לך לעזה!

אתה רוצה לעשות את העסק של חייך?

לך לעזה!

אתה יכול לנסוע לגוש קטיף במשוריין, שהמדינה מעמידה לרשותך. שם תוכל לקבל את הווילה שחלמת עליה כל חייך, שתי קומות ומדשאה, כמעט בחינם. המדינה עשירה.

תקים שם חממות ותגדל פרחים או ירקות. פעם יכולת להעסיק שם את הערבים, שעבדו בשכר-רעב. לא הייתה להם ברירה, שהרי אדמותיהם נלקחו מהם. עכשיו זה מסוכן, אז תעסיק תאילנדים, העובדים בשכר נמוך עוד יותר.

גם אין לך בעיה עם החוק, שכר-מינימום, חופשה שנתית, פיצויי-פיטורים ושטויות כאלה. החוק הישראלי אינו חל שם. ברצועת עזה חל החוק המצרי, וגם תנאי-העבודה הם מצריים.

את התוצרת תייצא לאירופה. נכון, זה נעשה בגנבה, בשמות בדויים, אבל זה מגיע לשוק. הפקידים בבריסל יכולים, אמנם, להתרגז, מפני שזאת הפרה של החוזה הקיים בין ישראל והאיחוד האירופי. אז שיקפצו. למי איכפת. העיקר שזה מכניס שטרות-אירו טובים.

נכון, יש בעיה ביטחונית. אתה ועוד 7000 מתנחלים יושבים בתוך ים של מיליון פלסטינים. לקחת מהם את עתודות-הקרקע החיוניות שלהם, וגם את מחצית כמויות המים. אז הם לא אוהבים אותך. אבל אל דאגה, צה''ל שומר עליך – גדוד שלם להתנחלות של כמה עשרות משפחות, אוגדה שלמה לרצועת-עזה. הרבה חיילים. הרבה אנשי-מילואים יקרים. הרבה מיפקדות. הרבה רכבים. הרבה כסף. אבל המדינה משלמת.

אם ההתנחלות שלך התקרבה יותר מדי לשכונה ערבית, ויש בעיות, תירגע. הצבא יפוצץ את הבתים הסמוכים ו''יחשוף'' את השטח. אז תוכל ההתנחלות להתרחב, וכל העניין יחזור על עצמו. העיקר הביטחון שלך. והכסף שזה מכניס לך.

וזוהי רק ההתחלה. אם באמת יוחלט לפנות התנחלויות מרצועת-עזה, ואם הדבר גם יבוצע (החלטה וביצוע הם כידוע שני דברים שונים, שאינם בהכרח קשורים זה בזה), יתחיל הכסף האמיתי לזרום. המדינה תשלם לך הרבה כסף כדי שתסתלק בשקט. כך זה היה, כאשר פינה מנחם בגין את ההתנחלויות בסיני. המתנחלים קיבלו אז הון-תועפות. מי שסירב לקבל את הכסף והצהיר שלעולם-לעולם לא יוותר על ביתו, קיבל פיצוי כפול ומשולש. בסוף לא סירב אף מתנחל אחד לקחת את הכסף.

רבים ממפוני-סיני לקחו את הכסף והשתקעו בארצות-הברית או באוסטרליה. החכמים הלכו והתנחלו בגוש-קטיף, וכך יקבלו פעמיים פיצויים.

אבל בינתיים באים המתנחלים לאולפני הטלוויזיה ומגלגלים עיניים לשמיים, ואומרים שהם מגינים על אשקלון, ועל אשדוד, ועל תל-אביב, ולכן צריכה המדינה פושטת-הרגל להשקיע בהם מיליארדים נוספים. שהרי הם הציונים האמיתיים.

מתנחלים יקרים. ציונות יקרה.

אך האם אריאל שרון מתכוון לזה ברצינות, כאשר הוא מדבר עכשיו על פינוי כמעט כל ההתנחלויות בעזה?

''כמעט'' – מפני שהוא רוצה להשאיר על כנן שלוש התנחלויות, הנושקות לקו הירוק. זוהי שיטה ישראלית מובהקת – כאשר כבר מפנים שטחים, ממשיכים להחזיק בפינה קטנה אחת, כדי שהסכסוך יימשך, ובסוף יוצאים. כאשר פינינו את כל המרחב העצום של סיני, על בארות-הנפט והעיר ימית וההתנחלויות, סירבנו לפנות את השטח הזעיר של טאבה. שם נמשך הסכסוך עוד זמן רב. כאשר פינינו את לבנון, השארנו את רצועת-הביטחון. כאשר פינינו את רצועת-הביטחון, אחרי כמה מאות הרוגים נוספים, השארנו בידינו את חוות-שווע. שם ממשיכים חיילינו להיהרג. כאשר שרון מבטיח לפנות את ההתנחלויות ברצועת-עזה, הוא רוצה להשאיר שלוש התנחלויות למזכרת.

(כמו אותו איש שכל שיניו היו רקובות. הוא ביקש לעקור אותן אך להשאיר אחת, כדי שתזכיר לו כמה זה כאב.)

ושוב, בפעם המי-יודעי-כמה, כולם מנחשים: למה הוא מתכוון? האם הפעם זה רציני? האם הוא ראוי לנשיקות ולחיבוקים (המילוליים) של שמעון פרס? האם סוף-סוף התגלה שרון ככפילו הישראלי של דה-גול?

אז ככה: הכל מבינים שזה ''ספין''. שבא להסיח את הדעת מפרשת-השוחד, שעליה הוא נחקר השבוע על-ידי קציני-משטרה בכירים. שזה בא גם לאותת ליועץ המשפטי החדש: דחילק, אם תגיש כתב-אישום נגד שרון אתה עוצר מהלך-שלום היסטורי. זה גם בא להגיד לנשיא ארצות-הברית, ערב הביקור אצלו, ששרון עומד או-טו-טו לעשות מהלך רציני ועל בוש לתת לו את ברכתו וכמה מיליארדים (כדי לשלם למתנחלים המתפנים).

אבל זה לא רק ''ספין''. המהלך הזה משתלב היטב באסטרטגיה של שרון. הוא מוכן להקריב אצבע כדי להציל את הגוף. הוא מוכן לוותר על עזה, על מיליון תושביה הפלסטיניים, וכמה התנחלויות מבודדות בגדה, כדי לקבל הסכמה אמריקאית לסיפוח מרבית הגדה המערבית לישראל.

אין זו אסטרטגיה חדשה. דויד בן-גוריון ''ויתר'' על 22% של פלשתינה (א''י) כדי להשתלט על 78% האחרים (במקום ה-‏55% שהוקצו לנו על-ידי האו''ם). מנחם בגין ויתר על כל סיני כדי להוציא את מצריים מהמלחמה ולהתרכז בהשתלטות על הגדה המערבית. אריאל שרון מוכן ''לוותר'' על עזה ועל 45% של הגדה המערבית כדי לספח את שאר 55% של הגדה.

זה אמור להיות מהלך ''חד-צדדי'' – בלי הסכמת הפלסטינים, שייכלאו במובלעות המוקפות בחומות וגדרות חשמליות. את הרעיון הזה עומד שרון למכור לבוש: הנה, אני מפנה התנחלויות, גם בעזה וגם בלב הגדה המערבית, למרות שזה קשה לי מאוד. זה צעד אדיר לקראת השלום. שמעון פרס מנשק אותי. אבל כדי לבצע מהלך פוליטי כל-כך נועז אני זקוק לברכה אמריקאית גלויה ורשמית, ושתפסיקו להפריע לי בסיפוח של היתר.

מובן שזה לא יביא שלום, וגם לא ביטחון. זה יביא להשתלטות החמאס בעזה ובמובלעות הפלסטיניות. זה יביא להתגברות הפיגועים בארץ ובעולם. זה יביא למלחמה שאין לה סוף.

אבל בעיני שרון, זהו שלב מכריע בהגשמת הציונות, כפי שהוא מבין אותה. מדינת-ישראל תשתרע על 90% של הארץ. אשר ל-‏10% הנותרים – אלוהים גדול.