פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
להבדיל בין הטמא ובין הטהור
טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום רביעי, 14/04/2004 שעה 21:45)


לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר

נסים ישעיהו




הכותרת לקוחה מפרשת השבוע 'שמיני' (ויקרא, י''א, מ''ז). בעבר הארכנו להסביר את משמעות השמיני, מדרגה שהיא מעל השבע-טבע, אשר כדי לזכות להגיע אליה צריכים לעבוד את ה' בשלמות בתוך מסגרת הטבע. בתוך פרשה זו מפורטים גם האסור והמותר באכילה: (ויקרא, י''א, ב') דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר זאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תּאכְלוּ מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ:

הכותרת לקוחה מן הפסוק האחרון בפרק ובפרשה כולה: לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל:

רש''י מפרש כך את ענין ההבדלה: לא בלבד השונה, אלא שתהא יודע ומכיר ובקי בהן: כלומר לא די להבחין בשונה, בחורג מן המציאות המוכרת אלא צריכים להיות מודעים לשוֹנוּת אפשרית ולטרוח בלימוד הפרטים כך שנדע לזהות כל חריגה, גם כזאת שאמנם פוסלת את הבהמה מאכילה אבל לא הופכת אותה לטמאה.

וממשיך רש''י:
בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהר. צריך לומר בין חמור לפרה?! והלא כבר מפורשים הם; אלא בין טמאה לך לטהורה לך, בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו.
חמור ופרה הן בהמות מועילות שהיו מצויות בכל חצר כמעט. ההבדל ביניהן ברור ולא אליהן מתייחסת התורה בהדגישה כי יש לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר, כי זה מובן מאליו ואין איש אשר יטעה בכך ויבלבל ביניהם. ההדגשה מתייחסת לאותם מצבים גבוליים בהם ההבדל בין טמא לטהור הנו דק כחוט השערה; אלה המצבים בהם אדם נוטה להימנע מהכרעה, ולמעשה הוא מתאים עצמו להנחיית שבשבת רוחות מזדמנת.

גם במצבים בהם ההבדל בין טמא לטהור, דק כחוט השערה – הטמא הוא טמא והטהור טהור, והאדם נדרש לדעת את הפרטים כדי שיוכל להכריע נכון. להתחמק מהכרעה, אומרת התורה, זו אופציה שלא קיימת.

וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל (ויקרא, י, י)

שלושה ימים לאחר יום העצמאות ש.ז. ייערך משאל בקרב חברי הליכוד אודות התוכנית לטרנספר את תושבי גוש קטיף, מהלך המכונה 'תכנית התנתקות'. הסמיכות בין שני התאריכים אומרת דרשני וגם פירסום הפרטים במהלך חג הפסח מעניין ביותר.

חג הפסח עניינו יציאה מעבדות לחרות ומשיעבוד לגאולה.

חרות פירושה להחליט בעצמנו על מה שטוב לנו ואת זה לעשות בלא להיות מחוייבים בקבלת אישור מהפריץ התורן.

גאולה פירושה לזהות את ה-א', אלופו של עולם הבורא יתברך, בתוך הגולה בה אנו מצויים ולפעול מתוך דבקות במי שאמר והיה העולם, זה שנתן לאבותינו ולנו את הארץ לא כדי שנסחר בה אלא כדי שנחיה בה כיהודים.

לראש הממשלה בוער לבצע במהירות את המהלך המשונה וחסר התוחלת, ועובדה זו די בה כדי לעורר ספקות קשים באיכות שיקול דעתו ובטוהר כוונותיו; אבל מעבר לכך, העובדה שאלה האמורים להכריע בקולותיהם בעד או נגד המהלך המוזר יודעים את התאריך לכך בעוד שאינם יודעים דבר אודות פרטי התוכנית, מצביעה על התנהלות שלטונית חסרת כנות בעליל.

והעובדה שהפריץ התורן – בוש ואנשיו ידעו על התכנית ואת פרטיה הרבה לפני אלה האמורים להכריע בה לכאורה, שלא לומר לפני אלה העלולים להיפגע ממנה אישית, מלמדת על כך שאין אפילו מראית עין של חירות בתודעתו של ראש הממשלה.

מן האמור עד כאן עולה כי אין שום טעם לחפש רמזים לגאולה בהתנהלותו של ראש הממשלה בפרט ובהתנהלותה של מדינת ישראל בכלל, שהרי המהלך המתוכנן הנו רק שלב נוסף בתהליך התקפלות שהחל בסיני ובימית והוא נמשך והולך מתוך הנחת יסוד שאינה מביאה בחשבון כלל את נֵצַח יִשְׂרָאֵל אשר לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם, (שמואל א, ט''ו, כ''ט) שפירושו בין היתר הוא שעם ישראל קיים לנצח וארץ ישראל היא ארצנו לנצח.

וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר

עד שאנו מזכירים את נצח ישראל, שמנו לב כי המשאל אמור להיערך בשבוע הרביעי של ספירת העומר, שבוע בו עלינו להתבונן בספירת הנצח. וליתר דיוק, מתחיל בגבורה שבנצח ומסתים בתפארת שבנצח. ממש צחוק הגורל, למי שמבין מה זה אומר...

בקבלה כתוב כי אנשי הדורות של עיקבתא דמשיחא שייכים לספירות 'נצח' ו-'הוד'. לא כאן המקום להאריך במשמעות הדברים אבל בחסידות מבואר כי הספירות מייצגות מדות בנפש האדם ושתי אלו בפרט, עניינן הוא התנהגות בדרך שלמעלה מטעם ודעת. החתירה לנצחון בכל מחיר גם כאשר בדרך הטבע לא רואים שום סיכוי לכך – זה ביטוי של מדת הנצח, וההודאה במלכות ה' בעולם אף שבמציאות הגלויה הכל נראה הפוך – זה ביטוי של מדת ההוד.

לענייננו, משאל בנושא כזה בעיצומו של השבוע בו אנו אמורים לתקן את מדת הנצח כל אחד בנפשו הוא וכולנו יחד בעם ישראל כולו, רומז בבירור לכך שאצל יוזמי המשאל אבדה האמונה בנצח ישראל והם ויתרו לחלוטין על האפשרות לנצח. כעת הם נלחמים בכל הכח להביא לכניעת עם ישראל בפני אומות העולם, ח''ו היֹה לא תהיה.

והעובדה שהמשאל נערך בשבוע בו חל חג העצמאות הופכת את העניין לגרוטסקה של ממש, שהרי אנשים עצמאים אינם מחפשים דרכים להיפטר מנכסים השייכים להם בדין והם גם לא רצים אל הפריץ התורן לקבל אישור לכל צעד שהם מתכננים. אבל אין לדאוג; הם כבר ימצאו דרך להסביר כיצד הכניעה היא בעצם ניצחון והתרפסות בפני הפריץ זו עצמאות.

כל מדה בנפש האדם, יש בה חיוב ושלילה, תלוי בדרך היישום. ולענייננו, כאשר חותרים לנצחון מתוך דבקות ב-נֵצַח יִשְׂרָאֵל זהו הפן החיובי של מדת הנצח; כאשר חותרים ''לנצח'' את הדבקות הזאת כדי להיפרד ממנה ח''ו, זהו הפן השלילי. דומה כי אין צורך להאריך בהסברים אודות הדרך בה בחרו יוזמי המשאל; ברור לגמרי שדבקות ב-נֵצַח יִשְׂרָאֵל אינה על סדר יומם, למרבה הצער. כדאי שנדע זאת ונעורר את עצמנו ואותם על כך.

גבורה שבנצח, תפארת שבנצח

ספירת העומר נמשכת שבעה שבועות; בכל שבוע מתבוננים בספירה-מדה של אותו שבוע ובכל יום בשבוע מתבוננים באותה ספירה כפי שהיא מתכללת בספירה של אותו יום פרטי בשבוע. המשאל מתוכנן ליום ה', ח' באייר וזה אומר שמתבוננים בספירה הפרטית גבורה שבנצח. ומכיון שהמשאל אמור להסתים בלילה, השייך כבר ליום הבא – הרי שיש לקחת בחשבון גם את ה-'תפארת שבנצח' ואולי היא אפילו העיקר כדלהלן:

אמרנו כבר שלכל ספירה/מדה יש פנים לכאן ולכאן, אז נפרט:

גבורה מצד עצמה מבטאת כח מתפרץ, כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ (שופטים ח' כ''א) אבל יש גם אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ (אבות ד, א). כלומר ישנה גבורה מתפרצת וישנה גבורה להימנע מהתפרצות. ישנה גבורה להגביר את החתירה לנצחון והיא אופיינית לדבקות בנֵצַח יִשְׂרָאֵל, וישנה גבורה הפוכה – בכל מחיר להימנע מנצחון אולי כי לא רוצים שיתגלה נצח ישראל.

אז אם בשלב הזה עדיין יכול להיות ספק מה חיובי ומה שלילי, בא המשך המשאל וסיומו בתפארת שבנצח ומבהיר את העניין סופית:

תפארת זו התורה הקדושה אבל בקלות אפשר להידרדר להתפארות ריקה. כאשר דבקים בתורת אמת – דבקים ב-נֵצַח יִשְׂרָאֵל ואז אפילו לא עולים רעיונות מן הסוג המוזר שהעלה ראש הממשלה; אבל כאשר כל העניין הוא התפארות ונצחנות בינאישית בסגנון של 'עלי מוטלת האחריות ואני אקבע' – או אז אפילו התהום הכי עמוקה אינה מהווה גבול להידרדרות האפשרית ח''ו.

אכן, כפי שמורה לנו התורה בפסוק החותם את פרשת השבוע, חשוב מאד לדעת לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר. רק שכדי להבדיל צריכים 'דעת', צריכים מודעות יהודית כוללת; כזו המחברת הווה (הכולל את כל היהודים בכל מקום בו הם נמצאים) עם עבר ועתיד, ולא שוכחת לרגע את נֵצַח יִשְׂרָאֵל אשר לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.

נ.ב. עד שסיימנו לכתוב, מתברר שהחליטו לדחות את המשאל. נו, נתבונן שוב ובע''ה נתייחס לכך בהזדמנות הבאה.

והעיקר שיהיה רק טוב ליהודים.

נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  כה לחי!  (רייב משולם) (2 תגובות בפתיל)
  (ללא כותרת)  (טירן ניצחון)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי