פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדוע סחר חפשי?
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 06/04/2004 שעה 15:00)


מדוע סחר חפשי?

ד''ר דוד סיון




“Attacks on free trade don't make economic sense. In fact, the critics often get it backwards... We hear that trade makes us poorer. It's just not so. Trade is the great generator of economic well-being. It enriches nations because it allows companies and workers to specialize in doing what they do best. Competition forces them to become more productive. In the end, consumers reap the bounty of cheaper and better goods and services” (Cox, W. Michael, and Richard Alm, The Fruits of Free Trade).

תרגום חופשי: להתקפות על סחר חפשי אין היגיון כלכלי. בעצם, המבקרים לעיתים תופסים זאת במהופך... אנחנו שומעים שסחר עושה אותנו עניים יותר. זה ממש לא כך. סחר הוא היוצר הגדול של רווחה כלכלית. הוא מעשיר עמים משום שהוא מאפשר לחברות ועובדים להתמחות בעשיית מה שהם יודעים הכי טוב. תחרות מכריחה אותם להתייעל. בסוף, הצרכן גורף את הפרס בדמות מוצרים ושרותים טובים וזולים יותר [ד.ס.]

כמעט כל חנות וסופרמרקט יכולים להיחשב כשוק בינלאומי – על המדפים אנחנו מוצאים מוצרים מכל מיני ארצות. בחנויות המזון יש יינות מצ'ילי ומצרפת, שמן זית מארצות הים התיכון, קפה שמוצאו בדרום אמריקה, תבלינים מהמזרח הרחוק ועוד. בחנויות של מוצרים בני קיימא יש מחשבים ומצלמות המיוצרים במזרח הרחוק. אנחנו גם נוסעים במכוניות תוצרת ארצות שונות.

המשימה שלנו כאן היא להראות, באמצעות מודל מספרי פשוט, שסחר חפשי תורם לרווחה כלכלית. סחר חפשי מאפשר לנו לצרוך יותר מאשר ללא סחר.



עולם בו כל אחד צריך לייצר כל מה שהוא או היא צורכים יהיה עולם בו יתאפשרו מספר מצומצם של מוצרים ושרותים. מצד שני אם כל אחד (כל משפחה) תתרכז במספר מצומצם של פעילויות, היתרונות לגודל והתמחות מאפשרים ייצור יותר יעיל. אם כל אחד מאיתנו יעשה זאת ויסחור עם אחרים, נוכל להרחיב את מספר המוצרים והכמות שביכולתנו לקנות ולכן לתרום לרווחה ושגשוג כלכלי. זוהי על רגל אחת התיאוריה של ''יתרון יחסי'' (Comparative Advantage) שמיוחסת לדוד ריקרדו בן המאה ה-‏18 (David Ricardo, On The Principles of Political Economy and Taxation). התיאוריה מראה שמדינה מפיקה תועלת ממסחר חופשי עם מדינות אחרות גם אם היא פחות יעילה, ביצור כל מוצר, משותפי המסחר שלה.

הדוגמה הקלאסית, יצירתו של דוד ריקרדו, בה נשתמש כאן, מראה שאפילו אם פורטוגל מייצרת יין וחיטה יותר בזול (יותר יעיל) מאנגליה, עדין כדאי לשני המשקים לסחור, אם קיים יתרון יחסי. לצורך המודל שלנו אנו מניחים עולם פשוט, בו יש:
  1. שתי ארצות – אנגליה ופורטוגל.
  2. שני מוצרים – יין וחיטה.
בעולם הפשוט שלנו כל שעות העבודה מנוצלות ואם אני רוצה לייצר יותר יין אני צריך לוותר על יצור חיטה. עלות המוצרים היא העלות האלטרנטיבית (Opportunity Cost), המוגדרת באמצעות ההזדמנות הטובה ביותר עליה ויתרנו. על פי ההנחות שלנו, העלות האלטרנטיבית של בקבוק יין נמדדת בק''ג חיטה עליהם ויתרנו. לוח 1 מציג את יכולת (יעילות) הייצור בשתי הארצות במונחי שעות עבודה של עובד (ש''ע).

לוח 1: יכולת ייצור – יעילות
 ש''ע לייצור
בקבוק יין אחד
ש''ע לייצור
ק''ג חיטה אחד
אנגליה4020
פורטוגל22.515


במונחי ש''ע יותר זול ויעיל לייצר את שני המוצרים בפורטוגל – לפורטוגל יתרון אבסולוטי בייצור שני המוצרים. אבל בגלל השוני בעלות האלטרנטיבית – יתרון יחסי – כדאי להתמקד ביצור אחד המוצרים ולרכוש את האחר באמצעות סחר.

על פי הלוח, העלות האלטרנטיבית של בקבוק יין היא:
  1. באנגליה 2 ק''ג חיטה,
  2. בפורטוגל 1.5 ק''ג חיטה.
העלות האלטרנטיבית של ק''ג חיטה היא:
  1. באנגליה 0.5 בקבוקי יין,
  2. בפורטוגל 0.67 בקבוקי יין.
לפי המחירים הללו לפורטוגל יש יתרון יחסי בייצור היין – לאנגליה בייצור החיטה.

בכדי להראות שסחר משפר את המצב הכלכלי הגלובלי (עולם בן שתי ארצות המייצר שני מוצרים) עלינו לצרף לניתוח את מספר שעות העבודה שעומדות לרשות הייצור בכל ארץ בכל תקופה. בהנחה שכל שעות העבודה האפשריות מנוצלות בייצור חיטה ויין, לרשות אנגליה עומדות סה''כ 360 ש''ע ולרשות פורטוגל 210. כעת נחשב כמה חיטה וכמה יין ייצרו בכל ארץ בכל תקופה. לוח 2 מציג את היקפי הייצור לפני סחר ואחרי ההחלטה להתמחות1 ולסחור.

לוח 2: סך הייצור והשפעת הסחר
 לפני סחראחרי סחר
 בקבוקי ייןק''ג חיטהבקבוקי ייןק''ג חיטה
אנגליה5.08.00.018.0
פורטוגל4.08.09.30.0
סה''כ9.016.09.318.0
תוספת בגלל סחר בין המשקים0.32.0


ללא סחר, שני המשקים מייצרים וצורכים 9 בקבוקי יין וכן 16 ק''ג חיטה. הסחר מאפשר לפורטוגל לנצל את היתרון היחסי שלה בייצור יין, ולרכוש חיטה בשוק העולמי (מאנגליה). המשק האנגלי ינצל את היתרון היחסי שלו לייצור חיטה וירכוש יין בשוק העולמי (מפורטוגל).

תוצאות ההחלטה להתמקד במה שאתה יודע יותר טוב ולקנות את המוצר השני מאפשרת הגדלת סך התוצרת והצריכה. הנה פורטוגל, המתמקדת בייצור יין, מייצרת כל תקופה 9.3 בקבוקי יין - יותר ממה שייצרו שתי הארצות ביחד לפני שנפתח הסחר. מצד שני, אנגליה מייצרת יותר חיטה ממה שייצרו שתי הארצות ביחד לפני פתיחת השוק. מאחר והכמות המיוצרת ונצרכת כעת גבוהה יותר אנו נאמר שהסחר הבינלאומי משפר את המצב הכלכלי.



באמצעות המודל הפשוט (שני מוצרים, שתי ארצות) הראינו שמשתלם להתמקד בייצור מוצר שיש בו יתרון יחסי (העלות האלטרנטיבית שלו נמוכה יותר). את המוצר השני מוטב לרכוש בשוק. כמובן שאפשר לפתח את המודל בכך שיאפשר להפוך את ההתמקדות במוצר בו יש לנו יתרון יחסי להתמחות – שכלול וייעול תהליכי הייצור. עם הזמן אולי יווצרו תנאים בהם יהיה גם יתרון לגודל בתהליכי הייצור ועוד. בעצם פתיחת הסחר היא רק צעד ראשון וחשוב בתהליך צמיחה בר-קיימא – הסחר משפר את המצב הכלכלי.



כפי שנאמר בתחילת המאמר, בחרנו להדגים את התרומה של סחר בינלאומי חפשי באמצעות מודל מאד פשוט לרווחת העולם. כדי להגיע למודל הפשוט הסתמכנו על לא מעט הנחות שלכאורה הפכו את המודל למשהו שאינו משקף את המציאות. למרות זאת, הוא בכל זאת מציג ומסביר את העיקרון של היתרון היחסי. אבל אפשר גם לבנות מודל יותר מורכב (יותר גורמי ייצור, יותר מוצרים ויותר ארצות). אפשר גם לשפר את המודל כדי שיכלול את כל ההיבטים של יתרון יחסי. אבל מכל המודלים הללו משתמע עיקרון חשוב: שיתרון יחסי הוא סיבה לכך שמסחר בין יחידות כלכליות ובין משקים – משפר את המצב הכלכלי – כלומר, משתלם. הכי חשוב – אפשר לאמת את טענות התיאוריה של היתרון היחסי שהצגנו כאן מול נתונים מן המציאות.



  1. בשלב הזה משמעות ההתמחות היא התמקדות - הוחלט איזה מוצר מייצרים ואיזה לא.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  המודל הזה מראה נכון את היתרונות בסחר חופשי  (סוחר נדל''ן) (13 תגובות בפתיל)
  אשרי הסוציאליסט  (אריה פרלמן) (10 תגובות בפתיל)
  יתרון יחסי  (שי) (2 תגובות בפתיל)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי