|
| איציק-רון (יום שישי, 27/02/2004 שעה 23:20) | |||||||
|
|||||||
הצגת המאמר בלבד |
|
|||
את התרומה או הנזק שהביאו שרי החינוך למערכות החינוך בישראל. אני לעומת זאת מכירה את מערכת החינוך הממלכתית על בוריה כששירתתי כמורה צעירה בתחילת דרכי האקדמאית וכבר אז העליתי הסתייגויות מן המערכת ומהאופן בו היא מפוקחת. עיקרם של דברים הוא שלשר החינוך יש נגיעה ישירה לכל תכני הלימודים במערכת, וזה פגע רע. בעניין זה צריכה לקום מועצה להשכלה ולחינוך לבתי הספר היסודיים, חט''ב והתיכוניים שתלווה ברציפות ובמקצועיות את תכני הלימוד ותצביע על כיווני קידום ותמיכה. אנחנו צריכים להשקיע יותר ביצירת שכבת מחנכים, הכשרתם, קליטתם ותיגמולם הנאות ובכך למשוך את המוכשרים ביננו להמשך ההוראה. אני המשכתי לכיוון האקדמאי והעיסקי לאחר שנתיים כמורה. נכון ש'ניצלתי' את המערכת בתחילת דרכי, אם כי ייאמר לזכותי שגם תרמתי לה רבות. גם כיום אני ממשיכה לתרום לחינוך הבלתי פורמלי, בכסף, בציוד וגם מזמני הפרטי. שתי הנקודות שציינתי למעלה הן בסיס איתן לחידושים ותיקונים נוספים שיוכנסו בהמשך למערכת החינוך, אך בלעדם אין תקומה. | |||
|
|||
בתכני הלימוד? מערכות החינוך הממ''ד הן אוטונומיות ונשלטות בידי פעילי מפדל ומתנחלים, מערכות החינוך החרדיות עושות כאוות נפשן, התכניות במערכת החינוך הממלכתי הרגיל נקבעות בתהליכים סבוכים על ידי ועדות של משרד החינוך. השפעות השרים הן מינוריות ועקיפות ובאות לביטוי בעיקר בעיתונות. | |||
|
|||
רק לשרת (לשרי) החינוך, ולא לשרים, יש נגיעה ישירה למערכת החינוך הממללכתית. ורק במערכת זו נגעתי בדברי. ראה: תגובה 42274 | |||
|
|||
צר לי, אך החמצת לדעתי את הטיעון העיקרי של המאמר. לא כח האדם הוא הבעייה העיקרית, וגם לא תוכניות הלימודים. הבעייה היא התאמת מערכת החינוך לתנאים חדשים: חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים. הכשרת דור העתיד לחיים בחברה משתנה, להסתגלות בעולם חדש. אין קשר בין מעורבות שרים בתכנים לימודיים לבין פיתרון בעייה זו. ניתן גם לעבוד עם חלק לא מבוטל מכח ההוראה הקיים והמוכפש על לא עוול בכפו. הפיתרון הוא מערכתי - ברמה של קביעת סדרי עדיפות לאומיים (לאו דווקא כלכליים). | |||
|
|||
שהרי התאמת מערכת החינוך לתנאים החדשים היא בדיוק המעשה הפוליטי עליו אני מדברת. ואותו משרד החינוך לא מסוגל לבצע. ומה זה אם לא תוכניות הלימודים? וכשאני מדברת על ''שרים'' זה בעצם שרי החינוך לדורותיהם ולא שרי הממשלה לתפוצתם, כפי שמובלע בניסוח שלך. אין ברירה אלא לעבוד עם כוח ההוראה הקיים היום. להמשיך לעבוד ללא מהפיכות, אלא לשדרג את תיגמול המורים כלפי מעלה ולקלוט מורים חדשים אט אט תוך מיון קפדני עם רף גבוה יותר. | |||
|
|||
האם כח המשימה של דברת אינו עונה על דרישתך ל''צוות''? | |||
|
|||
הבעיה האמיתית שלנו היא שאנחנו לא דורשים מעצמנו להיות מצטיינים בכל דבר בו נוגעות ידנו. הבינוניות ומטה היא קוד ההתנהגות התרבותי של השיראלי המצוי. 'יהיה בסדר' היא הסיסמה. הורים יקרים מפגינים בשוליים הפוליטיים שלנו על עניינים שאינם בשליטתם, אפילו לא בשליטתם התיאורטית (דגמה: הנסיגה החד-צדדית של שרון מעזה). אבל אינם טורחים להשבית את בתי תעשיות-המידע על עניינים פעוטים לכאורה כשביכולתם להשפיע. מתי קמה לאחרונה תנועה לשיפור ההשכלה והחינוך? כמה השבתות או הפגנות בעניין זה ראינו ב-37 השנים האחרונות? תעשיית המבחנים המדולדלת שלנו, שנדמה לי שדנו בה לפני מספר שבועות, היא סימפטום של מחלה רעה הדורשת זיכרון מוגבל בייטים עד ההגעה לקו הסיום, אבל מעבר לזה אין עניין למערכת לעורר את סקרנותו של התלמיד להמשיך וללמוד לבד עניינים, כשם שהוא עושה זאת לבדו בענייני האינטרנט (אינטר-נס - יש לומר). לא מלמדים את התלמיד לאסוף נתונים לבד, לתת להם משקל, לצרפם לתובנה, להעריך מידע ואמינות ולהסיק מסקנות לוגיות. ונחזור לשורת הכותרת שלי. אין בכוונתי לפגוע המורה-אישה משום שהיא אישה. נהפוך הוא, ממיטב מורינו הן נשים. ואנחנו פוגשים/פגשנו אותן גם באוניברסיטאות ובמכוני המחקר. הצוף שבקצפת. א ב ל , אין זה נראה כתופעה הגיונית שאין המיטב של אנשינו מגיע ללמד בבתי הספר. היעדר מורים-גברים מעיד על כך שהתופעה מייצגת כשל חברתי התנהגותי, בו הטובים נמנעים לכבול את ידם במערכת ארכאית. ומה נותר למערכת אלא לקלוט את השוליים שנותרו? | |||
|
|||
ואני טוען שאין הדבר נכון. ניתן להשביח מאד את המערכת גם עם מרבית המורות הקיימות כיום. אולם אינני יודע מתי בפעם האחרונה ישבו צוותי מורים ומורות לדון בשאלות:'' לשם מה בית הספר? מהו תפקידנו בו? מה אנו עושים כאן ומדוע?'' שום חלק בהכשרת כח הוראה חדש או בריענון זה הקיים אינו עוסק בשאלות הללו. ועוד דבר: חוטאים לעניין אותם מגיבים המציעים פתרונות פלא או מציגים דעות שכאלו לכאן או לכאן. טענתי היתה כי יש לבדוק את הדברים לעומקם, ומי שיבדוק יהיו אנשי מקצוע ופילוסופים של החינוך מן הטובים ביותר שיש לנו. הכללות כגון ''המורות גרועות'' אינן לעניין כלל. רבים מן התחלואים שעליהם מצביעים כאן חברי הכותבים עשויים להיעלם עם בואה של התווית דרך המבוססת על ניתוח מצב אמיתי ואמפירי. דרך חדשה בה ייפתח פתח חדש לחינוך בישראל. | |||
|
|||
איני מאמין במחקרים השונים . מורה צריך ללמד והתלמיד ללמוד . נשללו מהמורה הישראלי הכלים לשלוט בכתה . נושאי הלימוד בבית הספר העממי ואפילו בתיכון אינם מחיבים מחקר וידע מודרני . אלא שינון ועבודה מיגעת .יש להפסיק עם ההקלות לתלמידים מפגרים על סמך שקולים זרים של התחשבות במגרזרים שונים .את התקונים יש לבצע לא ע''י רמאות עצמית. | |||
|
|||
אינך מאמין במחקרים? האם בידך כלי טיוב יותר לגילוי העובדות? ''מורה צריך ללמד והתלמיד ללמוד'' - אכן בעבר ואף כיום רווחה הגישה כי החלק החשוב בתהליך ההוראה למידה הוא ההוראה. אולם העולם השתנה, ואדם שאינו יודע ללמוד לא יוכל להצליח בו. השינויים הם כה תכופים עד כי נדרשת מכל בעל מקצוע יכולת לימוד גבוהה - ראה למשל את הנעשה בתחום מכונאות הרכב. הטכנולוגיה הממוחשבת של המכוניות החדשות דורשת מומחי אלקטרוניקה בחלוקים לבנים במקום במוסכניק בחלוק הכחול ובעל הידיים השחורות. הפקדת צ'קים לא ניתן יותר לבצע אצל פקיד - רק דרך מכשיר ממוחשב... וכאן נשאלת השאלה האמנם הדרך ההיא בה המורה ''מלמד'' והתלמיד ''לומד'' מתאימה לתקופתנו. ''נושאי הלימוד אינם מחייבים מחקר וידע מודרני'' - האם לא הגיע הזמן לשנותם? לרענן אותם, בתקופה של עולם משתנה? | |||
|
|||
הנסיון האמפירי בארבעים השנים האחרונות מראה את הסיבות שבשלהן צנח החינוך בישראל - : * התרופפות מעמד המורה [בשל הוראות משרד המגבילות את עצמאותו ושליטתו, הגבלות חוקיות וגם בשל הצטברות מסה קריטית של מורים (ומורות) ברמה נמוכה מהממוצע]. מכאן גם התרופפות המשמעת ותרבות הלימודים. * אנכרוניזם, סחר חופשי וברדק בספרי הלימוד. * התרופפות בתכני הלימוד. שינון ללא 'לימוד איך ללמוד'. * תיגמול מינימלי למורה - ובכך הורדת הרף של קבלת מורים והצטברות של מורים בעלי רמה נמוכה יחסית. * יכולת נמוכה בהטמעת טכנולוגיות חדשות בלימודים - מחשבים, טלויזיות, מסרטות, טייפים וכו'. אלה יכולים להיות כלי עזר חשוב לתלמיד, תוך אפשרות לתת לו כלים ידידותיים ומוכרים לו. בגדול, מיותר להשקיע עכשיו זמן וכסף רבים לשינוי הכרחי, מוכר ומיידי. צריך לשנות, לתקן ולבצע עבודת בקרה צמודה לתיקון נזקים שנוצרו לפני ויווצרו תוך כדי. | |||
|
|||
לא , איני מאמין במחקרים של כל מיני דוקטירים אשר לא לימדו מעולם בכיתה . ללמוד הבנת הנקרא אין צורך בהבנת המהפכה הטכנולוגית של תפעול מכונית . צריך ללמוד בע''פ פרקי תנך , פרקי שירה וטקסטים מובחרים , אחרי זאת יתחילו במחקרים ברמה של כיתה ג' .ילד מפריע צריך לסלק מהכיתה . ילך לעבוד כשוליה . אולי יבין שכדי להתקדם בחיים עליו ללמוד ולהתנהג בצורה נאותה . הפסיקו להעביר ילדים שאינם יודעים לקרוא מכתה לכיתה . הפסיקו לשחוק את המורים לאבק דק . | |||
|
|||
שבעיית מערכת החינוך שלנו אינה בעייה תקציבית כלל וכלל היהודים באירופה היו מדורים מבתי הספר הטובים באירופה. במאה ה19ותחילת ה20 רובם למדו לימודי תיכון אקסטרניים שלא לדבר על זאת שרובם הגדול היו עניים. אשר לאוניברסיטאות האוניברסיטאות הטובות כמעט ולא קבלו יהודים ובכל זאת וכולנו יודעים את הבכל זאת | |||
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |