין ההישגים החשובים אפשר למנות את קיצור יום העבודה ל-‏8 שעות, את זכות השביתה, את הזכות להקים ועדי עובדים ועוד. ברור למדי שההישגים הללו של העובדים השפיעו רבות על ההרכב היחסי של אמצעי הייצור בתהליכי הייצור השונים. מכאן שהכדאיות הכלכלית של אותם תהליכי ייצור הושפעה אף היא.

בתחילת הדרך, בשנים הראשונות, החג היה סמל למאבקים, אפילו אלימים, אבל באמצע המאה הקודמת היום הזה הפך לחג של ממש – חג של חולצות לבנות ודגלים אדומים. היום הזה, כך היה מקובל, היה יום שבתון שבו היו רבים, אפילו המונים, מפגינים בערים רבות בארץ ובעולם לאות סולידריות עם העובדים באשר הם.

המאבקים הקשורים בחג הזה היו, ודאי, בין הגורמים לשינויים מהותיים במשטרים של מדינות המערב. אחד משינויים אלו היה חדירתה של שיטת ''מדינת הרווחה'' למשטרים במדינות המערב. את התהליך היטיבו לתאר מילטון ורוז פרידמן בפרק 4 בספרם החופש לבחור (Free to Choose). התהליך קיבל תאוצה בעקבות המשבר הגדול של שנת 1929. עם השנים במדינות רבות, כמו גם במדינת ישראל, הפרלמנט הפך לכוח מוביל בקביעה (חקיקה) של זכויות העובדים – כדבר מובן מאליו. החקיקה של זכויות עובדים הפכה לתהליך מתמשך של יוזמות, טובות וטובות פחות, של מפלגות שונות.

כאשר ממשלת ישראל ושר האוצר, בנימין נתניהו, פועלים היום לחקיקה שתגביל את זכות השביתה, הם באים מנקודת מוצא שאלו זכויות בסיסיות שאין לפגוע בהן. לכן, אפילו שאין חוגגים את ה-‏1 במאי ברוב עם, אפילו שאיננו בוחרים במפלגה סוציאליסטית או פועלית רבות מן הזכויות הללו מובטחות. הן מובטחות משום שהמדינה פרשה עליהן את חסותה, שומרת על קיומן ומשפרת אותן בתהליך מתמשך.

כמו שאנחנו דואגים לזכור אירועים מעצבים בחיינו, הגם שאירעו לפני אלפי שנים, ראוי שנזכור את התרומה של אירועי ה-‏1 במאי 1886 לרווחתנו. ראוי שנשאיר פינה בלב גם עבור אותם אנשים, שארבעה מהם נתלו בשל חלקם, שהובילו את האירועים שעיצבו את ה-‏1 במאי.


הרחבת האיחוד האירופי

ה-‏1 במאי 2004, נבחר כמועד להרחבת האיחוד האירופי בעוד 10 מדינות וכ-‏70 מיליון תושבים. האיחוד האירופי הפך ''לשוק הגדול ביותר בעולם במונחי גודל אוכלוסייה. מספר המדינות החברות באיחוד האירופי יגדל ל-‏25, מספר הצרכנים יגדל ל-‏444 מיליון צרכנים,... והתמ''ג יגיע ל-‏12.5 טריליון דולר, יותר מזה של ארה''ב'' (הגוש הכלכלי הגדול בעולם). באורח פלא, 9 מעשר המדינות היו חלק מן הגוש הסובייטי, שם נהגו לחגוג את חג העבודה (ה-‏1 במאי) ברוב הדר ופאר, שהתפורר עם פירוקה בריה''מ.

חשוב לזכור שהצעד הראשון לקראת ההרחבה היו הסכמי האסוציציאה עם מדינות אלו בשנת 1990. גם כעת עדין לא מדובר באיחוד ממש, הרי המדינות החדשות לא מצטרפות בשלב זה לגוש האירו אבל הכיוון הוא ברור. יחד עם זאת תהיה להצטרפות השפעה על התנהגות המחירים בשווקי האיחוד האירופאי לרווחתו של הצרכן. המחירים בחלקו הותיק של השוק ירדו והצריכה, שצלעה עד היום, צפויה לצמוח. גם שיעורי הצמיחה של התמ''ג האירופי צפויים להיות גבוהים יותר משום שהצמיחה במצטרפות גבוה מחלק הישן של האיחוד.

יחד עם זאת ברור שהבדלי רמת החיים המשמעותיים בין החלקים עשויים ליצור לא מעט כאבי ראש למוסדות האיחוד. בעיקר חוששים מתנועות אוכלוסיה ועובדים מערבה לחלקים היותר עשירים ולכן צופים שהגבולות בין המצטרפות ממזרח לחלק המערבי יבוטלו רק בהדרגה. מעשית בשלב ראשון פתיחת הגבולות מכוונת לסחורות ותיירות שתפעל לצימצום ההבדלים ברמת החיים של שני החלקים.

אי אפשר להתעלם מן העובדה שהולך ומוקם משק (מאוחד) שהשפעתו על המשקים האחרים בעולם תהיה מאד משמעותית. ככל שיתקדמו תהליכי האיחוד והמדינות החברות יהפכו ליחידה אחת כלפי חוץ תהיה השפעתו של גודל השוק יותר מורגשת. כנקודת מוצא נדגיש שהיום, שני ''המשקים'' הגדולים בעולם, האיחוד האירופי וארה''ב, מייצרים קרוב למחצית מהתמ''ג העולמי (יותר מ-‏45%).

מאחר שאירופה היא כבר יעד חשוב לייצוא הישראלי שצומח מהר, יותר מהיצוא לארה''ב, אפשר אולי לצפות שהצמיחה הזאת תואץ בעקבות ההרחבה (הרחבת האיחוד האירופי). צריך גם לצפות שהיבוא של מוצרים בהם יש לארצות שהצטרפו יתרונות יתרחב אף הוא. משתמע שעם הצמיחה של השוק האירופי השפעתו על המשק הישראלי, כמו גם על משקים אחרים, רק תגבר.


מכבי ת''א - מפעל כדורסל

קבוצת הכדורסל של מכבי היא מפעל כלכלי לכל דבר שהחל את צעדיו הראשונים לפני יותר משלושים שנה. עד אז מכבי ת''א היתה קבוצת ספורט ששחקניה התאמנו ושיחקו לאחר שעות העבודה. נקודת ההתחלה היתה עם הבאתו של טל ברודי בסוף שנות השישים. כמו כל מפעל היעד העיקרי היה תמיד להשיג את מירב הרווחים (הכנסות בניכוי ההוצאות) על ידי מכירת כרטיסים למשחקים ושירותים דומים. כמובן שניהול טוב ויעילות הם תנאים חשובים להשגת יעד זה. ניהול טוב ויעיל צריך למצוא את השילוב בין השאיפה להשגת מטרות הטווח הקצר ואלו של הטווח הארוך. עד כאן זהו תיאור מאד שיגרתי של אירגון כלכלי שבדרך כלל עובד כל השנה וההכנסות וההוצאות מתפזרות על פני השנה כולה.

באירגוני הספורט המקצועני נוסף מאפיין מאד חשוב, אולי קריטי: הצורך להגיע להישגים הגבוהים ביותר ביום או בתקופת פליי-אוף. אירגון ספורט שלא יצליח בכך רווחיו ירדו ובסופו של דבר יעלם לתהום הנשייה. מכבי למעשה פועלת בהצלחה בשני שווקים – המפעלים האירופאיים והמפעלים בארץ. השנה מכבי הגיעה לשיאה בדיוק ביום הקובע של היורוליג – האחד במאי. בניגוד לשלוש הפעמים הקודמות בהן זכתה הפעם ההישג משובץ בלפחות 11 שיאים של היורוליג (כל השיאים של מכבי תל אביב בגמר).

המאפיין הבולט בהישגי מכבי לאורך השנים הוא הנהלה מעולה ויציבה שהציגה שילוב מנצח בין יעדי הטווח הקצר והטווח הארוך. ההישגים המיוחדים השנה הם גם פסגת הישגי ההנהלה של הקבוצה. השנה חברו להנהלה היציבה גם ניהול משחק מעולה של צוות המאמנים וחבורת שחקנים שידעו להתאים את עצמם אחד לשני. ההישגים הללו מעלים את פוטנציאל ההכנסות העתידיות של הקבוצה, לפחות בשנים הקרובות. הצפי שמכבי תמשיך להצליח כאירגון כלכלי הוא בהחלט סביר.

מכבי ת''א הוא מפעל ישראלי מצליח הגם שחלק מהעובדים החשובים אינם אזרחי המדינה. תרומתו לשוק המקומי, מקומות עבודה ורכישות של מוצרים שונים, היא לא מבוטלת.








מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.