מנהיג החמאס רנתיסי נהרג?

מה זה?

מנהיג החמאס רנתיסי נהרג?

רמי נוידרפר (שבת, 17/04/2004 שעה 21:12)

זהו באמת נבל מיוחד במינו. אינני מסוגל בשום פנים לחוש צער אם אמנם הלך לעולמו.

יחד אם זאת, שוב אינני בטוח שזהו צעד חכם

הצגת המאמר בלבד

מהו צעד חכם מר נוידרפר ?

סתם אחד (שבת, 17/04/2004 שעה 21:25)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

מהו צעד חכם ?

רמי נוידרפר (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 8:20)
בתשובה לסתם אחד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

צעד חכם לדעתי הוא התעלות של ישראל לאבחנה בין מדינת חוק לבין מי שנגרר אחרי אויביו.

צעד חכם לדעתי הוא תפיסתם של האחראים לטרור , בבצעי קומנדו נועזים, מעצרם והעמדתם לדין.

דוגמה לצעד חכם : העמדתו לדין של מרואן ברגותי, החושפת את שקריו וצביעותו כמי שלא היה מעורב לכאורה בטרור.

אינני שולל כמובן חיסולם של ''פצצות מתקתקות'' - ולכן אינני כה בטוח בקשר לרנתיסי. הוא היה ארכי נבל , וכאמור , אינני יכול למצוא ולו מילה אחת לאמר לטובתו.

_new_

מהו צעד חכם ?

בננה ספליט (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 8:39)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

צעד חכם הוא לנקוט בכל אותם צעדים שמנית - העמדה לדין, מבצעי חטיפה נועזים, תפיסת האחראים לטרור .... וגם מבצעי חיסול מדוייקים. במלחמה כמו במלחמה, ואנחנו במלחמה. ועלינו לפגוע תוך כדי הקרב בנושאי הנשק אצל האוייב. לפי הבחנתי ישראל נוקטת משנה זהירות, לא רק באיתור ובאישור המטרה, אלא גם בזמן הביצוע, מתוך מגמה לפגוע במינימום קורבנות תמימים ואפילו לא כל כך תמימים. במצב זה ישראל הולכת על החומרה-המוסרית, ובכלל לא מקילה ראש בעניין.

כבר אמרתי באשכולות קודמים בעניין שרק העצמת מכת החיסולים תעצור את הטרור. דימיתי את זה באחת האשכולות כמו שלצורך כיבוי אש באתר שאיבת נפט רק פיצוץ מבוקר יחסה ויחנוק את האש. חיסול הטרור של החמאס יכול להיות מושג בימים אלה רק על בסיס פיגועים עוקבים ומקבילים ככל האפשר של מקסימום מנהלים ומפקדי שטח. כבר תגובת החמאס מהיום, בה הם פרסמו הודעה אנונימית כי נבחר יורש לרנטיסי אבל שמו לא יפורסם, זו הודעה בדרך עקיפין, על עובדן בטחון מסויים בראשות הטרור, יציאת אויר מהבלון הנפוח.

אינני אומר שחדלו פיגועים במקומותינו. הדרך עוד ארוכה. אבל כמו כל דרך ארוכה היא מתחילה במיילים בודדים ראשונים. כבר מישהו אמר זאת לפני. וגם הוא צדק.

ובקשר למרואן ברגותי, זה נסיון פתאטי לחבוט בבובת נוצות מרוטה, שמנסה לצחוק על בית דין של צדק שלנו. זה המהלך הפחות רלוונטי למלחמה בטרור הערבי, משום שאין לערבים שום כבוד לעשיית דין לפי חוקות המערב ואין זה מרתיע אותם מלהמשיך בטרור, אלא אולי אף מעודדם להגביר אותו. כי הרי ברגותי מחכה רק לעסקת שחרור אסירים שתושג רק עם ערימת הגופות היהודיים תיגבה. לכן שחרור המרצח, עם אין דם על ידיו, הוא בטוח הרבה יותר מהרשעתו.

_new_

מהו צעד חכם ?

יצחק מאריאל (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 23:34)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מעניין, כל השמאלנים שמתנגדים לפעולות ההתנקשות במנהיגי האוייב תמיד מעלים את הטיעון האידיוטי והלא ענייני כי אנו כמדינה דמוקרטית לא יכולים לבצע פעולות כאלה כי הן מנוגדות לדמוקרטיה הישראלית ומנוגדות לזכויות אזרח ומנוגדות לחוק הבינלאומי.
אוי, אילו טיעונים ונימוקים טפשיים.
מה הקשר בין מדינה דמוקרטית לפעולות צבאיות של צה''ל נגד האוייב?
הדמוקרטיה נועדה לאזרחי המדינה היהודית ולא נועדה לטובת אוייבינו כדי שהם יוכלו בעזרת נציגיהם היהודים והערבים (גייס חמישי) בתוך המדינה לנגח אותה.
על איזה זכויות אזרח המדינה או הצבא עובר? זכויות אזרח של מי של רנטיסי ויאסין? אזרחים של איזו מדינה הם שמדינתם רומסת את זכויותיהם?
לא מדובר באזרחי מדינת ישראל שזכויותיהם נרמסות.
ועל איזה חוקים בין לאומיים מדברים?
אנחנו במלחמה שהאוייב כפה על מדינת ישראל כך שהחוק הבינלאומי מתיר לנו לשגר טילים קונונציונאלים לעבר מטרות האוייב.
שלא יספרו לנו שאנחנו מוציאים להורג ללא משפט.
אדרבא מי שרוצה להשפט כהוגן לפי חוקי ישראל אז שיתייצב כחוק בבית המשפט ויגן על עמדתו וחפותו ויפסיק להיות מבוקש ולרדת למחתרת.

_new_

אתה יותר מצודק

בננה ספליט (יום שני, 19/04/2004 שעה 8:11)
בתשובה ליצחק מאריאל

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מצבנו מול הפלסטינים היא כמו בין שתי ישויות (ואני לא אומר מדינה, כי אין מדינה פלסטינית). ומדינה נלחמת באוייביה, מבית ומחוץ.

בלחימה מבית יש למדינה כלים מקובלים ומסודרים להתמודד מול ארגוני טרור ומוות. אבל מול ארגוני חוץ, כמעט ואין מעמד להליך המשפטי, בודאי של בפועל. כשיש מלחמה יורים על חיילי האוייב, ואנחנו נמצאים היום במלחמה על קיומנו. מכאן שחלק ממאמצינו לשינוי האיום בא לידי ביטוי בפעולות לוחמניות, כולל חיסול ממוקד של מנהיגי מחבלים השולחים את לוחמיהם לרצוח ילדים יהודים, רק בגלל שהם יהודים.

_new_

רמי שוב מפתיע לטובה

אריה פרלמן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 23:50)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

גם אני בעד לכידת הפושעים הנאלחים הללו והעמדתם לדין בישראל.

רק בתוספת חיונית אחת: שעונש המוות יהיה אחת מהאפשרויות - ולא רק בתיאוריה.

_new_

רשמית: מנהיג החמאס רנתיסי נהרג

יובל רבינוביץ (שבת, 17/04/2004 שעה 22:20)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הכותב כבר זעק במאמר קודם על ה''טמטום'', כלשונו, שבחיסול אחמד יאסין, מנהיג החמאס הקודם: דיון 2063 . אם יורשה לי לצטט את עצמי, כתבתי אז בתגובה:

''החמאס הוא מאד הירארכי. בראשו עמד אחמד יאסין. מספר 2 שלו, שיהיה מעתה מספר 1, הוא עבד אל-עזיז רנטיסי. אדם עם שם וכתובת. אם ניתן יהיה להוסיף ליד שמו את התואר ''המנוח'' אחרי הפיגוע החמאסי הבא, ייעצרו פיגועי החמאס. אם לא - הם יתגברו.''

המקור: תגובה 43221

אז יתכן שאריאל שרון החליט לפעול כמו שצריך. סטיבן פלאוט, בהודעת הדואר שהוא שולח לרשימת התפוצה תהה הערב אם שרון נוטל את כדורי הויאגרה שהוא שלח לו. בין אם מדובר בויאגרה ובין אם מדובר בפרי עץ הדעת, יש כאן מסר חדש. בפעם הקודמת היה פיגוע באשקלון, ויאסין חוסל. היום היה פיגוע במעבר ארז, ומייד לאחר מכן לכך חוסל רנטיסי.

החמאס צווח ''נקמה'', אך נדמה לי שבצורה קצת פחות משכנעת ופחות קולנית מאשר בסיבוב הקודם. בפעם הקודמת היתה מלחמת ירושה בין רנטיסי לבין חאלד משעל. מעניין כמה קופצים יהיו כעת על התפקיד שהתפנה.

_new_

יובל, טוב שיש לנו אחד כמו רמי נוידרפר

סתם אחד (שבת, 17/04/2004 שעה 22:42)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אם לא היה אחד כזה היינו צריכים להמציאו.

ועוד לחשוב שהאיש הזה קודם עד לדרגה של סא''ל בצה''ל.

_new_

רשמית: מנהיג החמאס רנתיסי נהרג

pit (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:01)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הכי טוב לא לשמוח יותר מידי.

גם לפי מנהגי היהדות אין לנהוג כך.

_new_

אתה לא חושב שאתה מאחר מעט

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:04)
בתשובה לpit

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

באישורך זה על פי כל דין והגיון. איפה היית בשעתיים האחרונות?

_new_

אתה לא חושב שאתה מאחר מעט

pit (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:06)
בתשובה לטומי לא פיד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מה איכפת לך?

_new_

אז אני רואה שאיכפת לך

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:12)
בתשובה לpit

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יופי.

וביננו, איזו התפרצות נמוכה ולא חוקית יש לך? כאילו אתה מדבר פה רק אל עצמך.

_new_

אז אני רואה שאיכפת לך

pit (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:13)
בתשובה לטומי לא פיד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

איך אתה רואה?

_new_

כי ענית לי

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:14)
בתשובה לpit

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נפלת בפח, לפי החוק.

_new_

כי ענית לי

pit (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:17)
בתשובה לטומי לא פיד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אה.

טוב אני לא אענה לך יותר.

_new_

לא מסוגל לחוש צער רמי?

דני ספקני (שבת, 17/04/2004 שעה 22:23)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תנסה, תנסה, אולי תצליח.

_new_

זה לא בשבילך

מושה (שבת, 17/04/2004 שעה 22:33)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה בשביל חברי הליכוד לקראת המשאל.

_new_

בשביל חברי הליכוד היה

דני ספקני (שבת, 17/04/2004 שעה 23:19)
בתשובה למושה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מספיק להעמיד לדין את ביילין ועוד כמה פושעי אוסלו
לא היה צריך לבזבז מיליונים על חיסול רנטיסי

_new_

זה בכלל לא צעד חכם

ישראל אחת (שבת, 17/04/2004 שעה 23:25)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה צעד ג א ו נ י !

_new_

זה יחזור אלינו כבו מי רינג

טומי לא פיד (שבת, 17/04/2004 שעה 23:57)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

אמרתי לו בקול גדול

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:01)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

RUN TEASI RUN!

אבל האידיוט לא ברח.

_new_

רוסיה מגנה את החיסול

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:16)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אבל היא לא גינתה את החיסול של נשיא צ'צ'ניה לשעבר שהיא חיסלה אותו בעומאן לפני חודשיים.

_new_

גם בריטניה מגנה את החיסול

טומי לא פיד (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 0:18)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

והיא ידעה לחסל יפה טרוריסטים אירים בצפון ובדרום אירלנד ואפילו בספרד, שרק לא מזמן עלתה שוב לכותרות, מסיבה כלשהי.

_new_

איזה עונג!

אריה פרלמן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 1:08)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תחושה מוזרה ומענגת הציפה את גופי לבי כששמעתי על הידיעה המרנינה.

תחושה נדירה מאוד... קשה לי להגדיר אותה - אבל נדמה לי... נדמה לי שהצדק -כן, הצדק - זרם לרגע קט בעורקיי!

כאילו לקחתי לגימה הגונה של מוסר!

חלף חודש - ומנהיג חמאס אחרי מנהיג חמאס - חוסלו ככלבים שוטים - כראוי להם.

חלף חודש - והנה מתקיימת האימרה הנדושה - שכל מי שמרים עלינו יד - ידו תיגדע!

כל הכבוד לצה''ל, כל הכבוד לשר הביטחון, וכל הכבוד לראש הממשלה.

לא להרפות - להמשיך במלאכת הקודש.

היעד הבא: מוחמד דף.

היעד הבא אחריו: יאסר ערפאת.

היעד הבא אחריו: מוחמד דחלאן.

ועוד היד נטויה.

_new_

לא הייתי חותם על הסדר הזה

בננה ספליט (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 1:14)
בתשובה לאריה פרלמן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אלא אם כן השרשי הזמנים בין חיסול לחיסול יהיו מינמליים.

_new_

איזה עונג!

הלל הזקן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 8:44)
בתשובה לאריה פרלמן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מעניין מהו ההגיון - לפי דעת חכמי ישראל - העומד מאחורי הציווי: בנפול אויבך אל תשמח.

_new_

איזה עונג!

נסים ישעיהו (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 14:13)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

את השאלה הזאת שאל כבר המן את מרדכי והשיב לו מרדכי כי ''הני מילי בישראל, אבל בדידכו - כתיב ואתה על במותימו תדרוך''.

או בעברית, הפסוק מתייחס ליהודי החוטא בשנאה ליהודי שני והוא מוזהר כי אל לו לשמוח אם מי שהוא רואה כאויבו - נופל.

אז כמה שיותר רוצחים הרוגים כך ייטב. בסופו של חשבון זה ימנע גם אצלם הרוגים מיותרים. כדאי לחשוב על כך.

_new_

איזה עונג!

הלל הזקן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 21:56)
בתשובה לנסים ישעיהו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לא השבת לשאלתי אלא לשאלה אחרת: מיהו אותו 'אויב' בנפלו אל לנו לשמוח.
ואני חוזר ושואל: מה הטעם להוראה הזו?

_new_

ההקשר המלא

נסים ישעיהו (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 22:25)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

יז בִּנְפל אוֹיִבְךָ אַל-תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ: יח פֶּן-יִרְאֶה ה' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ:

מדובר במישהו שהתנהגותו השלילית מעוררת שנאה כלפיו וכאשר הוא נכשל - עלולים לשמוח לאידו בסגנון: קיבל מה שמגיע לו.

השמח לאיד במקרה כזה, עלול לעורר על עצמו ביקורת מלמעלה בבחינת: עד שאתה דן אותו, בא נראה מה מצבך במציאות ביחס למה שיכולת להגיע וגם בהשוואה לאותו אחד ששמחת לאידו.

ואז עלול, חלילה, להתהפך הגלגל והשמח לאיד נפגע במקום מי ששנא. כלומר, השמחה לאיד הופכת ללימוד זכות על מי ששמחים לאידו ולקיטרוג עצמי ח''ו.

והעיקר שיהיה רק טוב ליהודים.
נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'

_new_

ההקשר המלא

הלל הזקן (יום שני, 19/04/2004 שעה 10:12)
בתשובה לנסים ישעיהו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ראשית, האם זה הסבר של חכמי ההלכה או הסבר אישי שלך?

שנית, הרי שמחה לאיד 'אויב' - ובמיוחד הוא רע ורשע שפגע בך - הינה תגובה טבעית ביותר. הייתי אומר שהיא מגיעה לכדי *צורך* נפשי של הנפגע.
מה, אם כך, ההגיון וההצדקה להימנע משמחה לאידו של רשע כזה רק משום שאפשר שאתה בעצמך ראוי לאותו העונש, בהיותך רשע לפחות כמוהו (אם הבנתי נכון את הסברך הקודם)?

_new_

ההקשר המלא

נסים ישעיהו (יום שני, 19/04/2004 שעה 14:44)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

ההסבר לקוח מן המקורות ואיני זוכר כרגע היכן בדיוק.

לשאלה השניה - אשמור אותה במחשב שלי ובע''ה אשיב בהזדמנות או לפחות אפנה אותך לקישורים המסבירים זאת. זה כבד מדי לתגובה קצרה.

_new_

תודה, מר ישעיהו, ותבורך

הלל הזקן (יום שני, 19/04/2004 שעה 18:33)
בתשובה לנסים ישעיהו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

תודה, והמברך מתברך.

נסים ישעיהו (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 0:16)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

יתכן שאכתוב מאמר המסביר את העניין לעומק; אני מקווה שתהיה כאן כדי לראות אותו ואם לא - תוכל לקבל הודעה בדוא''ל אם תשאיר לי כזה.

זה מתקשר יפה לפרקי אבות שקוראים בשבתות הקיץ ובע''ה אכתוב משהו בעניין.

_new_

תודה, והמברך מתברך.

הלל הזקן (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 8:11)
בתשובה לנסים ישעיהו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הלואי שתכתוב.
אני עוקב אחר המאמרים המתפרסמים פה, ומן הסתם אבחין במאמר כזה.
תודה, שוב, ויישר כוח.

_new_

הלל הזקן האמיתי

אריה פרלמן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 23:49)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

היה קצת יותר בקי ממך במקורות ישראל, ולכן הוא הכיר היטב את הפסוק:

בְּטוּב צַדִּיקִים, תַּעֲלֹץ קִרְיָה; וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.

[משלי, י''א, י']

_new_

הלל הזקן האמיתי

הלל הזקן (יום שני, 19/04/2004 שעה 10:02)
בתשובה לאריה פרלמן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מוכרת לך בודאי התופעה, שבו נאמרים בתנ''ך דברים שלכאורה סותרים זא''ז (למשל, ''ענה כסיל ..'' ו''אל תען כסיל ....''). לכן, הציטוט שהבאת אינה מהווה תשובה לשאלתי.
אגב, פרשנות אפשרית אחת לציטוט שהבאת משלי היא, שזה תיאור של המצוי, לא של הרצוי.
ומה בכל זאת התשובה לשאלתי?

_new_

הלל הזקן האמיתי

אריה פרלמן (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 0:06)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תשובה טובה לשאלתך ניתנה על-ידי נסים ישעיהו.

_new_

ענה כסיל, אל תען כסיל

נסים ישעיהו (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 0:19)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בס''ד.

הסבר תמציתי תוכל למצוא כאן: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...

_new_

ענה כסיל, אל תען כסיל

הלל הזקן (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 8:23)
בתשובה לנסים ישעיהו

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מאמרך מנסה להסביר את התופעה של הוראות/המלצאות סותרות לכאורה, ובפרט זו שבכותרת.
נדמה לי שאין בה תשובה לשאלתי שלעיל.

הנה הצעה משל עצמי לשתי תשובות סבירות:

האחת, נהוג היה בזמנו לעלוז ולשמוח לאידו של האויב (אל תגידו בגת .. פן תשמחנה בנות פלשתים). ומתוך השאיפה להתבדל מן הגוים (ולא תעשה כמעשיהם) הצטווינו לנהוג אחרת.

השנייה, ההוראה מכוונת למנהיגי האומה (להבדיל מהמון העם) משיקולים פוליטיים-פרקטיים חכמים.

מכל מקום, אם תכתוב מאמר בעניין זה - אשמח לקראו ולהשתתף בו.

_new_

ענה כסיל, אל תען כסיל

אברהם שלום (יום חמישי, 22/04/2004 שעה 1:33)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אולי ההסבר לנגוד בין הפסוקים פשוט.

שתי האמרות המנוגדות באות מיד זאת אחר זאת. אם כן הפסוק השני הוא הסתיגות מן הפסוק הראשון - ברוב המקרים אין לענות לכסיל. אבל אין אסור כולל ומחיב תמיד. יש מקרים שיש לענות לו. הכל לפי המקרה.

_new_

שרון הבטיח - צה''ל קיים

בננה ספליט (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 1:13)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ובהצלחה בהמשך דרך הישר אל ראשי המרצחים.

_new_

רמי, נאה דורש נאה מקיים

שרף (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 16:49)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

היכן הוא פיגוע הנקמה שהבטיחו לנו נביאי הזעם של השמאל
אחרי חיסולו של יאסין ?

חיסול יאסין היה צודק, אך הוא היה גם נכון וחכם והמציאות הוכיחה את זה.

כך גם לגבי חיסול ראנטיסי והבאים בתור אחריו.

במ''מ: סוף סוף תוקנה הטעות של רבין שהחזיר את ראנטיסי מגירוש לבנון.

_new_

אם זכרוני אינו מטעה אותי

מושה (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 17:01)
בתשובה לשרף

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הרי מי שדיבר והסביר והזהיר מפני נקמה על יאסין היו דוקא דוברי הממשלה שכיסתחו את עצמם.

_new_

מתי תתוקן הטעות הגדולה יותר של הסמול

עפרוני (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 19:01)
בתשובה לשרף

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ויחוסל ערפאת?

_new_

מתי תתוקן הטעות הגדולה יותר של הסמול

הלל הזקן (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 22:02)
בתשובה לעפרוני

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הטעות הגדולה ביותר הינה, לדעתי, דווקא של הימין. של בגין המנוח. בכך שכרת הסכם ''שלום'' עם המצרים ובמסגרתו החזיר למצרים את כל סיני, עד לגרגר האחרון, ומה שיותר חמור: ייסד, למעשה, את המדינה הפלשתינאית ביהודה, שומרון וחבל עזה (במקום בירדן).

מה שמלמד כי להיות פטריוט גדול אינו מהווה ערובה כלל לקבלת החלטות נכונות וחכמות לטטובת עם ישראל.
ונראה לי ששרון הולך בעקבותיו.

_new_

אם כך גם בגין הוא סמול?

רמי נוידרפר (יום ראשון, 18/04/2004 שעה 23:00)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שרון סמול? כולם סמול? אבוי לכם אומללים שחיים בעולם שכולן סמול
הערבים סמול , העולם סמול , הגויים הרשעים סמול.

_new_

רמי, אל תתלהם

בננה ספליט (יום שני, 19/04/2004 שעה 8:13)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה לא מה שאמר הילל הזקן.

_new_

מתי תתוקן הטעות הגדולה יותר של הסמול

שרף (יום שני, 19/04/2004 שעה 11:31)
בתשובה להלל הזקן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אתה יודע מה?

צודק.

השמאל כבש ב-‏48
השמאל כבש ב-‏67

הימין החזיר ב-‏79
הימין מחזיר ב-‏2004

מסקנה: עדיף לימין להצביע לשמאל ולשמאל להצביע לימין

_new_

הניתוח שלך בהחלט מעניין

דוד סיון (יום שני, 19/04/2004 שעה 11:55)
בתשובה לשרף

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

הימין החזיר גם בזמנו של ביבי כראש ממשלה.

בעצם יש עוד לא מעט דימויים שאפשר לצרף לניתוח הדו-צדדי הזה.
אנחנו חיים בעולם של הפוך על הפוך !!!!

_new_

כולם מחזירים. הבעייה שבשמאל לפני שמחזירים, שובקים חיים או מפסידי

חבר של חבר (יום שני, 19/04/2004 שעה 15:48)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ם בבחירות.

_new_

רצית לומר שהסמול אימפוטנטי....

ליידי (יום שני, 19/04/2004 שעה 19:26)
בתשובה לחבר של חבר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

כל נבל שנובל, צומח אחר תחתיו

ליידי (יום שני, 19/04/2004 שעה 11:16)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

בהרהור לאחור, אחרי מספר ימים

רמי נוידרפר (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 15:22)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני סבור שהריגתו של רנטיסי היתה אכן מוצדקת, בניגוד להריגתו של יאסין.
רנטיסי היה נבל קיצוני (בניגוד ליאסין שהיה מתון יחסית) היה מעורב אישית בייזום פיגועים, היווה איום רציני על שלטון הרשות הפלתינית בעזה.
עדיף היה לתופסו ןלהעמידו לדין, אך אם הדבר לא התאפשר... אינני מצטער על הליכתו מאיתנו.

לצערי, חלק גדול של הפלשתינים תומכים בדעותיו של רנטיסי , וטרם נמצא בקרבם המניג שיוליך את עמו , כמו גנדי או מנדלה , להתפייסות עם ישראל. שינוי המגמה של ממשלת ישראל הלוחמת בקיצונים ולא במתונים , הוא בעיני מהפך ראוי

_new_

לא יזיק לך עוד הירהור

אריה פרלמן (יום שלישי, 20/04/2004 שעה 22:25)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יאסין - כך אתה אומר - היה מתון ''יחסית''.

אכן אמירה מעניינת, שבמובן מסוים אני אפילו מוכן להסכים איתה: אולי יאסין דגל בהשמדת היהודים לאורך חמישים שנה - ואילו רנטיסי לאורך חמש שנים; אולי יאסין שלל התעללות בגופות יהודים - ורנטיסי אולי לא שלל; ייתכן שיאסין היה מוכן להשאיר 10% מהיהודים בחיים כדי שישמשו בהרמון ובארמון הח'ליף - ורנטיסי רק 1%.

הכל יחסי - כפי שאמר איינשטיין.

והנה מחרה-מחזיק אחריו נוידרפר...

_new_

בהרהור לאחור, אחרי מספר ימים

אברהם שלום (יום חמישי, 22/04/2004 שעה 1:49)
בתשובה לרמי נוידרפר

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לדעתי הרהור על חייו ומותו של רנתיסי ( זה הכתיב על שם המקום 'רנתיס') מחיב את הבחינה הבאה:

רנתיסי גרש ללבנון והחזר. אחר זאת, היה אסור מספר שנים בישראל ושוחרר. אחר היה מופיע בגלוי ומפיץ בתקשרת ההמונית קריאות לרצח ישראלים ולא חשש לחייו כי ישראל נתנה לו חסינות כ'מנהיג פוליטי'. בין גרושו ללבנון ובין הוצאתו להרג גרם רנתיסי למות מאות אנשים יהודים ומוסלמים. האם ההמנעות מהריגתו מיד לאחר שהחל לפעול לרצח היתה מוסרית?

האם חסה התביעה הצבאית על חיי אדם כאשר אינה תובעת עונש מות על מחבלים בבתי משפט ישראליים? או התביעה גוזרת דין מות על חפים מפשע הנרצחים בפעולות הצפויות מראש של המחבל המשתחרר? - האם זאת החלטה המעידה על רמה מוסרית גבוהה של בתי המשפט בישראל או על תפיסה גלותית כי חיי יהודים אינם נחשבים ואין יהודים יכולים לנהג כשאר אומות ולהעניש את הפוגעים בהם?

_new_

בהרהור לאחור, אחרי מספר ימים

טומי לא פיד (יום חמישי, 22/04/2004 שעה 8:10)
בתשובה לאברהם שלום

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שמכל הבחינות היינו צריכים לסכל את רנתיסי לפני 3 שנים ואז היינו מונעים את התארכותה של המלחמה הארורה הזאתי.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.