פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שרון לא עוצר באדום
יוסי בלום הלוי (יום שישי, 23/04/2004 שעה 12:53)


שרון לא עוצר באדום


כתבת פרשנות בנושא משאל ההתנתקות


יוסי בלום הלוי




מיהו אריאל שרון, עולם המושגים שלו ודרכי פעולתו בדרך למשאל ההתנתקות.

בשל המיתוסים שנקשרו לשמו של אריאל שרון, טועים רבים במחנה הימין בהבנת עולם המושגים שלו ודרכי פעולתו.

אם נרצה לתאר בצורה סמלית את אישיותו הפוליטית של שרון, לא עולה על הדעת דמות אחרת מאשר תדמיתו של הגולם מפראג, להבדיל, אותו כזכור, הקים המהר''ל מפראג כדי שיגן על היהודים מרדיפות הגויים.

אם נזכור את המציאות הפוליטית של שנות החמישים, משה דיין ודוד בן גוריון הם שיצרו מרס''ן אלמוני את שרון המיתולוגי, כדי שיציל את ישראל מתבוסות חוזרות ונשנות מול הטרור הפלשתיני שלאחר מלחמת העצמאות.

כך צמחה תהילתו של האיש, מלווה במחלוקות ציבוריות קשות על דמותו, ככתוב בדברי הימים של הקמת יחידה 101, בקרבות המיתלה, אבו עגילה במלחמת 6 הימים, חיסול הטרור בעזה במלחמת ההתשה, קרב הצליחה במלחמת יום הכיפורים, ולאחריהם הסכמי השלום עם מצרים, בהם בלטו לראשונה תכונותיו ההרסניות של האיש, שהצטיין בהרס ימית ויישובי סיני. אף כי שנים טיפח האיש את מפעל ההתנחלות ושינה את מפת ההתיישבות בארץ ישראל השלמה מן הירדן לים, ההרס והבנייה מהווים פנים משלימות של אישיות קונטרוברסלית.

ועם כל אלה, מלחמת לבנון היא שיצרה את תדמיתו הכוחנית בתודעה העולמית, ואף הציבה אבן דרך ביחסיו המורכבים עם הציבוריות הישראלית לאורך היכרותה הארוכה עמו.

אמת, עוול עשו עמו מסקנות ועדת כהן לחקר הטבח בסברה ושתילה, שגזרו עליו גלות פוליטית ארוכה, מלווה בשנאת השמאל מצד אחד והערצת הימין מצד שני, אך שרון כאופורטוניסט, לא טרח לגלות ברבים מהן דעותיו האמיתיות.

במהלך השנים הארוכות בהן ישב כפסול לתפקיד שר ביטחון באופוזיציה, הוא הפנים את כישלונו הקולוסאלי במלחמת לבנון, והבין, אף כי במאוחר, כי ללא הסכמה לאומית, ובלא הכנה של הצבא למלחמה (כפי שאכן נתגלה בכישלונות הצבאיים כשלעצמם), כישלון זה היה בלתי נמנע.

עם השנים בשלה בו ההפכפכות האידיאולוגית, עליה הצביע יוסי שריד, כשסיפר לימים כי לאחר המהפך של 1977 הציע לו שרון להקים תנועה משותפת שתפעל לכינון מדינה פלשתינית בשטחים. היום מבינים רבים כי אריאל שרון של 1977 היה כבר אז ''איש שמאל בארון'' ונץ ימני קיצוני מתוך אופורטוניזם אישי.

חילופי השלטון ועליית נתניהו לכס ראש הממשלה ב-‏1996 סללו את דרכו לתפקיד שר החוץ. וכאן נתגלתה ראשיתה של הותרנות המפליגה שהפגין בעת שיחות וואיי, והיא הייתה כאות אזהרה לשינוי בדרכו. נפילת נתניהו סימלה לאיש שהדרך פנויה להשתלטות על הליכוד, בדרך להפיכתה ממפלגת ההוד וההדר הז'בוטניסקאית למפלגת מרכז ואף שמאלה מכך.

שנים הכינו מקורביו ובני משפחתו את שיבתו לפסגת הפוליטיקה הישראלית תוך הכשרתו לקראת המפנה הגדול בחייו – הפיאסקו של ממשלת ברק – ראשית אינתיפאדת אל אקצה – והעלייה להר הבית ערב ראש השנה תשס''א.

מי שמנסה להבין את עולמו הרוחני של שרון, מניעיו ודרכי פעולתו מן הראוי שילמד את הביוגרפיה שלו1.

נעוריו של אריאל שרון–שיינרמן עוצבו בתקופת המאורעות של שנות השלושים ומלחמת העולם השנייה. הוא היה בן למשפחה שנדחתה חברתית במקום מושבה בכפר מלל. דמותו של האב, שהיה חלוץ ציוני נלהב, אך בעל אישיות כפייתית וחוסר גמישות לסובבים אותו, השפיעה על אופיו של הבן. הביוגרפיה שלו מספרת על אם שנאלצה להיכנע לשיגיונותיו של האב, שהתעקש לעסוק דווקא בגידולים שלא התאימו לארץ, אלא לשאיפותיו האידיאולוגיות.

כישלונותיו הכלכליים של האיכר שיינרמן גרמו לעוני ומחסור, שהיו מנת חלקה של המשפחה באותם ימים. הוא היה אדם מסוגר שלא השכיל ליצור קשר עם חבריו למושב, והדבר הובילו לריבים ולמחלוקות קשות עמם.

שרון הבן גודל בידי אביו לתוך סביבה כוחנית. הוא הוכרח על ידו לשאת אלה כבדה ולשמור בכל מחיר על הגידולים החקלאיים של המשפחה כנגד התנכלויות שכניו. שרון החל להתבלט בכשרונותיו הצבאיים בעת שהצטרף לגדנ''ע ולארגון ההגנה. הביוגרפיה שלו באותם ימים כוללת מאפייני אופי מובהקים שלו, כגון התיאורים בהם זרק רימון לחדר בו היו חבריו ליחידה בגדנ''ע, או כאשר היה יורה לידם, כדי להפחידם.

יחד עם אלה, תוארו כשרונותיו הצבאיים של שרון, תכונותיו האישיות כלוחם, קור הרוח שלו במצבים קשים, נחישות והבנה טקטית של שדה הקרב.

שרון הוערך כראוי על ידי מפקדיו, ובפרוץ מלחמת השחרור, ובלא שעבר קורס קצינים, מונה למ''מ בחטיבת אלכסנדרוני. בכוח הלוחם של מלחמת השחרור, הפך שרון מנער של משפחה דחויה, בן לאב סוציומט וקשה יום, למפקד שדה מוכשר, הנערץ על לוחמיו.

כשרונו הצבאי הטבעי של שרון העמיד אותו, ובצדק, בראש השורה של הבכירים במפקדי השדה של צה''ל בכל הזמנים. שרון, אם תרצו, המגלם את ''הגולם'' הסמלי של בן גוריון ודיין, היה האיש שהטמיע את רוח יחידה 101 ותרם יותר מכל ליכולתו של הצבא במלחמת ששת הימים.

בן גוריון שאל פעם את אריאל שרון, אותו העריץ מצד אחד, אך חשש מפני שיטותיו:
האם למדת לדבר אמת?

אי אמירת אמת מצד שרון היא תכונה אותה הכירו כל האנשים בסביבתו של שרון, בצבא ובחיים הפוליטיים גם יחד. הטיית האמת הייתה אחת הדרכים של אריאל שרון להשגת מטרותיו. יש שיראו בהן תכונה חיובית, ואף דרך שאפשרה לו לעקוף מכשולים חיוניים, כגון ההוראות האבסורדיות שקיבל במלחמת יום הכיפורים מגורודיש, בר-לב או דדו.

שרון ראש הממשלה, המשקר לעמו, מהווה סכנה איומה ותוצאותיה עלולות להיות קשות מכל מה שהכרנו בעבר.

קשיחות, נחישות ואכזריות שגילה בתקופת ההקמה של יחידה 101, ובמיוחד בפעולות קיביה ועזה, רוסנו בהמשך הקריירה הפוליטית שלו בידי הדרג הממונה עליו בשל הנזק שגרם, אך נותרו חרותות לעד בדרכי הפעולה שלו כפי שנתאר להלן.

שרון מתייחס לעולם האזרחי והמדיני בו הוא חי כמו לעולמו הפרטי ולעסקיו, באותה תפיסת עולם שהנחתה אותו בשדה הקרב הצבאי:

תכנון מדויק של הקרב ויעדי הניצחון, הגדרת האויב והאיומים, הכנת הכוח, ובעיקר גיבוש צוות נאמן הסומך על כשרונו הצבאי ואשר מוכן ללכת עבורו באש ובמים. מי שהכיר כיצד ניהל שרון את מפקדת אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים, מבין כיצד מצליח האיש ליצור סביבו אחדות מטרה, נחישות ודבקות בהשגתה, תוך קיום נאמנות מלאה למוביל אותה.

שרון יוצר בקרב אנשיו מוטיבציה שנובעת מהאמונה שהוא לא משאיר פצועים בשטח. החוויה בה נותר פצוע בקרב לטרון וחולץ על ידי אחד מחייליו עיצבה תפיסת עולם זו (אף כי ניתן לראות בפרשת רון ארד והנעדרים חריגה מאמונתו זו, תוך הפקרת הנווט השבוי לגורלו הבלתי נודע).

עולמו הוא עולם של מנהיג טוטליטרי, שבו יש ידיד או אויב, ואל כל השאר הוא מתייחס בחשדנות כאל יריב פוטנציאלי.

שרון נוהג בשדה הקרב לבדוק את השטח באמצעות סיורים ומודיעין. קודם לתחילת ההבקעה הוא פותח במהלכים אוגפים, כגון פשיטות קומנדו שנועדות לחסל את הארטילריה או את ריכוזי השריון (כמו פשיטת הצנחנים במסוקים על מתחמי הארטילריה המצרית בקרב אבו-עגיילה 1967, או ההשתלטות על אזור התפר בתעלה ב-‏9 אוקטובר 1973 – דבר שהוציא את הרמטכ''ל דוד אלעזר משיווי משקלו הנפשי).

כמפקד אוגדה הוא ידע לקרוא את תמונת הקרב מהדיווחים הסתמיים של מפקדי הכוחות, ולתכנן בעזרת מידע זה את המהלך הבא בזירה האוגדתית.

אורי שני, דב וייסגלס, אייל ארד, אדלר, בניו, נאמניו בקרב שרי הממשלה, ובמיוחד אהוד אולמרט, בגיבויו של טומי לפיד, הם – לצורך דיוננו הנוכחי – הכוחות אותם מפעיל בתבונה רבה לשיטתו, ראש הממשלה אריאל שרון. זירת הקרב שלו היום היא החברה הישראלית כולה ואנו עלולים להיות קורבנותיה.

המתנחלים והימין, אותו בנה שרון האופורטוניסט לצורך שינוי פניה של מדינת ישראל לשיטתו, הם ''האויב'' אותו מנסה שרון לאגף ולהכריע בקרב הגורלי של ''אוקי קוראל'', שיערך בצהריי היום של השניים במאי 2004.

שרון שמכיר את הזירה ואת ''האויב'' בדרך למטרתו, פעל ופועל על פי שיטותיו הידועות:

שרון הטקטיקן הבין שלמתנחלים עורף כלכלי והסברתי העלול לשבש את תוכנית הקרב שלו. על כן החלו הוא ונאמניו – אהוד אולמרט, טומי לפיד, דב וייסגלס ועומרי שרון – לפעול לריסוק התשתית הכלכלית של המתנחלים באמצעות אפליה של יצוא המתנחלים לאירופה, איסור על גורמים כלכליים לפרסם בערוץ 7, ולסוגרו לאחר 15 שנים בהם פעל ללא הפרעה תחת ממשלות שמאל קיצוניות.

בנוסף לאלה ניתק שרון, בעזרת אולמרט, את הישובים מהטבות מס, הורה לרסק מאחזים בכוח אלים ופינה בעזרת נאמנו, שר הביטחון שאול מופז, מחנות צבאיים מרכזיים בבקעת הירדן שנתפסו על ידי הערבים. מופז, נאמנו האישי של שרון, שלו הוא חב חוב של כבוד, את משרתו כשר הביטחון, עשה מהלכים ששום שר ביטחון לא העז לעשותם, כמו פינוי מסיבי של מאחזים, הרס בתי כנסת בהתנחלויות ומעצר מינהלי שרירותי של יהודי היושב כשנה במעצר ללא משפט, תוך רמיסת זכויות האדם בהתעמרות וברגל גסה.

שרון הבטיח ''צעדים כואבים'' של עקירה ונטישה, הן בחזית הטרור של ערפאת והן בחזית הצפון אל מול החיזבאללה. כשרונו למשוך אש אף מצא אותו מעורב חלקית בפרשת טננבוים, בקשר שקיים לכאורה עם גיסו של האיש, תוך רמיזה שיתכן שקשר זה השפיע על נחישותו לקיים את עסקת טננבוים.

כאן חייבת להישאל השאלה: האם צורת החשיבה, ויותר מכך, דרך קבלת ההחלטות בפרשת סוחר הסמים השבוי, איננה עדות מוצקה לסכנות שבקבלת תוכנית ההתנתקות של שרון?

האם הנחישות לעשות עסקה זו, ולו אף אם שרון חף מכל קשר עם טננבוים או מקורביו, איננה מציינת כשל דומה, ואף חמור ממנו בפרשה הגורלית של תוכנית ההתנתקות?

כאן חייבים לשאול שאלה נוספת: מדוע אין בשיח הציבורי ניסיון להפיק לקחים מהכישלונות הקודמים של ישראל, בהם הוויתור על מימי החצבאני, אובדן כושר ההרתעה, אובדן של אינטרסים חיוניים בגבול הצפון, כניעה לחיזבאללה בפרשת השבויים והסכמה שבשתיקה לקיומם של 12,000 טילים ארוכי טווח המאיימים איום אסטרטגי על מחצית משטח המדינה ומקיימים נגדנו מאזן אימה. מדוע אין לישראל תורת ביטחון סדורה ומדוע שבויה צמרת צה''ל בקונספציה שהטרור איננו איום אסטרטגי על מדינת ישראל? האם המערך המאיים של אלפי הטילים האירניים המוצב מולנו בגבול הצפון איננו איום קיומי?

כל אלה הם מחירים ששרון מוכן לשלם בשדה הקרב של שאיפותיו הפוליטיות בדרך להשגת היעד הגדול שלו: ייצוב מפה זמנית של גבולות ישראל למשך 20 שנה, בתקווה שהזמן יעשה את שלו, וכי עובדות בשטח יוכרו על ידי האמריקנים ושאר העולם כגבולות הקבע של ישראל.

פסגת שרון בוש, הוכיחה כי כל יתרון בתוכניתו על פי מחשבתו האסטרטגית של שרון נדחה בתקיפות על ידי האמריקנים: הם אמרו לא לסיפוח שטחי התיישבות בישראל, אמרו כן למדינה פלשתינית, כן למפת הדרכים, כן לשיבת הפליטים לשטחי ארץ ישראל המערבית, כן לפתיחת גבולות 1949.

למעשה ההצהרות הבומבסטיות של בוש, הן עלה תאנה שנועד לכסות על ערוות כישלונו הקולוסאלי של שרון להפיק איזושהי תועלת מתוכנית ההתנתקות.

נותרו כל אי-הוודאויות, כל החסרונות, כולל הרס 27 ישובים, טרנספר אכזרי מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו של 10,000 אזרחים נאמנים, הבולמים בגופם את הטרור.

התוכנית עלולה לגרום לקריסת אחוות הלוחמים בצה''ל בשל הצורך לערוך פעולות אלימות ביותר העלולות לגרור אחריהן מלחמת אזרחים. מדובר בתוכנית יקרה שאין מקורות למימונה ואין שום הבטחה אמריקנית לכך.

כל הסיסמאות שהפריחו השבוע מופז ושרון, ש''ההתנתקות טובה לישראל'' הן בבחינת שקר נורא, המסתיר בחובו אסון קשה ביותר למדינת ישראל בכל היבט אפשרי. מי ששמע או ראה השבוע את מקורביו, החל מהעיתונאי אורי דן וכלה בשר הביטחון שאול מופז, יכול להתרשם משפת הגוף ומהאינטונציה של קולם ברדיו, שהם לא מאמינים ולו למילה אחת מכל הסיסמאות של אייל ארד, אדלר או אהוד אולמרט.

שרון הוגדר בתקשורת כטקטיקן פוליטי מעולה, אך תוצאות מהלכיו מוכיחות כי הוא אסטרטג גרוע שאיננו מבין את המשמעויות של מהלכיו על הזכויות השמורות למדינת ישראל במשפט הבינלאומי על השטחים שהיא מחזיקה.

