אלטרנטיבה להסדרי שלום סוריה - ישראל

במסגרת המהפך המובל בידי האמריקאים והמתרחש לעינינו במזרח התיכון, עלינו לצאת מקפאוננו ולנקוט ביוזמות. יוזמות שלא רק מתחייבות מהיותנו מצהירים מאז ומתמיד שמדינה שוחרת שלום אנחנו, אלא גם שאם נשכיל להציע הצעות העונות על אינטרסים רבים, ובזמן, הרי שנוכל לשפר את מצבנו (שכרגע הוא עגום מכל בחינה שהיא, פרט למאזן הכוחות הגלובלי במזה''ת).

במערכת יחסינו עם סוריה העובדות נוכחיות הן פשוטות וברורות: ישראל הקימה ברמת הגולן התיישבות מפוארת ופורחת ובה הושקע הון לאומי רב. סוריה היא מדינה ענייה מאד, מדינת עולם שלישי. והעובדה השלישית - רמת הגולן על פי כל קנה מידה בין לאומי היא שטח כבוש.

הפיתרון הנכון והאפשרי, אליו צריך לשאוף, הוא: הכרה מצידנו בבעלות הסורית על כל רמת הגולן ומתן ביטוי סימלי לכך בשטח, חכירה של כל השטח מידי סוריה למשך כ 50 השנים הבאות תוך תשלום דמי חכירה שנתיים נדיבים לסוריה, והשארת כל השטח תחת שילטון מעשי של מדינת ישראל. כך נענה על צורך הסורים להשיב את כבודם, נענה על צרכי תושבי רמת הגולן שחיים שם כבר שני דורות, ונענה לצורך הסורי בעזרה כלכלית. מעבר לכך, ראוי לעשות מעברי גבול משוכללים שיאפשרו לתושבים סורים לגור בצד הסורי קרוב לגבול ולמצוא עבודה יומית ברמת הגולן ובסביבה, בדומה להסדרים שהיו עם תושבי דרום לבנון או רצועת עזה.

תקדימים משפטיים להסדרים כאלה קיימים בעולם ומוכרים במשפט הבינלאומי. לא חייבים לחזור על מודל הסכם השלום המצרי ישראלי, בו מחקנו ישובים בסיני ולעומת זאת השארנו בידינו את רצועת עזה שהיתה לפני כן בידי המצרים (אוי לאותה איוולת). בהסכם השלום עם ירדן יש מספר שטחים קטנים שבהם חקלאים ישראלים עוברים תחנת גבול ומעבדים שטחים בתוך ירדן. כלומר אפילו בחוזי השלום המעטים אותם חתמנו יש תקדימים שונים, ואפשר גם להתייחס לתקדימים הקיימים מאות שנים בעולם (למשל הונג קונג עד ליפני מספר שנים). הסדר כזה יעזור לנו גם בגיבוש הסדר רב ממדי עם הפלשתינים והשותפה בכח-ירדן.

---