שרון איננו מבין שריסוק החמאס, בדומה למה שקרה בסילוק אש''ף מלבנון לתוניס, יכניס לזירה הארץ ישראלית את החיזבאללה בכוח ובעוצמה מוגברים פי כמה ממה שקורה בגבולה הצפוני. שרון של 1982 סילק את אש''ף אך חיזק אל חיזבללה ככוח מרתיע אסטרטגי בצפון, והנה האיש הזה, שרון, עושה כזאת גם במרכז הארץ ובדרומה, ומאפשר לחיזבאללה יצירת מכפיל כוח מתוך רצועת עזה וצפון השומרון.

ישראל, אולי, ''תקטין חיכוך'' קיים בעזה ובשומרון, כדברי גיורא איילנד, ראש המועצה לביטחון לאומי, אך במקומו ייווצר חיכוך חזק כמה מונים עם החיזבאללה במרכז הארץ ובדרומה. חשיפת חוליית החיזבאללה מקרב ערביי ישאל בצומת בית רימון השבוע היא אות למתרחש במלחמה הפלשתינית ישראלית השנייה, ולצפוי בה לאחר הבריחה מיישובי גוש קטיף וחבל עזה כולו בשנה הבאה.

כל המחדלים הללו של שרון מצטרפים לתמונה הקודרת של מאות אלפי המובטלים, לכלכלה הקורסת, לאנרכיה המדינית והכלכלית, ולשנאת-חינם גוברת הולכת בין מגזרי החברה השונים בישראל.

סימני שאלה פליליים רבים מלווים את ההתנהלות של משק ביתו של שרון בשנים האחרונות. הביוגרפיה שלו מצביעה על מניעים אפשריים להיותו מעורב בפרשיות פליליות רבות שנקשרו בשמו. זכותו של הצבור לדעת ולהבין את הסיבות להסתבכויות המפותלות של אריאל שרון, בניו ומקורביו בחשדות לפלילים.

האם גרמו לכך המחסור והעוני מהם סבלה משפחת שיינרמן? המשברים החברתיים שנבעו מיחסיו של אב המשפחה עם חבריו במושב, בתקופה בה השיתופיות הייתה לא רק צורך חברתי, אלא גיבוי כלכלי?

האם מאמציו של שרון ל''ביסוס כלכלי'' נובעים מרצונו למנוע מבניו חסך-כלכלי ומחסור כפי שחווה בנעוריו?

הבחירות שהעלוהו בראשית 2001 לתפקיד הרם של ראש ממשלת ישראל במלחמה הפלשתינית ישראלית השנייה, הובילו אותו לחצייה של הרוביקון האידיאולוגי, תוך מעבר קיצוני מתמיכה בחזון ארץ ישראל השלמה לנאום לטרון בדבר מדינה פלשתינית, ובהמשך, להתבטאויות אומללות נגד ''הכיבוש הישראלי'', להכרזה על ''צעדים כואבים'' אותם יעברו המתנחלים, שלוחי מדיניותו הקודמת. מכאן קצרה הייתה הדרך למפת הדרכים, לחזון בוש ולהחלטה הגורלית על תוכנית התנתקות.

אם תרצו, החברה הישראלית שציפתה משרון להמשיך בתפקיד הסמלי של ''הגולם'' המגן עליה מידם של הערבים, התאכזבה קשות כשגילתה שהגולם קם על יוצרו, ובד בבד הפך את עורו ואכזב את כל מי שציפה למנהיגות בעלת אומץ ונחישות, שתביא לידי סיום את פרשת אוסלו הטרגית, תחסל את הטרור ותביא שלום של ביטחון לעם ישראל.

שלא כמו בסיפור המקורי, שרון האגדי קם על יוצריו והוא פועל בדרך הפוכה מהמצופה ממנו - כניעה והשלמה עם הטרור.

האם יצליחו בוחרי הליכוד לעצור את האיש הפועל בשתי חזיתות מקבילות של שרידות אידיאולוגית ואישית?
או שמא מכין שרון מהלך דרמטי אוגף לבוחרים, על מנת ''לשכנעם'' לומר הן להתנתקות?

ואולי יפעיל שרון עוד ''פעולת קומנדו'' פוליטית בלתי צפויה, לכשיחוש כי הכוחות בזירה הפוליטית הפנימית בליכוד לא נוטים לצדו, ויורה על ביטול המשאל בדרך משפטית כלשהי?

נאומו בכנסת, לאחר שחיקת הספין התקשורתי של פסגת בוש, והצטמצמות הפער בסקרים בין התומכים למתנגדים בליכוד, מצביע בברור, ששרון לא עומד לקבל את דין התנועה אם יפסיד במשאל.

האם צפויים אנו בימים האחרונים לפני המשאל, לחיסול עוד אישיות בכירה מקרב הפלשתינים?

אך מעבר למיתוסים מתגלה לנו שרון במערומיו האישיים: תורות הניהול המודרניות יודעות להצביע על אנשים שהגיעו לשיאה של הקריירה האישית שלהם בתפקיד נתון, אבל המעבר שלהם לתפקיד חדש - התברר ככישלון מנהיגותי ותפקודי. כך קרה לעמי איילון במעבר שלו ממפקד חיל הים לשב''כ, למשל. שיאו של שרון היה בעת שירותו כמפקד אוגדה מצליח.

בכל שאר משימותיו האזרחיות, כשר חקלאות, שר ביטחון, שר תשתיות, שר חוץ וראש ממשלה - אריאל שרון הינו כישלון חרוץ ואסון למדינת ישראל.

מאמר זה קורא ומתריע לכל עם ישראל: שרון איננו עוצר באדום!



  1. עוזי בנזימן, ביוגרפיה של שרון (1985). שרון – לא עוצר באדום, תל אביב: הוצאת אדם. מאמר נוסף בהקשר הזה הוא, מאיפה באים מנהיגים לעולם?



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


פתאום הוא לא טוב?
רמי נוידרפר (יום שישי, 23/04/2004 שעה 16:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאשר אריק שרון עושה מה שאתה מאמין בו - אזי הוא אביר הימין. כאשר הוא משנה דעתו בסוגייה די שולית (כי הרי אינך מאמין שהוא באמת יפנה התנחלות ולו אחת...) פתאום הוא נהיה בדיעבד כזה כשלון בעיניך?

לפני שנה - רק השמאל הקיצוני היה מתבטא על ראש הממשלה כמוך.

ועל מי אתה מסתמך פתאום? על עוזי בנזימן? השמאלן הנתעב מן העיתון המשוקץ ששמו הארץ?

אין קץ לצביעות!!!
_new_ הוספת תגובה



פתאום הוא לא טוב?
יוסי בלום הלוי (יום שישי, 23/04/2004 שעה 21:15)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רמי!
שרון ינסה בכל כוחות לעקור את ההתנחלויות! הוא רציני! הוא באמת לא עוצר באדום.
_new_ הוספת תגובה



הלוואי... זה המעשה הנכון לעשותו
רמי נוידרפר (יום שישי, 23/04/2004 שעה 21:28)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הלוואי... זה המעשה הנכון לעשותו
פנחס (יום שישי, 23/04/2004 שעה 22:59)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטעות של הימין הקיצוני היא שלא תמך בברק.
כשהליכוד באופוזיציה ברק אפילו לחלום על הורדת התנחלות אחת לא היה חולם
_new_ הוספת תגובה



מזה הימין הקיצוני?
רייב משולם (שבת, 24/04/2004 שעה 23:30)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה הימין שצריך לאהוב את השמאל? אתה חוזר על המנטרה הזאת שוב ושוב, תוקף את הקטצוניים אבל מדבר כקיצוני. למה?

ולמה אתה בטוח שברק לא היה מוריד התנחלויות. הוא היה עושה את זה כמו שהוא ורק הוא יצא מלבנון. הכל שאלה של זמן ובסוף הוא היה עושה את אותה טעות כמו שרון.
_new_ הוספת תגובה



מזה הימין הקיצוני?
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 23:56)
בתשובה לרייב משולם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשביל לצאת מלבנון מספיק לתת פקודה לצבא.
ברק לעולם לא היה מצליח להוריד התנחלויות כשכל הימין נגדו
לא אמרתי שהימין צריך לאהוב את השמאל הוא היה יכול לקחת כדור נגד בחילה ולהצביע ברק.
זכור. לברק ללא הימין לא היה רוב בכנסת, כך שהימין יכול היה לחסום אותו בפני תעלול טאבה חדש
_new_ הוספת תגובה



מאמר מחכים ומעניין, יחד עם זאת,
רפי אשכנזי (יום שישי, 23/04/2004 שעה 22:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--קשה לקבל את תאור המציאות בצבעים קונטראסטיים כה עזים כמו שיוסי בלום מתארה.
המציאות הפוליטית והחיים בכלל מאופיינים יותר בצבעי אפור וורוד ולא באדום שחור או לבן.
שרון של ''יום-כיפור'' ב 73, אינו שרון של מיל' לבנון מ82 .
שרון מיטיב להתבלט היכן שקיים ווקום מנהיגותי מעליו.
במיל' יום כיפור גילה שרון מצביאות מעולה והבנת שדה הקרב יותר מאשר הפיקוד {דרום} תחת גורודיש באום-חשיבה ואלעזר בקריה בתל-אביב. במיל' לבנון פעל שרוןהפעם כשר הביטחון, תחת ווקום מנהיגותי של ראש ממשלה חולה וחלש והתוצאה- הובלת המהלכים בלבנון בדרכו תוך כסוי בהחלטות ממשלה שלא הבינה בדיוק מה קורה בשטח. שרון לא התנהג כך תחת מנהיגותו של בן גוריון או תחת דיין כרמטכ''ל.
להערכתי הצנועה, שרון הוא איש טוטאלי, וככזה הצלחותיו הן מרהיבות מאד, אך כשלונותיו צורבים מאד.
או בלשון העם: שרון נוהג ''ברכבו'' כשידיו האוחזות בהגה עושות תנועות גדולות ימינה ושמאלה בו בזמן שאדם רגיל אוחז בהגה בעדינות ונהוג בעזרת תנועות עדינות וקטנות.
על כביש ישר אין הבדל גדול ביניהם, אך ליד תהום, נהיגתו של שרון מסוכנת מאד...
_new_ הוספת תגובה



מאמר מחכים ומעניין, יחד עם זאת,
פנחס (יום שישי, 23/04/2004 שעה 22:44)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העניין הוא שכל אחד מנתח את שרון בהתאם לאינטרס הפוליטי שלו, של המנתח.
אכן יש בשרון מידה מסויימת של הפכפכנות שלדעתי נובעת מטבעו המחפש פתרונות יסודיים וכוללים. כשהפתרונות האלה מקורם בגישה פרגמטית מה טוב למדינה ולא נובעות מהשקפת עולם.
כך פעם הוא יכול לחשוב שהשלטת הפלנגות על לבנון תשנה את אזורינו מבחינה גיאו פוליטית באופן יסודי לטובתנו, ופעם הוא יכול ללכת ליוסי שריד ולדבר על מדינה פלשתינית שאני מניח שהיתה צריכה להיות מדינת חסות שלנו.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מחכים ומעניין, יחד עם זאת,
פנחס (יום שישי, 23/04/2004 שעה 22:49)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על שרון כמנהיג צבאי רק אומר שהאלוף פלד המנוח סופר איש סמול שביחס אליו מר''ץ היא בימין, כתב בזמנו מאמר במעריב המתאר אותו בשפע סופר סופרלטיבים כמנהיג צבאי גדול ביותר.
_new_ הוספת תגובה



שרון אכן נחשב לאיש צבא מוכשר ומקורי
בננה ספליט (שבת, 24/04/2004 שעה 0:54)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל ההיבטים הטקטיים של ניהול מלחמה בשטח, הכרעת האוייב בשטח במצב נתון, כמו באום-כתף 67' או בתעלה ב-‏73'.
שרון לא בא לידי ביטוי בהיבטים האסטרטגיים של המלחמה, כלומר קביעת דרך המלחמה ומטרות המלחמה ברמה הלאומית והשגתם. בהכללה צריך לומר שישראל ומנהיגיה מעולם לא הצטיינו בהובלה של מהלכים אסטרטגיים, עם יעדים ברורים וייצוב המצב שלאחר מלחמות ובין מלחמות.

לדוגמה, בכל המלחמות ניצחנו והכרענו (טקטית) את המלחמה בתוך מספר ימים, אך מעולם לא הכרענו (אסטרטגית) ושינינו מגמה מדינית-אזורית בעקבות מלחמה.

אפילו במלחמת יום כיפור השגנו ניצחון טקטי אדיר שלא יכולנו לתרגם אותו ליתרון אסטרטגי של ביסוס מעמדה המדיני של ישראל. אז ישראל היתה באחת מנקודות השפל שלה בכל היבטים שנבחן את מצבה. השלום נראה אז רחוק מתמיד. היינו צריכים חילופי שלטון כדי ליצור מצב ייחודי של שני מנהיגים, בישראל ובמצרים, שיוכלו לקדם שלום בהרף עין.

דווקא במלחמת לבנון השגנו את יעדיה הצבאיים (הטקטיים) של המלחמה, גירוש ה''פתח'' מלבנון. אך שם משכנו את שהותנו בלבנון מעבר לתכנון המקורי של פקודת הקרב, בשל קפאון הנהגתי ארוך טווח, ומוססנו הרבה מהישגיה הראשוניים של המלחמה, תוך פיספוס אסטרטגי גדול. מחיר שהותנו בלבנון היה גבוה והישגנו נמוכים לעומת המחיר שהיינו משלמים לו היינו נסוגים בתחילת 1983 כמתוכנן ותוך עמידה ביעדי המלחמה בטרור.
_new_ הוספת תגובה



שרון אכן נחשב לאיש צבא מוכשר ומקורי
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 0:58)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרון חוזר ואומר שהוא אמר וחזר ואמר בשנות ה80 שיש לסגת מלבנון. ואם נזכר שבזמנו הוא התנגד לקו ברלב אז יתכן שהוא רצה נסיגה ללא אזור בטחון, אלא גיחות פנימה מתוך שטח ישראל
_new_ הוספת תגובה



אני לא מייחס את שהייתנו בלבנון לשרון
בננה ספליט (שבת, 24/04/2004 שעה 1:16)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהפוך הוא. שרון תכנן את היציאה המסודרת מלבנון מיד לאחר השגת מטרות המבצע - פירוק אש''פ בלבנון. אני מעריך שלולא שרון הודח מתפקידו צה''ל היה נסוג כמתוכנן לקו הגנה בגבול הצפון תוך סיוע צד''ל בהגנה מצפון לגבול לבנון. דווקא פרס, שמיר, רבין וברק (בגירסתו הצבאית) מנעו את היציאה מלבנון תוך שאנחנו מסתבכים בתוכה במלחמה מיותרת. אבל הם לא שכחו להכפיש דווקא את שרון, שניטל ממנו הפיקוד על הכוחות דווקא בשיא ההצלחה המבצעית.
_new_ הוספת תגובה



שרון מנע הנסיגה מלבנון??????
רמי נוידרפר (שבת, 24/04/2004 שעה 11:01)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצחקת אותי!!!
כמי שהיה אז רב סרן בצה''ל:

תוכניותיו של שרון היו מרחיקות לכת הרבה יותר:
בגין ז''ל עצר ברגע האחרון לאחר טבח סברה ושתילה את מבצע ''תפוח זהב'' שנועד להנחית את צה''ל בחופי צפון לבנון ולעורר מלחמה כוללת עם הסורים. המבצע , מיותר לציין היה מוצג לממשלה כתגובה הכרחית לתקיפות של הסורים על כוחוינו.
הכוחות כבר היו אז בהכנות סופיות למבצע.
תוכניתו של שרון , אותה תרגל צה''ל אז פעמים רבות - היתה התוכנית הגדולה - פלישה לסוריה דרך ירדן וכיבוש דמשק, החלפת המשטרים בסוריה , ירדן ולבנון במשטרי בובות פרו ישראלים שהיו מסכימים להקמת משטר נוצרי בלבנון , משטר פלתיני פרו ישראלי בירדן , ופתרון הבעיה הפלשתינית ב''ירדן היא פלשתין''

בחלק מהתרחישים שתרגל אז צה''ל , התערבה גם מצרים על ידי החזרת הצבא המצרי לסיני כתגובה ל''כיבוש'' דמשק. בהזדמנות חגיגית זו גם ''חזר'' צה''ל לסיני והכניע (בתרגיל) את המצרים.

מאיפה אתה לוקח ששרון רצה לסגת מלבנון?
איך רבין וברק הו קשורים לזה? רבין היה באופוזיציה בכלל!!
שנאתך למפלגת העבודה מעבירה אותך על דעתך!!
_new_ הוספת תגובה



שרון מנע הנסיגה מלבנון??????
יוסי בלום הלוי (שבת, 24/04/2004 שעה 15:27)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דווקא אתה מצחיק עם הסיפורים הללו. קראת את קללת הכלים השבורים של עמנואל ולד? אם לא תקרא ותבין ששרון כבר בשבוע הראשון של המלחמה כשראה איך צה''ל מתפקד כמו אספסוף מזוין, כאשר גיס שלם (3 אוגדות) לא מצליח להתגבר על כוח סורי בבקע מול גדוד קומנדו וכוחות מחבלים הבולמים אותו בסולטן יעקב; כאשר מפקד חטיבה משורינת צה''לית מאבד את הקשר עם החטיבה שלו ומבלה מנותק בג'יפ שלו 48 שעות; כאשר כוח עוצבתי נוחת באוולי מהים ואיציק מרדכי עם האוגדה שלו במקום לחבור מיידית עם הכוח, הוא מתברבר בצידון ללחימה של שטח בנוי שנאסרה עליו בפירוש בפקודה הצה''לית וכאשר הוא נעצר על כביש החוף ופלוגת טנקים סורית בולמת אותו. צה''ל לא היה מוכן למלחמה הזו, וכל הכשלים החמורים שנחשפו במליוה''כ לא רק שלא תוקנו, הם אף הוחרפו! שרון גם לא הבין שהפיקוד הזוטר והבינוני לא היה שותף למטרות המלחמה ולא הבין אותן. צה''ל אולץ להישאר בלבנון כדי שישראל תחתים את לבנון על הסכם שלום (חלדה) שמיד הופר כשצה''ל הוברח בשלבים מלבנון והחיזבאללה קיבל פיקוד. צה''ל היה מובס אם התוכנית הגרנדיוזית של תפוח זהב לדבריך, היתה יוצאת לפועל. כמה שנים אחר כך לא הצליחה סיירת גולני לכבוש יעד של החזית העממית בלבנון, אז אתה מתפלא על דברי. שרון מבין היום שמצבו של צה''ל לאחר התבוסה במלחמה הפלשתינית, ב-‏3 השנים בהם הוא מכהן כרוה''מ, לא מאפשר לו להמשיך בתפקידו בגלל ביקורת על כשלונותיו, ולכן הוא מנסה לסגת ולברוח לא כדי להציל את מדינתו מאסון והתדרדרות, אלא להחזיק מעמד מול ביילין ופרס, אליהם הוא מנסה לחבור עכשיו.
אוי ואבוי לישראל, אם מדינות ערב יתקפו אותה כמו ביוה''כ - רק ההרתעה הגרעינית עוד איך שהוא מחזיקה אותנו. אנו חברה בהתפוררות אמיתית - ומי שלא מבין זאת ימצא אותנו באיזה יום בקו הכחול. בריחה מעזה לא תעזור לעצור את ההתדרדרות - זה כמו זריקת הרואין למסומם - עוזר לזמן קצר ואחר כך רוצים עוד ועוד - והטריפ הזה הורג אותנו. לו שרון היה בא ואומר לעם: תראו אני נסוג אבל במקביל קובע את גבולות הקבע של מדינת ישראל יהיה אשר יהיה ונאבק כולנו נגד כל מי שיתנגד לנו כי זה מה שאנו רוצים מתוך זכויותנו על פי החוק הבין לאומי - היה רציונל כלשהו, אף כי לא הצדקה למעשה הטרנספר הזה כלפי אזרחים יהודיים. אבל הוא דוחה את ההכרעה לעוד איזה זמן בעתיד, כאשר יקום מנהיג אחר ועל פי התקדים של שרון ימסור לערבים את כל ישובינו כפי שביילין כבר התחייב עם חבריו בג'נבה. זהו הקץ - אם תרצה או לא.
_new_ הוספת תגובה



שרון מנע הנסיגה מלבנון??????
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 16:01)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תמיד ידעתי שימין קיצוני הוא כשמאל הקיצוני, ביחוד בשירי הקינה שלהם על ישראל המתפוררת.
ושניהם תמיד חוזין את קץ הימים. ספרי הסמול מלאים בתחזיות חורבן ושבר, ומי אלה מן הימין הקיצוני שחובר אליהם ברגל ימין לריקוד המשותף, איני יודע?
כיוון שאני מכיר קצת את היהודות האמונית הציונית הרי גם כיום הם מלאי אמונה.,וגם אחרי עזיבת גוש קטיף לא יגרע כלום מאמונתם.
_new_ הוספת תגובה



גם מותו של הלובאביצ'ער לא הזיז אנשים
מושה (שבת, 24/04/2004 שעה 22:15)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאמונתם...
ועם זאת אני מסכים לחלק מדבריך, תעמולת הזוועה של הימין על חורבן המדינה היא אכן רעה חולה.
_new_ הוספת תגובה



גם מותו של הלובאביצ'ער לא הזיז אנשים
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 23:51)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הם בסך הכל תלמידים טובים של הסמול שחוזה את קץ המדינה כבר כ25 שנים
_new_ הוספת תגובה



יותר מנדמה לי שאתה הוזה
בננה ספליט (שבת, 24/04/2004 שעה 20:38)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעצם ברור לי שאתה הוזה.
לא שרון מנע יציאה מלבנון, אלא הדחתו מנעה את היציאה מלבנון.

צה''ל מעולם לא תרגל כניסה לירדן בעשרים וחמש השנים האחרונות בתרגילי מלחמה, ובודאי לא את כיבוש סוריה. מעולם בתרגילי צה''ל לא הוגדרו מטרות מדיניות, כי אם רק משחקי מלחמה של כוח לוחם כנגד כוח לוחם, ובעיקר מלחמה בחזיתות. בד''כ משחקי המלחמה נפתחים בפלישה של מדינה ערבית אחת או יותר, וכוחות משלוח עיראקיים. כוחות המשלוח העיראקיים 'הפסיקו' להגיע למזרח ישראל דרך ירדן כבר באמצע שנות ה-‏80 ועשו זאת רק דרך סוריה.

מעולם לא היתה פקודה לכניסה לסוריה דרך צפון לבנון, ואתה יותר ממבלבל עם פקודת אורנים הגדולה שצומצמה למבצע שיצא לפועל ב-‏1982. בדיוני הכנה לפקודה לטיפול באש''פ בלבנון שהחלו משנת 1980 באגף מבצעים, דרך הגדרת המטרות, שינויי התכנונים לאורך הזמן, מעולם לא דובר על כניסה לסוריה. נהפוך הוא, היתה הקפדה לשמור את הסורים מחוץ למשחק, תוך שמירת האופציה לפגוע בסורים שבלבנון במידה ויתערבו או סיכול התערבות של חיל האויר הסורי במלחמה. כל זאת להוציא הנחיה הכרחית אחת - פגיעה במערך טילי הקרקע אויר הסוריים שאיימו על המרחב האוירי בלבנון. הטיפול במערך הזה גרר התנגשות בין חילות האויר והפלת כתישעים ומשהו מטוסים סוריים.

שרון רצה לסגת מלבנון, ובאגף מבצעים כבר החלו להערך ולבנות תוכנית התפנות מסודרת. העניין נמס במהלך 1983 ומעולם לא חזרו להתעסק עם זה עד סוף שנות ה-‏90.

לגבי רבין, פרס וברק - אינני מבין מדוע אתה מתלהם כלכך ורגיש כלכך לעובדות שציינתי. האם רבין, פרס וברק לא היו ראשי ממשלה, שרי בטחון ושרי חוץ החל מ-‏1984? אם תבחן את משך הזמן שהם כיהנו הרי תבחין שבעצם במהלך 16 השנים האלה, הם ל א שירתו בממשלה רק כרבע מהזמן. אז למה אתה בורח מאחריות?

גם 'תרגילי סיני' לא תורגלו מעולם את כניסת צה''ל וכיבוש סיני ב'פועל', תמיד - מאז הסכם השלום - תרגילי המלחמה הופסקו לאחר שצבא מצרים החל כניסתו לסיני.
_new_ הוספת תגובה



שרון מנע הנסיגה מלבנון??????
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 21:44)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכמובן רמי , ששכחת את מבצע אתרוג ולולב
לפיו אחר כבוש סוריה הכוחות היו שועטים לעבר בגדד על מנת לכבוש את עירק הדרומית, ומשם למדינות המפרץ, שם הכוחות היו אמורים לעלות על אוניות תרשיש ולהפליג לארץ כוש על מנת למצא את זהב אופיר ולפתור אחת ולתמיד את בעיותיה הכלכליות של ישראל
_new_ הוספת תגובה



דבריך כאן שווים ציטוט חוזר
דוד סיון (שבת, 24/04/2004 שעה 8:02)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''בהכללה צריך לומר שישראל ומנהיגיה מעולם לא הצטיינו בהובלה של מהלכים אסטרטגיים, ....''

עשית לי את היום. הניסוח פשוט ובהיר. אם אני מבין נכון המשמעות היא שלמרות שאין, ולא היו, לנו אסטרטגים (ואסטרטגיה) בעמדות מפתח אנחנו מצליחים לא רע. נדמה לי שניסחת את התחושה איתה אני הולך הרבה זמן.

נדמה לי שכבר בקרוב אעשה שימוש בדבריך.
_new_ הוספת תגובה



אני אשמח אם תצטט אותי
בננה ספליט (יום שני, 26/04/2004 שעה 0:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וללא משוא פנים.
_new_ הוספת תגובה



איני יכול שלא לאמר על מאמר זה
פנחס (יום שישי, 23/04/2004 שעה 22:56) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאילו נכתב לפני הבחירות של שרון נגד ברק היה מלא בהלל ותשבחות לשרון.
זה טבעם של אנשים קיצוניים מי שאיתם הוא נהדר מי שנגדם הוא הגרוע ביותר.
כי הרי לא יתכן לפי דעתם שאדם נורמלי וישר לא יסכים איתם
_new_ הוספת תגובה



איני יכול שלא לאמר על מאמר זה
יוסי בלום הלוי (שבת, 24/04/2004 שעה 8:11)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקרה שלי אני יכול להעיד, כדי לסתור את הסטריאוטיפ בו הגדרת אותי כ''איש קיצוני'', כי עוד בראשית דרכו של שרון כראש ממשלה - ב 2001 כתבתי מאמרי ביקורת נגדו - וזאת למרות ההיכרות האישית שלי עמו, שיחות וראיונות שקיימנו ב- תחילת שנת 2000 בנושא הספר שפרסמתי(התקדשות זיכרונות ממלחמת יוה''כ הוצ' מיתאם 1999) וזאת עוד לפני שחלם להיות רו''מ. אתמול בהקרנת הסרט החווה הסינית סיפור רשומון - מאת ניר טויב - הרשות השניה לטלביזיה, אמר יעקב חיסדאי, ואני מסכים עמו בלב שלם, שהסדקים שניבעו בחברה הישראלית לאחר מלחמת יוה''כ מקורם במנהיגות מתעתעת של מ''י, כי הרי לא ייתכן לבוא יום אחד ולומר לאנשים להתישב בארץ כי זו תמצית הציונות ועפ חשיבות לאומית מדרגה עליונה, ולבוא לאחר 30 שנה ולומר ''טעינו צריך לפרק הכל''. אני מעולם לא הייתי חסיד שוטה של איש ובוודאי לא של אריאל שרון. מלחמת יוה''כ למדה רבים מאיתנו שלא לסמוך על אף מנהיג ולבדוק לגופה כל פקודה שניתנת לך.

מצ''ב קישור למאמרח ביקורת שלי על שרון

בבחירות למועמדות לתפקיד רו''מ בין שרון לנתניהו כתבתי מדוע אני סבור שאין לבחור בו לכהונה שנייה של רו''מ:
והיום אני סבור יותר מתמיד שביבי גרוע לא פחות ממנו.
_new_ הוספת תגובה



יוסי, עם יד על הלב
דוד סיון (שבת, 24/04/2004 שעה 9:10)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עבור מי הצבעת כאשר שרון עמד לבחירה מול ברק?
מהי האחריות האישית שלך בהקשר הזה?
_new_ הוספת תגובה



יוסי, עם יד על הלב
יוסי בלום הלוי (שבת, 24/04/2004 שעה 15:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצבעתי עבור ראש ממשלה שלא אמר ולו מילה אחת על כוונותיו לממש את חזון מרץ ושלום עכשיו. מהרגע שגילה כוונותיו אני חלק ממחנה השלום האמיתי והקיומי של העם היהודי בארץ ישראל, שנלחם ויילחם מלחמת חורמה בשרון או בממשיכי דרך אוסלו - ג'נבה מפת הדרכים - התנתקות.
_new_ הוספת תגובה



איני יכול שלא לאמר על מאמר זה
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 11:09)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש משהו שעל הימין להבין. למשהו הזה קוראים 'אוסלו הנורא והאיום'. האוסלו הזה טרף הרבה קלפים ,וכמאמר יוצרו ''עשיתי את אוסלו בלתי הפיך''
לכן אין להאשים לא את שרון ולא את נתניהו בבוגדנות או בחוסר יכולת.
כולנו יודעים מה היה המצב לפני פתרון העיווים של אוסלו אחרי מלחמת המפרץ. ערפאת היה מנודה בכל העולם כולל העולם הערבע מוסלמי. אש''ף עמד בפני פשיטת רגל היות וכל הזרמות הכספים אליו הופסקו. אש''ף קיבל מהתוניסאים צו גרוש ועמד לצאת לגלות לסוף העולם בתימן.
ואתם יודעים כיצד התחיל כל מעשה התעתועים של אוסלו? לפי דברי פרס, צלצל אליו עמוס עוז ואמר לו שזה הזמן למחווה אבירי של מדינת ישראל לפלשתינים.
הבעייה הגדולה של הימין תמיד היתה שהוא מעולם לא יזם גם כשהיו הזדמנויות מדיניות טובות מבחינתו, היות והוא לא היה מוכן לשום טיפת גמישות. מדיניותו היתה מדיניות הלא והסטטוס קוו.
התוצאה: שדה היוזמות המדיניות היתה שדה המחקים הבלעדי של השמאל ואומות העולם. התוצאה: ביילין אבו מאזן, קמפ זייויד, טאבה וז'נבה, כולם איומים ונוראים
שרון החליט לשנות נוהג נפסד זה ולנצל נשיא אמריקאי ''ציוני'' והנהגה אמריקאית של הניאו שמרנים על מנת להשיג לישראל הישגים משמעותיים ביותר ברי קיימא.
עלינו לדעת שגם באמריקה יתכנו שינויים משמעותיים ביחס לישראל. התקשורת שם ברובה נגדנו, הערבים מוסלמים מתארגנים שם דוגמת היהודים והאוניברסיטאות עושות את עבודתן המלוכלכת יותר ויותר חזק.
_new_ הוספת תגובה



לא נכון
רמי נוידרפר (שבת, 24/04/2004 שעה 12:45)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הימין יזם גם יזם - את השלום עם מצריים , החזרת כל סיני ופירוק ההתנחלויות שם. הישג אדיר של מנחם בגין שעליו יש להודות לו לעד!!

להזכירך ה''שמאל'' המקובע בדעות הבטחוניסטיות כגון מוטה גור , גולדה ורבין , נגררו בתחליה אחרי בגין בחוסר התלהבות בולט, וגיבו אותו רק אחרי שהימין הקיצוני בהנגת גאולה כהן , העצני , ישראל כץ , צחי הנגבי וראשי המתנחלים יצאו נגד ההסכמים...

מזכיר לכם משהו?
_new_ הוספת תגובה



לא נכון
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 20:47)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל זה נעצר ביש''ע.
לגבי כמובן יו''ש היא נחלת אבות והכובשים הם הפלשתינים. ובית אל ושילה הם יותר ישראל מתל אביב.
אולם אוסלו יצר מצב חדש שאי אפשר להתעלם ממנו.
ואני מקווה שיגיע המועד ויעלו לארץ מיליוני יהודי אמריקה
ונחזור לנחלתנו המובטחת לנו מימי עולם
_new_ הוספת תגובה



כרגיל הימנונים בועטים בדלי...
מושה (שבת, 24/04/2004 שעה 12:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני עוד זוכר כמה נהנינתי לראות את הסהרורים צועקים על יצחק שמיר שהוא בוגד בגלל ועידת מדריד.

ומאחר ובודאי שלא תחשדו בי שתמכתי בשרון אי פעם בחיי, בכל זאת אציין כי במאמרו של מר בלום הלוי יש שפע של אי דיוקים, הגזמות והכפשות מיותרות.
יש מספיק מה להגיד על שרון גם בלי להיעזר בתעמולה שפלה
_new_ הוספת תגובה



אני לא הייתי ממהר ומכנה את השמאלנים - דלי
רייב משולם (שבת, 24/04/2004 שעה 23:32)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שאתה מקצין ואולי בכוונה את הכינוי. אני הייתי מסתפק בכוס.
_new_ הוספת תגובה



כרגיל הימנונים בועטים בדלי... באמת? היבן הכפשתי את שרון?
יוסי בלום הלוי (יום ראשון, 25/04/2004 שעה 8:39)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם לשם שינוי תוכל להביא דוגמא להכפשה, אי דיוק - או שתמשיך לזרוק רפש?
_new_ הוספת תגובה



כל מילה היא הכפשה והשחרה
מושה (יום שני, 26/04/2004 שעה 0:00)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך נתמקד בסילופים ובשקרים שלהלן:
1.אתה מביא את ההרפתקא של שלומציון של 1977 בקישור ישיר לגלות הפוליטית של שרון לאחר הטבח בסברא ושתילה, ולמרות שאתה מציין את השנים הרי שזה צירוף דמגוגי התלוש מהמציאות
2. הוא לא ישב באופוזיציה מיום הדחתו מתפקיד שר הבטחון אלא בתפקידים שונים בממשלה (שר השיכון שר המסחר והתעשיה)
3.הרמטכל דוד אלעזר מעולם לא ''יצא משווי משקלו הנפשי''
4. שרון לא סגר את ערוץ 7 אלא בית המשפט אשר קבע כי מפעילי התחנה עברו עבירות פליליות.
5. שרון לא הסכים לאפליית היצוא מהשטחים הכבושים לאירופה.
6.סילוק המתנחלים מהרצועה עדיין לא נעשה ואין עובדות המצביעות על כך שהוא יעשה באכזריות.
7. ברצועה אין 10000 מתנחלים
8.עדיין לא הוכח שום קשר בין היריות בצומת בית רימון לבין החיזבאללה, ובכלל עוד לא ברור מה באמת היה שם.
9. מה משמעות הטענה כי ריסוק החמאס יביא לחיזוק החיזבאללה ? האם היה לדעתך צורך להשאיר את יאסין ורנטיסי בחיים, או שמא לחדול מלהלחם בחמאס? האם כל שטות כשרה בעיניך כשאתה מונה כרוכל את הנימוקים שלך נגד ההסתלקות מעזה?
10.לא בחירתו הביאה אותו לשינוי אידאולוגי אלא ההפך, השינוי האידאולוגי אותו ביטא לפני הבחירות של 2001 ולאחר הבחירות של 2000 הוא שגרם לבחירתו בפעם נוספת ברוב גדול.
11. עדיין לא הוכח כלל ועיקר כי החברה הישראלית התאכזבה ממנו, נראה לי לצערי ההפך הגמור – החברה הישראלית בהחלט תומכת בו ובמהלכיו.
_new_ הוספת תגובה



ספר טוב של סמולן על מפעל אוסלו
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 15:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יצא לאור ממשבימים אלה ספרו של גולן להט דוקטורנט לפילוסופיה מדינית באונ' ת-א בשם 'הפיתוי המשיחי' הוצאת עם עובד
אכתוב כמה שורות מן הכריכה האחורית של הספר.
''הגילויים והמסקנות שמציג 'הפיתוי המשיחי' הם לא פחות ממהפכניים תוך השוואה לתפישות זמן טוטלטריות בעת החדשה-שאיפיינו בעיקר זרמים רדיקליים-משיחיים מהמהפכה הצרפתית דרך הקומניזם הרוסי וכלה בפשיזם האיטלקי-חושף הספר את התאהבותו של השמאל הישראלי ברעיון הגאולה המודרני.
זהו הספר הראשון שמגבש הסבר כולל ומרתק לעלייתו רבת התקווה של השמאל הישראלי ולקריסתו האדירה''
הדברים מאוד נכונים, אולם את החשוב ביותר אין המחבר אומר, או שהוא אומרו כבדרך אגב ובלשון רפה, כי הרי הוא עצמו סמולן טוב המקונן לאורך כל הספר על הגאולה שאיכזבה.
את משמעותו העמוקה של מפעל אוסלו ההזוי ואת המהפכה הגדולה בעם היהודי היושב בציון שאוסלו היה צריך לחולל הטיב לבטא דווקא פוליטיקאי ולא אינטלקטואל מנותק סמולני או איש רוח סמולני העושה רוח כמאה ווינטלטורים בעלי כנף אחד בלבד, הכנף השמאלי. הפוליטיקאי הוא לא אחר מאשר שמעון פרס הבלתי נלאה שאמר אחר הפסדו בבחירות לנתניהו: ''היהודים נצחו את הישראלים''
מפעל אוסלו אמור להיות הנקודה הארכימדית והמנוף עצמו אשר יחולל מטהמורפוזה בעם היהודי בארץ ישראל לעשותו לעם מערב אירופי.
עם שכל הוויתו כל עולמו כל מערך האידאות שלו הוא סמול אירופי. עם שההיסטוריה שלו לא מתחילה בקונגרס הציוני הראשון כפי שגרס הסמול עד עתה אלה מקורותיו ההיסטוריים נעוצים עמוק בראשית ההיסטוריה המערב אירופית. והיסטוריית הנאורות היא ההיסטוריה המכוננת את עולמו.
איך כינה מרדכי שלו את ביילין ואנשיו: חבורת פרחחים.
קיימת תוכנית בטלוויזיה שאיני זוכר את שמה, כל ליל שבת . בה מנחה אמנון זיכרוני בדרך כלל קבוצת אינטלקטואלים אנשי אקדמיה סמולנים למהדרין
והנה , באחת התוכניות עסקו ודנו בעניין 'החברה האזרחית'
המושג הזה נעשה מאוד רווח ואופנתי במערב בשנים האחרונות, והסמול כקוף אחרי הסמול במערב, כתוכי של המערב, כגרופי של המערב, מיהר לאמץ מושג זה אל חיקו ולדוש בו.
ישבתי סתם כך וצפיתי והקשבתי ופתאום תפסתי את לב העניין הסמולני. היהודים הישראלים האלה כשדנו במקורות המושג הזה בהיסטוריה המערבית האירופית חשו הרגישו שההיסטוריה הזאת היא ההיסטוריה שלהם, והוגי רעיון 'החברה האזרחית' הם אבותיהם.
מה להם ולשאלות שהעסיקו את העולם האידאי של יהודי אירופה בתקופה הזאת. מה להם ולסוגיות הלכתיות כמו שיעורה של גמילות חסדים או דין יינם של גויים. זה עולם אידאי שהם מתביישים בו ובזים לו.
_new_ הוספת תגובה



באמת למה שלא תנסה לעניין אותנו
מושה (שבת, 24/04/2004 שעה 22:19)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באיזה סוגיה טובה על יין נסך?
נראה לי שזה בהחלט ראוי לעמוד במרכז ההויה שלנו.
אחר כך נעבור לשאלה כמה מלאכים יכולים לעמוד על ראש סיכה אחת. מזמן לא חזרנו לשאלה המעניינת הזאת.
ובא לציון גועל
_new_ הוספת תגובה



באמת למה שלא תנסה לעניין אותנו
פנחס (שבת, 24/04/2004 שעה 23:49)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני בהחלט מסכים איתך שעניין בגידת בקהאם בפוש ספייס הרבה יותר חשוב להוויתנו היהודית
שלא לאמר השאלה אם הראשון בבידור היה לו פעם דייט עם יעל בר זוהר
_new_ הוספת תגובה



פנחס, נסה לדבר לעניין
אריה פרלמן (יום שני, 26/04/2004 שעה 0:13)
בתשובה לפנחס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרוב התגוללות על ה''סמולנים'' לא הבנתי מה רוצה כותב הספר להגיד.
אנא נצל את הבמה בשביל לדבר תכלס' על הספר ועל מחברו.
_new_ הוספת תגובה



אין ספק שיש תזוזה
pit (שבת, 24/04/2004 שעה 19:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עכשיו רק צריך להביט במאורעות ,אני מקוה שתצליחו להפיל את שרון.הלוואי ....

ואז מה?

מי שיבעט את השמאל למעלה זה המתנחלים.אתם הרי בניתם הכי הרבה תחת רבין ז''ל ותחת ברק.

הבעיה היא כזו ,לשרון יש מחליף אחד בימין ושמו ביבי ,לשמאל יש את ברק.

איני מצליח לראות מישהו אחר ,כך שבסופו של דבר שום דבר מהותי לא יקרה.דבר לא ישתנה ,ואולי בגלל סיבה זו המנהיגים עצמם משתנים תוך כדי כהונה.

לפי קריאה ראויה של הדברים וכבר דובר על כך ,השמאלני צריך להצביע ביבי ,והימני צריך להצביע ברק .

אכן העולם הזה הפוליטי מוזר מאד לאחרונה.

ומצד שני מה מוזר? הכל ברור בעצם.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעמיק ומעניין
אריה פרלמן (יום ראשון, 25/04/2004 שעה 0:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אירוני כיצד ספרו של השמאלן הקיצוני עוזי בנזימן הפך לכלי בידיו של יוסי בלום הלוי.

אכן, הגולם קם על יוצרו. הגדרה מרה וקולעת.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעמיק ומעניין - תודה - יש משל האומר הכה את אויבך בנשקו הוא
יוסי בלום הלוי (יום ראשון, 25/04/2004 שעה 8:43)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנוסף לכך, דברים שרואים מכאן (כששרון הופך את עורו) לא רואים משם (כשהוא בעצם שמאלני בארון ומתעתע בעם שלים לצרכיו הפוליטיים)

הבנת את זה ידידי?
_new_ הוספת תגובה



אתה פשטני מידי
דוד סיון (יום ראשון, 25/04/2004 שעה 11:26)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ה''שמאלני בארון'' יכול להיות רק חלק מפתרון הדילמה מדוע שרון מתכוון להחזיר שטחים ומתנחלים. גם האמירה כמו דברים שרואים מכאן לא רואים משם או להיפך, היא לא הפתרון.

נדמה לי שאת הפתרון צריך לחפש, במה שלא אומרים לנו בגלוי, בקשרי התלות שלנו עם מדינות אחרות. פעם לאחר מבצע סיני, בשנת 1956, זה היה גלוי וידוע לכל אחד. מאז מלחמת ששת הימים אנחנו אוהבים להתפאר בעצמאותנו - אנחנו מצליחים מאד בלהרשים את עצמנו.

בכירים במערכת הפוליטית יכולים להמשיך בהצגה עד שהם מגיעים לראשות הממשלה אבל לא מעבר לכך. אלו חוקי המשחק שהאפוטרופסים שלנו מוכנים לאשר. לא יתכן שמישהו כמו שרון, שכיהן הרבה שנים בעמדות בכירות בממשלה לא הכיר את האמת הזאת הרבה זמן לפני שהציג את מועמדותו לראשות הממשלה.

אז אנחנו מדברים על אידיאלים ושרון צריך לפרוע שטרות עליהם אנחנו חתומים כבר הרבה שנים. הוא עושה זאת כפי שראשי ממשלה מאז שמיר עושים זאת - הם פרעו את השטרות שהגיע מועד פרעונם. ההבדל היחיד, הוא שולי בסופו של דבר, בין השמאל לימין בהקשר הזה מתבטא בגישה. בכירי הימין משדרים יותר התנגדות, במיוחד כאשר הם באופוזיציה...

השמאלני בארון והאמירה השניה (מה שרואים משם, ...) הם ההסברים למועד הסרת המסכה - פרעון השטרות.
_new_ הוספת תגובה



בוקר טוב בלום
עמישוגע (יום שני, 26/04/2004 שעה 14:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פתאום זה מפריע לך ששרון לא בולם באדום?
_new_ הוספת תגובה



שרון לא יעצור בהפסד - הימור על התוצאות ותגובת שרון להפסד
יוסי בלום הלוי (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 11:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שניסיתי לתאר את אישיותו של אריאל שרון כמכונת מלחמה דורסנית המגולמת בדמות הסמלית של ''הגולם'' שקם על עמו, שרון לא יוותר על ''ניצחון'' בכל דרך, ולו במחיר הפלת עמודי הבית על יושביו..

בדקות אלה יושב בג''ץ על 4 עתירות נגד קיום המשאל. אם יחליט בג''ץ לקבל את העתירות ולבטל את המשאל, יוכל שרון להיות מרוצה, אף כי רק חצי תאוותו תיוותר בידיו.

הוא יוכל לאשר בממשלה את התוכנית, ולרוץ קדימה עם הדחפורים שלו. במצב הזה, הוא יוכל להתנחם בכך, שאם היה מתקיים המשאל, הוא עלול היה להפסיד בשל האזהרה שקיבל אתמול במפגן העצום שהציגו מתנגדיו בגוש קטיף. כמו כן,הוא גם יכול להתנחם שאם היה מפסיד במשאל, אז טוב שבג''ץ סייע לו להיחלץ מהמפולת שהייתה צפויה שלו.

מצד שני, אם בג''ץ יאפשר להמשיך במשאל, יש לשרון אופציה נוספת, עליה כבר הכריז בכנסת לפני החג: לדבריו ''המשאל הזה הוא מוסרי פוליטי אך לא בעל משמעות משפטית סיכומית''...

כלומר, שרון יצפצף על בוחריו אם ידחו את תוכניתו, ויבצע אותה למרות זאת.

לשרון יש גם מספר ימים לביצוע מהלכים דרמטיים פופוליסטיים, כגון חיסול המוקטעה או גירוש/חיסול ערפאת בין אם מהעולם הזה ובין אם סילוקו לעזה או לאירופה.

אבל יש לקחת בחשבון, שגם ערפאת לקח את האיומים ברצינות ולא אתפלא אם יוברח משם למקום מסתור ברמאללה, ואם ימחק שרון את המוקטעה מעל פני האדמה, יהרגו שם, אם בכלל, דרג נמוך של עוזרים וטרוריסטים.

מצד שני פעולה כזו, הצפויה לפי דעתו של שרון להטות את מהססי הליכוד לטובתו, עלולה לשמש כבומרנג נגדו, משום שככל שמתקרבת ההכרעה בקלפיות, המצביעים מפנימים יותר ויותר את העובדות, שכל התוכנית הזו עוקרה מכל יתרון לשיראל, אם אכן היה יתרון שכזה לישראל.

דברי פאוול ומכתב בוש לעבדללה, הופכים את תוכנית שרון להינתקות, בסה''כ לטרנספר מתועב של 10000 בני אדם, הרס 25 ישובים ביש''ע וסכנה חמורה להתנגשויות אלימות שכותב הדברים, יחיד במדינה, עד עתה, מזהיר מפניהם - וכדי שכמה מתלהמים קבועים באתר לא יקפצו להאשים אותי בהסתה, מלחמת אחים ומרד מזויין - אני מתנגד חד משמעית לכל צעדים אלימים מצד המתנגדים - אלא מטיף לדרך פעולה לא אלימה של מרי אזרחי פסיבי. די בחצי מ- 150000 המשתתפים אתמול ביום העצמאות בגוש קטיף כדי להפוך את תוכנית שרון לבלתי אפשרית.

סיכום כללי - ניחוש פרוע: בג''ץ לא יאפשר קיום המשאל. כל האופציות מכאן פתוחות בידי שרון, אבל התוצאות יהיו חמורות למדינת ישראל. הלוואי ואתבדה בניחוש שלי.
_new_ הוספת תגובה



למה שבג''צ בכלל יכריע בעניין מפלגתי
רייב משולם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:31)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פנימי? למה שביהמ''ש יהפוך לשחקן פוליטי?
הלבג''צ כזה אנחנו מייחלים?

צריכים לראות את המשאל בקרב חברי הליכוד כדרך של סקרי דעת קהל של עיתוני סופי השבוע. למיטב ידיעתי מן הראוי שבג''צ ימנע עמצו מלדון בסוגיה, כי אי קיום המשאל או קיומו אינם עומדים בניגוד לכל חוק בישראל.
_new_ הוספת תגובה



ההימור שלי
רמי נוידרפר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:39)
בתשובה ליוסי בלום הלוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהמתנחלים יפילו את ממשלת שרון ובכך יחישו את קץ ההתנחלויות.
בכל אופן הנתקות לא תהיה
_new_ הוספת תגובה



לדעתי
רייב משולם (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 12:44)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אחד מהשניים. או שיהיה משאל ושרון ינצח באחוזים סבירים, או שהמשאל יבוטל מהסכמה בתוך הליכוד משיקולים שונים ולא ענייניים.

בכל מקרה, אם משאל וכל תוצאה שהיא או בלי משאל, שרון ממשיך. רק היועמ''ש יקבע בקרוב את גורלו. וגם הוא יקח בחשבון את תוצאות האופציות המדיניות שעל הפרק. אם שרון יתחיל לגלגל פינוי זה יקשה על היועמ''ש לפגוע בשרון בשל ''שיקולים לאומיים''. וגם על זה שרון בונה את דרכו במגמה להקל על הרדיפה נגדו.
_new_ הוספת תגובה



חוששני שאתה צודק...למרות שאני
רמי נוידרפר (יום רביעי, 28/04/2004 שעה 14:54)
בתשובה לרייב משולם
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהצד המחייב פינוי ההתנחלויות.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי